קיבוץ רביבים 08-6562511
חסר רכיב

עלון מס' 2292

03/12/2004
עלון קיבוץ רביבים מס' 2292
מתאריך 3/12/04

העלון כקובץ word
העלון כקובץ WORD
הוצאה אינטרנטית מנשה לוי ml3@netvision.net.il
חג המעלות
חג המעלות
מעלון לעלון
מעלון לעלון
דוא"ל של העלון: arevivim@netvision.net.il
---------------------------------------------------------------------------
 בשער – שיר חורף של רון גפן.
 יעקב יוגב – קול קורא לבני הקיבוץ (ב')
 על צבי כרמי ז"ל – אביבה שביט ויהודית שפר.
 עם אהובה ברק - "הלוחמת הבלתי נלאית בבריחת הסידן" –
שוחחה רות יוגב.
 "הנוער הישראלי הורג את עצמו וטבק הוא הגורם העיקרי" -
עוד ממחקר של ריצ'רד.
 מפנקסו של הרב"ש - אמנון ליבנה.
 פנייה של דליה כהן אל בעלי הכלבים.
 מכלי אל כלי – "ג'ינג'ר במקום אקמול".
שבת שלום,
ויקסי
על קצה הבמה
על קצה הבמה

באולם, בשבת 4.12,

להבה עלי להבה
בהנחיית שרהל'ה שרון
11.00 – התכנסות.
11.30 – פתיחת תערוכת ציוריו של אברהם כץ-עוז "נופים אנושיים".
12.00 – שירי תנועות הנוער, באולם, עם שרהל'ה שרון.
בהנאה, רפי

תרבותיק
מיכאל קרפין במועדון לחבר:
בערב שבת שעבר, התארח העיתונאי מיכאל קרפין ונתן סקירה מאלפת
בנושאי פוליטיקה, הסתה, ביטחון והשפעתם על הציבור בישראל,
מרצח רבין ועד ימים אלו, שבהם אנו עוסקים בתכנית ההתנתקות של שרון.
תודה לצוות הגברה: בן אפרים, נדב ברזילי, תומר פיסק ואמיר ימין.

בחודש דצמבר אעדר בתאריכים: 29/12-12/12
לטיפול בנושאי תרבות אבקש לפנות אל:
רביב בן עמי - תרבות
רפי עמידן
דיבן משה – פרסום, קפה ותיקים.
אריק אפרים – סוגרים שבוע.
רמי כהן – חוג האזנה.
רות רובינשטיין – מטיבי לכת.
שבת שלום
אייל רפאלי


ברכות
לאיתמר שטרן
לצליל עדן
עם הגיוס לצה"ל
ברכות הבית
צאו בשלום ושובו בשלום!
אבא שלי - צבי כרמי
אבא שלי - צבי כרמי
נאמר ונכתב כבר על אבא, אך לאחר שליווינו אותו למנוחת עולמים,
גילינו להפתעת המשפחה, עוד על אבא שלנו.
אני, כילדה , זוכרת שנים של כמעט מצוקה. חיי צנע, ההורים – אבא וגם אמא,
שניהם עובדים תמיד וקשה.
אין דמי כיס, כי זה בזבוז. אבא אומר אם תצטרכי משהו – נדבר על כך.
למרות הקשיים הכלכליים, הבית ענה על הצרכים והייתה בו בעיקר, הרבה אהבה ודאגה.
אחד הצדדים הבולטים באופיו של אבא, שלא היה יכול להיות חייב כסף למישהו
(אולי בשל שנות המצוקה).
לעיתים היה זה חיוני, למשל כשרכשו לראשונה דירה משלהם (ואני אז כבר בת שש-עשרה),
הוא לקח הלוואות מבני משפחה ולא שקט ולא נח עד שהשיבם.
תמיד היה אומר: "שונא מתנות יחיה".
לכן כה נדהמנו כאשר ישבנו לאחר הלווייתו ועיינו בניירותיו וגילינו,
בנייר שכתב בשנת 1997, שאבא שלנו, בסתר, בחשאי, ללא מילה למשפחה,
תרם לרביבים שכה אהב והיה אסיר תודה על שקלטה אותו אל חיקה.
אחרי מותה של אמא, ביקש מהמעורבים לא לגלות זאת ברבים אפילו לא לנו, בני משפחתו.
כל אלה, חוץ מתרומות שתרם לבי"ח סורוקה, לאחר כל אשפוז, לוועד למען החייל ועוד...
גם זה היה אבא שלי.
יהי זכרו ברוך.
אביבה שביט
ריכוז קניות ללא קדנציות
בשנת 1988, בהיות צבי כרמי בן 78, אחרי 12 שנות עבודה רצופה במחסן חצר, הסכים,
אחרי חיזורים רבים מצידי, להתראיין לעלון.
אני מצטטת: "כל שנותי שאפתי להגיע לקיבוץ. דרך עבודתי ב"משביר המרכזי" הייתי
קרוב לאנשי קיבוץ. הרגשתי תמיד שזוהי דרך חיים שתואמת את תפיסת עולמי.

למה בחרת ברביבים ולא במחניים?
את רביבים הכרתי מצוין כי באתי הרבה לבקר כאן. כמו כן, ברביבים אקלים יבש וזה היה
מרכיב מאוד רציני בשיקולים שלנו. בני גדעון קבל זאת בהבנה גמורה, ובאפריל 76,
בחודש האביב, הגענו שרה ואני לרביבים.

איך הגעת לעבוד במחסן חצר?
מרכזי הקניות הוותיקים של רביבים, הכירו אותי וידעו שזו עבודה דומה פחות או יותר.
כאשר הגעתי לרביבים עבדתי שבועיים במפעל "רביב" ומהר מאוד הבנתי שזה לא בשבילי.
היה לי יותר מדי מרץ בשביל רוכבים של פלסאון...

אתה מרגיש מגבלה בעבודה בשל היותך "הורה" ולא חבר?
לא מרגיש שום מגבלה ולא נתקל בשום בעיה. לדעתי, משק רביבים יודע להתייחס מאוד יפה
להורי חברים. ידוע לי ממשקים אחרים שאין הדבר כך. אני מציין בסיפוק רב שאנחנו מרגישים
פה טוב מאוד". סוף ציטוט.

בשנת 1997, תרם צבי כרמי למרפאת רביבים 25,000 ₪ מכספי הפנסיה שלו ולמרפאה הוצמדה
מכולה – משרד. כמו כן תרם למרפאת השיניים – 10,000 ₪, שלא לדבר על מחלקת עיניים
והמחלקה הנוירוכירורגית בסורוקה, הוועד למען החייל ועוד...
כל זאת עשה האיש הצדיק הזה ללא ידיעת משפחתו וללא ידיעת הנתרמים.
המושג "מתן בסתר" הלם מאוד את האדם.
עכשיו הגיע הזמן לומר תודה גדולה מצוות ענף הבריאות ומקיבוץ רביבים.
ואיך אמר כרמי: "לשמירת כושר מגיעים בעזרת עבודה קשה ומודעות רצינית לפעילות גופנית.
אחרי העבודה אני נח ולפנות ערב, שרה ואני עושים צעדה של שעה.
כמו כן, תזונה נכונה מחזיקה אותי בבריאות.
בפנימיותי אני רחוק מאוד מעצלנות ויש בי הרבה מרץ."
איש מופלא – שתהיה לך מנוחה נכונה.
יהודית שפר


"כמו שהולכים למוסך כשהאוטו חורק –
עם אהובה ברק – שוחחה רותי יוגב


ביקשתי להתחיל את הראיון עם אהובה בכמה מילים על בעלה זאב ז"ל שכינינו אותו צ'ץ. זאב הגיע לראשונה לרביבים יחד עם הכשרת קיסריה, בשנת 1951 ביום העצמאות. תאריך כל כך סימלי לאותה קבוצה שעלתה לישראל באונית המעפילים "אקסודוס", נתפסו ע"י הבריטים ששלחו אותם חזרה לגרמניה.... אונית מעפילים שתיזכר בהיסטוריה של המדינה לנצח. מהקבוצה הזאת נשארו היום ברביבים זהבה דוידוביץ ולאה ברגמן.
זאב זכור לי כצעיר שעבד במסירות במסגרייה והיה בעל מקצוע מצוין. בחור שקט וצנוע עם הומור מיוחד. לאחר מספר שנים יצא העירה ושם עבד בתעשייה הצבאית. מספרים שבתעשייה הצבאית כעסו עליו כי עבד מהר מדי... נישא בירושלים לאהובה ולאחר שנולד בועז הגיע שוב עם משפחתו לרביבים. באותה עת פתחו את מפעל "רביב" בניהולו של צבי . זאב שלמד חרטות בתל אביב, היה חשוב למפעל, הוא היה בין הראשונים ובשובו לרביבים השתלב מידית בצוות המפעל כחרט מקצועי. עובדי המפעל זוכרים אותו כאיש שתקן, חרוץ, וחרט דיקן ומוכשר. לאהובה וזאב נולדו עוד שני בנים ברביבים - עמית ושי.
בשנת 1975 נפטר זאב והוא רק בן 42 שנים .
לא אשכח את יום מותו. אני הייתי מזכירת הקיבוץ, שמעתי ולא יכולתי להאמין. בחור כל כך צעיר. כולנו היינו בהלם.
אהובה נשארה כאן עם שלשה ילדים קטנים.
אם צעירה שהתאלמנה, התמודדה לאורך השנים עם הקשיים של גידול ילדים וחיי קיבוץ, משימה שקשה לשניים ביחד ועל אחת כמה וכמה לאשה צעירה, אלמנה שמסגרת הקיבוץ הייתה לה חדשה יחסית.

איך הסתדרת?

שאבתי כוחות מהילדים. חשתי שהם מעניקים משמעות לחיי ואני, מצדי, הענקתי להם הרבה חום ואהבה. עבדתי במחסן מאז שקמתי מהאבל. היו תקופות שהייתי אף אחראית במחסן. עבדתי גם בשבתות ובתורנויות. הייתי לוקחת איתי את הילדים לעבודה בשבת. רציתי להיות כמו כולם. הילדים היו מקור החיים שלי! לא רציתי להינשא מחדש. כמעט שלא יצאתי מרביבים לטיולים או לחו"ל. הקפדתי לחנך אותם על ערכים של מוסר אמת ואהבת אדם (מי שמכיר את בעז, עמית ושי יודע שאכן הצלחת!).
כשסיימו הילדים את השנה השלישית והצבא התחלתי לחשוב מה אני יכולה לתרום לחברה ולעצמי מחוץ לעבודתי במחסן.
בירושלים הייתי בלהקת מחול. מגיל 14 ועד אחרי הצבא, עד לנשואי, רקדתי בלהקה. למדתי במלגה בבית רינה ניקובה (היא הייתה רקדנית גדולה ומפורסמת, שהגיעה מרוסיה). זה היה רקע טוב ללימודי ההתעמלות. שמעתי שברמת אביב יש מכון ל"בריאות האישה" ומטעמם יש קורס: "התעמלות בונה עצם" הנערך בתל אביב. "בונה עצם" הוא מקצוע ייחודי שגם בוגרי ווינגייט חייבים ללמוד ולעבור קורס זה. מתקבלים שם אחרי ראיון, בחינה ותעודות. היו לי תעודות מתאימות מהמחול והתקבלתי.

ספרי קצת על הלימודים ועל כל מה שלא העזנו לשאול...

הקורס היה לחיזוק העצמות ולמניעת אוסטופורוזיס. אוסטו ביוונית – עצם, פורוזיס - מחורר.
הקורס היה קשה פיזית, יותר קשה מטירונות (הייתי מכ"ית בצבא). בד בבד עם תרגילים מעשיים, שבוצעו עם מכשירים שונים, היו לנו גם הרצאות עיוניות בנושא גוף האדם, עצמות, דיאטה ותזונה נכונה. כמו כן הרצו רופאים שונים: רופא נשים, כירורג ואורטופד. כל תרגיל נבדק לפני שהוצג בפנינו.
יש 3 מקומות עיקריים שסובלים מבריחת סידן: צוואר הירך, שורש כף היד ועמוד השדרה.
כל התרגילים מתבצעים עם מכשירי עזר ועל בסיס של העמסה והתנגדות, מתיחות ופיתולים. לקבלת התעודה היה עלי לעבור בחינה עיונית ומעשית.




הגענו לשלב העבודה במקצוע. ספרי מה את עושה ?

דרך ועדת ספורט קניתי את המכשירים הדרושים והתחלתי ללמד את החברות. יש לי קבוצות וגם שעורים פרטיים, לפי הצורך. התחלתי ללמד בשנת 2001 . העיקרון שלי הוא קבוצה קטנה עד 10 משתתפות ובלי חופשות ארוכות של חגים. מסגרת השיעור היא שעה אינטנסיבית ללא הפסקות. השיעור בנוי מחימום, שיווי משקל, תרגילים לחימום המיפרקים, עבודה עם מכשירים שונים מדי שעור, תרגילים על מזרן ולסיום שחרור ורוגע .

מה את עושה כשעולות בעיות שונות ?

בכל בעיה בתחום שלא למדתי, אני פונה לרעיה שטיינברג שהיא מנהלת "המכון לבריאות האשה" ברמת אביב. רעיה, אשה מקסימה ומקצועית ביותר. תמיד מוכנה לעזור בכל הבעיות המופנות אליה.
אני עובדת 4 ימים במחסן ויומיים בהתעמלות. באות אלי כ - 30 חברות! חשוב לציין שהתרגילים מתבצעים למניעה, ומאוד חשובה ההתמדה וכן תרגילים שאני נותנת הביתה באופן אישי.
כמו שהולכים למוסך כשהאוטו חורק - יש להתעמל כשהעצמות "חורקות"...

תני לנו טיפים לבריאות

ראשית חשובה תזונה נכונה ומאוזנת, כולל פעילות גופנית. הליכה יומית טובה לסיבולת לב ריאה וזרימת הדם. שחיה טובה כמובן לכושר הגופני ובעיקר לגב.
אבל התעמלות טובה מהם מאחר שהיא עובדת על כל המפרקים, מחזקת את כל השרירים בגוף ואת שרירי הבטן ומשפרת את הכושר הגופני ואת הגמישות ולמעשה עובדת על כל מערכות הגוף.
יחד עם כל זה חשובה תזונה נכונה מרובת סידן. הסידן נמצא בחלב, בטופו, בשומשום, בטחינה, בחומוס, בסויה, בחלבה ובסרדינים עם עצמות.
יש להפחית באכילת "ג'אנק פוד" כבר מגיל צעיר, לחנך את הילדים ולעודד אותם לאכול נכון ובריא ולהרבות בפעילות גופנית.

לסיכום בחרתי לראיין מספר חברות שמתעמלות אצל אהובה.
לשאלתי איך המורה והאם ההתעמלות עוזרת לך, חזרו כל החברות והדגישו: אהובה מורה מאד מקצועית. עובדת במסירות רבה ועושה כל מאמץ כדי לעזור לנו. התרגילים משחררים ומגבירים את היכולת שלנו. השעורים לא קלים פיזית אבל המאמץ כדאי. אהובה עובדת איתנו באהבה רבה ועם הרבה יחס אישי לכל אחת ואחת.

כל הכבוד לאהובה שידעה לשאוב כוח במצבים הקשים של חייה, ולאחר שילדיה בגרו, הצליחה, בגיל לא צעיר, ללמוד מקצוע חדש שתרומתו חשובה לנו.
מאחלים לך המשך מוצלח ב"מלחמתך נגד בריחת הסידן" והרבה נחת!

שוחחה עם אהובה, בהערכה רבה, רותי יוגב


קול קורא לבני הקיבוץ (ב'
במשך עשרות שנים, רובם הגדול של חברי רביבים עובדים קשה להקים כאן בסיס כלכלי יציב, שיבטיח קיום מכובד לעצמם, לילדיהם ולחברים המבוגרים.
יצירה זאת מאפשרת לנו, בין השאר, לתת השכלה גבוהה לבנינו, לאפשר להם לטייל בעולם, להבטיח להם שאם יתקעו לצרה אי שם בקצה העולם, לא יחסוך הקיבוץ כסף ומאמצים לחלץ אותם ולהביאם בשלום הביתה.
אנחנו מצפים מהבנים והבנות, ועוד בטרם הגיוס לצה"ל ובטרם החליטו על דרכם, לתת כתף למאמצים של כל אגפי הקיבוץ, על מנת לתפעל אותם כהלכה ולחסוך בהבאת כוח אדם מבחוץ.
יציאה עוד לפני הגיוס לכל מיני הרפתקאות של "עשיית כסף", לא מסתדרת לי עם ההשתלבות בקיבוץ.
הממסד הקיבוצי צריך להבין את החשיבות החיונית של השתלבות הבנים ולרפד להם את הדרך ככל שניתן.
לבנינו – אנחנו מחכים לכם, מצפים מכם הרבה.
יענקלה יוגב
דוח ישיבת מזכירות מצומצמת מתאריך 15.11.04
. פגישה עם לירון חסון
בהתאם להחלטה, בעקבות שיחתנו עם הצוות המלווה את לירון, הזמנו את לירון לשיחה.
שאלנו את לירון שאלות לגבי ההסכם שייחתם בינו לבין רביבים ועל ראייתו את שהותו כאן.
סוכם:
לירון יישאר ברביבים בכפוף לתנאים המפורטים בהסכם.
מאחלים לו בהצלחה.

2. קנסות לחבר שלא מגיע לתורנות
בהשתתפות: נורית רותם, איתן בניה
סוכם:
על פי ההחלטות הקיימות ברביבים, אין באפשרותנו להטיל קנסות כספיים על חברים.
המזכירות תפרסם בקשה לציבור ליידע את משאבי-אנוש על חברים שלא מגיעים לתורנות
שעליהם לתת.

3. לוח מודעות בכניסה לחדר אוכל – צורה ותוכן
בהשתתפות: יפעת פריד
יפעת העלתה לדיון את נושא לוח המודעות בחדר האוכל, שנכון לעכשיו אין אדם שאחראי עליו,
הן מבחינת הצורה והן מבחינת התוכן. דבר זה גורם, לעיתים די קרובות, לבלגן וחוסר אסטטיות, חוסר בהירות לגבי הזמן שמודעות צריכות להיות תלויות על הלוח וכד'.
הסכמנו איתה שהמצב הנוכחי אכן לא מכובד ויש מקום להסדיר את הנושא. הודגש שאין כוונה לצנזורה אלא לשיפור פני הלוח ומניעת תקלות שונות.
סוכם:
יפעת תהיה אחראית על לוח המודעות.
יפעת תכין תוכנית מפורטת לגבי הסידור הפיזי של הלוח וכן לגבי נהלים. תוכנית זו תובא לאישור
במזכירות רחבה ואח"כ תפורסם לציבור.
רשמה: רובי

פנייה אל בעלי הכלבים
ביום שישי האחרון באו בני ובני משפחתו לבקר אותנו. עם ערב הלך בני,
עם אשתו ונכדי הצעיר, לטייל מעט בחוץ הגשום.
הם הגיעו לסביבות שכונת הקומתיים, על הגשר השמאלי שחוצה את השכונה.
בדרכם חזרה לביתנו, התנפל על בני כלב, מאחוריו, על גבו ועורפו.
הכלב הזה מזן סיבירי (אני לא אפרט את צבעיו וצורתו).
למחרת היום הלכתי עם בני לשכונה ולגשר וזיהינו בבירור את הכלב.
כאשר פניתי לבעלים (קצת באיחור), הם טענו שכלבם נותר בתוך הבית כל אותה עת. לכל מי שפניתי, מבעלי הזן הזה, נתנו לי הסברים שזה לא הכלב שלהם, כך שלא יכולתי לכתוב מכתב תלונה לועדת כלבים, כפי שמאוד רציתי, כי היה בי זעם רב.
רק לפני שבוע ישבתי באסיפה בנושא הכלבים, יצאתי מן האסיפה עם קצת ביטחון. אך בשטח עצמו, פני הדברים הם אחרת. כלבים-אחים מהזן הסיבירי, יוצאים להם לביקורים
משפחתיים בלי השגחה כלל (בלילה ובצהרי שבתות) והם כלל לא קשורים.
ידוע לי שאנשים רבים, מכל הגילים, מפחדים כל הזמן, פחד יומיומי והם עושים עיקופים וסיבובים.
וכך הכל ממשיך כהרגלו – אני פונה לכל בעלי הכלבים מהסוג הזה (אפילו שאינם מוגדרים במדינה כמסוכנים), שישגיחו היטב על הכלבים שברשותם, בכל שעה ושעה, כי האחריות היא שלהם.
לכל אדם יקר כלבו עד מאוד, ואפשר להסתדר בקהילה אם תהיה הבנה בוגרת, התחשבות ואחריות.
אני פונה ברצינות עמוקה ובאכפתיות, להבין מה קורה ומה קרה בליל שבת ולא להוסיף ולהתעלם
בשום פנים.
הפעם לא יכולתי לפעול ולעשות משהו כנדרש, וכה חשוב היה לי לעשות זאת (בלילה חלמתי
שהכלב מתנפל עלי). אין לי יותר מה להוסיף. אני מקווה להירגע.
מקווה שצעקתי הפנימית נשמעה, שאין פה יכולת לפשרות, שכולם יוכלו לחיות ללא פחד
ובהרגשת ביטחון מינימלי.
תודה על ההקשבה וההבנה.
דליה כהן

מפנקסו של רב"ש
סתימת תעלות הגנה – לאחרונה נסתמת התעלה על ידי אלמונים במספר מקומות,
ומתאפשר מעבר כלי רכב של שכנינו: טרקטורים וטרקטורונים. ממזרח לזיתים נסתמה
התעלה פעם שלישית ברציפות בדיוק באותה נקודה.
נפתחו מחדש סתימות בשלושה מקומות. וכבר נוספה סתימה במקום נוסף.

שערים - עם התחלת מסיק הזיתים נותרים פתוחים 3 – 4 שערים לעומת 1 – 2 שערים
לפני תחילת המסיק. נעשים מאמצים לצמצם או למנוע מצב זה.

שער ראשי – השער נפגע ב"תאונה". חלקו התחתון התעקל ואחד העמודים שנושאים את הגלגל והמסב נוטה על צידו. השבוע נסע השער למפעל לשיפוצים.

שינוי במסלול תנועת השומרים –
מזה זמן רב יש דרישה של אנשי מצפה רביבים לכלול גם אותם בסבב השמירה.
השינוי יתבטא בכניסת השומר לרחבת החניה של המצפה, בדיקת השערים שם וחזרה למסלול הרגיל.
ההכנות לכך לקחו זמן רב. בין שאר ההכנות, סומנו כל השערים במספרים: שלט ירוק והמספר צבוע בלבן. אלעד נוה הכין עבורנו שרטוט הדרכה, שיפורסם בציבור. שרטוטים נוספים יהיו בביתן השמירה ובתא שבג'יפ. הכוונה להתחיל בשינוי המסלול ביום ג' ערב חנוכה 7/12/2004. הודעה נוספת תפורסם בלוח האלקטרוני. כל מי שירצה הבהרות נוספות בע"פ, בנוסף לדף ההסבר, יכול לפנות אל רמי או אלי.
אמנון ליבנה

הנוער הישראלי הורג את עצמו וטבק הוא הגורם העיקרי
מחקר עדכני על נוער ושימוש בסמים, שנערך ע"י המרכז האזורי לאלכוהול וסמים של אוניברסיטת בן גוריון, מצא כי כ – 30% מבני נוער בסיכון, בארץ, מעשנים סיגריות – הרגל המתחיל בגיל 13. בקרב נוער המעורב בעבריינות, כ – 67% מעשנים בין 11 – 15 סיגריות ליום או 5 חפיסות לשבוע.
טבק, סם פסיכו-אקטיבי, הוא הגורם העיקרי למוות בגיל צעיר. באמצע המאה ה- 19, הרבה לפני שהופיעו ראיות מדעיות רבות על הנזק הרב שהן מציבות, סיגריות כונו "מסמרי ארון קבורה". בשנות ה – 60 של המאה האחרונה, סיגריות קושרו ישירות לבעיות בריאות ובמהרה זוהו בתור גורם המוות והמחלות היחידי שניתן למניעה. סיגריות ומוצרי טבק אחרים הם ממכרים.; ניקוטין הוא הסם בטבק שגורם להתמכרות; וההליכים שמגדירים התמכרות זהים לאלו המגדירים התמכרות להרואין וקוקאין. כמו כן, נראה כי יש קשר בין עישון סיגריות לשימוש בסמים בלתי חוקיים, כך שמתבגרים שמעשנים נוטים להתקדם לעבר מריחואנה ומשם לקוקאין והרואין, יותר מבני נוער שאינם מעשנים. נמצא כי ההסתברות שבני נוער מעשנים יתנסו בעישון מריחואנה, גבוהה פי 14 מאשר של אלו שאינם מעשנים סיגריות.
אנשים צעירים הם הפגיעים ביותר מבחינת סיכון ההתמכרות לניקוטין, בעיקר בגלל עישון סיגריות. כ – 90% מהמעשנים בימינו מתחילים בתור בני נוער וככל שהחלו בגיל צעיר יותר, כך גדלים סיכוייהם להפוך למעשנים כבדים וכך קטנים סיכוייהם להיגמל. כמעט 75% מבני הנוער שמעשנים על בסיס יומיומי בתיכון, ממשיכים לעשן כ – 7-9 שנים לאחר מכן.
מבחינה סביבתית, נמצא כי לא-מעשנים מושפעים קשות מעשן הסיגריות של אחרים. "עישון פסיבי" גורם ומחמיר אסטמה. טבק מקושר לדלקת ריאות, ברונכיטיס ובעיות בתפקוד הריאה; כמו כן להשתפכות האוזן הפנימית.
חשיפה לעישון פסיבי מורידה את רמות ויטמין C בדם, בעיקר בקרב ילדים, וייתכן ומקושרת לסינדרום מוות פעוטות פתאומי. בקרב ילדים מבוגרים יותר, עישון פסיבי מתקשר עם היעדרויות רבות מבית הספר ותפקוד לקוי של הריאות.
נושא שאינו נדון בדרך כלל הוא הקשר בין עישון סיגריות והרגלי אכילה. כמו כן, נמצא כי בני נוער שמעשנים, מתעמלים פחות, צורכים פחות מוצרים בריאים ויותר מאכלים משמינים.
ניקוטין הוא בעל השפעות אנטי-דיכאוניות ולכן העישון עשוי להוות גורם להסתרת בעיות נפשיות כגון דיכאון בקרב מתבגרים. בנוסף, התמכרות לטבק גורמת לקשיי גמילה ולעלייה במשקל בעת גמילה מעישון.
המסר הוא פשוט: בני נוער המעשנים כמו מבוגרים, מתמכרים כמו מבוגרים ואף יותר. הם רוצים להפסיק, אך רובם אינם יכולים. אין פתרון קסמים להתגבר על התמכרות לניקוטין, אך קיימים מוצרים, הניתנים במרשם רופא, העשויים לעזור.
לסיכום: ארגון הבריאות העולמי מדווח כי כ – 5 מיליון אנשים מתים מדי שנה עקב השימוש בטבק. עם עליית הייצור והצריכה של טבק בארצות רבות, צפוי כי שיעור המוות יוכפל ב – 20 שנים הקרובות.

הגיש: ריצ'רד
מועדת כלבים
ועדת כלבים דנה בהצעות החברים, שעלו באסיפה האחרונה, ושמעה גם דעות
מסתייגות מחברים נוספים.

בסיכום הדיון החליטה הועדה להמשיך ולהסתמך על התקנון הקיים,
שכן התקנון הנו שלם, מקיף ומכסה גם את הסעיפים שהוצעו (חובה לקשור כלב
מטריד ואחריות בעל חיית מחמד על נזקים, באופן אישי).

הועדה קוראת לציבור לעזור באכיפת התקנון ע"י הערות לחברים שכלבם מוחזק
בניגוד לתקנון ובמילוי טפסי תלונה בהתאם (תא מספר 97).

עם התוספות בחוק כפי שהוסברו באסיפה ועם יתר שיתוף פעולה של כלל החברים,
יקל על כולנו לחיות על פי החלטות וסיכומים כפי שמבטא התקנון וברוח חוק המדינה
להסדרת הפיקוח על הכלבים.

בתקווה לשיתוף פעולה
ועדת כלבים
הרצאת מיכאל קרפין בליל שבת
קרפין איש תקשורת מעניין, ביקש להעביר מסר אקטואלי ומעודד מבחינת המחנה השמאלי: אצל הציבור
הרחב לא נקלט השינוי בעמדת אותו ציבור לגבי שלמות הארץ והנכונות לויתורים. לדעתו בעשור האחרון
השתנתה המפה ההכרתית של הרוב. אם ב 1995 הציבור היה חצוי בדיוק באמצע, הרי כיום 65 עד 70 אחוז
מהאזרחים תומכים בויתורים טריטוריאליים. גם זו נחמה בימינו. שפר

הצוות הרפואי עלה לירושלים.
ביום רביעי,בשבוע שעבר, עת פסקו הגשמים והיה יום צלול וקר, יצאנו הצוות הרפואי של האזור - 26 נשים (אחיות, פיזיוטרפיסטיות, מזכירות ומרכזות ועדת בריאות), לסיור מקצועי באזור ירושלים. את הסיור התחלנו במוקד מד"א ב"ש. המשכנו לבית החולים "הדסה" עין כרם, למחלקת השתלות מיח עצם. קבלת הפנים הייתה חמה ומרגשת. הביקור במחלקות ובמעבדה, וההרצאה שקיבלנו היו מעניינים מאוד. אחרי החלק המקצועי נכנסנו למנזר באבו-גוש וסיימנו ב"כפר הפיני", כפר נופש בנוי מעץ ביד-השמונה. הרבה תודה לבת שבע שוורץ ולרחל הלר שארגנו את היום המוצלח. שנהיה בריאים. נרדה

צו'בה בצבעים טבעיים
בשלושים לפטירתו של צו'בה, התקיים ערב מאורגן היטב ובטוב טעם לזכרו. חברים ובני המשפחה סיפרו קראו והזכירו אותו. במרכז הערב התרגשנו וגם חייכנו כשראינו את צו'בה מדבר ומספר, בקטעים מהסרט המצוין, שנעשה במסגרת פרויקט ו"הגדת...", על ידי ניתאי פרץ וענת שרגאי. הייתה זו פגישה בלתי אמצעית עם צו'בה. תודה למפיקות הערב יהודית שפר ומאשה עמידן.

השגריר ביקר ברביבים
יואל דה מלאך אירח ברביבים, במשך כארבע שעות, את השגריר האיטלקי החדש בישראל, דה-ברנדרין. השגריר ביקר במטע הזיתים ובבית הבד, נפגש עם אודי, מנ"כל רביב, וכמובן במצפה. הביקור היה מוצלח.

אברהם נגב בחר לחזור לרביבים
על פי בקשתו של אברהם נגב הוא הובא לקבורה ביום ב' ברביבים. בהלווייתו השתתפו בני משפחתו וידידיו וחברים מרביבים. אברהם שהיה חבר רביבים בשנים 1943-1949, היה מחליפו של צו'בה, כמא"ז, בראשית מלחמת השחרור. היה מבכירי החוקרים הארכיאולוגים בתחום הנבטים, במסגרת זו חפר בחלוצה ובכורנוב . בכל שנות פעילותו היה קשור לנגב. ההלוויה נערכה בנוסח נבטי, על ארונו הונחו אחד מספרי מחקריו, ספר שירים שכתבה אשתו רחל וצלחת שבורה כמנהג הנבטים. יהי זכרו ברוך.

יש לנו כתבת טלוויזיה
לינור אוחנה החלה לעבוד ככתבת בחדשות HOT בדרום. עד כה צילמה כתבות בנושא גניבות משטחים חקלאיים, גניבת רכבים ודרישת דמי כופר להחזרתן, על הטרור בכביש ערד-דימונה-ב"ש ועוד. בכוונתה להביא את רמת הנגב לכותרות; לצורך זה היא פתוחה לקבלת הצעות ורעיונות לכתבות על סביבתנו הקרובה והיותר רחוקה. חשוב לציין ולהדגיש שמדובר בחדשות ובכתבות מגאזין, ולא בפרסום. בהצלחה ללינור!
נ.ב. רביבים אינה מחוברת לרשת HOT.

שימשיך כך
לסיים את נובמבר עם 29.4 מ"מ גשם זה בהחלט יפה. זה עשוי להיות חורף ירוק בסביבתנו.




חסר רכיב