קיבוץ רביבים 08-6562511

עלון 2262 16/04/04

01/08/2004
עלון קיבוץ רביבים מס' 2262
מתאריך 16/04/04

העלון כקובץ word
העלון כקובץ WORD
הוצאה אינטרנטית מנשה לוי ml3@netvision.net.il
סובי כיכר והקיפוה
סובי כיכר והקיפוה
משעמם לחברה
מעלון לעלון
• שער העלון מוקדש ליום הזיכרון לשואה ולגבורה.
• לאחר שחגגנו את ליל הסדר, מי באופן פרטי-משפחתי ומי במסגרת הקיבוץ, הגיע הזמן להודות לכל מי שטרח, עמל ותרם לביצוע האירועים. מי ייתן ונמשיך לחגוג את חגינו באופן מכובד ומהנה כמיטב המסורת של רביבים. תודות מיוחדות לאנשים שמוכנים לעמוס את ארגון החג. לרביב בן עמי שעושה זאת כבר לא בפעם הראשונה, יישר כוח!
• חגי רזניק נפגש עם צחי רם.
• אולפן חדש נמצא בשלבי פתיחה ועל כך דיווח קצר מאת הצוות.
• מפנקסו של הרב"ש.
• שפר השתתף בסיור-טיול של מחלקת תבניות ומשתף אותנו בהתרשמויותיו.
• מתוך המדור "ידיעות כלכלה" כתבה על השקעות שמרוק ברבל.
• מועדת רכב – כתב דובר הועדה
מאירקה ל.
• ויקסי העורך הקבוע עדיין מבלה בבי"ח אבל פעיל לגמרי בעריכת העלון. השבוע, אפילו קיימנו שם ישיבת מערכת. אנו מאחלים לויקסי החלמה מהירה וחזרה הביתה ולעלון. תודה לעדין ומאירקה (ג"כ עורכים לשעבר), שעוזרים כפי יכולתם.
שבת שלום
יעל איל, עורכת במיל.


יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשס"ד
יום א' 18.4.04, בשעה 20.00 – טקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יתקיים ליד מקלט "גוונים".
בחזית הבמה תוצב, כהרגלנו, מנורת הפרחים ובאי הטקס יניחו בה את פרחיהם.
אנו מבקשים מהורים לילדים צעירים לדאוג שילדיהם יהיו בקרבתם.
בעלי כלבים – קישרו את כלביכם!

יום ב' 19.4.04, בשעה 10.00 – תושמע ברחבי הקיבוץ צפירת דומייה לזכר הנספים.

כי כל ישראל חברים / משה שמואל
כי כל ישראל חברים / משה שמואל

הרבה דברים, חביבי, למדתי שם, באושוויץ.
ודבר לא אשכח לעולמים: כי כל ישראל חברים.
כולם נדחקו בתור אל המשרפות.
כולם, כולם.
כל מי שבשם ישראל יכונה.
מסלוניקי ומרודוס, מצרפת ומסקנדינביה,
מגרמניה ומרומניה, רוסים, פולנים וצ'כים.
פרופסורים וסבלים, רבנים וחזנים, ישישים ותינוקות –
כל אלה שהיו מבני אברהם, יצחק ויעקב.


תבנית נוף מולדתנו
ב – 31.3.04 נסענו כמה ממחלקות רביב לטיול שנתי.
עובדי מחלקת התבניות עם כמה בני משפחה נסענו לקסריה. למה קסריה?
עם מפעל "ארן", שהוא משרד תכנון ופיתוח יש לנו קשרים ארוכים.
הם תכננו עבורנו כמה פרוייקטים והזמנו דרכם תבניות במזרח אסיה.
הם מתכננים ובונים פרוטוטייפים לסדרות קטנות.
מאחר ומחלקת התבניות רוצה להתאים את עצמה לצורכי רבל, מהירות
בניית תבנית-פרוטוטייפ למוצר בפיתוח היא קריטית. ב"ארן" ראינו תבניות
פרוטוטייפ פשוטות ביותר, בלי מערכות הנמצאות בדרך כלל בתבניות,
כמו מערכת קירור.
התרשמנו מהמהירות: במקום 6 שבועות הם מתכננים ובונים בעשרה ימים.

משם המשכנו לקסריה העתיקה והתפעלנו מיוזמתו של הורדוס, שבנה אותה
ואת הנמל שלה. הרעיון שלו היה להשתמש בתנאים המקומיים כדי להתפתח
בעולם קפיטליסטי-גלובלי: באותו זמן רומא שלטה בעולם וייבאה שמנים
ובשמים מהמזרח הרחוק, דרך סיני ומצרים.
הורדוס קיצר את הדרך, פעל בשכל ובנחרצות ובנה נמל בקסריה.
כך שילב את יכולות הנישה שלו בצורכי העולם הגלובלי.
אז מה הקשר אלינו?
ניצול הנישה המיוחדת, מהירות התגובה, חיבור בין מזרח ומערב והשתלבות
בעולם הגלובלי, בדיוק כמו שאנחנו עושים ברבל.
שפר




אביב הגיע, אולפן חדש מפציע
האולפן הקודם הסתיים בתחילת חודש פברואר ורוב התלמידים יצאו להתחיל
את חייהם החדשים בארץ.
קיווינו לפתוח מחזור חדש בתחילת מרץ אבל, כרגיל, הירידה בעלייה השפיעה
גם עלינו ולא היו מספיק נרשמים.
בתקופה הזאת הוזמנו לכנסים וישיבות חשובות מאוד. שוב ושוב שמענו
שתוכנית "אולפן-קיבוץ" חשובה ביותר לסוכנות ונחשבת לדרך טובה ונוחה
להסתגל ולעבור את הלם התרבות הראשוני.
לכן החליטה הסוכנות לפעול בכמה כיוונים שאחד מהם: שמירה בכל מחיר
על אולפנים שרוצים ביקרם.
שמחנו לגלות שאנחנו נמנים על אולפנים אלה והוצעו לנו תוכניות נוספות
ופתרונות נוספים.
נכון לעכשיו, במחצית השניה של אפריל, ננסי תפתח כיתת "קלט", כך שה"וותיקים"
יתחילו ללמוד ואליהם יצטרפו אלה שמגיעים – מהמטוס לשולחן הלימודים.
אחרי פסח אנחנו מצפים יום יום להגעות והציבור בוודאי יבחין בהם בחדר האוכל,
כאשר הם לומדים להתמודד עם ההגשה העצמית.
זה דיווח על אולפן בחבלי לידה – נשמח לחזור בעוד חודש עם עוד אינפורמציה על
הרכב הכיתות, ארצות מוצא, מספרים ועוד פכים קטנים…

בברכת החלמה מהירה לויקסי,
צוות האולפן גולדי, דינה ס., עפרה וננסי

מבצע "חירם" או בהגייה מילולית – מב..צחי – רם
לא אין זו סקירה היסטורית על אותו קרב מכריע, זהו ראיון עם אחד האייטמים המבוקשים על ידי מערכת העלון – חברנו צחי רם.
זמן רב, שוכב לו במגירות המאובקות של ויקסי הפתק שמזכיר לו – "לקיים ראיון עם צחי!".
והנה זה יוצא אל הפועל – יצאתי למשימה בחדווה.

צחי הוא מהנדס אלקטרוניקה במחלקת "הסגירה" של מפעל "נטפים".
זוהי מחלקה שעוברות דרכה רוב הטפטפות של "נטפים".
ארבע שנים הוא שם בתפקיד מאתגר, שכולל עבודה הנדסית שוטפת ויציאה לעבודה כל יום בשעה 05:00 (בשער הצהוב מחכים לו לרוב טרמפיסטים רבים – שכן צחי הוא הרכב הראשון שיוצא מרביבים והוא אוסף את החבר'ה בחיוך).

בסוף השנה ימונה צחי כמהנדס בכיר במחלקה אחרת – "מחלקת הבקרה". למעשה הוא הופך להיות מהנדס בצוות של מחלקה תאגידית.
ל"נטפים" יש כעשרה מפעלים בעולם – בהודו, ברזיל, צרפת ועוד. צחי צפוי לעשות, בין היתר,
גם עבורם פרויקטים הנדסיים מורכבים, ולא רק בבסיס המפעל בחצרים. הוא ייכנס לתפקיד כבר בקרוב (עוד ברבעון השלישי של השנה הנוכחית).

בשיחה מעניינת על הקיבוץ חושף בפני צחי - את ה"אני מאמין" שלו:
"כשאתה עובד בחוץ", אומר לי צחי, "אתה, באופן טבעי, מנותק בחלק מהדברים".
ולמרות זאת, משתדל צחי להיות מעורב כמה שיותר: הוא חבר מזכירות, מעורב במליאת המועצה ובחלק מהוועדות שם ושותף גם בצוות שיפור ההתפרנסות ברביבים.
הביצה היום-יומית פחות קרובה אליו. "יש בזה", הוא מדגיש, "גם דברים טובים וגם דברים רעים"
("תראה איזו שמנה היא, ממש דובה", "מה קרה לך אחי , היא עומדת ללדת, לא ידעת ?!"), מה עוד שכל הילדים של צחי רגישים לקמח - ואז צריך להתעסק עם הכנת האוכל בבית כשחוזרים מהעבודה ובדרך כלל צונחים בסוף הרוגים ועייפים.

צחי חושב שרביבים נמצאת בצומת מאוד קשה. חששו הגדול שהיא מצויה ב"שיווי משקל מדומה".
חברתית וגם כלכלית. "כדי לקיים אידיאולוגיה צריך כסף, לא ניתן לקיים סדרה של ערכים ולעמוד בהם בלי כסף!"
צחי טוען ש"אנחנו עלולים להיתקל בקריסה מאוד גדולה. וקריסה כלכלית דומה לזו שהייתה לנו
ב - 1996 תפרוץ את כל המסגרות.
יש פה גם עניין של תקציבים שהם יחסית קטנים.
למרות שרמת החיים בקיבוץ גבוהה: פעילות, רווחה, ביטחון, מזון, מרחב לילדים - עדיין קשה מאוד לעמוד בתקציב. ובפועל, פשוט לא עומדים ... יש מלחמה מתמדת לא להיכנס למינוס.
חלוקת 'קצבת הנופש' סוגרת את המינוס ואז מושכים עוד קצת ... עד המינוס הבא.
זה תהליך די מתסכל , במיוחד כשאתה מצוי בשיא יכולת ההשתכרות שלך.
אף פעם לא נעים לקבל מכתב - "לא עמדת בתקציב - גש למזכירות".

אמרת משבר כלכלי, ומצד שני תקציבים קטנים אז זה קצת מבלבל ... מה צריך לעשות לדעתך?!?
"צריך להגדיל את התקציב שלנו, אין פה סיפורים!
אנחנו צריכים להעלות את התקציב האישי שלנו. סקר העמדות, שיחות וכו', מראים חד משמעית ששכבת הגיל שלנו סובלת מנטל. יש עיוות שנמשך שנים מאז המעבר ללינה המשפחתית, כשתקציבים לא בדיוק עברו.
מה לעשות?! ובכן, להביא יותר הכנסות …".

כלומר ,היית רוצה – לקשור את גודל המשרה בגודל התקציב ?
יש לי עמדה חד משמעית בעניין: "אני באתי לקיבוץ בגלל שזה קיבוץ – אני מתנגד לשכר דיפרנציאלי למרות שאני אישית, אולי, די מסודר.
אנחנו צריכים להעמיד את הקיבוץ בצד השני של התהום!!! שכר דיפרנציאלי זה תהום. ובכל זאת צריך לשפר את ההכנסות ולהגדיל את התקציבים האישיים".




צחי שותף כאמור, לצוות שיפור ההתפרנסות (יחד עם עזרא כהן, רות יוגב , מרים ודודו). הם כתבו מסמכים המפרטים את הצעדים של מה שצריך לעשות לדעתם.
דוגמאות :
 ברמת הידיעה האישית צריך כל חבר לדעת כמה הוא מכניס. זוהי אינפורמציה הכרחית ביותר. וכשאנשים מודעים הם יעשו יותר לשפר את יכולת ההתפרנסות שלהם. הבדיקה והבקרה גם הן חשובות כאן.
 להמשיך ולבקר את תהליך הצריכה. לדעת כמה אתה צורך. "מדיניות החינם" הביאה לבזבוז משך שנים וטוב שאנו בתהליך שינוי בעניין.
 צריך לפנות באופן פרטני לאלו שלא משתכרים כראוי.
 יש ברביבים אנשים בעלי פוטנציאל - אנשים נפלאים – שלא ממשים אותו, צריך לעזור להם.
 צריך לנסות להשתלט, כקהילה, על משרות בכירות. אם ניקח מישהו ונשים אותו מנהל מחלקה במפעל כבר התמונה תהיה שונה. ארבעה חבר'ה כאלו ישנו את תקציב הקהילה בצורה משמעותית. רק כך נוכל להרחיב את הרווחה של החבר.

ההוצאה שלנו לחבר היא עצומה ביחס למה שאנחנו מכניסים. לא ניראה שהעסקים יביאו ניסים בשנים הקרובות. צריך שאנשים יהיו קשורים ליכולת ההתפרנסות שלהם בצורה הרבה יותר יסודית.
הקיבוץ כמוסד היסטורי ניתק את הקשר בין הרווחה לפרנסה של כל אחד.
כולנו שותפים – זה הרעיון, אבל כשהקיבוץ הלך וגדל השותפות התרחקה - ויש בעיה!
צריך לקרב את הנקודות.

אנו יוצרים עכשיו תהליך ציבורי, ואנשים צריכים להבין זאת. יש צעדים, יש מה לעשות!
כולם צריכים להשתתף. כרגע זה בתהליך של דיון במזכירות, אח"כ באסיפה. זה תהליך של שנתיים-שלוש ואני מקווה שיעבור וירתום את כולם.
הושקעה מחשבה, רביבים יודעת להירתם – צריך לעשות את זה.

רביבים היא בית וקיבוץ חזק , מאוד חזק. יש פה חגים מטריפים, יש אווירה של קהילה.
בימים אלה נמצאת סיגל אשתי בחו"ל, וכולם שואלים מה העניינים איתי ועם הילדים. זה אחד הדברים שבגללם אני חי פה. אם יהיה מחר שכר דיפרנציאלי, אני לא יודע אם דווקא פה אבחר לחיות.
הבחירה היא חד משמעית והיא - קיבוץ.
אך אולי יגיע יום, מי יודע, ולא נוכל לערוב יותר האחד לשני…

קליטה גם היא עניין מרכזי, אבל איך נקלוט מישהו מבחוץ כשאנחנו לא בדיוק יודעים מה אנחנו?!
איך נוכל להציג את עצמנו ?! איזה סוג של אנשים יגיעו אלינו (ואני לא מבקר את מערכת הקליטה) ?!
צריך, כקיבוץ, להגדיר מטרות, לא רק יעדים.
איפה רביבים תהיה בעוד 10 שנים ?! איפה אנו רוצים לחיות?! יעדים זה – "מה עושים עכשיו!" צריך להגדיר גם לאן "לירות" לטווח הרחוק – אלו המטרות.

בוא נדבר קצת פוליטיקה!
ברמה המדינית יש לי גם מה להגיד – עוד לא הגענו לפיצוץ הגדול. המצב עוד יחמיר, אבל בסוף יבוא הפתרון. מדינת ישראל היא מדינה חזקה, צבאית וגם כלכלית, למרות ה"ברוך" המקומי.
גם בכלכלה, למרות המצב כרגע, המדינה (כמו גם רביבים) היא בעלת פוטנציאל.
המדיניות הכלכלית ברמה המדינית היא כיום נכונה בקונספציה שלה – אבל בכלל לא בביצוע.
צריך לייצר צמיחה וזה נכון שצריך לצמצם את תקציב המדינה, אבל עדיין, לא באים יום אחד וזורקים אלפי עובדים, כי התייעלות היא תהליך איטי.
לקצץ בקופה הממשלתית ולהעביר אנשים לייצור זה תהליך נכון, אך כשהוא מכוון והדרגתי, בדיוק כמו בקיבוץ. אסור גם לזרוק את הנזקקים לפח, מדינה צריכה לדאוג לאזרחים.

גם חינוך שוויוני הוא משהו הכרחי שאסור לפגוע בו ולקצץ – בלי קשר למדיניות כלכלית זו או אחרת.
דבר שהוא חשוב ביותר גם בקיבוץ. ילדים, נערים ובנים בקיבוץ - בלי קשר למי הם הוריהם - מקבלים הזדמנות שווה (לימודים, פעילות, חוגים, מרחבים, השכלה גבוהה וכו').
חינוך הוא הבסיס לכל! גם בקיבוץ וגם במדינה – יש השקעות כספיות גדולות בתחום ואסור לצמצם,
אבל צריך לנצל אותן ולהשקיע באופן נכון - תוך מחשבה תמידית לאן הולכים ותוך עשייה שוטפת,
יש הרבה לאן להשתפר בתחום.

עד כאן להפעם ,
אנחנו עוד המשכנו לדבר… ולדבר… ולדבר…

אז יאללה ביי,
רזניק חגי


מפנקסו של הרב"ש
שמירה
בדרך כלל הציבור מגלה אחריות. מגיעים לשמירה בזמן ומסתובבים עם הרכב מסביב לגדר. לעיתים יש מי ששוכח, אבד הפתק מהמקרר ועוד… משום כך אני משתדל ליצור קשר עם רוב השומרים, לוודא שאכן הם במשמרת ולתת הנחיות חדשות, באם ישנן. את הקשר אני יוצר בעזרת הטלפון הנייד שברשות השומר. לכן כדאי שהמכשיר יהיה אצל השומר כאשר הוא יוצא מהרכב, משוטט בין מבני ציבור והמשרדים.
הטלפון הזה הוא גם, ובעיקר, הקשר של השומר עם הבאים בשער.
כאשר השומר אינו עונה לי בנייד אני מפעיל נוהל איתור: מתקשר לביתן השומר ולאחר מכן אליו הביתה.
לעיתים שוכחים לנעול את הפשפשים. כדאי לוודא שאכן הם נעולים. שומרים אחרים מדווחים על תאורה מקולקלת, שער ראשי תקוע ועוד.
על תקלות אפשר ורצוי להודיע לרמי או לי בכל שעה משעות היממה.
בגמר המשמרת - נא לא לשכוח לסגור חלונות בביתן השומר.




שערים
השער המערבי, "שער הדייגים", שבעבר היה פתוח כל שעות היום, נשמר סגור. כל הכבוד.
לעומתו, השערים המזרחיים: שער לול ג' ושער המצפה פתוחים כל היום ומשתמשים רבים אינם טורחים לרדת מכלי הרכב ולסגור אותם. בתקופה הקרובה יופעל מדי פעם מנעול "שונה" בשערים אלה. כל מי שנתקל במנעול כזה יכול להתקשר אלי ואבוא לפתוח את השער.
בימים האחרונים ניכר שיפור רב בנכונות לסגור את השער. חוסך לי התרוצצות רבה סביב שני השערים ומוסיף לביטחון האישי שלנו.

בשבועות האחרונים ישנה תופעה של חדירת עדרים לשטח הלימנים ולעיתים הם מגיעים עד בית הקברות. רצוי להודיע לרמי או לי כמה שיותר מוקדם מזמן התצפית.

לאחרונה היו כמה אי הבנות בנוגע לשעת סיום משמרת השמירה הראשונה.
לתזכורת: ביום חול שעת הסיום היא 20.30 ,
בימי שישי וערב חג שעת הסיום היא 20.00 .
למי ששוכח – ניתן למצוא פרט זה בדפי "לצאת מן הבלבול".

אמנון ל.

מועדת רכב נמסר
לפני חופשת הפסח הספקנו לרכוש שתי אוקטביות אוטומטיות חדשות, שמספרן 82, 83 .
לדעת אלו שכבר השתמשו בהן – אלו מכוניות שמעלות את רמת הרכבים שברשותנו.
ובמקביל מעלות את מספר הדוחות על מהירות. טיפ לנהגים: אל תסמכו על חוש המהירות
הטבעי שלכם. הביטו היטב בצג המהירות, אחרת תגיעו בקלות ובמהירות ל 120 קמ"ש +.
לכל מי שהרכב יזדמן לידיו – אל תוותרו על הסברים כי יש הרבה חידושים חשובים שכדאי
לדעת עליהם.
שתי האוקטביות החדשות השלימו את צי הרכב שלנו שאיבד לאחרונה בתאונה את קסארה 45.
לעוגמתנו, אחת מהן כבר הספיקה לספוג שפשוף בחנייה וכידוע לכל – נזק למכונית חדשה
כואב הרבה יותר…
אפרופו נזקים: אנחנו שוב מבקשים לדווח בזמן על כל אירוע ניזקי כדי שנוכל לטפל בו במהירות האפשרית.

כמה מילים על מבצע פסח 2004 בניצוחה של רננה:
שכרנו 11 מכוניות ויחד עם הצי הקבוע הן הספיקו לכל המבקשים ואף קצת יותר בעקבות
ביטולים ושינויים של הרגע האחרון.
ממוקד המבצע נמסר שיש ירידה במספר המכוניות שנשכרו, בהשוואה לשנה שעברה ולא
בגלל מיעוט הביקושים אלא יותר בגלל עלייה במספר הרכבים הצמודים.

סעו בזהירות - מדובר הועדה
שאלון פעילות בקתדרה העממית
במטרה לשפר את פעילות הקתדרה העממית, לקראת שנת הפעילות הבאה
נבקשכם לענות על השאלון הרצ"ב.
שם ______________ כתובת ______________ טלפון ___________

שכבת גיל (הקף): 18 - 25 25 - 40 41 - 55 55 - 65 65 +
하나. האם את/ה משתתף בחוגי המתנ"ס (כולל טיולים, יד בן צבי, מוסיקה, סוגרים שבוע, חמישי בבוקר) כן / לא.
אם כן פרט באילו חוגים 1. _______________
2. _______________
3. _______________

הקף/י בעיגול
둘. מהן השעות בהם תעדיף/פי להשתתף בפעילויות: בוקר אחה"צ (17:00) ערב (20:00)
셋. האם את/ה מעוניין/ת להשתתף בהרצאות חד-פעמיות בנושאים שונים? כן / לא
넷. האם את/ה מעוניין/ת להשתתף בסדרת מפגשים ( 3 - 10 ) סביב נושא מסוים? כן / לא
다섯. האם את/ה מעוניין/ת להשתתף בפעילות הנפרסת על פני כל שנת הלימודים? כן / לא

여섯. רשום/י את חמשת הנושאים המועדפים עליך:
פוליטיקה, אקטואליה, היסטוריה, ספרות, תנ"ך, גיאוגרפיה, מסעות עולמיים, פסיכולוגיה, רפואה, תיאטרון, חוג דרמה, קולנוע, צילום, צילום וידאו, נגרות, ציור, פיסול, קראטה,
טאי צ'י, יוגה, התעמלות, שפות, מחשבים, מחול, מוסיקה, אומנות משולבת.
1. _____________ 2. _______________ 3. ________________
4. _____________ 5. ________________

הוסף/י רעיונות נוספים _____________________________________
הערות ________________________________________________

את תשובותיכם, נשמח לקבל למתנ"ס
בדואר או בפקס: 6558737
מייל: dror@ramatnegev.org.il בתודה מראש,
דרור הראל
רכז חוגים
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------
הפעם זה קרה לי
דווקא בימים לא קלים לי, כשויקסי היה מאושפז בבית-החולים,
חזרתי עייפה הביתה והאופניים שהשארתי במגרש החנייה, לא היו שם.
נכדי ואוהבי ערכו הקפות בכל הקיבוץ בחפשם אותם ולא מצאום.
רק למחרת נמצאו מוסתרים בין השיחים.
נדמה לי שאינני צריכה להסביר כמה חיוניים לי ולבני גילי כלי התעבורה
המקילים על ניידותנו.
בכלל, אומנם קיבוץ אבל יש רכוש פרטי גם אצלנו, ויש לראות בפגיעה
בו עבירה, כמו בכל צורת חיים אחרת.
אומרים לי זוהי משובת נעורים ומביאים לדוגמה הווי של דורות קודמים.
לא נראה לי מקודש כל מה שהיה פעם, ובוודאי לא פגיעה בזולת.
במקרה הזה, לא רק שהזיזו את האופניים מהמקום בו הייתי אמורה למוצאם,
אלא החביאום על מנת שלא אמצאם. זה נראה לי ממש זדוני.
אינני יודעת מי האחראי להשתוללות זו. אני פונה בזה לכל אחד מבינינו הרואה
מישהו על גבי אופניים, או דומיהם, שאינם נראים שייכים לו,
להתערב ולהפריע בהשתוללות.
אמירה
אוהבים חיות בפסח
"חי נגב" עלה על מפת התיירות. עם ישראל הגיע בהמוניו, מכל קצות הארץ,
לבלות באתר, והיו גם כאלה שהגיעו במיוחד מהצפון.
האתר היה פתוח למבקרים כל ימי החג, ללא הפסקה.
אלפי המבקרים סיירו בין בעלי החיים, האכילו וליטפו, והשתתפו בפעילויות
מגוונות שמציע האתר:
• בניה בבוץ
• אפיית מצות על סאג'
• תפוחי אדמה על האש
• שתייה וכיבוד
• פינות יצירה (חימר, איפור, משחק וציור)
• סיור ברכבת
• מזנון עשיר וכשר

כל זאת במאור פנים, בנעימות ובמזג אוויר אביבי.
מכאן שלוחה תודה לחברים, הנערים והילדים הרבים, שהתגייסו ושינסו מותניים.
הודות להם יכולנו להפעיל את האתר על הצד הטוב ביותר.

צוות חי נגב





לידעתכם
חנות יד שניה ילדים נפתחה ביום ד' 14.4.
שעות הפתיחה 18.00 – 19.00.
עבודה רבה הושקעה בהכנתה ובסידורה.
יש מבחר בגדים יפים ומזמינים.
מספר בקשות שיקלו עלי ועליכם:
הביאו בגדי קיץ בלבד, נקיים, שלמים והפוכים
כפי שאתם לובשים.
כשאתם בוחרים בגד בחנות זכרו:
עוד אנשים מבקרים בחנות – השתדלו לשמור על הסדר.

בגדי חורף – לא יטופלו ויישלחו לנזקקים.

קניות מוצלחות וקיץ נעים -
זהבה

שינוי בשעות פתיחת המרכולית
החל מ – 16.4:

יום א' – 12.00 – 13.30
יום ב' – 15.00 – 19.00
יום ג' – 12.00 – 14.00
יום ד' – סגורה
יום ה' – 15.00 – 19.00
יום ו' – 12.00 – 13.30


בברכה,
ג'קי וסיגל

כתובת אימייל של העלון: arevivim@netvision.net.il

תמונות מליל הסדר אפשר לראות בכתובת:
http://Faster.co.il/027w


תודות - סדר פסח תשס"ד
חברים בחולית סדר הפסח:

עדין קוה: אב הסדר.
מאשה עמידן, מינה גושן ואורה ארצי: אחראיות לתוכנית הסדר.
בלה בן עמי: עוזרת לחלוקת השי.
נילי בר און: אחראית לשיבוץ מקומות הישיבה.
זהר מועלם ועוזרים מיכאל ברנובסקי ופיני לחמן: אחראים על עריכת חדר אוכל.
חיים פרחי: אחראי על התפאורות.
רחל צחור, מיירה גולדמן ועוזרת וונדי כהן-סולל: אחראיות על עריכת השולחנות.
אלעד נוה: אחראי על חלוקת אוכל לארוחת הסדר.
יוסף ללויה: אחראי על פינוי ח"א.
איל רפאלי: מנהל ענף תרבות.

חברים שעשו מעשה טוב לחג:

תופרות למפות של מדפי השולחנות:
ואלה אידלצ'יק
רחל חבני
ואלה אופנגנדן
יאנה ברנובסקי
סידור פרחים: ורד גוטקה וילדיה
צלם ופרחים נוספים: מנשה לוי
מודעת החג: רוני נוה
מודעה לעלון: יעל איל
שיבולים: אבינועם קלינפלד
תיקונים לשטיחי קיר: עמליה לטוביצקי

אנשים שהשתתפו בתוכנית הסדר:

צוות ההגברה: קריינים:
ויקטור ברנובסקי עדין קוה
רוי ואן-רור יגאל ונטע צחור
אביב חכלילי זהבה ומנשה לוי והנכדות: נטע ודניאל
נילי בר-און
הפסנתרן והזמרת: אורי ברגמן
יהונתן ופטריסיה רבר מערד רפי עמידן והנכדה: ענבר
אברום נאמן ונכדים: אלון, עופרי, יונתן וניצן
יאיר לבר והילדים שהביאו את השיבולים לבמה. דינה יסעור והנכד: סתיו
רוני ואהרון נוה והנכדות: אביגיל וענבר
שלוה כהן וילדי כיתה א' ששרו "מה נשתנה" קוזה
יוחנן שביט
נגינה בחליל: מייקל פריד עמליה שביט

זמרים ונגנים: ברכות:
מנינה חריט דודו עפרון בלה בן עמי
חיים רחבי יעל סמואלסון בארי סלומון
ורד גוטקה וולודיה סוכוב פבל גרגוריית
אורס וייצמן ניצה לבבי נגה יוגב
אורי יוגב רענן יסעור אורה ארצי יגאל צחור סלי גלילי דבורה ליבנה


תורנים ומתנדבים:

הכנת קניידלך: עריכת שולחנות:
בארי סלומון, ראש הצוות דינה קולב
מרתה קלינפלד גלינה שטיימן
אורנה נאמן רויטל אלפנדרי והבת: נטע
מינה עשת ורד גוטקה וילדיה
עדנה גולן לילך לוי
לילי עמית אלינור ברזלי
רחלה כהן ואלה אופנגנדן
בלה בן עמי כיתת בר מצוה ארזה חולתי

הכנת אוכל לחברים, סדר בבית: חיסול ח"א:
דורית קלוסקי ארז לויט ס
ואלה אידלצ'יק ולדימיר שוורצמן
אלונה הנדי רענן יסעור והבנות
אורה בן יוסף אלכס שטיימן
מאירה ארנולד גיא ברגמן והבת נועם
יעל לוי בן שר
מילה סמאולסון קרן חכלילי
ורה ברזילי
פזור סלטים ואוכל לכלי הגשה: גיא סלומון דינה סוכוב ולדימיר סוכוב
ארזה חולתי פטריק כהן סולל
עופרה אטקינס דודו ארנולד
עמליה שביט אורי יוגב
לילך לוי מתנדב
עדנה גולן
עריכת תפאורות:
עריכת מקומות ישיבה: מייקל פריד
מנשה לוי אורס ואן-רור
ולדימיר אופנגנדן
גולדי
ארנון חולתי
איציק עדן
כתריאל
שני עובדים מח"א
מתנדב

חלוקת סלטים לשולחנות: הגשת אוכל לארוחת הסדר:
עדו שביט מוניקה יסעור
יעל דרורי ואור אורנה נאמן
מורן כהן אהוד שביט
בן שר אורי גלילי
שחף חכלילי

חלוקת שי: יהודית שפר וקורין ברגמן

תודה מיוחדת לקרולין סלומון, נעמי סלומון, רינה גלילי, מילה סמואלסון,
לצוות המטבח וחדר האוכל על כל המאמץ והעבודה, שהגישו לנו אוכל טעים לארוחת הסדר.


עמלו וטרחו 170 איש לבצע את סדר הפסח בקיבוץ רביבים וכל אחד ואחד מהם חשוב מאוד.
תודה לכל האנשים שתרמו לשמחת הסדר וסליחה מראש במקרה שמישהו יקיר נשכח.

מרכז החג
רביב בן עמי


סדר פסח תשס"ד
170 חברות וחברים היו שותפים להכנות ולביצוע של סדר פסח השנה. לסדר הסבו 470 איש. השנה התחלף אב הסדר, ומאירקה לוין אשר עשה זאת בהצלחה רבה במשך 8 סדרים, פינה את מקומו לעדין.
חדר האוכל היה מקושט יפה מאוד, האוכל היה טעים ובשפע. בקריאת ההגדה השתתפו רבים והשירה לוותה ע"י זמרים ונגנים משלנו ובתגבורם של יונתן ופטריציה – פסנתרן וזמרת מערד שהיו איתנו גם בשנה שעברה. רביב בן עמי, לדבריו, משקיע הרבה בסיכום החג ובהפקת לקחים על מנת לשפר בשנים הבאות. תודה גדולה לרביב מכולנו!

מרהיב
הסרט השלישי בטרילוגיה האלמותית עפ"י טולקין – "שר הטבעות", שגרף את רוב פרסי האוסקר השנה, הגיע לאולם גולדה ברביבים. כמי שלא השתתף (ולכן גם לא זכה) בתחרות הבקיאות בספריו של טולקין, שנערכה לא מכבר, קשה היה לי להתמצא במפה ובשפת העולם שברא הסופר. ובכל זאת ישבתי מרותק לאורך שלוש וחצי שעות (!!!) מלאות פעילויות מרהיבות, שרובן הסתיימו במוות (אף הוא מרהיב מן הסתם), שעברו במהירות בלי שהותירו כאבי ישבן או גב כצפוי. עכשיו, אחרי הסרט, נותר עוד לנסות להבין מהו הנמשל ולקוות שכפי שעידן המלחמות הסתיים בסופה של העלילה והארץ זכתה לעידן של שקט ושלום בזכות ההוביטים האמיצים, כך יקרה גם פה, והמציאות האכזרית בה אנו חיים, תשנה כיוון. לא כל הצופים יסכימו איתי בנושא האיכויות הקולנועיות של הסרט, אך נדמה לי שמי שגם שילם, כמוני, והיה בין המעטים שהגיעו להקרנה השניה – נהנה קצת, אולי קצת יותר. מ.ל.

לנפח את החזה
לאחרונה הגיעו אלינו משלחות ממעגן מיכאל, יוטבתה וחצרים. הם נפגשו עם ממלאי התפקידים על מנת ללמוד מאיתנו על המבנה הארגוני ובעיקר על הסדרת היחסים בין הקהילה לעסקים.

מרוץ הקפת התבור
ע"ש יצחק שדה ז"ל, התקיים ב – 2.4. היינו שניים שייצגו את רביבים במרוץ – יאיר לבר ואנוכי. אני משתתף ברציפות כבר כ – 40 שנה ומקווה להמשיך ולהשתתף עוד שנים. זהו אחד המרוצים הקשים בארץ – מסלול של 11.8 ק"מ שמתחיל בעלייה תלולה ומפרכת. מי שלא התאמן כראוי לא יוכל לה (להקפה). השנה, לראשונה, צעדו נשים במסלול. יש לציין שבשנים האחרונות הפך יום זה ליום ספורט של צה"ל וההמולה גדולה.
חיים רחבי
יריד אצל פרחאן
בשבתות של אפריל הייתה אפשרות לבלות ביריד של פרחאן. האווירה במקום הייתה נעימה מאוד – בשני האוהלים הגדולים היו דוכני עבודות של אומנים וכן דוכנים של מוצרי מזון. הגמלים עבדו שעות נוספות ובמזנון אפשר היה לשתות משהו קר ולאכול פיתות מהטבון עם לבנה. חלק מהדוכנים הופעלו ע"י בדואים שמכרו סחורה משלהם והשילוב היה יפה. בין הדוכנים היה גם דוכן של שמן חלוצה ועוד דוכנים של כמה מאומנינו. י.א

קנינו נעליים לכבוד פסח
ב – 31.3 התקיימה מכירת סנדלים ונעליים של "טבע נאות". מפי שלווה שמענו שנמכרו כ – 180 זוגות בסכום של כ – 27.000 ש"ח. עוד עשו הזמנות רבות. המוכרים היו נחמדים מאוד ובנוסף הם חילקו גם לנו מחמאות ואמרו שנעים להם לבוא אלינו, לעומת קיבוצים אחרים (שלא נזכיר אותם) שבהם אינם מרגישים כך. שלווה מציינת עוד כי השירות שלהם טוב גם לאחר התערוכה – אספקת ההזמנות, החלפת סחורה ועוד.
מה שהיה חסר זה אופנה לצעירים, אך הם מודעים לכך ועובדים על זה. תודה לשלווה שמביאה את התערוכות הללו. להתראות לקראת ראש השנה.





חסר רכיב