קיבוץ רביבים 08-6562511
חסר רכיב

עלון 2256 20/02/04

01/08/2004
עלון קיבוץ רביבים מס' 2256
מתאריך 20/02/04
לוח תורניות
העלון כקובץ word
העלון כקובץ WORD
הוצאה אינטרנטית מנשה לוי ml3@netvision.net.il
מעלון לעלון
• בשער – תחריט של אמנון ברזלי, מתוך אוסף עבודות שמסר למערכת העלון. תודה לאמנון!
• עדין במדורו "הלכתי, ראיתי" על הכפר האפריקאי אשר ב"חי נגב".
• אמנון ליבנה כותב על שני נושאים - האחד אינפורמציה על מה שקורה בעקבות איסוף הגזם בזיתים, והשני – המלצה חמה להתנדב ל"מתמיד".
• השיחה עם עדו שביט תוכננה לפני זמן רב, עוד לפני שהתחיל בתפקידו כגזבר. בינתיים זרמו מים רבים ועדו כבר בתפקיד. תודה לרות יוגב המראיינת. ובהזדמנות זו – חסרים לנו מאוד אנשים שיערכו ראיונות לעלון. מי שמוכן לעשות זאת מתבקש לפנות אלינו.
• משולחנה של קרולין – האקונומית.

• חדשות מאגף החינוך – מוסרת נגה יוגב.
• הערב – הכרזת גרעין של גרעין "עדר". לכבוד האירוע המרגש הם הכינו לנו שעשועון.
• יסמין רביב כותבת על "בית הספר כברירת מחדל" ב"ספאשל", העיתון של אשל הנשיא.
• "תפסו אותו במילה" – מתוך עיתון "קיבוץ". תודה לינקה שהביאה.
• העלון הבא יופיע רק בעוד שבועיים – לקראת פורים.
שבת שלום,
ויקסי


סרט:
הערב, ליל שבת, 20.2.04, בשעה 21.30, הג'וב האיטלקי.


במאי: פ. גארי גריי.
שחקנים: מרק וולברג, שארליז ת'רון, דונלד סאתרלנד, סת' גרין, ג'ייסון סטאתם,
אדוארד נורטון.
ארה"ב 2003, 110 דקות
סרט פשע מבריק, שנון, מתעתע ועשוי במיומנות כובשת, כמו שידעו לעשות פעם. שני מעשי שוד בכרטיס אחד. הראשון מתרחש בתעלות ונציה היפהפייה, וכולל מרדפים על רקע הנופים היפים ביותר בעולם, כולל התנגשויות משעשעות עם גונדולות. השני מתבצע ברחובות לוס אנג'לס, ומשתמש בכל היכולות הטכניות כדי לשבש את התנועה בעיר הזאת, ולבחון את ביצועיהן של שלוש מכוניות קטנות מסוג מיני קופר, ושלא תגידו שלא מתחשק לכם להיות הבעלים המאושרים של מכונית שכזאת.
חבורת נוכלים חביבים מבצעת בתכנון מופתי את שני מעשי השוד הללו, והשמחה רבה, מה גם שהנבל הוא באמת נבל (אדוארד נורטון). מנהיג הכנופיה הוא רבע עוף חסר ייחוד (מרק וולברג) ורק שחקני המשנה מצויינים. פ. גארי גריי ביים במיומנות מקצועית גבוהה.

תחזית סרטים:
שישי 12.3.04 – האסונות של נינה
שישי 16.4.04 – קולד מאונטן

בהנאה, רפי

הלכתי, ראיתי
הכפר האפריקאי
מאז נפתח חי-נגב למבקרים בפסח האחרון הפך הכפר האפריקאי לאחת האטרקציות באתר. בכניסה לכפר מוצב אוהל בדואי, מעין מדאפה. משנכנסת מציע לך אחד המלצרים שולחן וטעימה שכלולה במחיר הכניסה. עשן הטבונים מיתמר בין מרדדי הפיתות שמסבים במקום. בפיתות מנגבים לבּנה ומקנחים בתה. אם בא לך ניתן גם לקנות במזנון מפרי אדמתנו ומשל אחרים. כל מבקרי חי-נגב מגיעים לכפר והביקוש הרב הביא להזזת גדר האתר ובהרחבה הולכת ומוקמת פרגולת ישיבה שתהווה שטח אירוח נוסף.
לילדים ולהורים מוצעות פעילויות מגוונות. החלב: ביקור ברפת שמסתיים בחביצת חמאה בכפר. בנייה בבוץ: הכנת לבנים להקמת הבקתות במקום. זיתים ושמן: ביקור במטע ואצירת שמן בבית הבד המסורתי ששוחזר בכפר.
סוד קסמו של הכפר הוא עיצובו היפה, הפעלת המבקרים בשילוב עם האכילה, הקניות בקיוסק ונינוחות הישיבה במקום. כמו-כן יש התייחסות לעונות השנה והחגים המזמנים ביקורים מיוחדים. בשבוע שעבר קשטו ענפי שקדיה את השולחנות.
המבקרים בחי-נגב מגיעים לאתר בעקבות ידידים שספרו להם עליו ורבים צפו בסרטון שמוקרן בערוץ הנשיונל ג'יאוגרפיק. והפעם לא הלכתי ולא ראיתי את בעלי החיים, "הרכבת" ושאר האטרקציות.
עדין

איסוף גזם בזיתים
מספר פניות היו אלי בעניין בדואים שנוסעים בחצר ובסביבות מצפה רביבים.
אנסה כאן להסביר את הדברים שידועים לי.
בימים אלה נגזמים עצי הזית לשם דילול העלווה. נותרות כמויות גדולות של
גזם ירוק.
מסתבר שגזם זה הוא להיט בקהיליית הכבשים השכנות והן זוללות אותו בכל פה.
אנשי הענף מנסים לחסוך את העבודה בפינוי הגזם מבין העצים, ושרפתו לאחר מכן.
הבדואים מצידם, החלו לחדור אל תוך המטע ולגרור את הגזם משם.
בשלב מסוים החליטו לאפשר להם כניסה בכלי רכב, כדי לאסוף את הגזם במטע.
בתחילה הייתה מהומה גדולה. איש לא ידע מי מגיע, למה ומתי.
הגיעו שכנים קרובים ושכנים רחוקים מרמת חובב. החלו לסתום את התעלות שחפרנו,
כדי לקצר לעצמם את הדרך. חלק מהם עבר דרך חצר המשק.
נכנסו ויצאו דרך השער הראשי.
בימים האחרונים יש פיקוח טוב יותר, אך עדיין יש חריגות מעטות וניסיונות לעבור
בחצר ולצאת דרך השער הראשי. גם אלה ימנעו באם יקפידו עובדי הזיתים לסגור
אחריהם את השערים.
אמנון ל.
התנדב ל"מתמיד" והכר את אזור מגוריך
ביום ו' האחרון נקלענו – צוות ה"מתמיד" המצומצם – אברום ואני (זהר מ. לא יצא באותו יום), לאירוע שבעקבותיו החלטתי לשתף את הציבור בנושא ה"מתמיד".
מתנדבי ה"מתמיד" ברביבים ובשאר הישובים לוקחים חלק פעיל באבטחת האזור, הרכוש והתיירות ברמת נגב.
בדרך כלל נותן המתנדב שתי תורנויות חודשיות בנות 6 שעות, בהן הוא עולה על מדי משמר הגבול, מזדיין ברובה קרבין משופר ומסייר בג'יפ עם מספר אדום.
רוב הסיורים מסתיימים בנוכחות בשטח ובהרתעה בלבד. לעיתים מזדמן לסיור לעסוק גם בנושאים אחרים כמו סמים, גניבות רכב ועוד.
במקרים רבים נגרמת לצוות עגמת נפש כשהוא מגיע לחניון מטיילים ומוצא כלי רכב פרוצים וכל מה שהיה בתוכם נגנב.

את שקרה בסיור האחרון אתאר בהרחבה ואולי, בעקבות הסיפור, ירצה מישהו להתנדב ולהרחיב את המעגל.
שלא כמנהגנו בצוות, יצאנו ביום חול ולא בשבת. היה זה יום שישי בשעה 13.00. קיבלנו תדרוך לסייר בחניוני מטיילים: חניון בורות חצץ, שדה צין
ועין עקב.
בחניון בורות חצץ היה רק כלי רכב אחד ובו זוג צעיר שעסק בהכרות אישית קרובה.

החלטנו לא לאבטח את הזוג והמשכנו בסיור לכיוון הר צרור ושדה צין.
במקום לחזור לכביש נסענו לאורך גדר שטח המרעה של שדה בוקר – דרך נופית יפה ופסי ירק רענן בערוצים.
עם התקרבנו להר צרור ושדה צין, נפתח באחת הנוף לעבר בקעת צין. תצפית יפה ביותר מכיוון שבדרך כלל אין מגיעים ממנו, רק חבל שהייתה קצת רוח שהעלתה אובך לאוויר.
במעלה צין חנתה מכונית אחת ללא השגחה, ובמורד חנתה מכונית נוספת. כשהתקרבנו, החלו כמה דמויות עמוסות ציוד לברוח. הגברנו מהירות והגענו למכונית שהשמשה שלה נפרצה. החל מרדף רגלי בכוחות לא שווים (הגיל) אחר הגנבים שעלו במעלה שלוחה וירדו בריצה לוואדי תלול ביותר, נחל צרור. בינתיים הגיעו בעלי המכונית – 4 צעירים מעמק חפר, שניים מהם החלו במרדף אחר הגנבים שברחו עם תרמיל אחד בלבד.
ציוד אחר הם החביאו בדרך ואותו מצאנו .
בסופו של הסיפור נמצא גם התרמיל האחרון
שנזרק במהלך מנוסתם של הגנבים.
בהמשך הסיור פגשנו מטיילים נוספים וקבוצה גדולה של רוכבי אופניים שחזרו מעין עקב.
בסיומו של יום רב היה הסיפוק על הצלחה שמעטים זוכים לה, וקבוצת מטיילים יכלה להמשיך בטיול שאך זה החל וכמעט הסתיים.
אמנון ל.
אנחנו צריכים לבנות את הבנים והבנות כבר בגיל צעיר, בענפים, ולהכשיר את מנהלי העתיד
אני יושבת במשרד של הגזבר שלנו – על שלט החדר עדיין כתוב נדב,
אך הגזבר הוא כבר עדו שביט, שהחליף את נדב שפר בתפקיד.
הגזבר היוצא והנכנס הם חידוש מרענן בנוף המשקי והחברתי שלנו -
גזברים צעירים בני הקיבוץ שלנו, ממש בתחילת דרכם.
האם אתה חש בגודל האחריות שהטלנו עליך ? האם זה מכביד ?
בעניין זה, אני משווה את עצמי לדור שלכם. אתם מלאתם תפקידים גדולים בגיל יותר צעיר ממני כיום. אבא שלי, לדוגמה, היה מנהל של מפעלי מתכת רביבים ומספר שנים אחר-כך מרכז משק בגיל צעיר מאד. נכון שהמערכת היום הרבה יותר מורכבת, אך אני מקווה שיש לנו יותר כלים. אנחנו, נדב שפר ואני, אחרי לימודים באוניברסיטה ושנינו, כעת, כבר באמצע לימודי התואר השני. בנוסף, כיום יש ברביבים מערכת מאד מסודרת של הנה"ח וריכוז משק. נראה לי שניתן לסכם את זה על-ידי שימוש בהשאלה של הביטוי "למנף" שבשימוש בתחום הכלכלי - הקיבוץ מגייס בחור צעיר עם הידע וההשכלה שלו, מושיב אותו בין הוותיקים בענף, אשר מעבירים לו את הניסיון שלהם ונוצר מכל המהלך מנוף לצמיחה והתחדשות!

איך מתייחסים בבנקים לגזבר צעיר של "עסק" כל כך גדול ?
באופן כללי, זה עושה רושם חיובי. התופעה שבחור צעיר ממלא את התפקיד ושנולד בקיבוץ - זה מרשים את האנשים. כולם מביעים הערכה לחברה קיבוצית שיש לה דור המשך פעיל. לצערנו זה לא קורה בהרבה קיבוצים. בבנקים גם יושבים, בחלק מהעמדות, אנשים צעירים והמפגש הזה הוא חיובי מאד, לדעתי. ההתייחסות החיובית אלי כגזבר, היא גם תוצאה של קרדיט שהיה לרפי שאול ולנדב וכן לחגי מן, מרכז המשק שלנו, שמוכר בבנקים עוד מתפקידיו הקודמים, בעבר. במשך הזמן נוצרת גם כימיה אישית וקשרים עם האנשים בחוץ, דבר שמשפר את העבודה היומיומית.

ספר קצת על התייחסות הבנקים אלינו
המערכת הבנקאית, כיום, הרבה יותר זהירה. התמוטטויות רבות במשק וחובות אבודים, טיפחו אצל הבנקים מנגנוני הגנה שונים. עקרונית, הבנקים לא מאמינים כל כך בקיבוצים ובעיקר בחקלאות. כל דבר נבחן מקצועית. כל נושא ספציפי נבחן לגופו. זאת האווירה הכללית. מנגד במפתיע, הם מתעניינים מאד בחוסן החברתי שלנו, מתעניינים בקהילה ובהשארות בנים בקיבוץ. כמו-כן, יש המון הערכה לרביבים, שהצליחה להתאושש מהמשבר של אמצע שנות ה – 90 !

האם יש לך השפעה על תהליכים שקורים פה בתחום המשקי ו/או החברתי ?
אני חבר בהנהלה הכלכלית ומנסה להיות מאד מעורב בנושאים העסקיים השונים. חגי, אילנה ואני פועלים הרבה יחד בנושאים הקשורים לעסקים של רביבים. בתפקידי יש לי מספר "כובעים". אני משמש כגזבר רביבים-עסקי והתאגידים וכן כגזבר של הקהילה. בנושא זה יש לי שיתוף פעולה רב גם עם מרים ואורית. מנגד, אני משתדל, שלא להתערב בתור גזבר בתהליכים חברתיים. לדעתי, יש למספרים הרבה כוח ובעזרתם אפשר להוכיח כמעט כל דבר. ודרך זו לא תמיד רצויה. לכן, בנושאים חברתיים אני משתדל להביע את דעתי, כאדם פרטי ולא כגזבר.

היו ימים שגזברים לא ישנו בלילה מדאגה קיומית לאנשים, לבעלי חיים ולמשק, איך אתה ישן ?
אני ישן מצוין בלילה. אני מנסה לעשות הפרדה בין הבעיות לבין המשפחה. בצבא, כמפקד מגדל פיקוח בחצרים, היו לי לא פחות דאגות ואולי זה היה אימון טוב לתפקידי הנוכחי. אני מאמין ויודע שרביבים זה ארגון חזק ויציב. יש לנו תאגידים חזקים וטובים. לעיתים, יש לי תחושה, שאנחנו ממעיטים בערכנו. כל השינויים, שבוצעו משנות
ה – 90 ועד היום, הביאו ליעילות ולחוזק. בנוסף, הצוות המנהל טוב ויציב. כמובן שתמיד יכולה לקרות קטסטרופה לכל עסק בכל מקום, אבל ביומיום אין לי הרגשת חשש. אני מרגיש סיפוק שבעבודתי אני יכול לאפשר חיים שלווים ונוחים יותר לחברים ולקהילה.
פעם לפני עשרות שנים - חברות בקיבוץ ובוודאי בנגב , אמרה ויתור. ויתור על רמת חיים ויתור על קריירה, מימוש עצמי ועוד. איך אתה מרגיש כאן והיום בהשוואה לבני גילך בעיר?
אני לא מרגיש שוויתרתי או הפסדתי. לדעתי, יש ברביבים איכות חיים גבוהה. אני לא מרגיש שאני מוותר למען השליחות... לדוגמה, כשחזרתי מהאוניברסיטה ניהלתי ברביב את מחלקת מערכות מידע. במפגש עם אנשים בחוץ הם בדרך כלל התפלאו על כך. אמרתי להם, בצחוק, שאני עובד "במפעל של אבא שלי " ולכן הקידום המהיר שלי... בסך הכל נראה לי, שלמי שרוצה, רביבים נותנת צ'אנס. בעובדה, יש לנו בני קיבוץ בהנהלה החברתית והמשקית, אך אני חושש, שאין מספיק מחשבה על מנהלי העתיד. חשבתי שאולי אפשר להשפיע על כך ולכן הצטרפתי לוועדת בנים. לדעתי אנחנו צריכים לבנות את הבנים והבנות כבר בגיל צעיר בענפים, לפרגן, לטפח ולהכשיר את מנהלי העתיד! איני בטוח שהיום עושים זאת בענפים. בן קיבוץ או צעיר אחר, שחוזר מהצבא מרגיש קצת "אבוד". הכרחי שנדחוף אותו קדימה, נחנוך ונפרגן. זה כבר יעורר את המוטיבציה להישאר כאן .
כיום חברות ברביבים, להרגשתי, לא מחייבת ויתור על מימוש עצמי או קריירה. למרות זאת, אני מרגיש לפעמים שאני מפסיד את חווית ההתבססות שבני גילי חווים היום בעיר. כוונתי היא לבניה או קנית בית חדש וגדול. אך כאמור אני יודע שלמרות שיש לי פחות חדרים, איכות החיים שלי גבוהה יותר.

ברצוני לשאול אותך שאלה שמציקה לי כבר הרבה זמן - כבעל תפקיד בכיר ורגיש, האם לדעתך יש צורך בוועדת ביקורת ?
לדעתי חייב לקום גוף כזה, אם אנו רוצים להמשיך לפעול כגוף אחד כל כך גדול, בשיטה השיתופית ותוך יחסי אמון. גוף כזה יוכל לשרת את ביטחונם של החברים ולאתגר את הנהלת הקיבוץ בשיפורים שיידרשו כדי להמשיך ולהיות גוף יעיל וחזק.

לבסוף עוד מספר שאלות עם תשובה קצרה :

מאיזו כיתה אתה? מכיתת ערבה הזכורה לטוב.

מי מבני כיתתך נשארו ברביבים? אלעד נווה, נמרוד פריאל ואלה שפר.

כאב צעיר, מה דעתך על הלינה המשותפת? אני אהבתי את הלינה המשותפת, לדעתי, פיתחתי מזה חוסן ועצמאות. יחד עם זה אני נהנה מאד שהילדה שלי גרה בבית איתנו ואיני מסוגל לדמיין, אם במצב לינה אחר הייתי שקט...

מה למדת באוניברסיטה? למדתי הנדסת תעשיה וניהול עם התמחות במערכות מידע.

התרשמתי מאד מהשיחה עם עדו. הרגשתי, שאנחנו מדברים באותה שפה, למרות פער הדורות שבינינו. אני מצטרפת בכל ליבי, לקריאתו של עדו בדבר קליטה פעילה של בנים וצעירים: קשר מוקדם ככל האפשר לענף – ליווי לאורך השנים טיפוח ופרגון. הפעילות הזאת צריכה לצמוח בענפים.

נאחל לעדו הצלחה בשם כולנו !
אני בטוחה שעוד "נשמע " ממנו גם בהמשך השנים!
רותי יוגב

דניאלה טלמון במפגש "סוגרים שבוע"
כבר כמה שנים שאנחנו משתתפים במפגשי "סוגרים שבוע" המארחים אנשים מקטגוריות שונות באוכלוסיית הארץ, הדנים בפרשת השבוע או בנושאים המתקשרים לפרשה. אני אוהבת את המפגש וההכרות הבלתי אמצעיים עם מגוון זה של מרצים , ערכיהם והתייחסותם לנושאים שהם מביאים בפנינו. כמובן שישנם מרצים מרתקים יותר וישנם גם שפחות.
בשבוע שעבר, שהפרשה הנקראת בו היא פרשת "יתרו" העוסקת במתן תורה ועשרת הדברות, הציגה בפנינו ד"ר דניאלה טלמון – חוקרת האיסלאם והקוראן – את ראשית התהוות האיסלאם, כפי שהיא מופיעה בקוראן, והשוותה את ההתגלויות האלוהיות באיסלאם וביהדות.
הרצאתה הייתה מרתקת ומעניינת.
בצניעות ובבקיאות גילתה לנו כמה קטעים (סורות) מן הקוראן המייצגים זאת.
אני כשלעצמי הופתעתי מכמה היה לי כל זה חדש.

הפתעה נוספת נכונה לנו בסיום ההרצאה, כשהתרגשנו יחד עם ינקה, שנפגשה עם אמה של דניאלה שהיא חברת ילדות שלה מפולין וידידת משפחה, וכבר שנים ארוכות שלא התראו.

אמירה

דו"ח ישיבת מזכירות
נוהל אבדות בגדים
בהשתתפות: דינה קמחי, יהודית שפר

תזכורת לחברים לגבי נוהל אבדות בגדים.
נוהל אבדות בגדים:
1. מיד כאשר התגלתה האבדה, יש לדווח לדינה קמחי.
2. האבדה תרשם במחברת עם תאריך ההודעה.
3. תקופת ההמתנה – חצי שנה.
(במידה והבגד חזר, על החבר להודיע לדינה קמחי).
4. לאחר מכן החבר יזוכה ע"י קניה בחנות יד-שניה לפי בחירתו.
דינה קמחי היא הכתובת היחידה לטיפול באבדות במחסן-בגדים.
רשמה: מרים
דו"ח ישיבת מזכירות מצומצמת מתאריך 2.2.04

תושבות לבני משק
בהשתתפות: אורי יוגב
אשרור נוהל תושבות לבני משק:
מעמד תושבות לבני משק, מיועד אך ורק לבנים שסיימו שרות צבאי ועשו שנת
שהות במשק. אין מעמד תושבות לבנים לפני הגיוס לצבא.
רשמה: מרים
דו"ח ישיבת מזכירות רחבה מתאריך 22.1.04

1. הארכת תושבות לגליה ושרון כהן
בהשתתפות: עדין קוה

גליה ושרון כהן פנו לעדין בבקשה לאשר להם שנה שישית של תושבות ברביבים.
הוחלט:
מאשרים לגליה ושרון כהן שנת תושבות נוספת.

2. ערעור איל רפאלי על החלטת המזכירות לחיוב חברים על שימוש בחדר הארחה
בהשתתפות: איל רפאלי

איל הציג את הסיבה לערעור. לדעתו החלטת המזכירות על חיוב החברים עבור השימוש
בחדר הארחה, מביאה לפגיעה בתקציב האישי של החבר.
הערעור אינו מתייחס לענפים, תושבים, שכירים וזמניים.
איל הציע שתי הצעות חלופיות להחלטת המזכירות:
1. הקצאת ימי אירוח לזכאי/חבר.
2. תקציב חדרי אירוח יופרש באופן יחסי מתקציבי הענפים בשירותי הקהילה.

הוחלט:
הצעת המזכירות תיבדק לאורך תקופה של שנה, לאחר מכן יוחלט אם יש צורך בשינוי
ההחלטה. ההחלטה מקובלת גם על איל.

3. הצעת דיבן לביטול השתתפות המשק בתשלום עבור קנסות תעבורה
בהשתתפות: דיבן

כיום, חבר העובר על קנסות תעבורה, משלם רק 40% ושאר 60% משולמים ע"י המשק.
דיבן העלה הצעה האומרת: כל קנס ישולם במלואו ע"י עובר העבירה.
לטענתו, אין זה מוצדק שכל חבר וחברה צריכים לסבסד אנשים שעוברים על החוק במודע.
בנוסף, שינוי ההחלטה ישמש גם תמריץ לנהיגה זהירה יותר.
דיבן העלה את הצעתו בועדת רכב וההצעה לא התקבלה.


המזכירות התרשמה שועדת רכב מטפלת בנושא באופן יסודי, תוך התייחסות לכל ההיבטים
ולמורכבות העניין. ועדת רכב, שהתנגדה להצעת דיבן, לוקחת על עצמה לדון שוב, בעתיד הקרוב, במדיניות הועדה בנושא הקנסות.
לפיכך המזכירות מציעה לא לדון בשלב זה בנושא.
רשמה: מרים

הצעה לתוספות לנוהל סיוע של הורים לבניהם שעזבו

1. בן קיבוץ שעזב את הקיבוץ לאחר גיל 38 (10 שנים מסוף מסלול בנים) ו/או בעל ותק
של 15 שנים ויותר, אינו זכאי למענקים בגין הוריו.

2. בן קיבוץ שעזב לאחר שמימש את לימודיו בזמן היותו בקיבוץ, אינו זכאי למענק שכר
לימוד בגין הוריו או בגין שנת שהות בקיבוץ.

ההצעה תובא להחלטה באסיפה.
רשמה: מרים

חדשות מאגף החינוך – נגה יוגב













תהל יצאה לחופשה לפני כחודש ותחזור אלינו בחודש מאי. אני (נגה) מחליפה אותה בעזרתם הנכבדה והמבורכת של מדריכי חברת הילדים.
הילדים עצמם עסוקים ופעילים. עושים הרבה פעילויות המאורגנות פה בבית, ומשתתפים בפעילויות המאורגנות ע"י המועצה: פעילות שישי-כייף ומועצת נוער לכיתות ז'-ח'.

הלונה פארק של פורים יתקיים ביום א' 7.3.04.

בנעורים – נתאי סיים את עבודתו בנעורים ועבר לעיסוק במקצועו – קולנוע וטלוויזיה (שאלות לנתאי). הנעורים נפרדו מנתאי לפני מספר שבועות ובועדת חינוך נפרדנו ממנו השבוע. רצינו לפרסם חלק מהברכה שנאמרה בוועדה:




לנתאי –
נכנסת לעבודה בנעורים בתקופה מאד מורכבת וקשה. הצלחת בדרכך השקטה והבטוחה להוביל את הנעורים מתקופה סוערת ומלאת מרידות לתקופה שקטה יחסית, בה ראו הנערים שיש להם אוזן קשבת ומדריך דואג וחושב, גם אם לא תמיד יש הסכמות ושחלק מהדברים שהם כל כך רגילים להם הולכים ומשתנים יחד עם השינויים בקיבוץ. הנעורים עברו מספר שינויים מאד משמעותיים בשנים אלו, שלחלקם היית שותף וחלקם נכפו עליך ועלינו, לא תמיד בהסכמה. יחד עם זה ידעת לשנס מותניים ולהתגייס לשינויים. עבדת בשנתיים האלה עם לא מעט שותפים. ידעת לקלוט אותם ולעבוד איתם בעבודת צוות טובה ופורייה.
מאחלים לך הצלחה בדרכך החדשה-ישנה, שתצליח להמשיך להיות אכפתניק ומחובר לנעורים, כפי שקורה עכשיו. ומעל הכול רוצים לומר לך הרבה הרבה תודה על עבודתך המסורה, האכפתניקית והחושבת בנעורים.




את נתאי מחליף בנעורים תומר פריאל – שותף חדש ישן שלנו בחינוך. עם כניסתו לעבודה יתקיים יום ארגון עם הנעורים ואחר כך פגישה עם ההורים. לפניכם חלק מדף הקשר הראשון שהוציא צוות הנעורים להורים:

להורי הנעורים שלום,
… לפי התוכנית שהתגבשה בשיחות עם ועדת חינוך, נגה ומרים, אמור היה מרכז נעורים להיפתח במתכונת של מועדון נוער, 3 – 4 ערבים בשבוע, כאשר לפחות בערב אחד תהיה פעילות מאורגנת. מלבד זאת נפעיל את קן הנוע"ל ונפקח על עבודת הנערים בקיבוץ. את התוכנית הזאת הצגנו בפני הנערים, כדי לשמוע את דעתם.
מובן שתוכנית זו זכתה ללא מעט ביקורת מן הנערים, בעיקר בתחום של זמני פתיחת המרכז. מכיוון שאנחנו בגישה שיש להקשיב לנוער, נקבעה פגישה נוספת בה העלו הנערים את טענותיהם בצורה מסודרת והתנהל משא ומתן לגבי מסגרת הזמן בה יהיה המרכז פתוח. מבחינת הצוות יש קו אדום ברור – המרכז לא יהיה פתוח ללא מבוגר אחראי.
נכון לעכשיו החלטת הצוות היא שהמרכז ייפתח
כל יום אחה"צ משעת הגעת התלמידים –
ועד 16.30 – 17.00 . בערבים יהיה המרכז פתוח
מ 20.00 או 21.00 (תלוי באיש הצוות שפותח) עד סביבות 23.00.
הפעילות תתמקד בנוע"ל ובפעילות חברתית מאורגנת לפחות ערב אחד בשבוע. את נושא עבודת הנערים תרכז עפרי צחור. בנוסף, ימשיך יוסי במסורת שהחל נתאי של קבלות שבת בימי שישי אחה"צ, מחוץ לקיבוץ.
המשכו של תהליך השינוי בנעורים יהיה בשבוע הבא בו נפגש בנעורים ליום ארגון ונעבוד יחד איתם על ה"מה" ו"איך". מאוחר יותר נשב עם נציגי הכיתות לשמוע צרכים ורצונות ייחודיים. לאחר מכן נגבש נהלי עבודה שיתבססו על כל המידע שנאסף. באותו שלב נציג את התוכנית בפני ההורים, בשיחת הורים ובפני ועדת חינוך. השלב האחרון יהיה פתיחה חגיגית של עידן חדש (מה תגידו על האופטימיות?)
…. לא שכחתי את ההורים (למרות דף הקשר המאוחר…). דעתכם חשובה לנו מאוד, כי אנחנו רואים את עצמנו כנציגים שלכם. לא נצליח למלא את תפקידנו ללא שיתוף הפעולה שלכם.
כל הערה תתקבל בברכה, כל תלונה תתקבל כהזדמנות להשתפר ובלבד שהדברים ייעשו תוך כבוד הדדי. יותר מכך, הייתי שמח למצוא בקרב ההורים שותפים אמיתיים שיסכימו לתרום מזמנם ולהשתתף בתהליכים ובפעילויות בנעורים.
פרטים נוספים בשיחת הורים.

להתראות - תומר, יוסי ועפרי






שאילתה
את השאילתה הבאה מסר ניצן ברגמן לפני כ 3 שבועות.
הכתוב לעיל הוא בין היתר גם תשובה לשאילתה זו:

למערכת החינוך –
ברצוני לדעת מה האמת במסר שילדינו מקבלים משיחות בנעורים כמו –
סגירה חלקית של המרכז, מעבר של הנעורים למבנה אחר.
האם אין זה מן הראוי שלפני שמחליטים על צעד מסוים, יש לדון על כך
עם הורי הנעורים? לחשוב יחד איך ומה עושים?
ולא לבוא ולפרסם – החלטנו. וההורים מקבלים מידע דרך הילדים.
אני כהורה ואני חושב שיש עוד כמה הורים שיש להם מה לומר בעניין,
מבקש לשתף את ההורים במערכת החינוך.
ניצן ברגמן – הורה מודאג מאוד!
נר זיכרון לחודש אדר
ברטה פיין (אמא של עלמה דיבן ז"ל), נפטרה, א' באדר א', תשל"ח
דוד ברגמן - (אבא של אורי ברגמן) נפטר, ו' באדר תשנ"א
עלמה דיבן - נפטרה, ט"ז באדר תשמ"ה
הניה ז'וקוב - (אמא של שאולסקי) נפטרה, כ' באדר תשמ"ח
ראובן פינטוס (חבר גרעין לנגב ג') נפל בקציעות, כ"ו באדר תשי"ט
אליעזר ברט - (חבר מעוז א') נפל בקרבות משמר העמק, כ"ט באדר ב' תש"ח
יהודה שקדי - נספה בתאונת דרכים, כ"ט באדר תשי"א


משולחן האקונומית
חלוקת אוכל בימי שישי / ערבי חג

חלוקת האוכל לבתים מתבצעת באקונומיה, בין השעות 12.30 – 13.30 .
מאז שהחלוקה עברה לצהרים הולכת ומתרחבת התופעה שאנשים באים
לקחת אוכל בערב, כאשר אין חלוקה ואין פיקוח (וגם המכשפה איננה!).
אני מבקשת שתופעה זו תיפסק.
חוץ ממקרים בודדים שאנשים לא הספיקו להגיע בצהרים כי לא היו ברביבים,
או שהגיעו אליהם אורחים ללא הודעה מראש (וכמה יש כאלה כל שבוע?).
החלוקה בצהרים היא מסודרת, נוחה ומיועדת לכולם.
המעבר להפרטה ייקח עוד כמה חודשים ועד אז אני מאוד מבקשת מכולם להתנהג
לפי הכללים הקיימים ושלא יהיה הפקר.

* הבהרה – לפני כניסתי לתפקידי בענף המזון, סיכמתי עם משאבי אנוש, שאני אעבור
לעבוד בכלבו/מרכולית החדש, כאשר הוא ייפתח.
עד אז אני אשאר בענף המזון, אבל חשבנו שחשוב שהמחליף שלי ייכנס כבר בתחילת
תהליך ההפרטה.

* מאוד מאוד נמאס לנו שכל יום שישי חסרים שולחנות לסידור הסלטים של ארוחת הערב!
השולחנות שבחדר הלחם הם של חדר האוכל בלבד.
מי שזקוק לשולחנות לטיול או כל אירוע אחר, צריך לפנות לאייל רפאלי בתרבות.

* גם כלים נלקחים בלי סוף מהענף: תבניות בישול, תבניות לסלטים, מצקות, מלקחיים, סכו"ם,
כלי זכוכית, מפות שולחן, קומקומים – בקיצור – הכל. נכון שחלק מכלי הזכוכית נשבר,
חלק מהסכו"ם נזרק בטעות לפחים, אבל כל השאר פשוט נעלם כי אנשים לוקחים אותם.
אנא, החזירו כלים אלינו.

* התנור / קומביסטימר החדש עובד יפה. הוא עובד על גז שזול יותר וגם פותר את בעיית עומס
החשמל במטבח. הוא גם מתנתק באופן אוטומטי!
הסטנדים עם התבניות נכנסים ישר לתנור וזה חוסך המון עבודה של העברת תבניות וגם יותר
בטיחותי.
תודה לאנשי האחזקה על כל העזרה בהתקנת מערכת הגז והתנור.

שבת שלום,
קרולין

לגרעין "עדר" – לכבוד ההכרזה -
המשא ומתן בין אברהם לאלוהים – מה הוא מספר המינימום של צדיקים בסדום,
שבגינם לא תחרב העיר.
בראשית י"ח
"ויאמר ה' אם אמצא חמישים צדיקים בסדום, בתוך העיר, ונשאתי לכל המקום בעבורם.
ויען אברהם ויאמר: הנה נא הואלתי לדבר אל אדוני ואנכי עפר ואפר, אולי יחסרון חמישים
הצדיקים חמישה, התשחית בחמישה את כל העיר ויאמר: לא אשחית אם אמצא שם ארבעים
וחמישה."
וכך נמשך המשא ומתן והוא מסתיים בפסוק הבא:
"ויאמר: אל נא יחר לאדוני ואדברה אך הפעם. אולי ימצאון שם עשרה.
ויאמר: לא אשחית בעבור העשרה."
גרעין "עדר", בזכות שכמותכם יש סיכוי למדינתנו ולרביבים להמשיך להתקיים ולשגשג.

מברך אתכם בערב הכרזת הגרעין.
יענקלה יוגב


הכרזת גרעין "עדר"

הערב, יום שישי 20.2.04 , באולם:
19.30 – קבלת פנים
19.45 – 20.30 - ה ה כ ר ז ה

23.00 – במו בר
מסיבת גיוס מטורפת
הכניסה מי"ב

כולם מוזמנים!


רביבים מה העניינים?!?
כידוע לכם, כפעמיים בשבועיים יוצא לנו, חברי גרעין "עדר" להקדיש 4 שעות
נסיעה מייגעות ביותר בדרכנו הביתה, או מהבית לקיבוץ.
כמובן שגם בארבע השעות הללו אנו נוהגים לשבת, לדסקס ולהתייעץ כיצד אנו,
בתור גרעין מועיל וחמוד, יכולים לתרום לקיבוצנו הנפלא. והנה הפתרון לפניכם:
ערכנו רשימה של מקומות, אתרים ושאר ירקות שבהם אנו נתקלים בדרכנו הארוכה
מנשוא, ושיבצנו אותם בתפזורת נפלאה ומאתגרת…
אז, לאחר שתמצאו ותסמנו את כל המילים, קבצו את כל האותיות הלא מסומנות
(מימין לשמאל ומלמעלה למטה) ותקבלו שורה משיר שאנחנו מאוד מאוד אוהבים.

ט מ ק ס ט ו ד נ ט ח מ ו ד
ה ר ש ע ר ר ב י ב י מ נ ב
ר א י א ל ב י ל א י ר ז ע
נ י ד נ ב ד ו א י מ ח ר ב
ג ל ו כ ב י ש ה ח ו פ ל ש
ת ו ס ק ר נ ש ב ל ת ש ע ר
מ נ מ נ מ ס ו ד י ש ט ד א
ר צ ת מ ע ט י ש ה ל ח ר ב
ח פ ע א נ ת נ י ה י א כ ה
ד ו ו ד ב ו ל י מ נ ש ב ד
ר נ ר י ע ב ס י פ א נ ש י
ה כ ר מ ל ו ד ג ת י ב י ל
א ח ב ב ב ו ח ת צ ע ו מ ג
ג ה ה ל ל א ר ש י ת ב כ ר

המילים בתפזורת
שער רביבים
משאבי שדה
מועצת חובב
גלידה באר שבע
כביש החוף
עזריאלי
רהט
גהה
שטח אש
רפת
שידוס מנמנם
אילון צפון
שידוס מתעורר רמת גן
חדרה
רכבת ישראל
בדואים
טנדר
נתניה
יש נאפיס בעיר
עדר כבשים
בית גדול
הכרמל
עתלית
סטודנט חמוד
לימן


בית הספר כברירת מחדל
זה מתחיל בכיתה א' עם ההתרגשות והשמחה לקראת משהו חדש ובלתי ידוע, הרבה ציפיות וחששות.
עד כיתה ו' זה נחמד: לומדים, מתקדמים…. בכיתה ז' זה כבר מתחיל להיות רציני, ח'-ט' ואנחנו כבר מתחילים להבין מה זה בית ספר אז אנו עולים לתיכון – ועכשיו זה רציני מאוד. זה בגרויות, העתיד.
אני נמצאת עשר שנים וקצת במערכת הזו. אחרי הרבה שנים, שבהן לא היו לי יותר מדי בעיות איתה, אני מתחילה לאבד את האמון. בית הספר הוא תמיד מקום נחמד בשביל לפגוש חברים, לדבר ולהעביר את היום הכי טוב שאפשר, אבל לגבי התחום הלימודי – אני מפקפקת. האם זה באמת תורם לי משהו? מי המציא את הבגרויות?
רבאק, כמה אפשר? דוחפים לנו את החומר, אנחנו צריכים לבלוע אותו ולירוק אותו רק אחרי שנקבל לפחות 70 בבגרות, שכן פחות מכך יוריד את הדירוג של בית הספר – ומי אנחנו שנהרוס?
השבוע, בשיחה קצרה בכיתה הבנתי שאני בכלל לא מעניינת אף אחד. אני בעצם לא צריכה לחשוב יותר מדי בבית הספר. כל מה שאני צריכה לעשות זה לשנן את הנוסחאות שמכתיבים לי ומכאן הכל תלוי בי. במידה ואני אשנן את הנוסחאות כך שאני זוכרת אותן ומבינה את ההגיון שבהן, אני אצליח. אם אני אביע את דעתי או אנסח בצורה שונה את הנוסחאות, לא בטוח שאני אצליח. הכל עפ"י הגיון המתמטיקה: אם תלכו בדרך הנכונה – תגיעו לפתרון הנכון. והדרך הנכונה היא הדרך שאותה מלמדים בבית הספר.
המערכת הזו לוקה בחסר, היא לא משומנת מספיק, לא מתוחכמת.
מכיתה ב' אנו מדברים בשיעורי חברה על כך שרוב התלמידים שמצליחים בלימודים נעזרים במורים פרטיים. זה נהיה כל כך טריוויאלי ולמה, אני שואלת, למה זה ברור כל כך? הרי אילו בית הספר היה ממלא את תפקידו, לא היה צורך בעזרה חיצונית.
כדי לגרום לכך שלא יהיה צורך בעזרה חיצונית אין ספק שצריך לשפר את המערכת.
חשבתם, אולי, שהשיטה לא פועלת?
וכולם מודעים לכך, כל אחד שנמצא במערכת הזו מבין שהיא מעוותת. אין מקום לתלמיד, התלמיד הוא רק בורג קטן. זה לא חשוב אם התלמיד מסכים או לא. לתלמיד אין מילה. בית הספר לא אמור להיות דמוקרטי, אך אין ספק שהוא צריך להתחשב בתלמידיו.
הבגרויות, מבחינתי, לא תורמות לי הרבה מבחינת ההשכלה, הן ודאי תורמות לי בדרך לאוניברסיטה, אבל אם תשאלו אותי – רק בזה. בטוח שההתמודדות איתן מלמדת אותי רבות, אבל למה אני צריכה את ההתמודדות הזו? כי ככה מתקבלים לאוניברסיטה. אבל במילא הרמה של הבגרויות האלו לא כל כך גבוהה וזה ידוע.
חוץ מזה שתמיד יש "האוניברסיטה הפתוחה".

מעצבן אותי שמלמדים אותי ללמוד בע"פ ולא נותנים לי להתבטא. מעצבן שיש שיעורים שלמים של הכתבות (מה שבטוח תורם להצלחה במבחן, אבל לא לשום דבר אחר). חורה לי שבמקום לתת לי את הכלים ללמוד בעצמי ולהגיע למסקנות לבד, מלמדים אותי לשנן. מרגיז אותי שכל אדם שני יכול להיות מורה וכך קורה שהרמה של חלק מן המורים לא מזהירה.
נמאס לי לקחת מורים פרטיים וללמוד אחה"צ את כל מה שלימדו בבית הספר. והכי כואב לי שכולם חושבים כמוני ולא עושים כלום, ואולי כי אין הרבה ויקי כנפו וגם ראינו לאן הגיע המאבק שלה.

יסמין רביב
ספאשל – עיתון אשל הנשיא


לידידי חברי רביבים,
הרשו לי להודות לכם ולכל נושאי התפקידים בקיבוץ על שיתוף הפעולה
שזכיתי מצדכם במהלך עבודתי ב"רביב".

המשיכו לשמור על המקום היפה, כי רביבים תיזכר לי לטובה, כאיש הנגב
וכתושב במדרשת בן גוריון.
אשמח להיות לכם לעזר תמיד, ואני בטוח שלא אשכח את התקופה היפה
שעבדתי כאן ברביב/רבל בפרט וברביבים בכלל.

שאו ברכה,
בידידות שלכם, מוטי אברג'יל
מי מכיר? מי זוכר?

אנחנו מכינים רשימה של הגרעינים שעברו הכשרה ברביבים ולא היו מיועדים להשלמת רביבים.
ידועים לנו 4 גרעינים:
גרעין "מרשה" לבית גוברין 1966 המחנות העולים.
גרעין "רודד" לאילות 1968 המחנות העולים.
גרעין "אורן" לכיסופים 1972 לכיסופים.
גרעין "אש" של החברה להגנת הטבע – 1999.

נשמח אם מי שזוכר גרעינים נוספים או שינוי בתיארוך של הנ"ל – יאיר את אוזננו.

תודה, לילי ועדין



עין גדי 2004

בשבת ה – 14.2, לפי המסורת, יצא אוטובוס מלא עד אפס מקום של ספורטאים רציניים מכל הגילאים, להשתתף במרוץ "עין גדי".
למרות מזג האוויר ובמיוחד הרוח החזקה, התקיימה התחרות כרגיל והגיעו אלפי ספורטאים מכל רחבי המדינה והעולם.
מרביבים יצאו 18 מבוגרים שרצו והלכו ועוד 10 ילדים שהשתתפו בתחרות ה - 2 ק"מ.
הפעם לא זכינו בגביעים, אבל כן זכינו בהרגשה טובה של חוויה נפלאה ובריאה! היה כיף!

תודה לכל מי שתרם ליום היפה ובמיוחד למוניק אפרים, אלונה הנדי ואלי לופו – על האוכל, הארגון והכסף.
פול

מדוע פעם שניה?
איך יכולתם לשכוח אותי רפופורט, כבר הייתי אצלכם. כבר אז הייתי ארוך ומייגע? נכון שמושונוב היה נחמד מאוד. נו, אז למה באתם שוב? – כי יש מעט תיאטרון וקשה להיות בררן, אז באים…. ראיתם שהאולם היה רחוק מלהיות מלא וגם בהפסקה נטשו נוספים את ההתמודדות. משחקו של יוסי פולק היה מצוין, אבל זה לבד לא מספיק.

עף ברוח
שבע ימים, אחרי עשרות שנים, התעופף בסופה שפקדה אותנו השבוע, הגג העליון של המסגרייה. אילו היה יכול לספר את כל אשר התרחש מתחתיו במשך כל השנים, ניתן היה למלא ספר עב כרס.

חווית שמירה
בבוקר המוקדם פוגש אותי רמי חקשור, בהתרגשות ומספר לי על חוויה שעבר זה עתה כאשר נוכח בהמלטה של סייחה צעירה, בסוסייה. לזהר רמי קרא לאחר שההמלטה כבר כמעט הושלמה.

האירוע השנתי
במוצ"ש האחרון, התכנסו כמידי שנה, בני ה 60+, במועדון כדי לציין ולברך את ימי ההולדת העגולים. התוכנית שהוכנה בטוב טעם הוגשה ע"י המתכנסים עם עזרה קלה בביצוע ע"י חברים שיצטרפו למועדון יותר מאוחר. הכיבוד הוכן אף הוא ע"י החוגגים וכמובן שלא חסר דבר. להתראות בשנה הבאה. תודה למארגנים!

כל הכבוד!
זו השנה השניה ברציפות, זוכה חגי רזניק בתעודת הצטיינות במחלקה למזרח התיכון, באוניברסיטה.

מה קודם למה - הביצה לתרנגולת או להיפך?
כיתה ח', מלווה באפרת ומיכל המורות למדעים, ביקרה במדגרה ברביבים, כחלק מלימודי המדעים שעסקו בהתפתחות עובר בתוך ביצה. הכיתה קיבלה הרצאה מעניינת וסיור מרתק מיוהנס יראקלי (אבא של יותם, תלמיד השכבה). תודה ליוהנס על הנכונות לקבל אותנו שנה אחר שנה. בפעם הבאה אני מבטיחה סיור לכל צוות בית הספר. בהחלט יש מה ללמוד. (מיכל א.)
מתוך "מידעוני" מספר 22, בי"ס משאבים

שכפול משוכלל
לבית המזכירות הגיעה מכונת שכפול חדשה ומשוכללת – משכפלת במהירות ובנוחיות. טכנאי החברה העביר קורס למשתמשות העיקריות – יפעת פריד ויעל איל. אחד הנהנים הוא כמובן העלון.

תיקון טעות
כשניסיתי לפרגן , בטור שלי בשבוע הקודם, למארגני מסיבת האופנה במו בר, שכחתי בעוונותי להזכיר שמות של עוסקים במלאכה – ונתנו רבות לאותו ערב – כמו בדרך כלל למקום. צליל עדן שנראה מפזז לא אחת על עמדת הדי. ג'י ופתח את הערב, יונית שהייתה עזר כנגדו (דניאל) בעמדת הבר, ודור אפרים שניצח על המסיבה, והמוסיקה שהתנגנה וזכה לתשבחות רבות (דור הוא אחד האנשים הנפלאים שפשוט לא יודעים להגיד לא… ותמיד נותן בכיף).
בכל מקרה, סליחה על טעויות ההזנחה הקריטיות – סך הכל ניסיתי קצת לפרגן להנהלה החדשה. רזניק




חסר רכיב