קיבוץ רביבים 08-6562511

רביביון 2465

17/02/2012
רביבון 2465

                      רביבון

                        עלון רביבים 2645, כ"ד בשבט תשע"ב, 17/02/12

דוא"ל של העלון : alon.revivim@gmail.com                                                                                                                

 

חגיגות ט"ו בשבט

שניצל-בורשט * מנזנילו * ביר-הדאג'

כולם מדברים על ביר-הדאג' אבל מעטים מהחברים בקרו אצל שכנינו הבדואים. יחיא פרץ, מדריך בלשון ויועץ למנהלים היה השושבין לביקור אצל שכנינו בט"ו-בשבט. איד אבו-רזאלה, שנולד בשנות השבעים באוהל שליד הסכר שלנו, הסביר את דרכו החינוכית כמנהל ביה"ס היסודי בכפר "המוכר אך לא מוסדר". מבנה ביה"ס, שהוקם ב-2008, נראה מוסדר מאד ככל בית ספר במדינה כולל שלט גדול של מפעל הפיס שמזכיר לנו מי המממן.

נטיעות השנה היו בסמוך לבית הקברות כשאנו עומדים בחלקה גדולה בה נקברו 12 שנות זן

הזיתים פרונטויו. מקורו של הפרונטויו בצפון איטליה הקרה והוא לא התאקלם במדבריות הנגב

וכך נגזר גורלו ובלשון לא ציורית "עלה עליו הכורת".

זימן לנו המקרה את היום היפה, השמשי והנעים ביותר בשבוע שקדם ובשבוע שלאחריו. שבת

בבוקר, השמש פז זורחת, ציפורים מראש כל עץ ואנו נוטעים שתילי זיתים מהזן מנזנילו. זהו זן

למאכל בשונה מהזן שנגדע שפריו היה מיועד לשמן אבל התקשה בתוצאות. השתילים הגדולים

והחזקים הוכנסו על ידנו לבורות שהוכנו מראש ולא לפני שהושמעו ברכות לחברים הרבים

ולאורחים המשכימים מחי-נגב ומכפר הדאג', היא באר חייל, מפי אורי יוגב ואיד אבו-רזאלה

הנ"ל.

המחשוב חדר גם לשניצל –בורשט כשמנשה לוי תקתק את התוצאות על הצג בזמן אמיתי וכך גבר

המתח בין הקבוצות המתחרות על זיהוי אתרים מקומיים, עצים, תבלינים ושמות צמחים. זה

קרה בליל שבת בו חודש המשחק ההיסטורי עם השם המוזר שהוענק לו עי" המחזאי אמנון בקר

מקיבוץ יזרעאל. השנה הוכנו כל הלוחות ע"י זהר שר. ללא קשר, הקבוצה המנצחת היתה משפחת

יסעור לענפיה.

עדין קוה

האם דמוקרטיה איכותית וקיבוץ יכולים להסתדר?

התלבטתי האם להמשיך ולהביע את דעותי בעלון מחשש להיתפס כמי שמתנגד לתהליך החשיבה החשוב המתרחש היום.

ברצוני להבהיר נקודה אשר נדמה כי אני חלוק עליה עם מזכירות רביבים. לטעמי תהליך דמוקרטי ראוי, מציב אפשרויות בחירה מובנות ומבוררות ובעת רלוונטית לציבור, ולא מסתפק בהעברת ההחלטה על נושא חלוט. העיסוק בתקנון הרדום נראה לי מפספס את ההזדמנות לשתף את הציבור בהחלטה מקדימה, המהותית יותר לטעמי מניסוח סעיפי התקנון.

אני מצפה מהמזכירות שתציג להכרעת הציבור את השאלה הבאה (כמובן לא בניסוח הזה):

האם עלינו לקבוע פרוצדורה אשר אם וכאשר נבקש בעתיד להשתנות תבטיח את זכויות החבר ביחס לאגודה וביחס לעולם החיצון או לערוך כבר כיום את השינויים אשר יבטאו את זכויות החבר באופן ריאלי ביחס לנכסים המשותפים.

רק לאחר הכרעה ציבורית בנושא זה יש מקום לדעתי לעסוק "בתקנון רדום" או ב"הגדרת זכויות ריאליות". דעתי האישית היא כי אם היה עלינו להקים מחדש את הקיבוץ – היינו תופסים את עצמנו כשותפות של אינדיבידואלים ומגדירים את הזכות האישית ביצירה המשותפת.

אורי יוגב

29 שנים חלפו ולא הרבה השתנה

לפני שבוע חל יום השנה ה-29 לרצח אמיל גרינצווייג, פעיל "שלום עכשיו" (וחברי), בהפגנת "שלום עכשיו". אזכיר נשכחות, בעיקר למען הדור שלא ידע את אמיל.

3 חודשים לאחר התחלת מלחמת לבנון הראשונה, בספטמבר 1982, לבנוניים נוצרים טבחו בפלסטינים במחנות הפליטים סברה ושתילה – בהיותם בשלטון צבאי של צה"ל. בלחץ ציבורי הקימה הממשלה ועדת חקירה ממלכתית, בראשות נשיא בית-המשפט העליון קהאן, לחקירת האחריות הישראלית לטבח. בפברואר 1983 פרסמה הוועדה את מסקנותיה, ובראשן: קריאה להתפטרות שר הביטחון אריאל שרון, בשל "אחריות עקיפה" לטבח. שרון סרב, ראש הממשלה בגין היסס, ו"שלום עכשיו" יזמה ב-10.2.83 מצעד בירושלים בקריאה ליישום מסקנות ועדת החקירה.

אנשי הימין קיללו, ירקו, בעטו והיכו. בסיום ההפגנה נשמע פיצוץ הרימון. אמיל גרינצווייג נהרג במקום, ו-8 מפגינים אחרים נפצעו. כשנה אחר-כך הורשע ברצח יונה אברושמי, שהעיד במשפטו על ההשפעות שספג בעבודתו בהתנחלות עופרה. לפני כשנה – שוחרר מהכלא.

למעלה מדור חלף אבל האלימות רק מתגברת וכיום מובלת ע"י "נערי הגבעות" בשריפות של מטעי זיתים ובהתנכלויות לפלסטינים. השלב הנוכחי מתנהל תחת המותג "תג מחיר": שריפת מסגדים, חילול בתי-קברות של ערבים בגדה המערבית ובישראל, סקילת קציני צה"ל.

מומלץ לצפות בסרטון הקצר שהכינה "שלום עכשיו

http://www.peacenow.org.il/MigronFile

נפתלי רז

טוק-בק למאמרו של נפתלי (שפורסם במלואו באינטרנט): אני סטודנטית לתואר שני במדע-המדינה, ולא למדנו כלום על כל מה שכתבת! אני המומה, ומודה לך על העדכון.

ב ש ב ח ו !

כבר זמן שאני עוקבת אחרי עבודתו של צור גושן באיסוף המכלים הריקים למיניהם ברחבי הקיבוץ. האיסוף הוא רק חלק מהעניין בגלל העבודה הרבה במיון, משום שחלקנו אינו מתנהג – בלשון המעטה – על פי ההנחיות שאנו מקבלים.

למזלנו, אם אנחנו פונים אליך צור ושואלים אתה מסביר ומכוון היכן להניח כל כלי וכלי. ויש לזכור שבצד עבודה זו יש גם רווח כספי.

תודה לך, צור, בשמי ויש להניח שגם בשם חברים נוספים.

מינה עשת

אסיפה

במוצ"ש 18.2.12, בשעה 21:00, במועדון לחבר

יו"ר: גדעון טאובה

על סדר היום:

1. אישור מורשי חתימה של רביבים, רואה חשבון, אחראי בטל"א, אחראי תושבים, ועדת

ביקורת, אחראי פנסיה, אישור ועדי הנהלה ותאגידים.

מציג: תומר פריאל

הצבעה באסיפה.

2. תחזית סיכום 2011 ואישור תקציב הקהילה לשנת 2012

מציגים: אלי לופו ומאירי פרל

הצבעה באסיפה.

* הארות והסברים לתקציב הקהילה 2012 - חולק לתאי החברים.

* דו"ח בניית תוכנית לתקציב 2012 ודו"ח מקורות ושימושים - בתא דואר מס' 73.

3. יעדי הקהילה לשנת 2012

מציג: תומר פריאל

 חדשות מהתרבות

         

ט"ו בשבט - התודות

אני מבקש להודות במיוחד לזהר שר על עיצוב הלוחות, למנשה לוי על הטכנולוגיה, לעידן חולתי על ההגברה,לליבנה צחור על הפונצ', לענף הנוי על קישוט חדר-האוכל, לחן קרן על ההנחיה, לשופטים הקשוחים: רון שר,ניצן רם ונועה ישראלוביץ, לנעורים על העריכה והחיסול.

תודה גדולה ליחיא שארגן עבורנו את הסיור בביר הדאג', למנהלי בתי הספר וחברי הוועד שארחו

אותו ברוחב לב.

ליל שבת ה-24/2 במועדון לחבר מופע של צביה אהרוני בשם "דברים שרואים משם"

מופע אנרגטי ומלא שמחה. ננסי וחיים פרחי כותבים:

צביה אהרוני מביאה לנו ערב שהוא הרבה מעבר ל"סטנד-אפ" רגיל. אהרוני מספרת סיפורים, מדקלמת שירה ופרוזה. אופיה המיוחד מאפשר לה ליצור קשר חם עם הקהל. דרך סיפוריה על משפחתה, על עצמה ועל המדינה אהרונ�

חסר רכיב