קיבוץ רביבים 08-6562511

alon2509

05/06/2009
 

עלון קיבוץ רביבים

2509

תאריך 05.06.09

אין להשתמש בחומר מתוך עלון רביבים לצורך פרסום באמצעי התקשורת.

 לקבלת אישור יש להתקשר למזכיר קיבוץ רביבים טל' 08-6562587.

הוצאה אינטרנטית  מנשה לוי

הודעה על הוצאת עלון לרשת קוראים המבקשים לקבל הודעה  עם הכנסת עלון

לרשת מתבקשים לשלוח הודעה עם כתובת ה EMAIL  שלהם  לכתובת   ml3@netvision.net.il

עלון כקובץ WORD
עלון כקובץ PDF
 


מעלון לעלון

דוא"ל של העלון: alon.revivim@gmail.com העורך: נתאי פרץ

בשער: תמונות מחג השבועות. זהו, החג האחרון של השנה הסתיים, אם לא סופרים את ט' באב וט"ו באב וחג המשק - אחרי החגים זה עכשיו. נגמרו כל התירוצים, קדימה לעבודה. החזרנו לעלון את פינת ימי ההולדת, לבקשת חברים רבים. הפינה ירדה בזמן שלא הייתה מפיקה לעלון, וכעת, כשאירית ארמן לקחה על עצמה את התפקיד – הפינה חוזרת. בהצלחה לאירית!

יוסי אייל מציג את סיפורו הזוכה בתחרות הסיפור הקצר: "ברט טורקיז". רביב גדיש מסר לנו כמה משיריו, הזוכים – כזכור – בפסטיבל בשדה בוקר.

יגאל רון כתב שיר לזכרה של חנה'לה תמיר.

סקר שביעות רצון בכלבולית הסתיים. כעת מתפרסמות התוצאות. דו"ח אסיפה שהייתה מעניינת

למדי שעסקה במצב הכלכלי ובבעיית הכלבים בחצר המשק. ניתן לסכם זאת במשפט: "פני הדור כפני הכלב". רינה מדווחת על פעילות משאבי אנוש, ואיציק מדווח משולחנו של הרב"ש. אלדד ימין, בשם קבוצת צעירים שאיכפת להם – על חשיבות הפרגון, אחת מאבני הבניין החשובות של החיים המשותפים שלנו פה. זהו, חמור ולהתראות בשבוע הבא!

נתאי פרץ






מזל טוב!

לחוגגים יום הולדת

01/06

בעז שיזף

02/06

תום אקיאן

02/06

דני ישראלוביץ

02/06

עפרון חנן

02/06

און ריפמן

04/06

חולתי ארזה

04/06

פרידברג גדעון

08/06

פליישמן חנן

09/06

פרחי ננסי

09/06

אוסדון בני

10/06

דור אפרים

11/06

עדן יצחק

11/06

גרול דניאל



מזל טוב!

לדורית ונתאי פרץ

לאיל ולדרור

ליחיא ולכל המשפחה

להולדת הבת


תחזית תרבות


ליל שבת 5/6 בשעה 21.30 בגינת הארכיון

כולם מוזמנים למופע "בקצב הלב"

שירים משנות ה-60 וה-70 (באנגלית)

ביצוע של לארי פוגל ומינדי ברנס.

המופע משלב שירים של אמנים ידועים עם שירים מקוריים.


טיול סיון, ביום ששי 12/6. יציאה בשעה 17.00

הטיול לאזור שבטה.

ניתן להירשם על לוח המודעות עד ה-9/6


שבת שלום, איימי


תודות לעוזרים בשבועות


ערב חג

קפה ועוגה – חיה קולב וקטי ללויה

תיקון ליל שבועות – עתי קוה ואון ריפמן

תאורה – יאיר לבר

תודות נוספות: ליבנה- אקונומיה, זוהר- מחלבה,

פלמין- תרבות, אילנה- כלבולית, עופרה- אולפן.

חג השדה

הפקה – נוגה יוגב

מסכת – פנינה פרץ

 עיצוב הבמה – טל יצחקי ופלמין

תהלוכת הכלים החקלאיים – פול הנדי

הבאת בלות – שלומי וחיזקי

במות – צור גושן

מופע סוסים – זהר והרוכבים

הגברה – יואב אורנשטיין, רועי שפר ותמיר יוגב.

כל משתתפי המסכת:

מנחים – חני, תומר ונטע פריאל

מקהלת ילדים – אלכסנדרה (מורה למוסיקה – בי"ס משאבים)

ריקוד שבועות – יעל טייטל והרקדניות – אורלי ונועה ישראלוביץ', רחל צחור, חן פלד מינה גושן, זוהר שר, רותם גלילי, עופרי והיידי גוטקה, עידית חולתי, ואראיה מהאולפן.


מקהלת מבוגרים – מינה עשת והחלוצים – אורי ברגמן, דנגו, צבי בורשטיין, אבישי ארצי, רות רובינשטיין ואביבה שביט

הפרחת יונים – שבט יסעור

תהלוכת הלחם – שבט נאמן

שבעת המינים – ילדי והורי כיתת בר המצווה

תקיעה בשופר – אוריה ויאיר בן יוסף

חג הלחם:

אירוח בחי נגב – בני אוסדון.

תודה גדולה לאלון צחור ולתורנים מהנעורים ובראשם דנה לופו, נועם ברגמן ואמיר ימין.

תודות נוספות:

מנשה לוי – ירקות, אבינועם קליינפלד – שחרור, עופרה והחבר'ה מהאולפן.

תודה גדולה לכולם,

פלג שלו



הכי מסוכן זה......

הכי מסוכן זה כשאתה מקבל את הדברים כמובן מאליו, אם זה ביחסים בינו לבינה, אם זה בינך לבין עצמך ואם זה בסביבה שבה אתה גר.

אז בקשר לשני הדברים הראשונים אלו דברים קצת יותר אישיים וכל אחד והפרטיות שלו, אבל בקשר לדבר השלישי זה כל אחד והסביבה שלו, במקרה שלנו זה הקיבוץ.

מאז ומתמיד היו ויהיו אנשים שעושים ומוכנים לתת מזמנם בכל תחום שהוא כדי שכולנו נוכל ליהנות גם מעבר לאף שלנו, אז לפעמים כדאי שנרים קצת את מבטנו ונסתכל רגע סביב.

מה שרציתי להגיד בעצם זה שבלי לשים לב ואולי עם לשים לב יש לנו כאן בקיבוץ חיי תרבות ופנאי שהם מקור גאווה. רציתי להגיד בשמי ובשמם של עוד כמה מחברי, ששותפים לאותה הרגשה, תודה רבה לצוות התרבות על תקופה גדושה ומהנה של ערבי תרבות, פעילויות וחגים, תקופה שבה זכינו לחוות כמעט בכול שבוע משהו חדש ומרענן לצד מסורות גדולות וחשובות, תודה לכל מי שתרם, השתתף, עשה ונתן את חלקו, ואפילו הקטן ביותר למאמץ, שבסופו אפשר לראות ברביבים חברה שמחה וחוגגת שנהנית מעושר תרבותי רב.

באותה הנשימה רצינו להגיד תודה לצוותי הפאבים שעושים ימים ולילות בכדי שאנחנו נוכל ליהנות ולשמוח ולקבל משהו שאני בספק אם יש בעוד קיבוצים בסדר גודל כזה.

אז רק שתזכרו שהמובן מאליו לא תמיד מובן מאליו ואנחנו גאים על מה שיש לנו ומוכנים לתרום, לתת ובטח שלהגיד תודה ולתמוך.

תודה לכל מי שמוכן ועושה, תורם ומתנדב כדי שכולנו נוכל ליהנות.


אלדד ימין, בשם צעירים שאיכפת להם


ברט טורקיז / יוסי איל


הסיפור הזוכה בימי הספר העברי ברמת- נגב

למרות שהייתה לי מטריה, הגשם הצפוף והטורדני, הביא אותי להחלטה להיכנס לבית הקפה הקרוב ביותר. בעודי חושב בלבי איזה משקה אזמין, הגעתי לבית קפה שחלון הראווה שלו היה מזכוכית מט. החלטתי להיכנס והדבר הראשון שראו עיני היה ברט בצבע טורקיז.

הברט היה מונח על ראשה של בחורה כבת עשרים ושמונה, שבנוסף לברט לבשה מעיל גשם שלא הספיק עדיין להתייבש. ביקשתי רשות לשבת על ידה על בסיס גורל משותף – פליטי הגשם. ישבתי ממתין לקפוצ'ינו ועוגת הגבינה שהזמנתי. היא אפילו לא העיפה בי מבט. ידה הימנית ציירה בעזרת המזלג אינסוף מעגלים בתוך הצלחת שכנראה הכילה קודם עוגה. שאלתי אותה בנימוס אם היא יכולה להמליץ לי על העוגה שכבר אכלה. בחוסר עניין אמרה שהייתה זאת עוגת גבינה. סיפרתי לה שבמקרה הזמנתי כבר עוגת גבינה ושאלתי אותה אם תסכים שאזמין לה עוגה נוספת. הוספתי שתנועות המזלג על צלחתה העלו בי את הרושם שהיא עדיין רעבה.

  • אתה רוצה להתחיל איתי?

  • מה גרם לך לחשוב שאני רוצה להתחיל איתך?

  • אתה נכנס לבית קפה, כמעט ריק, ומכל השולחנות הפנויים אתה מתיישב דווקא בשולחן שלי. מה אני צריכה לחשוב?

  • תחשבי כך, כמו שאני חשבתי – הנה עוד מישהי שברחה מהגשם.

  • אני לא זונה!

  • גם אם הייתי מתאמץ הרבה, לא הייתי מסווג אותך במקצוע הזה.

  • אז מה משך אותך לשבת לידי?

  • הצבע של הברט.

תנועות המזלג המעגליות נמשכו ואני פרשתי אותם עכשיו, כמועקה. כנראה שצדקתי. לפתע אמרה:

  • מסרתי אותו.

  • חשוד? עבריין מוכר?

  • מה איתך, אתה חושב כעורך דין.

  • אני באמת עורך דין.

  • עכשיו אני כבר לא זקוקה לעורכי דין.


היא התחילה לספר בקול מונוטוני של השלמה על כך שמסרה את ילדה התינוק לאימוץ. הייתה בקולה השלמה מתוך כאב. זה לא הסיפור הקלאסי של בחור שמפתה בחורה, עושה לה ילד ונוטש כשאינה מוכנה לעשות הפלה. "נכנסתי לעבוד כאנימטורית במשרד פרסום. בעבודה הראשונה שלי במשרד צוותתי עם יואב, שעבד כקופירייטר. הוא לא היה יפה במיוחד או אתלט. נמשכתי אל הנינוחות שלו ואל דבריו החכמים. הפכתי לציידת. כשסוף סוף נפל מרצון ברשתי, הרגשתי כמלכת העולם. לא סיפרתי ליואב על ההריון וכשיצא להשתלמות בת שנתיים בחו"ל הוא לא ידע שיש כבר יצור חי שקושר אותנו". הגשם פסק ושנינו יצאנו לדרך. הלכנו לאותו כיוון. כשעצרה מול ביתה אמרה: "אתה יודע להקשיב, תודה". ואני כמו גולם אמרתי: "אהבתי אצלך את הברט בצבע טורקיז". היא עלתה במעלית לקומה הרביעית. המתנתי כמה דקות ועליתי לדירתי בקומה השביעית. למחרת, כשחזרתי מהעבודה, ראיתי בתיבות הדואר של דיירי הקומה הרביעית, תיבה שנוספה לה מדבקה, עליה היה מודפס "ברט טורקיז".




לזכרה של חנה'לה תמיר - כתב יגאל רון / ידיד המשפחה וחבר מעוז ב'


חנה'לה שלנו היא שיר אהבה

וכמו בשיר, חשובות המילים

אבל חשובה מהן המנגינה

חנה'לה היא מנגינה.


חנה'לה שיר של אהבה

ידענו,

אם נפגשנו כל יום, או פעם בשנה

היא בך תמיד נגעה היא תמיד קרנה

את הלא ניתן לאמירה

כי בכל פגישה נשבה הרוח הטובה

ממנה לך – כמתנה יקרה.


חנה'לה שיר של אהבה

היו אלו הזרועות הפתוחות לחיבוק

רפרוף הנשיקה, חום החיוך.

כן, זה היה והיה גם העוד

שאותו אין, לא צריך, אי אפשר למדוד

לכן מכל חיבוקי חברות

אלה שלה יישארו איתך לצמיתות.


חנה'לה שיר אהבה

לא רק, כי היו הצניעות, היושר והענווה

אמת טהורה, שאין בה העמדת פנים ושקרים

וגם זאת תישא איתך לכל החיים.


חנה'לה אנחנו נפרדים

אנחנו לא רוצים

אנחנו לא יכולים

משיר ונעימה כזאת אין פרידה.


תודה לך יקירה

על כל האהבה

שהענקת לכולנו

ובך מעולם לא נגרעה.


תודה חנה'לה של שיר

חנה'לה של אהבה

בנוהג של יהודים, אבקש ממך סליחה

הרי כל שכאן אמרתי, את ודאי דוחה

אבל בזה אני נשבע

כל שכתבתי לא ממוחי נבע

זו היד שכתבה רק אמת אמרה

סליחה.


משירי רביב גדיש עליהם זכה בפרס


ביכורי 2009


איך יאהב אדם חברו

ואת עצמו בקושי יקבל

ואיך יעשה שלום למעלה

כשאין שלום למטה


האומר בשמים היא

נאחז בכוחו באדמה

המגדל חיטה ושעורה

מוותר למען השלום


איך יעלה החקלאי יבולו

אם הגשם לא הגיע בעיתו


באב ענן הופעת

ואותי ליבוש השארת


<
חסר רכיב