alon 2456

מעלון לעלון

דוא"ל של העלון: alon.revivim@gmail.com  העורך: נתאי פרץ

-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------

חג שמח. מסורתית נקרא פסח חג האביב. אני מציע לשנות את שמו ל"חג סופות החול, שהורסות את הניקיונות וחמסינים שמכים ללא התרעה". את שער העלון לחג אייר ג'יי שר. בתרבות: סדר פסח, כמובן, חג קציר העומר, עליו מספר חיים פרחי, שיזם את החזרתו. מובא קטע מתוך עלון רביבים, משנת 1944, המספר על הטקס הראשון בביר עסלוג'. עוד בענייני פסח: ברכה לחג - מהזרם השיתופי. אריק אפרים כותב על מצוות ההגדה. בכל דור ודור – קטע מ"שיטים" אתר התנועה הקיבוצית. פנים רבות להתרחבות
רביב – רבל, ומאירק'ה עוסק בהן במדורו.
גם השבוע אנחנו נהנים ממדורו של עדין,
שהפעם הלך לראות את ההתקדמות בשכונה החדשה. אורנה חולתי כותבת את מחשבותיה בין חול למועד. נקווה שתהפוך מאורחת רצויה לכותבת קבועה בעלון. בדוח מישיבת המזכירות, דיון בנושא - אשר נקווה שירבו וידונו בו בעתיד – קבלת בנים למועמדות ולחברות. הדי אירועי שנת השישים למדינה מגיעים עד אלינו, למדבר הנגב. פגשתי את אהרון נווה לשיחה קצרה בה הוא תיאר בפני כיצד קרה שאחד העצים האהובים עליו, נוסע לבית הנשיא לכבוד שנת ה-60 (אל דאגה, הוא ישוב...) על רעיון למדור הנצחה באינטרנט מדווח מנשה. בהמשך הודעות שונות, מתכון של סיגל לכבוד הפסח, וכמובן החמור.

                        חג שמח ושקט לכולנו! נתאי פרץ

סדר פסח תשס"ח

מחר, מוצ"ש, י"ד בניסן תשס"ח, 19.4.08 

בחדר האוכל. התכנסות בשעה 19:00.

חג שמח!

טקס קציר העומר

יתקיים ביום א', ט"ו בניסן 20.4.08, בשעה 10.00

בשדה מול חלקת העצים המעוצבים.

                                                                (קראו בהרחבה בעמוד הבא).

ליל שבת, ה' חוה"מ פסח,25.4.08, באולם, בשעה 21.30,
סרט "העולם על פי דן"
הסרט מתוצרת ארה"ב, 2007. בין השחקנים: סטיב קרל, זולייט בינוש, דין קוק.
דן בארנס מתפרסם מכתיבת טור עצות בעיתון מקומי ומגדל לבדו את שלוש בנותיו.
יום אחד משתנים חייו כאשר הוא פוגש במארי בחנות הספרים.
הוא בטוח שהיא האישה המושלמת בשבילו אבל אז הוא מגלה שהיא בת זוגו של אחיו.

חג העומר חוזר - מספר חיים פרחי
ב-1944 היה טקס קציר העומר הראשון בביר עסלוג'.
השנה אנחנו מחדשים את המסורת הזאת ברביבים. בדרך למצפה,
מול גן העצים המעוצבים, יש חלקת חיטה צנועה, שזרעתי וטיפחתי.
ביום ראשון בבוקר, אני מקווה לראות את הציבור בא להשתתף בטקס.
החרמשים הושחזו, שבעה גברים חסונים, יודעי חרמש גויסו ותכנית
אומנותית מוכנה.
תודה לכל האנשים הטובים שסייעו לגדל את החיטה.
אני תקווה שתהיה היענות ונחזיר את הטקס למסורת החג שלנו.

מתוך עלון רביבים משנת 1944
עם קציר העומר

"הזורעים בדמעה – ברינה יקצורו... בוא יבוא ברינה נושא אלומותיו" – התאכזר לנו הנגב בשנה הראשונה להיאחזותנו בו. בדמע טמנו הזרע ותפילה נשאנו על דל שפתינו, כי יעלה ויצמח, כי יבשר תקווה חדשה לעמנו הדווי.
בגיל ורעדה מנינו כל נבט רך העולה מעלה ומוריק וכאבנו כאבה של כל שיבולת ההולכת וקמלה, כי מים לרוויה אין לה. בדמע בעין פנינו מערבה וגשם אין. בשמחה קיבלנו כל אגל וכל רסיס גשם ובלב פעמה תקווה: אולי?
ויש והתקשרו עבים, אך הרחק, הרחק חלפו בלי הרעף מטר ברכתם על שדותינו הצמאים. לא אחת נקפץ אגרוף וקללה אילמת נפלטה אל מול העבים השטים ועוברים מזרחה, אל הרי צחיח סלע ושיחתו ברכתם אל ארץ לא זרועה.
קצרנו השנה עומר, או נכון יותר – כמנהג קדומים – תלשנו את העומר, אך קציר אחריו לא יבוא, את אלומותינו לא נישא הגורנה, לא ירונן ולא ירועע בשדותינו, שירת קוצרים ורעש קומביין – לא יכו גלים ברוח.
זעיר פה, זעיר שם, נתלוש שבלי קמה בודדות, אך אלו הבודדות, הנישאות אל על, נושאות עמן תקווה חדשה: עוד נקצור מאה שערים, לא תכזיב עוד עבודת העמל, המצפה לברכת שדותיו.

על מצוות ההגדה, אריק אפרים

מה כל כך מיוחד ומרגש בה, במצוות ההגדה?
הרי בכל יום ובכל לילה, אנחנו מצווים להזכיר את יציאת מצרים.

ובכן, בכל הלילות, אנחנו מזכירים את יציאת מצרים, הלילה אנחנו... יוצאים ממצרים.

עוד מעט ניכנס לתוכה, נחוש את מרורה, נסבול את עבודתה ונידחק בלחצה.
אחר כך נעבוד ונחזה במכותיה ובמופתיה, בדם ואש ובתימרות העשן ואז נצא ממנה ונעבור בים, שנעשה ליבשה, ורק אז נאמר לפניו שירה חדשה.

וכל הזמן הזה נזכור כי חייבים אנו לראות את עצמנו, כאילו אנחנו יצאנו עתה משעבוד מצרים. לא את אבותינו הוציא משם, אלא אותנו, אנחנו ממש.

הלילה לא נזכיר את תולדותינו - הלילה נספר אותם לעצמנו, כמו סיפור ילדים, כאילו זאת לנו הפעם הראשונה.

הלילה נהיה שם, נעבור את פרעה, כדי שיהיה לנו כוח לעבור את יורשיו.

נלך עם סבינו ונכדינו ונחווה את הכל מחדש.

להקל עלינו לעמוד במשימה הקשה הזאת – לצאת מן האקדמיה המנתחת הכל מבחוץ, ולהפוך להיות חלק ממשי מן העבר, חלק מהעתיד, חלק מנצח ישראל, שהלילה נצעד איתו יד ביד, את מצעד החיים.

ב"שפוך חמתך" של השנה, אחבק חזק-חזק את תלמידי החכמים מישיבת "מרכז הרב" בירושלים ואתחנן: "ריבונו של עולם, אנא שפוך כבר, שפוך כבר את כל חמתך על הרשעים. אין הם ראויים לאותם שמים, שכל ברואיך ראויים להם".

לשנה הבאה בירושלים הבנויה.

"רסיסי רביב-רבל"                      מאירק'ה לוין

"האם נראה לי שבמקום עבודתי יש משקל לדעותי?"

 לאחרונה התקיימה ברביב השתלמות מנהלים – סדנא של פעם בשבוע, לאורך כשלושה חודשים, בהנחיית נתאי קרן ממרכז הייעוץ וההדרכה של איגוד התעשייה הקיבוצית.

הסדנא כללה שיחות, דיונים ומשחקי סימולציה שבהם ניתחו המשתתפים דעות ניהוליות שונות ודרכי פתרונן בנושאים כמו קבלת החלטות קשות, סגנונות ניהול שונים, תקשורת בין מנהלים ומנוהלים, שיטות שונות להנעת עובדים ומהן השאלות הבסיסיות הנשאלות כדי לברר האם אתה נהנה ממקום עבודתך (כמו זו שבכותרת).

הקורס נועד להעשיר את יכולת הניהול במחלקות המפעל והשתתפו בו כ-15 עובדים בדרגות הניהול הבינוניות – מנהלי משמרות ובכירים נוספים במחלקות השונות.

הפסקת חשמל חיובית

לקראת הפסקת החשמל שתוכננה לאחד הבקרים – התארגן המפעל לביקור במצפה רביבים. המקום כל-כך הרשים את העובדים שנחשפו לראשונה אל מול הצגת רביבים מבראשיתה  - מה היה כאן לפני העלייה לקרקע ומה צמח פה בשנים הקשות של מלחמת העולם השנייה ומלחמת השחרור. ההסברים, הסיפורים והתוכנית האור-קולית יצרו יחד חוויה גם לאלו שעובדים איתנו כבר שנים.

נשמעו תגובות כמו "מגיע לראשונים פרס ישראל", או "מערכת החינוך בארץ מוכרחה לחייב את ילדי ישראל לבקר במצפה" ועוד משפטי התפעלות דומים, המוכיחים ללא צל של ספק את נכונות התעקשותנו להמשיך ולטפח את מורשת רביבים. 

ותיק

מי שמגיע אצלנו לגיל 80, התחיל, מן הסתם, לעבוד בשנות ה-20 לחייו ולכן ניתן לומר שיצא לו לעבוד כמעט 60 שנה, להוציא מלחמות, מילואים, חופשות, לימודים ועבודה בתנועה. כך ידידנו סלי (שלמה גלילי, שלאחרונה חגג במפעל את יום הולדתו ה-80 . הברכות, המתנות וההתרגשויות הרקיעו שחקים. סלי, גיבור היום, דיבר על תחושת הבית במפעל ועל כמה חשובה לו העבודה שהוא עושה, אף שאיננו בונה יותר תבניות כבעבר, ובכל זאת "כל עבודה מכבדת את בעליה". עד 120 לך סלי, איש התעשייה הקיבוצית ברמ"ח איבריך ולאורך כל שנות יצירתך כעובד.

טיילת רבל

 הקרוונים שנוספו לאחרונה ברבל, יצרו בעיית גישור רצינית ואתגר למתכננים כיצד לעבור בשלום ממשרד למשרד. צריך לבוא לשם לביקור כדי להיווכח בפתרון היצירתי: אתה נכנס ל"חצר", פונה מיד שמאלה ועולה במעלה המדרגות הרחבות, המתפתלות לקומה השנייה. משם ישר (מזרחה) ופנייה חדה (צפונה) לליבה של טיילת אמיתית, הצופה על פיסת מדבר בצפון, אל מבני הנוי במזרח ואל נוף מרהיב של גגות המפעל הגדול במערב. 

לא נפסיק לעסוק באיכות

נושאי האיכות לא יורדים מסדר היום שלנו. עוסקים בהם יומם וליל במטרה לשפר את השיטות ולהעלות את המוטיבציה, כדי שלעובדים לא יהיו התחלקויות של משמעת, שדרכן יסתננו מוצרים פסולים ללקוח.

לכן כל- כך חשובות ישיבות הצוות החודשיות שלנו. בישיבה האחרונה עסקנו בכמה תלונות (רבל, הלקוח הגדול ביותר שלנו, "מספק" לנו גם את מספר התלונות הרב ביותר. הפעם הגיעו אליו שלושה חלקי שסתום מהדגם שבו המכונה מזריקה בו זמנית שני חומרי גלם (K-2). זהו שסתום אקסקלוסיבי יותר ובא לענות על הדרישה הגבוהה מחברות הרכב שלא תהיה הסתננות של אידי דלק גם מה"בית" של השסתום ולכן הוא מוזרק מחומר מיוחד ויקר (ניילון 12) שתכונתו – 0 פעפוע! עליו מוזרקת טבעת המשמשת לריתוך השסתום למיכל הדלק.

מתוך כ-4,000 שסתומים, הגיעו לרבל שלושה מוצרים פסולים - אחד שהבית היה לא מלא ושני מוצרים שהטבעת הייתה מוכתמת בחומר זר (חומר שאינו פוליאתילן, שממנו עשויה הטבעת).

מה שהצוות העוסק בתלונות לקוח עושה בעקבות תלונה שכזאת - הוא בודק, מנתח, ומסיק מסקנות, המתורגמות לפתרון הבעיה כדי למנוע לחלוטין את הישנותן. כל הניתוח והמסקנות מוצגות לפני צוות המפעל בפגישות החודשיות ואנחנו מדברים על ירידה של 75% ממספר התלונות בשנים 2006-2007,   ובהמשך ירידה ב-35% רק ברבעון האחרון של 2008. זה הרי לא קורה מעצמו או במקרה. זאת תוצאה ברורה של עבודת הצוות מאגף האיכות ובהשתתפות הגדולה של העובדים מול המצגת וההסברים בישיבת הצוות החודשית.

חשמליות באוויר

השבוע הגיעו שתי מכונות הזרקה חשמליות מתוצרת "פנוק". בימים הקרובים תשנה מחלקת ההזרקה את פניה – יזיזו שם מתקנים ומכונות, כדי להציב את המכונות החדשות בעמדות 111-113 . שלוש המכונות הישנות יזוזו למקום שעד עתה שימש כרזרבה והתמלא בציוד עזר שהמחלקה משופעת בו לרוב.

המכונות החדשות הן תוספת משמעותית ל-50 הקיימות והן לא רק מגדילות את כושר הייצור הגדל ברביב, אלא מסוגלות גם לשפר את ביצועי המחלקה בכל הקשור לאיכות. איך שלא מסתכלים ובוחנים את הדרכים לשיפור האיכות נתקלים תמיד בארבע קבוצות יס