קיבוץ רביבים 08-6562511
חסר רכיב

alon2516

24/07/2009
אין להשתמש בחומר מתוך עלון רביבים לצורך פרסום באמצעי התקשורת.

לקבלת אישור יש להתקשר למזכיר קיבוץ רביבים טל' 08-6562587.


הוצאה אינטרנטית מנשה לוי ml3@netvision.net.il

הודעה על הוצאת עלון לרשת קוראים המבקשים לקבל הודעה עם הכנסת עלון

לרשת מתבקשים לשלוח הודעה עם כתובת ה EMAIL שלהם לכתובת ml3@netvision.net.il

MCj03538750000[1]

מעלון לעלון

דוא"ל של העלון:

alon.revivim@gmail.com העורך: נתאי פרץ

"בחלומות הכי וורודים שלנו ראינו כפר שבו צמרות העצים גבוהות יותר מגגות הבתים. לא העזנו לחלום על יותר." זהו ציטוט מזכרון דברים ששמעתי מאלכסנדר סנד ז"ל, הממחישים היטב כיצד התפתחה רביבים למשהו שאיש לא שיער את ממדיו. חג המשק הוא הזדמנות מעולה להרים את הראש פעם בשנה מעול היום יום ,מהקשיים, המצוקות, החריקות והליקויים, ולראות איזו יצירה מופלאה יש כאן.

בשער: חג המשק השנה הוא בסימן הרפת. למערכת העלון הגיעו תמונות מראשית ימי הרפת, ואנחנו שמחים לפרסם אותן כאן. עדין קוה חקר את תולדות ראשוני קבוצת רביבים, וחזר עם מסקנות מרתקות. קצת מהשנים הראשונות בנגב, שליתי ממעמקי הארכיון בעזרתו של יוסי איל. השבוע מצורף לעלון גם תשבץ הגיון שכתב מישהו שביקש ששמו לא יפורסם, ולכן אני יכול רק לתת הגדרת הגיון לפי שמו: "פורל טורדני בבריכת הנעורים (3,3)"

על הוצאת 'נבאט' מספר נפתלי רז.

גיצי כותב על חשיבות החיסכון במים. אם לא נשכיל לחסוך, נוכה בצורה כואבת בכיסנו. ועוד מחג מחזור- ברכת ההורים, וכמובן השיר ההיסטרי של להקת ADHD – צוות הנעורים.

על הענקת פרס השילוב לקיבוץ רביבים – דברים יפים שנאמרו בטקס של עמותת 'יתד'. מאירקה ברסיסי רביב רבל מפתיע בסנסציה – חלקים של רבל באופנועי 'הארלי דיווידסון' המפורסמים! והוא

גם הצליח למצוא סימני התאוששות ....

אז חמור, וחג שמח!

מעלון לעלון
חג משק 66
חינוך משותף
נר זיכרון לחודש אב
מתי נוסדה רביבים?
הוצאה-לאור ברביבים
מתוך דף של ועדת קשר של רביבים (בראשון לציון)
"זאב זאב" וזאב המים הגיע..
ברכה לארזה,
נוריות יקרות, משפחות, חברים ואורחים יקרים
ברכה לחג מחזור // מילים: דגן קרן
אות הוקרה
"רסיסי רביב-רבל"

חג המשק – 66 לרביבים

תוכנית החג יום שישי (24.7):

19:30 – קפה ועוגה ברחבה ליד האולם. העוגות שיוגשו הן מעשה ידיהם של מיטב האופים והאופות בקיבוץ רביבים. העוגות ישתתפו בתחרות נושאת פרסים.

בזמן הקפה ועוגה יוכלו הילדים לשחק בבלוני שרוול ענקיים.

במקביל תפתח בפואייה תערוכתם של רפי ומאשה עמידן –

"החינוך המשותף".

21:00 – מסכת החג באולם בנושא ענף הרפת.

22:00 – "בירה ונשירה", שירה בציבור ברוח צעירה ברחבה ליד המו-בר.

שימו לב: הכניסה ל"בירה ונשירה" הינה חופשית לכל חברי הקיבוץ משפחותיהם ואורחיהם אשר נמצאים פה בחג המשק.

אורחים נוספים אשר מגיעים במיוחד ל"בירה ונשירה", ישלמו בכניסה 40 ₪, וייהנו מבירה חינם. חג שמח לכולנו!!!

חינוך משותף

מינקות עד בגרות ומהשכמה עד השכבה

זה שמה של תערוכה שעוצבה ונתלתה לכבוד חג המשק.

כרגיל, התערוכה בנויה מפסיפס צילומים שמשקפים הפעם את ההווי ואת אורח חיי החינוך

המשותף ברביבים, ונוטלים בו חלק, ילדים, מחנכים והורים.

לתוך הרצף צרפנו מספר חברות (משום מה, רק חברות ולא חברים), שנולדו והתחנכו בחינוך

המשותף בקיבוציהן, ובאורח לגמרי לא מפתיע – מה רב הדמיון.

אנחנו מבקשים להודות :

קודם לכל – לכל החברים ששיתפו אותנו בתמונותיהם;

לנגה יוגב – על הרעיון;

לטל יצחקי – שמנהלת שנה אחר שנה, דיאלוג מוצלח עם תוכנת ה"פוטו-שופ" במחשב שלנו;

ואחרונים חביבים – עובדי הארכיון, שטרחו וחיפשו ואף מצאו

תמונות נשכחות להשלמת הפסיפס.

חג שמח לכולם, רפי ומאשה.

התערוכה תהיה פתוחה מחר, שבת, בצהריים, בין 12:00-13:00.

נר זיכרון לחודש אב

גדעון יסעור נפטר, ג' באב תשנ"ח, 1998

יעקב לושינסקי נפטר, ו' באב תשנ"ט, 1999

דוד קמפי - נפל ברביבים, י"ד באב תש"ח, 1948

דור אטקינס – נפטר, ט"ו באב תשס"ח, 2008

פנינה דביר (אמא של יעל איל) – נפטרה, כ"א באב תשס"א, 2001

יעקב יוגב – נפטר, כ"ו באב תשס"ה, 2005

זהבה יונגרמן (אמא של רות רענן) – נפטרה, כ"ט באב תשס"ח, 2008

יונה גוברמן (אמא של אטה לינדנר) נפטרה, ל' באב תשנ"ו, 1996

מתי נוסדה רביבים? עדין קוה

מוקדש ל-21 הראשונים

קיבוץ רביבים נוסד על ידי עולים צעירים מגרמניה, עובדה היסטורית

שאיננה ידועה לוותיקי רביבים, איננה מוזכרת בספרות המחקר וגם לא

באתר האינטרנט שמוקדש למורשת של עולי גרמניה. עדכון יום הולדת.

הקדמה

קבוצת רביבים נוסדה בשנת 1938. 70 שנה מאוחר יותר – בשנת 2008 – הביא שפר רשימה שמית של שמות חברי רביבים בשנת 1940. ברשימה מופיעים שמות של 97 חברים. שמתי לב ש-59 מהם עלו מגרמניה. מכאן מתחיל התחקיר. הרשימה לא היתה בארכיון רביבים. לא בגלל שנת ייסודו המאוחרת אלא מהסיבה המפתיעה שעשר(!) השנים בהן שהו חברי רביבים בראשון לציון נמחקו מהזיכרון הקולקטיבי של הקיבוץ. לא היה זה מקרה, אלא סוג של ענישה על התנהגות לא נורמטיבית, שיתואר בהמשך.

מגבעת ברנר לראשון לציון

ביום 4/3/1935 הגיעו 60 בני נוער לקיבוץ גבעת ברנר. הנערים, בוגרי תנועת הבונים מגרמניה הפליגו באוניה שיצאה מנמל טריאסט שבאיטליה, ירדו בחיפה ויצאו לגבעת ברנר שם שהו שנתיים במסגרת עליית הנוער. הנערים, בני 16-15 קבלו את השם "נוער א'" כיוון שהיתה זו חברת הנוער הראשונה בגבעת ברנר. אנצו סרני הוביל את ההחלטה הלא קלה של קיבוץ בן 200 חברים לקלוט ולספק עבודה ודרישות אחרות לנערים. יום הגעתה של חברת הנוער היה יום חג בגבעת ברנר. שיא החגיגה היה במסיבה שנערכה בחדר האוכל ובה ברכו בין היתר דוד בן-גוריון, ויוסף שפרינצק. משה שרת העביר ברכה כתובה: "הוד מעלתו הנציב העליון ביקשני להמציא לכם את סל העוגות והמתיקות השלוח בזה – שי לילדי הקיבוץ ולנוער הגרמני שמגיע היום". הנערים לא הבינו את הנאומים כי הם נישאו בעברית... על חשיבות האירוע ניתן ללמוד מפרסומו כידיעה ראשית בעיתון "דבר".

מסגרת עליית הנוער נמשכה שנתיים. הקיבוץ המאוחד החליט להוסיף עליה שנה שלישית אך לא מצא לה מימון מהמוסדות ותוך משברים, עזיבות והתפצלויות החברה עברה לשנת הכשרה במחנה "החוגים" ברעננה. אנשי מעוז חיים, שהתארגנו שם לקראת התיישבות בעמק בית שאן, הפצירו בנוער להצטרף אליהם, אבל לאחר ויכוחים החליטו חברי נוער א' להמשיך בדרכם העצמאית וכך הגיעו לראשון לציון.

למושבה ראשל"צ הגיעו 21 בוגרי חברת הנוער והם למעשה המייסדים של רביבים שקבלה את שמה בעת ביקורו של ברל כצנלסון בפסח כחודש לאחר בואם. מאז ציינו בפסח את חג המשק. למרות ששהו בארץ כבר שלוש שנים התקשו הראשונים לדבר עברית וכמובן שלא הבינו את פירוש השם רביבים... התעוררו ויכוחים סביב שפת הדיבור ולשון הספרים בספריה. החוג החשוב בקבוצה היה חוג לעברית שניתן ע"י מאיר איילי (גבת) שגוייס להדרכה חברתית-תרבותית. איילי עזר בכתיבת הגדת פסח הראשונה ובהוצאת היומן. היומן, מה שאנחנו קוראים היום עלון יצא בקביעות מדי שבוע ובעברית, הישג ששותף לו גם משה רונן ששלט בעברית.






היומן היה כלי קשר מרכזי בין חברי הקבוצה שחלקם התגייס מיד לעבודות חוץ בסדום וב"גדר הצפון" ואחרים שרתו בצבא הבריטי. התקופה ימי "המאורעות" והניידות בארץ קשה, טלפון לא היה והדואר לא משהו. חברים יצאו לעזרת קרובים שכן הקבוצה לא היתה מסוגלת לעזור לאלה שרצו לשלוח מעט כסף להוריהם שהשאירו בגרמניה (בנובמבר 1938 נכנסו לתוקפם חוקי נירנברג). ממה התפרנסה הקבוצה? עבודות חוץ כבר הזכרתי. עיקר ההכנסות הגיעו מעבודה אצל פרדסני המושבה. בנוסף היה משק עצמי כשהענף הבולט היה מאפיה שמכרה את תוצרתה במושבה. בראשון נוסדו הרפת והלול שהמשכם ברביבים עד היום.

החוויה המרכזית בראשון היתה עוני גדול בגלל חוסר עבודה (בכל הארץ), החזרת חובות לבעלים הקודמים של המחנה (שדה נחום), ולמוסדות המיישבים. המתיישבים הצעירים קבלו סיוע מהקיבוץ המאוחד. גבעת ברנר, בה התחנכו הראשונים, עזרה בהדרכה חקלאית ובמתנות כמו הפרה הראשונה ולהקת העופות הראשונה. בחג המשק הראשון (פסח 1939) היו בקבוצה 74 חברים כולל בוגרי הנוער העובד מירושלים. השתלבותם עם הייקים היתה מוצלחת ביותר. בשנה זו גם נקלטה חברת נוער של עולי גרמניה מגבת.

הפילוג: מעבר קבוצת חברים לאלונים

במהלך מלחמת השחרור (5/7/1948), מספר ימים לפני תום ההפוגה הראשונה, עברה קבוצה בת 59 נפשות (16 משפחות ובהן 22 ילדים + 5 יחידים) מרביבים לקיבוץ אלונים. "הבגידה" שבעזיבה – כפי שכונתה על ידי הנשארים – ו"המעבר" כפי שכונה על ידי העוברים, השאירו צלקת עמוקה ואף סיכנה את המשך קיומה של עסלוג'.

כעבור 40 שנה (1987) התקיימה שיחה בקיבוץ אלונים בה ניסו חברי רביבים לשעבר להסביר את המהלך הדרמטי. השיחה היתה ביוזמת לילי עמית ושרה כץ. המהלך – כפי שעולה מדבריהם – לא היה פתאומי ולווה בשיקול דעת מעמיק ובלבטים שנמשכו שנתיים.

בשנת 1948 רביבים כבר היתה בת 10 ומספר החברים בה עמד על 120. לדברי משה רונן, שהגיע לרביבים בשנת 1938, הסיבה העיקרית לעזיבת רביבים היתה הכרסום באמונתם שבעסלוג' אכן יקום ישוב. החברים לא היו משוכנעים שהמוסדות מתכוונים להקים במקום ישוב, והאמינו שיסתפקו בתחנה לתצפיות חקלאיות, אמירה פוליטית מול ממשלת המנדט, מול הערבים ומול ועדות החקירה למיניהן שסיירו אז בארץ. למעשה לא היה גורם שתכנן את נקודת הקבע לישוב, חקר היתכנות של מקורות פרנסה עתידיים ובעיקר מקור מים. "הפלוגות" האחרות שהתגוררו בראשון לציון יצאו להתיישבות אחרי שנה-שנתיים, ואילו רביבים תפקדה עדיין כפלוגה, למרות שחלפו כבר 10 שנים מאז הקמתה. החברים הוותיקים, שעברו את גיל 30, הקימו משפחות ונולדו ילדים רבים. אי הוודאות היתה הגורם העיקרי בהחלטה לעבור לאלונים.

לפני כחודש קראנו על לוח המודעות את התזכורת השנתית: ה' בתמוז – יום העליה על הקרקע. 65 שנים לרביבים. הודעה זו, שנתלית כבר כמה עשורים, שגויה. לא יודעים מתי יום ההולדת?

הכשרת שדמה הגיעה לעסלוג' בשנת 1945. הם לא עבדו ולא חיו כלל ברביבים והרגישו אחריות רק על עסלוג'. אנשי שדמה היו צעירים בכשבע שנים ממייסדי רביבים. הם היו רווקים צעירים, בוגרי תנועה ישראליים שלכולם היו הורים בארץ. לעומתם חלק מאנשי רביבים היו נשואים ואף הורים לילדים. רובם היו עולים חדשים ללא קרובי משפחה בארץ. מאז בוא השדמאים, ובעיקר בתקופת מלחמת השחרור נוצר נתק בין עסלוג' לרביבים. תשעת החברים שנפלו במלחמה הגבירו את הנתק בין שני האתרים. למרות התנגדות ראשונה של התנועה, זו אשרה לבסוף את המעבר לאלונים. הנותרים בעסלוג' קבלו את המהלך כנטישה. בסיום מלחמת השחרור נשארו בעסלוג' 15 חברים. הם הטילו את האשמה על מצב המשק בעוברים לראשון. שנים רבות היה נתק ואף גילויי איבה למבקרים המעטים מבין המייסדים שהגיעו לביקורים בנגב. 15 הנותרים בנגב נסחו מעין אולטימאטום לתנועה שהישוב עומד להיעזב והתוצאה המהירה היתה שהכשרת מעוז א' (80 חברים!) הגיעה לכאן בינואר 1949.




הפיוס ביובל

רביבים מציינת מדי שנה את יום העלייה על הקרקע בתאריך שגוי: ה' בתמוז. התאריך הנכון הוא ד' תמוז יום פטירתו של משה ליבר שעל שמו באר משה. בחודש יולי שנת 2008 מלאו 70 שנה להקמת הישוב בראשון לציון. ברביבים יום זה לא צויין, לא בהרמת כוסית שהחיינו, לא באזכור ביומן ואפילו לא

במודעה על לוח המודעות. בשנים הראשונות היה בהגדה של פסח קטע קצר על ייסוד רביבים בראשל"צ, שכן פסח קרוב לתאריך. כיום תאריך זה אינו מהווה חלק מהמורשת של רביבים ולמעשה אינו קיים בתודעה. מענין שגם בספרות המחקרית אין זכר לתקופה זו בה הקימו צעירים בני 18, חסרי כל נסיון, ישוב חדש. כך חולפת לה התהילה...

אסיים בנימה מפוייסת יותר. במלאת 50 שנה לעליית רביבים על הקרקע התרחש הפיוס בין העוזבים לפני ובמהלך מלחמת השחרור לאלונים ולמקומות אחרים בארץ לבין הנשארים ברביבים. במסגרת אירועי היובל התקיים אירוע מרשים שתחילתו בנגב והמשכו בראשון, ב"פסטיבל" בן יומיים בחסות העירייה. ביום הראשון שחזרו צעירי רביבים את ה"מחנה" של הקבוצה. ביום השני יצאו מרביבים לראשון לציון ששה אוטובוסים עמוסי חברים ואורחים. הוותיקים הגיעו לרביבים ערב קודם, התארחו בבתי החברים, סיירו בקיבוץ, בנקודה הישנה, בארכיון, בחדר ההנצחה ובענפי המשק.

אורי אפשטיין, ממייסדי רביבים בראשון לציון, מסכם את המפגש המרגש ביומן קיבוצו אלונים. הוא מספר שהאירוח התחיל אצל השיח' אעודה – ידיד ותיק של רביבים – בשגב שלום. על כבש מבושל בסגנון בדואי הועלו זכרונות והוחלפו חוויות. לאחר מכן סיירו בפארק גולדה ובאזור רביבים.

מאמר זה הוא תמצית של חוברת שנכתבה בסיוע הארכיון ונתן סלע בן ה-90 מאלונים. ניתן לקבלה בספריה, לרוכשה במצפה או לקרוא בגוגל: להקליק "רביבים נוסדה עדין קוה".




הוצאה-לאור ברביבים

ידעתם שנולדה הוצאה-לאור בקיבוצנו? ועוד "הוצאת נבאט"? ופרי-ביכורה הוא מחקר על קיבוץ שננטש?

נפתלי רז, תושב אצלנו כבר כחצי שנה, איש חינוך, מורה-דרך וחוקר הנבטים, זכור לטוב ב"בית המאושר" ממצגת הנבטים שלו, ולשכניו ב"קומותיים" - מ"הגן הנבטי" שהפריח.

ביוני נפתלי הוציא-לאור אצלנו - ב"הוצאת נבאט" שלו, כמובן... - חוברת מרשימה, פרי מחקרו על

נווה-אילן ההיסטורית: ה"קיבוץ-משלט" שהוקם ב-1946 לשמירת הכביש לירושלים, עמד בכבוד במלחמת העצמאות, ננטש אחריה, והועלם מההיסטוריה. את הקיבוץ, שהתפתח בעזרת השכנים הערבים מאבו-גוש, החליטה ממשלת אולמרט לשמר - דווקא לזכר "גנדי" זאבי...

נפתלי עוסק כבר בכתיבת חוברת חדשה, שגם אותה יוציא לאור אצלנו ב"הוצאת נבאט", ועיסוקה - באזורנו: עוג'ה-אל-חפיר (ניצנה). נפתלי, שניהל, לפני כעשור, את כפר-הנוער ניצנה, חשף את המפגש-לאחר-המוות בניצנה של שני אויבים מרים: "הקצין גולדמן" - יהודי ארץ-ישראלי ששרת כקצין במשטרה הבריטית בעוג'ה-אל-חפיר ובת"א-יפו, ו"דב הבלונדיני" - דב גרנק, קמב"צ לח"י, שהתנקש בחיי הקצין גולדמן בת"א, ונפל - בקרב על עוג'ה-אל-חפיר...


מתוך דף של ועדת קשר של רביבים (בראשון לציון)

בתום של חצי שנה לעליה לעסלוג' – סוף 1943:

"אחרי מאמצים מרובים קיבלנו רישיון להעביר מוטור ומשאבה לעסלוג', ויש לקוות שבעוד מספר שבועות נעלה את המים הראשונים מהבאר, מים שכה ציפינו להם, ושאנו כה זקוקים להם. בימים אלה רכשנו אוטו משא "שברולט" 3 טון, במחיר 1000 ל"י. אנו נחזיר עתה את הטנדר שקיבלנו בזמנו

מהסוכנות, ושהוחרם לפני כחודש ע"י

המשטרה, היות וניירותיו לא היו בסדר".

ועוד........

"בעסלוג' הולכים ומסיימים את מלאכת הבניין, ובעוד כמה ימים נכנס לגור בנקודה. לאחר ביקורו במקום קיבלנו שי מבן-גוריון: מכשיר רדיו עם שתי בטריות, שיועבר בימים אלה למקום. לפני כשבוע התחלנו בזריעה. עד כה נזרעו כ-200 דונם חלקות ניסיון, לרוב שעורה ובמקצת חיטה ובקיה. בינתיים עוסקים במרץ בהכנות לנטיעות, ובעוד מספר ימים נתחיל בהן. התכנית היא: 10 ד' בהשקאה ו-10 ד' בלי השקאה (זיתים וכרם). בכמה מחלקות הגבול ניטע אשל וקיקיון. לאורך הוואדי (2.5 ק"מ) ניטע אקליפטוס. התחלנו גם בהכנות לגן הירק עם ובלי השקאה וכן ריכזנו כמויות גדולות של זבל כבשים לצרכי הנטיעות והגן.

חבר ראשון נכנס לעבוד ב"קמפ" השכן ואנו חושבים על הגדלת מספר העובדים שם".......

תחילת 1944

".......בעסלוג' אין הרבה חדשות. התפתחות הענינים שם אינה כל כך מהירה כפי שהיינו אולי רוצים לראות. כל צעד קטן דורש מאמצים ובעיקר – זמן........"

"........הקרן הקיימת רכשה גמל רכיבה למקום, בהמה ראשונה לקבוצת ר ו כ ב י ה ג מ ל י ם, העומדת לקום בישובי הנגב. חברינו מתאמצים ללמוד את מלכת הרכיבה על מכונה זו וכל אחד מראה את יכולתו להנאת חבריו...."

".....נקודתנו הופכת להיות יותר ויותר מטרה לביקורים. במשך השבועות האחרונים רבו המבקרים מכל הסוגים. ביקרו גם הרבה חיילים יהודים החונים במקום בדרכם מהארץ או חזרה. עתה, מחכים לביקור הוועדה המשקית של הקבה"מ ובט"ו בשבט לביקור עובדי המרכז החקלאי. בשבת האחרונה שהו במקום משתתפי הטיול הארצי של הנוער העובד.

מכתב שהגיע לקב' מחברי גבעת ברנר אסירי ההגנה (9.1.44)

"רב ברכות ושלום לחברי רביבים,

זה זמן רב שאנו חייבים לכם ברכות לעליתכם על קרקע הנגב השוממה.

הלם הלב בשמענו את הבשורה הזאת, אבל תנאינו המיוחדים מנעו אותנו מלברך אתכם מיד. בינתיים הפתעתם אותנו במתנה יקרת ערך ורבת הבעה –

ברכה משדות נגב רחוקים עם תמונות לוואי, שמזכירות אלפי חלומות אלפי שנים להחייאת המדבר הזה.

גאים אנו אתכם שהנכם בין ראשוני גואלי המדבר ובזעתכם תרוו ותפרו את השממות האלה ובמיוחד גאים על כך חברי הגבעה כאן, שאתם חניכיה

הראשונים ומשנה שמחה היא לראות דור צעיר בין ממשיכי החלוצית, בין גואלי הארץ ומרחיביה.

חזקו ואמצו והצליחו בדרככם, שלכם בהוקרה חבריכם מעבר לחומות

"זאב זאב" וזאב המים הגיע... / גיצי

באישור תקציב המדינה לפני שבוע ישנה הוראת שעה שנקראת: "היטל מים בשל צריכה עודפת" או בשפת העם: "היטל בצורת".

התאחדות חקלאי ישראל שלחה אלינו את החוזר הבא ממנו נביא את החלק הנוגע אלינו:

חלק 1: הקיבוץ הקלאסי

1.

חסר רכיב