קיבוץ רביבים 08-6562511
חסר רכיב

alon2373

18/08/2006

עלון קיבוץ רביבים
עלון מס'  2373

 תאריך  18/08/06

עלון כקובץ WORD

אין להשתמש בחומר מתוך עלון רביבים לצורך פרסום באמצעי התקשורת.

 לקבלת אישור יש להתקשר למזכיר קיבוץ רביבים טל' 08-6562587.


הוצאה אינטרנטית  מנשה לוי ml3@netvision.net.il

 

הודעה על הוצאת עלון לרשת קוראים המבקשים לקבל הודעה  עם הכנסת עלון

לרשת מתבקשים לשלוח הודעה עם כתובת ה EMAIL  שלהם  לכתובת   ml3@netvision.net.il


מעלון לעלון

דוא"ל של העלון:arevivim@hotmail.co.il עורך: עודד גולן

בשער – תודות מה"צפוניים".

ü                  "על קצה הבמה" – רפי.

ü                  תודות למארחים.

ü                  די לנסיגות – אריק אפרים.

ü                  עם אלון על לבנון – אורנה ח'.

ü                  משולחן המזכיר – חגי רזניק.

ü                  רסיסי רביב-רבל – מאירקה.

ü                  פרידה מועדת שיכון – רויטל א'.

ü                  ראיון עם קלאודיו וסינטיה – עודד ג.

ü                  מהחינוך באהבה – פנינה.

ü                  קן רביבים לאן? – גיל רביב.

ü                  דוחות והודעות, חמורים ואחרים.

שימו לב! העלון הבא יופיע בעוד שבועיים 1.9.06

                                                            שבת שלום!

 

מזל טוב!

לחוגגים יום הולדת השבוע

ובשבוע הבא

רועי לופו, יום ו' 18.8

עמרי קלוסקי, יום א' 20.8

מורן כהן, יום ב' 21.8

מריון לויטס, יום ג' 22.8

אפרת פרץ, יום ג' 22.8

עפרה אטקינס, יום ד' 23.8

יוני חזקיהו, יום ה' 24.8

מוריה בן עמי, יום ה' 24.8

חגי רזניק, שבת 26.8

אירית ארמן, יום א' 27.8

רמי כהן, יום ב' 28.8

 

הערב, ליל שבת ה-18.8 המופע מתחיל...

מועדון הפול בר מזמין את כל הקיבוץ להופעת מוסיקה

על הדשא בסמוך לפול בר.

יופיעו נגנים מהקיבוץ: איתן, אורי, גל ועידן חולתי הגדול.

ישיר בראיין, אמן אורח מבאר שבע, שמופיע לראשונה בקיבוץ.

הוא ישיר חומר מקורי שכתב והלחין בעברית, אנגלית וספרדית.

במקום בר שתייה קלה וחריפה (בתשלום).

מסך עם סרטים לילדים.

התכנסות בשעה 20:30

התחלת המופע המקומי בשעה 21:30 ואחריו ההופעה של בראיין.

הציבור מוזמן בהמוניו (אפשר להביא פיקה לישיבה על הדשא).

                                         מצפים לראותכם נדב ב' וצוות הפול בר

 


על קצה הבמה

הערב, ליל שבת, 18.8.06, בשעה 21.30:

                                             הסרט - "גברת הנדרסון גאה להציג".

אנקדוטה שערורייתית ומשעשעת מתולדות ימי אנגליה של שנות השלושים.

המצאת הסרט המדבר הוא להיט וקהל הקונצרטים הולך ופוחת.

גברת הנדרסון זקנה מחליטה להשיב מלחמה – היא רוכשת אולם ישן ומקימה

בו את תיאטרון "התחנה", המנצל פרצה בחוק שמאפשרת להעלות מופעים ומחזות

בעירום מלא.

התיאטרון שב ומתמלא באנשים שמפיצים את הבשורה ברחבי העיר, לשמחת כולם.

השחקן בוב הוסקינס היה מתנדב בקיבוץ זיקים (אנחנו שוקלים להעתיק את הרעיון

לאולם גולדה).

* בפואיה נתלתה תערוכת ציורים של מרים קולבקר מאשלים (רעייתו של אלישע המדבירן).

תחזית אירועים באולם, נכון לרגע זה:

ליל שבת,8.9 – סרט "משימה בלתי אפשרית 3"

יום ד', 13.9 – הצגת תיאטרון גשר "מומיק".

יום ד' 18.10 – הצגת תיאטרון בית לסין "מקווה".

* הגעתי לקצה הבמה ואני יורד ממנה. היה טוב וטוב שהיה.

* לא כל כך שייך למדור, אבל בכל זאת – מושיקו מציעה שם

לקניון בית הקירור: "מרקו". הוספתי ציור והרי הצעה ללוגו.

                                                                              בהנאה, רפי

 

 

כולנו משפחה אחת

לתושבי רביבים היקרים והאהובים,

רציתי לשתף אתכם בתחושותיי ובמעללי בחודש האחרון.

אני תושבת "חוסן" (מושב ליד מעלות).

ביום רביעי, לפני כחודש, כשהחל הבלגן בצפון, סידרנו את הממ"ד

בביתנו ושהינו בו, בן זוגי, שתי בנותיי (בת 4 ותינוקת בת 8 חודשים)

ואנוכי, במשך 4 ימים.

כשהצצנו החוצה ראינו את פטריות העשן, הנוצרות מנפילות הקטיושות,

את השריפות ואת פעולות הכיבוי.

משום קרבת מקום מגורינו לגבול, שמענו כל העת את יציאות הפגזים מהטנקים

של כוחותינו ואף את היריות וכמובן את נפילות הקטיושות, שלעיתים היו רחוקות

ולעיתים  קרובות להפחיד.

הממ"ד הפך להיות חדר אוכל, חדר משחקים, חדר יצירות ובלילה חדר שינה.

ביום ראשון בבוקר, שמענו את הקטיושות עפות מעל ראשינו דרומה והחלטנו לעזוב.

ארזנו במהירות מעט מאוד דברים, ונסענו למרכז תחת אש הקטיושות,

מתפללים שנגיע בשלום.את השבועיים הבאים העברנו בסלון ביתם של קרובי משפחה.

מתח, עצבנות, חוסר ודאות, חוסר אונים, ייאוש, בכי חנוק, דאגה אין סופית –

אלה רק חלק מהתחושות המלוות אותי מאז תחילת המלחמה, ובעיקר געגוע גדול לפינה הפרטית שלנו.

ניסינו למצוא מקום להיות בו, אך כל המקומות אליהם פנינו, היו כבר מלאים בתושבי הצפון. אך אז קיבלנו שיחת טלפון מחברים, שספרו לנו כי קיבוץ רביבים מציע לארח את פליטי הצפון.

וכך, ללא שום ציפיות, שמנו את פעמינו לעבר הדרום. לא היה לי

חסר רכיב