רמי עמידן

רמי עמידן

בן רבקה וטיבי וטנשטיין

רמי נולד בטבעון בשנת 1946. שם גדל, למד וסיים את התיכון. הגיע לרביבים

בשנת 1972 בעקבות אחיו הגדול רפי והוא בן 25. מאוחר יותר הצטרפה לקיבוץ גם אמם רבקה.

לאחר שהתקבל לחברות החל לעבוד במפעל "רביב" במחלקת ההזרקה. הוא השתלם במפעל פלסאון של מעגן מיכאל ושם קשר קשרים עם אנשי האיכות ולמד מהם את העבודה. רמי היה אוטודידקט ולימים כשהוקמה מחלקת האיכות ב"רביב" רמי היה ממקימיה וניהל את המחלקה שנים רבות וטובות. אופיו הדייקני והיסודי התאים לתפקיד כמו כפפה ליד והוא הנחיל למפעל סטנדרטים

גבוהים של בדיקות איכות שהם הליבה של כל תהליך הייצור, ובמוצרים המדויקים ש"רביב" יצרה, על אחת כמה וכמה.

רמי מאוד אהב את העבודה והיה לו חשוב לתרום ככל יכולתו. משחלה ונחלש פינה מקומו למחליפו והשאיר בידיו את נושא האחריות על כיול כל מכשירי המדידה במפעל.

במשך השנים מילא תפקידים שונים. אהב לעבוד בעץ והקים וניהל את נגריית החובבים ברביבים.

רמי נולד עם מחלת "הגושה" הגנטית, מחלה שהשפיעה על כל חייו, אך לא ויתר לעצמו, גם כשהיה קשה וניסה לחיות חיים רגילים ככל האפשר. רמי היה סקרן ונבון, חברתי ובעל חוש הומור. ואהוב מאוד.

לאחר ציפייה ארוכה ושנים שהיה לבד, מצא שותפה לחיים. הפגישה עם יהודית, חברת קבוץ חצרים הייתה נקודת מפנה בחייו. בשנת 2006 השניים נישאו וחילקו את זמנם בין שני הקבוצים.

בשנים האחרונות עם ההתדרדרות במצבו, עולמו הלך והצטמצם.

הוא השקיע כוחות בהסתגלות למצב ושאב עידוד ונחמה מהתמיכה האוהבת של יהודית.

רמי נפטר בתאריך 4.2.2016 ונקבר בחצרים על פי בקשתו.