שלמה לינדנר - בולבול

שלמה לינדנר - בולבול

בן שושנה ואפרים

בולבול נולד בשנת 1927 בוינה, אוסטריה. המשפחה עלתה ארצה כשהיה בן 7 והתישבה בירושלים. בגיל 13 בולבול הצטרף לחברת נוער בקיבוץ עין-חרוד, שם הודבק לו הכינוי "בולבול" על ידי "אבו לייש", על שם הציפור בולבול...

בגיל 17 בלבד התגייס לפלוגה א' של הפלמ"ח, במסגרת הכשרת "שדמה" בקיבוץ יגור. בנובמבר 1945, הגיע עם ההכשרה לרביבים, לנקודה הישנה, והיה האופה הראשון במקום.

במלחמת העצמאות שירת בגדוד השמיני של חטיבת הנגב והשתתף בקרבות רבים נגד המצרים, בהגנה על רביבים. קשה להאמין, אבל הוא המשיך לשרת במילואים, כסייר, עד גיל 60.

בשנות הקמת הקיבוץ ליווה את מהנדס המים דב קובלנוב בפרויקט של אגירת מי שטפונות לצורך גידולים חקלאיים  במדבר. בשנות החמישים הקים את חרמ"ש - חווה משותפת לחצרים, רביבים, משאבי-שדה, שדה בוקר - לניצול מי הקולחין של באר שבע.

בולבול היה חלוץ הנוטעים בנגב, הקים את ענף המטע וניהל אותו במשך כעשרים שנה. בשנים הראשונות גידלו זיתים, תמרים ורימונים, ואחר כך - אפרסקים, מישמש ואגסים – שהיו מפורסמים בטעמם בכל הארץ. בהמשך למד חקלאות בפקולטה ברחובות ובמשך 4 שנים כיהן כמזכיר הארצי של ארגון מגדלי פירות.

בגיל 65, גיל שרבים יוצאים בו לגמלאות, פתח בולבול תחום חדש בחייו כעובד מחלקת ההזרקה במפעל רביב. התמיד בעבודתו עד גיל 80. היה מעורה מאוד בחיי הקיבוץ, פעיל בוועדות רבות, וכיהן פעמיים כמרכז המשק.

לבולבול המשפחה היתה חשובה מכל. נישא לאטה בשנת 1955. נולדו להם 3 בנים.

ילדיו: רוני שנישא לטליה, יאיר שנישא לאורן, עומר שנישא ליעל.

נכדיו: שי,שיר, זיו, הדס, אמיר, משי, חן, אלעד יואב, נועה.

נפטר לאחר מחלה קצרה בשנת 2008.