קיבוץ רביבים 08-6562511
חסר רכיב

עלון 2266 14/04/04

01/08/2004
עלון קיבוץ רביבים מס' 2266
מתאריך 14/04/04

העלון כקובץ word
העלון כקובץ WORD
הוצאה אינטרנטית מנשה לוי ml3@netvision.net.il
מעלון לעלון
 שער העלון מוקדש ליום ירושלים שיחול בשבוע הקרוב.
 המקלחת המשותפת כמשל – קטע מתוך רשימה שלא פורסמה (1965),
הביא – עדין.
 רותי ויענקל'ה יוגב שילבו בטיולם לארה"ב ביקור בקומונה של
הברודרהוף. רשמים מביקור זה כתבה רותי. כיף לעורך לקבל כתבה
מעין זו, ביוזמת הכותבים, ללא הצורך לרוץ ול"נדנד".
 תהל זילברשטיין, שהייתה רכזת חברת הילדים, נפרדת מרביבים
מעל דפי העלון.
שבת שלום,
ויקסי

ברכות
לאהובה, בעז ועמית ברק
ולכל המשפחה
מזל טוב לנשואי
שי עם דנה
ליהודית ושפר
ולכל המשפחה הענפה
מזל טוב לנשואי
אלה עם שלום

לרובי וינקל שאול
ולכל המשפחה
מזל טוב להולדת הנכדה
בת לאילן ודפנה

תחי המקלחת המשותפת (לא נוסטלגיה)
באסיפה שהתקיימה השבוע הוחלט ברוב גדול לסגור את המקלחת המשותפת. מעתה אנחנו קיבוץ עצוב. כישוב שהסמל שלו היה "אדמה ללא צל" אני קובע שהחלטה זו שגויה. רביבים כבר אינו מה שהיה. מבחינתי זה סוף הדרך! ברור שלאחר החלטה זו המזכירות תוביל אותנו להפרטות נוספות. ואנא אנו באים?

בנינו שכונה חדשה וסוף סוף גם שירותים צמודים לדירות אבל המקלחת המשותפת היא תמצית ההוויה הקיבוצית. המקלחת המשותפת היא מוסד שרביבים אינה יכולה לוותר עליו. כאן מתנהל המפגש האמיתי בין צעירים שאך הגיעו לבין הוותיקים, בין נערות לבין נשים בהריון. רק במקלחת מתערטלות ההחלטות החשובות והסודיות של המזכירות. והדיון בהן מתנהל ללא מורא וללא משוא פנים. גם ממלאי התפקידים, כשהם מתפשטים במקלחת, עם הבגדים נושרת מהם הרשמיות והם מספרים את אשר על ליבם. הבה נודה: הרגשת הבית והשותפות בין החברים מתעצבת במקלחת ומעתה היכן נשמע מי בהריון? ואני שואל אנא אנו באים??…

בהצבעת הרוב נקבע כאן אורח חיים חדש ומסוכן. בינתיים לא נמצא חבר שייקח על עצמו להרוס את המבנה ששירת אותנו שנים רבות. אישית, איני יודע אם אשתמש במקלחת שבדירתי. אני דורש להשאיר את המקלחת המשותפת עבור חברים שיעדיפו ללכת מהבית להתקלח בה על מנת לשמוע מה חדש בקיבוץ. אני פונה אל כל מי שהקיבוץ יקר לו: הילחמו! אל תתנו למקלחת המשותפת להיסגר!

קטע מתוך רשימה שלא פורסמה – 1965
עדין



תרבותיק
אירוח ענפים – מפעל רביב/רבל
במסגרת אירוח ענפים וחגיגות ל"ג בעומר, מפעל רביב/רבל אירח את בית רביבים
בניצוחו של רביב בן עמי ובעזרתה הנאמנה של חגית דולינסקי, שפיקדה על מערך
המזון העשיר. לצוות האירוע, לעובדי המפעל שסיירו עם החברים, להנהלה, לצוותים
הטכניים – הגברה / תאורה, לכתת "חבצלת" ולכל מי שסייע לקיים מפגש חברתי פורה –
תודה רבה – הידד למפעל שלנו!

שבת – הפנינג מים לחברים
בשבת 15/05 נארגן הפנינג מים לחברים.
10.00 – 15.00 משחקי מים בבריכה.
הבהרה לחברים:
שלא כרגיל, הפעילות ומשחקי מים היתוליים, מתוכננים למבוגרים ולאחר מכן לילדים.
אנא התארגנו בהתאם, שילחו נציגי שכונות, נציגי ענפים, קשישים, צעירים, בנות ובנים.
הצלחת האירוע תלויה ברמת שיתוף הפעולה שלכם - המבוגרים.
• ארוחת צהרים רגילה בחדר אוכל.
מועדון צעירים "מו בר"
הצוות שמנהל את המועדון: דניאל גרול, פרדי גרונדלינגר, טל גולדמן.
כבלים: השבוע הותקנה מערכת כבלים YES במועדון (כל התחנות), לשירות הציבור.
סרט על מסך ענק: הציבור מוזמן לצפות, בכל יום רביעי, בסרט קולנוע,
לשתות ולאכול טוסטים (יש לעקוב אחר הפרסומים בלוח המודעות בחדר האוכל).
רשיון עסק: אנו באמצע תהליך סידור המועדון כפי שדורש החוק, לקבלת רישיון עסק למועדון.
רישיון עסק מקנה לנו ביטחון בהפעלת המועדון כלפי גורמי חוץ, חוקי בטיחות ותביעות משפטיות.

שבת שלום !
אייל רפאלי
על קצה הבמה
תחזית אירועים באולם, כפי שמתוכנן ברגע זה:
ליל שבת 14.5 סרט: "טורמולינוס".
יום רביעי 19.5 הצגה: "הקמצן", החאן הירושלמי.
ליל שבת 11.6 סרט: "מונסטר".
יום חמישי 17.6 מסיבה – סיום ט' משאבים.
יום רביעי 23.6 הצגה: "התאונה", בית לסין.
ליל שבת 16.7 סרט: "נערה עם עגיל פנינה".
ליל שבת 27.8 סרט: "שיחות נפש".
בהנאה, רפי
שלום למשפחת רביבים,
זה עתה הסתיימה חופשת הלידה שלי.
בתי הדר כבר קרובה לשלושה חודשים והגיע זמני לחזור לעבודה כמרכזת חברת הילדים, אך מסיבות שונות ואישיות החלטתי לא לחזור.
זה הזמן לסכם שנה וחצי של עבודה מרתקת ולהגיד שלום ותודה.

נתחיל עם הקשיים. אני זוכרת כשהתחלתי לעבוד את התחושה של "וואו, כמה פעילויות ואירועים קהילתיים יש בקיבוץ, איך כולם לוקחים בהם חלק, ואני לא תמיד אפילו יודעת כל מה שקורה". זה היה הקושי העיקרי שליווה אותי לכל אורך העבודה שלי כאן. תחושה שאני לא מספיק מחוברת לנעשה בקהילה. וכשעוסקים בחינוך בתוך הקהילה חשוב להיות מאוד מעורבים. כמובן שקושי זה נבע מסיבות אובייקטיביות של מסגרת המשרה והמרחק של המגורים שלי, כתושבת באר שבע.
המסורת הקיבוצית עם הטקסים המסורתיים והחגיגות המשותפות מאוד הרשימה אותי.
זו ההוכחה להיות החברים משפחה אחת גדולה, ובסך הכל די שמחה. טולסטוי כתב בספרו הנפלא 'אנה קארנינה': "כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, כל משפחה אומללה – אומללה בדרכה שלה". כך היא גם משפחת רביבים, כי הרי אין משפחה ללא קשיים. אך משפחה לא מחליפים, ואני רוצה להגיד לילדי ותושבי רביבים שיש לכם הרבה במה להתגאות. קיבוץ גדול ותוסס בנגב, סמל לציונות ולחלוציות, ואתם חלק מכל זה.

חברת הילדים שבראשה עמדתי מהווה ספינת הדגל של החינוך החברתי בקיבוץ רביבים. אין לה תחליף, עם כל השינויים והביקורת. חינוך אמיתי הוא עבודה יומיומית של המדריך מול חניכיו.
הבאת כל הילדים למסגרת החינוכית וטיפוח קבוצה חברתית שלכל הילדים יש בה חלק.
אני מאמינה שחברת הילדים כיום הנה בדרך הנכונה. ישנו צוות טוב, שברור לו למה הוא שם ומה הוא עושה. ישנן מסורות של שנים המהוות עוגנים בפעילות בחברת הילדים ובהווי הקיבוצי בכלל, והדבר יפה מאוד. הילדים יודעים למה לחכות בכל חג וחופשה.
אך עם כל היופי, לנסות ולערוך שינויים בפורמט קשה מאוד. כל שינוי יוצר התנגדות, ולא ניתן שלא לערוך שינויים כיוון שגם חברת הילדים וגם הקיבוץ בתהליך שינוי תמידי.

פגשתי ברביבים אנשים נפלאים, שמאוד שימחו אותי, ותמכו בי לכל אורך עבודתי.
קצרה היריעה כאן מלהודות לכולם, אך בראש ובראשונה אני רוצה להודות לנגה יוגב.
אי אפשר להאשים אותי בחנפנות לבוסית, שכן אני כבר עזבתי, אז אני יכולה להגיד בכנות גמורה שרביבים התברכה במרכזת חינוך חרוצה מאוד, רגישה ואמיצה שמובילה שינויים ועשתה מהפכות חשובות בחינוך ברביבים. תמיד אפשר לחלוק האם שינויים אלה צודקים וטובים ואם לאו, אך מה שבטוח שטובת הכלל וראייה חינוכית לעתיד ליוו ומלווים את נגה בעבודתה היומיומית.
לך, נגה אני רוצה להגיד תודה על הליווי, העזרה והתמיכה לה זכיתי ממך.

ולכל בית רביבים תודה על ההזדמנות, ולהתראות.
אני עוזבת עם טעם מתוק של מקום נפלא באמצע המדבר.
תהל זילברשטיין
חוויה מעולם אחר
באחד מימי החופשה האחרונים שלנו בארה"ב , ביקרנו בפנסילבניה בקומונה של הברודרהוף – bruderhof. רצינו לראות מקרוב את אחד ה"קיבוצים" שבארה"ב ולהבין את הדמיון והשוני שבינינו. בארה"ב יש 7 קומונות. בנוסף לכך יש כמה באנגליה, באוסטרליה ואחת בגרמניה. כל הקומונות הן "משפחה " אחת מפוזרת בארצות שונות. לכל הקומונות יש הנהלה אחת משותפת לעניינים חברתיים וכלכליים.
לדוגמא - אם למשל חסרים אנשי מקצוע מסוים בקומונה אחת, מחליטה ההנהלה להעביר אנשים מקומונה אחת לשנייה, עם המשפחה, וזה מגביר את ההכרות והשותפות בין הקומונות שבעולם. מספר החברים, שנקראים אחים ואחיות, בכל הקומונות יחד מגיע לכמה אלפים!
ברביבים ביקרו במשך השנים לא מעט אחים ואחיות, בתלבושתם המיוחדת האחידה. ננסי וחיים הם אנשי הקשר של רביבים עם הקומונות והם ביקרו שם מספר פעמים. הם מוכרים ואהובים.
... שכרנו אוטו בפיטסבורג ונסענו כשעתיים עד לקומונה שנקראת:
Spring Valley bruderhof מקום יפה ומטופח. עונת הפריחה בעיצומה – נרקיסים, צבעונים ועצי לילך. נכנסנו לחצר הקומונה בשעה 10.30, שעת הפסקת הקפה. נכנסנו לבית המשרדים המשקיים והצטרפנו מיד ל"מועדון" הקפה. כל החברים-אחים, כ – 20 במספר, שעובדים שם, ניגשו אלינו, הציגו את עצמם, ברכו אותנו ואמרו עד כמה הם שמחים לאורחים בכלל ולאורחים מרביבים במיוחד.
קבלת פנים חמה שריגשה אותי עד דמעות. המארחים הרשמיים שלנו היו משפחה שכללה הורים שהם סבא וסבתא צעירים, בתם שהיא אם חד הורית מקסימה, המדברת קצת עברית ובנה בגיל 9 בערך.
מפגש שני בחדר האוכל. כל האחים, האחיות והילדים - 300 נפש, אוכלים ביחד. נפגשים ב – 12.30 בחדר האוכל. המפגש מתחיל בשתיקה של דקה. דממה! אח"כ מברכים את האורחים מהקיבוץ ושרים לכבודנו את "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד ..." השירה אדירה! המנחה קורא קטע מהברית החדשה, שוב ברכה לזוג שהתחתן, ואח"כ הארוחה.
הארוחה צנועה ביותר! כולם ביחד מחסלים במהירות את השולחנות ומספר תורנים שוטפים כלים. כששאלתי למה אין מכונת כלים נעניתי שלא כדאי לקנות . התורנות לא קשה ויש תורנות רק פעם בשבוע!

פגישות נוספות בענפים השונים: ביקרנו בביה"ס. בכיתות נפגשנו עם המורים והתלמידים.
ביקרנו בגן הירק האורגני, במפעל בו עובדים עשרות רבות של אחים ואחיות, צעירים וזקנים, המייצרים מוצרי עץ לריהוט וצעצועים, במכבסה ובמחסן, בגיל הרך ובארכיון. בכל מקום התקבלנו בהתרגשות ובשיחה מלב אל לב.

בארוחת הערב שוב אותו הטקס. דממה, קריאה מהברית החדשה, ברכות, שירה אדירה גם בעברית ולבסוף אנחנו מספרים על עצמנו ועל הקיבוץ והם שואלים שאלות. הארוחה שוב צנועה ביותר, לא מגוונת אך אפשר לשבוע ממנה. אחרי הארוחה שיחת אחים ואחיות תוך כדי קריאה מכתבי הקודש. גם אם קיימים חילוקי דעות מאזינים לכל אח בשקט ובכבוד .
פגישה אחרונה בחדר של משפחה אחרת, מרובת ילדים, שהתעקשה להזמין אותנו! באמצע השיחה התנצלו שניים מהבנים, בני 20 בערך, שעליהם ללכת. הם הלכו לעזור לאח קשיש וחולה ללכת לישון.
לשאלתנו השיבו שלכבוד להם לעזור לאח שהקים את הקומונה שלהם...
אפשר לספר ולספר עוד ועוד. אסתפק בכמה עובדות:
אנשי הקומונה הם נוצרים אדוקים מאד. מאמינים גדולים בישו שרוחו שורה על אמונתם והתנהגותם.
הם עובדים וחיים בצניעות אפשר לומר בנזירות. אורחות החיים שלהם הם תערובת של מתנחלים, נזירים ועליה שנייה....
אין להם שום תקציב אישי. את הבגדים שלהם תופרים בבית ומקבלים לפי הצרכים.
כשיש אורחים הולכים לאחראי ומבקשים כיבוד...
אין נסיעות לטיולים, לחופשות או לביקור משפחתי. נוסעים רק לצרכי המשק או התנועה. "אם ניסע מי יעבוד ומהיכן ניקח כסף "?
הריהוט בחדרים יותר צנוע מצנוע.
ארוחת בקר אוכלים בחיק המשפחה. כולל שירה ותפילה.
אין רדיו. כמובן שאין טלוויזיה שהיא אם כל חטאת. יש מחשבים במשרדים ובכיתות הגבוהות. מעניין אם השימוש של הנעורים במחשב יגרום לשינוי.
המשפחה היא ערך עליון. אסור להתגרש. לכן זוג שרוצה להינשא צריך לקבל את אישור המזכיר! אמנם זה לא שידוך אבל מקיימים שיחות ובודקים אם הזוג מתאים .
הקבלה לחברות מחייבת הסכמה והתחייבות לאורח החיים המיוחד הזה.
כולם פציפיסטים. מתנגדים לכל מלחמה.
איסור מוחלט על הפלות.


לימודים גבוהים רק לצרכי המשק. אין מימוש עצמי בלימודים. המימוש העצמי מתבטא בעמידה תמידית לרשות משפחת האחים וצרכיה בעבודה ובחברה. זה מזכיר לוותיקים משהו?
אתם מבינים בוודאי שאני לא הייתי חיה שם כאחות, אבל האנשים המאמינים עד תום בעקרונות חייהם מעוררים כבוד רב. העקשנות, הצניעות, הפתיחות, החריצות, הדאגה לזולת, השירה המלווה את כל מפגשיהם, האהבה לאדם - כל אלה ועוד ריגשו אותנו מאד וגרמו לנו לחוויה אנושית מיוחדת במינה. בפרידה ביקשו מאיתנו להזמין אליהם לביקור כל חבר מרביבים שנקלע לארה"ב.
מומלץ! חוויה מעולם אחר. קרוב ומוכר לנו, אך שונה מאד, והכל תוך אמונה דתית עמוקה במורשתו של ישו.

ביקרו והתרשמו רותי ויענקלה יוגב

האתר שלהם באינטרנט :
www.bruderhof.com



לי זה איכפת ואני לא לבד...
לאחרונה קיבלנו, המטופלים של רבקהל'ה, הודעות כי לעת עתה נסגר המקום
שלה לטיפולי רפלקסולוגיה.
כשנסגרה הדלת מאחורי, ידעתי שאני המטופלת האחרונה.
במקום הרגשת התעלות שבדרך כלל מתלווה לטיפוליה של רבקל'ה, ירדה עלי
עצבות במידת מה.

הרבה תהיות ומחשבות עלו בראשי, חשבתי על כל המטופלים, שביום יום רבקהל'ה
כה עוזרת להם, פיזית ונפשית, על החדר השקט והנעים שנכנסים אליו ומתנתקים
לשעה מכל העולם, וזוכים לטיפול של ידי זהב, עם כל הלב והנשמה.

הקשבתי בקשב רב לדבריה של רבקהל'ה מדוע נסגר המקום לעת עתה...
בעיות תקציביות ואולי אפילו חוסר רגישות והבנה בצורך שלנו, ובנתינות שלה,
מסירותה ומחויבותה של רבקהל'ה כלפי מטופליה.

איני רוצה להתנצח מעל גבי העלון – "צודק כן או לא?" אני רק רוצה לבקש, בשם כולנו,
מהמימסד להחזיר חיים למקום הנהדר הזה.
האלטרנטיבות הן יקרות יותר (טיפולים אלטרנטיביים בקופ"ח) וחבל – ההפסד יהיה של כולנו.

ולך רבקהל'ה – תודה ענקית מכולנו.
שנהיה בריאים
אורלי חכלילי

לקראת חג השבועות

למי יש?
שירים לשבועות, בדיסק:
שיבולת בשדה }
לך, לך למדבר } הגבעתרון
שדמתי }

מים לדוד המלך – הגשש החיוור
להתקשר לפנינה פ. יסעור – 2472

תהלוכת ענפים! שימו לב!
מי ברגל, מי ברכב

מפעל, מדגרה, רפת, נוי, זיתים, בניין, מזון, מחסן, נגריה ועוד...
כולם מוזמנים להכין עגלה, רכב, קלנועית,
רצוי קישוט מקורי ומיוחד, לתהלוכת שבועות (נותרו עוד שבועיים) – אחראי פטריק.

צוות שבועות
אני לא מצליחה להבין
איך נושא הפרטת המזון הפך מעניין שהייתה סביבו אווירה של היסטריה –
לעניין שניתן לדחותו.
אותן סיבות ששכנעו אותנו להצביע בעד ההפרטה עדין קיימות ואפילו מתחזקות.

אני גם לא מבינה
איך אפשר להגיד שאין מי שינהל את הענף ואת התהליך, כשג'קי וסיגל, שכבר
עובדות בענף ומוכנות להתמודד עם האתגר, הציעו את עצמן כבר לפני כמה חודשים.
ברור שבהתחלה יהיה בלאגן וזה לא יעזור לדחות את זה ו"להתחשב" בנו.
מה הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות אם ג'קי וסיגל יקבלו את "הזכות הגדולה" לנהל
את הענף ולא יצליחו?
אולי אז יהיה מוצדק לבזבז אלפי שקלים על מבחן התאמה עד שימצאו את המועמד
המושלם (שאולי במקרה לא יסכים למלא את התפקיד).
בינתיים עברו כבר 5 חודשים מאז ההצבעה ויעברו עוד. חבל.

איימי
הודעה
הודעה
מבית המזכירות נעלם (מישהו שאל) ספר בשם "אלה אזכרה" – שירים וקטעים לזכר נפטרים בעריכת אריה בן-גוריון. השואל מתבקש להחזירו ליפעת.
כללית
מספר הטלפון של כללית – CALL
הוחלף ל: 2700 *

 אירוע שהפך להיות מסורת
כבשנה שעברה, בל"ג בעומר התקיים האירוע של רביב לעובדים כולם וכן לתושבי רביבים וילדיהם. הותקנו פינות משחק ושעשוע רבות שונות – ממטווח "חץ וקשת", שהוכן ע"י עמית דרור וג'יי שר ועד משיכת חבל שבה הובסה קבוצת המפעל ע"י קבוצה של חברים ועוד הרבה משחקים שונים שהופעלו ע"י חברים צעירים ונוער. מוקד משיכה היו ביתני האוכל והממתקים שהיו בשפע. האטרקציה הייתה מאפיית הפיתות של מוניק אפרים. סיימה את האירוע הדלקת המדורה הגדולה שבנה בן שר והגניב אליה צבע כחול. לציון מיוחד ראוי רביב בן עמי, שהפיק את האירוע וצל"ש נוסף הוא שלמחרת האירוע, בשעה 9.00 הכל היה יותר נקי מאשר לפני כן (רביב התרוצץ עם יעה על המגרש). עכשיו ניתנה לו חופשה עד פסח הבא.

 שיעור מאלף
לפני האירוע החגיגי ניתנה לחברים האפשרות לקבל הסבר על כמה מהחידושים במפעל. פיני לחמן הסביר ליד מכונת הזרקה קומפננטית (שני חומרים, צבעים) ועוד. גלינה שטיימן הסבירה על הרכבת שסתומים אוטומטית, הרכבה ואריזה אוטומטית של חלקי משענת ראש. המסיירים שאלו שאלות וקיבלו תשובות.

 פגישה עם שופט בדימוס
במחזור השני של סיור הוותיקים בבית המשפט בבאר שבע, נערכה גם הפעם פגישה עם השופט המחוזי בדימוס - יוסי רבי. רוב האנשים ציינו כי הפגישה הזו הייתה תמצית הביקור. הייתה זו הזדמנות נדירה להיכנס לעולמו של שופט עתיר ניסיון רב שנים, שפרש כי לא יכול היה לעמוד עוד בנטל האחריות. הוא דיבר והסביר על הלחצים והקשיים, המחיש בדוגמאות, חלקן מוכרות. על השאלות שנשאל, הוא ענה ללא התחמקות.

 נס!!!
בעקבות תאונה קשה עם מלגזה במפעל, שרק בנס גדול נגמרה בפצעים קלים, נדרשו כל עובדי רביב ליתר זהירות והקפדה על הוראות הבטיחות. לציבור החברים ולהורים בפרט – חל איסור מוחלט על כניסה למפעל ללא ליווי ותיאום. מיותר לציין ששטחי המפעל אינם מיועדים למשחקים כלשהם ולילדים אסור בתכלית האיסור להיכנס לשטחים אלה. אנא שתפו פעולה למען כולנו.

 "חבל שמפרקים אותו"
כך אמר גולדי השבוע, כשעמד בחדר בצריף השוודי, בו גר בעבר והשבוע הוא נהרס. קירות החדר מכוסים בגרפיטי ובשמות מוכרים, וגם התקרה מצוירת. ולאן כל העץ הישן? – לחי נגב כמובן. עוד יסופר בהם, בצריפים השוודיים, המהווים חלק נכבד בהיסטוריה של רביבים ובהיסטוריה האישית של רבים מהוותיקים.

 דור ההמשך של האורווה
בתחרות ארצית של רכיבה ארוכה, שנערכה באזור, זכתה שרי יסעור בגביע של המקום השלישי למאה קילומטר. בתחרות השתתפו גם רן בן לולו, תומר פיסק ואופק רביב, שרכבו 32 ק"מ.

 חיילים באולם
במסגרת הסכם רב-שנתי עם פיקוד דרום, מתארחות-משתמשות באולם יחידות צה"ל בדרום. השבוע ציינו שני גדודים, כל אחד בנפרד, יום אחרי יום, את סיום האימון. כל גדוד מפיק את התוכנית שלו – הופעות שונות, חלקן בביצוע עצמי וכן נעזר בלהקות צהליות – השבוע היו אלה להקת פיקוד מרכז ואחרות. איך אומר רפי: "לא משעמם כאן".

 פעילויות בביה"ס משאבים
יום חומשי היה לנו יום חביב ונחמד. היו הרבה פעילויות מתמטיות מגוונות בשטחים רבים: רייקי, ספרות, מדעים, מוסיקה, מלאכה ותנועה. בהפסקות כרעו חדרי המחשב וחדר ועיון תחת עומס התלמידים המבקשים להתחרות בטריוויה. נראה שהתלמידים והמורות נהנו מפעילויות חומשי. "מידעוני" מס' 32

סוף סוף נמכר
איש המכירות של הרכבים שלנו – רענן יסעור הצליח סוף סוף למכור את הטנדר הזקן של המשתלות, שחיכה שבועות רבים לרגע זה (רענן וגם הטנדר).

 עובר ושב
- יואש גושן הגיע לרביבים. ברוך הבא!
- משפחת גריבובסקי נטליה ווסילי ושלושת ילדיהם, הגיעו במסגרת בית ראשון. ברוכים הבאים!
- יעלי ויאיר לוי יצאו לשנת חופשה. כל טוב!

 מפקד תושבים
סיימו תושבותם: יעל קבלייר, שהייתה גם באולפן שלנו. סיגל זילקה ורוני נמיה-כהן שגרו כאן שנתיים. קטרין אנר, תיירת משוויץ.





חסר רכיב