קיבוץ רביבים 08-6562511
חסר רכיב

עלון 2294

24/12/2004
עלון קיבוץ רביבים מס' 2294
מתאריך 24/12/04

העלון כקובץ word
העלון כקובץ WORD
הוצאה אינטרנטית מנשה לוי ml3@netvision.net.il
מעלון לעלון
מעלון לעלון
דוא"ל של העלון: arevivim@netvision.net.il
----------------------------------------------------------------------
 בשער – ציור של מייקל פריד. תודה למייקל.
 "כן לשפמנון" – מהאינטרנט, על הדג "שלנו". הביא – אריק אפרים.
 "אבא", שיר של דניאל סנד.
 חגי רזניק פגש את זיו יסעור ושמע ממנו על תיקון אופניים ועוד.
 "רסיסי רביב".
 קטע מסיפור של ניתאי פרץ, שמתפרסם בתוך קובץ סיפורים,
היוצא כבר לחנויות, בשם "סופת חול מתקרבת".
 הרבה דוחות של ועדות, שהצטברו במשך השבועיים מאז הופיע
העלון האחרון.
 סיכום חנוכה – באיחור, מאותה סיבה שלעיל.
שבת שלום,
ויקסי
ברכה
למניה, אריה, גדי
וכל המשפחה
מזל טוב!
להולדת הנכדה
בת לנועה ואלעדלדינה וקמחי, להדס ולכל המשפחה
מזל טוב!
להולדת הנכדה
בת לרחל קאשי



הערב
הערב, ליל שבת 24.12.04, בשעה 21.00, נפגש במועדון לשיחה על:

ספרים של ינקה ואלכסנדר ולא על ספרים לבדם

משוחחים:
א.ב. יהושע, עוזי שביט, מיכאל וולפה, שרית סמילה-סנד,
ינקה סנד, נואל קינן, יאיר רביב ואורנה חולתי.
צ'לו שחקן – יונתן ניב.

בשעה 16.00, החברים מוזמנים להצטרף אל משפחת סנד, לגילוי מצבה
על קברו של אלכסנדר.
אבא
אבא

ראיתי אותךָ שלושים ושתיים
תקופות, נכון שנים.
ליתר דיוק זמן
עולם

בוכה בפנים
לבד בלילה
מסֵכה ביום

פוחד בתוכי
איתךָ ממילא
אנשים קְשֵי אוֹי

שיר.

דניאל סנד
שינויים בשיבוץ התורנויות
שינויים בשיבוץ התורנויות


בעקבות הפרטת המזון, מתוכננים שינויים בשיבוץ התורנויות, החל מינואר 2005.

התורנויות בימי חול מחולקות לשני סוגים: תורנות גדולה ותורנות קטנה. כל סוג הוא בלתי תלוי בסוג השני.
מבין התורנויות הגדולות, תורנות משמרת שניה, בימי החול – מתבטלת.

מכיוון שלא כל נותני התורנויות יכולים לשמור, הרי שמצד אחד העומס של התורנויות על השומרים כמעט ולא קטן, ומצד שני - השתחררו מספר לא מבוטל של חברים לטובת תורנות נוספת.
מבין התורנויות הקטנות, ציבור החברים שנותנים תורנות כנהג תורן לא גדל. כמו כן, האוכלוסייה שנותנת תורנות זו מאוד דומה לאוכלוסיה שנותנת תורנות שמירה.
לכן ראינו לנכון לשחרר את ציבור השומרים מתורנות בחדר-אוכל ובמועדון. תכיפות התורנות בשמירה תרד במעט.
מאחר והתווספו תורנים לרשימת תורני המועדון וחדר האוכל, הרי שלא יחול שינוי משמעותי בתכיפות התורנות, למרות שחרור השומרים מתורנויות אלו. חלק מהחברים שהיו משובצים במשמרת שניה ועוד תורנות בחדר-אוכל או במועדון, יהיו משובצים כעת בשתי התורנויות (חדר-אוכל ומועדון) גם יחד.

בתקופת ההרצה של הסידור החדש עלולות להיות טעויות, החברים מתבקשים לגלות אורך רוח ושיתוף פעולה.

נורית רותם ודודו עפרון



כן לשפמנון
השפמנון, דג שנפוץ כמעט בכל נחלי המים המתוקים בארץ, משום מה אינו זוכה לכבוד הראוי לו (כנראה בהשפעת הרבנות הראשית).
דג זה זוכה לפופולריות גבוהה מאוד בעולם, בעיקר בגלל טעמו המעודן וקלות הכנתו.
מה גם, שכייף לדוג דג זה בעקבות ה"פייט" שהוא נותן.
הגדלים המועדפים נעים במשקל של 1 – 2 ק"ג. משקל גדול יותר פוגם בטעמו.

ישנם מספר כללים שחשוב לקיימם:
1. שפמנון חייבים לדוג באזור אשר בו זרימת מים, על מנת להבטיח שהשפמנון אינו ניזן משאריות עמך ישראל, ולכן המקום המומלץ לדייג זה הוא נהר הירדן. שם אין הרבה אנשים ביחס לכנרת.
2. בשר השפמנון, כמו בשר הבורי ועוד, מושפע מתזונת הדג ולכן חשוב מקום הדייג.
3. חובה לפשוט את עור הדג לפני הכנתו, עורו של הדג קשה מאוד וטעמו רע.
4. בשר השפמנון הוא בשר הסופג טעמים, לכן כדאי שעתיים לפני בישולו להשרותו במרינדה.

והרי המתכון החביב עלי:
פילה דג חתוך לרצועות, מושרה כשעתיים במרינדה של לימון, שום, פלפל שחור גרוס, מעט מלח ופפריקה חריפה.
לאחר הוצאת הדג מהמרינדה, הכינו בלילה של ביצים, קמח, חלב, רוטב סויה משובח ומעט כמון. לחמם מחבת עם שמן זית, לטבול את נתחי הדג בבלילה, לטגן עד השחמה ולהתענג על התוצאות.
אני ערב לכך שלאחר ניסיונכם הראשון בטעימת דג זה, תפתח קבוצת תמיכה.

מהאינטרנט – הביא אריק אפרים

שלושה דורות של מתקני אופניים
שלושה דורות של מתקני אופניים
שיחה עם זיו יסעור


לפני כשש שנים, כשהדרכתי את הנעורים, בצהרי יום שישי אחד תפסה אותנו ג'ננה קלה של שעמום, בעוד אנו יושבים כחמישה בני נוער ואנוכי בכיסאות הפלסטיק שתחת חדר האוכל, משקיפים על העוברים ושבים.
החלטנו עוד באותו יום, באופן מפתיע לרכב באופניים לעין עקב ולבלות שם את השבת באוהלים. סך הכל מדובר בנסיעה "תמימה" של כ – 75 ק"מ הלוך וחזור (חשוב להבין כי בימים כתיקונם דיווש עד רתמים עלול להוביל אותי לכדי אשפוז כפוי).
החבר'ה ביקשו אישור מההורים (שלא שמחו על הרעיון המופרע והספונטני) ואנחנו, עוד באותו היום יצאנו לדרך.
אמנם ארגנו רשימת ציוד מוקפדת ואפילו דאגנו לרכב ונהג חירום, אבל כשנתקלנו בפנצ'ר וגלגל מעוקם בירידות לשדה בוקר, רק אז הבחנו שאין ברשותנו את כל ציוד התיקון הנדרש. נשארנו מוטלים ומבואסים בצד הדרך.
גיא יסעור, שהיה אחד מהחבר'ה, באמצעים שעד היום לא ברורים, התגבר על הבעיה תוך דקות אחדות ויחד המשכנו לדווש לאותו סופ"ש
של כיופים.

גיא הוא הדור השלישי למתקני אופניים (עכשיו הוא חובש קרבי בצבא, וגם על האינפוזיות מספרים שהוא עושה פאצ'ים).
גיא למד מזיו, שלמד מגדעון אביו, לתקן אופניים, כשכל אחד מהם עוד צובר ניסיון אישי: אלתורים, שיפורים, שיפוצים – הכל הולך.

יצאתי לדבר עם זיו על התופעה ועל האופניים ברביבים.
בתחקיר המוקדם שאלתי אנשים בקיבוץ: "מתי זיו התחיל להתעסק עם אופניים?" האמת, אף אחד לא ממש זוכר, כנראה שזה התחיל בשלב מוקדם מאוד. מעל חמש שנים הוא מתקן אופניים באופן רשמי, אבל זה לא אומר שהוא לא בנה, שיפץ ותיקן אופניים עוד שנים רבות קודם.
הזוג הצהוב-דהוי של פנינה, עם הסל המוזר, הוא תוצר של אחד הניסויים המוקדמים יותר בבניית הכלי. ועובדה – הזוג שורד שנים רבות ובהצלחה!

במסגרת הפורמלית זיו פועל באופניה תשע שעות שבועיות. חשוב לזכור שמדובר בטיפולים לכלי הרכב הפופולרי ביותר בקיבוץ – מעל שש מאות זוגות אופניים מסתובבים כאן, תאמינו או לא.
זיו מסביר שיש תופעות שונות ומשונות. "יש כאלו שבאמת לא יודעים שאופניים צריך גם לנפח", הוא מגחך, "ויש לעיתים גם פאשלות של אופניים זולים מדי שמחזירות מהר מאוד את החיסכון שבקניה. אבל בגדול – אין כמו לעזור לאנשים ולראות אדם מבסוט נוסע על אופניו התקינות (גם אם עשה שטויות לפני זה)".
אצל זיו מתוקנים כעשרים זוגות אופניים בשבוע וחשוב לו לעבוד באופן זול וחסכוני.
כשניתן, הוא משתמש ברכיבים יד-שנייה ושלישית, ומנסה לחסוך ככל שניתן לקופה הציבורית (הוא אפילו ויתר על שלוחת טלפון באופניה). משנה לשנה מוכיח זיו כיצד הוא יכול להסתדר עם פחות ופחות תקציב.
מבחינת תמחור לחברים: חברים אינם משלמים על צמיגים ופנימיות. ציוד אחר שנקנה מחויב במחיר מלא וציוד יד שנייה בחצי המחיר.
לפעמים הטיפול הוא קל ומהיר ולפעמים יש שחיקות יותר מסובכות וטיפולים שהם יותר מורכבים וממושכים. לאחרונה מטפל זיו גם בקלנועיות וחשוב לו שהחבר'ה המבוגרים ייהנו מנסיעה חלקה ובטוחה, לא פחות מרוכבי האופניים.

יש להדגיש שאסור לשכוח לכתוב על האופניים למי הם שייכים – אצל זיו יש חוק: "לא יודע, לא נוגע".
"יש אנשים שמשאירים את האופניים בלי שם ומצפים שיתוקנו (אולי אפילו בלי חיוב) ויחזרו כבדרך קסם. אבל חבר'ה – תשכחו מזה. באיזה מוסך משאירים רכב והולכים הביתה?!"
כמו כן לא כדאי לחסום את דרך הכניסה לאופניה, יש מקום מסודר להניח את האופניים וכדאי להקפיד על זה.
בינתיים הטלפון הנייד של זיו מצלצל. בצד השני חבר: "אתה מתקן אופניים עכשיו?" "לא, עכשיו אני מדבר בטלפון", עונה לו זיו בציניות המבדחת שלו ואני נגנב מצחוקים...

לסיום, שלוש המלצות משולחנו של זיו:
 מחיר סביר לאופניים 450 – 600 ₪ . מתחת לזה משלמים את ההפרש מהר מאוד כאמור. ברור שצריך גם לברר בדיוק על היצרן והדגם.
 חשוב לזיו להדגיש את החשיבות שבמילוי אוויר. אין כל הצדקה שאדם שלא עשה זאת יקבל פנימית או צמיג ב"מתנה".
 באופניים הכל נשחק. לפעמים אפילו לא שמים לב ואז פתאום מגיעים עם הגלגל ביד. לכן, כדאי להעביר לאופניים בדיקה שגרתית – כמו לכל כלי אחר.
חגי רזניק


מדיוני אגף רווחה
א. החלטות אגף רווחה בנושא נסיעות ברכב לטיפולים לשנת 2005
1. נסיעות לבאר-שבע - נסיעות לטיפולים בב"ש והסביבה: מיתר, עומר, להבים – לא יזוכו ע"י אגף הרווחה. חברים וילדים המחליטים על נסיעה ברכב פרטי במקום באוטובוס –יממנו זאת
מתקציבם.
כמו כן לא יהיה מימון לנסיעות נלוות לטיפולים: ימי עיון, מפגשי חברי עמותות, מפגשי הורים או כל
נסיעה אחרת שאינה לצורך הטיפול עצמו.

2. שיטת החיוב והזיכוי - כל נסיעה לטיפול שלא ניתן לבצעה בתחבורה הציבורית, חייבת לקבל אישור
מראש ע"י המוסד שאישר את הטיפול (מרפאה, רווחה, חינוך).
- הנסיעה תירשם כנסיעה פרטית.
- כאשר יקבל החבר/ה את דו"ח נסיעותיו החודשי מהנהלת חשבונות, ידאג לסמן את נסיעתו שאושרה
ולהעביר צילום של הדו"ח למוסד שאישר, רצוי ביום קבלת הדו"ח, ולכל המאוחר, עד שלושה ימים
לאחר מכן. בדרך זו יימנע חיוב הנסיעה שאושרה בתקציב האישי. אנו חוזרים ומדגישים: לא יהיו
החזרי נסיעות אם הנסיעה לא אושרה מראש ואם דו"ח הנסיעה לא הועבר במועד למוסד שאישר.
(דרך חיוב זו נכנסת לתוקפה גם לגבי נסיעות שתאושרנה ע"י החינוך, הבריאות, ועדת חברים
והמזכירות).

3. נסיעות למועצה ולשדה-בוקר - שיטת החיוב והזיכוי כנ"ל תחול גם על נסיעות לטיפולים שאושרו,
למועצה ולשדה-בוקר.

4. נסיעות לטיפולים קבועים במקומות רחוקים יוגבלו. הזיכוי יינתן למספר נסיעות בלבד, דבר שייקבע
באופן אישי, עם כל אחד ואחד, בהתאם לאופי הטיפול והמרחק.

5. כל הנסיעות ברכב יזוכו לפי מסגרת הק"מ שנקבעה במזכירות בתאריך 17.11.03.
להלן תזכורת:
נסיעות לבאר- שבע – מתן זיכוי עד 90 ק"מ.
נסיעות למועצה+ משאבים – מתן זיכוי עד 18 ק"מ.
נסיעות למרכז - מתן זיכוי עד 330 ק"מ.
נסיעות לירושלים - מתן זיכוי עד 350 ק"מ.

ב. שרותי אחזקה
לאור פניות של חברים לענף אחזקה לקבלת עזרה בשינוע חפצים והעברת דירות, אנו חוזרים ומזכירים את נוסח ההחלטה בנושא זה אשר התקבלה במזכירות מצומצמת בתאריך 28.4.03:
1. החשמלית של הנוי תעמוד לרשות החברים לצרכי הובלות שונות לאחר שעות העבודה ובשבתות.
2. ניתן לקבל עזרה גם מענף אחזקה. זאת תמורת תשלום לענף בהתאם לתעריפי שעת עבודה של האחזקה.

ג. לחצני מצוקה
בעקבות פניות של חברים להתקנת לחצני מצוקה, אנו מפרסמים לציבור את האפשרויות העומדות
לבחירה.
1. במסגרת שירותי השר"פ:
א. התקנת לחצן מצוקה.
תנאים: ההתקנה הראשונה עולה 80 ש"ח וכוללת את המכשיר עצמו.
לאחר ההתקנה יש לשלם דמי מנוי – 40 ש"ח לחודש.
ב. פתיחת תיק רפואי אישי בנטל"י.
פתרון זה אינו מצריך מכשיר אלא רק דמי מנוי – 40 ש"ח לחודש.
בהנהלת רווחה סוכם לגבי אפשרויות אלה, כי לא תהיה כל השתתפות כספית של הרווחה
או המרפאה בהתקנת המכשיר ו/ או בתשלום דמי המנוי.

במקביל, מצאנו לנכון להציע לחברים המעוניינים להעמיק את תחושת ביטחונם האישי, פתרונות במסגרת ביתית, שאינם כרוכים בעלויות כספיות:
1. איזכור רשימת חברים המהווים כתובת ליחיד, למקרה שייקלע למצוקה.
2. ייעול השימוש בטלפון הביתי במקרה של מצוקה ע"י הכנסת מספרי השר"פ לזיכרון, כך שבלחיצה אחת ניתן להגיע אל שר"פ וחרום.

חברים המעוניינים בכל אחת מהאפשרויות הנ"ל, מוזמנים לפנות ישירות לנרדה או לחנהל'ה.


ד. תחזוקת קלנועיות ואופניים ממונעים
חברים שברשותם קלנועית או אופניים ממונעים, מתבקשים לדאוג לכך שאחת לחודש עד ששה שבועות, ייבדקו ויטופלו צמיגי הכלים שברשותם.
ניתן לבצע בדיקה וטיפול בכל יום רביעי בשבוע במשך היום באופניה אצל זיו יסעור.
אגף רווחה


דוח ישיבת מזכירות רחבה מתאריך 25.11.04
יישום החלטת אסיפה בנושא כלי רכב צמודים
בהשתתפות: אלי גרול, רענן יסעור, רננה יסעור, מאירקה

לאור "הסחבת" המתמשכת בביצוע החלטת האסיפה בעניין רכב צמוד ולאור "ההסדרים" המשונים שעליהם אנו שומעים ולהם אנו עדים – ביקש אלי גרול דיון במזכירות כדי לראות איך לטפל בנושא
כרצון החברים וברוח האסיפה.

נציגי ועדת רכב ביקשו מהמזכירות מחויבות לביצוע ההחלטה, שהיא החלטת אסיפה.
חברי המזכירות ציינו שהמזכירות אמנם מחויבת להחלטה, אך הגורם המבצע היא ועדת רכב.

סוכם:
1. ועדת רכב תגיש תוך שבוע מקבלת סיכום זה (17.12.04), דו"ח מלא ומפורט על מצב ביצוע ההחלטה על כל סעיפיה.
2. ועדת רכב תגיש תוכנית עבודה להמשך ביצוע סעיפי ההחלטה שעדיין לא בוצעו.
3. המזכירות מצפה מהוועדה לסיים את הכנותיה ולהפעיל את ההחלטות מה-1 לינואר 2005.

רשמה: רובי
"מבוקשת" סקודה
"מבוקשת" סקודה
זה לא נעים למצוא מכונית פרוצה ושדודה אבל זה קרה, וזה קורה ומבשרים לנו כי גם ימשיך לקרות
אפילו אם הרכב חונה במגרש חנייה מסודר ושמור.
יודעי דבר מספרים כי הסקודה היא המכונית המבוקשת עתה למשחתות הרכב או במילים אחרות: הנפרצת והנגנבת ביותר.
אז איך לשמור על האוצר?
א. לא להשאיר רכב בלתי נעול – אפילו לדקותיים.
ב. לא להשאיר במכונית פיתויים כמו: פלאפון, תיק ורדיו. את פנל הרדיו ניתן לשלוף ממקומו בלחיצה קלה על כפתור קטן הממוקם בצד ימין של הפנל. בתא הכפפות ישנה קופסא אליה ניתן להכניס את הפנל וזה לא הרבה יותר גדול ממכשיר פלאפון, כך שלא יתפוס יותר מדי מקום בתיק.
עדיף לצאת מהרכב כאשר כל הפיתויים על הנוסעים מאשר לבלות אחר-כך בתחנות משטרה ומוסכים.
סעו בזהירות, חנהל'ה
בית הבד בפעולה

בית הבד בפעולה

כ – 70,000 ק"ג זיתים, מעל 200 מיכלי דולב, מתקבצים, בכל יום, ע"י נהגיו של רומילי – ממטעי הזיתים באזור, אל בית הבד.

צוות בית הבד המורכב ברובו מצעירי רביבים: לירון לופו, ינאי דינסין, ניר יסעור, איתמר עדן,
נעם סולל-כהן, אביב חכלילי – יחד עם ולרי חריט ובניצוחו של הבמאי ולדימיר אופנגנדן פורקים, שוקלים, שופכים ומפיקים שמן זית כתית מעולה, לרוב.
השמן נאגר בחביות ונוסע לזיכרון יעקוב, חלק נשאר ברביבים.
כך יום-יום מנובמבר עד סוף ינואר.
עד היום עברו בבית הבד כ – 2,000 טון זיתים וצפויים כ – 1,000 עד 1,500 טון עד סוף העונה.

מסר – אורי יוגב

"רסיסי רביב"
"מכוטל"
כך קראנו פעם למכונה שהיינו רואים לראשונה ומשתאים מול יכולותיה. אחת כזאת הגיעה למחלקת ההרכבה והיא משפריצה אטם מפוליאוריתן, מעל מסלול מיועד על פני הפילטרים של ריטל.
למכונה תוכנה בדומה לכרסומת C.N.C ועל ידי הכנסת נתונים מתאימים, היא יכולה ל"טייל"
על פני הפילטר ולהזריק את הפוליאוריתן על כל מסלול אפשרי. התהליך הזה בוצע עד עכשיו ב"ענבר" בחמדיה שבעמק בית שאן, ומעתה אנחנו נאטום את הפילטרים ונחסוך את ההובלה הלוך וחזור.
סרגיי ברוק, מאנשי האחזקה של מחלקת ההרכבה, עבר בגרמניה קורס מיוחד להפעלת המכשור ועכשיו ניתן לראות כמה יפה היא כבר עובדת.

חן – חן
למפעל השיקום בבאר שבע, שעושה עבורנו עבודות שונות, על כך ששלחו, לקראת חנוכה – חנוכיה גדולה ויפה, עשויה מתכת, עם ההקדשה:

חנוכה כ"ה כסליו תשס"ה
למפעל רביב – רבל
בהוקרה
ממפעל השיקום בבאר שבע, ע"ש ג'ורג' סימונס
הקרן למפעל השיקום

לבש חג
אולם ההרכבה לבש חג כשנכנסו אליו כל עובדי המפעל, ביום שלישי, ערב נר ראשון של חנוכה, עטורי נר על ראשם. פטריק המכבי, נכנס מתנשף בריצה, עם הלפיד, העביר אותו לאודי החשמונאי, בהודיעו על הניצחון. אודי הדליק בלפיד את השמש, בחנוכיית מפעל השיקום ונציגי המחלקות הדליקו בו את שמונת הנרות (לפי גרסת בית שמאי, שהאור ילך ויחסר עד היום השמיני).

מחמם את הלב
מארגני החג ברביב – קורין ברגמן, מיכל אקיאן, שרונה קליינפלד, לריסה שוורצמן, מאירקה לוין ועוזי הניג (משאבי אנוש), לא הסתפקו רק בקבלת החג המפוארת וגדושת כל טוב ממאכלי החג ומקישוטיו, אלא הכריזו על תחרות חנוכיות בין-מחלקתית. כשהוצגו החנוכיות בקפטריה, מיד חל עליהן הכלל: "מי שלא ראה חנוכיה בקפטריה, לא ראה חנוכיה יפה מימיו" ומיד "נהרו אליו גויים רבים" מכל רחבי הקיבוץ, לחזות ביפי היצירות וברעיונות המקוריים שבלטו שם. לאחר שבוע של מתח, הוכרזה החנוכיה המנצחת – חנוכיית מחלקת ההזרקה, אותה יצר יורי.
אנחנו חושבים שראוי לכולם לקרוא את נוסח החלטת חבר השופטים: אודי, נחום, גלינה ולנה ולכן הבאנו אותה כלשונה ובמלוא רצינותה:


ראשית אנו רוצים להביע את הערכתנו לכל העמלים והיוצרים. שמנו לב שהתחרות ויפי החנוכיות עשו להם שם ולא מעטים באו לראות
את היצירות היפות.
קשה לבחור, ולאו דווקא כי כולן יפות, אלא כי לכל חנוכיה האופי המיוחד שלה – יש המושקעת ביותר ויש המורכבת ביותר.
דעת השופטים נדדה בין חנוכיות טכנולוגיות ובין חנוכיות יפות ונעימות לעין. למרות הקושי הגיעו השופטים לידי החלטה.
החנוכיה הזוכה היא
החנוכיה (חנוכיות) של מחלקת ההזרקה.
חנוכיה שיש בה אומנות, השקעה, שימוש בחומר "שלנו" ויופי שעומד מעל כולן.
יישר כוח למחלקת ההזרקה ולכל שאר המשתתפים באירוע.
תודה למארגנים,
צוות השופטים


מתנת יום הולדת
לפני כמה חודשים פינינו את מכונת ההזרקה הישנה, ארבורג 26, בת ה-19 (ובהשוואה לחיי אדם – בת 95).
הלחץ על המכונות והמקום הפנוי, הביאו לשינוי ההחלטה לגבי המכונה והוחלט להחזיר אותה, אחר כבוד, לקו הייצור ולנסות למצות עוד כמה שבועות מיכולותיה הגוועות, עד שיגיעו המכונות המחליפות.
במקרה לגמרי יצא ששלמה (בולבול), המזריק הצעיר שלנו, חוגג בדיוק השבוע יום הולדת 77 ועל כן עלה בדעתם של אנשי האחזקה להקדיש את המכונה, השבה לתחייה, כמתנת יום הולדת, בתקווה שיבין את הרמז (ויעבוד במחלקה עד 95, כמו המכונה).

שיחה עם אלכס אידלצ'יק על נסיעתו לסין
כזכור, הובטח כאן לפני שבועיים שנפרסם את התרשמותם של חברי המשלחת שיצאה לפני כחודש לסין וחזרה זה מכבר עמוסה בחוויות.

מה הייתה מטרת הביקור רם-הדרג בסין?
טסנו לסין כדי לאשר (או לא) את גמר בניית שמונה התבניות שבן תבניות אב-טיפוס (פרוטוטייפ), המיועדות להזריק סט של מוצרים שיהוו דור חדש של שסתום משסתומי רבל, ולבדוק את יכולתם של הסינים לעמוד בדרישות שלנו ובלוח הזמנים שהתחייבו להם.

איך התרשמת מהיכולת הטכנית שלהם כבוני תבניות?
בסופו של דבר הם הצליחו לבנות את התבניות ולעמוד בלוח הזמנים באיחור של שבועיים, שדרך אגב לא פגע במיוחד כי המוצר הוא של רבל, פיתוח ראשוני ולוח הזמנים הוא בידינו ולא בידי לקוח חיצוני.
הקשיים העיקריים היו בשלבים הראשונים, בהם הסינים התבקשו להציג את מה שאנחנו קוראים "קונספט": באיזה דרכים הם מתכוונים לפתור את הבעיות שההזרקה מציבה (היכן הכניסות, היכן החולצים וכו' וכו'). במשך זמן לא קיבלנו את הצעותיהם והם תיקנו אותן שוב ושוב. הם היו צריכים להסתגל לתפיסה אחרת וזה היה קשה להם
התבניות עצמן ענו על הציפיות שלנו, בהתחשב בעלותן. הרמה, יש לומר, אינה גבוהה והתלבטנו שם האם, אחרי הזרקת הניסיון הראשונה, להורות להם לעשות את התיקונים הנדרשים או לעשות את כל התיקונים אצלנו ב"רביב". מה שהכריע לבסוף לשלוח את התבניות אלינו, הייתה העובדה שציוד ההזרקה שלהם נמצא בפיגור טכנולוגי גדול וההזרקות שם היו בלתי אמינות. בנוסף, היה קושי בתקשורת. הם אינם מדברים אנגלית ולמרות שהיה לנו מתרגם, היה קשה, בעיקר בגלל המונחים המקצועיים שהמתרגם התקשה להבין ולתרגם.
לבסוף סיכמנו שהם יעשו תיקונים ראשוניים ואת התיקונים הקשורים לאיכות המוצרים, נעשה בבית.
משהוזרקו כל התבניות עשינו בדיקות פונקציונאליות ראשונות, לבדוק את תפקוד


המכלול והיינו מרוצים מהתוצאה. השאר ייעשה כאן. היום התבניות כבר ב"רביב".

איך התרשמת באופן כללי מהיכולות הטכניות שלהם בתחום הפלסטיקה?
ביקרנו בכמה מפעלים וראינו רמות שונות, גם רמות אירופאיות. בהתאם לרמה גם המחיר. יש שם בהחלט פוטנציאל גדול, אבל קשיי התקשורת, הבדלי המנטליות והצורך להשקיע בליווי והדרכה, כדוגמת המפעל באוקראינה, יחייב אותנו לשאול את עצמנו האם אנחנו מוכנים לכך. במפעל שעבדנו בו – הדרך שהם צריכים לעשות כדי לספק את רצוננו, עדיין ארוכה. רמת ההזרקה שם נמוכה ובדרך כלל כשאנחנו רואים פה מוצרים יפים תוצרת סין, זה נעשה שם בהרבה עבודת גימור ידנית. ראינו שם מוצר שמוזרק ונראה יפה מאוד אחרי ששניים או שלושה סינים מלטפים אותו ידנית וחותכים כל מיני "פלשים" מיותרים.

תוך כדי שיחה, צלצלו לאלכס וביקשו שיגיע לפגישה (בעניין הסיני במקרה) ורציתי לשמוע ממנו כיצד התרשם ממראה עיניו במשך הביקור בסין. אלכס הספיק לומר: סין היא ארץ מדהימה, יפהפייה ומסקרנת. הביאה לי חשק עז לטייל בה טיול רציני.
העיר שבה ביקרנו, הייתה עד לפני 25 שנה, כפר דייגים. היום זאת עיר שחיים בה, עפ"י הפרסומים, 6 מיליון תושבים ו- 10 מיליון עפ"י המציאות! עיר מודרנית ונראית כמו מנהטן:
בניינים רבי קומות (30 – 50), כבישים רחבי ידיים – 5 – 6 מסלולים, הרבה מאוד גנים ויקר. לפני כשנה התחילו לבנות רכבת תחתית וגמרו אותה במשך שנה אחת!
בצמתים המרומזרים עומדים שמונה מכווני תנועה עם דגלונים ומכוונים את תנועת הולכי הרגל.
ואיך יוצרים תעסוקה לכל כך הרבה תושבים? שמנו לב שבשער לכניסת הרכבים למגרש החנייה הצמוד למלון, עומד איש-ביטחון. במגרש עצמו עומד עוד איש-ביטחון ובכניסה למלון עוד שני אנשי-ביטחון. אין להם בעיית טרור ולכן הם לא בודקים או מחפשים, אלא עומדים אדיבים מאוד וזהו. וכך במחי בית מלון אחד, יש כבר תעסוקה לארבעה סינים...
כאן מיהר אלכס לישיבה והשאיר אותנו, ואולי גם אתכם קוראי היקרים, עם חצי תאוותנו בידנו...
מאירקה לוין




"חרא סתיו"
קטע מסיפור שכתבתי המתאר מציאות הזויה בתל אביב של שנת 2000 בשם "חרא סתיו". הסיפור הזה יחד עם סיפור נוסף שכתבתי בשם "כנסיית הטלפוניה הטראנסאטלנטית" מתפרסמים בקובץ סיפורים בשם "סופת חול מתקרבת" בעריכת יצחק בן נר, עם סיפוריהם של עוד 22 סופרים צעירים. הספר יהיה השבוע בכל חנויות הספרים ובספריית רביבים מתישהו בקרוב... נתאי פרץ



השוטטות בעיר לא שיפרה את ההרגשה שלי
בכלום. לא יכולתי להפסיק להסתכל על ספסלים, לשאול את עצמי איזה מהם עומד להיות הבית שלי. שורות של ספסלים עברו לי מול העיניים בכל פעם שעצמתי אותן – וזה נעשה כבר קשה מנשוא. הרגשתי שאני חייב להירגע, לרוקן את הראש, איך שהוא.
לכן נעניתי בשמחה להזמנה של אחמד, האלטע זאכן, שישב בקיוסק של התימני בפינת רחוב קורדוברו, ליד מוזיאון הלח"י, ונראה משועמם.
שש בש? הוא שאל. יאללה, סדר את הלוח, אמרתי לו, אבל רק אם בא לך להפסיד. אחמד חייך מתחת לשפם שלו, הוציא קופסת "טיים", הציע לי סיגריה והדליק אחת לעצמו. ליוסי הוא אמר: שניים קפה שחור, יא זלמה, ושיהיה חזק.
מדבר יותר מדי, אתה, אמר אחמד, פותח את הלוח ומציב אותו על שולחן הפורמייקה החום. הוא סידר עליו את הכלים במהירות מסחררת, זרק את הקובייה, כדי לקבוע מי יתחיל, ויצא לו שש. אחמד נעץ בי מבט בעין הרואה שלו, כשהשנייה שוטטה בחלל ללא מטרה. משחקים על כסף? שאל.
לא תודה. אין לי גרוש, אמרתי וזרקתי את הקובייה שלי. יצא לי אחד. לא נורא, אמר אחמד, הקפה עלי. תתחיל, אמרתי לאחמד. שיחקנו בשקט, בלי לדבר, מזיזים את כלי המשחק השחוקים במהירות. רק שקשוק הקוביות נשמע, עד סוף המשחק הראשון, כשהפסדתי לאחמד במארס.
מדבר יותר מדי, אתה, אחמד אמר, בלי להרים את העיניים שלו מהלוח. כל היום הראש שלך רק רץ במחשבות על בחורות ועל החיים, ואתה לא שם לב מה קורה מסביבך. ככה אתם כולכם. כל היום הראש שלכם בבילוסופיה ובבחורות, לא מסתכלים לאן נוסעים. אחמד הדגיש את הב' בבילוסופיה, בזלזול הפגנתי. כשהוא דיבר עברית, בדרך כלל, לא היה לו כמעט מבטא, והוא ידע להגיד פ' בלי שום בעיה. לי הייתה הרגשה שמאז התאונה אחמד קצת ממורמר על היהודים.
ובצדק גמור. לפני שבוע הוא קנה חמור חדש, אבל הם ממש לא הסתדרו. החמור לא הבין מה אחמד רוצה ממנו. הוא לא הסכים ללכת מטר, וכשאחמד אמר לו מה הוא חושב עליו, הוא שבר לו שתי צלעות בזוגיה אחורית אדירה. אחמד החזיר את החמור למוכר ומאז הוא יושב כל היום אצל התימני, מזמין את כל מי שעובר לשש-בש וקפה, ומשתדל לא לנשום עמוק מדי.
הוא לא רעב ללחם. טוני שם לו כסף בבנק, פעמיים בשבוע. אבל זה לא חיים ככה. אחמד הוא איש עם עקרונות וכבוד. הוא לא צריך לחיות מנדבה של החמור הקודם שלו, כמו קבצן.
אחמד הציע לי עוד סיגריה, משך שלוק ארוך וקולני מהקפה שלו, ואמר לי: תאמין לי, עידו. אין לך מה לדאוג, אתה. בסוף הכל יחזור כמו קודם. יש לי עיניים, אני רואה את האנשים, ואני לא מהיום מסתובב פה. שנה שעברה היה קבלה, לפני שנתיים הארי קרישנה, ולפני חמש, אי- אם. עוד מעט גם זה ייצא להם מהראש, כמו שייצאו להם כל האחרים.
אינשאללה, חתמתי את השיחה. רוח החלה לנשוב, והביאה איתה טיפות קטנות של גשם מהים. הרמנו את השולחן, העברנו אותו לתוך הקיוסק והמשכנו לשחק בשקט ובמהירות. בסוף ניצחתי את אחמד שתים-עשרה-שתיים, קמתי ולחצתי לו את היד. אחמד הזמין עוד קפה ונשאר לשבת. אני הלכתי בחזרה לדירה.

מוועדת רכב נמסר שוב (ושוב)
על כביש צומת משאבים- צומת רתמים ועד שערי הקיבוצים, אורבים שוטרי תנועה וממלאים דוחות בקצב מסחרר. קופת האוצר מתמלאת מקנסות וזה טוב מאוד למדינה, רק חבל, חבל מאוד שאנחנו, חברינו וטובי בנינו הם הקורבנות התמימים. תמימים?? לא! פראיירים!
הנה כמה דוגמאות לפראייריות שלנו ולמחירה, מהשבועות האחרונים בלבד:
 נסיעה ללא רישיון נהיגה (הבן צלצל מהצבא, הוא בצומת, אני רץ למכונית הראשונה הפנויה,
טס לצומת…וחוטף) 100 ש"ח + 2 נקודות.

 חציית קו לבן: אספתי את הבן מהצומת, עשיתי סבוב פרסה, רק מה – חציתי קו לבן.
נו מה כבר עשיתי? – 250 ש"ח + 4 נקודות.

 נסיעה עם מספר נוסעים מעל המותר עפ"י החוק – משפט!

 חגורת ביטחון, מה צריך לחגור בנסיעה עד רתמים? מה קרה?

 נסיעה עם ספסל אחורי מפורק: השוטר עלה על כך כשתפס רכב שכזה עם חייל טרמפיסט,
שישב על הרצפה. הסתבר: לא רק שאסור לשבת על הרצפה, אלא אסור להוריד ספסל אחורי,
כי זהו שינוי במבנה הרכב, ללא רישוי וביטוח מתאימים.

 חברים נוסעים על טוסטוסים לרתמים, למשל, בלי כובע מגן – מסוכן ומיותר.

אנא, אל תהפכו בנפשכם את כביש רתמים משאבי שדה, לכביש פנימי.
ואנא, אל תעברו עבירות כל כך מיותרות. שימרו על החוק, קודם כל כי החוק צודק ומי שמפר
אותו חושב בטעות ש"לי זה לא יקרה". כמה דברים רעים קרו מתפיסה כזאת את חוקי התנועה?

סעו בזהירות, כחוק.
דובר הוועדה

תודות וסיכומים - חנוכה תשס"ה
במהלך שבוע החנוכה, צעדנו עם למפיונים, הדלקנו נרות,
אכלנו סופגניות, חווינו חוויה ישראלית בשירה וריקודים עם זיוה ואילן.
תודות מקרב לב לחולית החג:
מיכל ואילן אקיאן, זהר מועלם, נרדה, רענן ברנרס ופאולו; שכתבו מודעות, שיפצו חנוכיות, ארגנו הדלקת נרות במהלך החג, הכינו וערכו את
חדר-האוכל וארגנו חג אורים כהלכתו.
לטל יצחקי ואלה טאובה שהאירו את חדר האוכל בכרזה שמחה.
למגבירים ולתאורנים ולאיל רפאלי שיזם, תמך וארגן.
וכמובן לתורנים המסורים והבלתי נלאים שנתנו יד וכתף – כה לחי!
חגים ומועדים לשמחה,
ברוריה
מבוקשים מדריכים למחנות הקיץ 2005
לצעירי רמת-הנגב
בוגרי צבא

מבוקשים מדריכים למחנות הקיץ 2005
בדנוור


2 שליחים למחנה יום – פעילות בבוקר, מגורים אצל משפחות בקהילה.
7 שליחים ל – RANCH CAMP מחנה סגור.

תפקידים נדרשים:
מדריכי מחנה היום
מדריך טבע – מדריך המסוגל להפוך כל אתר ושטח למקום אטרקטיבי ומהנה לילדים. ארגון ימי שדה וטיולים קצרים, בחינת הסביבה הטבעית והמתרחש בה. היכולת להביא לילדים את עולם הטבע בארץ באמצעות תמונות, שקופיות, הדגמות בטבע וסיפורים.
מדריך לתרבות ישראלית – תפקיד המערב בתוכו התמחויות רבות, דבר ההופך את השליח הישראלי למעין "כולבויניק" של תרבות ישראל. בעזרת לימוד שירים בעברית, מוסיקה ישראלית, ריקודי עם, משחקים, יציאה לטבע, הצגות ועבודות יד, מנסה השליח הישראלי בצורה אטרקטיבית ומרתקת להעביר לילדים מהווי החיים בארץ.

מדריכי ה – RANCH-CAMP
מדריך לריקודי- עם- מדריכים ומורים מנוסים לריקודי עם, המסוגלים ללמד ריקודים באנגלית, ליצור ריקודים לצורך הופעה שתשתלב במופעים גדולים הנערכים במחנה ולארגן הרקדות המוניות לכל המחנה.
מדריך טבע – ראה לעיל.
מדריך לתרבות ישראל – ראה לעיל.
4 מדריכי קבוצות – מדריכים בעלי ניסיון בהפעלות חברתיות לסוגיהן. בעלי יכולת לגבש סביבם קבוצה ולתת לה את הרגשת השייכות למשפחה. מדריכים אלה צמודים לקבוצה במשך כל שעות היום (במחנה לילה גם בשעות השינה) ומלווים את הילדים מפעילות לפעילות.

פעילות בין החודשים יוני – אוגוסט.

מועד אחרון להרשמות והעברת קורות חיים לסוכנות היהודית 30.12.04
המעוניינים לצאת ולקחת חלק בחוויית ההדרכה במחנות הקיץ מוזמנים ליצור קשר עם המתנ"ס ולקבל את טופסי השאלונים האישיים לצורך מילוי והמשך טיפול.

אנו רואים ביציאת צעירים תושבי המועצה להדרכה במחנות הקיץ נדבך חשוב בהידוק הקשרים בין קהילת דנוור –קולורדו לקהילת רמת-הנגב.

בברכה,
זיוה שביט מנהלת המתנ"ס


היכונו!

היכונו!
מסיבת השנה – לסיום השנה האזרחית
יום שישי 31.12.04

בחדר האוכל: בשעה 22.00 עד אור הבוקר
J.D עופר אלפסי יקפיץ את כולנו בריקודי כל הזמנים.

במועדון לחבר: 22.00 – 23.00 – מועדון שקט וטעים.
23.00 – עד אור הבוקר – שירה בציבור עם מירון אגר.

מספר הודעות הקשורות לאירוע:
• השתתפות במסיבה – מכיתה י"ב.
• אורחים ותושבים – עלות השתתפות – 50 ₪.
• בני משק שעזבו – עלות השתתפות – 10 ₪.
• בני זוג של בני משק- עלות השתתפות – 10 ₪.
ההרשמה לחיוב וגביית כסף מזומן – תהיה בכניסה למבנה, על יד
תאי הדואר (זו תהיה הכניסה היחידה למסיבה).
• ביום זה לא תוגש ארוחת ערב בחדר האוכל.
• בוקר בשבת תוגש החל משעה 9.00.
• אנו מבקשים מכל התורנים להתייצב בזמן שנקבע להם.
חג שמח ועליז!
חוליית החג

הודעות

תעודות נסיעה באגד 2005

יחולקו ביום שישי 31.12.04 .
על המקום והזמן תפורסם הודעה נפרדת.
מי שלא יהיה בבית ביום שישי, מוזמן למשרדי, בשבת בשעה 13.30
(אם הדבר דחוף), או במהלך השבוע שאחרי – בתיאום.

עדין


עזרא צחור צלם – שירותי צילום

• טיפול, עיבוד וחידוש תמונות לכל מטרה.
• הדפסה איכותית עד לגודל 45 X 32 ס"מ, שחור-לבן וצבע.
• סריקה והדפסה מכל תמונה או קובץ.
• צילום, תיעוד וצרכים מיוחדים.

עזרא צחור









ימי החנוכה
כבר עברו עשרה ימים מאז הדלקנו את הנר השמיני, חג מרופד באין ספור סופגניות שהוגשו בהרבה מאד אירועים אצל הילדים, הנוער והחברים, וזאת למרות העובדה שיותר ויותר שומעים חברים שאומרים "לא אכלתי אפילו סופגנית אחת", אבל רובנו הדלקנו נרות חנוכה לעיתים כמה פעמים באותו יום, במקום העבודה, אחה"צ בגן ובערב בחברת הילדים במועדון. חנוכה הוא גם חג הביקור של נכדי החברים הבאים לחופשת חנוכה ואנחנו נהנים לראותם עם הסבתות והסבאים, חוגגים בחדר-האוכל, מטקס הלמפיונים בנר הראשון ועד סיומו של חנוכה, חג רצוף אורות.

נר רביעי
ברוב עם ולאור מצלמות הטלביזיה חגגנו את הנר הרביעי של חנוכה במסגרת פסטיבל "צלילים במדבר". נוגנו: קונצ'רטו לקלרינט מאת אהרון חרל"פ, קונצ'רטו "קפריול" לשלישית ג'אז מאת ירון גוטפריד שגם ניצח, שירים של נתן אלתרמן עם הזמרים יונית שקד-גולן ואבי גרייניק.
נהנתה וכתבה רות רובינשטיין
טיף טפיף
כך יורד לו הגשם בחורף הזה, חצי מ"מ ועוד שלושה וחצי מ"מ וכבר הגענו, בעת כתיבת שורות אלה
ל 35.9 מ"מ, כשליש מהממוצע השנתי. בינתיים לא רע.

חמין אחרון
בשבת האחרונה אכלנו בפעם האחרונה את החמין המשובח של שמוליק, אותו הוא מכין לנו כבר כ- 15 שנים, בשבתות בהן הוא עבד. לשאלתי מהו סוד הצלחתו ענה: "השקעה". למען האמת ראוי לציין שהיו לו תלמידים שהכינו אותו לא רע. הסיבה להפסקת ההכנה היא שעל פי סידורי המזון החדשים עם ההפרטה, לא יבשלו יותר בשבתות אלא רק יחממו את האוכל שבושל קודם לכן, ואנחנו נתגעגע ליצירתיות של מבשלי השבת.

עלון בית ספר "משאבים"
הופיע לכבוד חופש חנוכה עם שפע כתבות רשימות סיפורים וחידונים של הילדים. העורכת טל קרטיו, מחנכת משדה בוקר. חברי המערכת מהילדים ברביבים: אביגיל פריד, שחר יצחקי, עידית חולתי, רועי רם, שירה יוגב וניר אקיאן.

כמה שהוא מתאים לו
השבוע קיבל גיא בקר טוסטוס בצבע צהוב לוהט, משתלב עם הבלונד שלו, ממש דוגמן. בשנה האחרונה מלאה חצרנו במגוון צבעים של טוסטוסים, רעיון לתהלוכת הבכורים הבאה.

לי לא היה חופש כזה !
חופשת החנוכה של ילדי חברת הילדים מוצלחת ופעילה וכללה בין היתר דיסקו אזורי מוצלח, טיול מדברי במשאית שטח בנחל צין לגדולים, ובעקבות המרגלים מתקופת התנ"ך ברכס חלוקים ליותר קטנים. הייתה גם נסיעה ל"קומנדו צעיר" בקיבוץ כרמים, מסלול היתולי הכולל ירי בכדורי צבע ושאר מיני הרפתקאות. לסיום החופש היה טורניר אזורי בכדור-רגל, בו השיגו ילדינו שני גביעים ומדליה. הייתה גם יצירה איכותית לאורך החופש. אי אפשר שלא להזכיר את מבצע החזרת הכלים מהבתים, פעולה חשובה מכל היבט. לא נותר אלא להודות לחגי הבולדוזר ולכל צוות המדריכות והמדריכים של חברת הילדים שהשקיעו מאמצים רבים, נקווה שנשאר כוח להמשך.

מי זה דופק בדלת??
ליצן גדול וחביב, שניסה למכור עיתון "מעריב", הצעה מלאה פיתויים. חסכתי את זמנו ואת זמני ושלחתי אותו לחופשי. מעניין אם יהיו כאלה שיקראו עיתון בבוקר בבית?

מפקד תושבים
שכרו דירה: פז פלד, בן קיבוץ אפיקים. יעבוד כשכיר בחי-נגב. אירנה ואנטון וקר ובנם דוד. אנטון, בעברו תלמיד האולפן ברביבים, יעבוד כשכיר ברביב. ברוכים הבאים. סיים שהותו: אופיר דאובה, שירת בבסיס טללים וגר כאן כשנתיים. בהצלחה.

חסר רכיב