ורדה בכור

ורדה בכור

בת גרטה-טובה ואלפרד-דוד אוסטר ואחות צעירה לאווה-חוה'לה.

נולדה בשנת 1932, בברלין. בגיל שנתיים, בעקבות עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, עברה המשפחה להתגורר בלוקסמבורג. בסוף 1938, לאחר שקבלו סרטיפיקאטים (היתרי עליה ממשלת המנדט) עלו ארצה והתיישבו בתל-אביב. ורדה החלה את לימודיה בבית הספר תל-נורדאו ובכיתה ג' עברה ללמוד ב'בית הספר לדוגמא' ומשם המשיכה ל"תיכון חדש". הצטרפה לתנועת הנוער "המחנות העולים" ולאחר תקופת הדרכה התגייסה לנח"ל במסגרת הכשרת מעוז ב'.

ורדה פגשה את מיכאל כששניהם שרו ב'מקהלת הקיבוץ המאוחד'. נולדו להם שלושה ילדים: עידן, יעל ודודו. למדה יהדות במדרשת אורנים, העמיקה בלימודיה ורכשה ידע. ברביבים היתה אקונומית, מטפלת בילדים בגיל הרך ומורה לעברית באולפן לעולים – הוראה בה המשיכה באופן פרטני עד שנת חייה האחרונה.

נענתה להצעתו של אלכסנדר סנד, מנהל הוצאת הספרים של הקיבוץ המאוחד, להצטרף לסגל ההוצאה. במשך עשרות שנים קנתה לה שם של עורכת קפדנית ומוערכת, בעיקר של ספרי עיון ומחקר וגם ספרות יפה. מרבית ימות השבוע הוקדשו לעריכה בחדר העבודה של ברביבים ופעם בשבוע נסעה לתל-אביב להיפגש עם הכותבים כשהיא נהנית משילוב זה.

שפה וקריאה היו עיקר עולמה; ורדה נהנתה משכנות טובה עם משפחת אטה ובולבול, מאשה ורפי עמידן, יעל ויוסי איל ומקשריה העמוקים עם חברותיה הטובות. אהבה את רביבים ותמיד היתה מעורבת בנעשה בקיבוץ.

סבתא לילדים של מאירה ז"ל ויונתן, ילדיה של רחל אשתו הראשונה של מיכאל.

סבתא לנועם ונטע ילדיו של דודו ואורנית.

נפטרה בשני בנובמבר 2014, במיטתה כפי שבחרה להיפרד מהעולם.