מספר שבועות לפני חג השבועות, פנה אלי עודד וביקש לכתוב כמה מילים לעלון – מה קורה במדגה.
כמובן, בלי לחשוב, שלחתי אותו ליענקל'ה, במובן החיובי של הכוונה.
לא ניתן שלא להתייחס לחסרונו של יענקל'ה יוגב, אשר היה מחולל הרעיון והחזון להקמת חוות ייצור של השפמנון האפריקאי, ברביבים.
יענקל'ה חסר לנו (לכולנו) כל יום וכל שעה. בעת שאנו יוצקים את היסודות המקצועיים והעסקיים הנדרשים לצורך שימור ופיתוח הענף, תקוותנו היא לראות את חזונו של יענקל'ה קורם עור וגידים במערכת מקצועית ועסקית יציבה ובוגרת, אשר תביא את הפוטנציאל הגלום בתנאי הסביבה ובמים הגיאותרמיים של רמת הנגב, לידי ביטוי בפרויקט הדגים של קיבוץ רביבים.
"מדגה רביבים" מאופיין במערכת ייצור קטנה (יחסית) אשר הוקמה לפני כמה שנים כפיילוט, שמטרתו בדיקת ייתכנות הגידול המסחרי של הדג.
מערכת הפיטום של הדגים (14 בריכות בטון בלבד), הוקמה לכאורה על בסיס קונספט מוכר של מערכת סגורה, אולם בפועל לא הוקמו כל אותם אלמנטים (ביופילטר, משקע, מפריד מוצקים) המאפשרים טיפול אפקטיבי במים החוזרים. בנוסף לכך - מדובר בתשתית גרועה ביותר המגדלת דגים (בהצלחה ) למרות תנאי הסביבה ותנאי גידול קשים ביותר ברוב ימות השנה.
בהתייחס לנתוני השיווק והנתונים הכלכליים של הענף, כפי שמשתקפים בדוחות העסקיים של המשק, ניתן לציין בסיפוק כי מערכת הייצור של הדג ברביבים, בניהולו של אריק, עומדת ביעדים המקצועיים והעסקיים אשר הוגדרו ע"י ההנהלה המקצועית.
בסוף 2005 ניתן היה להגדיר (לראשונה) מערכת שיווק פעילה ויציבה.
יש לציין כי יש לדגים דרישה קבועה בשוק.
במישור העסקי צומצמו באופן משמעותי רוב הוצאות הייצור (תשומות) של הענף – מזון, דגיגים, כוח אדם וכדומה.
במישור המקצועי קיימת עלייה משמעותית ביותר (עשרות אחוזים) של נתוני שרידה של דגיגים ושיפור משמעותי בנתוני הזנת הדגים. בנוסף (ובעיקר) הוטמעו שיטות עבודה (בקרה) ודיווח וניהול, היוצקות בסיס איתן לקיום המדגה ולתוכניות ההתרחבות הצפויות בשנים הקרובות.
תודותנו לצוות העובדים – אבישי ארצי,
איציק עדן, וחבורת הילדים – יותם ירקלי,
דותן אטקינס, איתי קלוסקי, רן בן לולו,
תום שפיר וסער שוורץ, אשר עוזרים במלאכה קשה זו ביומיום.
אריק
