קיבוץ רביבים 08-6562511
חסר רכיב

alon2541

15/01/2010
 
אין להשתמש בחומר מתוך עלון רביבים לצורך פרסום באמצעי התקשורת.

 לקבלת אישור יש להתקשר למזכיר קיבוץ רביבים טל' 08-6562587.

הוצאה אינטרנטית  מנשה לוי

הודעה על הוצאת עלון לרשת קוראים המבקשים לקבל הודעה  עם הכנסת עלון

לרשת מתבקשים לשלוח הודעה עם כתובת ה EMAIL  שלהם  לכתובת   ml33@netvision.net.il

מעלון לעלון

דוא"ל של העלון: alon.revivim@gmail.com  העורך הזמני  מאירקה לוין

חילופין זמניים בעריכת העלון: נתאי עושה פסק זמן (לא ארוך מדי, אני מקווה) ואני מחליפו.

תודה לך נתאי על שלוש שנות עריכת העלון. צא לחופשה, טען מצבריך והמשך לתרום בכתיבה ובעשייה קולנועית.

העלון ימשיך לנסות ולתאר את המקום האהוב עלינו – רביבים, על ארועיו  השונים ועל האנשים החיים פה. הוא יעקוב אחר דופק החיים, ידווח ויספר אך גם ישמח לארח כותבים מכל הגילים, כולל תושבים החיים לצדנו ורוצים להיות מעורבים.

כקורא אדוק וככותב ותיק אין מהנה יותר מלקרוא דברים שחברים כתבו: משאילתות (לא להגזים) ועד שירים, הגיגים, סיפורים וכו'.

בהזדמנות זו אודה למי שעושה את העבודה העיקרית בעלון, המדפיסה והמארגנת את כל החומר במחשב אירית ארמן, למגיהה הותיקה אמירה, לספקי התמונות ויקסי, מנשה לוי והנוער ועוד כהנה וכהנה, למעשירי ה'חמור' – כן ירבו: משפ' רביב, עדין ועוד. ליענקלה שמש עם פינתו ההיסטורית, לעדין המזכיר לנו נשכחות תוך כדי הליכה.

אשמח גם לפרסם חומר (חוץ עלוני) המגיע ישירות לתאי הדאר שלנו  ואת הפעילות התרבותית, כולל חומר רקע על הארועים (סרטים, הצגות, מופעים, תערוכות וכו').

אני מקווה שבקדנציה הקצרה אדווח מעל דפיו הלבנים של העלון רק על "נושאים לחיוביים!!!"

                                                          לו-יהי. שבת שלום מאירקה לוין

מעלון לעלון
נר זכרון
'בית של יעל'
סלי חבר לדרך
דיוני צוות אינטרנט
הצעת ועדת השכלה לגבי מלגות סטודנטים
תגובה
מהתרבות
מתנה ליום הולדת 80
מילואים
שדרוג מכשירי הפלאפון
ברכה שברכה נאוה עפרון
ואלה תולדות.....רביבים

                                                         

לטל קולב

ברכות חמות

עם גיוסך לצה"ל

צאתך לשלום ושובך בשלום

לשרי יסעור

ברכות חמות

עם גיוסך לצה"ל

צאתך לשלום ושובך בשלום

מזל טוב! לחוגגים יום הולדת

מנשה לוי

17/01

אילן אקיאן

17/01

מניה גרין

19/01

אפק רביב

19/01

רות רענן

21/01

אהובה ברק

21/01

הבעת תודה

בתאריך  10/1/2010 נערכה אזכרה במלאת שנה לפטירתו של יקירנו שלמה גלילי (סלי).

ברצוננו להודות מקרב לב ליהודית שפר שארגנה את הטקס במועדון ודאגה לכל, עד הפרט הקטן ביותר, נענתה לכל פניותינו ברצון וברגישות והפיקה ערב מרגש ומרשים.

תודה רבה גם לכל הכותבים, המשתתפים, האופים והמבשלים. שוב נוכחנו שתמיד יש לנו בית ברביבים.

                                                                        שניפגש בשמחות

                חנה גלילי,  רחלי, אבנר, אורי, יורם ומשפחותיהם.


נר זכרון לחודש שבט

יעל פרץ – נפטרה, א' בשבט תשס"ז, 2007

יריב מזור - נפטר, ו' בשבט תשמ"ז, 1987

רבקה וטנשטיין (אמא של רפי ורמי עמידן) - נפטרה, ו' בשבט תשנ"א, 1991

יחיאל גרין (אבא של אריה גרין) - נפטר, ו' בשבט תשמ"ח, 1988

גדעון דה-אנג'לס (אבא של יואל דה מלאך ז"ל וחנה ישראלי) - נפטר, ז' בשבט תשל"א, 1971

רבקה ריינר (אמא של דן חולתי ז"ל) - נפטרה, כ"א בשבט תש"ן, 1990

כושי - זאב רענן - נפטר, כ"ו בשבט תשס"א, 2001

מיכה נהב - נספה בתאונת דרכים, כ"ח בשבט תשי"א, 1951

שולמית פנחס - בת חברת הנוער, נספתה בתאונת דרכים, כ"ח בשבט תשי"ב, 1952

אמיל גרינצוויג - נרצח בהפגנת "שלום עכשיו", כ"ח בשבט תשמ"ג, 1983

'בית של יעל'

- המרכז למשפחה ולילד ע"ש יעל פרץ במצפה רמון

יעל, כידוע , עבדה , בשנים האחרונות לחייה  במצפה רמון .  היא הייתה מנהלת של מרכז לטיפול במשפחה ובילד, וכדרכה, היא הצליחה להקים בית, שמעניק לילד ולמשפחה טיפולים שונים,   החל מטיפת חלב  וכלה בליוויים פסיכולוגיים וטיפולים תומכים שונים לילד ולמשפחה.

יעל הלכה לעולמה בשיא עשייתה  והותירה מרכז ובית פעיל מאד, שמשרת את כל בני הקהילה.

ערב השנה שלישית  למותה  יזמו חברותיה של יעל  לעבודה ומנהלת הרווחה  של מצפה רמון  בראשן, פנייה למועצה המקומית, לקרוא למרכז לטיפול לילד ולמשפחה על שמה של יעל .

המועצה נענתה לבקשה, כאות  הוקרה ואהבה ליעל על התמסרותה למקום ועל החותם שטבעה  במקום.  והמרכז  ייקרא  'הבית של יעל' – המרכז  למשפחה וליד. ועל כך תודות עמוקות על המחווה המדהימה של המועצה  וכל קהילת מצפה רמון שאין הולמת ממנה את רוחה ותרומתה של יעל .

חנוכת הבית תתקיים  ביום ג'  ה- 19.1.10, במצפה רמון.

יום זה יוקדש כולו לפעילויות חינוכיות והרצאות לזכר יעל .

טקס חנוכת הבית  בהשתתפות המשפחה  אנשי חינוך  ותושבי מצפה רמון, יתקיים במתנ"ס של מצפה רמון באותו יום בשעה 12:30. באותו היום יקיימו פעילויות חינוכיות שונות לזכרה של יעל.

נשמח לראות  חברים מקיבוץ רביבים  בין המשתתפים בטקס  חנוכת הבית ובחלקים אחרים של היום.

עליה לקבר (ביום שלישי) בשעה 11:00 תתקיים בחוג המשפחה.

הסעה תצא מרביבים באותו יום בשעה 11:30 מהכיכר,  המעוניינים יפנו ליהודית שפר.

נשמח לראותכם בין המשתתפים  באירועי היום לזכרה של יעל

יחיא וכל משפחת פרץ בקיבוץ רביבים.

סלי חבר לדרך.

סלי עלה מוורשה לארץ עם הוריו בתקופת המנדט והוא ילד צעיר ורך. מתקופה זו נשא בלבו רגש חם לתרבות העברית-אידישאית ונהג לשלב אמרות וביטויים במאמע-לוּשן, שאנחנו הצברים לא תמיד הבנו.

 בן 16.5 התגייס לפלמ"ח. ערב מלחמת העצמאות התקיים מחנה ארצי של תנועת המחנות העולים לשביעיות בגבעת ברנר. דנגו וחבריו עבדו קצת בקיבוץ ורוב הזמן הוקדש להכשרת הגוף והרוח למבחנים הקרבים ובאים. למדו טופוגרפיה ועסקו בספורט וחישול הגוף. המדריך לקפ"פ – קרב פנים אל פנים - היה סלי, שאימן את הנערים בשימוש במקל להגנה והתקפה.

עם חבריו נלחם סלי על הרכס במלכיה, בזרעין ובעוד עשרות פעולות במלחמה להקמת המדינה ולקביעת גבולותיה. תקופה זו עיצבה גם את גבולות אישיותו וקיבעה בו את מחויבותו לחברה,  לתנועה ולמדינה. לא פלא שלמרות רצונו להגשים את חלום ההתיישבות בגליל – ולכן שינה את שם משפחתו לגלילי - קיבל על עצמו את דין התנועה באותו מפגש מפורסם לאחר שוך הקרבות, במשלט העץ הבודד. כך הגיעה הכשרת מעוז א' לרביבים.

כאשר גרעין לנגב ג' הגיע לרביבים בקיץ 1957, הרבה חקלאות לא הייתה ואחד הענפים העיקריים הייתה המסגריה במבנה המכק"ל של היום. שם ראיתי לראשונה את סלי נוטף זיעה בבגדי עבודה כחולים. הוא עמד על מרומי מיתקן דפיקת ארגזי המריצות כשפטיש כבד בידו. ראיתי מולי את אחד מחברי לדרך ארוכה ועדיין לא ידעתי זאת. כאשר עבר דנגו מהחקלאות לתעשיה ונקלט במסגריה, היה זה סלי שלימד אותו איך מחזיקים בפטיש.

כאשר הוחלט להקים מפעל להזרקה במקום המסגריה, נשלח למפעל קטן בשם אייל שם למד את סודות מקצוע בניית התבניות. לאחר כמה שנות עבודה בתבניות החליט סלי ללמוד לעומק את סודות הטכנולוגיה ויצא לשנתיים לרופין וחזר עטוף ציונים טובים שביטאו את תכונת הדבקות במטרה, האכפתיות והמגויסות,  תכונות אופייניות ששימשו את סלי כבר בפלמ"ח ולאורך תחנות חייו.

 בשנת 1992 נסענו שנינו להשתלמות מקצועית אצל בונה התבניות בראון בגרמניה. משהו על דיוק שוויצרי וחברוּת זכור לי מהנסיעה: בדרך חזרה היינו צריכים להחליף רכבות בברן, כשהגענו לתחנה התברר שהרכבת השנייה יוצאת מרציף מרוחק ואין זמן, רצתי ושמתי את הרגל בדלת הקרון כדי לעכב את יציאת הרכבת עד שסלי יגיע עם המזוודות. זה היה האיחור היחיד באותה שנה לרכבת, ושנינו התמוגגנו כל הדרך.

סלי מילא תפקידים מגוונים במחלקת התבניות בתור בונה תבניות, היה מראשוני עובדי רביב שכבר בתחילת שנות השמונים התמודד עם עידן המחשוב ואף ניהל את המחלקה ולימים זכה להמשיך ולעבוד במחלקה תחת ניהולו של אורי בנו.

 כאשר התקרב סלי לגיל פנסיה והוא במיטב אונו, עלה בין כמה מותיקי המחלקה  הצורך לבדוק את הנושא, ממי ללמוד לפרוש? ייתכן שאז התחילה ההכרה שלנו שיש גם גיל שלישי ויש לו גם יתרונות. בשנת 1996 נפרדנו עובדי המחלקה מסלי שעבר דלת אחת והתיישב בחדר התכנון שם תיפקד בתור קניין של המחלקה, כשהוא יודע לאור ניסיונו הממושך, מה לברר והיכן לקנות.

סלי נותח, החלים בתהליך ארוך, התחיל לחרוש את שבילי הקיבוץ וכאשר קיבל אור ירוק מהמרפאה, חזר לעבודה ברביב והפעם במחלקת ההרכבה. את עבודתו שם ביצע בנכונות וראה בכל תרומה שיכול היה לתת, תרומה משמעותית למפעל ולעצמו. ליד הדלת הראשית ישב ועבד סלי, מביט בהמון הפעילות, בתנועת העובדים והחלקים, שואל ומגיב.  מדי פעם לחש לאחד המוצרים "חביבי, את התבנית שלך בניתי לפני שלושים שנה". ואיזו נחת יותר גדולה יש לאדם העובד הרואה ברכה בפועלו?

</

חסר רכיב