קיבוץ רביבים 08-6562511
חסר רכיב

עלון 2472

22/08/2008
 
אין להשתמש בחומר מתוך עלון רביבים לצורך פרסום באמצעי התקשורת.

 לקבלת אישור יש להתקשר למזכיר קיבוץ רביבים טל' 08-6562587.

הוצאה אינטרנטית  מנשה לוי הודעה על הוצאת עלון לרשת קוראים המבקשים לקבל הודעה  עם הכנסת עלון

לרשת מתבקשים לשלוח הודעה עם כתובת ה EMAIL  שלהם  לכתובת   ml33@netvision.net.il

מעלון לעלון

דוא"ל של העלון: alon.revivim@gmail.com  העורך: נתאי פרץ

 

השבוע ליווינו בעצב, את דור בדרכו האחרונה. בעלון דברים שאמרו על הקבר. בני כיתתו "סיפן"

ושיר שכתבה ג'קי ברזלי, באנגלית.  

עוד בעלון השבוע: מהתרבות – על סרט השבוע "רודף העפיפונים", תערוכה חדשה בפואיה האולם, ותודות על העזרה בערב.

דו"ח מזכירות – שינויים וחידושים בעבודת הוועדות, ויש גם מנהל חדש לענף המזון - שיהיה בהצלחה!  רננה יסעור מוסיפה בעניין הגמדים, שהוזכרו בעלון הקודם. הודעות, תודות, ממטבחה של סיגל וחמור.

                                                                                                                                שבת שלום! נתאי פרץ

 

 

 

מזל טוב!

לחוגגים יום הולדת

מריון לויטס, יום ו' 22.8

אפרת פרץ, יום ו' 22.8

מוריה בן עמי, יום א' 24.8

יוני חזקיהו, יום א' 24.8

חגי רזניק, יום ג' 26.8

אירית ארמן, יום ד' 27.8

יעל טייטל, יום ד' 27.8

רמי כהן, יום ה' 28.8

 

 

מזל טוב!

לנעמי ומיכאל הרדוף

ולכל המשפחה

להולדת הנכד

בן לחגי ואדוה

 

מזל טוב!

לנעמה לוי, ליהודה לוי

ולכל המשפחה

להולדת הנכד

בן לערן ומלי

מעלו לעלון
רודף העפיפונים
תרבות
דו"ח ישיבת המזכירות
ממטבחה של סיגל
בעניין הגמדים
תזכורת
הכל בגלל נזילה
מיד שניה -ילדים
החתונה נגמרה,

הערב, ליל שבת, 22.8.08, באולם, בשעה 21.30

 

סרט "רודף העפיפונים"

 


הבמאי של "למצוא את ארץ לעולם לא" מביא אל מסך הקולנוע את רב המכר הבינלאומי של חאלד חוסייני. שנות השישים בקאבול, בירת אפגניסטן. שני ילדים, אמיר וחסן, נולדים באותו בית מידות ויונקים משדיה של אותה מינקת, אך למרות זאת, הם גדלים בעולמות שונים לחלוטין. אמיר הוא בנו של איש עסקים עשיר ומכובד, מעמודי התווך של קאבול. חסן הוא בנו של עלי, המשרת של באבא, אביו של אמיר. אמיר הוא פאשטוני, מוסלמי סוני, בן לאליטה השלטת באפגניסטן. חסן הוא האזארי, בן למיעוט אתני נחשל ומנודה. לשני הילדים האלה - קאבול שלפני הפלישה הסובייטית היא עיר קסומה, ססגונית, מלאה ריחות אקזוטיים, בזארים שוקקי חיים ותחרויות להפרחת עפיפונים, שכל העיר יוצאת לקחת בהן חלק. השניים גדלים יחד, ספק חברים, ספק אדון ומשרת, וגורלותיהם נשזרים זה בזה, עד שאחד מהם בוגד בחברו, ואילו האחר, מוכיח כי נאמנותו לרעהו חשובה לו יותר מחייו. כאשר הסובייטים פולשים לאפגניסטן, אמיר ואביו בורחים מארצם כדי למצוא לעצמם עתיד בקליפורניה. אמיר חושב שהוא נמלט מעברו, אולם הוא לא מצליח להשאיר את זכרו של חסן מאחור.

שנים אחר-כך, בעת שלטון האימים של הטליבאן, אמיר הוא סופר אמריקני מכובד, שחי עם אשתו בסן פרנסיסקו בשלווה יחסית. עד ששיחת טלפון מידיד משפחה נשכח מחזירה אותו לאפגניסטן, שהיא עתה מדינה הרוסה, ענייה ונתונה לשלטון אימים. הוא נקרא לשוב אל מולדתו למשימה קשה ומסוכנת, שרק אם ישלים אותה, ימצא מנוח מהזיכרונות המענים אותו שנים רבות כל – כך.


מהתרבות

תודות על העזרה בליל שבת 15.8:

לסיגל בן לולו – שעזרה לי לסדר.

לשמעון שוורץ – שהשקיע שעות בתאורה.

לחנן פליישמן – על ההגברה.

לגיא בקר ולאבא שלי – על השתייה שהכינו.

ליעל טייטל ועוזריה – שדאגו להחזיר את כל הציוד מהחתונה מוקדם בבוקר.

לאורי בן יוסף – שהסכים לשעשע אותנו בהפסקה  (אני מתנצלת בשם כל הנשים

שהבריזו לך).

לחברי – שעזרו לחסל במקום התורנים שלא הגיעו (מה יהיה??)

ולרקדנית המוכשרת שלנו, רותם גלילי, שאף פעם לא נמאס לנו לראות אותה –

גם אביגיל קליין אמרה ש"פשוט ישבתי ונהניתי" (יחד עם כולנו).

תזכורת: יום ד' 27.8 – אירוע של המועצה, בפארק גולדה.   

                                                                                                                 איימי

 

זה מזכיר לי משהו

תערוכת רישומי פחם נתלתה בפואיה.

הדלתות תפתחנה

בליל שבת 22.8.08

בשעה 19.00

רפי עמידן

        על

 

דור אטקינס ז"ל

 

   21.6.1984 – 16.8.2008

 

 

  אבל בית רביבים

 

 

 

דברים על הקבר

 

דור,

אנו עומדים וחושבים מה לומר לך, איך נפרדים.

בראשנו חולפות תמונות חייך מבית-הספר, מהנעורים וממדרכות הקיבוץ:

זוכרים אותך יושב ליד שולחן בכיתה ומצביע כדי לענות על שאלה שלנו לא מובנת כלל,

ואתה, בתנועת יד רשלנית שכזאת עונה עליה כאילו ידעת עליה והתכוננת מראש.

התפעלנו מהידע שלך שבא לך כל-כך בקלות.

 גם לאחר שחלית, לא הפסקת להדהים אותנו באומץ לבך, ברצון הבלתי פוסק שלך לחיות ובנחישות בה עברת כל מכשול וקושי.

הדהמת אותנו בהתעקשות שלך לעשות תמיד הכל לבד, בעצמך, כמונו, לא לבקש עזרה ולא להיות תלוי באף-אחד.

ראינו אותך נלחם ומפלס בעיקשות דרך משלך. חדור אמונה, לא מוותר על בית-הספר וממשיך בדרכך, עוד כיתה, עוד שנה ועוד בגרות.

גם כשבגרנו, בנעורים תמיד היית חלק מהחבר'ה, מקפיד שלא נעשה שטויות ובמסיבות רוקד ומשתולל איתנו.

בי"ב כבר היית עצמאי בשטח, גר כמונו בחדר משלך – לא מוכן להישאר מאחור ובעקשנות ה"אטקינסית" שלך כובש עוד שביל ועוד פסגה ובתוך כל זה שומר על חוש ההומור המיוחד הזה שלך.

כבר היה נראה שמצאת את המקום שלך במרכז בבאר-שבע עם חברים חדשים ותעסוקה מעניינת ואנחנו נחשפנו לזה בתערוכות המרהיבות שהצגתם פה ברביבים.

עברת מסע חיים שונה מאיתנו, קשה, מעייף ובעיקר מבגר יותר.

מסע בו היית צריך להתמודד עם דברים שונים מבני - הכיתה ועל-כך אנו מעריכים אותך.

כששמענו שחלית שנית חשבנו שיהיה קצת זמן. רצינו לבוא לבקר, לדבר ולהיפרד. ופספסנו.

עפרה, הווארד וכל המשפחה, הפכתם להיות חלק בלתי נפרד מאיתנו, עטפתם וליוויתם את דור, הבטחתם שלבן שלכם, למרות הכל, תהיה ילדות נורמלית והוא לא יפספס שום דבר. ידעתם מתי לחבק ומתי לשחרר ולדחוף קדימה ותמיד שמרתם על חוש הומור שעזר להכניס את הכל לפרופורציות ולשמור על החיוך גם ברגעים הקשים.

לא האמנו שהיום הזה יבוא כל-כך מהר והנה אנחנו פה, עומדים מעל קבר טרי ולא מאמינים.

תמיד היית במחשבותינו ותמיד תהיה חלק מאיתנו.

זיכרון קולך וצחוקך ימשיכו ללוות אותנו תמיד.

אתם, עפרה והווארד תישארו חלק בלתי נפרד מכיתת סיפן.

אחרי שנים שתמכתם והייתם שם בשביל דור ובשביל כולנו, כעת אנחנו פה לצידכם ובשבילכם.

 

                                                                                                       אוהבים ומחבקים, בני ובנות כיתת סיפן


 

 

 

 

חסר רכיב