קיבוץ רביבים 08-6562511

עלון 2530

30/10/2009
 

אין להשתמש בחומר מתוך עלון רביבים לצורך פרסום באמצעי התקשורת.

 לקבלת אישור יש להתקשר למזכיר קיבוץ רביבים טל' 08-6562587.

הוצאה אינטרנטית  מנשה לוי

 

הודעה על הוצאת עלון לרשת קוראים המבקשים לקבל הודעה  עם הכנסת עלון

לרשת מתבקשים לשלוח הודעה עם כתובת ה EMAIL  שלהם  לכתובת   ml33@netvision.net.il

מעלון לעלון

דוא"ל של העלון: alon.revivim@gmail.com  העורך: נתאי פרץ

השבוע אנו מציינים, לפי התאריך העברי, את יום השנה להירצחו של יצחק רבין. יום שעבור רבים מאתנו מסמל גם את הירצחה של התקווה לחיים שפויים בישראל, שכיום נראית רחוקה מאי -פעם, כשאנחנו הולכים ושוקעים במעגלים של לאומנות, אלימות, שנאה וגזענות. ציטטות מדבריו מעוררי ההשראה פזורות בעלון., כמו גם דברים שאמרו תומר ואורנה בטקס של הנוער העובד. בשער העלון: המערכת החדשה לסידור הרכב, נקווה שכניסתה תהיה חלקה וללא תקלות. יש גם עדכונים מענף הרכב, קראו והפנימו. עוד בעלון: ראיון עם ויקטור פריאל, עם סיום כ-30 שנות עבודה וניהול בענף כנף. מצורפת לראיון גם ברכתו של יאיר מנע במסיבת הפרידה שנערכה לויקטור. יאיר מנע מברך גם את חגי רזניק עם סיום תפקידו.

באסיפה דנו בנושאים רבים הקשורים בפנסיה ועבודה, ומצורף סיכום מעניין. כתבו על הנושא גם – אמנון ברזלי וארזה חולתי – על חופשת הלידה, וזהבה לוי – על גיל הפנסיה.  מאירק'ה אמנם עובד במפעל פלסטיק, אבל הוא מצא שם איש מברזל, תמיר אמר, ואף ראיין אותו.  עוד ב'רסיסי' – על נושאי איכות וחשמל.  עדין קוה הלך וחיפש באר מים מתוקים נשכחת, בעקבות קריאה בעבודה לתאר שני של יחיא פרץ. סיפור מעניין.                זהו, חמור ושבת שלום! נתאי פרץ

 

 

 

 

     ברכות חמות

        לרעי רם

  עם גיוסך לצה"ל

צאתך לשלום ושובך בשלום

 

מזל טוב!

לחוגגים יום הולדת

 

01/11/1964

אלונה הנדי

01/11/1985

אלה טאובה

02/11/1983

אלדד ימין

04/11/1987

ג'סי ישראלוביץ

04/11/1963

אסף רחבי

05/11/1966

גלעד דולינסקי

05/11/1969

דפנה כפיר

06/11/1964

זהר מועלם

 

לסבתא דינה

ולכל משפחת יסעור הענפה מזל טוב והרבה ברכות

בהולדת הנכדה בחו"ל

בת לזמר ולבירחיט

 

 

 

תרבות חודש נובמבר

4/11     הצגת  מינויים "הרטיטי את לבי" – 21:00 באולם

5-7/11   פסטיבל גיטרה בנגב – פרטים באתר ובפוסטר על לוח המודעות

8/11, 15/11, 22/11 – הרצאות במסגרת חוג האזנה בשעה 20:30 בשדה בוקר

16/11    פעילות פורום צעירים ברביבים, פרטים בהמשך

20/11    סרט "ממזרים חסרי כבוד" בשעה 21:30 באולם

28/11    צעדת בן גוריון – פרטים על לוח המודעות

                                                                        שבת שלום, איימי

 


 

30 שנה בענף, סיכום ביניים \ נתאי פרץ

ראיון עם וויקטור פריאל לסיכום כשלושים שנות עבודה בענף הכנף.

 

איך התחלת בלול?

ב-1978 בערך כאשר הייתי בתפקיד של סדרן עבודה, רצתי אחר דרישותיו של אלי ישראלי שחיפש עובדים למדגרה לספירת אפרוחים. יום אחד נגמרו לי כל האופציות והחלטתי להתייצב בעצמי. אמנם הוא אמר לי שאני חסר נסיון, אבל נתן לי צ'אנס. זה מצא חן בעיני. אחרי שסיימתי את סידור העבודה נכנסתי לעבודה קבועה. מנהל המדגרה אז היה עדין קוה. עבודתי הראשונה שם הייתה לשטוף את מגשי הבקיעה אחרי הבקיעות.

 


מה אפיין את דרכך המקצועית שם?

נכנסתי לריכוז המדגרה להחליף את עדין בשנת 79.  באותה התקופה כל    המדגרות עבדו תחת מטריה של ארגון משקי העופות. בערך ב-1985

                                        החלטנו לעשות מעשה, שאולי היה הדבר הכי משמעותי בהתפתחות  

                                        הארגון: פרקנו את מערכת השותפות שהייתה לנו עם משאבי שדה, פרשנו מארגון משקי העופות, ויצרנו קשרי מסחר הדוקים עם קבוצת יבנה,  שהחזיקו מעמד כמה שנים.  התחלנו לשווק את האפרוחים בעצמנו. המשווק הראשון היה אמיר ארז כחמש שנים, ואני אחריו לתקופה דומה, השרביט עבר למוטי שלו שמחזיק בו מאז. עצם היציאה לשדה בכוחות עצמנו הייתה שינוי דרמטי בתולדות הענף. מדגריות שלא השכילו להגיע לשיווק עצמי או שכבר לא נמצאות או שהשפעתן מינימלית בלבד. אחרי שעסקתי בשיווק, חזרתי לרכז את המדגרה , ונכנסתי לשטח ב' לרכז את השטח וללמוד את רזי הרבייה. באותם הימים – יוסי מידן שהספיק בינתיים לעזוב את המשק לקח עליו את הריכוז, ובנה ויצר מבנה ארגוני שהיה חסר לנו, ולמעשה המבנה הזה קיים עד היום. אני עשיתי אתנחתא ופניתי למפעל – שם עבדתי במשרד הרכש במשך שנתיים.

כשיוסי מידן עזב בסוף 98 קיבלתי משלחת של חברי מהענף שביקשו ממני לחזור לענף ולנהל אותו. הסכמתי. בסוף 1998 ירשתי את הענף. באותה השנה מכרנו  כ-6.2 מליון אפרוחים.

בסוף 2008, כשהייתי בדרך החוצה – שיווקנו קרוב ל-15 מליון אפרוחים.

 

מה היו אבני הדרך המשמעותיות בהתפתחות הענף?

אני חושב שהתהליך השני המשמעותי שעבר על הענף שלנו היה הפיכתנו לתאגיד ב-98 או 99. בבת אחת כל האחריות של הענף נפלה עלי ועל קבוצת חברים מצומצמת – חברי ההנהלה. אני זוכר שנשאלתי באותם הימים על ידי חברה ותיקה למה צריך לקרוא לי מנהל, האם מרכז לא מספיק טוב? עניתי שבתור מרכז ריכזתי את החומר והעברתי אותו הלאה, ובתור מנהל אני מחליט. והאחריות יושבת אצלי.  

 

איך היו התוצאות העסקיות של הענף בשנים אלו?

רוב שנות הפעילות העסקית שלנו הסתיימו בצורה חיובית, עם מעט מאד נפילות. והיו לא מעט שנים שההכנסות מהמדגרה וענפי בעלי החיים החזיקו את המשק. אני חושב שאחד הדברים שתמיד רגשו אותי הוא שהחבורה המצומצמת של ניהול הענף עבדה ועובדת יחד שנים רבות והם כולם חברי משק, ואני לא חושב שיש דוגמה כזאת במערכות אחרות.

"די לדם ולדמעות. די. אין בנו שנאה כלפיכם, אין אנו תאבי נקמה. אנו, כמוכם, אנשים שרוצים לבנות בית, לטעת עץ, לאהוב ולחיות לצדכם בכבוד, באהדה, כבני אדם, כבני חורין"  - יצחק רבין

 

     


       מה עם דור העתיד?

לדעתי יש כוחות חדשים וצעירים יותר בענף. שהולכים וגדלים – פרדי גרונדלינגר מנהל הרבייה, מרסלו לייטה, סגנו שעוסק בכח אדם ולוגיסטיקה. וכמובן מוטי שלו, המנכ"ל החדש, שצעיר ממני בעשור.  מאד מוזר לא להיות קשור אחרי כל כך הרבה שנים של פעילות. המקום הזה הוא לא רק מקור פרנסה או עבודה, אלא הופך להיות חלק מן הזהות שלך וממהות החיים. היום פניתי לאפיקים אחרים, אבל הענף ממשיך להעסיק אותי ויעסיק אותי עוד הרבה שנים במחשבות.

אפיקים אחרים?

היום אני בצוות של ענף האחזקה. רשמית כאיש רכש, ובאופן כללי לעשות סדר במערכת – יש בכוונתנו לבנות מערכת רכש ממוחשבת לאחזקת מלאי, ייתכן שבעתיד נרחיב את נושא הרכש לכלול יותר ענפים במשק. אני ממשיך לעסוק בנושא הביטוח, כמתאם בין הביטוח לקיבוץ. באפרוחי רביבים שמרתי לי תיק אחד של משאבי אנוש. העיסוק הוא רב וממלא את זמני.

ומבט לעתיד?

נשארתי ציוני מושבע, יהודי ציוני וסוציאליסט, אבל לפי הסדר הזה, רביבים מקום מדהים, מאתגר. זכינו לציבור של חברים מעניינים ופעילים ואכפתיים. כל עוד שכך אני כאן.

 

תודה לך וויקטור, בשמי ובשם החברים על הראיון המעניין, ועל העשייה הברוכה ורבת השנים שלך. בהצלחה בהמשך הדרך!

 

ברכתו של יאיר מנע לויקטור

 

שום דבר לא נמשך לנצח.

מפעם לפעם מגיעים הרגעים בהם מקבלות המילים, Goodbye Time to say משמעות אחרת.

עם זאת, פרידות הן חלק מחיינו .

תודה היא רק מילה אחת,
יפה, קצרה פשוטה.
ואם נרצה נוכל לבחון גם את משמעותה.
דרכה מודים לאלוהים, למשפחה, לחברים.

הכי חשוב לומר אותה - רק כשמתכוונים.

לך ויקטור,

מגיעה תודה ענקית על הנתינה, הנאמנות הרצון לתרום ולקדם ביסודיות, תוך רצון עז להצליח.

גאוות יחידה,  וראייה רחבה ורחוקה, צניעות ודייקנות, כל אלה מובילים והובילוך להצלחה.

אחרי שנים של עשייה, החלטת לפנות את הבמה, ומאז האכפתיות רק עולה ועולה.

ענף כנף, ואתה בראשו תרם בכל קיומו ובמיוחד בעשור האחרון תרומה משמעותית לפרנסת רביבים.

מאחל לך הצלחה, בריאות ושנים רבות של תרומה ועשייה

ולנו, שנמשיך ליהנות ולהיתרם מיכולותיך וביצועיך.

                                                                                                            רק טוב, יאיר מנע

 

"זה לא היה החלום שלי. רציתי להיות מהנדס מים. למדתי בבית ספר חקלאי. חשבתי שמהנדס מים הוא מקצוע חשוב במזרח התיכון הצחיח "- יצחק רבין

 

     


דו"ח אסיפה מיום 24.10 - יו"ר אורי יוגב

1. המלצת פורום קליטה והמזכירות לקבלת נדב פיינשטיין למועמדות       הציג: גדעון טאובה

נדב התחיל בתהליך הקליטה באוגוסט לפני שנה, אך למעשה נמצא כבר חמש שנים ברביבים. נדב לומד ארכיטקטורה ואמור לסיים במהלך 2010 הסדר לימודים מיוחד. מאד רציני בעבודה וללא בעיות חברתיות ידועות. בארי סלומון, הקולט של נדב, התרשם ממנו לחיוב ומציג תמונה של אדם נוח, מעט מופנם אך חיובי ביותר.

הוחלט:

המלצת פורום קליטה והמזכירות על קבלתו של נדב פיינשטיין למועמדות תובא להצבעה בפתקים.

 

2. אישור מורשי חתימה של רביבים ורתמים, רואה חשבון, אחראי בטל"א, אחראי תושבים            ואחראי פנסיה, אישור ועדי הנהלה ותאגידים   -  הציג: תומר פריאל

תומר הציג את רשימות מורשי החתימה, ועדי  ההנהלה ותאגידים, רואה חשבון, אחראי תושבים, אחראי בטל"א ואחראי הפנסיה לאישור האסיפה.

סוכם :

פה-אחד, אישרה האסיפה את מורשי החתימה של רביבים ורתמים, את ועדי ההנהלה והתאגידים, רואה החשבון, אחראי תושבים, אחראי בטל"א ואחראי פנסיה, כמפורט בדו"ח המלא.

 

3. תכנית ביקורת לשנת 2009 -   הציגו: לריסה שוורצמן ואלחנן ורדי

לריסה פתחה בדברי הסבר על עבודת ועדת הביקורת בחודשים האחרונים ומטרת תכנית הביקורת של שנת 2009. התכנית אושרה במזכירות ומוצגת היום לאישור האסיפה. המבקר, אלחנן ורדי, הציג את עיקרי תכנית הביקורת שכותרתה "מעקב אחר ביצוע החלטות האסיפה והמזכירות שנתקבלו מאז 1/1/08 ועד 31/10/09".

הוחלט:

האסיפה אישרה את תכנית הביקורת לשנת 2009 שתעסוק במעקב אחר ביצוע החלטות האסיפה והמזכירות שנתקבלו מאז 1.1.08 ועד 31.10.09. (מצ"ב )

 

4. הצעת משאבי אנוש לשינוי בתקנון עבודה לגבי גיל פרישה - הציגה: רינה גלילי

גיל הפרישה הקבוע בתקנון העבודה של רביבים לנשים וגברים הוא 65. הנהלת מש"א מציעה להתאים את גיל הפרישה המופיע בתקנון העבודה לזה הקבוע בחוק. עפ"י ההצעה ינוסח סעיף 8.1 בתקנון העבודה כך:

8.1  גיל הפרישה ברביבים לחברים ולחברות הוא 67. חברות בגילאי 64-67 יעבדו מינימום 4 שעות ביום ויוכלו לבחור לעבוד יותר.

השיקולים שהביאו להצעה הם:

1.   התאמת תקנון העבודה לחוק בישראל תוך שמירה על עקרון השוויון בין נשים וגברים כפי 

      שהיה נהוג עד עתה .

2.   תקנות העזיבה מותאמות לחוק הישראלי ואי ההתאמה יוצר מצבים של עימות וחוסר הסכמה.

3.   התאמת הצבירה הפנסיונית לגיל הפרישה הקבוע בחוק המדינה.

בדיון שהתפתח עלו שאלות לגבי מידת ההתאמה של השינוי המוצע, לחוק הקובע את גיל הפרישה. בסופו של דבר הצביעה האסיפה על הצעה לסדר לפיה הנושא כולו יוחזר למזכירות לדיון מחודש, בירור מושגים ובדיקת התאמתו לחוק.

הוחלט:

האסיפה החליטה ברוב קולות לקבל את ההצעה לסדר ולהחזיר את הנושא לדיון נוסף במזכירות.

 

 

 

 


5. הצעת נתאי ודורית פרץ לשינוי בתקנון עבודה לגבי חופשת לידה ומשרת אם

הציגו: נדב פרץ ודורית פרץ

ההצעה היא הצעה פרטית שהוצגה לפני כשנתיים בפני המזכירות ולא התקבלה. ההצעה הובאה שוב להנהלת משאבי אנוש ונדחתה פעם שנייה. לפי סיכום עם המשפחה, ההצעה תעלה לדיון באסיפה כאשר זו תדון בשינויים בתקנון עבודה, כפי שקורה היום. משפחת פרץ מבקשת לראות בהצעה שלוש הצעות נפרדות ולהצביע על כל הצעה בנפרד.

ההצעה קוראת לשנות את סעיף 6 בתקנון העבודה, העוסק בחופשת לידה, ולהכניס בו את השינויים ותת הסעיפים הבאים:

6.1.1.   הארכת חופשת לידה תהיה על חשבון ימי חופשה צבורים.  לצורך כך תוכל האם לנצל עד

            15 ימי חופשה של האב.                

6.1.3.   עד גיל 6 חודשים לתינוק זכאית האם לעבוד 4 שעות בלבד כדי לאפשר לה להניק הנקה      בלעדית עד גיל זה, בהתאם להמלצות ארגון הבריאות העולמי ומשרד הבריאות הישראלי.

6.1.4.   מגיל חצי שנה תשוב האם לעבודה במשרת אם (7 שעות ביום) עד שהילד יגיע לכיתה א'.

בדיון שהתקיים הסבירו תומכי ההצעה את התועלת ארוכת הטווח שיש להנקה ואת הפגיעה ביכולת האם להניק כאשר היא מחויבת לשוב לעבודה מלאה. כמו כן דובר על התחושה הלא נוחה שיש לאמהות כאשר הן צריכות לצאת להניק על חשבון העבודה.

מתנגדי ההצעה טענו שיש בה משום אי שוויון כי לא כל האמהות יוכלו להרשות לעצמן לקחת חופשת לידה ארוכה יותר או יום עבודה קצר יותר. כל עובדות החוץ, אם בהוראה ואם במקומות אחרים, עובדות המפעלים ונשים בדרגות בכירות לא יוכלו לממש בפועל את הזכויות המוצעות.

הוחלט:

ההצעות לשינוי בתקנון עבודה לגבי חופשת לידה ומשרת אם, יובאו להצבעה בפתקים.  

                                                                        רשם: תומר פריאל        

 

יציאת חברים לפנסיה/זהבה לוי

 

החוק קובע שגברים יוצאים לפנסיה בגיל 67 ונשים רשאיות לצאת לפנסיה החל מגיל 61.8 (אזרחית ותיקה לפי שנת לידה כפי שפורסם בזמנו) ועד גיל 67 שאז עליהן לפרוש סופית.

כך שטווח היציאה לפנסיה הוא ארוך,  ולא ברור לי מדוע עלינו לקחת את הטווח הארוך ביותר והסופי בחוקי המדינה.

ההחלטה ברביבים היתה שנשים פורשות בגיל 65, וזו לדעתי החלטה טובה ונכונה.

באם נקרא נכון את מפת אפשרויות  התעסוקה, נראה שיש קושי למצוא מקום עבודה, ובודאי לנשים מבוגרות שפורשות ממקום עבודה אחר, לאחר שעבדו בו שנים רבות כגון: עבודת חוץ, מילוי תפקיד וכו'.

גם כך ישנם מקומות עבודה שבהם הרחיבו את שעות העבודה, לא שהמקום צריך זאת, אלא כי יש קושי בלמצוא עבודה שמאפשרת למלא שעות אלה.

רוב רובן של הנשים העובדות ממלאות במסירות את יום עבודתן – הרבה מעבר לגיל הפרישה ובניגוד לחוקי המדינה, ועל כך תבורכנה. אנחנו נהנים מיכולתן, ניסיונן, חריצותן והידע שלהן.

מקום העבודה תורם לבריאות, ולחיות, אז זאת צריכה להיות בחירה ולא אילוץ. מי שרוצה להמשיך ולעבוד – תבורך, ומי שבוחרת להפסיק וחשוב לה לפרוש, כדי לבלות יותר עם הנכדים, לטייל, להתנדב מחוץ לקיבוץ, או כל עניין אחר – תבורך גם היא.

לפרוש בגיל 65 אינו נוגד את חוקי המדינה ויש לאפשר זאת, ולא לשנות את התקנון הקיים.

איני רואה איזו תועלת צומחת לנו מכך – לא כחברה ולא כאדם פרטי.


14 שנים לרצח יצחק רבין ז"ל

הרבה מילים כבר נאמרו על יצחק רבין.

על הרצח שקטע את התקווה לשלום עם שכנינו הערבים. על הקרע שהתגלה פתאום בשיא כיעורו בין ימין ושמאל פוליטי בארץ. על מורשתו של רבין המשלבת בין מאבק ללא פשרות על הארץ הזאת כלוחם, כמפקד ומצביא, כשר ביטחון וראש ממשלה לבין חתירה מתמדת לשלום מתוך הכרה שרק בדרך השלום נוכל להגיע סוף סוף למנוחה ולנחלה.

בזמן הקצר שניתן לי, הייתי רוצה להאיר נקודה נוספת שאני מחשיב כמהותית ביותר במיוחד עבור הקהל הצעיר, העומד מאחורי ארגון ערב הזיכרון לרבין. בחודשים שקדמו לרצח געשה הארץ בסערה פוליטית. פיגועי ההתאבדות הביאו ללחץ ותסיסה ולתנועת נגד ימנית קיצונית. החתירה לשלום וגיבוש הסכמי אוסלו בראשות רבין ופרס הובילו את אנשי הימין לביטויים קיצוניים שכמותם לא נראו בארץ. התקשורת, שניסתה להביא לציבור את הסכנה הטמונה בביטויים קיצוניים כ"רבין בוגד" ו"רבין רוצח", הואשמה בשמאלנות, בשיתוף פעולה עם השלטון ובניסיון לסתום פיות.

הרקע הזה חשוב להבנת כוחן של מילים ומחשבות. לשיח הבינאישי ולשיח הציבורי יש השפעה מכרעת על עתידו של אדם, כל אדם באשר הוא ולא רק רצח רבין שמהווה דוגמא מחרידה לכך. אנחנו, שהחיים בקיבוץ מקרבים אותנו זה לזה בכל כך הרבה מעגלי חיים, בדרך בלתי ניתנת להתרה, חייבים לזכור ולהזכיר לעצמנו כל יום את האמת הזאת.

מאהטמה גנדי, שהנהיג את הודו לעצמאות בדרך של התנגדות בלתי אלימה אמר פעם:

"שים לב למחשבותיך, הן הופכו

חסר רכיב