קיבוץ רביבים 08-6562511

עלון 2558

18/05/2010
עלונים
עלון קיבוץ רביבים

 

2558

 

תאריך : 18.05.10

 

מעלון לעלון

דוא"ל של העלון: alon.revivim@gmail.com  העורך הזמני: מאירקה לוין

50 (חמשין בערבית) ימים עברו מפסח וחג השבועות הוא כמו מחוג בשעון השנתי – הגיע הקיץ!!! מעכשיו עד סוף אלול (סיון, תמוז, אב, אלול) ארבעה חודשים ארוכים של קיץ חם, עטור עומסי חום כבדים, לחות גדלה והולכת, בריכת שחיה, גיחות לים (טפו-טפו – שלא יגיעו המדוזות), החופש הגדול והאבטיחים – הפרי הקייצי האולטימטיבי. בימים משכבר הקיץ ברביבים היה 'שיא העונה': משמש, אפרסק, אגס – כן, בסדר הזה, כשפרי רודף פרי – ומלאו אסמינו פרי. כן, יש מי שמתגעגע לגיוסים!!!!???

בתרבות, העונה נחשבת (לאחר שבועות) ל'עונת המלפפונים' ובחינוך נכנסים ל'כוננות חופש-גדול' ומתפללים שהנזקים מחוסר המעש של  'חום יולי-אוגוסט' לא ישרטו את הקיבוץ. אז, הנה לכם הקיץ עם לילותיו הנעימים המכנסים אותנו מידי פעם לגינת הארכיון היפה.

את השער צייר ועיצב מייקל פריד.

                                                העלון הבא יצא לאור ביום ששי 28.5.

                                                             חג שמח מהעורך הזמני - מאירקה

 

בחג שבועות תעשה לך

 

שבועות בפתח ואנו נפגש ביום שלישי 18.5.10 בשעה 19:30 במועדון ומחוצה לו לקפה ועוגה וגם קצת מוסיקה.

תיקון ליל שבועות

בערב החג, בשעה 21:00 במועדון לחבר, בהדרכתם

המסורה של און ריפמן ועתי קווה.

נלמד ונשכיל על שבועות, על דוד המלך, רות המואבייה, הקשר של שניהם לחג השבועות ועוד. 

ולא נפסח גם על המטעמים - מבטיח!

 

חג שדה,

 

ביום רביעי 19.5.10, נדרים לכיוון מגרש הכדורגל ונחגוג את חג השדה במסורת שנים עברו, נחגוג עם הכלים החקלאים, עם הרוקדים והשרים ולבסוף נקנח עם פיתות בטבון ולבנה ושוקו קר בחי נגב !!

חג שמח, מושון אלפנדרי, ו. חגים

 

 

נר זיכרון לחודש  סיון

זהר ממיס - נפל ברצועת עזה במלחמת ששת הימים - ב' בסיון תשכ"ז, 1967

מתתיהו צסלסקי - (אבא של אריה ויוחנן שביט) נפטר, ב' בסיון תש"ל, 1970

גבי קוה – נפטרה, ב' בסיון תשס"ג, 2003

רוחלה חכלילי – נפטרה, ג' בסיון תשס"ח, 2008

יוסף כהן         

עמיהוד פינס     נפלו בכבוש ביר- עסלוג' - ד' בסיון תש"ח, 1948

מנחם פרידמן 

אברהם קלוסקי נפטר אחרי מחלה ממושכת - ט"ו בסיון תשנ"ט, 1999

מוסיי שוורצמן (אבא של וולודיה שוורצמן) – נפטר, י"ז בסיון תשס"ו, 2006 

יהודה גביש - נפל בגשר הזיו (ליל הגשרים) - י"ח בסיון תש"ו, 1946

סיון אורלובסקי - נפל בתאונת אימונים - כ"ד בסיון תשמ"ה, 1985
פרויקט אדמה 
 אבנר פיפרברג סיים בימים להנחות את ילדי רביבים בפרויקט של בניה באדמה (בוץ). אנחנו מוזמנים להיכנס אל האתר שלו ולצפות בכתבה
 על המפגש האחרון שהתקיים ביום שישי ה- 14 לחודש מאי שהיה גם המפגש הרביעי: www.mudwork.co.il  או קיצור דרך לאתר
http://short.urls.co.il/978k3v
 

ביכורי קציר חיטים

חג השבועות מציין את סיום עונת הקציר שהחלה עם קציר השעורים בפסח ומסתיימת בקציר החיטים, אחרי שבעה שבועות. החיטה והשעורה הן שניים משבעת המינים שנשתבחה בהן ארץ-ישראל: "ארץ חיטה ושעורה, גפן ותאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש" (תמר).

לתוך החג החקלאי, שבו מודה האדם לאלוהיו על ברכת האדמה, התווסף ציון לארוע מכונן בתולדות העם: מעמד הר סיני וקבלת התורה. בנוסף, סיפחה ההיסטוריה לחג את הסיפור התנ"כי, מגילת רות, המתרחש בעונת קציר החיטים בשדות בית לחם, וכך נוצקה לחג תפישת היחס השווה וההוגן אל הזר, הנכרי. העובדה שדוד המלך הוא מצאצאיהם של רות ובעז, מחזקת את זכויותיהם של הגרים.

בימי בית המקדש היו עולים לרגל בחג השבועות ומביאים איתם ביכורים. בסוף בית שני  הפך החג לעצרת גדולה, כולל הפגנות נגד המשטר והכהונה, כפי שכותב על כך יוסף בן מתתיהו ב'מלחמות היהודים' (ספר ב', פרק ג') "מקץ שבעה שבועות לחג המצות לא עלה ההמון לירושלים רק לעבוד את אלוהיו כחוק, אלא אף להביע זעמו על המעשים הרעים. המון לאין מספר נאסף מארץ הגליל, מאדום, מיריחו, ועולי הרגל מיהודה עצמו במספרם ובעז רוחם מהם".

בישראל המתחדשת אומץ טכס הבאת הביכורים בישובים החקלאיים והחג נחוג בתהלוכות ובהתכנסות סביב נושאי החקלאות והישגיהם (ע"ע גבעטרון).

'תיקון ליל שבועות' הוא שמו של קובץ המיועד ללימודי החג והוא כולל את תחילתם וסופם של כל פרשיות התורה, קטעים מהנביאים, מהתלמוד, מספר הזהר, פיוטים וכל תרי"ג המצוות - מחולקים לי"ג פרקים. המקובלים תיקנו להיות ערים כל ליל שבועות לקרא וללמוד את הקובץ.

 

והחיטה צומחת שוב

ואם בחיטה עסקינן, אין טוב יותר מלראיין את זקן עובדי החקלאות, האיש שלנו ב"שחרור" אבינעם קליינפלד:

"בימים אלו קוצרים אצלנו את החיטה. השנה זרענו בשטחי רביבים בלבד כ-3000 דונם 'זריעה פוליטית' – מנהל מקרקעי ישראל הרוצה למנוע מהשדות להיות "יעד לפלישה", מימן את זריעת השטחים. למזלנו ירדו השנה כ-140 מ"מ גשם והממטרים האחרונים דווקא באו בזמן הנכון ומילאו את הגרעינים, כך שיש, יחסית, מה לקצור. גידול החיטה בשחרור הוא חשוב ונמצא בהיקפיו ורווחיותו במקום השלישי אחרי תפו"א והגזר. אחריו מופיעים החמניות והצנוניות.

בלב הנגב, בין צאלים לאורים, נזרעו שטחי חיטה נוספים אך בגלל חלוקת הגשמים היבולים אינם גבוהים ולכן חלק מהשטחים ייקצרו לקש בלבד..

סה"כ שטחי החיטה של 'שחרור' מגיעים

לכ-20,000 דונם. חלקם שטחי פלחה (בעל – ללא השקייה) וחלקם עם השקיות עזר. תפו"א והגזר הם גידולים 'בטוחים' יחסית והמחירים הצפויים טובים. גידול הצנונית הוא זריז מאד ובתוך שלושה שבועות מהזריעה (בקיץ) וחודשיים בחורף מקבלים יבולים טובים. השנה השגנו שיא של 9 טון לדונם!!!! לאחרונה נפלו המחירים ואנחנו עושים הפסקה בגידול.

אבינעם קורא לצעירים להצטרף לצוות הגדול של שחרור, כי התמורה (השכר המשולם לעובד מ.ל.) גבוהה בהרבה מהממוצע המחושב בקיבוץ וחבל שהצעירים לא ימצאו את מקומם שם במקום לחפש עבודה פחות מכניסה בקיבוץ. (שמעתם צעירים????)

ולסיום הקטע הזה, על פי בקשת רבים מהקוראים, לפניכם מילות השיר המככב בטכסי הביכורים שלנו כבר כמה שנים, בנאמנותם המבורכת של משפחת נאמן לדורותיה – "שדמתי" בביצוע המיוחד של 'טריו ערבה': שמעון ישראלי, צביקה בורודו ואריק לביא.

שדמתי;   מילים: יצחק שנהר          לחן: ידידיה אדמון (הולחן בשנת 1927)

 

 

 

שְׁדֵמָתִי
עִם שַׁחַר זְרַעְתִּיהָ בְּדִמְעָה,
תְּפִלַּת הַיּוֹגֵב נִשְׁמָעָה
.

שְׁדֵמָתִי רָוְתָה טְלָלִים
,
שָׁכְרָה מֵאוֹר חַמָּה
,
לִפְנֵי קוֹצֵר שָׁחָה, שָׁחָה קָמָה.

 

בְּצַעַד קַל חֶרְמֵשׁ קָלָל
יוּנַף אֶל עָל
בְּצַעַד קַל יוּנַף
חֶרְמֵשׁ קָלָל יוּנַף, יוּנַף
יוּנַף אֶל עָל.

שְׁדֵמָתִי

זָהָב נָמֵס שָׁפוּךְ עַל אֲדָמָה
רִנָּתֵנוּ עַל הַקָּמָה.
הוֹ...


ולא דיברנו עוד על חג הגז, כן חברים, חג הגז:

"חולו, חולו, חוללו זמר, שירו שיר לגז – הו!!!

צמר ייערם עד אין גמר, כל נוקד עלז, הו!!!"

על כך בחג השבועות הבא.

 

פנייה למתנדב:

 עזרה לימודית לילדים בדואיים

קרוב , על גבעה סמוכה יש שלושה בתי ספר בדואיים – שניים יסודיים והשלישי בית ספר

תיכון. כל התלמידים הם מאזור רביבים והם משתוקקים ללמוד ולהצליח.

לאחרונה היו כמה ניסיונות מאד מוצלחים של  עזרה בלימודים של נערים ומבוגרים מקיבוץ רביבים. וכל העזרה הייתה על בסיס אישי:

אני רואה בעזרה זו גשר רחב מאד  ודרך לבניית קשרים והבנות בין שכנינו, כי על פי היכרותי הם  מאד רוצים להכיר אותנו, ללמוד ולהשתלב בחברה הישראלית

ואין לי ספק לאור הניסיון – שמפגש לימודי זה  הינו אחת הדרכים ליצור דרכי הידברות והבנה למען עתיד משותף .

אז אם אתם  רוצים  לסייע ...

אם אתם בני 15 ..עד 120 ...

אם אתה מעוניינים לתת עזרה לימודית, בכל מקצוע,  במיוחד במקצועות הבסיסיים, כמו אנגלית, מתמטיקה  

חסר רכיב