קיבוץ רביבים 08-6562511
חסר רכיב

alon 2356 עלון

21/04/2006

עלון קיבוץ רביבים
עלון מס'  2356

 תאריך   21/04/06 

עלון כקובץ PDF

אין להשתמש בחומר מתוך עלון רביבים לצורך פרסום באמצעי התקשורת.

 לקבלת אישור יש להתקשר למזכיר קיבוץ רביבים טל' 08-6562587.


הוצאה אינטרנטית  מנשה לוי ml3@netvision.net.il

 

הודעה על הוצאת עלון לרשת קוראים המבקשים לקבל הודעה  עם הכנסת עלון

לרשת מתבקשים לשלוח הודעה עם כתובת ה EMAIL  שלהם  לכתובת   ml3@netvision.net.il


מזל טוב!

לחוגגים יום הולדת השבוע

גלית חזקיהו, יום ו' 21.4

פאולה דה מלאך, יום  א' 23.4

איתן בניה, יום א' 23.4

מדלין גרול, יום א' 23.4

שלומי אללוף, יום ב' 24.4

חגי גלילי, יום ב' 24.4

אורי יוגב, יום ב' 24.4

מונה רפאלי, יום ג' 25.4

אנדרי וייספלד, יום ד' 26.4

גל כהן-סולל, יום ד' 26.4

אלחנדרו סינלביץ, יום ד' 26.4

נרדה ארז, יום ה' 27.4

שולה לב, יום ה' 27.4

 

 

מעלון לעלון

דוא"ל של העלון: arevivim@hotmail.co.il עורך: עודד גולן
--------------------------------------------------------

ü                  בשער –  איור של לנה רזניק.

ü                  על קצה הבמה.

ü                  לזיכרו של איזי שרוף.

ü                  עדים במדים – יוחנן שביט.

ü                  חוסן חברתי וכלכלי - יגאל צחור.

ü                  משולחן מרכזת התרבות.

ü                  עדכוני ביטחון – ניני.

ü                  נסעתי, ראיתי – מנשה לוי.

ü                  כנס בנים – פסח 2006 – חנהלה.

ü                  שושקה.

העלונים הבאים יצאו כסדרם בימי שישי

ולא בערבי החגים.

                                           שבת שלום!

 

על קצה הבמה

 

הערב, ליל שבת 21.4, בשעה 21.30, באולם הסרט "מינכן".

הבמאי סטיבן שפילברג, בשיתוף פעולה ראשון עם המחזאי

טוני קושניר ("מלאכים באמריקה"), נוגעים באחד הרגעים

הטרגיים ביותר בתולדות מדינת ישראל – רצח 11 הספורטאים

הישראלים באולימפיאדת מינכן. בעקבות אותו פיגוע רצחני,

נשלחים סוכני המוסד לאדמת אירופה למצוא את המפעילים

של הטרוריסטים ולחסלם.

בין המשתתפים בסרט – השחקנים הישראלים אילת זורר,

גיא זוארץ, שרון אלכסנדר, מוסקו אלקלאי, גילה אלמגור,

אסי כהן ודב רייזר.

 

לכל המתעניינים והתמהים: משום מה לא הוזמנה אף הצגה לחודשים

הקרובים (ההצגות מוזמנות ע"י המתנ"ס).

ההצגה הקרובה היא "מקווה", ב – 18 לאוקטובר, בשעה 21.00.

סרטים עדיין מוזמנים:

ליל שבת, 19.5 – התרסקות.

ליל שבת, 23.6 – נקודת מפגש.

                                                                                    בהנאה רבה, רפי

 


יום הזיכרון לשואה ולגבורה  תשס"ו

ביום ב', כ"ו בניסן תשס"ו, 4.4.06,

החל מהשעה 19.00

תוקרן במבואת העולם מצגת שקופיות המנציחות תמונות מחיי העם היהודי בגטו

וממחנות ההשמדה.

בשעה 20.00 - נתכנס באולם לטקס ציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה.

כל הנוכחים מתבקשים להביא פרחים ולהניחם במנורת הפרחים, בחזית הבמה.

החברים מתבקשים להתרכז בשורות הראשונות. הורים לילדים צעירים – בסמוך לילדיהם.

 

ביום ג', בשעה 10.00, תושמע צפירת דומייה ברחבי הקיבוץ.

 


איזי שרוף ז"ל

 

14.11.1932 – 12.4.2006

 

אבא,

איך מסכמים בכמה מילים חיים שלמים, 73 שנות חיים?

שנים רבות וטובות של עשייה, בנייה ויצירה

הרתמות לדרך, שהיא כל כך שונה מזו ממנה באת

בבולגריה הרחוקה.

שנים יפות של הקמת בית ומשפחה

וישוב פורח בלב המדבר.

 

ושנים  אחרות

ארוכות, קשות

של כאב ועצב שלעיתים נראו פשוט אין-סופיים

וגדולים מלהכיל.

שנים של אכזבה, געגוע  וכאב, כל כך הרבה כאב.

 

והתקופה האחרונה, קצרה. קצרה מדי.

של חזרה לעשייה ויצירה, 

של חזרה לשותפות פעילה ומובילה.

תקופה של עניין ואתגר

וברק, כן ברק  בעיניים.

 

אני שמחה כל כך שמצאת את דרכך אל עמותת "נאמן" והם אליך,

ככה אני יודעת שאתה נח בשלום על משכבך, רגוע.

ואפילו כבר לא צריך להתגעגע.

 

                                                                                           רונית

יונתן,

כשסבתא ארזה נפטרה הייתי בת שנתיים, בדיוק כמוך, צעיר הנכדים היום.

את סבתא אני זוכרת רק מהסיפורים ודרכם למדתי להכיר אותה.

את סבא כבר הכרתי ורצינו לספר לך איך זה היה אם אתה היית גדל לצידו.

היית נכנס ביום שישי בערב, יחד עם כולנו, ורץ ישר לארון הממתקים, לקחת

לך מקופלת או דובונים.

בלילה לפני השינה היית שומע את התקליט של פטר והזאב וביום שבת בבוקר

הייתה מחכה לך מצייה, אפילו שלא פסח, וסלט חתוך דק, דק...

אחר כך היית מתיישב ליד שולחן וסבא היה מלמד אותך איך צובעים בתוך הקווים.

סבא היה נענה להפצרותיך מקריא עוד אחד מסיפורי חבורת סלט, ואת שנת הצהריים

היית מעביר על שמיכת פוך מול הטלוויזיה, או הולך לבקר את סבא במיצפטל וזוכה

לקבל ארטיק.

כשהזמן לחזור הביתה היה מגיע, סבא היה הולך אחריך לאוטו עם שקית ממתקים לדרך

ומנופף לשלום עד שאתה נעלם אל מעבר לאופק.

ממש כמונו.

 

חסר רכיב