רביבים בתנועה

הכירו את הצוות מוביל

דיונים בוידאו:

עקרונות עבודה


 

התנעת התהליך



נכסים ומשאבי אנוש

תוכנית עבודה ודוח קהילה  (25 דקות)



לקראת התכנסות 

 

חברי הצוות מספרים מה חשוב להם
הכנסה מעבודה
עקרונות הליבה הכול
עקרונות ליבה ערוך
רביבים בתנועה – צוות התפרנסות

רביבים בתנועה צוות התפרנסות

סיכום פגישה מתאריך 29.8.2014

 

משתתפים: בארי, ריקי, זהר, גיל, גלעד, זיו, אבינעם,  אורית, אריק יצחקי, דגן, לריסה , תומר

חסרים: רעיה, שלומי, איציק עדן

 

עקרונות התפרנסות

1. עקרונות שהוסכם עליהם:

 

קיום בכבוד:

*         הקיבוץ יבטיח קיום מכובד לכל חבריו.

*         חברים שיצאו לפנסיה ייהנו מרמת חיים שאינה נופלת מרמת חייהם ערב השינוי.

*         יוגדרו פערים שיישמרו על הצביון הקיבוצי של רביבים.

 

אחריות החבר:

*           החבר אחראי לפרנסתו.

*           החבר אחראי למקורות (הכנסות) של הקהילה.

*           תוגדר חובת התפרנסות בנוסף לחובת העבודה.

 

אחריות הקיבוץ:

*         הקיבוץ ייעצב הסדרים שיתעדפו העסקת חברים בקיבוץ.

*         הקיבוץ יגדיר משרות "מפתח", וייצור תמריצים כדי להפוך אותן למבוקשות.

*         הקיבוץ ייפתח ויצור מקורות (מקומות??)עבודה ופרנסה, ויעודד וילווה יוזמות ויזמים.

 

 

2 . עקרונות לדיון בפגישה הבאה:

·       התנהלות:

o    התקציב האישי יהיה מבוסס גם על  קשר בין פרנסת החבר, רמת המאמץ והאחריות שהוא לוקח על עצמו.

o    יוגדרו כללים והסדרים שיבטיחו את זכויותיהם של החברים שעובדים בקיבוץ בהסתמך ככל האפשר על הכללים המקובלים בחוקי העבודה בישראל.

o    כל הכנסות החבר מעבודה ו/או משלח יד, בקיבוץ או מחוץ לקיבוץ, על כל מרכיביהן,  לרבות חלף עבודה, קצבאות ביטוח לאומי וכדומה, יועברו לקופת הקיבוץ

o    מודל אחד ולא מודל של בחירה.

o    חברים יתפרנסו משכר עבודתם וישלמו מס לקהילה על מנת לקיים את ליבת השותפות עליה יוחלט.

 

המלצות:

חשיפת תמחור משרות והוצאות לכל חבר

 

 

בפגישה הבאה בכוונתנו לסיים את העבודה (סעיף 2)

נפגשים ביום שישי 5 ספטמבר 2014 בשעה 07:30 במזכירות

 

רשמו:  דגן קרן, ריקי ישראלוביץ

רביבים בתנועה סיכום של תומר

רביבים בתנועה

 

‏08/09/2014

 

שלום לחברי הצוות המוביל,

 

בשעה טובה סיימו צוותי העבודה את מסמכי העקרונות. על פי התכנון היינו אמורים לסיים את השלב הזה תוך חודש.

 הודות למאמצים של מנחי הקבוצות וכמובן שלכם, עמדנו במשימה. בעיני, היה מרגש לראות את החברים מביעים דעות מנוגדות בכבוד ובסבלנות,

 פתוחים להקשיב ולקבל ונשארים ממוקדים במטרה לשמה התכנסנו – גיבוש עקרונות עליהם נוכל להסכים.

 ב'מרחב ההסכמה' לא תמיד נמצא את עצמנו בנקודה בה כל אחד ואחד היה רוצה להיות.

 הניצחון האמתי הוא להישאר בתחום שבו כל אחד מאתנו יכול 'לחיות עם זה' מבלי להרגיש שזאת פשרה מצדו.

 אם נדע לעשות זאת יחד, נוכל להניע גם את שאר חברי רביבים להסכמה.

זה המקום להודות למנחי הצוותים שעמדו במשימה בכבוד – בארי, ריקי, עדו, רענן, גיצי ופול. ההשקעה שלכם גם מעבר לפגישות עצמן, 

סייעה לכולנו למצות את המרב מהפגישות ולעמוד בלו"ז הצפוף שקבענו.

במהלך השבוע וחצי הקרובים יתכנס צוות מצומצם בראשותו של גיצי על מנת ליצור מסמך משותף ומאוחד, 

הכולל בתוכו את כל העקרונות אותם ניסחו הצוותים. הצוות כולל את נציגי המנחים, צוות חברים וצוות מנוע. חברי הצוות הם:  גיצי - מרכז, תומר, נגה, צחי ורענן.

לאחר ש'צוות גיצי' ינסח את המסמך, נתחיל לדון בו בצוות המוביל ולחשוב כיצד להציג אותו לציבור על מנת לגייס תמיכה ציבורית רחבה להמשך הדרך.

 

הפגישה הבאה של הצוות המוביל תתקיים ביום חמישי  18.9, בשעה 20:30 .

 

למכתב זה מצורפים מסמכי העקרונות של שלושת צוותי העבודה.

 

תומר פריאל - בשם צוות מנוע

רביבים בתנועה - צוות שירותים וצריכה

20/8/14

רביבים בתנועה - צוות שירותים וצריכה

סיכום פגישה מיום 19/8/14

 

משתתפים: פול הנדי, חזי לחמן, נרדה ארז, אלחנדרו סינלביץ, דוד בן לולו, מיכאל ברנובסקי,

 ברוריה טאובה, בת שבע שוורץ, זיו מצליח, גיצי פרידברג.

התנצלו: מירי שאול, מינה גושן.

 

זאת הייתה ישיבת סיכום בה נוסחו, לאחר דיון, התובנות של צוות שירותים וצריכה, 

באשר לעקרונות שצריכים להיות במסמך העקרונות של הצוות המוביל.

אני מבקש שתקראו את הסיכום בעיון, ותעירו או תחדדו נוסחים שאינם נראים לכם.

אם לא יתקבלו תגובות, בתוך שבוע, נראה בנוסח זה נוסח סופי מבחינת הצוות.

הערות או שינויים יועברו לכלל חברי הצוות ויצטרכו לעבור את אישורם.

1.  התנהלות כלכלית נכונה ואפקטיבית של ענפי השירות הקהילתיים

 וזאת ע"י מדידה שוטפת והתאמה לצרכי החברים.

2.  תקציב שירותי הקהילה יהיה בנוי על פי ההגדרות שירותים לפי הקריטריונים: 

ערבות הדדית, שירותים מוניציפאליים ושירותי בחירה.

3.  תקציב הקהילה יהיה מאוזן: כל ההוצאות השוטפות של הקהילה יכוסו ע"י ההכנסות השוטפות:

 שכר, קצבאות, תקציב מוניציפאלי וכו'. כל ההוצאות המיוחדות:

 תח"פ, השקעות וכו' יכוסו ע"י הכנסות מיוחדות והלוואות.

4.  בדיקה והתאמה של התקורה הניהולית לשם התייעלות המערכת הציבורית.

5.  הנהלת הקהילה תפעל בשקיפות מול החברים. 

בכל שינוי מהותי של שירות שהקהילה נותנת החבר יקבל פירוט מסודר לגבי 

משמעות השינוי ברמה האישית והקהילתית.

6.  העמקת ההפרטות בשירותים.

7.  בכל תהליכי ההתייעלות יש לתת שימת לב מיוחדת לאוכלוסיות שמתקשות למצוא עבודה חדשה.

 

רשם: גיצי

רביבים בתנועה – צוות ליבת השותפות

רביבים בתנועה צוות ליבת השותפות

(טיוטה רביעית לאחר הדיון ב- 05/09/2014)

 

אורחות חיינו בקיבוץ רביבים יהיו מבוססים על העקרונות הכלליים הבאים (כיצד נרצה להראות כחברה):

ü  שוויון הזדמנויות בכל תחומי חיינו

ü  שמירה על כבוד האדם וחירותו

ü  חופש הפרט

ü  חברה דמוקרטית

ü  מחויבות הדדית בין הפרט והכלל.

ü  עבודה ופרנסה.

ü  התנדבות ותרומה לקהילה.

ü  קהילה רב גונית בעלת צביון יהודי חופשי המושתתת על עקרונות ההתיישבות והציונות

ü  חברה רב דורית ואיתנה חברתית וכלכלית

ü  הגדלת ריבונות החבר על חייו והקטנת התלות בכלל. (לא התקבל פה אחד – לדיון בצוות המוביל).

ü  יישמר האופי הכפרי – במרחב ובבינוי.

 

נוסח מצומצם מוצע (לסיכום הרשימה מעלה):

קיבוץ רביבים יקיים חברה דמוקרטית רבגונית בעלת צביון יהודי חופשי המושתתת  

על עקרונות ההתיישבות הציונית, שוויון הזדמנויות, שמירה על כבוד האדם וחירותו,

 עבודה ופרנסה, התנדבות, ומחויבות הדדית בין הפרט לכלל.

כל זה תוך חתירה לקיום של חברה רב דורית, איתנה חברתית וכלכלית המקיימת בעלות משותפת על נכסיה.

קיבוץ רביבים ישמור על אופיו הכפרי במרחב ובבינוי.

קיבוץ רביבים יפעל להגדלת חופש הפרט, ריבונות החבר על חייו והקטנת תלות החבר בכלל.

 

עקרונות ליבת השותפות (מכלול הדברים מתוך אורחות חיינו שיזכו להגנה מיוחדת 

כדי לשמור על אופי המקום ובטחון חבריו)

ü  רביבים יישאר קיבוץ לפי הגדרת רשם האגודות השיתופיות.

ü  תשמר בעלות משותפת על אמצעי הייצור והנכסים המשותפים, כולל נדל"ן. 

(החל דיון בו עלתה דרישה לגבי זכויות הורשה).

ü  תתקיים ערבות הדדית ואישית מוסכמת, לרבות בתחומי בריאות, רווחה, סיעוד,

 בטחון סוציאלי, חינוך והשכלה. במסגרת בניית המודל תהיה התייחסות לותיקים ובעלי צרכים מיוחדים.

ü  קיום פעילויות ליבה משותפות:

o    חינוך – לרבות הגיל הרך והחינוך החברתי.

o    מרכזי תרבות ומורשת – מוסדות ומבנים, פעילויות ואירועים (רוח, תרבות וספורט).

ü  יתקיים מערך שירותים משותפים.

ü  יבוצע 'יישור קו' בזכויות החבר (מבקשים להביא לדיון בצוות המוביל).

רביבים בתנועה – צוות התפרנסות

רביבים בתנועהצוות התפרנסות

סיכום פגישה מתאריך 05.09.2014

 

משתתפים: בארי, ריקי, זהר, גיל, גלעד, זיו, אבינעם,  אורית, אריק יצחקי, דגן, לריסה , תומר, איציק עדן, רעיה ברנובסקי

חסרים:                         שלומי אללוף

 

* מטרת העקרונות עליהם הסכמנו היא לתת יותר חופש לפרט, הוגנות  ושליטה על החיים שלו.

 

עקרונות התפרנסות

 

קיום בכבוד:

*     הקיבוץ יבטיח קיום מכובד לכל חבריו.

*     חברים שיצאו לפנסיה ייהנו מרמת חיים שאינה נופלת מרמת חייהם ערב השינוי.

*     יוגדרו פערים שיישמרו על הצביון הקיבוצי של רביבים.

 

אחריות החבר:

*       החבר אחראי לפרנסתו.

*       החבר אחראי למקורות (הכנסות) של הקהילה.

*       תוגדר חובת התפרנסות בנוסף לחובת העבודה.

 

אחריות הקיבוץ:

*     הקיבוץ ייעצב הסדרים שיתעדפו העסקת חברים בקיבוץ.

*     הקיבוץ יגדיר משרות "מפתח", וייצור תמריצים כדי להפוך אותן למבוקשות.

*     הקיבוץ ייפתח ויצור מקומות עבודה ופרנסה, ויעודד וילווה יוזמות ויזמים.

 

התנהלות:

*     התקציב האישי יהיה מבוסס גם על  קשר בין פרנסת החבר, רמת המאמץ והאחריות שהוא לוקח על עצמו.

*     יוגדרו כללים והסדרים שיבטיחו את זכויותיהם של החברים שעובדים בקיבוץ בהסתמך

 ככל האפשר על הכללים המקובלים בחוקי העבודה בישראל.

*     כל הכנסות החבר מעבודה ו/או משלח יד, בקיבוץ או מחוץ לקיבוץ, על כל מרכיביהן,  

לרבות חלף עבודה, קצבאות ביטוח לאומי וכדומה, יועברו לקופת הקיבוץ

*     מודל בחירה – לפחות שלושה מסלולים שאחד מהם מיועד לפנסיונרים.

 

 

 

 

 

רשמה: ריקי ישראלוביץ

סיכום ישיבה בנושא: עריכת מסמך עקרונות

 

סיכום ישיבה בנושא: עריכת מסמך עקרונות

ישיבה מס':  1

תאריך הישיבה:  9/9/14

משתתפים: תומר, צחי רם, רענן יסעור, גיצי. התנצלה: נגה יוגב

סיכום הדיונים: נערך מסמך העקרונות שממזג את סיכומי שלושת הצוותים: ליבת השותפות, עבודה ופרנסה ושירותים וצריכה

 

 

פעילויות לביצוע:

 

מס"ד

תאור פעילות

אחראי

לו"ז מתוכנן

הערות

1

העברת המסמך לדיון ואישור בצוות המוביל

תומר

בשבוע הבא

המסמך מופיע בנפרד

 

רשם: גיצי

 

רביבים בתנועה - צוות חברים

רביבים בתנועה - צוות חברים

סיכום פגישה מתאריך 10.09.2014

 

משתתפים: מינה גושן, נגה יוגב, גיל רביב, יעל יסעור, מנשה לוי, צחי רם,

חסר:  אריק אפרים

הפצה: צוות חברים, צוות מנוע

 

 

פגישה עם מאיה שפיר – רכזת המטה השיתופי

שיח עם החברים

צריך ללכת על כמה מתודות וכמה קהלי יעד.

לא לחסוך בדיונים, גם אם זה פעם ועוד פעם, בקבוצות שונות. טוב שיהיו כל פעם הרכבים שונים במפגשים: מקומות עבודה, משפחות, קבוצות גיל וכדומה.

חשוב שתהיה אפשרות גם לשיח פתוח שכל אחד יכול לבוא אליו מבלי צורך להירשם מראש ולהתחייב.

חשוב לקיים את הדיון על חשיבות השיח ברביבים עם המזכירות.

חשוב לתת לחברים חוויה טובה של שיחה. יעזור לחברים לבוא באופן יותר ספונטני.

 

צריך הנחייה מקצועית. אפשר הנחייה ישירה ואפשר מישהו שינחה את צוות המנחים.

אפשרות לשיח פנימי.

 

מנחים אפשריים:

רביבים ומשוחחים

31/10/2014

שיחה בנושא: דמוקרטיה קיבוצית

מנחה: נדב פרץ

משתתפים: דיבן, אודי, רענן יסעור, לילי, לב, עודד ברזלי, גלעד, נרדה,מנשה, שפר, רענן ברנרס, רחלה, עדנה, חן קרן.

1.     הצגת פעילות רביבים ומשוחחים.

2.     הצגת הדילמות:

2.1.      הדמוקטיה קיימת וחברים חשים שלא משפיעים.

2.2.      ועדות מול הנהלות וענפים – יעילות ארגונית? "עייפות" המערכת מהסרבול שבועדות?.

2.3.      חברים לא מתעניינים ולא רוצים לצאת מהבית כדי להשפיע.

3.     התייחסות המשתתפים:

3.1.      רחלה – מאוכזבת ותמהה מכך שבאסיפות חשובות יש נציגות מועטה (כ-15 חברים) ולאחר מכן יש "קיטורים"
בשולחנות ובמדרכות.

3.2.      שפר – החברים (בעיקר הותיקים)לא רגילים להתמודד על מטרות אישיות ורגילים שהמוסדות מסדרים את הכל: אחראים לפתור את הכל.
השינוי בקיבוץ מעמיד את החבר יותר במרכז.

3.3.      מנשה – נוצר תהליך של פרוק ועדות והקמת צוותים מצומצמים, יותר יעיל תפעולית אבל פחות ציבורי ודמוקרטי.

3.4.      חן – מוסד האסיפה חיוני, אך לא מספיק גדול ופעיל. יש חשיבות גדולה לקיום הועדות.
את ההחלטות מקבלים מספר מצומצם של ממלאי תפקידים ואין ערך לדיון בועדות.
הציבור רדום (בעיקר שכבת הגיל שלי).

3.5.      נרדה – לא מגיעה לאסיפה, חושבת שצריך לבטל את האסיפה, עדיף לקיים גוף מקצועי יותר.
צריך לשתף בועדות הרבה יותר חברים.

3.6.      גלעד – הבעיה לא נקודתית בועדה / פורום / צוות.
המציאות היא שאנשים נמצאים יותר בבתיהם.
מה שצריך לעשות הוא שאנשים יהיו יותר מרוצים מחייהם כאן ואז תהיה הלימה טובה יותר בין ההרגשה האישית והמקום.

3.7.      צחי – האסיפה היא גוף לקבלת החלטות ולא דיונים, ההצעות שמגיעות באות להצגה והחלטה, אין שלב של למידה (גם בנושאים משמעותיים) של כלל הציבור.

3.8.      עודד ב. – האסיפות בעבר היו מאוד פעילות וסוערות. גם בדמוקרטיה החיצונית אחוזי ההשתפות קטנים, כי הציבור לא חושב שהוא יכול להשפיע – זה תהליך כללי שמשפיע גם ברביבים. יש נושאים שעזרו לאי קיום אסיפות כבעבר: לינה משפחתית, טלוויזיה וכו'. השינוי באסיפה קרה מעצמו וצריך לזרום איתו, לא ניתן לשנות ולחזור אחורה. צריך להרחיב את הפעילות בועדות ולהגדיל את כמות החברים המשתתפים בועדות. ייתכן וצריך מועצה נבחרת (הצוות המוביל הוא מועצה מתנדבת).

3.9.      לילי – מפריע שבבחירת ממלאי תפקידים אין הצגה של סדר היום אותו רוצים לקיים והאני מאמין שלהם.

3.10.  רענן י. – האסיפה היא מוסד מעולה והציבור כן משפיע על הממסד וההחלטות, חייבים לשפר ולשכלל אותה, יש לנו את כל הכלים לעשות את זה.

3.11.  אודי – אחד הגורמים המשפיעים היום על חיינו והדמוקרטיה בהם היא הרשתות החברתיות, ייתכן וה"מדרכות" היא מקבילה לרשת חברתית. הקיבוץ הוא יצירה חברתית שמאפשרת לחבר להשפיע על חייו. הקיבוץ מאפשר אבל לא מחייב את זה. אני לא תורם ולא נתרם מהאסיפה. אני סומך על המוסדות. אנחנו לא צריכים לדאוג שההנהגה תשתף במידע ובהשפעה – זו אחריותנו כחברים.

3.12.  דיבן – מבטלים ועדות ללא חשיבה מספקת. אני כחבר מעיר בכל מקום שנראה לי.

3.13.  עדנה – הועדות הן דבר חשוב מאוד, ויש להפעיל אותן בצורה טובה ולדאוג שיפעלו בהן הרבה חברים.

3.14.  רענן ב. – קיום האסיפה במועדיה היום מונעת מהרבה חברים (בעיקר משפחות) להגיע לאסיפה. לא מתקיים באסיפה דיון אמיתי. בעד קיום הועדות. ממלאי תפקידים לא צריכים לשבת בועדות. החלטות נעשות מבלי לידע את הציבור. תהליך השינוי צריך לעבור עם הרבה שיקול דעת. הנושאים שמביאים את החברים לאסיפה אלו נושאים כספיים ועניינים אישיים.

3.15.  נדב – בסביבה החיצונית לקיבוץ מתקיימים לא מעט תהליכים שמגבירים מעורבות של הקהילות.

3.16.  מנשה – ניסינו לעשות שיח ברשתות החברתיות וזה לא עבד כל כך, לעומת זה חברים כותבים בעלון.

3.17.  חן – אי השוויון הכי גדול מתקיים במוסד האסיפה, לא קיימת זכות הצבעה שווה, במשפחה שלי שנינו לא יכולים להצביע. צריך למצוא פתרונות כדי לאפשר לחברים להגיע לאסיפה.

3.18.  גלעד – צריך לבצע כל הזמן התאמה של השיטות למציאות המשתנה. מי שרוצה להשפיע, חייב לקחת אחריות, לעשות ולא לקטר. מי שרוצה להשפיע – משפיע, מי שרוצה לדעת – יודע.

3.19.  אודי – בחברה הקיבוצית לא פיתחו את הדמוקרטיה, אימצנו מודל פשוט וטכני של הרוב קובע. האם צריך זכות הצבעה שווה? האם לדוגמה במקרה של החלטה שמשפיעה לשנים רבות לעתיד, חברים ותיקים שזה לא ישפיע על חייהם צריכים להצביע? מה מקומן של עמדות המיעוט? איפה הן באות לידי ביטוי בדיונים, בהצעות לאסיפה וכו' ? האם להביא כמה הצעות להצבעה או רק אחת? האם יש משמעות לעוצמת ההתנגדות או התמיכה?

3.20.  רענן ב. – מסכים עם אודי לגבי הצבעת החברים הותיקים במקרה של שינויים בעלי טווח השפעה ארוך. יש הרבה החלטות שלא יושמו. יש מצב של יישום החלטות לא באופן אחיד – איפה ואיפה.

3.21.  צחי – כדי לקיים דמוקרטיה בהיבט הרחב שאודי מציע צריך לחשוב על כלים ואפשרויות, אבל ההתחלה היא בשיח, ללא השיח אנחנו לא שומעים את המשמעויות, עוצמת התמיכה או ההתנגדות והדברים האלו לא באים לידי ביטוי בהחלטות שלנו. בלא מעט פעמים אנחנו מקטרים על נושאים מסוימים כמו בחירת ממלאי תפקידים אבל ממשיכים ומחליטים באותה צורה.

3.22.  שפר – באופן אישי יש מקומות שבהם אני בוחר לא להשפיע ולא להצביע.

3.23.  אודי – איך יוצרים גאווה מקומית, ומה ההשפעה של הגאווה הזו על הקיבוץ. יש גאווה ברביבים.

3.24.  רחלה – אנחנו לא במקום שכל אחד פועל למען האחר.

3.25.  עודד ב. - מסכים עם אודי שבחלק מהנושאים בתהליך השינוי הוותיקים לא צריכים להצביע, אבל כדאי מאוד לשמוע את דעתם.

3.26.  רענן ב. – יש חובה לשנות את שיטת בחירת ממלאי התפקידים ולהביא יותר ממועמד אחד לתפקיד.  
  

רשם: צחי

 

סיכום חוגי הבית

 

סיכום חוגי הבית

 

דצמבר 2014 – ינואר 2015

מבוא:

הסכמה (הקף בעיגול):  לא      מספר מתנגדים (אם היו):

 

-        הקטע מתוך המבוא "... בעלת צביון יהודי חופשי..." 1 התנגד לנוסח ודרש צביון יהודי חילוני...

כל השאר הסכימו עם הניסוח הקיים.

-        הסבר / ניסוח ל"ריבונות החבר על חייו".

-        המשפט האחרון מפריע לשני חברים.

-        'התיישבות ציונית' – יש לשפר ניסוח או להוריד.

-        למה צריך את המבוא? לא נותן כלום.

-        המילה 'יפעל' מפריעה.

-        הרבה לא יכולים להתנגד.

-        המשפט האחרון לא שייך.

-        דעה כללית: " מעכלים בקושי אבל לא נהנים מהאוכל". (אודי/מייקל)

-        אם העקרונות נכונים לא צריך לחתור אליהם. זה לא מנוסח נכון.

 

סעיף מס' 1 (תיאור הסעיף):

רביבים יהיה קיבוץ לפי הגדרות "רשם האגודות  השיתופיות"1.

הסכמה (הקף בעיגול):  כן      מספר מתנגדים (אם היו): ________

 

הערות לסעיף:

א.    אם מסמך העקרונות מתקבל, הרי שמדובר במילא על קיבוץ מתחדש. למה לא לכתוב זאת מראש?

ב.     לא מקבל את המושג "שיתוף" ברגע שמתחילים להפריט חלק מהצריכה, קצרה הדרך להפרטה מלאה. לא נתקלתי במקרים של קיבוצים שהחלו בהפרטה חלקית והחזיקו זמן ממושך עד להפרטה מלאה.

ג.     למצוא נוסח שלא מכיל התייחסות לרשם האגודות (לא אומר כלום).

 

 

סעיף מס' 2 (תיאור הסעיף):

תשמר בעלות משותפת על הנכסים המשותפים, אמצעי הייצור, הקרקע2, מבני הציבור והמגורים.

הסכמה (הקף בעיגול):  לא           מספר מתנגדים (אם היו): 3

 

הערות לסעיף:

א.    להוסיף לסעיף: 'למרות האמור – יתקיים דיון על שיוך דירות לחברים'.

ב.     מה יהיה לנו להורשה?

ג.     בעד פתיחת אפשרות לשיוך דירות.

ד.     מה עם נכסים חדשים שיצאו מיזמות פרטית?

ה.     האם אפשר להוריד את 'ה' הידיעה ב: הנכסים המשותפים.

ו.      יש להוסיף – 'אלא אם נכסים אלו ישמשו לשמירת זכויות. לדוגמה: קרן חיים ו/או זכויות הורשה.

ז.      אין התייחסות לשיוך דירות בסעיף זה.

ח.     קיבוץ שיתופי לא מתיישב עם קרקע משותפת? (גיל/ רעיה)

 

 

סעיף מס' 3 (תיאור הסעיף):

תתקיים ערבות הדדית מוסכמת, בתחומי בריאות, רווחה, סיעוד, בטחון סוציאלי3 חינוך והשכלה.

הסכמה (הקף בעיגול):  כן                         מספר מתנגדים (אם היו): ________

 

הערות לסעיף:

א.    דאגה לילדים, שוויון הזדמנויות בלי תלות/ קשר לפרנסה. ערבות הדדית.

ב.     לא ברור. חברים לא מבינים האם יהיו שינויים. זה עובר בקלפי? האם בעלי תפקידים יכולים לשנות משהו בחינוך/ בריאות?

ג.     'מוסכמת' – על מי?  מי מסכים?

ד.     נשאלה השאלה מהי מוסכמת? מוסכמת על מי ומה?

ה.     מבקש להתייחס לרמת החיים של הגמלאים במודל. לדעתו 80% מהגמלאים לא מסתדרים עם התקציב כיום. צריך לכתוב שרמת החיים של גמלאים תעלה בכל מודל שיקבע.

ו.      להוסיף לסעיף: 'כחלק מהערבות ההדדית, ייצר הקיבוץ קרן אשר במסגרתה יצטברו סכומים משוייכים לחברים ומיועדים לשימושם ו/או להורשה'.

ז.      האם מדובר גם בהשכלה של מבוגרים?

ח.     המילה 'מוסכמת' – מה זה מוסכמת?

 

 

סעיף מס' 4 (תיאור הסעיף):

במסגרת בניית המודל תהיה התייחסות מותאמת לוותיקים ובעלי צרכים מיוחדים.

הסכמה (הקף בעיגול):  כן                 מספר מתנגדים (אם היו): ________      

 

הערות לסעיף:

א.    דרישה להעלות בצוות המוביל התייחסות לבנים שחיים מחוץ לקיבוץ ולצרכיהם.

ב.     מי הם בעלי צרכים מיוחדים? לפי איזו הגדרה? מה עם דוגמאות נוספות לאוכלוסייה מיוחדת (חד הוריות וכו').

ג.     לקבוע במודל הבחירה שההחלטות יהיו מתואמות ביחס לתקציב הנמוך ביותר.

ד.     יש לעשות הפרדה בין הוותיקים לבין בעלי צרכים מיוחדים, ולעשות מסעיף זב שני סעיפים נפרדים.

ה.     לגבי הוותיקים – הצעה לניסוח: "קיבוץ רביבים מוקיר ומכבד את פועלם של הוותיקים שיצרו כאן את הבסיס הכלכלי, ובהתאם לכך – הקיבוץ ידאג שיחיו ברמת חיים מכובדת".

ו.      חשוב להדגיש את זה (ה) מכיוון שבהרבה קיבוצים מתחדשים הביאו את הוותיקים עד פת לחם.

ז.      חשוב להדגיש שהחברים המבוגרים יחיו ברמת חיים גבוהה.

ח.     'התייחסות מותאמת' – לא מתאים. צריך להיות כתוב התייחסות 'מיוחדת' או מילה אחרת. אפשר גם להוריד את המילה בכלל.

 

 

סעיף מס' 5 (תיאור הסעיף):

יתקיימו ברביבים פעילויות ליבה משותפות:

o        חינוך – לרבות הגיל הרך והחינוך המשלים.

o        מרכזי תרבות ומורשת – מוסדות ומבנים, פעילויות  ואירועים (רוח, תרבות וספורט).

הסכמה (הקף בעיגול):  כן                מספר מתנגדים (אם היו): ________ 

 

 

 

הערות לסעיף:

א.    נגד הפרטת חינוך משלים.

ב.     להוסיף: 'ואחרות'.

ג.     בנוגע למרכזי תרבות, חשוב להדגיש גם את פעילויות התרבות והאירועים ולא רק את מרכי התרבות. חשוב לעודד את הכוחות הפנימיים להוביל את תחומי התרבות.

ד.     מה זה 'פעילות ליבה'? – רק חינוך ותרבות? חסר – 'פעילות משותפת'.

ה.     להוסיף: נוי ציבורי.

ו.      החינוך אינו חלק מפעילויות הליבה.

 

 

סעיף מס' 6 (תיאור הסעיף):

יתקיים ברביבים מערך שירותים משותפים4 מוסכם.

הסכמה (הקף בעיגול):  כן                   מספר מתנגדים (אם היו): ________ 

 

הערות לסעיף:

א.    לא ברור – האם אפשר לשנות חינוך? (לריסה/ עמליה)

ב.     להוסיף למעט סעיף 3 (לריסה/ עמליה)

ג.     צריך לכתוב ברור. אנשים מבינים שונה. (לריסה/ עמליה)

ד.     להוסיף בתחילת הסעיף – "בנוסף לנאמר בסעיף 3..." (לריסה/ עמליה)

ה.     מציעים ל'ליבת השותפות' – מצופה מהחבר להיות שותף לפעילות קהילתית-ציבורית (ועדות וכו').

ו.      המסמך לא נותן כוח ליצירת מקומות עבודה בקיבוץ.

ז.      יש הרגשה שהמסמך מוביל להעדפה של עבודת חוץ. יש בזה גם פנים נוספות – שזה מתחיל לרוקן את הקיבוץ מתוכנו.

ח.     במידה ומוציאים שירותים אל המועצה, יש לדאוג למערך הסעות מסודר.

ט.     צריך להסביר את המינוח "מוסכם" יותר ברור. (עדו/ ברוריה) (לא בטוחה שאכן מתייחס לסעיף זה...)

 

* הערה כללית לליבת השותפות

- מי מחליט מה גבולות הליבה? (גיל/רעיה)

 

 

סעיף מס' 7 (תיאור הסעיף):

יוגדרו זכויות וחובות של החבר בתחום ההתפרנסות והעבודה5.

הסכמה (הקף בעיגול):  לא                    מספר מתנגדים (אם היו): 1

 

הערות לסעיף:

א.    איך יתבצע בפועל? בצורה אישית או כללי כקבוצה?

ב.    האם יוגדר מחדש תקנון העבודה של רביבים?

ג.   מהי ההתייחסות לגבי תורנויות?

ד.   הסעיף מיותר ומשקף את כל המסמך.

ה.   התפרנסות זו הבעיה של המסמך הזה. לאורך כל השנים יש פה אחוז גדול של אנשים                     שלא מתפרנסים. הסעיף הזה מאוד נכון. השאלה – איך מיישמים אותו.

ו.     איך יוגדרו חובות ההתפרנסות ואיך ייכפו את זה?

ז.    האם תופעל סנקציה במקרים בהם החבר לא מפרנס – הפנינו לסעיף 18.

ח.  לא ברור מה הזכות לעבודה.

 


סעיף מס' 8 (תיאור הסעיף):

הקיבוץ  יבטיח  סל קיום בסיסי6  מוגדר, לכל חבריו,  המקיימים את חובת העבודה וההתפרנסות7  הנדרשים לשם כך.

הסכמה (הקף בעיגול):  לא                     מספר מתנגדים (אם היו): הסתייגויות (אודי/מייקל)

                                                               באווירה הכללית, לא התחברו לסעיף זה (דודו/נרדה)

הערות לסעיף:

א.    להבהיר יותר את הקשר בין "התפרנסות" ל"עבודה".

ב.     האם מי שלא יקיים את חובת העבודה וההתפרנסות במלואה יקבל רק חלק מסל הקיום הבסיסי?

ג.     האם תהיה הרתעה אחרת למי שלא יקיים את חובת ההתפרנסות?

ד.    איך יקבע מהי התפרנסות מוסכמת?

ה.    מה תהיה ההתייחסות לאדם שאינו מגיע רמת ההתפרנסות הנדרשת ו/או לחבר שלא עובד?

ו.      האם חבר שלא עובד מקבל משהו?

ז.     חשוב לציין שחבר שלא עובד מקבל משהו מהקיבוץ.

ח.    לא ברור מה זה 'סל קיום בסיסי'. (לריסה/ עמליה)

ט.    לכתוב רק: 'הקיבוץ יבטיח סל קיום בסיסי.

י.      להוריד את המילים "הנדרשים לכך", הן חסרות משמעות.

יא. לגבי "חובת התפרנסות": יובטחו חיים בכבוד למתקשים.

אחרים היו נגד ביטול חובת ההתפרנסות.

יב.  למה מתייחסת התפרנסות מינימום?

יג.  מה קורה עם אלה שלא מקיימים.

יד.  יש למחוק את המילים מ"המקיימים..."

טו. להעביר ל'ערבות הדדית' בפרק 'ליבת השותפות'.

טז. מה יקרה למי שלא יעמוד בחובת ההתפרנסות והעבודה?

יז.   להתייחס לגבי מחויבות חברים שעובדים בתלוש שכר לקבל דמי אבטלה בעת הצורך.

יח.  מה קורה עם מי שלא מקיים את חובת ההתפרנסות?

יט.  יש הסכמה שמי שלא מקיים את חובת ההתפרנסות צריך לקבל התייחסות אחרת.

כ.    הסעיף לא מבטיח סל קיום בסיסי למי שלא יעבוד. מה קורה עם י ש"לא מקיים..."?

כא.   מציעים לסיים את המשפט אחרי "לכל חבריו", ולא לכתוב 'המקיימים את חובת              העבודה'. 'חובת העבודה' – כתובה בסיף 7.

כב.    סעיף 8 הוא סנקציה.

 

סעיף מס' 9 (תיאור הסעיף):

גמלאים ערב השינוי וחברים שיצאו לגמלאות ב- X8  השנים הבאות ייהנו מרמת חיים9 שאינה נופלת מרמת חייהם ערב השינוי.

הסכמה (הקף בעיגול):  לא                     מספר מתנגדים (אם היו): 3 + 3 + 3 + 1

 

הערות לסעיף:

א.    האם אפשר להבטיח את זה?

ב.     עלייה או ירידה ברמת החיים תהיה שווה לכולם גם לגמלאים כמו לשאר החברים.

ג.     חוסר בהירות בניסוח הסעיף. בקשה לניסוח מחודש.

ד.     אין שוויון בין מבוגרים ולא מבוגרים.

ה.     חשוב לתת תנאים טובים גם לגילאים 40-60. לתת אפשרות לקבל יותר כסף.

ו.      אין שום אפשרות לעזור לילדים גדולים.

 

 

ז.      מבקשת לכתוב שרמת חייהם של כל החברים לא תיפגע.

ח.     נשאלנו "מי ייפגע", כלומר מי מחוץ למטריית הפנסיונרים.

ט.     יש להתייחס במודל לעובדה ש 80% מהגמלאים כיום לא מסתדרים עם התקציב. לדעתי יש לקבוע במודל שרמת התקציב של הגמלאים תעלה.

י.       מה הפירוש של 'רמת חיים'? איך היא נמדדת?

יא.  יש לנסח את הסעיף הזה אחרת. אפשר להבין אותו בכך שהחברים המבוגרים לא יקבלו יותר מאשר רמת חייהם עד השינוי.

יב.   צריך לדאוג לכך שהגמלאים יהיו תמיד ברמה הגבוהה.

יג.   יש לתת התייחסות יותר ברורה לפנסיה, גם לגבי אלה שמביאים פנסיה גבוהה מהחוץ או שעבדו בתוך הקיבוץ במשרות שחוללו הכנסה גבוהה במיוחד (מנהלים במפעל וכו').

יד.   לחדד שגם גמלאים ייהנו מהתח"פ.

טו.   גמלאים ערב השינוי?

טז.  להוסיף: ותעלה או תרד בהתאם לרמת חייהם של חברים אחרים.

יז.    האם בעלי הפנסיות הגבוהות יקבלו את הפנסיה שלהם או פנסיה מהקיבוץ?

יח.   נוסח מאוד מפריע. נשמע כאילו שאם יש עליה, אז לא יהיה שיפור. אולי אפשר לכתוב: "ייהנו מרמת החיים שלא נופלת מרמת חייהם ערב השינוי".

יט.   צריך להיות שיפור ברמת החיים של הגמלאים בהתאם לחברים אחרים.

למשל: שאחוז מהפנסיה ייכנס לתקציב של החבר. לחלק באופן אחיד את אחוז הפנסיה לתקציב, כי יש כאלה שכבר משכו את הכל לבקשת הקיבוץ.

היתה הסכמה על כך.

 

 

סעיף מס' 10 (תיאור הסעיף):

יוגדרו פערים10 מקסימליים בין תקציבי החברים, על  בסיס מוסכם והוגן.

הסכמה (הקף בעיגול):  לא                    מספר מתנגדים (אם היו): 3 + 1

 

הערות לסעיף:

א.    חשש מקושי לשמור על פער מוסכם בין תקציבי החברים.

ב.     חשוב ליצור מנגנון של שימור פער מוסכם לאורך שנים.

ג.     להוריד את המילה "והוגן".

ד.     לא מקובל עלי שכבר בהתחלה הוסכם שיהיו פערים וננסה להקטין אותם.

ה.     האם כולל גם פערים בפנסיה?

ו.      למרות שאנחנו לא בעד, אנחנו לא יכולים להתנגד. (אודי/ מייקל)

ז.      צריך להתייחס בפערים למודל הקיים היום של 'לפי צרכיו'.

ח.     מציעים להוריד את המילה 'הוגן'.

ט.     היתה הצעה להגדיר מדרגות במקום 'פער מקסימלי'.

י.       פער מקסימלי – הביטוי לא נשמע נכון (גיל/רעיה)

יא.  חשוב לשים לב להכנסה נזקפת, ולכך שיש גם היום פערים גדולים מאוד בין התקציב של אנשים עם הרבה ילדים ונכדים, לבין אנשים עם מעט ילדים. (גיל/רעיה)

יב.   הפער שקיים היום אינו פער הוגן. היחס צריך להיות סביר.

צריך להתחשב בהכנסה נזקפת כגון: רכב וכו'.

 

 

סעיף מס' 11 (תיאור הסעיף):

החבר אחראי לפרנסתו ולפרנסת משפחתו.

הסכמה (הקף בעיגול):  לא                    מספר מתנגדים (אם היו): ? (אודי/ מייקל) + 2

 

הערות לסעיף:

א.     איך יכפו את חובת העבודה כאשר גם היום לא מצליחים?

ב.     האם חבר שיביא "התפרנסות" ממקור חיצוני יוכל שלא לעבוד?

הוסבר כי חייבים למלא שתי חובות: התפרנסות ועבודה.

ג.     האם מסמך העקרונות מגדיר מה קורה עם המשפחה וההורים לא מפרנסים?

ד.     האם יש פער בין 1 ל – 5 ילדים? (להוריד את המילה "משפחתו")

ה.     11-13 מיותר ומופיע בסעיף 7.

ו.       מתנגד ל'אחראי לפרנסת משפחתו'. ברביבים חברים נבחרים אישית ולא כמשפחה – ברביבים אין פיצול סטטוס.

ז.      שני בני הזוג צריכים לעבוד לפי סעיף 7.

ח.     היום אין חובת התפרנסות – יש חובת עבודה.

ט.     איך אפשר לאכוף שהחבר יהיה אחראי לפרנסתו ולפרנסת משפחותו?

 

סעיף מס' 12 (תיאור הסעיף):

לחבר אחריות גם להכנסות11 הקהילה.

הסכמה (הקף בעיגול):  כן             מספר מתנגדים (אם היו): ________

 

הערות לסעיף:

א.    האם זה לא סתירה לסעיף 11?

ב.     סעיף דקלרטיבי, שאין בו משמעות יישומית.

 

סעיף מס' 13 (תיאור הסעיף):

תוגדר חובת התפרנסות מינימאלית12 מעבודה.

הסכמה (הקף בעיגול):  כן              מספר מתנגדים (אם היו): ________

 

הערות לסעיף:

א.     אדם העובד בענפי הקיבוץ במשרה מלאה יקבל סל קיום בסיסי, כלומר: הוא מקיים את חובת העבודה גם אם לא מקיים את חובת ההתפרנסות. (לריסה/ עמליה)

ב.     בהערה (12) – עדיף להסיר את 'ע"פ נתוני ההתפרנסות בישראל'.

ג.     אחריות הקיבוץ: הקיבוץ יקיים מערכת משאבי אנוש...

ד.     הובע חשש גדול שלא יוכלו למצוא מספיק מקומות עבודה.

ה.     איפה היינו עד עכשיו? למה כרגע אנחנו לא מנסים לפתח מקומות עבודה?

ו.       ב – 13 יש להוסיף את המילה פרוגרסיבי. (אודי/ מייקל)

ז.      האם סעיף 7 לא כולל את 11+12+13?

ח.     איפה יוגדר? האם בתוך המודל או בתקנון עבודה?

 

 

סעיף מס' 14 (תיאור הסעיף):

הקיבוץ יקיים מערכת משאבי אנוש אשר תתמוך בהשגת יעדי התפרנסות ברורים ומוסכמים .

הקיבוץ ייעצב הסדרים שיעדיפו העסקת חברי קיבוץ המתאימים לדרישות התפקיד13.

הסכמה (הקף בעיגול):  כן                 מספר מתנגדים (אם היו): ________

 

הערות לסעיף:

א.     להוסיף סעיף המדבר על עידוד קליטת בנים במקומות עבודה בקיבוץ ובתאגידיו.

ב.     קביעת "התאמה" תתבצע ע"י משאבי אנוש בתיאום עם המעסיק.

יהיה מבחן התאמה חיצוני 1 היה בעד. (חזי, שפר)

ג.     נאמר כי היום הקיבוץ לא מצליח לעמוד באחריות זו! אז איך יוכל לעמוד בעתיד? (מתייחס לסעיפים 14-17)

 

 

ד.     מבקשים הדגשה ותוספת:

הקיבוץ ימשיך לפתח ולימור מקומות עבודה בתוך הקיבוץ.

ה.     הקיבוץ מגדיר משרות חיוניות – ואני שואל מה זה 'הקיבוץ מגדיר'? לפי מה? למה את זה כן והאחר לא? (אפשר להביא שכיר)

ו.       אי אפשר להתנגד.

ז.      ככלל הסעיפים 14-17 הם רק מילים.

ח.     עדיף להגדיר הגדרות כמו: "המודל יכלול מבנה שייתן תשובה..."

ט.     חשוב להוסיף למשפט הפתיחה: "ואשר תסייע לפרטים לממש ולפתח את יכולותיהם".

י.       לא מוגדר ברביבים מה זה 'משרה מלאה' ומה זה 'משרה חלקית'.

 

 

סעיף מס' 15 (תיאור הסעיף):

הקיבוץ יגדיר משרות מסוימות בקהילה14, אשר חיוניות לחיזוקה וייצור תמריצים כדי להפוך אותן למבוקשות. 

הסכמה (הקף בעיגול):  כן                   מספר מתנגדים (אם היו): ________

 

הערות לסעיף:

א.             מי המוסמך מטעם הקיבוץ לקבוע את גובה התמריצים?

ב.   מציעים כי: הקיבוץ יעודד עבודה בקיבוץ ובמשרות בשטח הקיבוץ.

ג. בהערה מס' 14 כתוב : משרות אשר התמחור שלהן  כיום הוא נמוך אך יש להן חשיבות לחיזוק הקהילה, יוגדרו                 מראש כחיוניות ויתומחרו מעל לערכן "בשוק", על מנת להפכן למבוקשות. על מנת להפכן למבוקשות – יש                למצוא מילה יותר ראויה מ - "בשוק".

ד. כוח אדם איכותי בחינוך ובעוד מקומות נדרשים בתגמול מיוחד.

 

 

סעיף מס' 16 (תיאור הסעיף):

הקיבוץ ימשיך לפתח וליצור מקומות עבודה ופרנסה.

הסכמה (הקף בעיגול):  כן                 מספר מתנגדים (אם היו): ________

 

הערות לסעיף:

א.    הקיבוץ לא מפתח מקומות עבודה ופרנסה – לא מתקיים. הקיבוץ מפתח 'עסקים'.

ב.     להוריד את המילה 'ימשיך'.

ג.     הקיבוץ צריך להבטיח לעצמו כוח אדם איכותי ככל האפשר ופיתוח שלו.

 

 

סעיף מס' 17 (תיאור הסעיף):

הקיבוץ יעודד וילווה יוזמות ויזמים.

הסכמה (הקף בעיגול):  כן                        מספר מתנגדים (אם היו): ________   

 

הערות לסעיף:

א.    לא חייבים לעודד יזמות בכוח. מהנוסח נשמע כאילו שיעודדו גם אם לא ממש צריך.

 

סעיף מס' 18 (תיאור הסעיף):

התקציב האישי יהיה מבוסס על מצב משפחתי, ותק, מגדר ומספר ילדים15  ובנוסף על קשר  לפרנסת החבר16, (לרבות גמלאי17) ולאחריות שהוא לוקח על  עצמו18.

הסכמה (הקף בעיגול):  לא                         מספר מתנגדים (אם היו): 1?+ 2 + הרבה (אודי/ מייקל)

                                                                                                              + 1? (צחי/ מיכל) + 1? (אורית/ יונית)

הערות לסעיף:

א.     עלה חשש של החברים כיצד יישמו את אחריות החבר לפרנס את בני ביתו. הקושי למצוא עבודה.

ב.     בקשה למצוא פתרונות טובים יותר לקשר בין התפרנסות ותקציב.

ג.     חשש שלא יעמדו בזה.

ד.     מספר הילדים לא משנה בני כמה הילדים. גם אם עברו את גיל 18. (לריסה/ עמליה)

ה.     מציע לשנות בהערה (18) את המילה 'תגמול' למילה 'תמחור'.

ו.       בחינה מחודשת של מרכיבי הסל, למשל תשלום לילדים מעל 18.

ז.      המצב המשפחתי יכלול גם ידועים בציבור.

ח.     האם תורנויות נכללות ב"אחריות"?

ט.     מהו מגדר? לנסח במסמך עקרונות (דוד ואיציק)

י.       הבהרה 17 לסעיף זה - מהו סכום הפנסיה? יש לרשום גובה מטרה!

יא.   כמו שאר רוח הדברים (אודי/מייקל)

יב.   אפשר למחוק מגדר.

יג.   יש התנגדות מ – "בנוסף..."

יד.   התנגדות להערה 16.

טו.   יש רצון לפרק את הסעיף כדי שניתן יהיה לקבל את חלקו הראשון ולהתנגד לחלק השני מ- "בנוסף..."

טז.   להוסיף: "ולאחריות שהוא לוקח על עצמו מעבר לעבודה".

יז.    להתייחס לאפשרות להגדלת התקציב באמצעות עבודה נוספת.

יח.   קיים קושי למשפחות גדולות (הרבה ילדים) לפרנס את המשפחה.

יט.   קיים קושי למשפחות גדולות (הרבה ילדים) לפרנס את המשפחה. (היה כתוב בשני סיכומים...)

כ.     סעיף 18 היה צריך להיות לפני סעיף 10 בהתפרנסות.

כא.  סעיף 10 הוא הגבלה לסעיף 18.

כב.   יש כאן הצהרה לשכר דיפרנציאלי.

כג.  'לרבות גמלאי' צריך להיות בסוף המשפט.

כד.  מה 'ובנוסף'?

כה.  הועלתה הצעה: במקום רכיב בתקציב שתלוי בשכר יהיה רכיב תלוי שכר ואחריות מיוחדת בתח"פ.

כו.   לא היתה הסכמה על הסעיף. היתה הסכמה על כך שחברים רוצים להיות פחות תלויים בממסד ורוצים תקציב גדול וכוללני יותר, על מנת לקבל חופש פעולה גדול יותר.

כז.   חלק חשבו שאם יהיה רכיב שתלוי בשכר, זה יגרום לחברים להתפרנס טוב יותר ולעשות יותר מאמץ, חלק היו בטוחים שזה לא ישפיע, אלא רק יגרום לחלק מהחברים לקבל פחות ממה שיש להם היום (אלה שלא עומדים היום בדרישה של מינימום עבודה).

כח. חלק טענו שההנהלה חייבת לטפל בבעיות אלה ולא להעביר אחריות לחבר. ההנהלה צריכה להכריח את האנשים לעבוד. יחד עם זאת היו כאלה שטענו שאנשים בוגרים צריכים לדעת להתפרנס לבד.

 

 

סעיף מס' 19 (תיאור הסעיף):

יוגדרו כללים והסדרים שיבטיחו את זכויותיהם של החברים שעובדים בענפי הקיבוץ ובתאגידיו, בהסתמך ככל האפשר על הכללים המקובלים בחוקי העבודה בישראל (כמינימום מחייב).

הסכמה (הקף בעיגול):  כן  (? -  מתייחס להערה ג') יפעת       מספר מתנגדים (אם היו): 1 ? (כנ"ל) יפעת   

 

הערות לסעיף:

א.     פנסיה: התחלת ההפרשה מגיל התחלת העבודה (18), דרישה מענפים ועסקים.

 

 

ב.     מה לגבי בייביסיטר, תורנויות וכו'?

ג.     לא נראה לי שבקיבוץ בו 340 חברים – חלק בוחרים לחיות בדרך אחת וחלק בדרך אחרת? האם אנחנו הופכים למשאבי שדה?

 

 

סעיף מס' 20 (תיאור הסעיף):

כל הכנסות החבר מעבודה ו/או משלח יד, בקיבוץ או מחוץ לקיבוץ, על כל מרכיביהן,  לרבות חלף עבודה,  קצבאות ביטוח לאומי וכדומה, יועברו לקופת הקיבוץ.

הסכמה (הקף בעיגול):  כן              מספר מתנגדים (אם היו): ________

       

הערות לסעיף:

א.     אם עכשיו אין לנו מספיק מקומות עבודה אז מי מבטיח שלאחר השינוי המצב ישתנה ואכן תהיה עבודה?

ב.     למה המינימום הוא 'המדינה'?

ג.     אם כותבים משהו זה אמור להיות מחייב.

למה לכתוב זאת אם היום לא מצליחים לקייםצ את זה? האם בעתיד יש כוונה לאכוף ולקיים את זה?

ד.     קיים גם היום כהחלטה בתקנון, אך לא מקוים במלואו. כיצד יטופלו מקרים בהם חבר לא ימלא את ההחלטות?

ה.     האם גם פנסיה אישית (של עובדי חוץ) תועבר לקופת הקיבוץ ותושווה לרמה הכללית לפי הגדרה?

 

 

סעיף מס' 21 (תיאור הסעיף):

מודל בחירה – המודל יכלול בחירה בין מסלולים תוך התייחסות מיוחדת לגמלאים19.

הסכמה (הקף בעיגול):  כן                 מספר מתנגדים (אם היו): ________

 

הערות לסעיף:

א.      האם לאחר החלת מסלול דיפרנציאלי בתקנון, יסתבר שרוב מכריע של החברים לא מרוצים ממנו וירצו לחזור למסלול הקודם הדבר יהיה אפשרי בכלל?

ב.       לפחות שני מסלולים. האם מי שבחר מסלול מסוים יכול לעבור למסלול אחר בכל עת?

ג.       האם בני זוג יוכלו לבחור מסלולים שונים?

ד.       האם המודל מחייב בתוכו אפשרות בחירה?

ה.       סעיף לא ברור, איך יקרה בפועל?

ו.        להעביר את הסעיף לתחילת המסמך.

ז.        לפחות שני מסלולים.

ח.       חשוב שתהיה אופציה לעבור ממודל למודל בכל שנה.

 

* בקשה להוסיף סעיף תחת 'התנהלות'

-        יוגדרו מבנה וכלים אשר יאפשרו לקהילה לנהל את כלל נכסי רביבים באופן שיתן מענה לצרכי החברים'.

 

* הערה כללית לתמורה מול תרומה (שאולסקי, דבורה)

-        לא ברור שהתרומה צריכה להיות בעבודה ולא בהבאת כסף או צ'יק ממקור כל שהוא.

 

 

 

 

סעיף מס' 22 (תיאור הסעיף):

ענפי השרות הקהילתיים ינוהלו בצורה יעילה ואפקטיבית תוך מעקב ובקרה שוטפת והתאמה לצרכי החברים.

הסכמה (הקף בעיגול):  לא                       מספר מתנגדים (אם היו): 1

 

הערות לסעיף:

א.     "שירותים וצריכה" הפרק כולו כמו המסמך כולו מכוון להפרטה. מתנגד לכל הכוונה הזו.

ב.     חסרה הקמת גוף מבקר, בנפרד מהמזכירות.

 

 

סעיף מס' 23 (תיאור הסעיף):

קהילת רביבים תעודד את ענפי השירות לייצר הכנסות נוספות מגורמי חוץ, במידה ואין הדבר פוגע ברמת השירות לחברים ולמוסדות הקהילה.

הסכמה (הקף בעיגול):  לא                    מספר מתנגדים (אם היו): 1 + 1

 

הערות לסעיף:

א.     מבקש לציין כי הקיבוץ יסייע לענפי השירות לייצר הכנסות (לדוגמה: חיפוש מקורות חדשים).

ב.     להחליף 'יעודד' ב'יאפשר'.

ג.     האם הסבסוד יישאר אותו הסבסוד? (גיל/רעיה)

 

סעיף מס' 24 (תיאור הסעיף):

המזכירות תפעל בשקיפות מול החברים. לפני הרחבת הפרטות בשירותים או שינוי מהותי של שירות שהקהילה נותנת, החבר יקבל פירוט מסודר לגבי משמעות השינוי ברמה האישית והקהילתית.

הסכמה (הקף בעיגול):  לא                  מספר מתנגדים (אם היו): 1

 

הערות לסעיף:

א.     בקשה לערוך בדיקת עלות וכדאיות לפני הפרטת שירותים.

הוסבר שכך יעשה.

ב.     להוסיף: 'המזכירות תפעל בשקיפות לפני הצבעה על הרחבת הפרטות בשירותים או שינוי מהותי...'

ג.     מבקש להוסיף הבהרה שכל הפרטה תחייב הצבעה בקלפי.

ד.     לאחר קבלת העקרונות וקבלת פרטי המודל, כל שינוי נוסף יחייב הצבעה בנפרד.

ה.     לא נראה לי ישים.

ו.       החלטות על הפרטות חייבות לעבור באסיפה.

ז.      לא כתוב שתהיה הצבעה. זה צריך להיות מאוד ברור.

 

 

סעיף מס' 25 (תיאור הסעיף):

בתהליכי התייעלות תינתן שימת לב מיוחדת לאוכלוסיות שמתקשות למצוא עבודה חדשה20.

הסכמה (הקף בעיגול):  לא                  מספר מתנגדים (אם היו): 1

 

הערות לסעיף:

א.     במקום 'שימת לב מיוחדת' לכתוב 'בכל המאמצים האפשריים'.

ב.     להוסיף "ובאחריות החבר".

ג.     אשרי המאמין...

ד.     הלוואי...

ה.     אם יקיימו את כל מה שמובע במסמך העקרונות – יהיה סבבה! (מתייחס לאחריות החבר ולאחריות הקיבוץ).

 

 

ו.       ספק אם המשפט אומר משהו.

ז.      יש להוריד את המילה 'חדשה' – מיותרת.

ח.     סעיף 25 שייך לעמוד 10. (דודו/ נרדה)  (הכוונה להתנהלות? יפעת)

ט.     כמו – ליימר ענפים חדשים – ברמת הצהרה בלבד!

 

 

סעיף מס' 26 (תיאור הסעיף):

תקציב הקהילה (שימושים)21 יהיה בנוי על פי הקריטריונים הבאים: ערבות הדדית22, שירותים מוניציפאליים23 ושירותי בחירה24.

הסכמה (הקף בעיגול):  לא                  מספר מתנגדים (אם היו): 1 + 1

 

הערות לסעיף:

א.    האם השכלה כולל השכלה גבוהה?

ב.     למחוק דוגמה של ספריות. עפ"י חוק הספריות מגיע ספרייה חינם לכל ילד בישראל.

ג.     לא ברור מה זה 'שירותים מוניציפאליים' ומי קובע.

ד.     איך שומרים על השירותים גם אם הם בבחירה? איך הקיבוץ יקיים שירותים?

ה.     להכניס סייג לגבי טיב השירותים. לשים לב במיוחד לגמלאים.

ו.      סעיף חשוב!

 

 

סעיף מס' 27 (תיאור הסעיף):

תקציב הקהילה יהיה מאוזן: ההוצאות השוטפות של הקהילה יכוסו ע"י ההכנסות השוטפות: שכר,        קצבאות, תקציב מוניציפאלי ודיבידנדים שיעברו מהעסקים לקהילה – ע"פ המודל.

הסכמה (הקף בעיגול):  לא                  מספר מתנגדים (אם היו): 1

 

הערות לסעיף:

א.     מציע לכתוב "תקציב הקהילה יהיה מאוזן". שאר הפירוט – מיותר.

ב.     הערה: כרגע לא נכנס אלא רק יוצא כסף להשלמת ביטוח פנסיוני (אלי ישראלי)

ג.     ואם הביצוע לא יהיה תואם ויהיה גרעון – מה עושים? לא מתייחס.

ד.     ראה הערה בסעיף 26 תוך התייחסות לגרעון בקהילה. (אודי / מייקל)

ה.     נדרש דיון רחב מחודש אודות יחסי עסקים קהילה.

ו.       להוריד את 'ה' הידיעה ב – 'המודל'.

 

סעיף מס' 28 (תיאור הסעיף):

הוצאות המיוחדות: תח"פ, השקעות וכו' יכוסו ע"י עודפי תקציב שוטף, עודפי הכנסות מהעסקים והלוואות.

הסכמה (הקף בעיגול):  לא                 מספר מתנגדים (אם היו): 1

 

הערות לסעיף:

א.     יש לציין במפורש שהלוואות יילקחו רק לצורך בנייה והשקעות בתשתיות.

ב.     האם פנסיונרים יקבלו תח"פ?

ג.     סעיף מיותר, בעור של הסעיף הקודם.

 

 

סעיף מס' 29 (תיאור הסעיף):

במהלך השנה הראשונה ליישום המודל תתבצע בדיקה והתאמה ייחודית של התקורה הניהולית לשם       התייעלות המערכת הציבורית25.

הסכמה (הקף בעיגול):  לא                 מספר מתנגדים (אם היו): 1 + ? (אודי/ מייקל)

 

 

הערות לסעיף:

א.     יש כפילות בין סעיף 22 וסעיף 29. ייתכן כי 29 מיותר, או שניתן להוסיף אותו לסעיף 22 כהערה.

ב.     יש להקפיד שצמצום מספר משרות של ממלאי תפקידים, לא יוביל ל"צמצום הדמוקרטיה" בשל ריכוז כוח בידי מעט בעלי תפקידים.

ג.     יוקם צוות מעקב ובדיקת תוצאות השנה (או חצי שנה) הראשונה, והצעת תיקונים.

ד.     לא צריך להיות הבדל בין השנה הראשונה לשנה הרביעית ולכן לא צריך להגביל לשנה ראשונה.

ה.     צריך להתבצע תמיד.

ו.       מי יבצע את המעקב והביקורת של התקורה הניהולית (מזכירות, הנהלה כלכלית).

ז.      תקורה – מילה לא ברורה.

 

 

 

* הערות כלליות למסמך:

 

- עניין ההתפרנסות חשוב שיבוא לידי ביטוי ויטופל גם באורח החיים הנוכחי.

- חשוב להגיע אל כל החברים ולהסביר, אפילו ליזום ביקורים. חלק מהחברים לא מבינים       את המסמך לפרטיו ומתמקדים ב"תרומה לתרומה" (הפרטה!)

-       הוצגה עמדה כללית כלפי תהליך "רביבים בתנועה": מחד חשש מהיווצרות פערים כלכליים אשר עלולים לפגוע ברקמה החברתית ומאידך הבנה כי קיימת דרישה וציפייה מצעירים מוכשרים החשובים לרביבים , לקבלת תמורה אישית ההולמת את תרומתם (משכורתם) לרביבים.

הבנה כי כדי שלא להישאר "מושב זקנים" עלינו לשנות את אורחות חיינו בכדי למשוך יותר צעירים מוכשרים אלינו.

-       ראוי היה להציג מסמך חלופי המכוון לחיזוק וקידום הקיבוץ השיתופי.

-       איפה נכנסים הצעירים במסמך זה? גילאים 18-18 ( תחת ו. בנים)

-       יש להוסיף סעיף על אי עשיית שינויים במהלך X שנים.

- באווירה הכללית יצביעו בעד המסמך. התחלה לקראת שינוי, חשיבה.

- כרגע המסמך מביא לציבור - שיח. בשלב המודל יהיו ריבים וכעסים.

- יש לעשות הפרטות חזקות. להוריד תלות ל – 0. יצביע בשלב זה – נגד.

- נשאלה שאלה איך יתמודדו בהמשך עם הסתייגויות, התנגדויות.

- נשאלה שאלה – מה אחוז ה'פרזיטים'?

- כמה חברים עזבו כדי לשפר את רמת חייהם הכלכלית?

- אין התייחסות לצורה בה יבחרו בעלי תפקידים.

- מי מקבל את ההחלטות הכלכליות ברביבים?

- תח"פ, דיבידנדים – עניין כלכלי. (גיל/רעיה)

- לא דובר בכלל על התקציב (גיל/רעיה)

- מסמך העקרונות במילה אחת הוא – הפרטה.

- הגדלת חופש הפרט       הקטנת מחוייבות הדדית.  קונפליקט.

-     יש אנשים שהחלטתם לגבי מסמך העקרונות מונעת מפחדים שצריך לפזר. חשוב מאוד שהמסמך יקבל תמיכה גדולה (לא בהכרח רוב מיוחס), כדי שהתהליך יצליח.

-     תמורה לתרומה הוא עקרון חשוב וחיוני להמשך קיומה של רביבים.

-     תמיכה בשינוי גם מתוך מצב של "אין ברירה".

-       חשוב לשמור על קיום בכבוד של כל אדם החי ברביבים.

 

 

* הערות בנושא סדרי ההצבעה:

-       הרוב בו אמור מסמך העקרונות לעבור בהצבעה. הסברים והחלטות.

-       ממליץ כי ההצבעה על המסמך, כמו גם על חלקי המודל, תהיה ברוב מיוחס. מי מחליט על כך?

-       הצעה - לגבי סדרי ההצבעה על העקרונות: להצביע בכמה חלקים

-       הצבעה חכמה: תחילה: כן מאשר/ת  או לא מאשר/ת. אלה שלא אישרו ימלאו: מה הסיבות לאי- אישורך.                                         

-       המטרה, באם ההצעה תיפול יהיה לנו מאגר נתוני פסילתה, לתיקון.

-       נשאלה השאלה באיזה רוב תעבור ההצבעה על העקרונות? (רוב רגיל או יחסי)

 

 

 

האם היית מצביע על מסמך העקרונות כפי שהוא? (מרים ובעז)

כן – 5

לא – 1

?  - 4

 

רשם/ה:

 

 

 

 

 

* הערות של צעירים (לא חברים):

 

  • האמירה הבולטת ביותר היתה שחרף הדאגה ממשבר דמוגרפי, אין שום אזכור לבנים או לצעירים בין גיל 18 לבין חברי קיבוץ במסמך העקרונות (מלבד האזכור במבוא לחברה רב-דורית).
  • עלתה הצעה להכניס בפרק על ליבת השותפות סעיף לגבי הערבות ההדדית שניתנת לבני קיבוץ לאחר שחרורם (איזושהי נקודת זינוק טובה יותר לחיים).
  • התפתח דיון על האופן בו הם יכולים להשפיע והאם נכון לתת להם להצביע כשכל קול של בן שווה חצי קול של חבר.
  • ככלל מי שהביע את דעתו על המסמך, תיאר חשש מכלליות המסמך ומזה שגם אם הרצון של חבר הוא לשמור על אופי שיתופי הצבעה בעד המסמך פותחת פתח להפרטות נרחבות ופערים גדולים בין החברים ("לא ברור מה מה זה "מוסכמת"").
  • כמה דוברים אמרו שהם מבינים את הרצון לשכר דיפרנציאלי אבל חשוב שיישמרו פערים קטנים.

 

ביקור בשמיר וכפר מסריק
עקרונות הליבה הכול
עקרונות ליבה ערוך
רביבים בתנועה – צוות התפרנסות
רביבים בתנועה סיכום של תומר
רביבים בתנועה - צוות שירותים וצריכה
רביבים בתנועה – צוות ליבת השותפות
רביבים בתנועה – צוות התפרנסות
סיכום ישיבה בנושא: עריכת מסמך עקרונות
רביבים בתנועה - צוות חברים
רביבים ומשוחחים
סיכום חוגי הבית
mazkirut@revivim.co.il  קיבוץ רביבים ד.נ. חלוצה 85515, טלפון: 086562511, פקס:086562240