קיבוץ רביבים 08-6562511
חסר רכיב

עלון 2276 30/07/04

01/08/2004
עלון קיבוץ רביבים מס' 2276
מתאריך 30.07.04

העלון כקובץ word
העלון כקובץ WORD
הוצאה אינטרנטית מנשה לוי ml3@netvision.net.il
מעלון לעלון
 את שער העלון אייר רפי עמידן. המבין יבין. תודה לרפי.
 משולחנו של עדין.
 מאירקה כתב על הצלחה גדולה של מחלקת התבניות בבניית תבנית משוכללת.
 בימים אלה יש חילופי מזכירות. בקשר לכך אנו מביאים, מתוך עלון מעגן מיכאל, שיחה עם המזכיר שלהם בסיכום שלוש שנות כהונה בתפקיד זה. שיחה זו התקיימה לפני כשנתיים ובינתיים הוחלט במעגן מיכאל על הפרטת המזון וכבר כמעט שנה שהם עסוקים בהכנות להפעלת הפרטת המזון. מצאנו טעם לשמוע מה קורה אצלם.
 לפני חודש נפטר איליה סוכוב, אביו של וולודיה. בעלון, לזכרו, קטעים מעבודת שרשים של ניקיטה ולנה, נכדיו.
 מייק סמואלסון מתריע על מחדל בטיחותי בענף הזיתים.
שבת שלום,
ויקסי


על קצה הבמה
תחזית אירועים באולם, נכון לרגע זה:

יום ג' - 10.8 סרט לילדים, בשעה 10.00
יום ו' - 20.8 - הצגה לילדים, בשעה 10.00
- סרט, "שיחות נפש", בשעה 21.00
יום ה' - 26.8 סיום החופש הגדול, בשעה ?
ליל שבת - 17.9 סרט שרק 2 או אנשי התחנה, בשעה 21.30
יום ג' - 21.9 הצגה של תיאטרון הבימה "מנין נשים", בשעה 21.00
תחזית תרבות אוגוסט - מתנ"ס רמת נגב
במסגרת אירועי "לילות ירח" בחאן השיירות:
יום ה' - 26.8 הפרויקט של עידן רייכל.
ליל שבת - 27.8 יהודית רביץ וגידי גוב.

לקראת ט"ו באב
במסגרת אירועי "לילות ירח" בחאן השיירות:
יום ה' - 26.8 הפרויקט של עידן רייכל.
ליל שבת - 27.8 יהודית רביץ וגידי גוב.

לקראת ט"ו באב
בליל שבת 6.8.04, נחגוג את ט"ו באב.

בתוכנית:

21.45 - התכנסות ב"מו בר".
22.00 - קבלת חברים חדשים וברכות.
22.15 - הופעה.
23.15 - ריקודים ותחרויות נושאות פרסים יקרי ערך.

לתשומת לבכם:
מיום רביעי 4.8, בבוקר, ועד יום ראשון 8.8 בבוקר,
ייסגר הכביש מהכיכר ל"מו בר", עקב היערכות וחזרות.
עימכם הסליחה.

נשמח לראותכם,
צוות החג

משולחנו של עדין
קצבאות שארים
לפני שנה וחצי הצטרפנו לבג"צ שיזם משרד רואה חשבון בועז מקלר נגד המוסד לביטוח לאומי בנושא קצבאות שארים לאלמנים חברי קיבוץ. המוסד מכיר רק באלמנות אך לא הכיר באלמנים חברי קיבוץ כזכאים לקצבה. לבג"צ הצטרפו 146 קיבוצים שגם מימנו אותו. הבג"צ פסק לטובתנו ומעתה ישולמו קצבאות שארים גם לאלמנים. לא מכבר המוסד לביטוח לאומי העביר אלינו את הסכום בגין השנים
2002 - 2004 (רטרואקטיבית). משרד מקלר מניח שנקבל גם עבור שנתיים נוספות מ1999-. מדובר בסכומים נכבדים למדי. המשרד עבד על בסיס הצלחה וכמובן עתה עלינו לשלם את המגיע לו.
משרד מקלר מתמודד מול הביטוח הלאומי בדרך משפטית בנושאים נוספים בתחום העיוותים והקיפוח שנגרמו לקיבוצים. כשיהיו הצלחות – אדווח.

10 שנים עם אגד
בימים אלה מלאו 10 שנים לעבודתנו עם אגד בשיטת "תעודת נסיעה חופשית". קצת הסטוריה: קיבוץ גן-שמואל היה הראשון שעשה את העיסקה. מצד אגד אורי להב ליווה את הנושא במסירות רבה במשך כל השנים. אחרי גן-שמואל הצטרפו לעסקה קיבוצים רבים. במהלך השנים חלק מהקיבוצים פרש. חלקם בגלל החלטה המאפשרת לחברים אחזקת רכב פרטי, חלקם בגלל הרעה בקווי השירות של אגד ואחרים בגלל הפרטת תקציב הנסיעות במסגרת הפרטות רבות שהנהיגו.

מסיבות שונות רביבים הצטרפה להסדר מאוחר יחסית וזאת רק לאחר שמנשה לוי ניהל מאבק לא קל מול אגד (בנושא התעריף), מול הממסד ברביבים וחלק מהחברים שפקפקו בכדאיות ההסדר.
כמי שאחראי על הנושא מול אגד רוב השנים אני מרשה לעצמי לציין בסיום העשור הראשון את היתרונות בהסדר. א. ניידות חופשית לחברים, שיטה שיש לה חשיבות בישוב מרוחק כמונו.


ב. מיתון ההבדל בין חברים צמודי-רכב לבין האחרים.
ג. פישוט ההתחשבנות בין החברים לממסד בהחזרי הוצאות נסיעה על לימודים, פעילות ילדים ונוער, בריאות, ועדת חברים ועוד.
החיסרון העיקרי שאני מזהה בהסדר הוא לגבי משפחות עם ילדים רכים שמעדיפים לשכור רכב ולמעשה אינם משתמשים בתעודה ברוב נסיעותיהם. להם אני אומר: עם השנים הילדים גדלים…

האם העסקה (שאינה זולה) כדאית גם מבחינה כלכלית? ע"פ מספר בדיקות שעשינו במהלך השנים הגדרנו זאת כך: שני הצדדים מרוויחים. אגד מקבל כל חודש סכום גדול במזומן. אנחנו חוסכים בהוצאות ודי אם אזכיר שיש לנו 40 סטודנטים שמרבים לנסוע. ברור שההסדר ימשיך להתקיים רק בתנאי שהשירות של אגד לרביבים לא ירד ברמתו: 10 כניסות ביום ו5- יציאות. לא רבים הישובים שנהנים מרמת שירות כזו.

אני חייב לציין לטובה גם את רמת השירות המצוינת לה אנו זוכים מאגף השיווק של אגד. מלבד השירות השגרתי של הנפקות וביטולים האגף הוכיח נדיבות בשני אירועים. הראשון היה הכללתנו בהנחה ל"אזרח ותיק" והשני היה עם זכייתה של חברת מטרופולין בקווי ת"א-ב"ש.
כיום אנו משתמשים ב550- תעודות כולל ילדים (שפטורים מתשלום) ותושבים. בגלל גודלנו ולחצים אחרים הצלחנו להוריד את התעריף במהלך השנים. זו הזדמנות להזכיר לחברים שעליהם להעביר אלי את התעודה בנסיעה לחו"ל במשך חודש קלנדרי מלא.

רשימת טלפונים
אני אחראי על עדכון רשימת הטלפונים. מי שעובר דירה מתבקש להעביר אלי את מספר הטלפון החדש שלו ותאריך השינוי. רשימה מעודכנת ניתן למצוא באתר של רביבים באינטרנט ובספריה P ברשת המחשבים הפנימית.


מעשה בתבנית כפולה
לא כל יום מתרחש אירוע שמסמן פריצת דרך טכנולוגית. לפני כשלושה שבועות זה קרה ב"רביב": מחלקת התבניות הוציאה מתחת ידיה תבנית להזרקה כפולה.
כל מי שביקר בשנתיים האחרונות בל"ג בעומר במפעל, צפה מן הסתם במכונת ההזרקה הכפולה "אנגל", המסוגלת להזריק בו- זמנית לתוך אותה תבנית שני חומרים שונים.
מי שהקשיב להסברים יכול היה להבין שהמכונה אמנם משוכללת אך החוכמה הגדולה שייכת לתבנית המוזרקת. עד עכשיו בנינו תבניות כאלו בשני מפעלים מתמחים בגרמניה.
באחד הימים (כמו שמתחילות האגדות), אמר מנהל המחלקה, ולדימיר ספוז'ניקוב לאנשי הפיתוח של "רבל": אנחנו מסוגלים לייצר תבנית כזאת יותר מהר ויותר בזול. יתרה מזאת, אנחנו נלמד את המפעל באוקראינה וכך אנחנו נוזיל עוד יותר את מחירי התבניות.

ב"רבל" היססו, חששו, אך בתמיכת שאולסקי הוחלט לבנות פה ומאותו רגע העניינים התגלגלו במהירות ותוך חמישה חדשים נבנתה התבנית, למרות עיכובים בגלל שינוי המוצר ע"י הלקוח ואיחור באספקת חלקי הדיזה החמה מחברת "הסקי". לפני כמה שבועות התבנית הוזרקה בפעם הראשונה בהצלחה ולשביעות רצון הלקוח – "רבל". מאותו רגע מחלקת התבניות שודרגה.

כל המחלקה נרתמה לביצוע המסובך אך כדאי להזכיר את ולדימיר ביצ'וצקי המתכנן, מיכאל חדרקובסקי שליווה את התכנון, בעיקר בתחילת הדרך. הוא גם סיפר: למדנו ויישמנו את הרעיונות היותר טובים משתי החברות שעבדנו איתן וכך קיבלנו פתרונות טכנולוגיים עדיפים. יוכן, בונה התבנית, שהיה צמוד לתכנון וליקט את כל חלקיה למוצר מוגמר וכמובן אי אפשר בלי אנשי ההשחזה, הכרסמים, החרטים, אנשי הארוזיה, שחברו יחד כמחלקה מלוכדת לטובת בניית התבנית. לסיום מספר ולדימיר ספוז'ניקוב: קיבלנו אישור על הישגינו מנציג חברת "הסקי" שמכיר טוב את הנושא: "הוכחתם שאפשר לבנות תבניות כאלו בארץ".
שמע וכתב: מאירקה

מי יתרגם לתאילנדים
אני כותב שורות אלה לעלון, כי לא נותר אל מי לפנות, אלא לציבור על מנת ליידע ולהזהיר.

בענף הזיתים מופעלים טרקטורים וכלים חקלאיים (ע"י חברים, ילדים, זמניים, שכירים ועובדים זרים), שמצבם אינו תקין, אינו בטיחותי ומהווה סכנה לכל הסובבים אותם ולמפעילים עצמם. מצב זה קיים לפחות לאורך שנה וחצי.
לא מדובר על אירוע בודד או תופעה חולפת, אלא בהתעלמות מתמשכת.
תחילה פניתי בעל פה למרכז הענף, למרכז המשק וכן בכתב כמה פעמים.
הזעקתי אותם לראות במו עיניהם – אך דבר לא הועיל.

אני מבקש להתריע ולהזהיר ולתבוע מהאחראים לטפל בתופעה לפני שיקרה אסון.

מייק ס.
הקשר בין החבר ורצונותיו, לקיבוץ – הולך ונפרם
בסיום תפקידו כמזכיר, מאפיין עדו סלע את הקיבוץ העכשווי, מצביע על כיווני הליכה אפשריים.
(מעלון מעגן מיכאל)

"ראיתי את עצמי עושה את התפקיד בזמן כזה או אחר. בנקודת הזמן שהוצע לי התפקיד, לפני למעלה משלוש שנים, סיימתי את בניית התפקיד של אחראי על כל מחלקות האחזקה בפלסאון והייתי בשל לצאת."

בימים אלה מסיים עדו שלוש שנות כהונה כמזכיר. מה שהיה מוגדר כקדנציה של שנתיים התארך לשלוש שנים, גם בשל שיתוף הפעולה עם אורן לינדר, שכבר סיים, גם בגלל ש"סוף סוף עשינו את תפקידנו והולכנו תהליך מסוים, על פי רצונות החברים, שיש לו משמעות קריטית בעיצוב פניו של הקיבוץ בעתיד."

איזו מערכת מצאת עם כניסתך לתפקיד?

אחד הדברים שרואים זמן קצר לאחר שמגיעים לתפקיד, הוא קבלת תמונה אמיתית על תהליכים המתרחשים בקיבוץ מתחת לפני השטח. לחבר מן השורה אין תמונה כזו והפער הוא גדול מאוד. מפנים התמונה נראית שונה לגמרי. יש התפוררות חברתית מתמדת. האמירה הזאת היא הגדרה ערכית שלי. ישי מי שאומרים שזהו השינוי הרצוי, ומבחינתם הם צודקים.

מהר מאוד, דרך ויכוחים בין החבר לקיבוץ על ייעוד תקבולים שונים, אם שייכים לקיבוץ או לחבר, מתקבלת תמונת מצב שכאשר החבר עומד בפני הצורך בבחירה אישית בתקבול המגיע אליו, אם שלו או של הקיבוץ, הוא בוחר בטובתו, תוך מציאת צידוק פנימי אידיאולוגי מוצק. מנגד, ברמה הכללית בענייני האחרים, יבחר החבר בכיוון הקיבוצי.

ההחלטות שהתקבלו במ"מ בשנים האחרונות, האומרות שחלק מהתגמולים שייכים לחבר, הן ניסיון להגיע לפשרה עם החברים, אך גם כאן מתברר שהרבה חברים לא מוכנים להסכים גם לכך.
זה התחיל בנושא אי העברת הירושות לקיבוץ.
ברגע שהוברר שזה המצב ואין אפשרות להתמודד אתו, צריך היה להתחיל ולטפל בפתרון במתן זכות הורשה לחבר. בפועל, העדפנו להסתיר את הבעיה כאילו אינה קימת. בנושא זה אני לא מאשים את מנהיגי הקיבוץ בעבר, כיוון שאי אפשר לשפוט אדם עד שמגיעים למקומו.

לאורך כל הראיון עם עדו מצטיירת תמונה של מי שבא לתפקיד מתוך "שליחות ערכית", אבל גם כמי שמפוכח דיו כדי להבין שהמציאות השתנתה ויש להתאים את הערכים למציאות ולא להיפך, אם כי גם כאן באופן מתון משהו ולא בצורה גורפת.

אני מחייב את התהליך שינוי השיטה. החבר רוצה להיות יותר אחראי על חייו. הוא לא מוכן שהממסד יחליט בשבילו. כיום, בכל בעיה החבר נזקק לממסד, מה שיוצר אנטגוניזם כלפי הממסד. משינוי השיטה נגזרת גם הקטנה של רמת הערבות ההדדית.
כאשר מדברים על שינוי השיטה, מדברים למעשה עם עדו על הסיבה העיקרית שבגללה נשאר שנה נוספת בתפקיד – התובנה שיש להוליך איזה שהוא תהליך של שינוי, כזה שהציבור רוצה במובהק.

כשיושבים במזכירות רואים תמונה של מה צריך לעשות. בתהליך עצמו לא הייתי משנה הרבה. רמת הדמוקרטיה בתהליך ובמ"מ בכלל היא מאוד גבוהה, כך גם רמת המעורבות של החברים. גם קצב ההליכה בנתיב השינוי מתאים למעגן מיכאל. היינו קשובים מאוד לרחשי הציבור, ומכאן למשל הבאת אנשי "קיבוץ תמיד" שהבאנו להרצות במהלך האשנב החוצה.
כמו אחרים, לא הופתע עדו מתוצאות הסקר שנעשה, ובמענה לשאלה במה לדעתו, הוא יורה ללא היסוס:
העמקת ההפרטות - העברת האחריות לחבר בתחומים רבים ובאופן מובהק. מבחינתי, אם נצליח להפריט את המזון, זה יהיה סימן להצלחת התהליך, סימן לכך שאנו יוצאים מהקיפאון והפחד שאחז אותנו מפני שינויים שיביאו את "סוף הקיבוץ".
שיוך נכסים – כגודל השיוך גודל השינוי בקיבוץ, כיוון שבצד השני עומד ביחס ישר נושא השכר הדיפרנציאלי. נכון, החלטנו שאנו מתנגדים אפילו לדון בנושא זה, אבל לא מן הנמנע שהעניין יעלה פעם נוספת בעתיד. בנושא שיוך צריך למצוא את הדרך למלא אחר הרצון הלגיטימי של החבר להוריש משהו לשאריו בדורות הבאים.
אני התנגדתי להקמת צוות לשמירת הערבות ההדדית כיוון שחשבתי שמתוך הגדרת השינוי, ממילא נגדיר את רמת הערבות ההדדית שלנו. כמו כן נתפסה בעיני היוזמה הזו ברצון ל'סנדל' את השינויים שהם הכרחיים במעגן מיכאל. מתוך הרכב הצוות, הגדרת המנדט שלו ותחילת עבודתו עד כה, נראה לי היום שתהייה לו תרומה חיובית במכלול עבודת הצוותים.
נושא נוסף שעולה מהסקר ואשר בו הציבור רוצה לטפל , הוא מה שמוגדר כ'התפרנסות'. בעניין זה יש לעדו משנה סדורה.

מבחינת רמת השירותים שאנו נותנים לחבר, אנחנו, לפחות בשלושים אחוז מעל למקובל בקיבוצים אחרים במגזר הצרכני. זה אומר כ – 60 ימי עבודה מדי ים. יש בזבוז גדול בכסף בתחום זה (העבודה אינה בחינם) ברמה הגובלת בשחיתות, כיוון שאנו ממשכנים עקב כך את העתיד וחיים ב'גן עדן של שוטים'. הטיפול בנושא הוא אחת המטלות הכבדות והחשובות שהממסד צריך לעסוק בהן בשנים הקרובות. הנושא אינו חדש, אבל צריך לזכור שהתפיסה 'לנו זה לא יקרה' אינה נכונה וצריך לחשוב אחרת. כל התנועה הקיבוצית חשבה ככה ונפלה.

כבר בתחילת השיחה, כמו גם בנקודות רבות בהמשכה, משתרבב הנושא של יחסי ממסד – חבר. קיימת תחושה מסוימת של חשדנות כלפי הממסד, שמסתיר דברים, אינו מגלה את כל האמת ופועל לעיתים משיקולים שאינם נהירים לחברים.

עדו: זה נכון. הציבור מתייחס לממסד כמי שחשוד בניצול כוחו לרעה. התחושות האלה אליהן נחשפתי בתפקיד הן מוגזמות. מאחר שאני רואה כיצד המערכת פועלת, במיוחד במזכירות המצומצמת, אני מבקש להפריך תחושות אלה. הרבה מעבודת המזכירות המצומצמת היא בעשיית צדק. המזכירות המצומצמת "תופרת" פתרונות לעיוותי השיטה והתקנונים השונים. בתפיסה שלי זו עבודת קודש. בתחום של שקיפות בפעילות שלנו , שהיא צד מסוים בחשדנות הציבור, צריך להבין שלא תמיד אפשר לתת לנושא מסוים שקיפות מלאה. יש לכך היבטים אנושיים, חבריים ומשפטיים.

לטעמי, השקיפות בה אנו פועלים סבירה.
כן אפשר לומר שהוועדות אינן מפרסמות, בודאי לא מספיק, את פועלן, וכאן יש בעיה של שקיפות.
הנושא לא מוטמע אצלן. נכון, זה תפקידו של המזכיר לדאוג לפעולה תקינה של הועדות,
ונכון, יש כאן כשל שלי.

בימים אלה נמצא עדו באופן מאוד חלקי במזכירות, סוגר קצוות ומסכם:
זה המקום להתנצל בפני מי שפגעתי בהם שלא בצדק. התחושה האישית שלי שאני יוצא ומסיים בסדר. לא חושב שהוספתי לי אנשים שלא ידברו אתי על המדרכה. נראה לי שאת השרות לחבר עשיתי בסדר. אני גם לא חושב שהגעתי לשחיקה גדולה שאחרי שלוש שנים אני אומר לעצמי מספיק. זה תפקיד עם דימוי שונה ממה שהוא באמת. יש חשיבות גדולה לעבודת הצוות במזכירות. זה אפילו מקום שאפשר ליהנות בו.

עדו, תחזית שלך לעתיד מעגן מיכאל.
אני מעריך שמעגן מיכאל יהיה קיבוץ של רשת ביטחון בתהליך שיתפרס על פני 5 – 15 שנה. פרק הזמן מותנה במצבנו הכלכלי ואם יתרחש משבר בתחום זה או לא.

עדו, איחולים וטיפים למחליף שלך.
"המזכירות עסוקה ב"מלחמת מאסף" כנגד תהליך האנרכיה המתרחש, בין השמירה על הקיבוץ ורצונות החברים. אני מאחל לה לשרוד את המאבק הקשה והמתסכל הזה עד בוא השינויים, וזאת על רקע אי הפירגון וההתקפות התדירות של הציבור את הממסד. אני חושב שלמחליפי יהיה, עקב כך, יותר קשה, כיוון שהכניסה לשינויים עלולה להגדיל את חוסר הודאות ואת הקושי.

אם לסכם את התקופה שלי במזכירות, בגדול אפשר לומר שבשנה הראשונה השלמתי עם מה שקורה לקיבוץ מול מה שהרגשתי שצריך. בשנה השנייה התאבלתי על כך, ובשלישית החלטתי ובחרתי לפעול וללכת עם התובנות הללו.
הטיפול בתהליך השינוי הוא "המתאבן של התפקיד".

-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------
אילייה סוכוב (סבא שלי)
אילייה נולד ב 27.7.35, בכפר ששמו בוגורודסקי, באיזור רסטוב.
הוא היה הצעיר מבין ילדי המשפחה.
במלחמת העולם השנייה, כאשר הנאצים הגיעו לכפר, הוא סבל מאוד מרעב ולעיתים
קרובות היה שותה הרבה מים כדי למלא את בטנו הריקה. כתוצאה מכך נוצרה תגובה
כלשהי של הגוף והוא התחיל להתנפח.
אילייה זוכר מקרה אחד.
כמו כל ילד אילייה נהג לשחק אפילו אם זה היה בתנאי מלחמה.
במהלך המשחק אילייה וחבריו נכנסו לבית נטוש ובו הם מצאו עשרות דרורים שהסתתרו
מהקור העז ששרר בחוץ.
למרות שאילייה וחבריו היו ילדים קטנים הם ידעו מה עליהם לעשות – הם סגרו את כל
פתחי היציאה של הבית, לקחו מקלות והשמידו כמעט את כל הדרורים.
הם התחלקו בדרורים המתים. אילייה עדיין זוכר כיצד אימו בישלה את הדרורים.
במעשה נועז זה אילייה הציל את משפחתו מרעב.

לאחר המלחמה כאשר ההורים והילדים עבדו ותיקנו את נזקי המלחמה אילייה ואחותו,
הגדולה ממנו בשנה, נשארו בבית וטיפלו בכל המטלות הנדרשות כגוון ניקיון הבית והחצר,
טיפול בגינה שהייתה נכס חשוב למשפחה ועוד ...

ב - 1948 עברה המשפחה לעיר אליסטא, שם למד אילייה בבית ספר לנהגים.
ב - 1954 אילייה התגייס לצבא ושירת כנהג צבאי. לאחר ששוחרר מהצבא קיבל אילייה
מכונית ישנה, ובאותה תקופה להיות נהג ועוד עם מכונית פרטית היה משהו מיוחד ורומנטי.
בגלל תואר זה ובגלל שהיה גבר מאוד מושך היו לאילייה הרבה חברות, אך את אהבתו
האמיתית הוא פגש באירוע חגיגי - הייתה זו לידיה קצ'רגינה.
אילייה חיזר אחריה חודשים אחדים ובשנת 1960 הם התחתנו.
אילייה עבד בחברת הובלות ובגלל עבודתו הוא ביקר כמעט בכל רוסיה הענקית.
לפעמים אילייה היה נוסע לכמה שבועות לקצה השני של רוסיה כדי להעמיס או לפרוק מטען
כלשהו.
משפחתו גם היא הרוויחה הרבה מהנסיעות הללו. אילייה היה נשלח לערים הגדולות שם הוא
יכול היה להשיג מוצרים חדשים שבסביבה שהוא חי עוד לא חלמו עליהם.
למשל, לוולודיה בנו של אילייה, הוא השיג זוג מחליקיים מעור ואז הם נחשבו למוצר חדשני
מאוד.
ופעם אילייה קנה טלוויזיה שבעיר שהוא חי בה הטלוויזיה הייתה מוצר מאוד נדיר.
הטלוויזיה שרכש אילייה הייתה הראשונה בשכונה וכל ערב השכנים היו מתאספים בבית
משפחת סוכוב וצופים כמה שעות. כמובן שהצפייה הייתה מלווה בפיצוח גרעינים ובסוף כל ערב
הייתה שכבה עבה של קליפות גרעינים שוולודיה ותיינה היו מוכרחים לנקות.

אילייה קיבל המון תעודות ומדליות שציינו את היותו עובד חרוץ ומועיל מאוד.
ב - 1993 הוא קיבל שעון מידי הנשיא של רפובליקת קלמיקיה.
העובדה שבילדותו אילייה טיפל במשק הבית והמשפחה חרוטה אצלו עד היום והוא נהנה לגדל
ירקות ופירות שאותם אוכלת בתאבון כל משפחתו.
אילייה קפדן מאוד בעבודתו ואם יגידו לו לסיים את המטלה עד תאריך ושעה מסוימים, הוא
יעבוד אפילו בלילות ובתנאים קשים, ואפילו יסיים את עבודתו מוקדם משהיה צריך.
אילייה איש מאוד רחמן שאוהב בעלי חיים.
הוא אוהב מאוד את כל משפחתו ויעשה הכל כדי לעזור.

אנחנו זוכרים את סבא כאיש חם ואוהב, שלא ידע להגיד "לא".
הוא יחסר לנו מאוד.

עצי האקליפטוס – סכנה ממשית!
בעלון, בעבר, הוזכרו עצי הדקל כאילו הם מסוכנים. אך הדקלים נפלו ברביבים פעם אחת – כשהייתה סופה נוראית, שהפילה קבוצת אורנים מאחורי בית ההארחה וגם 2 דקלים (אולי פעם נוספת נפל דקל?)
תסתכלו אל 'חורשות' הדקלים – זו שבכניסה לרביבים והשנייה במצפה: עשרות דקלים ואף אחד מהם, אף פעם, לא נופל.
עצי אקליפטוס השירו השבוע ענף ענק ליד מקלט יד שנייה, ועוד ענף ליד הבית של משפחת קמחי.
אני מציעה לחברים לעמוד על יד הסככה של משפחת קמחי, להרים עיניים: ענפים ענקיים נטויים שם, נוטים ליפול.
לדקלים נניח להיתמר בין עצי הנוי, אך את עצי האקליפטוס יש לעקור מחצרנו בטרם יקרה אסון.

רחל סבוראי
הוספת ערוצי טלוויזיה
הוספת ערוצי טלוויזיה
ממרכז הבריאות במועצה
רחל מממרכז הבריאות במועצה מבקשת לא להזמין תורים לרופאים מקצועיים דרך האינטרנט – עדיין אין להם אפשרות לסידור זה.

טלפון להזמנת תורים:

6564157
תקליטיה
בשבועיים הקרובים תהיה התקליטייה סגורה.
מועד הפתיחה יפורסם בעלון.
להתראות
פטריק
ת ו ר נ ו י ו ת
נורית רותם החליפה את סמדי ברנרס בסידור תורנויות.

תודה רבה לסמדי על המאמצים והחיוך.
בהצלחה לנורית.

בהזדמנות זאת אני רוצה להזכיר לחברים שני דברים, אשר לכאורה היו צריכים להיות ידועים ומובנים לכולם:
1. ההתחלפות היא עצמית. חבר, שמסיבה כלשהי אינו פנוי ביום שבו הוא משובץ לתורנות – מוזמן להתחלף בכוחות עצמו.
רשימת התורנים מפורסמת על גבי לוח המודעות.

2. חובת התורנות היא חובה ככל חובה אחרת, שכל חבר קיבוץ
לקח על עצמו.

תורנות נעימה,
דודו
התרמת דם
ביום א' 15.8

בין השעות
16.00 – 20.00

במועדון לחבר.

לא תם הזמר
באמפיתיאטרון חדש ויפה במדרשת בן-גוריון, על המצוק הצופה אל הצין, תחת כיפת השמים באוויר נפלא ואוירה מצוינת התקיים ערב משותף לתושבי מועצה אזורית רמת נגב עם חבורת הזמר שלה. זה לא היה קונצרט וזו לא הייתה שירה בציבור – אלא שניהם גם יחד. שירים של מיטב המלחינים הישראליים הושרו ע"י סולן או סולנית מתוך החבורה, לוו בשירת החבורה והקהל הוזמן להצטרף. וכל זה בהנחייתו מלאת החן של גדעון אפרת, המנצח של החבורה. החבורה שרה מספר שירים, שעובדו בידי גדעון אפרת, ב"הופעת בכורה עולמית" בערב זה. אפשר לומר שחבורת הזמר "עלתה כתה" והשתפרה בביצועיה.
ערב שהוא הנאה צרופה באווירה נינוחה ולא מכופתרת, אלא שהקהל היה דליל ובפרט מרביבים - וחבל.

הגיעה!
אחרי המתנה ארוכה הגיעה משאית הוולבו החדשה שתחליף את המשאית הישנה, אחרי שש שנות עבודה קשה בהן גמאה 665,000 ק"מ, שאת רובן נהג יוסקה במסירות ובאחריות. החדשה זהה כמעט לקודמתה פרט לכמה שכלולים לא משמעותיים. למשאית הישנה כבר יש קונה ובעוד זמן קצר נפרד ממנה בכבוד והערכה, ונקוה שגם החדשה לא תכזיב.

הכל כימיה
או – הניסיון שלא הסתיים. השבוע הגישו, בפינת השתייה של חדר האוכל, שתייה מוגזת בשלושה טעמים, לשיפוטם של השותים. האנשים התבקשו לרשום את העדפותיהם. חנן, מרכז חדר האוכל, מוסר שיובאו לניסיון עוד טעמים. מישהו אמר שזוהי תעמולה לטובת הפרטת המזון וענו לו: "שכחת שכבר הפריטו..."

יש אלוף!
במסגרת ערבי האירוח בלילות- שבת, ארחה שכונת הקומתיים את החברים.
במוקד האירוח הייתה אליפות שש-בש . בתחרות השתתפו כעשרים חברים. זהר מועלם ניצח בגמר וזכה גם בפרס בלוי זוגי בנוה-מדבר.

טיול לחוף עין בוקק
במסגרת אירועי החופש הגדול של ילדי בי"ס התקיים טיול של ילדי הכתות הבוגרות ו' ז' ח'. הילדים נהנו מאד וכבר מתכוננים לאירוע הבא - נסיעה לסופרלנד בראשון-לציון. "בינתיים די כיף לנו", אמרו לי שני ילדים. מה עוד חסר לכם חמודים?

בקשר צמוד
השביתה בנמלים קשה ומורטת עצבים. ברביב ורבל מייצרים בתפוקה מלאה, המוצרים מגיעים למחסן תוצ"ג ושם מחכים לאות וסימן ייתן סיכוי למכולות לצאת. הקשר בצמוד לאנשים בנמל חיפה, כי האוניות הפסיקו לפקוד את נמל אשדוד. יש טרוף מערכות, הודעות סותרות אבל במחסן תוצ"ג מנסים לנצל כל פרצה וכל רמז לאפשרות לשלוח מכולה. נהגי רומיילי הצליחו ל"הגניב" מכולה לנמל חיפה כדי להבטיח את הפלגתה. ברגע זה לא נראה מוצא. אם לא תהיה ברירה יטיסו ואז מה יישאר לנו?

ברכות לאנה סלוצקר עם סיימה קורס קצינות כללי. כל הכבוד! בהצלחה בהמשך !

עובר ושב
לנה רזניק שינתה סטאטוס וכעת היא במעמד של נקלטת. בהצלחה!
חסר רכיב