קיבוץ רביבים 08-6562511
חסר רכיב

alon 2459

16/05/2008
 
אין להשתמש בחומר מתוך עלון רביבים לצורך פרסום באמצעי התקשורת.

 לקבלת אישור יש להתקשר למזכיר קיבוץ רביבים טל' 08-6562587.

הוצאה אינטרנטית  מנשה לוי

הודעה על הוצאת עלון לרשת קוראים המבקשים לקבל הודעה  עם הכנסת עלון

לרשת מתבקשים לשלוח הודעה עם כתובת ה EMAIL  שלהם  לכתובת   ml33@netvision.net.il

מעלון לעלון

דוא"ל של העלון: alon.revivim@gmail.com  העורך: נתאי פרץ

-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------


בשער כרזה שעצבה מילה סמואלסון, שזכתה לאחרונה במקום הראשון בתחרות הכרזות של משרד החינוך, למתמחים ועובדי הוראה חדשים. מתוך החוברת שהוציא משרד החינוך שבה גם הכרזות:

"תהליך ההיקלטות הינו מורכב ובעל חשיבות מכרעת לגבי עתידו של עובד ההוראה החדש. גף ההתמחות בהוראה במשרד החינוך, הכריז על תחרות עיצוב כרזה אשר תשקף את תרבות הקליטה הרצויה בעיני המתמחים בהוראה, שהינם מורים מתחילים, בשנת עבודתם  הראשונה במערכת החינוך." למילה- יישר כוח! עדין ויגאל צחור – כותבים על יום הזיכרון. עדין מזווית היסטורית, ויגאל מזווית אישית. המזכירות מדווחת על סדנא משותפת עם צוות החומש. עדכונים משולחן מרכזת משאבי אנוש. אורנה חולתי כותבת על שתי ציפורי שיר חדשות שהגיעו למשק, שלא נראו כאן בשנים עברו. דיבן כותב שני סעיפים קצרים. קטע של אמנון ברזלי, שהוא ספק פרוזה ספק שירה על גן הקקטוסים בשקיעה.

רחל סבוראי מפרגנת לשלומית לביא על פעילותה בבית העלמין. לבקשת חברים מובאת ברכתו של חגי רזניק ביום העצמאות. און ריפמן מתפעם ממופע יום העצמאות. רשימה של אלה יזנברג, המנסה לתהות על נבכי נפשו של הקיבוצניק.

גיצי מעדכן מהנעשה בתחום הסיב האופטי.

ארזה חולתי כותבת הרהורים לאחר יום השואה. מתכון ממטבחה של סיגל, תודות לעושים בחג העצמאות, ואז החמור...

                                          שבת שלום, נתאי פרץ


                       

 

 

 

מזל טוב!

לחוגגים יום הולדת

עתי קוה, יום א' 18.5

אלכס שטיימן, יום ה' 22.5

 

מזל טוב!

ליפעת ועופר גינזבורג

ולכל המשפחה

להולדת הבן

בתרבות

קיבלתי הרבה מחמאות על החג ולא נעים לי, כי כמעט ולא עשיתי כלום.

המחמאות מגיעות לפלג שלו, מיכל פריאל, נמרוד זילברמן, נתאי פרץ, סמדי ברנרס, טל יצחקי וכל השחקנים.

גיא בקר וצוות הבניין, שתלו את הדגלים, כל הצעירים שעמדו שעות על המנגל וכל הרבים האחרים, שתרמו מזמנם ומרצם לכבוד חג  ה- 60.

זה היה חג מאוד מורכב, עם פרטים רבים. לא תמיד היה עם מי להתייעץ וזה היה בנוסף ליום השואה, יום הזיכרון ולא הסכימו לוותר לנו אפילו על הראשון למאי.

כל הכבוד לפלג, שהצליח לארגן את כל האירועים בצורה מכובדת ביותר. כל הכבוד גם לחנן פליישמן וצוות ההגברה, שמצליחים לעמוד באין סוף משימות הגברה.

אי אפשר לארגן אירועי תרבות גם בלי העזרה של יאיר לבר וצוות התאורה, אלי גרול המחלק תורנויות ופלמין גוטקה , שדואג למחסן ציוד מסודר ביותר.

דרך אגב – כל מי שקובע תאריך לחתונה או בר מצווה,

כדאי לוודא שאין אירוע תרבות באותו תאריך (כדי למנוע בעיות ציוד, הגברה וכו').

 

                                                                                                                                 איימי


הלכתי, ראיתי

 

ונזכור את כולם

טקס יום הזיכרון בבית- הקברות הצבאי היה השנה הומה אדם. ליד כל קבר היו קרובי משפחה וחברים, פרחים ודגלון של ישראל עם סרט שחור.

בשנתיים הראשונות, לאחר מלחמת השחרור, נערכה האזכרה לחללי המלחמה אל מול המצבה

בביר-עסלוג', בהשתתפות ההורים השכולים. בשנת 1952 הונהג במדינה יום הזיכרון לחללי צה"ל. האזכרה בבית העלמין שלנו הייתה באחריות רביבים וההורים, ללא מעורבות המועצה האזורית. מודעה בעיתון הזמינה את המשפחות לנסיעה מנקודת מפגש בקפה "עטרה" ליד התחנה המרכזית הישנה בת"א.

ביוזמת ההורים וצ'ובה ז"ל הוחלט, בשנת 1974, לקיים טקס ממלכתי גם בבית-הקברות שלנו. הטקס מתקיים באותה מתכונת בכל  43 בתי הקברות הצבאיים בארץ. הארגון נעשה ע"י צה"ל, בהשתתפות חבר כנסת עם כל הסממנים הממלכתיים. בחלקות הצבאיות הרבות בארץ, שאינן בית- קברות צבאי מוכר, אין מקיימים טקס ממלכתי. להורי החללים שקבורים כאן הייתה חשובה ההכרה הממלכתית.

בשנים הראשונות השתתפו בטקס ההורים השכולים וחברי רביבים הוותיקים. עם חלוף השנים מגיעים לטקס בני המשפחות, אחים, אחיינים ולצערנו נוספו גם בני משפחה של חללי רביבים ממלחמות מאוחרות יותר. יחד איתם החלו להגיע גם חבריהם הצעירים של החללים, ילדים מבית-הספר וחיילים מהאזור. כיום משתתפים בטקס מאות אנשים והוא הפך חלק בלתי נפרד ממורשת יום-העצמאות.

בבית- הקברות ברביבים קבורים 33 חללי מלחמה, מהם 11 חברי רביבים. ביום הזיכרון אנו מתייחדים עם  59 חללי המלחמות שחלקם קבורים במקומות שונים בארץ.

                                                                                                                                                                   עדין

 

זיכרון בן-60

 

כל שנה בערב יום הזיכרון מתכנס הציבור,לטקס הזיכרון לחברי ובני רביבים,

שנפלו במהלך שירותם הצבאי.

זהו טכס עצוב וכואב שכולו חרדת קודש.

אני זוכר את דבריה של רות יוגב ז"ל: "אני מתקשה לעכל את הצמידות המצמררת,

בין יום הזיכרון וחגיגות העצמאות."

בה בעת אנחנו מקיימים את ההכנות למפקד הזיכרון לנופלים ואת ההכנות לחג העצמאות.

רק מעבר דק, נפשי ותודעתי, מפריד בין האבל הלאומי והפרטי לחג המשותף.

 

כך מתנהלים חיינו בין צער לשמחה, בין ייאוש לתקווה, מ"יזכור" לנופלים לתפארת ההישגים,

מציון אישי של כל אחד מהנופלים, להצדעה לראשונים על מעשיהם הכבירים, כאן בלב המדבר.

מדי שנה מתפעמים מחדש מנחישותו של דור הפלמ"ח ומברכים את ממשיכי דרכם.

בשנים האחרונות נפרדנו מחברים רבים שהיו נחשונים ליישב את המדבר.

אנחנו מרכינים ראש, חשים חובה ללכת בדרכם ולהנציח את זכרם.

                                                                                                                                    יגאל צחור

 

 

היינו כך בתש"ח

 

התערוכה תהיה פתוחה

בליל שבת - 19.30 – 21.00

בשבת – 12.30 – 13.30

                           מאשה ורפי


דו"ח ישיבת מזכירות מתאריך 1-2.5.08

 

 

 

1. סדנא משותפת של חברי צוות חומש וחברי מזכירות רביבים

    בהנחיית - סמדר שביט – "המכון לייעוץ ארגוני"

 

 

 

בשנת 2007 אישרה האסיפה הקמת צוות חומש. הרציונאל שעמד מאחרי הקמת הצוות היה הניסיון לקבוע תוכנית ולנסות להגיע להסכמות רחבות ככל שניתן בקרב הציבור הרחב, לאחר תהליך משותף של חשיבה ודיון ציבורי.

הוגדרו מספר נושאים מרכזיים אפשריים, שבהם יעסוק הצוות כגון: בדיקה של רמת השותפות והערבות ההדדית, ביטחון סוציאלי, הקשר בין קהילה וכלכלה, צמיחה דמוגראפית, בחינת ההפרטה והתגמול. האסיפה קבעה שהצוות יציג הצעה לנושאים שייבדקו, כולל סדר עדיפויות וכן הצעה לתהליך של דיון ציבורי וקבלת אישור החברים בשלבים השונים. בסיום עבודתו יגיש הצוות את הצעותיו למזכירות ולאסיפה.  

לאחר מכן נבחרו חברי הצוות בהצבעת פתקים.

הצוות נפגש מספר פעמים וכן התקיימו סיורים של חברי הצוות בקיבוצים: יטבתה, רמת הכובש, חצרים, אילות, יד מרדכי, גבולות, ניר יצחק ובארי. מטרת הסיורים הייתה לימוד מקדים וחשיפה לראייה רחבה של הסביבה הקיבוצית.

בקיבוצים השונים שמע הצוות על תהליכים אסטרטגיים וחשיבה לטווח רחוק – אם התקיימה כזו – על שיפורים, שינויים וקשיים. סיכומי הסיורים רוכזו והועברו לעיון כלל חברי רביבים.

בתאריך 29.2.08 התקיימה ישיבת עבודה משותפת של המזכירות וצוות חומש, בה הוחלט ששני הגופים יגבשו יחד את אופי הדיון הציבורי, שאת תוצאותיו יעבד בסופו של דבר צוות חומש לכדי המלצות להמשך הדרך.

 

בסדנא המשותפת, שנפרסה על פני יומיים, התגבש המשך התהליך ואופי הדיון הציבורי.

ראשית, עיבדו החברים את סיכומי הסיורים שערך הצוות.

כל חבר מיקד את התובנות כפי שחווה מהסיורים, או מהשתתפות בפועל, או מקריאת החומר הכתוב.

החברים שמו דגש על אלמנטים שכדאי לאמץ על מנת לאפשר תהליך אסטרטגי מוצלח ברביבים.

בין הדברים שבלטו:

-         שיתוף של הציבור יוצר תהליך נכון ומובנה.

-         תהליך אסטרטגי מוצלח, מחייב התאמה בין צורכי החברים ומסורת הקיבוץ שלו.

-         רביבים נמצאת במקום בו ניתן לקיים חשיבה ארוכת טווח.

-         רביבים מאופיינת בחשיבה ארוכת טווח  - דבר המחייב תהליך יסודי, מובנה ונכון.

-         הסיורים הם חשובים, אך הביקור החשוב ביותר הוא "הביקור" בקיבוץ רביבים – וההקשבה לציבור.

 

בשלב הבא התחלקו המשתתפים לקבוצות. כל קבוצה נדרשה לגבש, בהסכמת כל חבריה, "תמונת עתיד" לרביבים, לרבות איך ניתן להגיע אליה ובאילו נושאים כדאי לטפל.

לאחר מכן הציגה כל קבוצה את "תמונת העתיד" שלה ואת התהליך שעברה הקבוצה בדרך לגיבוש  ההסכמה.

מטרת ההתנסות הייתה לאפשר לחברים לחוות סדנא ככלי לרב-שיח ציבורי.

 

לאחר מכן החברים התבקשו לדרג נושאים לקידום, כיווני הפעולה והעקרונות המנחים לטיפול בכל אחד מהתחומים.

 

לקראת גמר הסדנא דנו המשתתפים בהכנת התהליך הציבורי באופן שיהיה נכון ויביא לשיתוף של כלל הציבור לגבי עיצוב המשך הדרך. החברים הגיעו להסכמה כי מתווה של סדנאות הוא נכון ביותר לרביבים.

הוסכם כי לפני קיום הסדנאות, יש להציג לחברים תמונת מצב של רביבים ושל הסביבה הקיבוצית  ולהבטיח שהחברים יגיעו לסדנאות עם שפה מושגית משותפת.

כמו כן הוסכמו עיקרי השאלות והתכנים בהן תעסוקנה הסדנאות.

שאלות ונושאים אפשריים בסדנאות לחברים:

-         הדברים שקושרים אותי למקום.

-         תמונת העתיד שלי לגבי רביבים.

-         מהם הנושאים שיש לקדם ומה סדרי העדיפויות לטיפול.

-         כיוונים, עקרונות ושיטות הפעולה.

 

נאמר כי סדנאות מעין אלו לחברים, אם תיערכנה היטב, תוכלנה לאפשר הפקת חומר גלם חיוני מחברי רביבים, שישמש בסיס להמשך התהליך על ידי צוות החומש ולקביעת כיווני פעולה, הן מתוך הנושאים שהעלה הצוות בראשית דרכו והן נושאים נוספים שהציבור יראה לנכון לטפל בהם.

 

להלן תרשים הזרימה עליו הוסכם, המתאר את התהליך הציבורי שיש לבצע:

 

1.      

חסר רכיב