קיבוץ רביבים 08-6562511

עלון מס 2214

01/08/2004
מעלון לעלון
 השבוע לפני 50 שנה הסתיים המעבר מהנקודה הישנה, מה שנקרא המצפה בימינו, לנקודת הקבע. לאחרונה נתקלתי באלבום שלי בצילום ישן שבו נראית העמסת גנרטור הבודה הגדול על עגלה רתומה לטרקטור, לצורך העברתו לבית הגנרטור כאן, בגבעה. את שער העלון הקדשנו למאורע זה והוא לקוח מתוך שער העלון מאותו תאריך. באותו שער מובאים דברי הברכה של משה אולניק שנאמרו במסיבה והם מתקשרים גם לדברים שנכתבים השבוע בנושאים המעסיקים אותנו בימים אלה.
 עדין הלך למפעל וראה את מכונת ההרכבה של משענת הראש. על כך במדורו "הלכתי, ראיתי".
 אורי יוגב מספר על השתתפות שמן "חלוצה"
 על מנת שחגי מן, מרכז המשק, יוכל להביא בפנינו את סיכומי שנת 2002 ותוכנית 2003, טורח צוות הנהלת החשבונות כל השנה ואוסף ומכין את הנתונים שאותם הופכת אילנה בראודה החשבת, לחוברת שהשנה היא כחולה. החוברת מהווה נייר עבודה של הועדה הכלכלית. על דרך ההכנה של החוברת ועל תפקיד החשבת ברביבים – שאלתי את אילנה ותשובותיה מובאות בעלון.
 כמה זוגות ישבו לאחר ארוחת ליל שבת ושוחחו על מה שמטריד אותם בקשר לחיינו כאן. כתוצאה מאותו מפגש, יצאה רשימה שחתומה על ידם והיא קוראת לחברים לקום ולהתחיל לעשות כדי לחיות.
 תגובה בעקבות השיחה במועדון על המזכירות כתב צחי רם.
 ישי בן עמי – חדשות מהעולם הסלולרי.
 מ"המידף הורוד" – דף למורים באשל הנשיא, הבאנו רשימה של מורה, בנושא הגזירות הכלכליות והשפעתן על המורים.
 בשבוע הבא לא יופיע עלון. העלון הבא יופיע בערב פסח.
שבת שלום
ויקסי
לאורה ואבישי ארצי
ולכל המשפחה
מזל טוב
להולדת הנכד
בן לרן וכרמית

למיכאל ישראלי
עם גיוסך לצ.ה.ל
ברכת הבית –
לך בשלום ושוב בשלום!
תודות
חג פורים מאחרינו ואנו מתכוננים לחג הבא עלינו לטובה.
הכל נראה שגרתי ורגיל, אך עצרו רגע וחשבו, האם ניסיתם אי פעם
להפיק חג ברביבים?

חופית אליס ותומר ברמן, שני צעירים החיים בקיבוץ פרק זמן קצר
(יחסית לשאר החברים), חוו זאת. ואני מהצד עוזר ועוקב אחר התהליך.
שניהם חסרי ניסיון בהפקה, לא בדיוק מכירים את הנפשות הפועלות ובעזרת
צוות, שהצטמצם עם הזמן, עמלו ימים ולילות בכל תחום אפשרי – בכדי
שהחג יתקיים.

להם כצעירים בקיבוץ של שיתוף, היה מוזר ולא מובן כאשר ביקשו עזרה
ונתקלו בסירוב חברים ובני משק, כי בסך הכל החג שלנו ובשבילנו
ואם אנו לא נעשה, אין אחר.
היו מורדות ועליות, צחוק ובכי, ייאוש ותקווה ולבסוף החג עלה וב"גדול".

לחופית אליס ותומר ברמן, מרכזי חג פורים –
תודה רבה על שנתתם לנו חג פורים שמח ועליז.
לכל מי שנטל חלק בכל שלב של הכנת החג – רוב תודות.
ולכל מי שעדיין לא תרם, לא נורא – נתראה בחגים הבאים.

בברכת שיתוף ועשייה
אייל רפאלי
מנהל אגף תרבות
הבית הסקוטי ביפו...
בתוך ים הדיווחים הבלתי פוסקים מעיראק מצאנו עצמנו בשבוע שעבר בתוך עולם אחר לגמרי -
הבית הסקוטי ביפו.
המבנה אשר שימש משנת 1885 ועד לסוף תקופת המנדט הבריטי כבית חולים סקוטי, אירח עשרות רבות של יקבים ישראלים, גדולים כקטנים לתערוכת היין השנתית.
המקום , הנושא וההשקעה הפכו את הביקור לחוויה מיוחדת המשדרת רמה ואיכות גבוהים במיוחד.
התערוכה מופקת בחסות מגזין "על השולחן" ומיועדת בעיקר לקהל המקצועי ולמביני דבר.
בשנה הקודמת הוזמנו ע"י מועצת הזית להציג, בערב אחד מהשלושה, את השמן החדש וקיבלנו תגובות נלהבות ויוצאות דופן. זו הייתה למעשה נקודת המוצא לתחילת שיווק "חלוצה".
השנה שכרה מועצת הזית מספר דוכנים וכשמונה יצרני שמן זית ואנו בתוכם נענו לאתגר והשתתפו בתערוכה.
המפגש עם הקהל היווה הזדמנות לחוש את ההתקדמות של חלוצה בתודעת הציבור. רבים נעצרו שמחו לפגוש בנו שוב ולהציגנו לחבריהם.
דוכן חלוצה הצטיין כמובן בטעימת השמן אך לא פחות בגבינות "מחלבת חנה" המופלאות ועגבניות הצ'רי מהמים המלוחים...
בכל יום בשעה 16:00 ועד 23:00 נעמדנו לסירוגין שני שאול, לירון לופו, חיים פרחי, שץ ואנוכי יחד עם עזרה מניצני פעמונית להתמודד עם נהר הקהל שזרם בין הדוכנים.
ביום האחרון נחשפו תוצאות תחרות השמן האיכותי של מועצת הזית (בשנה החולפת זכינו כזכור במקום הראשון) המתח היה גדול והיה לנו ברור כמה מקום הראשון ניתן רק לרדת.
התחרות השנה הייתה קשה יותר כיוון שכללה מספר רב יותר של מתחרים ואיכות השמנים הייתה גבוהה יותר.
לשמחתנו זכינו גם השנה ובמקום השני המכובד (בזן סורי). לפנינו זכה השמן של אורי שגיא במקום ראשון.
רצף של זכיות הינו תעודת כבוד אמיתית לשמן הזית "חלוצה" וכך חזרנו גאים מרוצים ושתויים.


אורי יוגב

"החוברת הכחולה"
על הכנת החוברת והמספרים שבתוכה:
אילנה בראודה, חשבת הקיבוץ
האם לדעתך הופנם והושלם תהליך עבודת הניהול החשבונאי של
נכון להיום, לקיבוץ רביבים 14 תאגידים:
1. רביב אגש"ח מאוחד, המאחד את רביב אגש"ח ורבל אגש"ח
2. רביב מבנה תעשייה להשכרה
3. אפרוחי רביבים
4. אפרוחי רב און
5. רן 2000
6. שחרור
7. שחר
8. משתלות
9. דרך השמן בנגב
10. חלוצה
11. רותם המדבר
12. ר"מ
13. מצפה רביבים
14. מרכז גולדה
• ניהול החשבונות של התאגידים אפרוחי רב און, שחרור ור"מ מבוצע על ידי השותפים שלנו.
• ניהול החשבונות של יתר התאגידים מבוצע במערכת המידע של קיבוץ רביבים, למעט רביב, המנהל מערכת מידע נפרדת.
• בשנת 1998, כאשר נכנס קיבוץ רביבים לתהליך התאגוד, הגדרנו לעצמנו יעדים:
- הדרכה וניהול מקצועי למנהלי התאגידים בהכנת תכנית עסקית והבנת דו"חות פיננסיים.
- הכשרה מקצועית לצוות בהנה"ח.
- הגשת דו"חות רווח והפסד ומאזן בסוף כל רבעון.
- הסדרת מערכת היחסים החשבונאית בין הקיבוץ לתאגידים (הסכם שירותים, עבודת חברים, ועוד).
- הסדרת ניהול תזרים מזומנים בין רביבים לבין התאגידים, בהתאם למבנה העסקי-ארגוני.
היום, חמש שנים לאחר שיצאנו לדרך, אני חושבת שתהליך ההטמעה הופנם.
לתהליך עצמו יש ערך מעצים, לדעתי, משום שהוא מאפשר למנהלי התאגיד
ל"הרגיש" טוב יותר את הארגון שלהם, ולממש יחד איתנו, מערכת המידע,
את האחריות המשותפת לניהול הכלכלי של התאגיד.
אין ספק שתהליך הלמידה דורש השקעה של זמן, אבל יעידו מנהלי התאגידים,
שלטווח הארוך זו הכשרה משתלמת ונכונה בראייה מערכתית.


האם ביזור הפעילות החשבונאית מחוץ להנהלת-חשבונות
התשובה לשאלה זו מורכבת, ובעצם היא כן ולא. חשוב להבין שיש להסתכל
על התהליך בראייה כוללת. תפישת התאגוד אינה רק שאלה טכנית של ביזור
פעילות חשבונאית; מאחורי תפישה זו עומדת ראייה אחרת של ניהול ואחריות עסקית.
נכון הדבר, שכאשר אנו מתעקשים לנהל מערכת מידע שתאפשר קבלת החלטות
נכונות על בסיס נתוני אמת ובזמן אמת, יש להעביר נתונים באופן שיאפשר
להנהלת רביבים (הכלכלית והחברתית) לנתח את העסק כהלכה, ללמוד אותו ולקבל
החלטות על פי נתונים איכותיים.
באופן כזה, שיקולי המערכת הכספית נשענים על מידע רחב, זמין ואיכותי,
ומתבצעים ביחד או לחוד עם המערכת המאוחדת של הקיבוץ ותאגידיו.
נדמה לי שכיום אפשר לומר ששיתוף הפעולה שאנו מקיימים לאורך השנים,
לימד את כולנו לנהל טוב יותר, להבין את התהליכים ולדעת לקבל החלטות.

אילו תהליכים עובר הסיכום עד הגשתו להנהלה הכלכלית, ומי הם העושים במלאכת הכנת הנתונים? במילים אחרות: איך מתנהלים הקשרים בין הנגנים לבין המנצחת על התזמורת?

כדי לעמוד ביעד ולהפיק סיכום רבעוני, חציוני ושנתי, חייבים להתבסס על
מערכת מקצועית.
אחד הדברים – ואולי הדבר המרכזי – שאני גאה בו, הוא העובדה שאנחנו לא
מתפשרים ומשתדלים כל הזמן ללמוד ולהתמקצע, הן ברמת הפרט והן כמערכת.

הסיכום נבנה בתהליך של שלבים ובשיתוף פעולה ומשוב הדדי בין הגורמים בתוך
הקיבוץ ומחוצה לו: המידע החיצוני הזורם לתוך מערכת המידע (ספקים,
לקוחות). המידע הפנימי הזורם מתוך הקיבוץ (תאגידים, ענפי שירות ומינהל).
קליטה וייעוד הנתונים במערכת הפיננסית והתמחירית.
בדיקה ובקרה שוטפת של המידע על ידי מערכת המידע ומנהלי התאגידים
והענפים.

כל זאת ועוד מאפשר להפוך את הטכניקות של המערכת התמחירית והפיננסית
לכלים המשמשים ומאפשרים להפקת דו"חות ניהוליים להנהלה ולמקבלי ההחלטות.

העוסקים במלאכת הכנת הנתונים: נדב שפר, יהודית ביידר, רובי שאול, מינה גושן,
רעיה ויספלד, סמדי ברנרס, רותי לוין, רננה יסעור, דניאלה לבטון, אלונה הנדי,
מירה דידי ואלי ישראלי.
הנגנים, כפי שהגדרת אותם, עובדים בשיתוף פעולה הדוק, וכולנו יחד, כתזמורת,
משתדלים לא לזייף. וגם אם מזייפים לפעמים, אז מתקנים, מבקרים וממשיכים לנגן.
אני, כמנצחת על המערכת, מאוד גאה בתזמורת.
מה דעתך על ההתנהלות הכלכלית והארגונית של רביבים, התחומים הקשורים לעבודתך?
אני לא רוצה להיכנס "לעומק" של הדברים כי זו לא הבמה הנכונה, אבל הפתיח
של הסיכום השנתי משקף את דעתי.
רביבים פועלת בסביבה כלכלית לא יציבה ולא וודאית, לכן חשוב לכלכל את
צעדינו בזהירות אבל גם לדעת לזהות הזדמנויות עסקיות ולנצל אותן.
אני חושבת שרביבים השכילה לפעול נכון מבחינה כלכלית, תוך מציאת איזון בין
הצרכים והרצונות של חברי הקיבוץ.
במסגרת הזווית שלי, אני חושבת שאחד הדברים החשובים שיש היום ברביבים –
ולא קיים היום במרבית הקיבוצים – הוא מערכת מידע אמינה ומקצועית,
שמסוגלת לתת תמונת מצב עסקית אמיתית ואיכותית.

אני חושבת שכיוון החשיבה והפעולה שהחל ברביבים בהכנסת שותפים הוא נכון
מבחינה אסטרטגית, ומחייב אותנו ללמוד כיצד פועלים במערכת אינטרסים מורכבת
כך שכל הצדדים ירוויחו. נכון להיום, נראה לי שהצלחנו בבחירת השותפים.

אלמנט חשוב מאוד, שלדעתי מעיד על החוסן של רביבים, הוא המשאב האנושי.
העובדה שמנהלי התאגידים, הענפים, העסקים הקטנים ואנשים רבים אחרים
מעורבים ושותפים בעשייה, מעידה על רמת הזדהות גבוהה עם המערכת ונכונות
לשאת באחריות.

שאל: ויקסי השיבה אילנה
מעט מן הרווחה
בסוף חודש מרץ עמוס לב הועבר לדירה הסיעודית.
כזכור, מוסדות הבריאות והרווחה של רביבים מסתייגים מאוד ממיסוד בית סיעודי לאדם אחד.
כדי לגשר על הפער בין תכתיבי המציאות לבין עמדת המוסדות, החליטה הנהלת רווחה להכין בשלב זה דירה לעמוס, אך לארגנה כך שניתן יהיה לאכלס בה עד ארבעה חברים אם וכאשר יהיה צורך.
לפיכך: עמוס עם הפיליפיני המלווה מתגוררים בחלק המרכזי של הדירה, הכולל: חדר שינה, שירותים מותאמים לאדם סיעודי, סלון, מטבח, חדר ארונות קטן ושירותים קטנים.
לחלק זה של הדירה ניתן לצרף עוד אדם.
יחידת הדיור הנפרדת, אשר חוברה לדירה הסיעודית, ננעלה לפי שעה, ונשארת מוכנה למקרה חרום. ביחידה זו הוקצתה פינה המשמשת חדר עבודה לתמי שטיפל – מטפלת השטח.
לעתיד לבוא: אם תתעוררנה בעיות סיעודיות המחייבות דיור סיעודי, תיפתח היחידה הנפרדת בה יוכלו להכניס שתי מיטות וכן מטפל.
בכל מקרה כל הדיירים ישתמשו בשירותים המותאמים למקרים הסיעודיים ואזור המטבח עם ח"א הקטן ישרתו את כולם.
בשלב זה לא ייעשו שינויים בדירה. אולם אם יהיה צורך להפעיל את היחידה הנפרדת, תישקל אפשרות לשים מחיצה באזור המעבר מהדירה המרכזית ליחידה הנפרדת, כדי לא להפריע לדייר המתגורר בחדר השינה הגדול.

כמו כן נקבעו נהלים להפעלת הדירה ולטיפול בעמוס, מתוכם אנו מפרסמים שלושה סעיפים לידיעת החברים:
הדירה הסיעודית כמוה כבית חולים זעיר.
ביקורי בני משפחה וחברים יבורכו, אך אין להלין בה אורחים ואין לקיים מפגשים ומסיבות פרטיות, להוציא אירועים הנוגעים לעמוס בלבד, (ימי הולדת, לילות שבת וחגים).
תכולת הדירה שייכת לאגף הרווחה. אין להוציא ממנה ציוד ואין להשתמש בו שלא למטרות סיעודיות. בכל מקרה המחייב חריגה מנוהל זה, יש לפנות לתמי ולבקש אישור.


הנהלת רווחה
תקציר מתוך כתבה שהתפרסמה ב"דף הירוק" 27.3.03, מוגש כשרות לקוראי עלון רביבים על-ידי חברים חרדים
מפת הדרכים של צידון
בלי שינוי, מרבית הקיבוצים לא ישרדו את העשור הבא,
אומר פרופ' דני צידון, ראש מנהלת הסדר הקיבוצים.
השינוי חייב לכלול את המרכיבים הבאים: הפרדת העסק
מהקהילה, שכר דיפרנציאלי, שיוך נכסים יצרניים וצרכניים
והבטחת הכנסה למבוגרים.


פגישת חרדים
אחר שליווה עשרות קיבוצים בדרכם להסדר החובות ולמד לעומקן את בעיות התנועה הקיבוצית, הציג ראש מטה ההסדר, פרופ' דני צידון, את משנתו הסדורה בפני המזכירות הרחבה של התנועה הקיבוצית. צידון, פרופ' לכלכלה, מכנה בשם "מפת הדרכים לשינוי הקיבוץ" את התוכנית שעשויה לפי הבנתו להציל לפחות שני שליש מקיבוצי התנועה, המצויים במצב כלכלי קשה גם לאחר ההסדר. תמיכתו בתוכנית הכוללת בין היתר שכר דיפרנציאלי ושיוך נכסים צרכניים ויצרניים, נובעת לדבריו אך ורק משיקולים כלכליים ולא מאידאולגיה כזו או אחרת.
התנועה הקיבוצית היא חלק מהכפר הישראלי, פתח פרופ' צידון, שמאפייניו הם התדלדלות דמוגרפי, ירידה ברווחיות החקלאות והתעשייה, ירידה במספר המועסקים בענפים אלו ופער הולך וגדל בין המרכז לפריפריה בכל הממדים. גם לאחר שנמחקו לקיבוצים 15 מיליארד שקלים במסגרת ההסדר, מסביר צידון עדיין נותר קיבוץ הממוצע חוב שהוא לא יוכל לשלם אותו, אם הוא ימשיך להתנהל כפי שעשה עד כה. לדבריו, ממדגם של 160 קיבוצים שבהם נבדק כושר ההחזר שנקבע להם מול נתוני הרווח השנתי, עולה שהרווח לא ישיג את החוב שנותר. במדגם אחר נראה שקיים פער של 30% בין מה שהתנועה הקיבוצית התחייבה להחזיר לבין מה שהקיבוצים יכולים לשלם בפועל.



מה היא הדרך הנכונה להתמודד?
אין לתנועה הקיבוצית שום סיכוי, אומר צידון, אם היא תגיד "עסקים כרגיל". אם היא תמשיך בדרך שבה היא הלכה עד היום, אין לה קיום כבר בעוד 10 שנים, משום שהיא לא תוכל לשרת את החוב החיצוני והחוב האקטוארי. ולכן אין לה ברירה אלא להשתנות.
לא מדובר בכל הקיבוצים, הוא מסייג, יש כ- 30 קיבוצים שיכולים להרשות לעצמם לבחור בדרך שבה הם רוצים להתנהל, אבל לפחות חצי מקיבוצי התנועה לא יתקיימו בעוד עשור אם לא יגדילו את הכנסותיהם. לדבריו קיימים מספר גורמים המונעים את תהליך השינוי שאחד מהם הוא קיבעון תפקודי ואיבה כלפי התנועה הקיבוצית מצד מערכות השלטון, והאחרים הם גורמים פנימיים כמו קושי של חברי הקיבוצים להבין את עומק המשבר, הססנות הקיבוצים, מיעוט חוסם של בעלי אינטרס בהמשך המצב, וניסיונות של קבוצות הנעזרות בזרם השיתופי, לכפות את דעתן.
הנהגת שכר דיפרנציאלי היא לדעתו הדרך היחידה שבה ניתן להגדיל את מקורות הפרנסה. הוא אינו מאמין שגוף שיתופי שלא ידע לייצר הכנסות עד היום, יוכל לעשות זאת בעתיד מבלי להשתנות.
שיוך נכסים הוא הדרך הצודקת שבה צריך לנהוג קיבוץ העובר לשכר דיפרנציאלי, אם הוא אינו עשיר ואינו יכול לפצות את הוותיקים ממקורות אחרים.
הויכוח בין חסידי השינוי לזרם השיתופי אינו ויכוח אמיתי, סיכם צידון, משום שיש קבוצה גדולה שאין לה ברירה אלא להשתנות כדי להתקיים.

נפגשנו בליל שבת מאוחר, 5 זוגות, חרדים למצבנו הכלכלי והחברתי.

מנסים להבין מה צריך, אפשר, חייבים, לעשות כדי שלא נגיע למצבם של קיבוצים שקרסו.
רואים בדאגה את עזיבתם של חברים טובים, ושואלים את עצמנו האם אנחנו חייבים לחוות משבר כלכלי קשה (כזה בו לא נוכל לעמוד בהתחייבותנו לעצמנו ש"שוב לא נכניס את היד לכיס של החברים"), או שאולי בכל זאת אפשר לעשות ברביבים משהו רגע לפני.
שואלים את עצמנו עד מתי נמשיך להיתלות ולהתנגח בממסד, כדרך חיים אחת אפשרית.
אומרים לעצמנו שלא מתאים לנו יותר שיש מי שקובע את סדר העדיפויות שלנו,
והיום נכון יותר לחיות בקהילה שמאפשרת לנו לקחת אחריות על חיינו.
סיכמנו לעצמנו שהגיע הרגע לעשות מעשה, לעצור את העגלה הזו שדוהרת אל התהום
ולקחת אחריות על חיינו.
לא לחכות שהממסד יבין,
לא לחכות ברביבים כולה - לחברי המזכירות שיגידו מה נכון ומה לא,
לא לשבת בשקט.
לא, לא לשמור על שקט תעשייתי.
לקום ולעורר מחשבה ועשייה.
לא לתקוף. לא להתנגח.
לנסות להידבר, להאיר, להעיר, להסביר.
לנסות לרתום שותפים להובלת הקהילה הזו הטובה, החשובה והכל-כך יקרה לנו לכיוון אחר שיאפשר לכל החיים כאן חיי כבוד וחופש רב יותר תוך לקיחת אחריות אישית – איש איש על חייו.





סיכמנו לעצמנו מספר נקודות מרכזיות:
• עלינו למצוא את הדרך להבהיר לכל חבר וחברה ברביבים את גודל האיום הכלכלי הניצב מולנו.
• לא נשפוך את התינוק יחד עם האמבטיה … "הרעש" שלנו בא מתוך רצון להידבר, לשמוע, להקשיב.
• עלינו לבנות מערכת חיים שתהיה מושתתת על שני עקרונות מרכזיים:
- צמצום התלות בממסד והגדלת חופש הפרט, משמע הפרטה רחבה ומשמעותית.
- יצירת קשר בין עבודה ופרנסה.

ועוד מילה אחת חשובה מאוד –
איננו באים נגד הממסד.
נראה כי במצב העניינים ברביבים היום הצלחנו כולנו ביחד לשתק את הלגיטימציה הציבורית של הממסד לעסוק בנושא זה.

נשמח לרשימת מצטרפים ארוכה…..
וגם להערות, הארות, השגות ומחשבות אל כל אחד מאתנו אם בעל-פה ואם בכתב.

בקשה אחת – בואו נזכור כולנו כי המילה חבר (קיבוץ) משמעה – ידיד, רע
וצורת התקשורת המתבקשת מכך היא זו המתקיימת בין ידידים וכוללת הקשבה, פתיחות, אכפתיות, הבנה .

אריק ורונית, בני ושלומית, שלוה ועזרא,
אורית ומוטי, ערן ונרדה

תוצאות הצבעה בפתקים
שהתקיימה ב – 29.3.03 – 28

הצביעו 172 חברות וחברים.

ברוב גדול התקבלה הצעת המזכירות וועדת תוכנית:
להעביר את הכלבו והמרכולית לבית הקירור

תוצאות ספירת ההצבעה בקלפי נשמרות במשך חודש מיום ההצבעה.
כל חבר המעונין לבדוק את תוצאות ההצבעה מוזמן לעשות זאת.

ספרה: מרים


תגובה בעקבות השיחה במועדון על המזכירות
חשוב לי להגיד כמה דברים בנושא החלטתי להביא את דברי בעלון. אקדים ואומר שכל מה שכתוב כאן הוא דעתי האישית בלבד, וגם זו אינה חסינה מטעויות ו/או אי הסכמות .

אני רוצה להתייחס לנושאים העקרוניים שעלו בשיחה.

מערכת היחסים ציבור-מזכירות היא גורם חשוב ומשמעותי בחיי הקהילה שלנו ולפי מה ששמעתי בשיחה נראה שהם אינם מתנהלים כראוי (לציבור אין אמון במוסדות).
חוסר האמון הזה קיים במערכות שונות ומגוונות מחוץ לקיבוץ (מעטות המערכות בהן יש אמון לציבור במערכת), ההבדל הגדול בין המערכות החיצוניות אלינו הוא שכאן קיימת שותפות בין האנשים ולא יחסים רגילים של אופוזיציה וקואליציה בה יש צדדים ברורים ויריבות כמעט מובנית בין המחנות השונים כשכל צד נלחם להשיג את מטרותיו.
החיים באופוזיציה יכולים להתנהל באידיליה מכיוון ששם לא מתקבלות ההחלטות, ולכן אין צורך להתפשר על המצוי וניתן לדבוק ברצוי ואפילו באידילי.
יש לזכור ש"הזכות" לטעות ניתנת רק לאלו שלוקחים אחריות ועושים, מי שאינו עושה מן הסתם גם לא טועה.

הביקורת היא אבן יסוד בכל מערכת וגם ברביבים היא צריכה להיות כזו, אין לי בעיה עם ביקורת, אולם מה שהפריע לי מאוד בשיחה הייתה הבוטות בה נאמרו חלק מן הדברים.
כאשר נאמרת ביקורת עניינית - ביקורת אשר

העובדות בה נבדקו עד תום (לא סתם רכילות מדרכות) בצורה הוגנת היא מהווה בסיס לדיון, ולמרות שלא תמיד הסיכום יהיה מתאים לשני הצדדים הדברים נעשים על בסיס ענייני.
הבוטות לא יוצרת בסיס לדיון, אלא בסיס להתגוננות ולהתקפה אישית.
האסיפות והשיחות ברביבים מהוות מקור לכאבי בטן לא קטנים לממלאי התפקידים בשל אופיין, וכל הופעה כזו בפני הציבור דורשת כוחות גדולים מממלא התפקיד.

אין בי פליאה על כך שקשה למצוא ממלאי תפקידים ברביבים, זה נשמע מטורף לעזוב את מקום עבודתך (במיוחד אם אתה נהנה בו), בו אתה רואה את עצמך מתפתח מקצועית ואישית, ולהיהפך לשק החבטות של הציבור למשך כמה שנים.
אמת, בתפקידים אלו יש אתגר רב, אולם לפן זה של התפקיד השפעה ניכרת על התפקיד עצמו והוא דורש כוחות ומשאבים רבים מצד ממלא התפקיד.

קיוויתי לראות באסיפה חלק מאותם דוברים שהביעו ביקורת כלפי המזכירות באים לפרגן (ואפילו באותה התלהבות בה נאמרה הביקורת) לקהילה על העבודה המוצלחת בתחום התקציב שנעשתה על ידי ממלאי התפקידים ומנהלי הפעילויות, אולם כנראה שפרגון הוא מושג שלא כל כך קיים בלקסיקון שלנו, וחבל.

לסיום, אני רוצה להודות לכל ממלאי התפקידים בקהילה שלקחו על עצמם את האחריות, ועושים עבודתם נאמנה מתוך רצון לקיים את הקהילה הזו בכבוד.
צחי רם
נר זיכרון לחודש ניסן
אוריאל לויברג}
יצחק אברבוך } - חברי הכשרת מעוז א', נפלו בזרעין, י"ב בניסן תש"ח
מרדכי דניאל }
אהרון פיגנבלט - חבר הכשרת מעוז א', נפל בנבי סמואל, י"ד בניסן תש"ח
זאב ברק - נפטר, י"ז בניסן תשל"ה
טינה צ'פמן-קמחי - נפטרה, י"ט בניסן תשל"ט
דן חולתי - נפטר, י"ט בניסן תשנ"ג
יואב סנד - נספה בכנרת, כ"ג בניסן תשל"ג
שרה כרמי (אמא של אביבה שביט) - נפטרה, כ"ב בניסן תשנ"ו
שמחה אביטוב (אבא של מינה עשת) - נפטר, כ"ג בניסן תש"ם
דן בירנבאום - (אבא של מירי שאול) - נפטר, ל' בניסן תשנ"ג
רבקה אוירא (אמא של חנה'לה אוירא) – נפטרה, ל' בניסן תשנ"ח
חדשות מהעולם הסלולרי
ביום 17 במרץ הוחלפו כ - 80 מכשירי פלאפון מדגם סמסונג 200 I , בהם נתגלתה
בעיה שאינה ניתנת לתיקון. במקומם קיבלנו מכשירים מהדור האחרון.
בכך תם הפרק הזה אך ... לא נשלם.

ברשותנו כיום כ - 50 מכשירים מדגם 811 / 822 ("השחורים המתקפלים"),
שאמורים לסיים את חייהם הסלולרים אצלנו, במהלך שנת 2003 ועד מחצית שנת 2004 .
כידוע, אורך חיי העיסקה הינו למשך 36 חודשים, אך ככל שהמכשיר "מבוגר" יותר,
התקלות תכופות יותר. מכשירים אלו אינם למכירה כחדשים, אולם האביזרים הנלווים
יקרים מאוד. לדוגמא: מחיר סוללה = 200 ₪ ואילו החלפת המכשיר בשל תקלה
שאינה ניתנת לתיקון, במכשיר זהה ומשופץ(שהוחזרו מצה"ל) מגיע ל 1149 ₪ לא כולל מע"מ!

על כן , בכדי למנוע הוצאות מיותרות ועל מנת "להצטייד" במכשירים חדשים מהדור
האחרון ויחד עם זאת ליצור אחידות ב"גיל" המכשירים, הסכימו בחברת פלאפון
לבצע שדרוג חריג בטרם זמן ולשדרג את כל מכשירי 811 / 822 למכשירי סמסונג 620
תמורת סכום סמלי של 3 ₪ לחודש למשך 36 חודשים. סכום זה יגבה בתשלום אחד של 108 ₪.
יתר התנאים וההטבות יישארו כפי שנהוג היום. בהזדמנות זו ניתן לעבור ממסלול למסלול .

אין חובה לשדרג ומי שירצה יוכל להישאר עם המכשיר הישן בכפוף להוצאות בלתי נמנעות
בגין תיקונים (השתתפות עצמית), רכישת סוללה וכו'. כמו כן שדרוג בטרם זמן יתבצע כמבצע
חד פעמי ולאחריו ניתן יהיה לשדרג במחיר מלא (מחירון נמצא אצלי).
על כן כל מי שמעונין לשדרג בתנאים נוחים אלו נא ישים לי "פתק" בתא.
אם כמות המבקשים תצדיק הבאת "צוות" לקבוץ, השדרוג יתבצע בבית בלא צורך לנסוע לב"ש.

חברת פלאפון העמידה לרשותנו שרות שליחים, חינם אין כסף!
השליח מגיע אלינו בימי ראשון ורביעי, לוקח מכשירים לתיקון ומחזירם תקינים באותו יום.
לכן, אם יש למי מאתנו צורך בתיקון מכשיר נא לדאוג שיגיע אלי בימים הנ"ל עד לשעה 09.00 .

שבת שלום
ישי בן עמי
מתוך המידף הורוד
"כל דבר אנו מוכנים לעשות למען העני, חוץ מאשר לרדת מגבו" (לב טולסטוי)
"מחצית הצרות בעולם מקורן באמירת כן מהר מדי ואמירת לא מאוחר מדי" (ג'וש בילינגס)


למורי אשל הנשיא צרור שלומות,


"כמה חבל שהסוס מת", אמר האיכר, "בדיוק כשהצלחתי להרגיל אותו לא לאכול בכלל". אבל כיוון שאף אחד, כידוע, איננו לומד דבר מן ההיסטוריה (כפי שמוכיחה לנו שוב המלחמה בעיראק), ולא כל שכן מסיפורי עם, יש להניח שינסו עלינו את "התרגיל" של האיכר…
אנחנו בינתיים, "עושים קצת שרירים" (בלתי אפקטיביים למדי…) לנוכח הקיצוצים והגזירות הכלכליות, אלא, שלצערי, אני חוששת שהצדק עם בנימין מ"חוות החיות", ולא עם בנימין שעל האוצר: בשביל מי שאינם משועי הארץ "החיים יהיו כאשר היו מאז ומעולם – רעים ומרים".
על כל פנים, לא יזיק לנו להשתעשע קמעא בעזרת סיפורים על נלעגותם של שליטים, אך בעיקר להקדיש לפחות מחשבה חולפת על כסילותם של נתינים… (ראו בהמשך), כדי שלא נגיד "לא" מאוחר מדי לאלה שאינם מוכנים לרדת מגבנו… (ראו לעיל).
אגב, ב"שיעור חופשי" נמסר כי בכיר במשרד החינוך האנגלי גילה שהישגי התלמידים תלויים באיכות ההוראה (אברקה!!! כמה מפתיע…).


לפי גילוייו כ – 30% מהשוני בהישגים בין תלמידים תלויים בפער בין יכולת ההוראה של המורה הטוב ביותר לבין זו של המורה הגרוע ביותר, פער שהוא שווה ערך לשנת לימודים שלמה… אצלנו, מן הסתם, מצאו דרך מופלאה ומקורית לצמצם את הפער – הורדת התקרה של גמולי השתלמות… וההגיון הבריא מדהים בפשטותו: איש לא ישקיע מאמצים להיות מורה טוב יותר, וממילא יצטמצם הפער גם בין התלמידים… האנגלים אמנם טרם הגו פתרון מזהיר זה, אך, בכל זאת, נמצא לנו מכנה משותף: אחד מכל שלושה מורים באנגליה מקווה לעזוב את ההוראה בתוך חמש שנים בגלל עומס יתר בעבודה, התערבות הממשלה והתנהגותם הלקויה של התלמידים… נשמע מוכר?
בכך אופן, זה נשמע מוכר למנכ"ל הסתדרות המורים, שהודה כי יש מקרים רבים של אלימות כלפי מורים, ש"כל בריון מלך וכל מתחצף גיבור", שידי המורים כבולות ואין די גיבוי מול "תלמידים אלימים, כמו גם מול הורים מאיימים…"
דנה





זר למגל ולחרב
במסגרת אירועי שנת ה – 60 לרביבים,
יתקיים ביום העצמאות, 7 במאי, כנס גרעיני הנח"ל של רביבים, לדורותיהם.
סה"כ הוזמנו לכנס 27 גרעינים – ממעוז ב' ועד גרעין חריף.
בימים אלה מסתיים משלוח ההזמנות וחברי רביבים מתבקשים ליצור קשר עם מכריהם בגרעינים השונים ולוודא שאכן כולם קיבלו הזמנה.
לכל הזמנה מצורף ספח, שאותו הם צריכים להחזיר אלינו (בתוספת תשלום סמלי).

אז, נא ליידע אותי אם יש כאלה שלא קיבלו הזמנה ובעיקר לעודד את האחרים להחזיר את הספח המלא.

תודה על שיתוף הפעולה,
מוטי שלו

גן סגור

בשבוע שבין 10.4 – 6
הארכיון יהיה סגור.

לילי



לידיעת החברים,

כדי להתקשר לער"ן –
אגודה לעזרה ראשונה נפשית
יש לחייג: 9-1201

מרים
• פרוזדור לחג
ברביבים התפתחה מסורת של חלק מהיוצרים המקומיים, המציגים את עבודותיהם למכירה לקראת החג. עכשיו, לקראת פסח התחילה רחלי ברגמן עם עדיים שונים, שבוע אחריה - לאה ברגמן עם עבודות עץ וזכוכית והשבוע, בשבת, תציג יונה בורשטיין תכשיטים. חברים רבים באים לראות, ליהנות ואף לקנות. ולהשלמה – הביאה אילנה בניה תצוגה של חומרי איפור. גם למי שלא קנה, היה כדאי לבוא ולראות את המדגימה.
• נעליים לארוחת ערב
ביום חמישי האחרון, בשעות אחר הצהרים, הפך חדר האוכל לאולם תצוגה של מנעלים שונים. מאות זוגות נעליים וסנדלים לבוגרים וילדים נפרשו בצורה נוחה לקהל. המכירה התארכה ונמשכה גם לתוך שעת ארוחת הערב כך שאנשים שבאו לאכול נאלצו לתמרן בין קופסאות הנעליים. נמכרו 200 זוגות. תודה לשלוה כהן שארגנה את המכירה!
• חן וחגי – הגישו פתאי
ביום שלישי בערב, במו בר, ראיתי, טעמתי וצילמתי. הגיעו הרבה צעירים ומעט גילאי ביניים. ה"שף" סייפון – מתאילנד, שעובד בדרך כלל במדגרה, הכין תבשיל תאילנדי המכונה פתאי, עשוי מאיטריות אורז – טעים ונחמד, במיוחד כאשר הפתאי "מוטבע" בשפעת בקבוקי בירה. בילוי של אמצע השבוע.
כנס סוסים אזורי
הגענו לחוות בוקר ומיד ארגנו את הסוסים לתחרות הכדורסל. טקילה (הסוסה) ואני השתדלנו מאוד לקלוע לסל, אך היריבים היו חזקים. אכלנו ארוחת ערב בשטח וישנו באוהל הבדואי (של פרחן). בבוקר חזרו אבא וסיון לקיבוץ ואני יצאתי על גבי טקילה לטיול בשטח. אין כמו לטייל בנגב על סוס. נהניתי הנאה רבה.
ביקור ברביב
במסגרת ביקור הצוות בתאגידים שונים, ביקר צוות הנהלת חשבונות ברביב. בביקור, שנמשך כשלוש שעות, הם קיבלו הסברים על תהליכי הייצור, מאילת שיזף. ניר אלימלך סיפר והסביר על רבל ומאירקה לוין ערך להן (כזכור – כולן בחורות) סיור מודרך מקיף, במפעל. הסיכום שהביקור היה מאיר עיניים, מעניין וחשוב וה"תודה" למוטי אברג'יל שארגן ולאנשים שהקדישו מזמנם לאירוח, לא איחרה לבוא.
בבית ספר "משאבים"
השבוע עסקנו בעניין והנאה בהיכרות עם העולים ועם מאפייני העלייה מאתיופיה.
כיתות א'-ב' שמעו סיפורי עלייה וקיימו יום פעילות משותפת עם התלמידים העולים שלנו.
כיתות ג'-ד' עבדו בסדנאות יצירה וסיפורי מסע. בנוסף, שמעו סיפורי מסע לישראל מסיגל זלקה ועובד מרכז קליטה ב"ש. כיתות ה'-ו' עבדו בסדנאות תרבות אתיופיה, דילמות בעלייה וקליטה, המסע לישראל וסדנא מלהיבה במחשב, שהכינה לאה שביט. ביום חמישי סיימנו את הנושא בטקס מלהיב, בו הוצגו תוצרי הלמידה בשיר, בריקוד ובקריאת קטעים שהילדים כתבו במהלך השבוע.
עובר ושב
- נעמה פריאל חזרה לרביבים. ברוכה השבה!
- עזבו קסמינין אלה וז'ניה ובנם אדי מבית ראשון. שיהיה להם בהצלחה!
מפקד התושבים
שכרו דירה: לנה מנין, שהייתה באולפן לפני שנתיים, עובדת ברביב. מיכאל ברדיצ'בסקי, עובד ברביב. כוכב בונפיס, חברתו של חזי לחמן, סטודנטית ועובדת ברביב. ברוכים הבאים. עזבו: מאירה ארנולד שהייתה כאן כתושבת, גלית אלביליה שעבדה ברבי ותומר אביב שעבד במדגרה. דרך צלחה.
שבת שלום
חסר רכיב