קיבוץ רביבים 08-6562511
חסר רכיב

עלון רביבים 2238 03/10/03

01/08/2004
עלון רביבים 2238 03/10/03
בוקר טוב רביבים
תמונות מתערוכה לנו משלנו באולם .
לחיצה על תמונה והיא תפתח
לנו משלנו
הוצאה אינטרנטית
הוצאה אינטרנטית ע"י מנשה לוי.
ml3@netvision.net.il
מעלון לעלון
בין עלון לעלון – עלון חג. והחג – כנראה מטבעו של עולם אך הפעם כאילו יותר - מסוכסך, מעורב. שמונה חודשים הכינה גבי קוה ז"ל את כולנו, במאור פנים, באהבה – לרגע הפרידה, כך שנוכל לקום ולהמשיך ללכת, לחגוג את אהבתנו לבית רביבים כאילו היא עדיין בינינו ולתת לו ללב שֶיִרְחַב לו בנחת, שהדעת לרגע תיחלש וכדברי המשורר: "לעצור ולרדת לרגע,/ ולראות מראותיו של היום, מה יפו/ כצילום צבעוני, על גבי חום של רקע/ את כל השנים שחלפו".
אולי בגלל רוחות השינויים המנשבות, אולי פשוט משום שגם אנחנו קצת זקנו – למרות התכניות, יצא לנו עלון מעט סנטימנטלי. כמו בשאר העלון – כך בלקט דברי חברים על שישים השנה הבאות - חשבתי שאשמע מגוון תשובות אך בסופו של דבר קיבלתי בעיקר אהבה, שאותה הבאתי כלשונה.
לא נרחיב הפעם על תוכנו של העלון. רק נאמר כי אביתר שאולסקי, ביצירת בכורה בעלון, פתח לנו שער משישים שנות ביכורים מתועדות. תודה לאביתר, ולכל העושים הנוספים בעלון:
עמליה לטוביצקי ורפי עמידן – שאיירו.
יעל איל, שהקלידה, ערכה עריכה גרפית ובעצם עשתה את המלאכה כולה.
ויקסי – שדאג ל'חמור' ובכלל.
ואחרונה חביבה: מיכל אקיאן, שסייעה בעצה והבטיחה גם פרס (לפותרי 'טריוויה רביבים').
חג שמח!
יעל פרץ (עורכת לשעה)


לרביבים בת ה - 60
אור ראשון עולה על הגבעות
ציפור קטנה ונוצותיה מבהיקות
ומרחוק קולו של טרקטור מתעורר
שמתעקש את בוא הבוקר לבשר

ורסיסי חלום הליל נשטפים
בטל של בוקר – רביבים
ויום חדש עולה מאיר
ובין שפתיו שורק לו שיר

הקיבוץ חוגג שישים
זוכר שעות יפות ימים קשים
על הגבעה מצפה בודד
בטבע המדבר מורד
ואשל על בור מים
מחוויר מול לובן השמים

רוחות מדבר קרות נושבות שורקות
חושפות סדקים, מכות ביסודות
ובעתות שמחה וברגעי כאב
נגלה לבלוב פרחי הלב

ורסיסי חלום הליל נשטפים
בטל של בוקר – רביבים
ויום חדש עולה מאיר
ובין שפתיו שורק לו שיר

הקיבוץ חוגג שישים
אדם את חלומו מגשים
על בית, ילדים ואור
את שזרע עמל לקצור
ואשל על בור מים
מחוויר מול לובן השמים

















מבט שואל נפגש בערפל
שאת עתיד דמותנו מבלבל
והרגלים ממשיכות תמיד ללכת
בימי אביב וברוחות שלכת

ורסיסי חלום הליל נשטפים
בטל של בוקר – רביבים
ויום חדש עולה מאיר
ובין שפתיו שורק לו שיר

הקיבוץ חוגג שישים
נוגסות שיני הזמן באנשים
בין הברושים זוכר אדם
את שהיו ושאינם
ואשל על בור מים
מחוויר מול לובן השמים

















שקיעה רכה את המדבר צובעת
דמעה חמה מבין עיני נובעת
שיטפון בואדי החרב
כן, זה הבית שאני אוהב

ורסיסי חלום הליל נשטפים
בטל של בוקר – רביבים
ויום חדש עולה מאיר
ובין שפתיו שורק לו שיר

הקיבוץ חוגג שישים
לחלום יש ממשיכים
גן מוריק פורח במרחב
סב ונכד צועדים יחדיו
ואשל על בור מים
מחוויר ול לובן השמים





ברכת התנועה הקיבוצית לקיבוץ רביבים
בקיץ 1943 עולה למדבר, כאחד משלושת המצפים, קיבוץ רביבים ב"אדמה ללא צל"
וארץ לא נושבת הרואה אתגר בשינוי פני האדם והחברה בלב הנגב הריק והשומם.

מה שהיה משאת נפש וחלום הוגשם והתקיים לכדי יישוב פורח בן 4 דורות,
בו נקלטו ובאו גרעינים מכל פינות הארץ, בוגרי תנועה ודרך, לצד עולים מארצות נכר
ובניו השבים הביתה לבנות ביתם בו.

קומץ הנאבק מול צמא ובדידות ועומד בקרבות מלחמת השחרור,
יודע לקבל לתוכו בוגרי פלמ"ח ונח"ל לאתגר הזה של הקמת יישוב מדברי.

רביבים מצטיינת בחקלאות המתפתחת ובתעשייה המתקדמת ביצוא.

אבל לא פחות מכך טיפוח חיי היחד, החינוך והתרבות, העמידו קהילה מתקדמת,
תרבותית ויוצרת, המהוה דוגמה הראויה לקנאה וחיקוי בימי חג ומועד
ובכל אירועי החיים.

לקראת השנים הבאות עומד לכם האתגר של ביסוס ופיתוח הקיים,
לקראת התרחבות דמוגרפית בריאה ותוססת, הרואה בכם סמל ודוגמא
להתמדה בערכים המשותפים לדרכנו ומצפה מכם להמשיך ולשאת את דגל
הראשוניות לצד הקדמה הצומחת.

רביבים הייתה למובילת הגרעינים הפרטיים להמשך גידול והתרחבות
מ'לנגב' א' ב' ג' ועד לרביב, יתכן, נותב, מימתר, תפנית, אלול וחריף.
מגרעין לגרעין התמלאה הגורן ושיבוליה פנימה – מלאו אסמיכם בר,
בתיכם יהיו הומים מתינוקות.
שאו ברכת התנועה הקיבוצית הפרוסה מהר עד מדבר לצמיחה והתחדשות
ברוח דרכם של ראשוני החלוצים במדבר.
נתן טל
מזכיר התנועה הקיבוצית
לאנשי רביבים
במלאת 60 שנה לרביבים מאחלים לכם אושר, שגשוג, קליטה וצמיחה
וביחד ניישב את מרחבי הנגב הפתוחים.

מאחלים חבריכם,
תושבי מדרשת בן גוריון - ישוב קהילתי מתפתח בנגב
(חוגג 40 שנה לעליה על הקרקע)
לאנשי קיבוץ רביבים היקרים,
מן היום שהגעתי לשדה בוקר, לפני למעלה מעשרים שנה, ידעתי שלא רחוק
מאיתנו מתקיים מיתוס – קיבוץ גדול, שהוקם עוד בימים הקשים של המדינה שבדרך.
קיבוץ שאנשיו באו אל לב השממה, עברו בגבורה את מלחמת העצמאות והקימו
ישוב לתפארת. רביבים, כך אמרו לי, הוא קיבוץ מנוסה, אידיאליסטי ומצליח.
כך אמרו בשמץ של קנאה, קנאה חיובית, קנאה שמרבה רצון וחכמה.
אחר כך, כשנעשיתי רכז תרבות צעיר נפגשתי לראשונה באנשי התרבות שלכם,
שהרביצו בי בכשרון ובנדיבות את תורתם וסייעו בידי בנפש חפצה.
אני זוכר כמה התרשמתי מן הרצינות, עומק ההתייחסות, מן ההשכלה והכשרון
בהם נפגשתי.
כל כך שמחתי, על כן, כשביקשתם ממני, כמה שנים מאוחר יותר להיות שותף פה ושם
לעשייה המוסיקלית אצלכם.

עם הזמן פגשתי עוד רבים וטובים מביניכם – בחוג דרמה, בבית הספר האזורי,
בישיבות צוותי הנעורים, בחוג האזנה ובעוד כהנה וכהנה הזדמנויות.
הרגשתי קרבה וידידות הולכות ומתעצמות לאנשים שאתם, לנוף היפה של ביתכם,
פנימה והחוצה, לעוצמה שלכם כקבוצה חיונית ופעלתנית, המשתנה ומתפתחת כל הזמן.

אני אוהב לבוא לרביבים, לחזות ביופייה של חצרו המטופחת, לנשום את הריח הנפלא
של קש, תבן ותחמיץ, לזכות במאור הפנים של אנשיה.
בעיקר אני שמח לפגוש את חברי הטובים והאהובים, מבין חבריכם, שהם לי דוגמא
נערצת ומופת לעשייה מתוך מחשבה, חכמה, אמונה ואהבה.
בשנים האחרונות עקבתי בעניין ובדאגה אחר כמה משברים שעברתם, נפעם שוב
מן היכולת שלכם להתמודד באומץ ולפתור בעיות. קיימתם דיון ער ותרבותי,
נלהב ושקול על עתיד הקהילה שלכם. שמעתי מגוון עצום של דעות, הרבה הצעות
לפתרונות, חלקם מנוגדים וסותרים. תמיד שמתי לב לרוח החברית בה נאמרו הדברים,
וגם ליכולת המופלאה שלכם להקשיב, לקבל הכרעות באופן דמוקרטי וליישמן.

לשדה בוקר היה יום הולדת חמישים לפני כשנה. זוהי נקודת ציון חגיגית בחייה של
קהילה מן הסוג שלנו, חגיגית אולי יותר מבחינה סמלית מיום הולדת שישים.
אבל נדמה לי שדווקא יום הולדת שישים מהווה נקודת ציון משמעותית יותר:
לחגוג יובל זה עניין משמח, להגיע בהצלחה לחגיגות השישים זה עניין שמעיד על חיוניות
ואיכות אנושית. העשור שחלף היה מן הקשים בחייה של המדינה, מן הקשים והמכאיבים
בחייה של התנועה הקיבוצית, מן הקשים, לעיתים מייאשים, בחייהם של אנשי הנגב.

מנקודת המבט האישית שלי, הצלחתם לשמר בעשור הקשה שחלף את הייחוד של רביבים,
ואף השכלתם להתקדם ולצמוח. שוב הצטיינתם כבודדים וכחברה, לא ויתרתם.
בהצלחתכם נתתם כוח גם לנו, שכניכם. כוח להמשיך, לבנות ולהיבנות ממעשי ידינו.

בשם כל חברי קיבוץ שדה בוקר אני מאחל לכם מזל טוב ליום הולדתכם.
תמיד הייתם ותהיו לנו מקור לחיקוי, לגאווה ולאמונה בהמשך דרכנו כקיבוץ אח,
היושב לצידכם בנגב.

מכולנו – חיבוק אוהב לבריאות טובה, אריכות ימים והתחדשות.

שלכם, מיכאל וולפה, בשם קיבוץ שדה בוקר

ניתאי פרץ
קטגוריה: out in
חג המאתיים – חג שנחוג ברוב עם עם הגיע המשק למאתיים חברים (לא מה שחשבתם).
שבועות – עד שביטלו אותו... השישים – שישים שנה מלאו לעליה לקרקע ברביבים.
פרי הרמוזה, סמרסט פיקואל, סורי
דגים שימורים שפמנונים
מוצרים מטר – רץ, משקלון, נצנצים של רב זיק, הדקיתי, שואב אבק לרכב ועוד... שסתומים, משענת ראש
הרעים משאבי שדה בדווים
תספורת כסח אצל לופו גוונים אצל מדלן
בגדים בגדי עבודה כחולים חולצה מכופתרת וג'ינס
מנה בחדר אוכל קלופס – בשר טחון עם הרבה פירורי לחם מקושט בביצה ועלה חסה... סיני מוקפץ עם נבטים ואננס
קפה קפה בית שאלוהים והאקונום לבד יודעים מה טחנו פנימה. אספרסו קצר מהמכונה
חדר אוכל חפשי חפשי מופרט
דיסקו המו – בר מועדון החבית
הרכב מוזיקלי החבית השחורה ניקוטין
בירה גולדסטאר גולדסטאר
סיגריות נובלס נובלס לייטס
ג'וב במזכירות רכז עבודה (וסדרן עבודה) רכז משאבי אנוש
בילוי שבת בצהרים לחרופ בבית. סאונה
עבודה בקטיף גיוסים. תאילנדים
בגדי ערב תפירת בית זארה וקסטרו
טיול צעירים דרום אמריקה. תאילנד, אוסטרליה וניו זילנד.
לימודים אומנות במדרשה. תעשיה וניהול, מדעי המחשב, כלכלה ומשאבי אנוש.
מתנדבות קבוצה של 80 בנות 20 מדנמרק סבתא חביבה מהונגריה.
טלפון ציבורי עם "הודעות טלפון". סמסונג 2000I (הידוע כ-"ישי תחליף לי")
טלוויזיה שחור לבן עם שלג במקלט: אירונסייד, הוואי 5:0 , מנהרת הזמן צבעוני 29 אינצ' בבית מחובר ליס: ,מכושפות, חברים, 24.
ג'וב בקיבוץ "פקק" חצי משרה
כולבולית שני וחמישי עם הילדים, סיבוב בחדר אוכל. בית קירור
חקלאות פלחה, בריר, רם, שלחין שחרור
רתמים קיבוץ, כפר נופש מרכז קליטה
ים גוש קטיף ניצנים
טיול טיול קבוצה לסיני. נופשון שלושה ימים לתורכיה בדקה התשעים באינטרנט.
מים מליחים (לתה) מליחים (לזיתים)
ניתאי פרץ

רונן איל
"אי-שם עמוק בתוך תוכנו
טמונים קולות וזיכרונות
מראות רבים שכבר שכחנו
ספרי פלאים ומנגינות

עולם מופלא של ילדותנו
רדום בפנים בצל צלילים
איתנו הוא עד יום מותנו
חבוי בתוך תילי מילים

ולפעמים שריד של ריח
או צליל מוכר או קצה מילה
משיב אליך גן פורח
מחזיר אל קו ההתחלה

ושוב אתה חולם כילד
ושוב אתה תמים כאז
אתה נמצא בתוך התכלת
הכל נשמר דבר לא גז..."

חדר מלא בחול, אחרי סופה;
לקטוף אגס ב-5:00 בבוקר, ולקבל מקלחת טל מהעץ;
שיטפון בסכר אחרי כמה שנות בצורת;
בריכת שחיה עם רצפת בטון;
ריח של אדמה אחרי תיחוח, לפני הזריעה;
שוקו מחלב שיצא עכשיו מהפרה, בחליבת בוקר בחורף;
נסיעה בטיולית לחוף ימית;

לאסוף ראשנים בשלולית ליד בריכת מקורות;
חזרות ל"חג האהבה" בבריכת הזפת;
להתגרד בקטיף אפרסקים;
להיכנס לחדר-אוכל פעם ראשונה עם מדים ונשק;
להיכנס לחדר-אוכל פעם ראשונה עם חברה חדשה;
לראות פעם ראשונה שלג יורד במדבר;
טיול לפרדס בשבת בבוקר;
להישרף בשמש;

משמרות ליד המכונה של הרצועות;
השקט בצומת משאבים, אחרי שהאוטובוס נסע;
לאכול פילפל ישר מהשדה;
משחק בייסבול על הדשא ליד הכתה;
הנקודה הישנה, לפני שהיתה "המצפה";
שולחנות לבורגר-ראנץ' ולפיצה האט;
טיול לילה בנחל חווארים;

ליבש לדר על הגג של רביב;
"באלה" של כותנה יוצאת מהמהדק;
שיעורי נהיגה בבאר-שבע;
סיקסקים בבריכות הביוב;
מרוץ סוסים בלימנים;
להתרחץ בבוסטר באמצע הלילה;

זר לא יבין זאת.


רונן איל




יגאל
רביבים היקרה
רביבים יקרה,
מלאו לך עכשיו 60 שנה (זה המון)
את רביבים, ישות אהובה ונערכת –
עם האנשים שחיים בתוכך,
ועם האנשים שחיו בך,
והם איתנו בזיכרון של ישותך –
עם ילדיך ובניך (לדורותיהם).
עם הפרחים, העצים והשבילים,
עם נופיך –
עם מחזורי העונות שבך
(כמחוזות של געגועים)
העננים והשמים, כחופה מעליך.
ובלילה חופה זרועת כוכבים
מעל גגות הבתים.
עם נתיבות ואורחות חייך –
איני איש הגות לנתח
תהליכים שבך, שינויים ותמורות,
של צללים ואורות.
אני אך מרגישה
עם מעוף הצפרים
את המיית ישותך,
את לבבך הפועם,
את נפשך –
את מכאובך, את יופייך,
את חרדת – לילותיך מפני הבאות (והן תבאנה אל סיפך)
אני שומעת תפילתך –
תפילתי שלי, לך רביבים, יקרה לי
ביום חגך:
כי תשמרי את יופייך (המיוחד במחוזות תבל)
כי את יופייך תשמרי.
באהבה, דליה כהן (46 שנים ברביבים)
מה אני רוצה לשמר מרביבים לשישים השנה הבאות?
• בתחילת הדרך של קיבוץ רביבים, אי אז בשנות הארבעים, אמר לוי אשכול ז"ל
לחברי רביבים: יותר זול לי לממן אתכם בבית מלון בתל אביב מאשר לתמוך
בהתיישבות בנגב ואף על פי כן… הייתי רוצה שרביבים תשמר את העדפת הערכי
והחברתי על הכלכלי, שיהיה בה מקום גם לחלש, לחולה ולזקן, שרווח כספי יהיה
תוצאה ולא מטרה.
• את העלונים!
• את הגרנוליט של יום שישי בערב!
• את הסיגלונים!
• את הקהילה האכפתית והתומכת.
• את התרבות והחגים.
• את האהבה להיות יחד.
• את הצניעות. שנצליח לעצור את המרדף אחר הכסף, נסגל לעצמנו צניעות
ונחזור לחיים הפשוטים.
• את האינטימיות והיחד בעת צרה, בשמחות וביום חול.
• את החינוך המשותף, בתקווה שיחזור ויהיה מה שהיה.
• את הערבות ההדדית בעיקר בקטע הרגשי שלה. מבחינה זו אין מקום דומה בעולם כולו!
• שנדע לשמר את העזרה ההדדית שעדיין קיימת פה ושם, בדברים הקטנים,
ללא התחשבנות וללא קטנוניות, שהיא כבר נחלת חיינו היום.
• את חדר האוכל.
• את אי הפרטה.
• את השותפות ללא בידול, הפרטה ופערים חברתיים.
• את הקיבוץ! הקו האדום שלי הוא שכר דיפרנציאלי.
• את ההערכה לעבודת החברים, גם במפעל.
• את הנוף והאופק הפתוח לכל הכיוונים.
• שנדע לשמר את התוכן היהודי-חילוני-קהילתי של החגים שלנו.
• שרביבים אינה קיבוץ של חמולות וקבוצות, אלא של משפחה אחת גדולה,
שקוראים לה קיבוץ.
• להחזיר את האמון בין החברים, ושהשוליים לא ימשיכו להתרחב.
• את החום ההדדי.
• שיישאר קיבוץ בעל צביון של שוויון. שהשינויים, לא חשוב איזה ומה יהיו –
יהיו שוויוניים והוגנים.
• את נוף המדבר. את האופק שניתן לראות מכל הכיוונים.
• את התרבות והחגים.

מילון מקוצר, מקומי, אלפוני – מהמובחר בלבד (נטול תאריכים)
אספקה קטנה מיני סדקית שניתנה באופן חופשי, משרוך נעל ועד סיגריות "נדיב".
ארוחת ארבע מוסד חשוב ומכובד, בקדמת ח"א הגרמני, שהפגיש את עובדי החקלאות עם עובדי התעשייה מ"מתכת רביבים", בין השעות 15.30-16.30, על קופסת ריבה, קערת גבינה לבנה, לחם, מרגרינה והרבה מאוד תה.
ארוחת לילה השומרים והשומרות יחד עם מתי מעט עובדי לילה מזדמנים, היו יורדים על סיר צ'יפס, חביתות, פרוסות נקניק וכו'.
בגדי בוקר/ערב הפרדה מוחלטת, על בסיס איכותי, בין הבגדים שהילדים לבשו עד לשעות הילדים (ע"ע) ובין אלו שלבשו לקראת שילוחם לחדר ההורים (ע"ע).
בית ילדים בית ששימש 2 "קבוצות" בנות ארבע תינוקות כ"א עד למעבר לגן. שחזור מוזיאוני אפשר לראות ב"בית הראשונים", ליד בית התקשורת.
בית כולל מגיל בית הספר הילדים גרו בבית שכלל את כל הפונקציות הנדרשות: חדר אוכל, כיתת לימוד, חדרי שינה, מקלחות ושירותים, חדר מטפלת וכו'.
בישול ילדים שם מבהיל במיוחד לאגף במטבח, בו עבדה מבשלת שכל מעייניה היו למלא את צורכי הילדים הרעבים.
"במקום" כשהמנה הייתה קלופס, למשל, (ע"ע) ה"במקום" היה "גולש עמידן".
גיוסים עבודת החברים בעונה הבוערת (ע"ע), מעבר לשעות העבודה הרגילות, כדי להתגבר על שפע האסיפים והקטיפים במטע ובשלחין.
דוד הנגר השכיר והותיק, אחד מצמד השכירים המיתולוגי "דוד ולוי" (הסנדלר).
הקמה משבצת בסידור עבודה (ע"ע) בין השעות 14.00 – 17.00, שעיקר עניינה היה להקים את הילדים משנת אחה"צ ולשלוח אותם לבושים ואכוּלים להורים.
השכבה טקס פולחני שבו היו מעורבים הורים וילדים, שתכליתו הייתה לגרום לילד להיפרד יפה מההורים, לשנת לילה בגנים ובכיתות. אחרי "עוד תה", "עוד פיפי", "עוד סיפור" וכו' צוות הגן, בתורנות, היה משחרר את ההורים.
השכמה עד להופעתו המקילה של השעון המעורר ברביבים, שומרי הלילה היו מעירים בבוקר את משכימי הקוּם ע"פ רשימת השכמה על לוח המודעות, בחדר האוכל
ויטמן פינת המים הקרים ליד הרפת, שהפכה בערבי הקיץ החמים למין נקודת מפגש חברתית על כוס מים קרים, ע"ש הגלידריה המפורסמת בתל אביב.
חג הכ"ה יום הולדת 25 לרביבים הוחג ברוב עם ובפתוס הראוי. בוים ע"י חיים יבין, והשתתף בו, בין שאר המכובדים, הרצפלד הזקן.
חג האהבה דווקא בשנת 41 לרביבים חגגנו 41 שנות אהבה, בהפקה עצמית גדולה וגאה, בבריכת הזפת.
חג המאתיים כשרביבים הגיעה כמעט ל – 200 חברים, צוין האירוע במופע גדול ומכובד.
חג עשור ל'לנגב' כנ"ל, כשגרעין לנגב י' התמקמו ברביבים.
חג המים אירוע לאומי עם הגעת צינור המים ירקון-נגב לרביבים.
חדר כך קראנו לדירת החבר שתחילתה אכן הייתה חדר בלבד, אך לימים, לכשהורחבה לשנים-שלושה חדרים, עדיין נקראה חדר.
חדר משפחה הזוגות שחיו ב"חטא", לפני שנישאו קיבלו חדר-משפחה עד שהתחתנו (או לא)
חדר האוכל הישן הצריף ששימש בשנותיו הראשונות כחדר האוכל של הנקודה החדשה, עד המעבר לחדר האוכל הגרמני. אחר כך שימש כסנדלרייה, אטליה לאומנים, משרד ומחסן תרבות וכו'. נאסף אל אבותיו כשהקימו את גן ההרפתקאות.
חינוך משותף אסכולה חינוכית מבית היוצר של התנועה הקיבוצית, שיסודותיה ומקורותיה נשענו וינקו ממחנכים גדולים כמו מקרנקו, קורצ'אק, סגל ואחרים. פאר היצירה הקיבוצית וגאוותה הגדולה דאז.
טיול קבוצה כל שנה-שנתיים היה הקיבוץ מתחלק לשתי קבוצות – אחת חורשת את הארץ (ולימים את סיני) והשניה מחזיקה את המשק והילדים, לסירוגין.
טלפון ציבורי (הראשון) טלפון יחיד שעמד לרשות החברים. מוקם בחדר הבניין של אז (כיום חדר מרכז המשק). חברים עמדו בתור, אחה"צ ובערב, כדי להתקשר.
יקה כשהופיעו בגרעינים השונים למעלה משלושה מיכאלים ממוצא גרמני, הוחלט להבדיל בניהם ע"י הכינוי יקה א', יקה ב', יקה ג' וכו'.
יָשֵן חבר או צעיר ששובץ לשינה בגני הילדים. על הישן היה לענות לצורכי הילד בוכה או נפחד, אך בעיקר להרגיע את ההורים החרדים בחדרים.
כולבויניק (1) כלי לאשפה
חסר רכיב