יוסי איל

בן שרה ויעקב אייזנשטיין

נולד ב-13.2.1339 בבקאו שברומניה

נפטר בביתו ברביבים ב-30.1.2012

יוסי היה בן בכור להוריו. במלחמת העולם השניה נלקח אביו לעבודות כפייה הרחק מהבית, והמשפחה חייתה במצוקה קשה. עם עליית הקומוניזם ברומניה והקמת מדינת ישראל עלו  ההורים ארצה, ובשנת 1949 הגיעו למעברת אחוזה ליד חיפה עם יוסי בן העשר ועם אחיו הצעיר, צביקה.

לאחר מכן עברו להתגורר בכפר סבא. כשלמד בתיכון החליט יוסי להצטרף לגרעין לנגב ד'. אחרי השירות הצבאי הצטרף  כחבר לרביבים. כאן  פגש את יעל, שהגיעה לקיבוץ עם גרעין לנגב ג', ועד מהרה  הקימו  את משפחתם.

שנים רבות עבד יוסי במסגריה ובמחלקת התבניות של "רביב". בגיל חמישים יצא ללמוד ספרנות במכללת קיי, בבאר שבע. עם סיום לימודיו במכללה יוסי הוזמן להצטרף לצוות הספריה של המכללה, כאיש שיודע לעבוד במחשב, מה שהיה די חדשני באותה תקופה.

לאחר יציאתו לגמלאות עבד בארכיון רביבים, והוא זה שהכניס לארכיון את המחשוב. מעבר לשעות העבודה עסק יוסי רבות בעזרה לחברים מבוגרים בלימוד המחשב, וראה בכך ייעוד.

למעלה  משלושים שנה השתתף יוסי בחוג הדרמה האזורי. שנים אחדות ערך את עלון הקיבוץ. בשנים האחרונות השתתף בסדנאות כתיבה ופעמים אחדות זכה בפרס הראשון במסגרת תחרויות כתיבה יוצרת של המועצה האזורית.

יוסי היה אב אוהב ומסור לארבעת ילדיו – חנן, דן, רונן ועדנה, וסבא נהדר לשבעת נכדיו – פלג, יובל ואפק, שחר, שני, הדר ולירון.

בשנה האחרונה לחייו לקה יוסי בשבץ מוחי קשה. הוא התחיל תהליך שיקום ארוך, שבמהלכו המשיך לכתוב סיפורים ושירים, ושמר על רוחו הטובה,  עד אשר נלקח מאיתנו.

סיפורי יוסי  יוסיפור