קיבוץ רביבים 08-6562511
חסר רכיב

עלון 2274 19/07/04

01/08/2004
עלון קיבוץ רביבים מס' 2274
מתאריך 19/07/04

העלון כקובץ word
העלון כקובץ WORD
הוצאה אינטרנטית מנשה לוי ml3@netvision.net.il
תמונות מבר מצוה
תמונות מבר מצוה
מעלון לעלון
 הציור בשער העלון – ע"י לנה רזניק שנענתה בשמחה לבקשתי לצייר "משהו לקיץ". תודה ללנה! השיר "אבי למד אותי לשחות" מאת המשורר זאב.
 מעבדת המחשבים - שמ"ח, של ישי בן עמי, משרתת את הקהילה ואף את תושבי הסביבה.
חגי רזניק נפגש עם ישי לשמוע על כך מפיו.
 יום אחד ירד, באופן דרסטי, הממוצע הגילי של האנשים בחדר האוכל. קבוצות צעירים מלאות חיים ואנרגיה נחתו אלינו הישר מאוסטרליה ומניו זילנד. על כך מעדכנת אותנו עפרה אטקינס.

 לכבוד הקיץ שהגיע לכאן בכל עוזו, מצאנו באחד העלונים כתבה בנושא "שתיית נוזלים והשפעתה על התפתחות מחלות".
 "חבל עזה" הוא מקום שמוזכר רבות תמיד, ובימים אלה בפרט. כולנו קוראים ושומעים עליו, אבל נשמרים מלהגיע אליו. חיים פרחי הצטרף לסיור מזכירות מחוז התק"ם בחבל עזה. גם עדי בבאי ממשאבי שדה הייתה באותה משלחת ואת התרשמותה העלתה על הכתב.
שבת שלום,
ויקסי


תודה
עכשיו, כשההתרגשות הגדולה
כבר מאחורינו,
ואנחנו כולנו התפנינו
מהאירוע הגדול ומעצמנו,
רוצים להגיד תודה ענקית
ולתת חיבוק אוהב
לכל מי שהעניק לנו
מקרב לב.

לא נזכיר את השמות כולם
שהרי לשם כך נצטרך לשבת פה
מעתה ועד עולם.

אנשים טובים, ביולי חם
דאגו שיהיה לנו פשוט מושלם.

ליהודית ויניב, על הליווי התומך והנפלא
שהוכיחו שאפשר להתגבר על כל תקלה
ומכשול
ולעשות את זה בגדול.

ליחיא, שכהרגלו לקח אחריות
על כל הפרטים של השנה
ונתן לנו ימיו ולילותיו במתנה.

לפול, שעבד קשה כל כך,
אף זאת לך לא נשכח.

במסיבה נאמר – לכל מי שעומד כאן היום –
בזכותכם הכל הפך לחלום!

תודה ענקית –
מילדי והורי כיתת נורית

על קצה הבמה
 נערה עם עגיל פנינה – הערב, ליל שבת, באולם, בשעה 21.30 .

גירסה קולנועית לספרה רב המכר של טרייסי שבלייה.
סקרלט ג'ונסון היא גריט בת ה – 17, שנאלצת לצאת לעבוד כדי לעזור
בפרנסת משפחתה.
היא מועסקת כמשרתת בביתו של הצייר יוהנס ורמיר (קולין פירס).
יופיה, השקט שלה וההבנה המפתיעה שהיא מגלה בציור,
מעוררים את תשומת לבו של ורמיר ובמהרה מתפתח לו מתח מסוים מאוד
בין השניים, הגורר מתח כללי בבית.
פטרונו העשיר והאשמאי הזקן של ורמיר (טום וילקינסון), שגם הוא חומד
את גריט ושם לב למתח בינה לבין ורמיר, מזמין ממנו ציור שלה, שבסופו הפך,
כנראה, לציור מפורסם ביותר של ורמיר.

 תערוכה חדשה בפואיה - ציורי שמן של מיכל קוריאל, ממשאבי שדה.

בהנאה, רפי

מפנקסו של הרב"ש
- ג'יפ השמירה – די קשה לשמור עליו תקין בכל פריטיו, ולשמור על ניקיונו.
אשמח מאד על כל עזרה מצד השומרים: אשמח מאד באם לא יפצחו גרעינים
וירקו את הקליפות על הרצפה.
אשמח מאד באם לא יכניסו כלבים שיש להם מנהג מגונה להשיר את שערותיהם
על הריפודים.

- בגמר השמירה יש להחנות את הג'יפ בחניה, מול השביל של שכונת השער.
אין להשאיר אותו ליד ביתן השמירה.

- כל השערים הפעילים, מלבד השער החשמלי, מוספרו: 1 – 10.
המספור מתחיל מהשער המזרחי, וכולל את כל שערי האזור, מצפה רביבים והשער
בכביש רתמים. שלט המספר, קטן ירוק והמספר בצבע לבן.

- בהכנה, שרטוט של רחבת הפונדק במצפה, ומערך השערים שם.
עם גמר ההכנות, ייערכו מספר שינויים בסגירת השערים.
סבב השמירה הרגיל יכלול את רחבת החניה של הפונדק.

- באחת השבתות האחרונות שוטט בחצר איש זר. הוא נראה משוטט בשכונת השער.
בשכונת המטע הוא נכנס לאחת הדירות. כשראה שהדירה מאוישת שאל איך מגיעים
לחי נגב.
למי שעדיין לא נועל את דירתו כדאי לשנות ממנהגו. רצוי מאד להודיע לאנשי הביטחון
על כל אירוע כזה מידית ולא למחרת היום. בכל דפי מספרי הטלפונים, מופיעים מספרי
הטלפון הנייד של רמי ושלי, כולל מספרים מקוצרים כאשר השיחה היא ממכשיר בזק.
בעבר כבר נראה רכב משוטט באזור הלולים והרפת. גם שם טען האיש שחיפש דרך לחי נגב.
אני מבקש מאד לנסות לרשום את מספר הרכב במקרים אלה.
- השבוע נלקח ג'יפ השמירה, ללא רשות, לעבודות בתחום חצר הקיבוץ.
אין להשתמש ברכב זה ללא רשותי.
אמנון ליבנה
מועדת השכלה:
מועדת השכלה:
לידיעת הציבור
לידיעת הציבור:
כאשר מתקשרים לכללית CALL מטלפון של המשק יש לחייג את המספר המלא (אין אפשרות של כוכבית):
9-1222-2700

המספר הקודם 1-700-707-700 מבוטל!
"צריך לזכור את היתרון הגדול שיש לקהילה שיש לה איש מחשוב צמוד, שמנהל מעבדה"
חבר אחד, שישי בן עמי עזר לו בשעת לילה מאוחרת, לפני איזו הגשה של מסמך לצורכי עבודה,
פנה אלי בבוקר שאחרי וביקש ממני לראיין את ישי ולתת למעבדה שהקים קצת במה בעלון.
קיבלתי את המשימה בשמחה.
קצת היסטוריה:
ישי התחיל לתת שירות בבית לפני שנים, בתור הובי בפינת האוכל ובלי אמצעים מיוחדים. כאשר בשירותי המחשוב של רביבים דאז החליטו להתמקד בטיפול בענפים, ביקש ישי להקים מעבדה שתיתן שירות לחבר (שמ"ח – שירות מחשוב לחברים).
עדין כמרש"ק דחף, ועדת צריכה עזרה ו... הופס, קמה לה מעבדה.
בהתחלה דובר במקלט קטן ובמחשב אחד ועם הזמן העניין התפתח. ישי נעזר בקטי ללויה ובאלי גרול להפעיל את המקלט , כשכולם נעזרים בליווי של צחי רם.
בשלב מסוים הצטרף ישי
ל"רב-דעת", שם עבד תקופה כאחד מצוות הטכנאים. בסוף שנת 2000 הוא סיים לעבוד שם.
אז ביקש ישי לפתוח שוב את שמ"ח... ואכן אושר לו לפתוח זאת כיזמות מטעם הקהילה.
הזמן עשה את שלו, המעבדה החדשה של ישי התפתחה והורחבה ועם הזמן נוספו לה אמצעים ואביזרים. ישי מטפל אפילו בקליינטים לא מעטים מהסביבה הקרובה שמחוץ לרביבים.

איך אתה רואה את תפקידך היום?
מטרתי העיקרית היא ש"כסף לא יצא החוצה וכסף מבחוץ ייכנס פנימה", עונה ישי בחיוך מבעד לפייפ.
הלקוחות של שמ"ח הם כ 60% מרביבים ו 40% לקוחות חוץ. אני מעוניין, כפי שהצלחתי בשנים האחרונות שלאחר הורדה של המשכורת שלי, השקעות והוצאות – אוכל לעמוד בכבוד ולהשאיר אף רווח מסוים, על מנת שאוכל להתפתח ברמת השירות שאני נותן. מעבר לזה, כתוספת למשרה שלי, אני גם אחראי על עניין הפלאפונים, נושא שדורש לא מעט התעסקות בפני עצמו.

זה לא סוד שיש תלונות וקיימת בעייתיות במתן שירות מסוג זה...
תראה, קודם כל בוא נמנה את היתרונות הרבים. אם חבר נתקע בשעה 22.00 בלי דיו למדפסת למסמך דחוף, או בבעיה דחופה אחרת – אני לעולם לא אגיד לא! וצריך לזכור את היתרון הגדול שיש לקהילה באיש מחשוב צמוד שמנהל מעבדה.
יש חברים החושבים שבגלל שהשירות הוא בתשלום, אז עלי להגיע לבית הלקוח, לפרק את המחשב ולהחזיר אותו מחובר. חשוב להבין – אינני ערוך לכך. אין לי את הכלים לעניין ואין לי את הזמן להתרוצץ בין הבתים. אם אעשה זאת לא יוותר לי זמן לטפל מיידית במחשבים שיחכו לי עצובים במעבדה.
חשוב גם להבין שלא תמיד ניתן לפתור בעיות בטלפון . אני מנסה להעביר לחברים חומר כתוב וכשיש זמן גם טיפים, אבל בהכשרתי אני טכנאי
פי. סי ולא עוסק בתחום של מה שנקרא בשוק "מוקד שירות תמיכה טלפוני" (יש מקצוע כזה וחברות גדולות אכן מפעילות מוקדנים כאלו).

לנושא הכי בוער במסגרת התקציב הקיבוצי, המחירים -
גם פה ידועה הבעייתיות ובאמת, אבל באמת, איפה שניתן אני משתדל לא לחייב סתם.
עדיין חשוב לזכור שהקיבוץ כממסד דורש ממני להביא משכורת לקהילה. הקיבוץ אמנם מסבסד 25 ₪ משעת עבודה שלי, אך החבר עדיין מחויב ב 50 ₪ נוספים. יום העבודה שלי צריך להתחלק בצורה הוגנת ועלי לתת שירות לכל פונה ולכן ג'סטות של עבודת חינם ייצרו כאוס של מעבדה ולא של עבודה מקצועית.
לגבי מחירי המוצרים – נכון! ניתן למצוא מוצרים זולים יותר, אך הרבה פעמים הם באיכות ירודה משלי. אסור גם לשכוח שחברות גדולות, שקונות עשרות מחשבים, מקבלות הנחות מאוד משמעותיות מספקים, גם על ציוד תואם. עדיין צריך לזכור את היתרון של המעבדה על גודלה: היא קרובה לבית במרחק צעידה והשירות הוא מהיר, מקצועי ואישי.



אני באמת מוכן לייעץ לחברים, גם לגבי איכות הרכיבים, בהצעות מחירים מחנויות ועסקים מחוץ לקיבוץ, אך יותר קשה לי ללתת שירות למחשבים שנקנו בחוץ (קשר מול ספקים, הכרה ועבודה של שנים עם אותם רכיבים ועוד...) ובכל זאת אני עושה זאת לא אחת.
עדיין בקיבוץ לפעמים יש שרואים יותר את הצד השלילי ופחות את הצד החיובי. חשוב שאנשים יראו את החיובי ואת העניין היכן שאני יכול – אני נותן ובגדול.
אם רביבים הייתה מחליטה (ואני לא בהכרח טוען שזה נכון – אם כי זו אפשרות סבירה) שאת שירותי המחשוב לחבר היא מסבסדת ומורידה ממני את עול ההתפרנסות פר חבר – אז הייתי נותן שירות חינם ככל שאני יכול ולאורך זמן. אך זה לא המצב.

מעבר לזה אני מודה לכל אותם חברים רבים שמפרגנים ויודעים לטפוח על השכם ולספר לחבר'ה ונהנים בסך הכל משירות קרוב, מהיר ומקצועי.
לסיכום – אני מאחל לרביבים רק שמחה ואושר.



שמע, שאל ורשם: רזניק





כל ה"אוזים" וה"נוזים"!
כן, כן. שמענו יצא למרחוק ושמנו הולך לפנינו.
ועכשיו גם הניו זילנדים (ה"נוזים") רוצים... רק רביבים.
אז הם הצטרפו ל"אוזים" (האוסטרלים) וכך נולדה תוכנית פיילוט
של אולפן קיץ קצר, למשך 6 שבועות, המשלב עבודה בצוותים,
במשימות התנדבות באזור.
כך מתעצב לו דור חדש של מתנדבים במרכזי הקליטה, בקייצות
וקייטנות של הנוער העובד בבאר שבע, בכפרים הבדואים הסמוכים
לנו וברביבים – בנוי, בחי נגב ובקשירת קשר חם ובלתי אמצעי
עם ילדינו ונערינו.

באולפן מלמדות: רוחלה שחר, ניצה לבבי, מילה סמואלסון ודינה סוכוב.
בו זמנית ממשיך להתקיים כאן אולפן העולים ה"ותיק". השבוע נסענו
לסמינר זהות יהודית, בבית התפוצות וחזרנו עם חוויות.
אפשר להגיד בשמחה, שבאותו יום הרגישו בחסרונם בקיבוץ.
באולפן מלמדות ננסי ודינה סוכוב (כן, אותה אחת מהמשפט הקודם).

אלה הן חדשות האולפן להפעם.
נאחל לכולנו ימים קלים וקרירים ולהתראות בשמחות ובמצב רוח טוב.

עפרה

עשיתם לנו יותר מ"בוקר טוב
עשיתם לנו יותר מ"בוקר טוב"

לתלתון "ורד, חמניה, איריס"
ולמירב כהן היקרה
תודה על ההפתעה!

לפעמים אנחנו נותנים ואחרים מקבלים
לפעמים אחרים נותנים ואנו מקבלים.
זה לדעת לקבל,
לדעת לתת.
זו חוויה.

המתנה היא עצם היותכם כאן,
מביאים שמחה, מעלים חיוך,
מתנדבים בלי לצפות לתמורה,
בלי לחכות לתודה.

מאירים מקומות חשוכים
בכל אחד מכם יש יופי, טוב ונשמה.
תורם ממה שהוא חשוב
מפשיל שרוולים, פושט ידיים.
רק אז היופי של כולכם
הוא פי שבעתיים.




בשם כל "אפרוחי רביבים"
אורלי חכלילי
תודה! היה טעים!
לך לעזה וכל השאר
ביום רביעי קיבלתי טלפון – רוצה לבוא לעזה? בלי מחשבה שנייה הסכמתי. בליבי חשבתי – יש כאלה שנוסעים לתאילנד ויש כאלה שנוסעים לעזה. חוץ מזה , כילדים היינו מקללים בינינו "לך לעזה" אז הנה הולכים לעזה.
אז מה הסיפור? סיור מזכירות מחוז התק"מ בגוש קטיף.
טוב, זה לא בדיוק עזה, אבל בוודאי סיור מעניין.
ב – 08.30 אוסף אותי חיים פרחי מרביבים, פנינו לעבר "מעבר קטיף" (לשעבר "מעבר כיסופים"), שם מחכים לנו שאר המשתתפים שהגיעו מאפעל וממקומות אחרים בארץ. ח"כ דני יתום, מזכ"ל התנועה נתן טל, שיבולת וחניק מהוועדה הפוליטית,
יואל מרשק ראש אגף המשימות, ראשי מועצות אזוריות ועוד חברי מזכירות ופעילים.
עולים לאוטובוס ממוגן. האוטובוס מלא. מצטרף אלינו ערן שטרנברג, דובר מ.א.
חוף-עזה.
יוצאים לדרך, נוסעים בציר הפיגועים לכיוון כפר דרום.
במהלך הנסיעה מפנה ערן את תשומת לבנו ומראה לנו ציוני דרך – פה נפגעו טלי ובנותיה, שם נפגעו שני חיילים, פה הייתה עצרת לזכרה של טלי ומשם הגיעו המחבלים שירו על משתתפי העצרת.
הם יצאו מהפרדס ולכן גילחו את כל השטח.
לאורך כל הדרך יש קונצרטינות משני צדי הכביש. בעבר היה זה כביש מספר 4 שמוביל ליד
מרדכי-תל אביב.
ממשיכים ורואים את האנדרטה לזכר ההרוגים מהפיגוע על האוטובוס.

הגענו לכפר דרום ופנינו לסיור במוזיאון ומכון התורה והארץ (מחקר על החקלאות ויישומה
על פי ההלכה). לפני חודש נפלה פצצה בדיוק במקום שבו עמדנו.
מאז אין זכר לפיגוע, פרט לתמונה אחת מלאה חורים מרסיסים, שהושארה למזכרת.
באולם מחכה לנו כיבוד קל. אנו צופים בסרטון ומקבלים סקירה מפי אשר – תושב המקום.

במ.א. "חוף עזה" חיים כ – 8000 איש, כולם עסוקים בלשרוד את היומיום, עקב המתח הרב.
כפר דרום הוא אחד מ – 11 הנקודות שעלו לקרקע להתיישבות בנגב. במלחמת העצמאות כפר דרום חסם את הכוחות המצריים. הכפר נהרס ותושביו הקימו יישוב חדש "בני דרום", ליד אשקלון.
היאחזות הנח"ל הראשונה שעלתה בעזה הייתה על אדמות כפר דרום.
היום יש 65 משפחות וכ – 300 ילדים. בעקבות הכרזת הפינוי האווירה מאוד קשה. "אם אנחנו במלחמה, אז לא מפנים יישובים.
לא נסוגים! ברגע שמפנים יישוב אחד, הרי היום מפנים פה ומחר שם".
לטענתם, רק גדוד אחד מגן על התושבים.
שאר הכוחות עוסקים בטרור ובמיגורו.
מדי פעם אשר מציג עמדות פוליטיות וחברינו שמקשיבים לא מתאפקים ומגיבים. נוצר דו-שיח מאוד קולני וטעון רגשות. המנחים מנסים לרסן ולשמור על איפוק.
בסיכום דבריו אומר אשר: " כפר דרום הוא השער האחורי המגן על תל אביב".
בסיום ממשיכים לסייר בכפר דרום, נכנסים לחממות – פלפלים בהדליה. כל השתילים בשורות ישרות, העלים ענקיים. באמת משהו בלתי יאומן. נכנסים לבית האריזה שבו אורזים חסה ושאר ירקות – אלו הירוקים לסלט. את רוב התוצרת מייצאים לחו"ל.



חוזרים לאוטובוס וממשיכים בכביש 4 .
עולים על גשר ארוך שנבנה כדי למנוע מפגש של מכוניות ישראליות עם רכבים פלשתינאים. אנחנו נוסעים על הגשר והם בכבישים מתחת לגשר.
ערן מצביע על הריסות: "אלו הריסות של 'עמי ותמי', שני מגדלים שנהרסו ע"י כוחותינו. הפלשתינאים התחילו את המנהרות ממגדלים אלו. את החולות פיזרו בחדרים כדי לא לעורר חשד וחפרו עד מוצב "אורחן, שכזכור נהרס וחייל אחד נקבר תחת ההריסות ונהרג. ערן מצביע על מבנה נוסף – "תחנת הקמח" שלהם. לדבריו, הם בונים מבנים ליד השטחים שלנו. תחנה זו ממוקמת ליד החממות של נצר חזני.
מרחוק רואים חווה חקלאית שהוקמה ע"י שני חבר'ה צעירים ויחד עם מלון בתל-קטפה יוצרים רצועה רחבה עד חוף הים. רואים את הים. הים רגוע. בכניסה לאחד היישובים יש כרזה "אין כניסה לעורכי דין ושמאים".
בגני טל ערן מראה לנו יחידות דיור חדשות – 35 מספרן, לזכר טלי חתואל ז"ל. כל היישובים מלאים. על כל דירה פנויה מחכות 7 משפחות.
בגני טל היו 75 משפחות וכעת יש 85 משפחות ועוד היד נטויה. מאז ההחלטה על הפינוי מגיעות הרבה תרומות מחו"ל.
ממשיכים בנסיעה ורואים את תל קטפה, רפיח ים, ציר פילדלפי, את רפיח החצויה – חצי פלשתינאים וחצי מצרים. ברפיח המצרית שקט מוחלט. ב 98' הפגינו שם, המצרים ירו בהם והרגו 400 איש. מאז שקט. רואים את הכפר השוודי שפעם גרו בו שוודים והיום ערבים וערבים בלונדינים.
פעם אחת בלבד אבדו את עשתונותיהם תושבי גוש קטיף – לאחר רצח רוני צלח ז"ל. הם הרסו לפלשתינאים את החממות. רוני גר בכפר ים, הקים חממות, עבד עם פועלים פלשתינאים שרצחו אותו.
בנווה דקלים אנו מתכנסים בישיבת הסדר. מבנה מיוחד שצורתו מגן דוד.
באולם הכניסה יש אנדרטה לזכר העיר ימית. מגג המבנה אנו משקיפים על כל האזור. יש מה לראות ויש מה להתגאות. בהחלט מקום יפה ומפותח מאוד.
מצד אחד רואים את הים השקט, ממול עצים ירוקים, בתים עם גגות אדומים.
פסטורליה? פסטורליה מדומה. שומעים יריות. אחד מאנשי המקום מסביר: "מטח קצר שלהם... מטח ארוך – התשובה שלנו."
לאחר ארוחת צהרים מתקיים דיון "ההיבטים הפוליטיים של תוכנית ההתנתקות". משתתפים בדיון הרב של גוש קטיף, מנהל ישיבת ההסדר, נציגות תושבות המקום. ממולם – דני יתום, נתן טל וחברים נוספים..
ברור לנו שקשה מאוד לאנשים. ישנן משפחות שהקימו דור שלישי במקום. הם רואים את עצמם שליחי המדינה ומרגישים שבגדו בהם. דורשים מהם לפנות את המקום.
אישית, למרות הזדהותי עם רגשותיהם, איני מקבלת את עמדתם.
במהלך השיחה ניסו להשוות את הסיטואציה של פינוי ימית. ההתנהגות של בגין מול ההתנהגות של שרון. כל קבוצה התבצרה בעמדותיה.
נציגי המקום הודו לנו על הביקור ועל הצורך להידבר, לשוחח ולשמוע את העמדות.
אני מקווה שתהיינה הבנות ולמרות שתהיה טראומה נדע לשמור על שלמות החברה הישראלית ועל קונצנזוס לאומי.
עדי בבאי
ואלה שמות:
אירוע בר המצווה היה עבור כולנו גילוי מחודש של רוח היחד הקיבוצית . בר מצווה שהייתה לצוותא של הקהילה, עשירה בגילויים של פתחון לב והיענות - מי במילה ומי במעשה. תודה לכולם.
ויבואו על הברכה והתודה:
לנה רזניק – על האיורים הנפלאים של הילדים ועל הכנת השילוט.
עמליה לטוביצקי - על המודעה המקסימה.
טל יצחקי – על התפאורה להצגה.
גיל רביב – על הסבלנות והיענות לבקשותינו בכל נושאי ההשקיה.
תומר פריאל – על סידור התורנים.
רננה ועוזריה – על ארגון הגשת הארוחה במגרש.
פנינה פרץ יסעור – על הכנת פינת הפירות והקפה.
אריק יצחקי - על תכנון הישיבה במגרש, עזרה בתפאורה ולתומר ברמן- על עזרתו לאריק.
הדס קמחי - על איורים בעלון.
לבוצי – על דאגה לביטחוננו .
יוסי צייטין - על הדאגה לשמירה על הציוד בשטח .
דינה קמחי – על תפירת המסך הענק. ולשייע – על הכנת המסך.
אייל רפאלי – על כל הסיוע מן התרבות .
לצוות ההגברה: ויקטור ברנובסקי, בן אפרים, תומר רוזנטל, אביב חכלילי,
דימה ורוי ון רור.
לצוות התאורה: דניאל סולומון, יפתח פריאל, איתי גולדמן וערן שלו.
ליעל פרץ – על עריכת העלון.
ליעל איל – על הקלדת העלון ועל תלבושות ממחסן תחפושות.
לניתאי פרץ – על הקליפ, על צילומי הילדים ועל כל הסיוע.
לנדב פרץ – על הקרנת ה – S.M.S.
למדריכים – ג'סי וסער שהחליטו להקים מפקד, שלא היה כמותו ועמדו בגאון
במשימה ולכל הנעורים שהתגייסו לעזרתם במשימה. אין כמוכם !!!
לבן שר – שלקח פיקוד על המפקד והזיקוקים ועשה לילותיו כימים בהכנת המפקד וכמובן בתצוגת הזיקוקים, ועל היענותו לכל פנייה.
לבלה בן עמי – על עזרתה וצוות עוזריה ועוזרותיה (נעמי, חן ועדנה איל) – על הארגון המופתי
של הארוחה, במטבח.
לחגי רזניק – שידו בכל ויד כל בו - שארגן והציב את השילוט, סייע בחזרות ונענה לכל בקשה. לדור אפרים ולצור גושן - שהיו יד ימינו .
לכל ילדי חברת הילדים ולעובדיה – שניקו את המגרש, וניסו לסייע בעריכה וכוונותיהם הטובות סוכלו על ידי בריזת הערב.
תודה לכל התורנים והעוזרים – בעריכה, בהגשה ובחיסול, בשטיפת הכלים ובכל מלאכה.
למדגרה – על העמדת משאיותיה להובלות ופריקות גם כשההתראה הייתה קצרה ומיידית.
לענף האחזקה – על היענות לצרכים השונים.
למפעל – על היענותו לבקשותינו השונות.
לנטע שלו – מדריכת הכיתה, על כל הסיוע .
תודה גדולה לקרולין ולענף המזון – על הארוחה הטעימה ועל הליווי המסור בכל נושאי המזון לכל אורך תקופת ההכנות.
ליהודית שפר – על הפקת המופע- על הימים והלילות הארוכים שהייתה עם הילדים וידעה להוביל את התהליך מתחילתו ועד סופו. יישר כוח.
ולפול – איש יקר – שלקח על עצמו את כל הלוגיסטיקה – שדאג לכל הציוד – ולא שקט עד אשר נענה לכל בקשה ועבד ללא ליאות וללא הפסקה, באיכפתיות, במסירות ובאהבה וידע לילות וימים של בר מצווה (תודה, אלונה, על התמיכה), תודה מקרב לב . אנגליה אמנם הפסידה במונדיאל, אבל בשבילנו אתה זכית בכל גביע אפשרי.
לאולפן, ובמיוחד לאוסטרלים החרוצים – שערכו, העמיסו, חיסלו וניקו. כל הכבוד!
לדניאל וירון גרול, ינאי דינסין ודני ישראלוביץ – ששינעו את המזון הלוך ושוב על החשמליות.
תודה לרבים והטובים, שתמכו וסייעו לכל אורך הדרך, רק בזכות היענות ורצון טוב ורוח היחד הקיבוצית שתקצר היריעה מלמנות. ואם שכחנו מישהו, אנו מתנצלים מראש, גם לו שלוחה תודה אישית עמוקה.
ולכל משפחות "נורית", על היחלצותכם לכל משימה, שנקראתם לה ועל כל תמיכה שידעתם לתת בכל השנה הזאת.
תודה לכו....לם.
יחיא וכל הצוות המארגן


"אלפים במופע מולטימדיה של כתת "נורית"
קהל גדול כזה שהתכנס לכבוד הבר-מצווה של 19 בני כתת נורית, כבר לא ראינו זמן רב ברביבים. הייתה
זו הופעה רבת תנועה ואפקטים, ללא רגע שקט, סרט ברקע, מסך וידיאו נוסף בצד הבמה הראשית, המון ברכות. הנושאים שהועלו במופע ושמוכרים לחברים, לא כל כך הובנו על ידי הקהל הרחב, והפירוטכניקה שהולכת ומתרחבת, עד היכן? נ.ב. כדי להצליח ולברך את כל המשפחות כדאי להכין מפה ואולי גם הסעה אחרת איך נמצא אותן ואיך נספיק לברך את כולן?

כשתיאלם תרועת הפסטיבלים!
עכשיו כשאנחנו בסיומה של מסכת הפסטיבלים שהיו לנו בחודשיים האחרונים ברביבים, כדאי וצריך לטפוח לאנשים רבים וטובים על השכם ולומר תודה מכל הלב על אין ספור שעות עבודה קשות ומיגעות שהושקעו במסירות רבה, גם מעבר ליום העבודה, בהפקת האירועים ובביצועם. מי ייתן ותשמר לנו היכולת והכוח להמשיך באלה, בימים הבאים.

נמצאו דיירים של הצריף הפיני...
קמחי התייצב והודיע: אני גרתי בצריף הפיני, גם יוסי אייל ושאולסקי היו בין דייריו. איך שהזמן עובר לו.

צריך להרתיח את המים…
בעקבות בדיקת מים שגרתית של משרד הבריאות ניתנה הוראה להרתחת כל מי השתייה. לאחר יום נערכה בדיקה נוספת ואז נמצאו המים תקינים. נראה קצת תמוה איך המים משתפרים כך תוך יום אחד? למחרת התברר שהייתה זו טעות בתוצאות בדיקת המעבדה.

פרידה מוותיק
ביום שני נפרדו עובדי מחלקת התבניות ועוד חברים מהמפעל, מזקן עובדי המחלקה וממייסדיה - סלי גלילי. וולדימיר ספוז'ניקוב, מנהל המחלקה, בירך והודה לסלי, שפר סיפר את תקציר קורות סלי במפעל רביב. סלי הודה ואמר שהוא נשאר לרשות עובדי המחלקה לייעוץ במקרה הצורך. חברים רבים שסלי התקין להם ברגים במשקפיהם יאלצו למצוא פתרון אחר.

רועי לופו סיים לאחרונה קורס קציני חי"ר, הוא כבר מפקד צוות. בהצלחה לרועי בהמשך !

מעוללות החופש
* נסענו ל"מכון וייצמן " ברחובות ביום ב' 5.7 . היה יום די חם. הביקור בגן שם היה כיף נורא, כי ראינו דברים מעניינים ושמענו דברים חדשים. המתקנים היו הכי כיף כי הייתה שם קרוסלה ומתקני שווי משקל.
כדאי לכולם לבקר שם. גם לומדים וזה גם מצחיק! רז לבר כיתת דובדבן

* נפרדנו בעצב מרונית סוויסה, בהרמת כוסית צנועה, בכיתתה לשעבר, שכללה חום רב מהילדים וההורים. שוב תודה גדולה לרונית על הכל! מתוך דף מידע של חגי להורים

לאן בשבת בצהרים?
מספר צעדים מה"קח-תן", ניתן להגיע למשתלה הקטנה והנחמדה של בוצי. שבת, השעה 11, חברות וחברים במשתלה אוספים מגוון עציצים, חלקם פורחים, חלקם ירוקים וכן עציצי תבלין שונים. מתנהל "רב-שיח" בנוסח "אצלי בגינה זה מתפתח מאד יפה, בוצי זה טוב לגינה?" "הם לא אוהבים שמש כל היום", עונה בוצי. "אולי יש לך כזה בוורוד?" וכך הלאה… ובוצי עונה בסבלנות. גם הפעם נמכרו כשישים עציצים, כל אחד רק חמישה שקלים, ככה שלא יהיה חינם. אין הוצאות, הכל מייצור ואיסוף עצמי. יופי של מקום, יופי של תחביב ושרות! תודה לבוצי .




חסר רכיב