קיבוץ רביבים 08-6562511
חסר רכיב

עלון 2273 09/07/04

01/08/2004
עלון קיבוץ רביבים מס' 2273
מתאריך 09/07/04

העלון כקובץ word
העלון כקובץ WORD
הוצאה אינטרנטית מנשה לוי ml3@netvision.net.il
מעלון לעלון
 שער העלון עוצב לעלון המיוחד שיצא לכבוד חגיגת בר המצווה,
שהתקיימה אתמול, יום ה' 8.7.04 .
את השער יצרו במשותף – נתאי פרץ שצילם ויעל פרץ שעצבה.
 הברכות לחוגגים "יובאו", גם כן, מאותו עלון.
 ברכתה של מרים לכיתת "חבצלת" שחגגה בליל שבת שעבר.
 מאירקה, בעלון הפעם, לא ככותב אלא כמתראיין על עבודתו
כמדריך-מורה להזרקה, ברביב.
 בארי מתייחס להחלטה שהתקבלה בקלפי, לגבי הפס הרחב.
 במפתיע הגיע אלי מכתב מחבר הכשרת מעוז ב' – מוץ (שלמה יעקבי),
שגילה במגירות העיזבון של אמו, רשימה על רביבים. הרשימה נכתבה
בגרמנית ומוץ לא התעצל, תרגם אותה ושלח אלי.
היא מתאימה יותר לעלון חג המשק אך הגיעה באחור של שבועיים...

שבת שלום,
ויקסי

ברכה לדליה ורמי
לדליה ורמי כהן
ולכל המשפחה
מזל טוב!
להולדת הנכדה – האחיינית
בת ליואב וזהבה
לילדי כיתת נורית
בכל שנה, כאשר מתקרב מועד בר המצווה, אני מתבוננת בילדים העומדים לחגוג ומתפעלת עד כמה גדלו... ואנחנו כמעט שלא הרגשנו איך הפכו מפעוטות לנערים ונערות, ואילו איתכם, הדברים הם אחרת, אנחנו ביחד ממש מהתחלה, צמחנו וגדלנו ביחד: מבית התינוקות, גן רמון וגן חרוב, דרך שער כפות התמרים ב"טקס הכתפיים" לקראת העלייה לכיתה א', בעלייה למצדה, בערב בית אבי המרגש וכנראה שכך גם נמשיך, לפחות עד סיום שנות בית הספר ומן הסתם גם מעבר לכך.
כיתת נורית – כיתה גדולה שכזו, מורכבת ומעניינת כל כך. צמחתם להיות, כל אחת ואחד מכם, לפרחים יפים ומיוחדים. המשיכו להיות כאלה, לימדו לקבל כל אחד מכם ואת סביבתכם בסבלנות ובאהבה, היו חברים ושימרו על הלחוד ועל היחד, תנו לכישרונות הטמונים בכם לפרוץ ולצמוח.
מברכת אתכם מכל הלב – בהצלחה בעתיד הקרוב והרחוק וששנות גיל ההתבגרות יהיו מלמדות ופוריות וגם לא קשות מדי.

אוהבת אתכם – נגה, אמא של שירה ורכזת חינוך



ברכת המדריכים:
קיבוץ רביבים, הורים והכי חשובים – חניכים יקרים!
אלו החיים: חזרות, ליפופים של כתובות האש, משימות וריבים ממושכים...
כל אלה הם חלק מתהליך ההתבגרות, שגם אנחנו עברנו לא מזמן.
חלק מפרויקט קיבוצי של "בר מצווה".
עכשיו זה הערב שלכם, אז כל מה שיש לנו לאחל לכם: שחקו אותה!

אוהבים תמיד ומלווים – סער וג'סי
משבוע לשבוע בכיתת נורית

 בזכות הדוגמא האישית
קובעים עם החברה לעשות ליפופי יוטה על התיל לצורך כתובות האש. בן שר מגיע – "מה עוד פעם אני לבד?... טוב, מה נעשה?!... "נלפף לבד", הוא אומר לעצמו, "החברה כבר יצטרפו..." והנעורים אכן הצטרפו! עם כתיבת שורות אלו עומדות לתפארת 19 כתובות, כמספר ילדי הכיתה, מוכנים ומזומנים למופע שכמותו עוד לא היה, פיצוי לגשר החבלים ז"ל. כל הכבוד!

 איך נולדת טריבונה?
איך מביאים 2000 צופים ומושיבים אותם כך, שכולם יראו כל ילד במופע כיתת נורית? את הרעיון לשיפוץ הטריבונה העלתה יהודית. והביצוע? שופל, מניטו, קורות חדשות וחול, מגרפות והמון רצון טוב ותושיה של הורי הכיתה – העמידו טריבונה שתשמש אותנו עוד ימים רבים. חן-חן!

 והבמה?
כיתה גדולה, הרבה ילדים והרבה אורחים מצריכים במה גבוהה, שאינה מצויה במקומותינו. תחקיר ארוך העלה כי אי שם, בשער הנגב, יש! יש במה גדולה. ההורים התגייסו, נסעו, העמיסו, פרקו. הבמה מוסרת שהיה לה קצת צפוף בטנדר של המטע, כל הדרך נזהרה משוטרים, ונאנחה אנחת רווחה, כשאיתן וצוותו הצליחו לפרוק ולהרכיב. הבמה מודה שמזמן היא לא זוכרת ריקודים כמו אלו שחוותה בימים האחרונים.

 והקליפ?
צוות הקליפ רץ בהתרגשות למזכירות, לדווח על תופעה חריגה שנצפתה בזוגון הבוגר: עשרות ילדים עם מגבים, שוטפים במרץ את הזוגון, אחרי צילומים מלוכלכים במיוחד.

 "קצת" התברברו
מעלילות שנת בר המצווה החברה זוכרים במיוחד כיצד ביום אביבי יצאו 7 קבוצות לניווט במדבריות הסביבה. כל הקבוצות הגיעו במהירות ליעד. קבוצה אחת "קצת" התברברה, עד שג'ניה המדריך גילה תושייה. סוף טוב – הכל טוב, והחברה חזרו מאושרים אחרי פריסה (ארוחה צה"לית) חגיגית.
ועוד מעוללות השנה: מחנה עצמאי ביער רביבים. הילדים בנו מתקנים ובשעת לילה מאוחרת, כצפוי ומפתיע תמיד, הגיעו הנעורים עם כמות בלתי מבוטלת של ביצים. הילדים, חזקי וקורין בלמו את המתקפה, אך הביצים – הביצים היו מעדיפות לסיים את חייהן כחביתה... (מפי קרולין)

 איך מכניסים 19 סיפורים למסיבה אחת?
את טבילת האש שלהם על הבמה, עשו נערי המצווה ב"ערב בית אבי". בניסיון לדחוס 19 סיפורים לערב אחד, ביקשה מהם בלה, מפיקת הערב, לקחת את ההנחייה לידיהם. החברה, פה אחד, החליטו לומר לאו, אך בלה לא אמרה נואש – התעקשה, ואחד אחד התגברו כולם על פחדי הבמה, חרזו חרוזים ועלו כמו גדולים. וההורים? "הפחד הגדול שלי היה", משחזרת בלה, "שאשאר לבד בפרוק". התבדיתי. ההורים התגייסו, האולם חזר לקדמותו, להנאת המפיקה הגאה.

 ולסיום:
תודה ללנה רזניק על הדיוקנאות, הדס קמחי איור, נתאי פרץ – צילום, מיכל אקיאן ובני המצווה – חמשירים, עפרה אטקינס – שכפול, חגי רזניק ונטע – פכים.

לבני "חבצלת" עם סיום י"ב
"שימני כחותם על לבך" –
זהו סימנה של האהבה, להיות מוטבע, מוחתם על-ידי מישהו,
כאילו הוטל בך כישוף.
ומי שהפנים את המשהו המופלא הזה ששמו קיבוץ,
ישא אותו כל חייו בתוכו, מתוך אהבה או שנאה, אשמה או אושר,
מרד או קבלה, רצון להימלט או רצון לחזור...
ההחתמה הזאת היא האהבה, על כל מורכבותה, למקום אחד בעולם,
למקום שיש יפים ממנו אבל אין יפה כמוהו.

מתוך "ה'החתמה' ובני הקיבוץ", עלי אלון

"חבצלות",

בית מותיר חותם על בניו.
אני מאמינה שכך גם רביבים, המקום בו נולדתם,
גדלתם והתחנכתם בו – הותיר חותם.

מקווה שהטבענו בכם את חותם האהבה –
אהבת האדם
אהבת המדבר
אהבת המקום
"שיש יפים ממנו, אבל אין יפה כמוהו".

צאו לשלום
וחזרו הביתה בשלום.

מרים, בשם בית רביבים
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------
מכתב מיוקי לוטן
לכבוד
יענקלה יוגב, אריה אפרים,
בני אוסדון וצוות חי נגב
רביבים

שלום,

רציתי להודות לכם בשמי ובשם נשיא יק"א מר סטפן כהן על קבלת הפנים החמה,
האירוח וההסברים שהענקתם לנו בעת ביקורנו אצלכם בשבוע שעבר.
האירוח הקצר, הטעימות והרקע ההיסטורי שנלווה להם, ליד פרויקט השפמנונים,
תרמו להעברת המסר של חשיבות פיתוח ענף זה באזורכם.
השולחן הערוך העמוס בכל טוב, בשטח האירוח של חי נגב היווה סיום מוצלח
לביקור כולו.
בברכה,
יוקי לוטן
מכיר את המפעל – בעיני ההזרקה
שיחה עם מאירקה


הסיפור שלי ברביב מתחיל בשנת 1977 אז סיימתי את הקדנציה בריכוז תרבות; בעוד אני מתכנן לחזור לחקלאות שהייתה בעורקי, פנו אליי משה ארמן, סלי גלילי וצבי בורשטיין להצטרף לצוות המפעל. מאחר ולא נעניתי להפצרותיהם חרף הלחץ שלהם, הושגה פשרה לפיה אני נכנס למפעל לשנה, כתורנות, שאחריה אהיה חופשי לחזור לחקלאות. המעבר היה קשה אבל נקלטתי. מאז 27 שנים אני במחלקת הזרקה בלי לעבוד בשום מחלקה אחרת,





מכיר את המפעל בעיני ההזרקה. המורה הראשון שלי היה משה ארמן ואני חייב לו הרבה תודה על ההשקעה והמאמצים שהשקיע בי כדי להסביר לחקלאי של "חוטי ברזל" (נשבר קושרים בחוט ברזל) איך מתפקדות המכונות האלקטרוניות.




השלב הראשון של ההבנה היכן אני נמצא לקח לי שנה. רובו של שאר הידע שצברתי בא עם הזמן ועם הציוד המשתכלל. במסגרת ההכשרה המקצועית עברתי גם קורס בן 4 חודשים ברופין. לאחר שנים בהמשך שנות עבודתי עברתי גם מסלול של מרכז מחלקה בהזרקה.
כאשר שואלים אותי היום למקצועי אני עונה בלי היסוס "פלסטיקאי".
ש: איך הפכת ממזריק מן השורה ל"מורה להזרקה"?
ת: מאחר שעברתי את חווית הלימוד תוך כדי עבודה ראיתי כמה סבלנות ואורך רוח היה צריך להשקיע בי כדי שאהיה מזריק, זה יצר אצלי הרגשת חובה. תמיד זכרתי את שיטת ההוראה של משה ארמן צעד אחר צעד קטן ועוד צעד קטן אחריו. סבלנות רבה נדרשה לשנינו כדי שאבין את רזי ההזרקה.
את סטאז' ההוראה שלי עשיתי על בני המשק שלנו ביניהם, אוהד עמידן, שהקים בינתיים מפעל עצמאי לפלסטיק, רפי גרין שהפך להיות יועץ לפלסטיק בדרום אמריקה. אין לי ספק עד כמה נכונה האימרה "מכל תלמידי השכלתי", מכל תלמידי הרווחתי כי אין דבר שמחזק אותך יותר מאשר הצורך לחזור, לשנן, להסביר ולתקן ומכך למדתי גם אני וזה לא היה קל. צריך הייתי ללמד ולהסביר נושאים מורכבים שקשורים בפיסיקה, כימיה ועוד כהנה וכהנה טכניקות שונות. אם ההסבר והניסוח שלך עוברים לתלמיד והוא מבין אותך, אז אתה יודע שאתה יודע. ההיכרות שלי עם בני רביבים שלא הכרתי בדרך אחרת, הייתה הרווח הגדול, ה"ערך המוסף" בעבודתי.
ש: מי הם מקבלי ההדרכה? מאיזה מחלקות? ובאיזה רמת ידע?
ת: לצערי הגדול נפסק שילוב הבנים במפעל. הנעורים חדלו להשתלב ביום העבודה השבועי שלהם במפעל, אין יותר פניות כי כנראה שאין יותר עניין לנוער במקצוע הזה אף לא בשלב ההתחלתי לקראת לימודים טכניים (מי לומד היום לימודים טכניים?).
את "שכרי" אני מקבל עכשיו מאנשים חדשים המגיעים למחלקות השונות של המפעל ויש עניין למערכת להפגיש אותם עם רצפת הייצור.
מנהלי פרויקטים מקפידים לשלוח את כוח האדם החדש. בעבר היו התלמידים שלי אלה שיועדו לעבודת המשמרות, רובם מחבר העמים. היום התלמידים באים בעיקר מהמחלקות הטכניות שחשוב וכדאי להם להבין "מאיפה משתין הדג... מוצרי פלסטיק" את מספרם של התלמידים קשה להעריך אבל הוא מסתכם ודאי בעשרות במשך השנים. כמעט לא הייתה תקופה שלא היה בא לפחות תלמיד אחד. כיום יש כבר תור לקבלת ההדרכה. הערך המוסף גדל אם כי לא ישירות למחלקת ההזרקה. לעומת זאת יש רווח גדול מעצם העובדה שמנהלים במקומות שונים יבינו את הבעיות, הקשיים והלבטים של מחלקת ההזרקה.
ש: איך קולטים התלמידים את החומר בדרך כלל? אתה לא מותש מההוראה?
ת: ככל שקשה לי ללמד, אין ספק שיותר קשה ללמוד. בתוך הלימודים יש קטעים של סיכום ביניים שיושבים ליד שולחן, רושמים ומלבנים בעיות. בפגישה אני מוריד מהלחץ ע"י הסבר שכמות האינפורמציה שהתלמיד ישמע, תהיה גדולה מאוד אבל אין מה להיבהל, כי אני אחזור על הכל שוב ושוב והדברים יתבררו לאט לאט. לכן לא חייבים לזכור ולא חייבים לשנן. ממילא יש לחזור על הדברים. בסך הכל אני הרבה פחות מותש מתלמידי שהם ברובם צעירים ממני לעיתים בעשרות שנים. מאחר ויש עניין רב לתלמידים ללמוד, לא קיים הקטע של בעיות משמעת כמו בבי"ס, לכן אין בעיית התשה מההוראה. יש שיעור אותו אני מקדיש להיסטוריה של רביב, מאז הקמתו של המפעל ובתוכו אני משלב את ההיסטוריה של רביבים. לשמחתי זהו פרק משמעותי מאוד עבור העובדים מבחוץ והם נהנים ממנו לא פחות ואולי יותר מהחומר הענייני-מקצועי הקשור ישירות לעבודתם. אני מחשיב ומאוד אוהב את הקטע הזה בהדרכה.
ש: עד מתי אדוני המורה? כמה תוכל "למשוך"?
ת: השאלה היא עד מתי מחלקת ההזרקה . כל עוד אני במחלקה זהו חלק מהתרומה שלי למפעל. כדאי להזכיר שבצד ההוראה, יש לי עבודה מעשית לפי תוכנית העבודה של המחלקה. אתמול, למשל, העליתי להזרקה שתי תבניות עם התלמיד, מההתחלה ועד הסוף – שלב ההפעלה.











מהקטע הזה של העבודה המעשית יש את מירב התועלת לתלמידים, כי כאן הם נתקלים פנים אל פנים בבעיות הייצור האמיתיות, את היקף הלוגיסטיקה, הכשלים והזיעה המלווים את התהליך. איך מגוש פלדה וחומר גלם פלסטי, יוצא מוצר העומד בדרישות הלקוח. נשמע אולי קל אבל לעיתים קרובות נשפכים נחלי זיעה ועצבים במיוחד בחודשי יולי אוגוסט.
בקטע הזה לומד התלמיד את הקשר ההדוק המתחייב בין המחלקות. התלות ההדדית, אולי החלק החשוב והקובע בתוצאות עבודת המפעל. באופן מעשי הנושא השכיח ביותר במפעל "למי שייכת הבעיה?" כדוגמא טובה אני יכול להביא את הקשר היוצא מן הכלל בתקופה האחרונה עם מחלקת התבניות ואיש הקשר שלה. כל בעיה שמזריק נתקל בה והיא קשורה לתבניות, מקבלת את מלוא תשומת הלב של מחלקת התבניות. חשוב לי להדגיש את חשיבות הקשר הזה בין מחלקת ההזרקה ושאר המחלקות. לא תמיד זה מובן מאליו. אם אני מצליח להעביר את המסר הזה - באתי על שכרי ואני מרוצה.

תודה למאירקה ושיהיה לך כוח להמשיך במלאכת ההדרכה! ויקסי


איזה מחיר יש לאינטרנט לא מהיר?
אני חייב להתוודות שאני סובל מהתמכרות. לא לחומרים אסורים, אלא לעיתונאות. ומכיוון שבמקום עבודתי יש אינטרנט מהיר (יחסית), בהפסקות בין פרויקט לפרויקט אני יכול לגלוש ולקרוא עיתונים מכל העולם. זה לא עולה כסף אך לעתים קרבות זה עולה לי מחיר יקר בעצבים.
לדוגמה: לפני חודש, כאשר אנשי תקשורת אמריקאים חשפו את סיפור ההשפלות של האסירים העיראקיים, העיתונים האירופאים והערביים חגגו. האירופאים ניתחו את "האופי המחורבן" של האמריקנים, והערבים כתבו מאמרים כגון: "והם (האמריקנים) שואלים מדוע שונאים אותם."
אך כעבור שבועיים, כאשר העולם ראה את התמונות המזעזעות של עריפת ראשו של ניקולאס ברג,לא קם קול ערבי ששאל,
"ואנו (הערבים) שואלים מדוע לא אוהבים אותנו."
כנראה שתמיד יותר קל להיעלב ולהצטדק מאשר לבדוק את עצמך ולהודות שטעית.

אני לא מתכוון לעבור מסלול גמילה מהתמכרותי, אך אני גם לא יכול להמליץ לחברי רביבים שאינם עובדים במקומות שבהם יש אינטרנט מהיר ושלא יכולים לשלם מאה שקל לחודש לקנות את השירות מ"בזק" להתמכר לאתרים מעניינים; הרי ידוע שהאינטרנט שלנו הוא לא משהו. לפני שנים התחלנו לדבר על הבעיה ודנו במספר פתרונות. לצערנו, העסק לא זז והיום הגענו למצב של אי-שוויון מוחלט בנושא כואב זה.

בזכות המזכירות הייתה הצעה טובה לפתרון הבעיה. הם אתרו בעיה ציבורית, מצאו פתרון שייתן שוויון לנושא האינטרנט, בדקו שהפרויקט לא יגרום לפשיטת רגל כלכלית, הביאו אותו לציבור בפורומים שונים, ואנו יודעים מה התוצאה. מדוע ההצעה נפלה בקלפי?

בעבר, הרבה ביקורת כוונה אל המזכירות הנוכחית. אמרו שהם לא חשים את הדופק של הקיבוץ, שהם לא משתפים את החברים בהחלטות, שהם מושכים לכיוון של חוסר שוויון ולא של צדק חברתי. הפעם, לפי דעתי, הם פעלו בצורה שהייתה צריכה לספק את כל הצרכים של מתנגדיהם, אך בכל זאת הם לא זכו לתמיכתנו. תהיתי מדוע זה קרה, והתחלתי לדבר עם חברים על מנת לקבל תגובות. שמעתי אמרות שחלקן היו בעיניי מוזרות ביותר:

תגובה 1: הפרויקט לא בר יישום.
התשובה שלי - גם לי היו חששות מהתוכנית: האם הצעירים האוסטרלים מסוגלים לבצע את העבודה כמו שצריך? האם לא נחרוג מהתקציב שקבענו לעצמנו? אך לפני כל פרויקט ציבורי גדול עומדים בפני שאלות דומות. אם לא מסתכנים, אין התקדמות; החברה דורכת במקום.

תגובה 2: המזכירות לא הסבירה את העניין בצורה טובה.
התשובה שלי: היו הסברים בשפע. התקיימה פגישה עם אהוד שביט שבה הוא פירט באמצעות מצגת מה מקבלים בעסקה. היה סעיף באסיפה שהסביר את העניין פעם נוספת, כולל דפי הסבר וזמן לשאלות ותשובות. מעט חברים באו לפגישות ויתכן שלא קראו את החומר, אך "המזכירות אשמה בכל זאת".

תגובה 3: אינטרנט בכלל לא מעניין אותי.
התשובה שלי: האינטרנט חשוב לחברים רבים (ראו את המספר הגדול של חברים שנרשמו לפרויקט ADSL ז"ל) וחייבים למצוא פתרון. בהעדר פתרון קיבוצי, כל חבר שאכפת לו מהנושא ושיכול להרשות לעצמו, יתחבר דרך "בזק". ומכיוון שכל סכום כסף הזורם מתקציב של חבר אל כיסו של גורם חיצוני משפיע לרעה על הנזילות של הקיבוץ כולו, פתרון זה לא רצוי.


תגובה 4: המזכירות לא נתנה לנו רשימה של פרויקטים אלטרנטיביים על מנת לתת לנו את ההזדמנות להחליט במה להשקיע את הכסף.
התשובה שלי: מכיוון שהחלק של המימון העצמי בפרויקט זה היה קטן מאד יחסית להיקף הפרויקט, זה לא הגיוני להעמיד פרויקט אחר של 50,000 ש"ח מול פרויקט של מאות אלפי שקלים המורכב מתב"ר מהמועצה ועבודה של קבוצה מיוחדת של מתנדבים, המשלמים עבור שהותם בקיבוץ ללא קשר לנושא העבודה. אם יש לחברים רשימה של פרויקטים גדולים שהיו נכנסים לקטגוריה של מימון מסיבי מהמועצה ועבודה חינם, חבל שהם לא הציעו את הרשימה למזכירות ולציבור. אני אישית לא יכול לחשוב על משהו שהיה נותן לציבור הרחב כל כך הרבה בעד מימון עצמי כה קטן.



תגובה 5: אנחנו הצלחנו להראות למזכירות מה אנו חושבים עליהם.
התשובה שלי: כמה עלתה לנו, לחברה כולה, התחושה הטובה שלך, חבר?

תגובה 6: "מה? המזכירות משחקת אתנו 'בברוגז'? נכון שהצבענו נגד, אך צפינו שהם יביאו את הנושא שוב לדיון לאחר שהם טיפלו בכל ההערות שלנו. האם הם 'מענישים' אותנו?"
התשובה שלי: כיצד המזכירות תדע שהכרזתם על "הפסקת-אש"? האם אתם הייתם פונים לגורמים חיצוניים על מנת לקבל אישורים לפרויקט כאשר אתם חוששים שמספיק אנשים מחכים לכם בפינה ויטרפדו את העניין?

ותגובה 7: (הכי אהובה עלי) הם לא היו צריכים לשאול אותנו בכלל.
התשובה שלי: אני המום!

אני מקווה שאפשר יהיה להחזיר את הגלגל אחורה ולמצוא דרך דמוקרטית לקדם את פרויקט האינטרנט שלנו למרות תוצאות הקלפי. אחרת, הפסדנו זמן וכסף רב. חלון הזדמנות כזה לא ייפתח כל יום. אך אם אין אפשרות לתקן את המצב, לפחות אפשר ללמוד לקח (אומנם שיעור יקר מאד שיעלה לקיבוץ מאות אלפי שקלים ושנים של תסכול) - שנלמד לבקר רק כאשר צריך לבקר ולפרגן ואף לשבח כאשר מישהו עושה דבר טוב. ובעיקר, להפסיק לנהל חשבונות דרך הקלפי. אם לא נלמד את זה, נהיה כמו עיראק המסכנה: מקום שבו יש הרבה אנשים מושפלים ואחרים שיאבדו את הראש.

בארי

דו"ח ישיבת מזכירות מצומצמת מתאריך 28.6.0
1. גרעין לשנה הבאה
בהשתתפות: חן פלד, נדב פרץ

לפני מספר חודשים החליטה מזכירות רחבה להביא לרביבים גרעין ש"ש. נדב וחן עבדו קשה כדי למצוא מדריכים לגרעין המיועד ועדין אין צוות מלא.
כמו כן, למרות בקשתנו, לא קיבלנו גרעין ש"ש. לאור המצב אנחנו מתלבטים בשנית האם להביא גרעין בשנה הקרובה.
הוחלט:
נקבל גרעין רק בתנאי שיהיה צוות מדריכים.
מציאת חבר נוסף בצוות, היא תנאי לקבלת הגרעין.
בסופו של תהליך הבדיקה הוחלט לא לקחת גרעין כיוון שאין לנו צוות הדרכה.

2. הצעה לחיוב חברים/ תושבים על שעות שימוש באינטרנט

בעקבות תלונות של חברים רבים על כך שאין הם מצליחים להתחבר לאינטרנט, הוצאנו את רשימת המשתמשים באינטרנט והתברר שיש משתמשים המתחברים ברציפות לימים, שבועות ואפילו חודש שלם!
חלק מהמשתמשים הכבדים הם תושבים וחלקם חברים. התוצאה - שעות רבות של עומס, בהן כמעט בלתי ניתן להתחבר לאינטרנט.
הוחלט:
חבר / תושב המשתמש באינטרנט מעל 200 שעות בחודש יחויב על כל שעה נוספת ב – 25 אגורות.
באחריות שלוה לבצע את החיוב.
רשמה: מרים

דו"ח ישיבת מזכירות רחבה מתאריך 17.6.04
1. דיון בנושא בונוסים ב"רביב" ו"רבל"
בהשתתפות: משה ארמן, יהודה שאולסקי, חגי מן, עדו שביט, אודי אורנשטיין

נערכו מספר דיונים בנושא מתן בונוסים במפעלים "רביב" ו"רבל".
הובהר כי מקובל עלינו שימוש בבונוסים כתגמול לעובדים והוא באחריות מועצת המנהלים של המפעלים.

סוכם:
המזכירות עומדת על כך שיקבעו קריטריונים ברורים שיכללו גם את חברי רביבים.
(בונוסים שיתקבלו בגין חברי רביבים העובדים במפעל יועברו לקהילה כחלק מהמשכורת).
המזכירות לא תתערב בהכרעות, אך תקבל עליהן דיווח ותהיה לה זכות תגובה.
יוקם צוות מלווה ותומך לחברי הדירקטוריונים מטעם רביבים. את הצוות תוביל ההנהלה הכלכלית.
מטרת הצוות- לתת סיוע מקצועי ולאפשר לחברי רביבים בדירקטוריונים להיות פעילים ויוזמים.


דו"ח ישיבת מזכירות רחבה מתאריך 10.6.04

הסדר המרת דירת צעירים לדירת נעורים

הרקע –
1. ריבוי במספר הסטודנטים והבנים בכלל.
2. מחסור בדירות קומתיים ודירות צעירים אחרות.
3. החזקת דירה כפולה ללומד צעיר (בעיר וברביבים).
4. בעיה של לומדים שאינם לומדים בבאר-שבע לעמוד בהסדר 100 ימים.

פרטי ההסדר –
1. בן סטודנט שיסכים לגור בדירת נעורים בזמן לימודיו, יעבוד בתמורה פחות ימים בשנה.
2. ההצעה מוגבלת למספר דירות שהמשק זקוק להן:
א. במהלך חודש מאי, מדי שנה, תעריך ועדת שיכון לכמה בנים יחסר סידור שיכון.
ב. במקביל, תציע הועדה לסטודנטים הלומדים מלא ואינם לומדים בבאר-שבע את ההסדר.
ג. הסטודנטים יתבקשו לתת תשובה עד סוף חודש יוני.
3. סדר העדיפויות לכניסה להסדר יקבע לפי גיל, בניכוי שנות קשר.
4. מגבלות:
א. לא יכנסו להסדר סטודנטים בשנת הלימודים האחרונה.
ב. יציאה מההסדר: על הסטודנט להודיע עד סוף יוני על כוונתו לצאת מההסדר.


דו"ח ישיבת מזכירות רחבה מתאריך 24.6.04

1. קבלת גיא ברגמן לחברות

גיא חי ברביבים מסיום י"ב (1983) כמועמד, ומסיבות שונות לא התקבל לחברות.
כעת הוחלט במשותף כי אנו מעוניינים להסדיר את מעמדו ולקבלו לחברות.

המזכירות ממליצה לקבל את גיא לחברות.
ההצבעה תיערך בקלפי הקרובה.
רשמה: מרים


דו"ח אסיפה מתאריך 2.7.04
1. אינפורמציה - הציגה מרים
באסיפה ניתנה אינפורמציה ובעקבות כך אנחנו מוצאים לנכון להזכיר בפני החברים כי על-פי
תקנון הקיבוץ (פרק ה' חובות החבר – סעיף 48):
"חבר הקיבוץ חייב להעמיד לרשות הקיבוץ את מלוא כוח עבודתו ולקיים את הוראות רשויותיו המוסמכות של הקיבוץ בכל הנוגע לעבודתו ולסדרי עבודתו עם כל הקשור בכך."
על-פי תקנה זו, חבר אשר מוכר את כוח עבודתו, בהיקף קטן או גדול, ולא מכניס את התמורה לקיבוצו על-פי הנהלים והפנקסים – עובר עבירה חמורה שעליה עלול הקיבוץ כולו לתת את הדין מול רשויות מס הכנסה. כלפי החבר עצמו זו עלולה להיות עילה להוצאה מהקיבוץ.

2. תוספת לתקנון "שנת חופש / קשר" - הציגה מרים
מוצע להוסיף לתקנון שנת חופש / קשר הקיים סעיף נוסף:
"לחבר בשנת קשר אין זכות הצבעה ברביבים".
ההצעה תובא השבוע להצבעה בפתקים.

3. תוספות ושינויים בנוהל "סיוע של הורים לבניהם שעזבו" -
הציגה: מרים
מוצע להוסיף לנוהל "סיוע של הורים לבניהם שעזבו" מספר סעיפים.
להלן הסעיפים המוצעים:
1. בן קיבוץ שעזב את הקיבוץ לאחר גיל 38 ו/או בעל ותק של 15 שנים ויותר,
אינו זכאי למענקים בגין הוריו.
2. בן קיבוץ שעזב לאחר שמימש את לימודיו בזמן היותו בקיבוץ, אינו זכאי למענק שכר
לימוד בגין הוריו.

וכן סעיף הנוגע לזכאות של בנים להורים שעזבו:
בן לחבר חד-הורי שעזב, זכאי לקבל מחצית מסכום המענק בגין הורים, מלבד חבר
שהתאלמן והנפטר היה חבר קיבוץ.
* הוותק יחושב על-פי כללי העזיבה.

התוספות תובאנה השבוע להצבעה בפתקים.

רשמה: מרים
כדאי לדעת
בעקבות דיווחים על עלייה בתחלואה בצהבת A, בסיני, מומלץ ליוצאים לאזור זה להתחסן כנגד המחלה, לפני היציאה.

החיסון הוא ללא תוצאות לוואי צפויות וניתן בשגרת החיסונים לילדים לפני גיל שנתיים
משנת 1999.
ברביבים ניתן החיסון לנערי / ות י"ב, מזה
כ 4 – 5 שנים.

אילה
קבוצת התעמלות ליציבה נכונה לנוער
מכון הפיזיותרפיה במועצה, פותח קבוצת התעמלות לנוער, לשיפור היציבה בישיבה ובעמידה ולחיזוק שרירי היציבה (גב ובטן) והגמשת השרירים.

הקבוצה מיועדת לנערים ונערות מגיל 11 ועד גיל 15, שיש להם ליקויי יציבה קלים, או חולשת שרירים וקושי בישיבה ועמידה זקופה ביומיום.

יתקיימו 8 פגישות, פעם בשבוע והן במסגרת
סל השירותים של הקופה.

לקבלת הפניה – יש להגיע לרופא משפחה או לאחות.

מומלץ בחום.

אילה
לויקסי שלום,
תוך חיטוט במגרות ישנות "גיליתי" כתבים של אמא שלי.
ידעתי על קיומם, אבל מסיבות שונות לא העזתי לגעת בחומר.
בין הנושאים השונים מצאתי גם את הרשימה שלהלן - אמא כתבה
בשפה גרמנית והתרגום הוא על אחריותי הבלעדית.
אם תראה לנכון לפרסם את הרשימה, זה ודאי ישמחני.
אני רק מבקש לא ל"שפר ולשפץ".

בברכה,
שלמה יעקבי (מוץ)
איך לא נעשיתי חברת קיבוץ רביבים.
בשנת 1951 הלך בני יחד עם הקבוצה שלו מ"המחנות העולים" להתיישבות ברביבים שבנגב,
כ - 40 ק"מ דרומית לבאר שבע, אז עדיין אזור מדברי שומם.
כאשר באתי לרביבים בפעם הראשונה כדי לבקר את בני, הייתי מיואשת למדי על כך שהוא החליט לבלות את חייו כאן בקצה העולם.
האוטובוס חנה הרחק מחוץ לקיבוץ. שום כלי תחבורה אשר הגיע מהחוץ לא הורשה להיכנס לקיבוץ. הייתה זו פעולת מנע כדי למנוע כניסה של מחלת עופות למשק.

כך צעדתי, אפוא, רגלי לקיבוץ ונכנסתי לאחד הצריפים כדי לשאול לדרכי. בחדר ישבה קבוצת צעירים רועשים סביב סלסילה מלאה תמרים. עצי התמר, כך נאמר לי, היו הגידול היחיד בקיבוץ, שגדל בתנאי המדבר האלו. לעצי התמר שורשים חזקים וארוכים והם מושכים את המים מעומק האדמה.

למחרת הלכתי לבדי בשבילי הקיבוץ כדי להכיר יותר מקרוב את הבית של בני. והיה שם מה לראות. היו שם חזירים ש"מסיבות טקטיות" נקראו ברווזים. אבל אלוהים אדירים, באיזה תנאים הם חיו. בסככה חסרת גג,בשמש הקופחת, ועל רצפת בטון. ברצפה הייתה שקערורית למים. דיר חזירים זה התאים לברווזים אבל לא לחזירים.
ואכן גידולם הופסק לאחר זמן לא רב.

כן היה שם אזור לולים. לולי הטלה, בתי הגידול של האפרוחים, מחסן הביצים וסככת המשלוח. היה זה אזור ל"מיוחסים" בלבד. רק למי שעבד שם הייתה הזכות לגשת. הוסבר לי שגידול העופות וענף הביצים הוא מקור ההכנסה העיקרי של הקיבוץ. על גידולי אדמה כלשהם, ירקות או פרחים, אין כלל מה לחשוב.
בערב התקיים קונצרט. הבת של גולדה מאיר הייתה חברת רביבים וקשרים אלו תרמו רבות לחיי התרבות של הקיבוץ.
הבן שלי וחברה נוספת בשם רוחמה (אשר לאחר מכן נעשתה כלתי), היו שניהם אחראים על הערב התרבותי.
חדר האוכל הוכן לקראת הערב, וזה נראה כך: כל השולחנות בצריף של חדר האוכל הושמו זה על גבי זה בפינה, והספסלים (הלא מוקצעים) הועמדו זה ליד זה בשורות. הכל היה פרימיטיבי מאוד, אבל למי זה הפריע! העיקר הייתה המוזיקה.

ואז בא היום הגדול בו חוויתי יום מרשים יחד עם יתר החברים. לאחר מלחמות ממושכות עם "הסוכנות" הגיעו מים מתוקים לקיבוץ. המים הגיעו ממאגר בתל-ירוחם. באותו יום אמור היה להיפתח הגלגל הגדול, שנקרא "שיבר". לאחר יום העבודה יצאו האנשים בבגדי העבודה שלהם, מצוידים עם בקבוקי יין וכוסות אל מחוץ למשק, אל הגלגל הגדול. הייתה אווירת חג. למספר חברות נראו דמעות בעיניים. ואז סובבו את הגלגל וזרם מים פרץ מתוכו. המים היו חומים, דמויי קקאו, אבל מתוקים!
שנה אחר כך סובבו בכל רחבי הקיבוץ ממטרות על פני אדמה ירוקה.

איך שהוא התרשמתי מאוד מהאווירה בקיבוץ.
כבר בביקורי הראשון הכרתי את ההורים של "קיבוצניק", גם הם יוצאי גרמניה. הם המליצו לי בחום לבוא גם כן. הם הרגישו את עצמם בקיבוץ כבר כמו בבית.
הגבר עסק בקיבוץ במקצועו, רפואת שיניים. אשתו אמרה לי כי מעולם לא היה לה כל כך הרבה זמן לנגן בפסנתר כמו כאן ברביבים.

התחזקה בי החלטתי להיות חברה בקיבוץ רביבים.
אבל אז בא בני, באחד מביקוריו בבית, ובשורה בפיו: הוא מתכוון לעזוב את רביבים כדי לצאת ללימודים. עבורי הייתה זו בשורה משמחת אשר גברה גם על הצער על כך שלא אהיה חברה ברביבים.
הודעות

לבית רביבים,
תודה על כל ההתעניינות, ההזמנות והחיוכים...
תודה על הרגשת הבית שחוויתי בביקורי.
מאחלת שיהיה לכולם רק טוב!

ממרב יסעור

תזכורת – שעות קבלה:

אנחנו חוזרות ומזכירות:
לקופת-בית יש שעות קבלה מוגדרות.

לשלווה מספר תחומי אחריות נוספים.
למרות רצונה לרצות את כולם – אין באפשרותה לפתוח את הקופה לאורך כל יום העבודה.
אנא – הקפידו לפנות בתחום קופת-בית בשעות הקבלה בלבד (ניתן לקבל את פירוט שעות הקבלה אצל שלוה).
בתודה על שיתוף הפעולה,
שלוה ואורית



חברים שימו לב!
לצערנו, נתן וודבקר הודיע לנו שהוא מפסיק את שירות ההסעות בחינם בבוקר.
אי לכך – החל מיום א' 11.7.04 –
לא יהיו יותר הסעות מהמפעל ב 7.35 בבוקר.
אנא התארגנו בהתאם.
אורית


תוצאות הצבעה בפתקים שהתקיימה
ב 3.7.04 – 2

הצביעו 126 חברות וחברים

אושרו לאיה ריפמן שתי שנות קשר
האחת – רטרואקטיבית
השנייה מאוגוסט 2004

ספרו: רובי שאול ומרים אורנשטיין

בשולי "טיפות הגשם הקלות"
נשכח על הבמה:
תודה גדולה ליעל איל, אשר על מחסן תחפושות – מעיין בלתי נדלה של הווי מיוחד שלפני הצגות (וכאב ראש לאחריהן...)
תודה לאחראי צוותים טכניים ועריכת הסאונד – איל רפאלי.

צוות חג מחזור


שאילתא
"כלים נאים מרחיבים את דעתו של האדם"
לפני שנתיים הצעתי להחליף את מגשי האוכל החומים, במגשי תכלת,
שהם הרבה יותר נעימים ומאירי עיניים. נתקלתי בסירוב ובטענה שהם
יקרים יותר.
אגב, משמר העמק מייצר אותם ואני מעריך שההפרש אינו גדול.
ובכלל, מגיע לנו ביום הולדת לחגוג עם כאלה...
חיים רחבי

תשובתה של קרולין
- מחיר מגש חום של ח"א – 12.9 ₪.
אנחנו זקוקים ל 230 מגשים בכל יום רגיל, זאת אומרת 3000 ₪ כדי
להחליף את כולם.
- מחיר מגש תכלת של משמר העמק הוא אותו מחיר של מגש חום,
אבל אני לא חושבת שתכלת הוא צבע מתאים כי רואים עליו כל לכלוך
וכל סימן ולכן אינני בעד מגשי תכלת גם לו היה לנו כסף.


 אור חבצלות!
תפאורה מרהיבה, אורות הבמה, מוזיקה מדבקת ,במאית שחתמה קבע, כותבים מוכשרים וחמישה עשר בני ובנות חבצלת הביאו לנו ערב של כיף והתרגשות. היו צחוקים, המון הומור ואולי אפילו מקום להרהור קטן. תודה לכולכם, הצלחה בהמשך ואנו, עם או בלי שינויים שומרים לכם על הבית! רובי
 תערוכת ציורים במבוא – האולם
מיכל קוריאל ,ממשאבי – שדה ,מציגה תערוכה ראשונה שלה. הציור אצלה תחביב, על אף העובדה שיש לה תואר ראשון בהוראת אומנות. כדאי לבקר.
 נזקים בבריכות השפמנונים
אלמונים נכנסו למתחם הבריכות וגרמו בעזרת סכינים לחיתוך הפלסטיק ובריחת המים מהבריכות. הדגים נשארו מפרפרים. גנבו כלי עבודה וגרמו נזקים לציוד. בסיכום הדגים כמעט ולא נפגעו. המניע נראה כחבלה לשמה כי בסך הכל הנזק לא גדול מאוד, אבל יש דאגה למה שיהיה בהמשך.
 השאירו מתנה
חיילי יחידה מסיירת מטכ"ל בילתה בבריכת השחייה שלנו בסוף השבוע שעבר, נהנו מאד, השאירו מודעת תודה יפה וגם מספר אבובים לטובת ילדי רביבים.
 סבא תראה מה קבלנו!
כך פגש אותי נכדנו שחזר זה עתה מהאירוע המסורתי של בני המחזור – כיתת "חבצלת", עם משפחותיהם. על פי המסורת ברביבים, מתקיימת ביום שאחרי חג המחזור, ארוחה משותפת לבוגרים עם משפחותיהם. הפעם נערכה הארוחה במוצ"ש, בבריכת–השחייה. בתוכנית נאמרו דברים, צפו בסרט הוידיאו מהמופע של ערב קודם: "טיפות המים הקלות" ולסיום קבלו מתנה תרמיל 80 ליטר (הבית- המתנייד) שילווה אותם בשנים הבאות. דרך צלחה בני חבצלת !
 הגיע יומו
זהו. דברו, החליטו, פינו ועכשיו סוף סוף פרקו אותו את הצריף הפיני עתיר הימים. בשנותיו האחרונות שמש כ"ציידן", ולכן כנראה אין על קירותיו גרפיטי של דייריו, אלא תמונות נוף מרחבי הארץ והעולם כמו במשרד נסיעות. בחלקה הראשון בוצעה העבודה ע"י צוות של חי – נגב עם פלמין שניסה להציל חומרים ככל הניתן. את היתר עשה השופל. עכשיו אמורים להגדיל את מגרש החניה. דרך אגב, יש עדיין מדייריו של הצריף ברביבים?
 גמר היורו במו – בר
החברים והנוער הגיעו לאיטם , חלקם הגיעו באיחור אדישים לא צפו הצגה גדולה, היה שקט יחסית, שמעו יותר בקבוקי בירה נפתחים מאשר קריאות עידוד לשחקנים לא היו פיבוריטים לא הייתה התלהבות כמו במשחקים אחרים, כמו אנגליה פורטוגל למשל, אז התעטפו בדגלי אנגליה תקרת המו- בר התרוממה והיה שם שמח. מישהו אמר אפילו הארכה אחת לא הייתה, סתם כך נגמרה לה האליפות…."
 חדשות מהשוק הבדואי
השוק הבדואי בכפר הדאג' פתוח בשבתות בבוקר. מחירי הפירות והירקות זולים. בשבת האחרונה הגיעו לשוק גם חברים ממשאבי שדה ושדה בוקר.
 עובר ושב
יורם ועינת ישראלי יצאו לשנת חופש. כל טוב ולהתראות!
 מפקד תושבים
סיים שהותו: שמיר קרן שעבד בתאגיד חלוצה (גבולות-צאלים). רתמים: 13 בני גרעין רתמים שעבדו באזורנו במסגרת עמותת אלון סגרו שנת שירות והתגייסו לצה"ל. דרך צלחה.





חסר רכיב