קיבוץ רביבים 08-6562511

רביבים עלי עשב


כרביבים עלי עשב (דברים ל"ב, 2)
קיבוץ רביבים הוא אחד משלושת המצפים שעלו על הקרקע בקיץ 1943. כיום חיים ברביבים כ-800 נפש, מהם 370 חברים ו-150 ילדים. אנו מקיימים אולפן ללימוד עברית לעולים (ברציפות מאז 1968), ועוד: קבוצות של תנועות נוער מחו"ל, מתנדבים-תיירים, שוכרי דירות. בנוסף למשפחות החברים, מעסיק הקיבוץ 500 עובדים מישובי הסביבה. ענפי המשק מתפקדים כתאגידים בתחומי התעשיה, החקלאות, תיירות, מסחר ושירותים. מערך השירותים הפנימי כולל חינוך, תרבות, בריאות, מזון, ספורט, ביגוד ועוד.

תחילת הדרך
הקיבוץ החל את דרכו כפלוגת עבודה בשנת 1938 במושבה ראשון לציון. המייסדים היו 21 בוגרי חברת נוער שעלו מגרמניה. בשנת 1943 נשלחו הראשונים ע"י המוסדות הלאומיים ליישב את הנגב הריק.
לרשותם הועמדו 30,000 דונם שנרכשו משנת 1935 ע"י הקרן הקיימת לישראל במגמה לבדוק אפשרות של התיישבות יהודים בנגב.
מאז עלייתו על הקרקע ובמשך שבע שנים היה רביבים הישוב היהודי הדרומי בארץ. קומץ חברים נאבקו מול היובש והבדידות ועמדו כנגד הצבא המצרי במלחמת השחרור.
בשנות החמישים הצטרפו לקיבוץ בוגרי הפלמ"ח והנח"ל ויחד המשיכו בניסיון להקים ישוב במדבר. נקודת ההכרעה במאבק על המים היתה עם הגעת המים מירוחם.
עד אז שתו החברים וילדי רביבים מים מליחים מהבאר המקומית.

מבנה הקהילה

כדי להקל על הבדידות טופחו התרבות והחינוך. בשנות החמישים נבנה בית תרבות ע"ש אליהו גולומב ובו ספריה, חדר זיכרון לחללי המלחמה ואולם קריאה.
ב-1976 הפך הבית חלק ממרכז גולדה לתרבות ובו אולם מופעים אזורי.
בשלב שני נוסף בית הארכיון ותצוגה לזכרה של ראש הממשלה גולדה מאיר אמה של חברתנו שרה.
מערכת החינוך: עד לסיום הגן, הילדים בקיבוץ. כיתות א-ח לומדות בביה"ס הממלכתי האזורי "משאבים" וכיתות ההמשך בבית הספר האזורי "נופי הבשור" ואחרים.
הקיבוץ מעודד את חבריו לרכוש השכלה גבוהה. לצעירים מוצעים מסלולי השכלה מגוונים. בקיבוץ 6 ספריות פעילות.
משנות התשעים, עם התבגרותם של ותיקי המשק, מושם דגש על שירותי הרווחה שחלקם ניתנים בשיתוף עם המועצה האזורית. בשנת 2008 הוקם "הבית המאושר" מרכז לפעילות חברתית של הוותיקים.
הקיבוץ משתייך לזרם השיתופי. בתחילת 2005 הפרטנו את חדר האוכל.

מצפה רביבים
"הנקודה הישנה" של רביבים שוחזרה בעזרת הקק"ל ומוסדות המדינה. המקום הפך למוזיאון לראשית ההתיישבות בנגב. בשנת 2014 נחנך מיצג שמשחזר את מפעל המים.

מבנה העסקים
בתחילת שנות הארבעים עסקו ראשוני הישוב בניסויים חקלאיים. ההתפתחות הכלכלית התעכבה בגלל מלחמת העצמאות והשיקום שאחריה. בשנות החמישים החלה הבנייה של התשתית הכלכלית.
עיקרה: גידולי שדה, מטעים, רפת, לול ומפעל מתכת. מים מתוקים הגיעו לראשונה בשנת 1955 והאירוע צויין ב"חג המים".
החקלאות הפכה למודרנית עם הגעת המים השפירים מקו ירקון-נגב, בתחילת שנות השישים. כיום המים מגיעים ממתקן ההתפלה באשקלון.
מקורות הפרנסה (כולם עם שותפים): 3,000 דונם זיתים לשמן ולמאכל, שחרו"ר - גידולי שדה על שטח של 35,000 דונם, רפת (עם ניר-אליהו וכפר עזה) של 800 חולבות,
ענף לול לרביה ומדגרה שמדגירה 17 מיליון ביצים בשנה. המוצר הוא אפרוח בן יום.
מפעל המתכת (ייצר מעליות לאסמים ומריצות) נסגר בשנת 1970 ובמקומו הוקם מפעל הפלסטיק "רביב" (הזרקה בקבלנות משנה).
בשנת 2000 הופרד ייצור מערכות האוורור לרכב מרביב והוקמה רבל - חברה בינלאומית שמייצרת חלקים לרכב. החברה הונפקה בבורסה ב-2007. בשנת 2011 הועברה רבל לבאר-שבע.
שני המפעלים מעסיקים כ-1,000 עובדים בארץ ובחו"ל. הקיבוץ מעודד יזמויות עסקיות של חברים. חלק מהחברים עובדים מחוץ למקום, מחציתם מורים במוסדות חינוך באזור.
העסקים של רביבים מנוהלים כחברת אחזקות, בנפרד מהקהילה.

חי נגב
בשנת 2003 נחנך אתר תיירותי-חינוכי בשם חי נגב. האתר נבנה מלבני בוץ ובו חיות שבית גידולן הטבעי בנגב. ב"כפר אפריקאי" מוצעות פעילויות יצירה לילדים בכל הגילים.
משנת 2006 חי-נגב מציע לינה ליחידים וקבוצות.

דמוגרפיה
גידולו הדמוגרפי של הישוב בשנות השבעים היה מגרעיני נח"ל שרביבים ארגנה בכוחות עצמה. בשנות התשעים התאחדו הקיבוצים רביבים ורתמים. כיום מקור הגידול העיקרי הוא בני הקיבוץ,
בני זוגם, נקלטים מהעיר, עולים ובודדים שחלקם הגיעו כשוכרי דירות.

אתר: revivim.kibbutz.org.il

כתב: עדין קוה, 2015

מסמכים מצורפים

כרביבים עלי עשב
חסר רכיב