קיבוץ רביבים 08-6562511

עלון 2278 13/08/04

05/12/2004
עלון קיבוץ רביבים מס' 2278
מתאריך 13/08/04

העלון כקובץ word
העלון כקובץ WORD
הוצאה אינטרנטית מנשה לוי ml3@netvision.net.il
מעלון לעלון
 בשער – "שחרית" שיר של נתן אלתרמן.
 "רסיסי רביב" הוא שמו של המדור לענייני רביב, בעריכתו של מאירקה, ואשר יופיע מעתה מעת לעת ויתארח בעלון. הפעם הוא כולל הצהרת כוונות של המדור וכן רשימה: "רביב ורבל בעין הסְפָרות". בנוסף, כתבונת על סיור צוות מחסן תוצ"ג כמחוות פרידה לזמר.
 "דגים בעלייה" – כותב יענקלה יוגב על
בן טיפוחיו שמתחיל לעלות על הפסים.
 יעל בכור שהגיעה לחופשת מולדת, רוצה לרקום חוט מקשר בין המדבר שלנו לאגם
שב"צו פמה", מקום בו היא חיה כיום.
על כך ברשימתה: "בין המדבר לאגם – או גן ילדים טיבטי, בהודו".
 חנהל'ה אוירא כתבה ברכה-אגדה וקראה אותה בקבלת הפנים לבואה של גילי כפיר.
לבקשת חברים הבאנו את האגדה בעלון.
 בני גרעין "עדר" כותבים: "חשבתם שעזבנו? – תחשבו שוב!"
 היחסים והקשרים בין הזרם השיתופי לקיבוצי התק"מ מורכבים, בלשון המעטה. בהקשר לכך, העביר אלינו גיל רביב כתבה בנושא, שהתפרסמה באינטרנט. כתב עדי שגב,חבר קיבוץ דורות.

שבת שלום,
ויקסי

על קצה הבמה
מה צפוי לנו, נכון לעכשיו:
יום שישי, 20.8 - הצגה לילדים, ריב המוקיונים, בשעה 10.00
- סרט: שיחות נפש, בשעה 21.30
יום חמישי, 26.8 סיום החופש הגדול.
יום רביעי, 15.9 מסיבת ראש השנה.
ליל שבת, 17.9 סרט: אנשי התחנה, בשעה 21.30
יום שלישי, 21.9 הצגת תיאטרון הבימה: מנין נשים, בשעה 21.00
שבת, 9.10 הצגה לילדים: מסע האנשים הכחולים.
יום רביעי, 13.10 הצגת תיאטרון חיפה: משפחת ישראלי, בשעה 21.00
יום רביעי, 3.11 פסטיבל סרטים ישראלים, בשעה 21.00
יום חמישי, 4.11 פסטיבל סרטים ישראלים, בשעה 21.00
יום שישי 5.11 פסטיבל סרטים ישראלים, בשעה 17.00
שבת, 6.11 פסטיבל סרטים ישראלים, בשעה 10.30
ליל שבת, 31.12 סיום השנה האזרחית.
יום רביעי, 19.1.05 הצגת תיאטרון באר שבע: ילד משלי, בשעה 21.00
יום שלישי, 25.1.05 טקס אילנות, ארגון נשים בינלאומי (!)
שבת, 12.2.05 מחול לילדים: גחליליות.
יום רביעי, 13.4.05 הצגת תיאטרון הקיבוץ: מזריץ.
בהנאה, רפי

תרבותיק
ט"ו באב – חג האהבה:
לחופית וצוות ט"ו באב, למשתתפים, לענפים, לצוותים הטכניים: הגברה, תאורה ותפאורה,
לצוות "מו בר", לאולפן ולכל העוזרים במלאכה, בכל שלב, להצלחת האירוע - תודה רבה.
הוכחתם לנו שהחברים יכולים להפיק, לארגן, לבצע, להופיע והכל בכוחנו המקומי שניחן
בכישרון רב ויש לתת לו דחיפה להמשכיות ופוריות.
תודה מיוחדת לנדב ברזילי, חייל שלנו בצה"ל, שנרתם והרים ערב מסובך טכנית והצליח בגדול.
עם זאת אני קורא לחברים להצטרף לצוותים הטכניים הזקוקים לכוח רענן להמשך פעילות פורה.
לרותם ואלה ממשאבי שדה תודה גדולה על השתתפותכן באירוע ומקווה להמשך שיתוף פעולה.

אירוח ענפים – חי נגב:
בשבת הקרובה 14/08, בין השעות: 18.30 – 21.00 יארח "חי נגב" את בית רביבים.
בתכנית: סיור עצמאי באתר, פינות הפעלה וסרט לילדים, ארוחת ערב בסגנון "חי נגב".
תפריט ארוחת הערב: בצק חופשי לאפיית פיתות, לבנה, זיתים, זעתר + שמן זית, ירקות, שוקו,
גבינה צפתית.
חדר האוכל יהיה פתוח בשעות הרגילות.

נסיעה לים לחוף "זיקים" לחברים ולמשפחות - רענן ברנרס ואייל רפאלי
בשבת 21/08/04 מתארגנת נסיעה לחוף זיקים לחברים ומשפחות.
שעת יציאה מרביבים: 14:00, שעת הגעה לרביבים: 19:00.
נסיעה וכניסה לחוף במימון אגף תרבות.
ההרשמה על לוח המודעות בחדר האוכל.
הרשמה וביטולים עד יום א' 15/08/04.
עלות השתתפות לתושבים (מבוגר/ילד) סך: 60 ₪.
על המשתתפים לדאוג למזון, ביגוד נאות, כובעים, קרם שיזוף וכו'.
במידה ולא תהיה תפוסה מלאה, תבוטל הנסיעה.

לילות ירח בחאן שיירות:
על לוח המודעות תלויה הרשמה להופעות בימים:
יום ה' 26/08 - הפרויקט של עידן רייכל.
יום ו' 27/08 - יהודית רביץ וגידי גוב.
ההרשמה שמית ולחברים בלבד.
חלוקת כרטיסים ע"י אייל רפאלי לפי שמות.
במידה וברצונכם להזמין קרובי משפחה שאינם תושבי המועצה, יירשמו הנ"ל
ברשימת המתנה ובאישור המתנ"ס יחולקו כרטיסים.
הרשמה עד יום ב' 23/08 בבקר.
המתנ"ס מסבסד כרטיסים לתושבי המועצה.
מחירים: רגיל - 126 ₪, אורח של חבר – 80 ₪, תושב מועצה – 60 ₪.

בזאר רביבים – 2004 – בן שר ואייל רפאלי
בשבת 04/09/04, בין השעות: 18.00 – 21.00 יתקיים הבזאר השנתי של רביבים
אשר ימוקם באזור הגרנוליט העליון של חדר האוכל, המדשאות, מתחם האולם,
גג בית אליהו והחורשה. התחלנו בפרסום חיצוני והזמנת אומנים חיצוניים.
בהמשך תיערך הרשמה לדוכני חברים ואומני רביבים.
להזכירכם:
חברים/אומנים שירשמו יקבלו עמדה מסומנת ע"י מארגני הבזאר (אין להתמקם
ולתחם שטח באופן עצמאי).
חברים אינם רשאים למכור אומנות אישית מכל סוג כגון: דברי מאפה, תכשיטים, ציורים ועוד.
לאומני רביבים שירשמו: עליכם להצטייד בפנקס חיובים של קבוץ רביבים (ניתן לקבל פנקסי
חיוב מצבי בורשטיין). יש להצטייד במזומנים למכירה וקנייה.
במתחם יפעלו: דוכני חברים, אמנים מקומיים וחיצוניים, בית קפה, בר למזון מהיר,
קפיטריה לילדים, סרט לילדים על מסך ענק.
• חדר האוכל יפעל במתכונת רגילה לחברי ולתושבי רביבים בלבד.
• פרטים נוספים בהמשך.

שבת שלום !
אייל רפאלי
רסיסי רביב
הצהרת כוונות

אנחנו מנסים לחדש את הוצאתו לאור של "רביבי מידע", שחדל להופיע.
על מנת שתקוותם של אלה החשים בחסרון זרימת המידע במפעל – ממשרדי ההנהלה ועד אחרון המחסנאים (כ – 400 מ' הליכה) - לא תרקיע שחקים, נאמר פה שאנחנו נכנסים לתהליך איטי ומחושב של פרסום תוך-מפעלי זהיר, מתון, צעד-צעד. לאט-לאט נלמד במשותף מה כדאי, ראוי, חשוב, מעניין ומותר ליידע את כלל הציבור – העובדים ב"רביב" והחברים ברביבים.
בשלב הראשון נצא לעלון ואולי מאוחר יותר נפרוש כנפיים.
"מידע זה כוח" מאז החטא הקדמון – אכילת הפרי האסור מעץ הדעת בגן העדן, ברור לכל מה כוחו וחשיבותו של הידע שנצבר.
לאורך ההיסטוריה האנושית רבו ההתנגשויות על רקע שמירת המידע ושחרורו לציבור הרחב. התעשייה המודרנית מאמצת בדרך כלל את הגישה האומרת שחשוב לידע את העובדים במקסימום על הנעשה בסביבת עבודתם הקרובה ואף הרחוקה יותר. עובד שמוזן במידע רב יותר – עובד טוב יותר גם מקצועית וגם מוראלית. מכאן האינטרס של הנהלות המפעלים לאפשר גישה פתוחה כמה שניתן למקורות המידע מבלי לפגוע באינטרסים הכלכליים ובלי לגלות סודות מקצועיים ופטנטים ייחודיים.
אומר פה ועכשיו כי איננו רואים את תפקידנו כתפקיד העיתונות הכללית – איננו "כלב השמירה של הדמוקרטיה" ולא נתחרה בכלי התקשורת בעניין הזה. אנו רואים את תפקידנו כמתווכים בין הגזרות השונות של המפעל: מחלקות, משרדים, אנשי ייצור ושירותים וכו' וכמיידעים זה את זה בכלי שניתן בידנו, לתת במה לעובדים הרוצים לומר את הדברים בהקשר למקום עבודתם או בהקשרים כלליים יותר. להאיר פינות לא מוארות במפעל
הדי-גדול שלנו ולנסות גם, אנו מקווים שזאת לא יומרה גדולה מדי, לייצר או לבטא "גאוות יחידה", גאווה המתבססת על תחושת המרוצות, הסיפוק והסולידריות שיש לעובדים ב"רביב" וב"רבל".
נרצה בוודאי לשמוע על אירועים משמעותיים המתרחשים במחלקות (כמו למשל הסיפור שסופר על בניית התבנית להזרקה כפולה ב"רביב"), על כיווני דרך חדשים, על פרשות דרכים (לא שזה קורה כל יום), סיכומים כלכליים תקופתיים, התארגנויות חדשות (כמו שותפויות למיניהן) וכו'.
נשמח לשמוע רעיונות חדשים ואף ישנים מכל מי שירצה לעניין אותנו בחומר המתאים לפרסום, נכרה אוזן לתגובות ולביקורות ונצא לדרך.
בברכה,
מאירקה

נ.ב. "אנחנו" נלקח מתוך ההבנות שנרקמו בשיחות
משותפות בין עורך עלון "רביבים", לבין עבדכם,
עוזי ממשאבי אנוש ואודי א. המנכ"ל. (מ.ל.)
נתלים במספרים: רביב ורבל בעין הספָרות
בחרנו לפתוח כתבה ראשונה במהדורה המתחדשת של "רסיסי רביב" ברשימת המצאי,
היש בקומפלקס המפעלים "רביב", "רבל" – ישראל ו"רבל" – לוקסמבורג .
כל הקורא במספרים הללו יזכור תמיד כי מאחורי הספָרות מסתתרים תמיד אנשים,
עובדי מפעל מסורים וחרוצים:

הנה לפניכם - אנחנו במספרים:
1. השטח המקורה של "רביב" 5,200 מ"ר, לא כולל מגרשי חנייה גדולים ואת הנוי.
2. שטח המשרדים של "רבל" כ – 300 מ"ר.
3. שטח המפעל ב"רבל" לוקסמבורג 2,000 מ"ר.
4. תחת המבנים הללו, בארץ, מתכנסות 26 (!!) מחלקות, מתוכן 18 ב"רביב".
5. ב"רביב" ו"רבל" עובדים 303 איש, מתוכם 262 ב"רביב", 41 ב"רבל".
6. ב"רבל" לוקסמבורג עובדים 30 איש נוספים.
7. זקן העובדים הוא בן 76.
8. צעיר(ה) העובדים בת 20.
9. העובד המרוחק ביותר גר במרחק 80 ק"מ (שדרות).
10. העובד הקרוב ביותר גר במרחק 0.2 ק"מ (שכונת הקומתיים).
11. מספר מכונות ההזרקה (נתון שמשתנה לאחרונה בתדירות גבוהה,
לאור חידוש הציוד) – 41.
12. כמות חומר הגלם ההופך למוצרים כ – 3,000 טון לשנה.

13. מספר המכולות (רובן גדולות) המייצאות סחורות לחו"ל כ – 18 לחודש, בממוצע.
14. מספר חומרי הגלם השונים (מק"טים), כולל צבעים ותוספים שונים כ – 500 !!
15. מספר התבניות הפעילות (פעילות שמשתנה בין פעם בשבוע לפעם בשנה) כ – 600 !!
16. מספר התבניות החדשות המתווספות כל שנה (בשנים האחרונות) 50 – 70 !!
17. מספר המפעלים ש"רביב" קשורה איתם בנושא בניית תבניות – 6 בחו"ל, 5 בארץ.
18. מספר הספקים ש"רביב" קונה אצלם כ – 300 פעילים ועוד כ – 200 רדומים
(פריסתם העולמית מקיפה את כל היבשות, מלבד אנטרטיקה).
19. מספר הלקוחות של "רבל" 7 בלבד, אך מספר היעדים אליהם נשלחת התוצרת – 54.
20. 150 עמדות מחשב.
21. 9 קלרקים.
22. 1 משאית.
23. מספר הפעילויות התרבותיות: חגים – כ-15 בשנה (כולל ל"ג בעומר לכלל הקיבוץ).
24. מספר ציון ימי הולדת מחלקתיים: 288 בשנה.
25. מספר אסיפות כלליות: 2 – 3 בשנה.
26. מספר הכוסות החד פעמיות, לשתייה חמה כ - 750 ליום!!
מספר הכוסות החד פעמיות , לשתיה קרה כ – 500 ליום בלבד.

סה"כ "רביב" מורחב: "גאווה" שזה בגימטרייה "חי".
חי, תוסס, נושם, מזיע, מתווכח, מעניין, חם (בעיקר בקיץ כמובן), מציב אתגרים,
מציב יעדים לעתיד, מחנך (לפחות מתכוון), שואף להישגים.
ובקיצור, מקום שמעסיק אותנו הרבה מעבר ל 8 – 12 שעות העבודה.
כך נפרדנו מזמר
אחרי הרבה דחיות, התארגן גם צוות מחסן תוצ"ג (תוצרת גמורה) לנסיעת סיור ובילוי.
יצאנו בצהרים, לא לפני שהשלמנו את הכנת המשלוחים ליום המחרת.
החלק המקצועי של הסיור היה במפעל הפלסטיק "אמרז" (אמגט לשעבר), שליד אשדוד.
המפעל מייצר בעיקר חלקי פלסטיק גדולים למזגנים, ארגזים.
בעבר הזריק גם לרביב את גופי הסודה.
מחלקה אחרת גדולה של אמרז מייצרת, בניפוח, מיכלים-ג'ריקנים גדולים וגם קטנים.
שטחו של המפעל גדול מאוד. ניצלו שם את השטח ובנו קומה שנייה.

הדריך אותנו מנהל המחסנים, אתו נוצר דו-שיח מעניין. מתברר שיש גם יעדים דומים
ומשותפים לנו ולהם, כמו למשל בר-קוד על כל המשטחים – שאז קורא בר-קוד יכול
למצוא ולאמת את הזיהוי.
התפעלנו ממיכלי ענק לחומרי גלם – בגובה של 15 – 20 מטר, המוזנים ממיכליות ומספקים
את חומרי הגלם הישר למכונות, שיטה מוכרת וידועה במפעלים המשתמשים במעט סוגי
חומרים ובכמויות גדולות.
תשומת לב מיוחדת ניתנה למכונה חדשה "אנג'ל" 1,500 טון (הגדולה ביותר ב"רביב" 550 טון),
מזריקה בו זמנית לארבע תבניות. מחירה של המכונה 900,000 יורו.
הסיור היה מעניין, חלק מהחברים ביקרו שם כבר פעם שנייה.
הפגנו התמצאות, שאלנו שאלות מעניינות שהפכו גם לדיונים קטנים.

ההמשך היה, לפי הזמנת זמר, במסעדה "פפגיו", בת"א.
אחרי שהות ממושכת במסעדה, סיימנו את היום בביקור ב"מיני ישראל".
התכנון להגיע לשם עם השקיעה, התברר כמוצלח ביותר, כאשר בהדרגה נדלקו שם האורות,
והמראה היה ממש מרהיב.
אז הגיע הרגע להסיע את זמר וברחיט לנתב"ג ואותנו הביתה.
יום נחמד וחשוב.
ויקסי
דגים בעלייה
לאחר שנים של דריכה במקום, "נפל האסימון" לקיבוץ בנושא פיתוח גידול דג השפמנון.
לדג זה מספר יתרונות גידוליים ופלח שוק הולך ומתרחב.
מי המעוניינים?
• פועלים זרים, בעיקר תאילנדים, ה"משוגעים" על דג זה.
• יוצאי ברית המועצות לשעבר.
• מסעדות יוקרה, אשר משתמשות בדגים קפואים מיובאים, בעיקר מהמזרח.
אנחנו עדיין לא הגענו לשוק זה ומוכרים בינתיים רק דגים חיים.
• מוצרים מדג השפמנון כמו: דגים קפואים ללא חלקי פנים, מעושנים וכבושים.

כניסתו של אריק אפרים לריכוז הענף מאפשרת את הפיתוח והגידול.
כיום אנחנו מוכרים 3 – 4 טון דגים לחודש. היעד הראשון הוא 50 – 60 טון לשנה ואח"כ –
השמים הם הגבול.
בתוכנית גם להקים מדגרייה לדגיגים מה שישפר את הביצועים. כיום אנחנו זקוקים לכמות
של כ – 400,000 דגיגים בשנה, בחלוקה חודשית שווה ואת זה קשה מאוד להשיג ממדגריות
מסחריות בארץ.

הצוות מורכב מאריק, אבישי וחיים פ., שעוזר בעיקר בהובלות. ילדי בי"ס: שחף חכלילי,
תום שפיר וגוני ברגמן, העושים עבודה מצוינת. גל כהן-סולל עד הגיוס, וכן אנוכי.

יענקלה יוגב

הודעה ממתנ"ס
לתושבים שלום,
השנה אנחנו חוגגים יובל למועצה, ולציון האירוע תתקיימנה לאורך השנה פעילויות שונות.
מטרת הפעילויות היא לקרב את תושבי המועצה בינם לבין עצמם, להכיר את צורות ההתיישבות השונות, לעקוב אחר הנעשה ברמת נגב בתחומי הפיתוח וההתיישבות, כמו גם להכיר את פינות החמד הלא מוכרות לנו ברחבי המועצה.

האירועים המתוכננים:
 ישוב מארח ישוב – אירוח ישובים אחד את השני – כל אירוח ישא את האופי המקומי שהמשתתפים יבחרו להעניק לו.
 שיפור הכניסות לישובים – מבצע לטיפוח הכניסות לישובים, ע"ס הצעות שיועלו על ידי נציג הישוב.
 תושב תייר – במסגרת זו יתקיימו סיורים ברחבי המועצה, החל מחודש ספטמבר ולאורך השנה, בכל יום שישי הראשון של החודש. הסיורים יודרכו ע"י ראש המועצה ומנהלי המחלקות. הסיורים יתקיימו בין השעות 8.00 – 13.00 .
הסעות לסיורים יצאו מן המועצה, ע"ס הרשמות מוקדמות.
הסיור הראשון ייצא ביום ו', 3.9.04, לאזור ניצנה, בהדרכת שאול לוי.
 אירוע סיום בשבועות – הפנינג בפארק גולדה.
פרסום ייצא בנפרד לכל אירוע.
בברכה, זיוה שביט וצוות חג היובל

דו"ח ישיבת מזכירות מצומצמת
סל ביטוח בריאות
דו"ח ישיבת מזכירות מצומצמת
מתאריך 26.7.04

סוכם:
יוקם צוות לבדיקת סלי ביטוח בריאות.
באחריות רובי.
רשמה: רובי

תזכורת מסידור רכב
שעות הקבלה של סידור הרכב הן: כל יום בין השעות 8.30 – 9.30.
יש אפשרות להתקשר ולהזמין רכב בטלפון (או לשאול על טרמפים) – רק בשעות הקבלה.
מחוץ לשעות הקבלה אין הזמנות בטלפון, למעט מקרים דחופים או תקלות.
במקרים אלה יש לגשת למגרש ולבדוק בסידור הפתוח אם יש רכב פנוי.
אם אין רכב פנוי בסידור הפתוח ויש רכב שלא בסידור הפתוח, צריך להתקשר לסדרנית
ולשאול אם הרכב פנוי.
במקרה שהרכב מוזמן בסידור הפתוח, אבל עומד במגרש, צריך להתקשר ישירות לאדם
שהרכב רשום על שמו.
הזמנות ליום הבא ניתן להזמין בכתב דרך תיבת הדואר של הסידור.
חשוב: אין לקחת רכב שאינו בסידור הפתוח גם ל-5 דקות ואין להעביר רכב שלא בסידור
הפתוח בלי אישור הסדרנית.

בבקשה למלא דוחות תלונה על כל דבר, גם אם זה לא נראה חשוב – רכב מלוכלך,
מכה חדשה, נורות תקלה דולקות.
חובה עליכם לדווח על שימוש בגלגל רזרבי וכל תאונה, גם אם הנזק רק קוסמטי
(פנימי או חיצוני).
פתקי תלונה יש בארון המפתחות. תיבת התלונות נמצאת על הקיר ליד הטלפון.
במקרה ואין דפי תלונה מותר להגדיל ראש ולכתוב על כל דף שבנמצא.

בזמן האחרון התברר לנו שיש אנשים שלא יודעים לבדוק שמן ומים במנוע.
יש אנשים שלא יודעים איפה מדליקים את האור, את הרדיו וישנם כאלה שלא יודעים
איפה השעון של חום המנוע, מה זה אומר כשדולקת נורית התקלה של המצבר ואיפה
פותחים את מכסה המנוע והדלק או את החלונות החשמליים ולמה אי אפשר לסגור
את דלת הצד של הברלינגו וכו' וכו'...
אפשר למלא ספר של 150 עמוד על כל הפרטים הנ"ל.
לפתרון הבעיה: ניתן לפנות לצוות סידור הרכב, לקבלת הדרכה.
יותר טוב לעיין 10 דקות בספר הרכב, שמצורף לכל מכונית בקיבוץ – אז הרכב יהיה מוכר
לך גם בפעם הבאה שתיקח אותו.
ואת מי שזה לא מעניין, שלא יתפלא אם לא יקבל סקודה חדשה ואל יתלונן שהמכוניות במצב גרוע!!
להזכירכם!!!
על פי חוקי מדינת ישראל, אסור לנהוג ברכב לא מוכר. זה עלול לגרום נזק יקר לרכב ואף לתאונות דרכים.

ואחרון חביב:
ראש השנה בפתח וכל מי שמתכנן חופשה, חייב להזמין רכב עד 20.8.04, מכיוון שבתקופת החגים גם לחברות ההשכרה קשה לספק את הדרישה לרכב.

שבת שלום ותודה,
סידור רכב


נר זיכרון לחודש אלול
שמואל סרוב (אבא של איזי שרוף) - נפטר, ג' באלול תשמ"ו
פנינה בודנר (אמא של טובה דרור ז"ל) – נפטרה, ד' באלול תשנ"ו
ענת חולתי – נהרגה בשנת שירות בכפר הנוער כנות, ד' באלול תש"ס
אסתר מיס (אמא של לילי עמית) - נפטרה, כ"ג באלול תשמ"ב
צבי ריינר (אבא של דן חולתי ז"ל) - נפטר, כ"ד באלול תשל"ז
ישעיהו דביר (אבא של יעל איל) – נפטר, כ"ט באלול תשס"ב

בין המדבר לאגם – או גן ילדים טיבטים, בהודו
לפני ימים אחדים פגשתי את פניה המחייכות של יעל בכור, שהגיעה לביקור.
יעל ביקשה לספר מעל דפי העלון על המקום בהודו בו היא חיה כעת ובמיוחד על גן ילדים שנפתח שם. וזאת על שום מה? לשם כך צריך מעט רקע. (יעל א.)

מספרת יעל ב.:
שם המקום בטיבטית צו פמה, שפירושו אגם פרח הלוטוס (שם הודי Rewalsar). בגלויה יפיפייה ניתן לראות אגם קטן המוקף הרים מכוסים יערות ירוקים. ממש ניגוד למדבר הצהוב שבו אנו חיים כאן. מסביב לאגם ובמורדות ההרים חיים בשלום ואחווה אנשים משלוש תרבויות ודתות שונות:
טיבטים בודהיסטים, הודים המשתייכים להינדואיזם והודים סיקיים.

סובלנות –
מדי בוקר עוד לפני עלות השחר בוקעות זמירות ואמירות טקסטים שונים מהרמקולים במקדש הסיקים לבשר על תחילתו של יום; לאחר השעה 06:00 נשמעים ברמקולים אחרים ניגוני התפילה מהטייפ במקדש ההינדי ולקראת סוף היום שוב חוזרים מזמורים שכוחים...; במהלך היום נערכות תפילות במנזרים הבודהיסטים, ללא מערכת הגברה אך בליווי תוף, מצילתיים, תקיעות שופר וחצוצרות. במהלך השנה יש מועדים מיוחדים בהם נערכות תפילות אף לאחר חצות הלילה.
מי שביקר בהודו ונקלע לחתונה הודית יודע שאירוע זה מתמשך בין שלושה לשבעה ימים (אצל צד החתן ואצל צד הכלה). במהלכו צועדת תזמורת
ה"כלי-זמרים" לבשר על שמחה שכזאת, ללא כל התחשבות ב"שעות מנוחה" (כי אין דבר כזה).
בסיום ההילולה - בלילה האחרון, אי אפשר לעצום עין עד אשר עוזבת הכלה את בית הוריה ונוסעת אל ביתה החדש.
לאחרונה סיפרו לי על חוק האוסר קיום חתונות במשך תקופת הבחינות בבתי הספר.
האגם נחשב כמקום קדוש עבור שלוש הדתות וקיים המנהג לערוך סביבו הקפות - בדרך כלל בשעות הבוקר המוקדמות ולקראת ערב, מה שמזכיר לי את ההליכות סביב הקיבוץ...
המאמינים הבודהיסטים מקיפים את האגם עם כיוון השעון, מרבית הזקנים מסובבים ביד ימין את גלגל התפילה (כמו מזוזה על ציר) וביד שמאל מעבירים חרוזים במחרוזת התפילה, ה'מאלה'.
ההינדים לבושי חליפות כותנה בשלל צבעים, והסיקים חבושי טורבן וחגורים בחרב סמלית, מקיפים את האגם נגד כיוון השעון.

נתינה –
מנהג הנתינה רווח אצל כולם, קונים שקיות עם גרגירי תירס וכדורי בצק או עוגיות קטנות ומאכילים כל חי: את הקופים שמקפצים וחוטפים, את הפרות, העיזים והכלבים שתמיד מורעבים. בתוך מי האגם חיים אלפי דגים שגם הם רוצים רק עוד ועוד, ואף אחד מעולם ולעולם לא מנסה לדוג אותם.

אחווה –
במשטח האחו סוסים ופרדות מלחכים עשב בסיום יום העבודה. צעירי המקום עסוקים בספורט הלאומי, הקריקט, מורשת השלטון הבריטי, ולפעמים בכדור-רגל. ניתן לראות את הנזירים הטיבטים עם החצאית קשורה שלא תפריע, משחקים יחד עם נערים הודים וסיקים, אלו עם אלו. ואני חושבת לעצמי, "איזה בזבוז של זמן" (הספורט...) "אבל בעצם כמה זה פשוט יפה ומעורר השראה קיום חיים שכזה, של שיתוף ואחווה, סובלנות, קבלה... ואז חושבת על ישראל וירושלים ונתן זך שכתב 'את הגשם שאני מרגיש לעולם לא אוכל לספר לאיש'... ואני כן רוצה לפחות לנסות."

גן לילדים טיבטים –
הטיבטים, גולים מארצם אשר נכבשה על ידי סין וחיים בהודו (גם בנפאל), במעמד של פליטים ואין להם הרבה מוסדות חינוך. על מנת להעניק לילדיהם חינוך טיבטי ולשמור על מורשת דת, תרבות ושפה נשלחים הילדים מגיל 6 (דור שלישי בגולה) אל בית הספר הנמצא במרחק 120 ק"מ ושם הם חיים (עד גיל 18) במסגרת של פנימייה. זהו מצבן הרגיל של רוב המשפחות הטיבטיות בהודו.
מאחר ואין כל מסגרת חינוכית טיבטית עד גיל 6, פתח לפני כשנה צרינג אמצ'י גן ילדים בצו פמה. אמצ'י, בן 36, נשוי ואב לילד בן שנתיים, שירת בצבא טיבט (יש דבר כזה) בהודו, שם השתלם במשך 10 שנים ברפואה. את הגן הוא הקים בכספו, וממשיך לשאת בכל ההוצאות (עדיין אין כל תקציב. גם במשרד החינוך של הממשלה הטיבטית הגולה יש בירוקרטיה...).
הגן שוכן בבניין ישן הכולל שני חדרים קטנים –
2 X 3 מטר, קירות ללא טיח וללא חלונות. נורה חשופה תלויה במרכז התקרה. בחדר הלימוד שולחנות וכיסאות פלסטיק קטנים אותם תרמה נדיבה טיבטית מאמריקה, על הקיר תלויים לוחות ללימוד א' ב' בטיבטית ובאנגלית, ולוח מספרים. הילדים לומדים משעה 09:00 עד 12:00.



החדר השני הוא חדר משחקים, יש בו שטיח וארון קטן. בארון שמים את ארוחת הצהריים שכל ילד מביא איתו מהבית ובמדף התחתון שמורה קופסת הלגו של הגן וכמה כדורים. שעת המשחק היא לאחר ארוחת הצהריים עד שחוזרים לבתים בשעה 13:00. בחדר יש גם מערכת טייפ אשר נתרמה על ידי נזיר מסינגפור. הגן פועל 6 ימים בשבוע. המורה ינצ'ן בת 30, אשתו של אמצ'י, אשר ללא כל הכשרה מקצועית מפעילה ומלמדת 12 זאטוטים בגילאים
2 – 6. עוזרת לה סונם טסומו, אמא לילד בן 8 הלומד במסגרת מנזר.
יעל נקשרה לגן הילדים ומתארת לי את התפעלותה מעצם העובדה שללא כל תקציב ותמיכה ממסדית, נוצר מקום של למידה ואהבה רבה (י.א).
"אני רוצה לרקום חוט של קשר בין מדבר לאגם, בין אלו שבעבר היו גולים לאלה אשר עדיין גולים, ואולי זה משהו אישי שלי – לחבר בין ה'שם' ל'כאן'. אני בחרתי להיות שם אך עבורי זה ה'כאן'.
אשמח להביא איתי לגן בצו פמה משהו קטן מילדי רביבים, זה יכול להיות צעצוע קטן, משחק או ספר של תמונות, ספורים באנגלית (עברית הם לא יודעים...), ציור או מכתב... יש לזכור כי אני לוקחת את זה במטוס. מבוגרים הרוצים לתת תרומה כספית, ולו הקטנה ביותר, בשבילם בהודו זה שווה הרבה.
אני אהיה במועדון לחבר ביום שבת 14/8 בין השעות 11:45- 14.00, ואשמח לספר יותר וגם להראות תמונות אחדות.
יעל בכור
חשבתם שעזבנו? – תחשבו שוב!
בסוף השבוע האחרון התכנסנו, גרעין "עדר" בהרכב שלם, שוב בקיבוץ ועברנו סמינר שעסק בפרק המשימה שיתחיל בעוד כשנה.
ראשית רצינו לספר לכם שהתגעגענו (בעיקר למחירים הנפלאים של השתייה במו בר).
שנית, שמחנו להתעדכן בשינויים שחלו בקיבוץ (והפעם זה לא אנחנו שהזזנו את השולחנות בחדר האוכל).

גם אצלנו יש כמה שינויים: בינתיים כולנו הספקנו לסיים טירונות ולקבל את הכומתות הזוהרות, ואפילו יש לנו שני מצטיינים קרביים – טל ופריצי (עומר) – כבוד!

אבל, החשוב מכל, שרצינו לספר לכם הוא : החלטת הגרעין לעשות כל שביכולתנו על מנת שנוכל לשוב לקיבוץ לתקופת פרק המשימה.
החלטה זו אומרת שהגרעין יחזור בתקופה זו לגור בקיבוץ ויבצע עבודות קהילתיות בסביבה הקרובה.

אין זה נהוג שגרעינים יחזרו לקיבוץ לתקופת פרק המשימה, לכן תדרוש החלטה זו מאמצים ומאבקים רבים. נודה לכם אם תתמכו בנו בהחלטה זו.

כמו כן, כל מי שיודע על מקומות בסביבה, אשר ניתן להתנדב בהם לעבודות קהילתיות, מוזמן לפנות עם הפרטים למורן אלפסי.

ושוב – תודה על סוף שבוע נפלא, שרק הזכיר לנו כמה אנחנו מתגעגעים.
אז נתראה בסמינר הבא...

אוהבים,
גרעין "עדר"

לבואה של גילי
כאשר ביקשה לילך שאברך את משפחת כפיר לכבוד בואה של גילי,
חשבתי שלא ניתן להבין את גודל השמחה אם לא מגלים משהו
על שבעת מדורי הגיהינום שעברה המשפחה מהיום שניצבה בקו-הזינוק
ועד היום שחצתה את קו הגמר.
וכך, במקום ברכה נולדה האגדה שכותרתה:

גילי ומלחמתה בשטן

יום אחד שוחחו ביניהם אבא ניני ואמא דפנה והחליטו כי הם רוצים מאוד להביא
אחות קטנה למשפחה.
שמע זאת השטן, קרא מיד לאחד משריו החשובים המכהן בשני תיקים:
תיק התקווה ותיק התסכול.
קרא לו ואמר לו כך: כל פעם שתוכנית הזוג רק תתחיל לקרום עור וגידים –
נפץ אותה לרסיסים.
והשר, שהוא גם התקווה וגם התסכול, עבד קשה שנה שלמה. הוא הבטיח ומיד חזר בו.

בתום השנה הוא חזר לשטן ואמר לו – שום תזוזה. אני בשלי והמשפחה בשלה.
אמר השטן בכעס – מה הזוג הזה חושב לו? בשנה הבאה אני מצווה עליך להיכנס בו ולתת לו.
החלה השנה השנייה לספירה, ובעיקר לציפייה.
שר השטן מתווה, כאילו, כיוון, ובאותה נשימה מחבל בתכנון. אבל המשפחה לא התעייפה.
בסוף אותה שנה חזר השר לשטן ואמר לו: תשמע: אבדה כל תקווה.
המשפחה מתעקשת,
היא בת מבקשת
ואינני עומד מול כוחותיה להדוף את תוכניותיה.
ענה לו השטן בכעס מאופק: אינני מתכוון לספוג את הבושה,
עליך לתכנן מלחמת התשה.

וכך החלה השנה השלישית לציפייה, לייאוש ולכמעט אין סיכוי.
השר מעודד במידע מבורך וביום המחר – עורבא פרח.
אך למרבה הפלא, בסוף השנה השלישית היה השר בעצמו מתוסכל.
הוא חזר לשטן שליטו ואמר:
שטן יקר: את כל מבוקשך ביצעתי במסירות
אך צר לי לבשר לך כי נכשלתי בשליחות.
המשפחה מתעקשת
בת היא מבקשת
ואינני עומד מול כוחותיה, להדוף את תוכניותיה.
אכן, אני מודה, לא הגשמתי את תנאי השותפות בינך וביני
לכן אני מגיש לך את כתב התפטרותי.

השטן נאלץ להרים ידיים וברוב ייאושו אל מי פנה –
אל אלוהי השמים.
שאל אותו השטן – אמור לי אל יקר
האם זה אתה שעומד בדרכי לשבש תוכניותיה
של משפחת כפיר?

ענה לו האל:
שטן יקר וחסר כל חוש:
אילו השכלת בעלוות הדפנה לגעת
ואילו הבנת עד אן כמיהתה מגעת
לא היית ממהר
על תוכניתך להמר.
נשתופף השטן, התמעט והלך
וגילי מלאה בגילה כל חלל ומדרך.

מזל טוב!
חנהל'ה

הכתובת רשומה על הקיר
בעקבות החלטות צוות ההיגוי הרחב של הזרם השיתופי 21.7.04
אינני משער שיש עוד מי שמאמין בכנות אמירה הבאה מהתנועה ואשר רואה בפלורליזם ערך שיש לקיימו ולשמרו.
הכיוון הוא ברור וגם אם יתרצו המזכירים הפעם ויפרישו מעט מזומנים, אין בכך ולא כלום עם הכרה כלשהי בנחיצות וחיוניות גוף כזרם השיתופי.
ניסיונות השתדלנות האלה מבזים ומשפילים ויש לחדול מהם.
מהצד השני ניצבים מי שסימנו לעצמם יעד והם ינסו לממש אותו במלואו - גם במחיר חורבנו המלא והסופי של הרעיון השיתופי.
הזרם השיתופי צריך להפנות את עיקר המאמצים בתקופה הקרובה לבניית יוזמה, שבסיומה הוא ינהיג את הקיבוצים השיתופיים ויעניק להם את תחושת השייכות התנועתית שאבדה להם.
יהיה צורך לבוא בדברים עם מזכירי אותם קיבוצים, להופיע באסיפות ולהצהיר הצהרת כוונות ברורה כשהמסר הוא זה:
התנועה מתנכרת לקיבוצים השיתופיים ורואה
בהם סרח עודף ארכאי. אין לה שום עניין לקדם את הרעיון השיתופי והיא למעשה מסתייגת ממנו.
הקיבוצים השיתופיים נחוצים לתנועה רק כדי לממן את הפעילויות שלה - אותן הפעילויות שלמרבה האירוניה, חלקן במפורש מופנות כנגד אותם הקיבוצים.
יש להסביר כי המשך קיומה של המסגרת השיתופית איננה מובטחת לשום קיבוץ וחבריו
וכי הרוח הנגדית הנושבת היום, חזקה מתמיד. עליהם להגיע להחלטה אמיצה לא למען הזרם השיתופי, אלא במפורש - למען עצמם.
אין שום הגיון בהמשך המצב הקיים ועל הקיבוצים השיתופיים מוטלת עתה חובת ההחלטה האם להמשיך ולשלם את מיסי התנועה או לטפח מנהיגות חלופית ומוסדות שיענו על הצרכים הייחודיים שלהם - צרכים שבשלב זה רק הזרם השיתופי יכול לתת עליהם מענה.
חלק מה"קיבוצים" הדיפרנציאליים כבר הצהירו בעבר שהם היו מעדיפים לשלם תמורת שירותים ולא לשלם מס. על הקיבוצים השיתופיים 'להרים את הכפפה' ולממש הצהרה זו לתועלתם הם.
אם התנועה דוגלת בכלכלה חופשית, תהיה לה הזדמנות נאותה להדגים את הנחרצות שלה גם כשהדברים נוגעים לפעילים שלה ולמכוניות שלהם.
צריך להדגיש כי המשך הפסיחה על הסעיפים מביאה נזק לקיבוצים השיתופיים. חברים שמאסו ברעיון השיתופי, מקבלים סיוע וכלים לנגח את קיבוצי האם שלהם מבפנים, מטרידים את המערכת ויוצרים אווירה עכורה ואי שקט. כבר למדנו שתהליך כזה - לא ניתן לשער את סופו אבל טיבו שהוא דומה לכבול בוער: חום סמוי מהעין שאינו ניתן לכיבוי, המסתיים בלהבות מכלות.
האינטרס העליון של הקיבוצים השיתופיים חייב להנחות אותם לחדול מהאבסת הסוסים הטרויאניים בשם פלורליזם תמים שהתנועה התנערה ממנו.
הקיום בכפיפה אחת של הזרם השיתופי עם התנועה, סופו להביא לכיליונו של הראשון ולכיבוי אור התקווה אצל אלפי חברים ב"קיבוצים" מתחדשים ובאלה השיתופיים. בברכה,
עדי שגב
דורות



טו באב
אני רוצה להודות באופן אישי לאייל שהסכים לרעיונות המשוגעים שהעלנו, שספג את
שעות העבודה המטורפות, הטרטור ונאלץ להתמודד עם הייאוש שלי.
לדניאל גרול ולצוות הברמנים שדאג להזרים את השתייה לקהל הגדול הגיע!
לגולדי ולצוות המתנדבים שניקו וערכו את כל אזור המו בר במהירות וביסודיות!
לכל התורנים האחראיים שהגיעו לחסל הכל מיד בסיום ההופעה, בניצוחו של דודו.
למברכים בערב זה ולכם החברים החדשים – המון בהצלחה!
לכם, חברי רביבים, שעשיתם עבורי את הערב לבלתי נשכח! הייתם קהל חם ואוהב!
ולכל מי שבטעות שכחתי, המון תודה!
תודה לכולם,
אוהבת, חופית

ברכה של חופית
ברכה של חופית
"מגבעות טוסקנה למישורי המדבר"
בשעה טובה, אחרי חודשים של עבודה בעזרת המשפחה, סיימתי את הטיוטא של זיכרונותי "מגבעות טוסקנה למישורי המדבר"
(כ – 475 עמודים!).
עותקים מצויים בספרייה ובארכיון והמעוניינים מוזמנים לקרוא.
הערה: הטקסט נכתב בעיקר עבור הנכדים.
יואל דה מלאך
חסר רכיב