קיבוץ רביבים 08-6562511
חסר רכיב

alon2454

04/04/2008
 
אין להשתמש בחומר מתוך עלון רביבים לצורך פרסום באמצעי התקשורת.

 לקבלת אישור יש להתקשר למזכיר קיבוץ רביבים טל' 08-6562587.

הוצאה אינטרנטית  מנשה לוי

 

הודעה על הוצאת עלון לרשת קוראים המבקשים לקבל הודעה  עם הכנסת עלון

לרשת מתבקשים לשלוח הודעה עם כתובת ה EMAIL  שלהם  לכתובת   ml33@netvision.net.il

 

 

על

    ט נ י ה  ר ח ב י  ז"ל

 

        16.5.1935 – 30.4.2008

 

כי איננה

 

 אבל בית רביבים

 

 

 

 

על הקבר

 

מילים שילדיך רוצים להגיד לך.

אמא, שכל כך אהבנו,

אמא שכל כך אהבנו להעריץ – על המסירות, והחריצות, על יכולת הנתינה האינסופית,

ללא תנאי וללא עכבות.

תמיד בחיוך ובקפידה יתרה, רק לא לשכוח אף אחד.

למרות קומתה הנמוכה, תמיד הרגשת את נוכחותה הכה-חמה, רחבה ומחבקת בחיוך ובליטוף.

אפילו בנסיעות, הקטנות כגדולות, אמא הייתה שם בשבילנו.

מחכה בבית, ישובה וקשובה על הספה, רק כדי לתת, להעניק ולחמם את כולנו...

ואם הרחקת בקילומטרים, תמיד ידעת שהטלפון ירדוף אותך לכל מקום ומקום.

ואם את השוטרים כבר עברת, דו"ח לאמא טניה תמיד היית צריך לתת (איזה דאגה!).

היה באמא הרצון לחבק את כולם. תמיד הרעיפה את אהבתה לכולם וקרני חומה הגיעו לכל מקום,

אם במאפה ביתי (שתמיד רצתה לחלק), או באירוע גדול. ביד אחת מחבקת וביד שנייה מסדרת...

מסדרת גבינות, מסדרת חיוכים, רק שיהיה טוב. וכמובן את הפרחים לא שכחה לשזור.

וכך, מאירוע לאירוע הייתה שזורה באירועי הקיבוץ.

וכמו בכל קיבוץ מסודר ומתויק, הצילומים הכניסו אותה לתוך מסגרות חיינו באירועים השונים

ונתנו לה חומר, כמקור אהבה וגאווה להיות שותפה.

אמא, לבך היה גדול מכל דבר. תמיד רצית להעניק, לשרת, לרצות, לחבק ולאהוב בלי סוף.

כאילו הוספת עוד שעתיים ליממה, רק כדי להיות שם בשבילנו.

על עצמך אף פעם לא חשבת. ה"אני העצמי" שלך, אף פעם לא היה שם. את בריאותך שמת תמיד בצד, כאילו הייתה פרמטר שולי במהלכי פועלך.

 

בליל אמש, בשעה 23.30, הגוף הקטן לא יכול לשאת עוד את העומס הגדול שלקחת על עצמך ואשר

לא ידעת לחלוק בו. לבך הקטן-גדול, פעם את פעימתו האחרונה.

אמא, את דוגמא לחיקוי בכל רמ"ח אבריך, בכל הרמות והמידות, שרק ניתן לאמוד.

אופייך ואהבתך למשפחה, יהיו זיכרון צרוב בנו.

וכנר לרגלינו, בכל משעולי חיינו.

 

שלום לך נשמה יקרה!

 


 

 

תולדות חייה של אמא – מתוך עבודת השורשים של יוסי

 


אמא נולדה בשנת 1935, ברומניה בעיר יאסי  והייתה בת יחידה להוריה.

היא למדה בבית ספר נוצרי. באחת ההפסקות תפס אותה ילד נוצרי, נתן לה מכות ושאל אותה: "מדוע תלית את ישו?". אמא חזרה הביתה ואמרה להורים, שלבית הספר הזה היא לא חוזרת, ואכן התחילה ללמוד בבי"ס יהודי.

בגיל אחת עשרה הצטרפה לתנועת הנוער ושנה לאחר מכן החליטה לעלות לארץ, למרות שהייתה בת יחידה שמאוד קשורה להוריה.

בתנאים קשים הגיעה עם אונייה לחיפה ושם החזירו אותם האנגלים לקפריסין.

בקפריסין הם שהו חודש ימים. לאמא זה זכור כתקופה מאוד קשה – ילדה בת שתיים עשרה שמתגעגעת להורים. בחלוף חודש נתנו להם לעלות לארץ ישראל.

כיוון שהיו ילדים, שלחו אותם למחנה קליטה בנתניה. אמא עלתה עם אחת עשרה חברות, שהיו יחד כל הזמן, כמו משפחה.

לאחר מכן עברו לרמת הכובש לחברת הילדים. משם עברה אמא, עם גרעין, למלכיה.

במלכיה הייתה ארבע שנים אקונומית ובהמשך עבדה עם ילדים.

כעבור תשע שנים טובות במלכיה עברה אמא למוסד "נעורים", שם הדריכה נוער בגלאי 14-16 וגם שימשה אם בית.

אמא נישאה לאבא ועברה לגור עימו בירושלים. באותו זמן עבדה בבַּקְעָה, במוסד של עליית הנוער, לילדים חולי לב. לאמא הייתה זו תקופה מאוד מעניינת.

כשנולדה הגר הפסיקה אמא לעבוד וגידלה את הגר, כעבור שנה נולד אסף. אמא עבדה כמחליפה בגן ילדים. כעבור שש שנים נולד יוסי.  

בשנת 1972, עברה המשפחה לחיות ברביבים. לאמא היה קשה בהתחלה, אך היא התרגלה. בשנים הראשונות עבדה בחינוך בגיל הרך.

בשנת 79 קבלה את המועדון לחבר, אותו טיפחה במסירות אין קץ לאורך שנים רבות.

                                                   יהי זכרה ברוך!


 

 

 

זהו יום קשה לכולנו. טניה שחייתה 35 שנה ברביבים, איננה.

טניה זכורה לכולנו בנדיבותה, בחביבותה, בחיוך ובמאור הפנים שלה.

ברביבים זכורה טניה בקשר ובמסירות שלה למועדון לחבר, אותו מועדון שהפך בזכותה של טניה למוסד פעיל ברביבים, לטבור ולמרכז חברתי: בקבלות פנים, באירועים שונים, בימי שמחה ובימי אבל.

בברית, בחתונה, בשמחה או חלילה בעת פרידה מאדם יקר.

הייתה זהות מוחלטת בין המועדון לטניה ובין טניה למועדון. תמיד הייתה שם טניה במאור הפנים שלה, בהשקעה וביד מזמינה.

החוש האסתטי המפותח של טניה בא תמיד לידי ביטוי - האירוח של טניה במועדון הפך עם השנים לשם דבר – כל חיתוך ירקות או סידור פרחים הגיע ממש לרמת אמנות. תמיד ידעה לארח בטוב טעם את כלל המתכנסים. היא שמחה לעזור ולהיות שותפה בכל אירוע ובכל מועד ברביבים.

אני זוכר, לפני שנים, כשהגעתי לרביבים כנער, נכנסתי יחד עם חברי על קצות האצבעות למועדון – כשהוא פתוח בין ניקיון לסידור, וכשחשבנו שאיש לא מתבונן בנו. רצינו להושיט יד למלא מהר כוס מיץ אדום ולחטוף כמה עוגיות אם אפשר. פעם אחת הפתיעה אותנו טניה כשהופיעה מעבר לדלפק, לרגע עצרנו נשימה. אבל טניה בקול המיוחד שלה הרגיעה אותנו – נו בסדר, לא נורא, לכם הפעם מותר.

גם כשבגרתי וסיימתי יום עבודה, עצרה אותי תמיד טניה ליד דירתה והזמינה אותי למקופלת וסיגריה. תמיד התבדחנו – שסגריה זה לא  בריא, אבל טוב שקיבלתי גם שוקולד אז ככה נתחזק...

 

כאמור, כך תישאר בליבנו טניה - בחום בחביבות ובמאור הפנים שלה.

בשם בית רביבים אני מחזק ושולח חיבוק חם - לילדים לנכדים הצעירים ולכל המשפחה.

 

יהי זכרה ברוך!

                                                                                                                                                    חגי רזניק

מעלון לעלון

דוא"ל של העלון: alon.revivim@gmail.com  העורך: נתאי פרץ

-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------


בשער העלון – ציור של אמנון ברזלי, דרך עינו האמנותית המיוחדת, בנושא "אביב".

השבוע ליווינו את חברתנו טניה בדרכה האחרונה. קשה הפרידה מטניה, שהייתה חלק חשוב וכה נחמד מן הנוף האנושי במשק. אנחנו פותחים את העלון השבוע בדברים שנאמרו על קברה.

הודעות מהתרבות, שם לא נחים לרגע. אמנון ליבנה מספר על התערוכה החדשה שלו. הרבה מפעל יש לנו השבוע, עם שובו של מדורו של מאירק'ה, רסיסי רביב רבל, המספר על המתרחש במפעל הרוחש. גם השבוע עדין הלך וראה, הפעם לאגף החדש במפעל. עדין טוען בתוקף כי המדור שלו שב רק למספר קטן של פעמים, אך מערכת העלון מפעילה עליו לחץ כבד להמשיך ולכתוב... האסיפה דנה באישור תקנון קליטה – עכשיו שיש תקנון, אפשר להתחיל בקליטה. באופן מפתיע גם חלוקת הבונוס עברה ללא מתנגדים... המזכירות דנה בנושא החשוב של עבודת הנעורים, והנהלת ענף המזון נדרשה, בין היתר, לנושא ארוחת הערב, שהולכת ונמוגה לה. סיגל, במדורה, מצ'פרת אותנו בפשטידת בטטות והנהלת הקהילה מציגה נוהל חדש לשימוש במועדון לחבר, לרווחת כל  הצדדים.

זיוה יודפת מספרת בקצרה על טיול הותיקים. מוטי שלו מציג מותג חדש "לַ-נֶגֶב", המחליף את המותג "חלוצה" ומבקש להגות זאת כיאות. סיגל, במדורה, מצ'פרת אותנו בפשטידת בטטות ובסוף – החמור.                           שבת שלום, נתאי פרץ


 

מזל טוב!

לאמיר ארז ולכל המשפחה

להולדת הנכדה – האחיינית

בת לעדה ואמוץ

 

מזל טוב!

לחוגגים יום הולדת

סלי גלילי, יום ו' 4.4

עירית רוזנטל, יום ו' 4.4

יוסי אורלובסקי, יום א' 6.4

מיכאל אידלצ'יק, יום א' 6.4

עזרא כהן, יום א' 6.4

חיים רחבי, יום ג' 8.4

אלי ישראלי, 10.4

אמנון ברזלי, יום ג' 10.4

 

 

בתרבות

תודה לדבורה ליבנה, שהמליצה על המופע של טל קרביץ.

תודה לעוזרים: יאיר לבר, פלמין גוטקה וחנן פליישמן.

השבת 5.4.08 - כולם מוזמנים למדרחוב:

17.30 – שוק אומנים, דוכני אוכל ובית קפה.

20.00 – מופע סיום של אלופי הארץ בריקוד
ברייקדאנס
The Breakerholics

                                                                 איימי

 

הזמנה לתערוכת צילום

התערוכה תוצג במשך כל חודש אפריל, במבואת האולם.
הפתיחה בשבת  5.4.2008  בשעה 12.30.

ניתן לבקר בשבתות ובחגים, במשך חודש אפריל,

חסר רכיב