רפת  ר"ן   (2000)

שותפות של משקים: רביבים ,ניר אליהו וכפר עזה

סמל של הרפת
רפת ר"ן (2000)
רפת ר"ן (2000) בשנת 2001 התאחדו הרפתות של קיבוץ רביבים וקיבוץ ניר אליהו ויצרו את שותפות רפת ר"ן (2000). רפת רן 2000 היא בין 10 הרפתות הגדולות בארץ מבחינת מכסת החלב – מכסה שנתית של 6,000,000 ליטר חלב לשנה, ומהמובילות בארץ בהישגים הכלכליים והמקצועיים. ברפת כ-600 פרות בוגרות, ולצידן כ-500 עגלות ו-250 עגלים. איכות ללא פשרות

יונקיה
הדגש ברפת ר"ן (2000)
הדגש ברפת ר"ן (2000) הוא על ייצור חלב איכותי מהמדרגה הראשונה. ברפת פועלת מערכת איכות המוסמכת לתקן ISO 9001:2000, בהסמכת מכון התקנים. החלב המיוצר עומד ברמות האיכות הגבוהות ביותר הקיימות במשק החלב הישראלי, בשיתוף פעולה עם מחלבת יטבתה ומחלבת אביב.
חלוקת ירק
רפת ר"ן ( 2000)
רפת ר"ן (2000) בשנת 2001 התאחדו הרפתות של קיבוץ רביבים וקיבוץ ניר אליהו ויצרו את שותפות רפת ר"ן (2000). רפת רן 2000 היא בין 10 הרפתות הגדולות בארץ מבחינת מכסת החלב – מכסה שנתית של 6,000,000 ליטר חלב לשנה, ומהמובילות בארץ בהישגים הכלכליים והמקצועיים. ברפת כ-600 פרות בוגרות, ולצידן כ-500 עגלות ו-250 עגלים. איכות ללא פשרות
מכון החליבה
רפת שלישית
ברפת ר"ן 2000 מופעלות מערכות ייצור מתקדמות, מבוקרות מחשב – החל ממערכת הגמעה אוטומטית לעגלים, דרך מערכת בקרת צינון הפרות ועד למכון חליבה ממוחשב, המאפשרות בקרה מלאה על כל שלבי תהליך הייצור ודרך כך ייצור מוצר איכותי ביותר תוך שליטה מלאה על שלבי הייצור. בימים אלו אנו נמצאים בעיצומו של מהלך לאיחוד הרפת עם הרפת של קיבוץ כפר עזה. לאחר מהלך זה, תהיה שותפות רפת רן (2000) הרפת הגדולה באזור הנגב, ובין שלוש הרפתות הגדולות בארץ. בשנת 2001 התאחדו הרפתות של קיבוץ רביבים וקיבוץ ניר-אליהו ויצרו את שותפות רפת ר"ן 2000. בשנת 2005 הצטרפה להצלחה הרפת של קיבוץ כפר-עזה, והפכה את רפת ר"ן 2000 לרפת הרביעית בגודלה בישראל מבחינת מכסת החלב – מכסה של 9,000,000 ליטר חלב לשנה, ולאחת הרפתות המובילות בארץ בהישגים הכלכליים והמקצועיים. ברפת כ-750 פרות בוגרות, ולצידן כ-600 עגלות ו-300 עגלים. הדגש ברפת ר"ן 2000 הוא על ייצור חלב איכותי מהמדרגה הראשונה. ברפת פועלת מערכת איכות המוסמכת לתקן ISO-9001:2000, בהסמכת מכון התקנים. החלב המיוצר עומד ברמות האיכות הגבוהות ביותר הקיימות במשק החלב הישראלי, בשיתוף פעולה עם מחלבת יטבתה. ברפת ר"ן 2000 מופעלות מערכות ייצור מתקדמות, מבוקרות מחשב – החל ממערכת הגמעה אוטומטית לעגלים, דרך מערכת בקרת צינון הפרות ועד למעון חליבה ממוחשב, המאפשרות שליטה על כל שלבי תהליך הייצור ודרך כך ייצור מוצר איכותי ביותר תוך שליטה מלאה על שלבי הייצור.
ערן על רפת ר"ן
ראיון עם ערן ארז ע"י עודד גולן
לאחרונה הושלם צירופה של רפת כפר עזה לרפת ר"ן (רביבים - ניר אליהו) ובכך הפכה לאחת משלוש הרפתות הגדולות בארץ. לכבוד סוכות וויתרתי לערן ארז, מנהל הענף, על הכתיבה המסורתית לעלון החג, ובמקומה קיימתי איתו ראיון על הרפת הגדולה והמוצלחת שלנו.
מה היו האתגרים והקשיים העיקריים באיחוד עם כפר עזה?
כבר כשהתחיל תהליך איחוד רפת רביבים
וניר אליהו הייתה מחשבה על צירוף רפת קיבוצית נוספת, כשהתשתיות וחלק גדול מהבנייה של האיחוד הראשון כבר הותאמו לאפשרות של קליטת רפת נוספת. הקושי העיקרי היה למצוא את הרפת השלישית שתצורף, כשבדרך קיימת בירוקרטיה רבה וקשיים שמציבה מועצת החלב. מהרגע שמצאנו את כפר עזה לא עמדו בפנינו הרבה מכשלות, אם כי תהליך האיחוד לוקח זמן. הניסיון שנצבר מהאיחוד עם ניר אליהו הקל מאוד על האיחוד עם כפר עזה, והרפת צפתה חלק גדול מהבעיות שעלולות לצוץ ונערכה לקראתן היטב.
החלטנו שתהליך הבנייה יעשה ע"י אותו צוות שאיתו עבדנו באיחוד הראשון - אותו מתכנן, אותו קבלן ואותו מנהל פרויקט (בני אוסדון), החלטה שנתגלתה כנבונה, כשקיבלנו איכות בנייה מצוינת תוך עמידה בתקציב. איחור של חודשיים במועד סיום הפרויקט יצר אי וודאות וגרם לעצבים פה ושם, אבל במבט לאחור לא גרם נזק משמעותי.
קליטת הפרות החדשות ברביבים הייתה קלה בהרבה מהצפוי ותוך זמן קצר נוצרה הרגשה שרפת
כפר עזה נבלעה בתוך רפת ר"ן וחזרנו לשגרת העבודה, רק עם יותר פרות.
האיחוד מאפשר להתייעל בעיקר דרך חלוקת ההוצאות הקבועות על מכסה יותר גדולה. לרביבים יתרונות האיחוד באים לידי ביטוי גם בשכר העבודה שמגיע לאנשי הקיבוץ וגם במתן שירותים שונים שהקיבוץ מספק לרפת.
במה מצטיינת הרפת שלנו, ולמה?
רפת ר"ן מצטיינת ברווחיות גבוהה מאוד בכל פרמטר והיא אחת הרפתות הכלכליות בארץ, אם לא הכלכלית שבהן. החלב שאנחנו מייצרים הוא באיכות מצוינת, דבר שאיפשר לנו לעמוד בדרישות מאוד מחמירות שנדרשו מאיתנו עם המעבר מהספקת החלב לתנובה להספקה ליוטבתה ולמחלבות אביב שמשווקות חלב לעדה החרדית. אנחנו מנסים לנצל את היתרונות היחסיים שלנו בכל דבר ומחפשים הזדמנויות חדשות להגדיל את הרווחים. כשיש הזדמנות כזו, אנחנו משקיעים את כל המרץ בשביל להשתפר ולשנות את מה שצריך כדי לעמוד במה שנדרש.
באיזה תחומים אפשר להשתפר?
מנקודה זו, של המצב הנוכחי, קשה מאוד להשתפר עוד, כי המצב באמת טוב מאוד. אנחנו לא מושלמים ויש עוד דברים קטנים שבהם אפשר להשתפר, כמו עלייה באחוזי החלבון בחלב ויותר עקביות בפוריות הפרות. אנחנו מציבים לעצמנו יעדים מקצועיים מאוד גבוהים ומצליחים לעמוד בהם שנה אחר שנה. שנת 2004 הייתה מצוינת ונראה ש 2005 תהיה אפילו טובה ממנה, כשחלק מהסיבות הן גם חיצוניות (ירידה במחירי המזון ועלייה במחירי הבשר). גם כדי לשמור על הקיים צריך להשקיע ולהיות ערניים על מנת שלא תהיה נסיגה.
מה מייחד את הרפת שלנו לעומת רפתות אחרות?
ברפת צוות יציב לאורך שנים, צוות שעובד בצורה מאוד מסודרת ועקבית אך פתוח ונכון ללמוד ולנסות דברים חדשים. יש הרבה מקוריות ויצירתיות ברפת שלנו, כשבכמה מקרים עשינו דברים שלא היו קיימים קודם בארץ ועכשיו באים רבים ללמוד מאיתנו. השילוב בין היציבות של הצוות לבין הנכונות להתחדשות יוצר מצב מאוד ייחודי ומוצלח.
עובדת היותה רפת גדולה מאפשרת לחסוך בהוצאות קבועות ולהקטין את העלויות היחסיות וכך להיות רווחית במיוחד.
ברביבים נהוג לגדל את העגלים עד גיל פיטום (12-11חודשים), וזאת בניגוד להרבה רפתות חלב אחרות שאינן מגדלות אותם. האם זה דבר שמוכיח את עצמו?
ענף הבשר פחות יציב מזה של החלב וסובל מתנודות גדולות. מכיוון שגידול העגלים נכנס לתוך מערכת קיימת של צוות, מתקנים ומערכת הזנה, ההוצאות וההשקעה אינן גדולות. ברגע שזה אינו מקור פרנסתנו המרכזי, החשש משנה גרועה קטן יותר - יש שנים שאנחנו מרוויחים מעט ויש שנים שמרוויחים הרבה, אבל אף פעם לא מפסידים. בשנה האחרונה מחירי הבשר מאוד גבוהים והיו לנו רווחים נאים מבשר העגלים וגם מזה של הפרות שעזבו את העדר. מרכיב הבשר מהווה כ 15% מההכנסה של הרפת.
מה עתיד הענף ברמה הארצית?
ענף הרפת הוא הענף החזק בחקלאות הישראלית עם הישגים מקצועיים אדירים, ויש בו שיטת תכנון ומכסות חלב, שיטה שעובדת מצוין כאן בארץ ובכל המדינות הקפיטליסטיות בעולם. משרד האוצר שואף כל הזמן למצוא דרכים לפגוע בתכנון הענף ולפגוע בהסכמות שקיימות בין הגורמים בענף. ראשי ענף הרפת משקיעים את מירב זמנם ומרצם כדי להדוף יוזמות הרסניות של הממשלה והאוצר, כאשר להפרטת תנובה עלולה להיות השפעה שלילית על האיזון הקיים בענף. כמו כן יש חשש מפתיחת הענף לייבוא של חלב ומוצריו ממדינות שמסבסדות את ייצור החלב אצלן (בניגוד לישראל שלא מסבסדת), דבר שיביא לתחרות לא הוגנת. במידה וחלק מהיוזמות ההרסניות יתממשו יסגרו הרפתות הקטנות והחלשות, והרפתות הגדולות והחזקות יקטינו את רווחיותן. כרגע יש סימן שאלה גדול לגבי עתיד הענף.
מה תוכניות הרפת לעתיד?
כרגע אין תוכניות אופרטיביות, אבל יש מחשבות שונות, ביניהן הרחבת שלוחת הפיטום, מכיוון שכרגע מחירי הבשר מאוד גבוהים ושוק הבשר בעולם מתעורר. מחשבה אחרת היא בכיוון הקמת מרכז מזון אזורי שיספק את המזון לרפתות האזור ואפילו הועלו רעיונות מקוריים לייצור חשמל מהזבל המקומי. אנחנו לא שוכחים שיעודה המרכזי של הרפת הוא ייצור חלב, אבל בתחום זה, בגלל המכסות, לא נראית באופק אפשרות לגדול, וקיימת הגבלה על איחוד של למעלה משלוש רפתות.
ומה התוכניות שלך לעתיד?
טוב לי מאוד במה שאני עושה ואני מרגיש שאני ממצא את הידע והפוטנציאל שלי בצורה טובה. אני רואה את עצמי נשאר בתפקידי כל זמן שהרפת לא תדרוך במקום ותמשיך למלא אותי בעניין. אני אדם מאוד מפוכח ומעדיף להיות במקום שאני מוערך ולא להגיע למקומות שונים שבהם אתקשה להצליח באותה מידה. ההצלחות המקצועיות והכלכליות, והפרגון וההערכה שאני מרגיש שאני מקבל, הם מקור להרבה סיפוק ומוטיבציה להמשיך במה שאני עושה.
יש תפקידים שממש לא מעניינים אותי, ויש תפקידים בקיבוץ שאולי יש מי שחושב שאני מתאים להם אבל אשמח לא לעשות אותם. אני לא מקבע את עצמי דווקא למשבצת שבה אני נמצא היום, ואולי בעתיד הרחוק יותר אמצא דרך אחרת להשתלב בענף הרפת.
איך אתה מסביר את היכולת להחזיק צוות מקומי יציב, בניגוד לרפתות אחרות?
אני מאמין בהגדרת תחומי אחריות ובפיזור סמכויות תוך נתינת האפשרות למנהלי התחומים למצות את עצמם בתחום, דבר שגורם להם סיפוק. השילוב של תאילנדים לצד חברי משק מקל על החיים ומאפשר לכל חבר צוות להתמקצע בתחום שלו. את התאילנדים אני מאוד מעריך, הם ישרים, הגונים, מנומסים וחרוצים, הבעיה היחידה איתם היא הקומוניקציה (השפה). אנחנו נותנים להם יחס מאוד חם ולא מנצל – והם יודעים להחזיר.
עד כמה הציבור מוזמן לבוא ולהסתובב בשטח הרפת?
מבחינה מקצועית היה טוב אם הרפת הייתה סגורה באופן הרמטי למבקרים, אם זאת ברור לי שזה יוצר ניכור, ונכון להיום הרפת פתוחה לכל החברים, כשאחד הדברים היפים הוא לראות סבים ונכדים, וחברי רביבים ואורחיהם, מטיילים ונהנים מהרפת שהיא גם שלהם. אם זאת צריך לזכור שמדובר במפעל תעשייתי שמסתובבים בו כלים כבדים עם שדה ראייה מוגבל ולכן צריך מאוד להיזהר ולא להתקרב בכלל למרכז המזון, כבר היו אסונות בארץ ובעולם. אורחים מוזמנים להסתובב ברפת רק בליווי מארחיהם, וביונקיה להימנע ממגע עם העגלים הצעירים.
בארץ משתוללות כנופיות שגונבות פרות ועגלים, וגם מסביבנו יש המון ניסיונות ולצערנו גם הרבה הצלחות, לכן כדאי שהשומרים יהיו ערניים למה שקורה ברפת וגם מומלץ שהחברים שמבחינים בדברים חריגים יודיעו לצוות הרפת או לגורמי הביטחון של רביבים.
איזה תכונה אצל הפרה היית שמח למצוא יותר אצל בני אדם?
הפרה היא חיה מאוד סובלנית והיה טוב אם בני האדם היו לומדים ממנה. בתמורה הייתי שמח אם הפרה הייתה לומדת לעשות את ההפרשות שלה בשירותים, או במקומות מוגדרים, וכך הייתה לנו עבודה קלה ונקייה הרבה יותר.
יש לי העונג לעבוד עם ערן שנים רבות, ומלבד היותו מנהל שיודע לקבל החלטות נכונות שמצעידות את הרפת לפסגות גבוהות, הוא יודע לתת לעובדיו חופש לפעול, מנהל את הענף באווירה נעימה, מאוד מקצועי, מבין בכל התחומים, ולא נרתע מלעזור לצוות בעבודות היומיום (ואם הייתי חושב שזה יעזור לי במשהו - הייתי מסוגל בקלות להתחנף גם יותר, מבלי להרגיש שאני מגזים או משקר).
כתבה על הרפת
mazkirut@revivim.co.il  קיבוץ רביבים ד.נ. חלוצה 85515, טלפון: 086562511, פקס:086562240