רביבון
עלון רביבים 2492, כ"ז בטבת תשס"ט, 23.01.09
דוא"ל של העלון : alon.revivim@gmail.com העורך: עדין קוה
מתנה מיוחדת ליום ההולדת
מזה זמן רב – אנו בקשר עם קיבוץ מגוון (האתר של רביבים נמצא במגוון-אפקט של הקיבוץ). מזה למעלה משנה אנו מציעים להם מספר שעות של פעילות של כיף בין הקסאמים כדי להוציא אותם משגרת חייהם העטופים בחרדה ומתח.
ביום חמישי כשמנשה מפרק את הביתן של המו"פ בתערוכת משוב בת"א טלפון ממגוון: האם אתם יכולים להגיע בשבת הקרובה? קצת חששות, אנו עדיין בעיצומה של המלחמה ואני איני מהגיבורות. אך העזר כנגדי התלהב - הרי יש לו יום הולדת "בואי נחגוג". ואני מה לא אעשה כדי לשמח את מנשה ביום הולדתו.
התארגנו בעזרתם של חגי רזניק ומדלין, העמסנו עצמנו עם פימו, לוחות וכל האביזרים הנלווים לנושא. העמסנו ירקות ופרחים מהמו"פ – ולדרך. מכניסים נתונים ל-GPS ונוסעים. מנשה מתעקש לנסוע דרך רעים ואנו רוצים לנסוע דרך אופקים . המראה מזכיר לנו את ההכנות למלחמת ששת הימים - מתחת לכל עץ חיילים, מחנות גדולים לאורך כל הדרך.
בכניסה לשדרות טלפון מגלי ממגוון: "כרגע צבע אדום". אז מה עושים? "יש הרבה מיגוניות לאורך הדרך, תעבירו את הרדיו לערוץ 104 כדי לשמוע את האזעקות. במקרה של אזעקה יוצאים מהרכב מתרחקים ונשכבים על האדמה". מה פתאום על האדמה ואני עם סוודר לבן? ברוכים הבאים לארץ "הקסמים". נכדי הקטן מקיבוץ "תמוז" ביקר אותם בחנוכה והוא מאוד "הצטער" שלא ירו קסמים כי החוויה לא היתה מושלמת.
פגשנו במגוון אנשים נפלאים, רגועים, מתורגלים ושקטים. המפגש היה מעל ומעבר לציפיותינו כולם באו – ילדים נעורים ובוגרים. עבדו ועסקו בשקט, בהתרגשות ובהנאה. לאורך כל הזמן לא נשמע בכי של ילד, לא מריבה, לא מתח, אווירה של פסטורליות ונעימות .
בדרך הביתה עצרנו לאכול ב "אסא" אורים, יום הולדת או לא. המסעדה מלאה בחיילים ובני משפחותיהם. התקשרנו לבנות לומר שאנו בדרך והכול עבר בשלום. והם: "מדוע לא נסעתם דרך באר-שבע? וברדיו הודיעו על צבע אדום בב"ש... לכו תדעו.
אין ספק שהיתה זו יום הולדת בסגנון מיוחד. ובליבנו תפילה שהפסקת האש שנכנסה בינתיים
תאריך ימים והשלום ישרור בגבולנו .
זהבה ומנשה לוי
לבית רביבים,
על שפתחתם בפנינו את הבית
על החום והארת הפנים
על הטיפול המסור בכל הדרוש
תודה מקרב לב,
ולהתראות בזמנים שקטים
שני (בר-און), מור ואלברט ממן
תודה מכל הלב למיכל פריאל, ברבי וילדי וצוות תלתון א-ג על האירוח החם בשבועיים האחרונים של ביה"ס "רעים" (בית ספרו של בננו חן). לבני אוסדון וצוות חי-נגב. לחנה'לה וצוות המצפה. לזהר שר באורווה.
תודה על האירוח הנפלא. ולכל חברי רביבים שברכו אותנו לשלום במדרכות המשק. בזכותכם
ילדינו הצליחו לעבור את הזמנים הקשים האלה עם קצת חיוך.
מדפנה, ניני, חן וגילי כפיר
מפגש הוקרה לאלכסנדר ז"ל ולינקה סנד
ברכת עמוס עוז
יונת ואלכסנדר סנד. עשרות שנים ביטאנו את הצירוף הזה כאילו היה זה שם אחד. והנה אלכסנדר
עזב אותנו, אבל הספרים הטובים נשארו עמנו מאז "אדמה ללא צל" דרך "בין המתים ובין
החיים" ועד האחרונים. והספרים האלה באים ומספרים לנו את סיפור הנגב ואת סיפור השואה
ואת סיפורם של שנים או שלושה דורות בתקופה האיומה והמופלאה ביותר בתולדות העם
היהודי.
עכשיו נותרת רק את, יונת, ואני רוצה לומר לך: חברים מקשיבים לקולך. כל אשר תכתבי לנו, גם
רוחו של אלכסנדר תרבץ על האותיות ועל הדמויות. ועוד לך הרבה מה לספר לנו. אנא, ספרי לנו.
אוהבים את קולך, עמוס עוז
שמחנו בשמחתם
במוצאי שבת ה 17/1/2009 במסגרת "ימי שירה במדבר" במדרשת שדה בוקר, נערך מפגש הוקרה לינקה ואלכסנדר. הצטרפנו, מספר חברים, והתלווינו למשפחה להשתתף בחוויה ובהתרגשות ולשמוח בשמחתם. המפגש נפתח בחלק מסרט המצולם בתקופה האחרונה על ידי עמרי ליאור, שהותיר לנו את הטעם לראותו בשלמותו. בין הברכות וההערכות ריגשו דבריו של חיים גורי, ידיד ומלווה משנים של המשפחה.
הפתיעה ברכתו החמה והיפה של עמוס עוז שהושמעה על ידי נילי אשתו. מרגשת במיוחד
הייתה הופעתו של דניאל שציטט פסוק מספרם של ינקה ואלכסנדר ומצא בו את הרגשתו לגבי הוריו וסיים בקריאת שיר מתוך ספרו.
הערב נחתם בהודיה של ינקה שציטטה מתוך כתבי ג'יימס ג'ויס ש"ההיסטוריה היא חלום בלהות מתמשך שאני מנסה להקיץ ממנו" וציינה שערב זה היווה עבורה פסק זמן בתוך הסיוט ויכולת לשמוח ולצחוק. כולנו מצטרפים אל המברכים האחרים שספרה "קאזיק" יהיה ראשון בין אלה שיבואו בעקבותיו ומאחלים לה הצלחה.
אמירה רביב
קצת תרבות
תודות לעוזרים בערב של ארז שלם:
לרחלי ברגמן ופלמין שעזרו לסדר את המועדון. לחני שעזרה להכין את הפונץ'. לטל ושרון שהגישו את הפונץ'. לבן ויאיר על התאורה. לתורני החיסול ולבני הגרעין שהתנדבו לעזור בחיסול ולפלמין שבא במיוחד לעזור יחד עם לסלי. תודה מיוחדת לבן שר, שלמרות שהיה במילואים, הקפיד להגיע לתורנות החיסול.
ותודה לרובי שתמיד מכינה את הצ'ק בזמן. איימי חזקיהו
סיום והתחלה חדשה
מזה זמן שלא כתבתי בעלון, הקטע המצורף למטה פורסם במפעל ולדעתי מוטלת עלי גם חובת הפרסום בקהילה אז הנה.
החלטתי לסיים עבודתי כבונה אבות הטיפוס ברבל, הסיבות רבות ומגוונות אך בעקבות ההחלטה אני מתחיל לעבוד כמנהל העבודה באגף האחזקה שלנו, יחד עם זאת יעלה אתר חדש באינטרנט (שהוא היזמות שלי ), בתחום הנגרות ואחזקת הבית. באתר יינתן יעוץ למבקשים עזרה בתחומים אלו ודרכו אקבל עבודות מיוחדות בשיקום רהיטים ומתן פתרונות ייחודיים לצרכנים שיוכלו לשלם לי.
אני מצפה לתקופה חדשה מסעירה ומסקרנת ומקווה להתגשמות מהירה של היזמות והצלחה בה.
לכול יקירי מוקירי וחברי לדרך ולעבודה ברבל
חמש וחצי שנים ברבל וכנ"ל ברביב, סך הכול 11 (אחת עשרה) שנות עשייה בתעשייה ברביבים. לא סבלתי במיוחד... והיו אפילו קטעי זמן בהם נהניתי מאוד מאוד. זהו, עתה הגיע הזמן, להמשיך ישר אל הלא ברור, המסקרן ומלא העניין. לנסות להגשים חלומות ישנים, לצאת ולגדול ( כי "כאן" עלי, זה קצת לחוץ וקטן).
לכולם אודה על הזמן, על היחד,
על עשייה משותפת ועל הרבה שעות של נחת.
אכזבות, אנסה לשכוח.. הצלחות, אחבק בכוח..
אאחל לכולכם הצלחה בהמשך
ומקווה שאזכר גם לטוב... אחרי שאלך..
אז... מהראשון לפברואר, נתראה בקיבוץ
אתם ברבל ואני, כבר בחוץ.
תודה ולהתראות, אהבה וברכות, איתן
מאחורי הקלעים
נטע שפיגלמן (אחרי הצגת יאקיש ופופצ'ה)) התפעלה מהקהל המקומי. שאלתי במה זה התבטא. "הקהל החם הוציא ממני את ברכת המזל טוב הספונטנית לרוני בליץ". אכן אירוע יוצא דופן בהצגת תיאטרון. גם הסרת השיניים והאף בהשתחוויה לא מקובלות בתיאטרון. נטע (24, הבת של אלישע שפיגלמן לשעבר כתב כלכלי בערוץ הראשון) זכתה בפרס השחקנית המבטיחה 2008. עוד נשמע עליה ומעדות ראיה היא ממש לא "מכוערת כקרוקודיל". עק.
חימום דירה בגז
לפי החלטת המזכירות יש לחייב את המשתמשים בגז לחימום דירתם בסך של 200₪ לשנה עלות החימום בגז וזאת משום שהם מזוכים בסך 600 ₪ בתקציב החשמל עבור חימום הדירה. מי שהתקין בדירתו חימום בגז במהלך שנת 2008 מתבקש להודיע לי בכתב עד סוף חודש זה.
החיוב לא יתבצע לפני עדכון המשתמשים. גיצי
שלום רב,
אני חייל מילואים, לוחם בפלוגת חרמש 71. אני מדבר בשמי ובטוח בשם כל חיילי הפלוגה שלי ומפקדיה. אני מבקש להודות לכם על האירוח הנפלא בשבת פרשת ויחי בביתכם, קיבוץ רביבים.
זכינו להתעטף בחום ובאהבה מאנשים נפלאים ולחוות את העורף החזק של עם ישראל במיטבו.
זכינו לקיים שבת כהלכתה בביתכם ועל-כך תודה ענקית. חזקו ואמצו, זכיתם במצווה גדולה.
אני מאחל לכולנו שנמשיך להיות חזקים ואיתנים ושה"ביחד" הזה ישאר.
שבת שלום, אביתר טביב
החזיר למילים את כבודן האבוד
יהונתן גפן
...מעולם לא היה נשיא שחור שנכנס לנעליהם של ארבעים ושלושה נשיאים לבנים. וגם זה - מעולם לא הוחלף נשיא כה גרוע ועילג בנשיא כה בהיר מחשבה ורהוט.
הנאום, כמו שאר הנאומים וההתבטאויות של אובמה, היה מלאכת מחשבת, כמעט שירה, שפונה גם לרעבים באפריקה וגם לנפגעי הכלכלה באמריקה; גם לחללי המלחמות בבית הקברות הצבאי בארלינגטון וגם לכל הציניקנים שהפסיקו מזמן להאמין שנשיא מכהן יכול לחדור לדנ"א של נשמתם.
אני מאמין והאמנתי תמיד שכל רעיון אנושי נולד במילים ובשפה. כשקראתי את הספרים של אובמה, הבנתי שמדובר בסופר חושב וחשוב. האדם הוא החיה היחידית שיודע להעביר את המחשבות שלו בעזרת מילים. אחרי שמונה שנים של עילגות חייתית, אתה שומע את אובמה ומרגיש כאילו לא רק המנהיגות קמה לתחייה, אלא גם השפה והשימוש במילים כדי להביע רעיונות.
באופן אישי, אהבתי והערכתי נתונה לאיש השחור הזה, ולא בגלל שהוא שחור - מצדי שיהיה סגול - אלא משום שהוא גבר נבון, שהחזיר למילים את כבודן האבוד, ונתן לכל כך הרבה אנשים סיבה להאמין שאולי מותר להם להאמין גם בעתיד אחר שמבוסס, כדבריו, "על תקווה, לא על פחד", עם ההבטחה שלו "לנער את האבק וליצור את האומה מחדש". וזה קשה, קשה לא פחות מהיצירה המקורית של אמריקה.
הוא קיבל את המפתחות לקטר שצריך להוביל את רכבת העולם. ואם אתם שואלים אותי אם הוא יכול לנהוג, התשובה שלי, שהיא גם התפילה שלי לעולם ולעם האמריקאי: כן, הוא יכול.
קטעים, מתוך "מעריב"NRG, 21/1/09 – הבוקר שאחרי
"חמור צנוע"
כשאריה פגש את לוין
תיאטרון גשר הציג השבוע באולם את "יאקיש ופופצ'ה". תגובות: מדהים! אינסוף ליצירתיות של יבגני אריה הבמאי. התפאורה היתה מקסימה. אהבתי את המוסיקה המקורית של אריה בנימין. מפגש של שני ענקים חנוך לוין ויבגני אריה. תפאורה נהדרת. המשחק של כולם הקסים אותי. הנאה צרופה. (ח.ש.)
היו דחקות
בליל שבת הופיע כאן הסטנדאפיסט ארז שלם. המועדון היה מפוצץ מצעירים ואחרים וממש קשה היה למצוא מקום ישיבה. היה נחמד. היה מצחיק. היתה אחלה אווירה טובה. צחוקים חשובים לימי המלחמה. ארז ירד בעיקר על תרבות הנהיגה של הנשים. כמו שפורסם, דיבר לצעירים. היו דחקות ותכתוב שהמועדון אינו חלל גדול מספיק למופעים כאלה. (ח.ש.)
היתה משטרה
בליל שבת היתה תגרה במו-בר. אנשי האבטחה המקומיים לא הצליחו להשתלט לבדם על האורחים השתויים מקיבוצי האזור ולכן הזמינו את המשטרה שהגיעה ונתנה מענה . בתחקיר שערך מפקד תחנת דימונה הוא שיבח את התפקוד של הנהלת המקום וציין פעילות על פי כל הנהלים הכתובים ברשיון ההפעלה. עם-זאת בהחלטה פנימית המקום נסגר עד תחקיר וגיבוש נהלים חדשים.
מפקד התושבים
ברכה לאנטון סטנובוי שהתגייס לצה"ל.
שכרו דירה: שרה פריד, עולה חדשה מקנדה, בית ראשון. נפתלי רז ממבשרת ציון. מני סמרנו (היה בגרעין "נגב"). ברוכים הבאים. סיימו: ולדימיר צ'רמנין גר כאן שנתיים כולל אולפן. עבד ברביב. ג'רד וייט גר כאן 3 שנים בהן שרת בצה"ל. אריק ברנדט-שפיצר גר כאן 4 שנים, למד באולפן ואחר-כך התגייס לצה"ל. אופיר עוז, גר כאן 3 שנים וברובן עבד ברמת חובב. בהצלחה.
בשולי העלון
מאז הרביבון הקודם (שבוע בלבד) היו שני אירועים ואין-אירוע אחד. האין-אירוע היה הגשם שלא הגיע
למרות שאנחנו כבר לקראת סוף ינואר. באופן סמלי גם הורדה המודעה על סיכומי הגשם שמלמדים על
כ-12 מ"מ בלבד. ושני האירועים: סיום מלחמת עזה כולל סיום האירוח אצלנו. השבעת אובמה שבנוסף
לתכונותיו הטרומיות התגלה שוב כאוראטור במיטבו. בחרתי קטע של יונתן גפן שמתייחס לפן של
ההתנסחות שלא זכה להארה תקשורתית. בשבוע הבא העורכים הקבועים של העלון חוזרים ואני סיימתי
את המשמרת. עק.
שבת שלום
