הלכתי ראיתי

עדין קוה



לתגובות, הערות ותוספות  ml33@netvision.net.il

נווה תמרים והזיות

הלכתי ראיתי

 

נווה תמרים והזיות

 

לפני כעשר שנים המזכיר דאז העביר אלי בקשה דחופה בזו הלשון: בקרוב מאד עומד לקום מול צומת הכניסה למשק ישוב חדש בשם נווה תמרים. אני מבקש שתכין לי הצעה לשיתופי פעולה בתחומים: חינוך, קניות בכלבולית, בריכת שחיה ועוד.

חלפו 10 שנים ובשבוע האחרון המרשתת הוצפה בפרסומות שמתחזות לידיעות בדבר הקמתו הקרובה של  ישוב תאום-קיסריה מול רביבים. הדגש הושם על הווילות שמוקפות מדשאות שייבנו סביב מגרש הגולף המרכזי. אספתי כמה פנינים (בסוגריים התמיהות שלי) שלא ממש תואמות את המציאות:

"נגישות גבוהה במיוחד (במיוחד?) למרכז הארץ. היישוב שוכן במרחק 4 קילומטרים מהרכבת החדשה (בלשון הווה?) לנגב ומכביש 6 שיגיע (מתי בדיוק?) לצומת עיר הבה"דים שבהקמה, 20 דקות מבאר שבע (מה עם חוקי התנועה?).

מה שלא נכתב ע"י המשווק הנמרץ, אבל מופיע בידיעה ב"כלכליסט", הוא שאגף התכנון של צה"ל מתנגד להקמת הישוב שמתוכנן קרוב מדי לשטחי האש.

בידיעה אחרת וביום אחר מפרסם "כלכליסט" ידיעה תחת הכותרת "יזמים בנגב מאיימים לתבוע את המינהל". בידיעה מצוטט משה ישעיה היזם (שכנראה לא עדכן את המשווק): לפני כעשור רכשנו בייסורים את הקרקע בהון עצמי ומאז השקענו מיליוני שקלים על תכנית משגעת לבניית 250 דירות סביב מגרש גולף. היה לנו חזון של ה'הפאלם ספרינגס' (מרכז נופש במדבר קליפורניה). אנחנו המדממים כאן (גם המשווק יודע על הדימום?). לא ביקשנו שום דבר מהמדינה. זה הזוי ובלתי נתפס שהמינהל תוקע את היישוב כל כך הרבה שנים. בחודשים הקרובים נגיש תביעת פירוק-שיתוף אם הדברים לא יזוזו.

עדין קוה

5/7/13

 

 

 

 

נווה תמרים והזיות
שכונת המטע ב'
טללים – לא מה שחשבתם
שער רביבים לעמק שרה
חג הקפה 1968
הפרדה במקור
השקדיה (עוד לא) פורחת
חלוציות נוסח שיזף
ברוך-יצחק ומשפחת בורלד
בית הכיתות
כאפיקים בנגב
JOJOBA REVIVIM
אנדרטת הקיבוצים
הגינה הבריאותית
לאכול זול בתל-אביב
שכונת המטע ב'

 

שכונת המטע ב'

אחת האפשרויות שנבדקות לבניית יחידות שיכון חדשות היא בין שכונת המטע לבין הכביש העוקף.

קיבוץ רביבים מעוניין לנצל שטח של 13 דונם שמיועד בתב"ע למגורים ומשמש מזה כשלושה עשורים כחלקת אקלום לעצי נוי ובוסתנים של חברים. על מנת לקבל אישורי בניה יש להגיש סקר עצים ל"פקיד היערות" (כן. יש דבר כזה) בקק"ל. הסקר הוכן ע"י אדריכלית נוף שרון חפר-חייקין ולפיו נטועים בשטח  כ-150 עצים חיים ומתים וכן מספר גדמי עצים ושיחים. מטרת הסקר לבחון את המשמעויות התכנוניות והגנניות לשימוש השטח למגורים.

בסקר סומנו 81 עצים לשימור ועוד 47 עצים בריאים שניתן להעתיקם. לעקירה מסומנים 10 עצים מנוונים או מתים ועוד 12 עצים שלא ניתן להעתיקם. חלק מהעצים בחלקה הם עצי נוי וחלקם עצי פרי. שרון הפיקה חוברת נאה בה מצולמים כל העצים והסקר אושר ע"י הקק"ל.

עץ אחד בלבד שרון לא הצליחה לזהות. היא נעזרה ברישומים ישנים של אהרן נוה ובתיעוד של גיל רביב. לבסוף הכניסה את הצילום של עץ זה לפורום של אגרונומים ברשת ובקשה עזרה בזיהוי. התשובה המקורית ביותר שקבלה היתה "תשאלי את גיל רביב מרביבים".

15/7/2012

 

 

 

נווה תמרים והזיות
שכונת המטע ב'
טללים – לא מה שחשבתם
שער רביבים לעמק שרה
חג הקפה 1968
הפרדה במקור
השקדיה (עוד לא) פורחת
חלוציות נוסח שיזף
ברוך-יצחק ומשפחת בורלד
בית הכיתות
כאפיקים בנגב
JOJOBA REVIVIM
אנדרטת הקיבוצים
הגינה הבריאותית
לאכול זול בתל-אביב
טללים – לא מה שחשבתם

טללים – לא מה שחשבתם

תהליכים מעניינים עוברים על שכנינו בקיבוץ טללים. בקיבוץ 24 חברים בלבד והם החליטו להרחיב את שורותיהם. טללים פועלים בארבעה כיוונים מקבילים: קליטת בנים, קליטת חברים, קליטה מן העיר, "הרחבה".

רוב בני הקיבוץ חוזרים למשק, גרים  בשכונת הצעירים או בבית הוריהם, עבור בנים אלה התווה הקיבוץ מסלול בנים וע"פ מתווה זה הם יכולים להתנייד, לצאת ללימודים לטוס לחול או להצטרף לחברות. מסלול זה הינו עד גיל 30. בהגיעו בגיל זה על הבן לקבל החלטה לגבי המשך דרכו. כיום גרים בטללים 15 בנים ועל מנת לקלוט אותם שדרגו 32 קוביות והפכו אותן ל-16 יחידות דיור. חלק מקוביות אלה שמשו בעבר את מרכז הקליטה.

בטללים גרות 15 משפחות כתושבים שוכרי דירות. קבלת משפחה לתושבות נעשית באוריינטציה של קליטה עתידית לקיבוץ. לאחרונה התקבלו 4 משפחות של תושבים כמועמדות לקליטה ועוד 3 משפחות מצטרפות לתהליך הקליטה. טללים הוא קיבוץ מתחדש שהתחייב לערבות הדדית בחינוך, בבריאות וביטחון סוציאלי. המצטרפים אינם נדרשים לדמי קליטה וייהנו בעתיד משותפות באמצעי היצור כמו כל החברים.

כיוון שלישי הוא קליטת משפחות דרך התנועה ודרך אתר האינטרנט של טללים.

על מנת להגדיל את המרחב הדמוגרפי נבנתה שכונה – הרחבה. תנועת אור שווקה 83 מגרשים,  וב-11 מהם התחילו לבנות וממש בימים אלה המשפחות נכנסות לבתיהן החדשים. ההרחבה והקיבוץ יקימו ועד מוניציפאלי משותף שינהל את המוסדות.

 לטללים יש 3 ענפים עם שותפים חיצוניים: רפת, מפעל בטון, חוות פטם. באופן עקרוני ומעשי ישנה העדפה להעסקת חברים ובנים ממשיכים בענפי המשק. חלק מהחברים מתפרנסים מעבודת בחוץ. על כולם לשלם מס קהילה אחיד.

22/7/12

(התמונות מאתר של תנועת אור )




 

נווה תמרים והזיות
שכונת המטע ב'
טללים – לא מה שחשבתם
שער רביבים לעמק שרה
חג הקפה 1968
הפרדה במקור
השקדיה (עוד לא) פורחת
חלוציות נוסח שיזף
ברוך-יצחק ומשפחת בורלד
בית הכיתות
כאפיקים בנגב
JOJOBA REVIVIM
אנדרטת הקיבוצים
הגינה הבריאותית
לאכול זול בתל-אביב
שער רביבים לעמק שרה

שער רביבים לעמק שרה

עמק שרה הוא חלק מההיסטוריה שלנו. טקס צנוע לקריאת השער הדרומי "שער רביבים" נערך בתאריך 17/7/2012.  בין המברכים היו ראש העיר רוביק דנילוביץ ואחרים שספרו על  קשר זה או אחר מעברם עם רביבים. אוסיף כאן את הקשר שלנו לעמק שרה, מה שלא ספרו הנואמים.

חרמ"ש (חצרים, רביבים, משאבי-שדה, שדה בוקר) הוקמה בשנות החמישים כשותפות לעיבוד שדות, חלקם בעמק שרה, באזור התעשייתי של באר-שבע כיום. עמק שרה הוא שטח נרחב בדרום העיר. בשנות השלושים השטח נרכש ע''י הימנותא, חברת בת של הקק''ל ועבר גלגולי בעלות שונים. חרמ"ש הוקמה על מנת לנצל את מי הביוב המטוהרים של באר-שבע שעד אז זרמו לוואדי. בתחילת שנות השבעים העבירה חרמ"ש לעירייה 1,000 דונם להקמת אזור התעשיה ובתמורה קיבלנו שטחים אחרים. שדה בוקר פרשו וקבלו שדות להם קראו עש"ב וחצרים פרשו שנים קודם. או אז שונה שם החווה לר"ם ע"ש הבעלים שנותרו. ר"ם בנתה מאגר (400 אלף קוב!) ליד מכון הטיהור של העירייה.

 עם התפתחות חברת רבל הוחלט להעבירה לבאר-שבע. עד למעבר החברה שכרה ברביבים 3,000 מ"ר, כולל שטחי אחסון ב"צמת" צאלים ובמשאבי שדה. הוחלט לשכור שטח של 6,000 מ"ר שצופה התפתחות עתידית. בפועל שכרה רבל 11,000 מ"ר שמשתרעים על 20 דונם ברחוב הקוצר. לעיריית ב"ש, שהתקשתה באכלוס עמק שרה, היה זה צעד משמעותי.

כיום עובדים ברבל עמק שרה 280 עובדים, מהם 18 חברי רביבים.עיריית ב"ש מתכוונת לרכוש 1,500 דונם נוספים להרחבת אזור התעשיה ואז שער רביבים - עם השלט שיוגדל - יהיה השער המרכזי.

29/7/12






 

נווה תמרים והזיות
שכונת המטע ב'
טללים – לא מה שחשבתם
שער רביבים לעמק שרה
חג הקפה 1968
הפרדה במקור
השקדיה (עוד לא) פורחת
חלוציות נוסח שיזף
ברוך-יצחק ומשפחת בורלד
בית הכיתות
כאפיקים בנגב
JOJOBA REVIVIM
אנדרטת הקיבוצים
הגינה הבריאותית
לאכול זול בתל-אביב
חג הקפה 1968

חג הקפה 1968

חג המשק נראה שהוא חלק מהמסורת של רביבים מימים ימימה אבל, ואולי מפתיע, לא בכל השנים חגגו את חג המשק וגם שמו לא נקרא כך. בשנים הראשונות "יום העליה" (קיצור של יום העליה על הקרקע בשנת 1943) לא היה אירוע והסתפקו במודעה שנתלתה על לוח המודעות ביום ה' בתמוז. כדאי פעם להסביר איך קרה שתאריך זה למעשה שגוי... לאחר חג העשרים בשנת 1963 ויקסי אימץ את התאריך הקשה (לתרבות ולחום) של חודש יולי, קרא לו חג המשק, התחיל לצקת בו תוכן ובשנים מאוחרות נחגגה בו גם קבלת חברים חדשים.

אירוע גדול במיוחד היה חג הכ"ה לעליה על הקרקע, 1968, שקיבל את התואר חצי יובל להתיישבות בנגב ולכן מומן ע"י מרכז ההסברה במשרד החינוך. החלק האומנותי היה חזיון ב-16 תמונות שכתב וביים חיים יבין. כשיבין חי כאן הוא עבר חוויה מכוננת כשהתיש של פינת-חי ירק עליו ויבין הגיב בעלון בהתאם...הכוריאוגרפיה היתה של ברוך שדה והשתתפו בו בעיקר ילדי ביה"ס. מול מטע התמרים התכנסו אלפי אנשים והנואם המרכזי היה אברהם הרצפלד.

בנפרד נערך חג פנימי בחצר המצפה (ששיפוצו הראשון, בעיקר החומה, הסתיים בסמוך) ועיקרו מערכונים ושירים. בין השירים "תמונה בין הערביים" שכתבה טליה ריפמן והלחינה ענת קלוסקי.

"בפי העם" החג זכה לכינוי "חג הקפה" בגלל אחד המערכונים שהתחיל כך: "קפה. חשדות. בדווים".

מרכז החג היה איזי שרוף ז"ל.

                             3/8/12  

 

נווה תמרים והזיות
שכונת המטע ב'
טללים – לא מה שחשבתם
שער רביבים לעמק שרה
חג הקפה 1968
הפרדה במקור
השקדיה (עוד לא) פורחת
חלוציות נוסח שיזף
ברוך-יצחק ומשפחת בורלד
בית הכיתות
כאפיקים בנגב
JOJOBA REVIVIM
אנדרטת הקיבוצים
הגינה הבריאותית
לאכול זול בתל-אביב
הפרדה במקור

הפרדה במקור

 

הכל התחיל כשקיח'לה היה חצרן וביקש מהחברים לזרוק את האשפה בתוך שקיות ניילון דקות(!), חידוש גדול בשנות השישים. מאז שוכללו עגלות האשפה וצורות ההפרדה ועכשיו הגיעה תורה של האשפה הביתית. ישראל היא המדינה השניה בעולם בכמות האשפה שהיא מייצרת. 40% מהאשפה היא אורגאנית ורובה מייצרת גז מתאן שגורם להתחממות כדור הארץ. אם נפריד את האשפה שניתנת למיחזור נתרום את חלקנו בצמצום ההתחממות ובדרך גם נחסוך בכמות ההובלה לאתר של המועצה.

המועצה שלנו היא הראשונה באזור הדרום שהצטרפה לפרוייקט הארצי. כפיילוט של המועצה נבחרו שני הישובים המסודרים ביותר – אנחנו ורתמים. הכוונה לצרף את כל הישובים עד סוף 2013. לא מכבר חולקו מיכלים חומים קטנים לכל הדירות והמשרדים ברביבים. בשכונות הוצבו פחי איסוף חומים אותם מרוקן, פעמיים בשבוע, ענף הנוי משני הישובים. בכל איסוף מועברת קרוב לטונה אשפה אורגאנית למרכז המיחזור שליד רפת. בזמן האיסוף מפוזרת אבקת גזם בתוך הפחים כדי להרחיק את הזבובים ממטעמיהם.

כרבע מהאשפה מגיע מענף המזון. לשם כך נבנה מסלול גישה זמני למכונת שטיפת הכלים והאוכלים תודרכו היכן לזרוק מה. לענף סופקו מיכלים חומים שונים ובקרוב תועמד על הרמפה עגלה מיוחדת להובלת "התוצרת".

עלית וייל-שפרן מהיחידה הסביבתית של המועצה מציינת שהגענו כבר ל-80% שיתוף פעולה עם התושבים.

עדין קוה

נווה תמרים והזיות
שכונת המטע ב'
טללים – לא מה שחשבתם
שער רביבים לעמק שרה
חג הקפה 1968
הפרדה במקור
השקדיה (עוד לא) פורחת
חלוציות נוסח שיזף
ברוך-יצחק ומשפחת בורלד
בית הכיתות
כאפיקים בנגב
JOJOBA REVIVIM
אנדרטת הקיבוצים
הגינה הבריאותית
לאכול זול בתל-אביב
השקדיה (עוד לא) פורחת


 

השקדיה (עוד לא) פורחת


 

ט"ו בשבט הגיע, חג לאילנות, ציפורים מראש כל עץ מבשרות את בוא החג... אבל השנה השקדיה מתאחרת. חג האילנות היה מתמיד מועד שצוין בעלון חגיגי,

בליל שבת ובטקס נטיעות בשבת הסמוכה לתאריך. שנים ספורות לא קיימנו את המנהג כשמצינו בעלון:  הנטיעה בוטלה בגלל הגשם. או –

השנה לא נמצא מקום מתאים לנטיעות.

 

כבר בראשון לציון חגגו - בשנת 1939! - ונטעו 5 עצים. באזכור הראשון שמצאתי בעלון רביבים בנגב כתוב: נטענו עצי פרי,

אקליפטוסים ואשלים. השנה - 1944. עד אמצע שנות השישים החג היה באחריות צוות הנוי, כך עולה מעלוני התקופה,

 והנטיעות היו בחצר המתהווה של הישוב הצעיר.

בשנים הבאות החג עבר לאחריותה של ועדת תרבות ועם התפתחות העלון, דווח לחברים על אירועי החג במדור "תרבותיק".

 בליל שבת, אחרי החלק המסורתי, היה מקובל לקיים משחק חברתי על בסיס קבוצתי כמו "שניצל-בורשט" כשבלוחות שאלו על נושאי החג,

 בעיקר זיהוי עצים. היו שנים שהמשחק "כל האמת" הציב מספרי סיפורים חקלאיים מול שתי קבוצות פותרים שהתחרו על זיהוי המספר שדובר אמת.

עם בניית השכונות החדשות הנטיעות היו בתוכן והאחרונה היתה בשכונת הפיסטוק בשנות התשעים.

 מאז שנת 1996 נשתלו זיתים ברוב חגי ט"ו בשבט, או שוברי רוח לכרמים החדשים. בשנות השמונים נטענו מחוץ לישוב:

בפארק גולדה לקראת פתיחתו, בטללים עם עלייתם על הקרקע וברתמים עם המעבר מ"הפסיק" לנקודת הקבע.

 פרק מיוחד מהווים הניסיונות  החוזרים וכושלים לייער את גבעת מקורות, בינתיים ללא הצלחה.

השנה אנו נוטעים את "חורשת השבעים" – 70 עצי אקליפטוס במגרש הספורט,  במקום בו נערכו בעבר מפקדי האש של הבר-מצוה.

עדין קוה

 

 

 

25/1/13

 


 

נווה תמרים והזיות
שכונת המטע ב'
טללים – לא מה שחשבתם
שער רביבים לעמק שרה
חג הקפה 1968
הפרדה במקור
השקדיה (עוד לא) פורחת
חלוציות נוסח שיזף
ברוך-יצחק ומשפחת בורלד
בית הכיתות
כאפיקים בנגב
JOJOBA REVIVIM
אנדרטת הקיבוצים
הגינה הבריאותית
לאכול זול בתל-אביב
חלוציות נוסח שיזף

לכבוד ט"ו בשבט הוזמנו לבקר בשיזף, ישוב חדש שהוקם לפני כשנה.
המשפחות שבמקום התכוונו בעצם להתיישב בשדמות שיזף ההיסטורית אך בגלל שטחי האימונים של צה"ל
עברו לנקודה הנוכחית ליד משרדי המועצה,
הכניסה דרך אזור התעשיה. אגב, השיזף היחיד באזור הוא בערוץ נחל היימן.
שיזפים רבים ניתן למצוא בשדמות שיזף שהיתה אחת מחמש ההיאחזויות שהוקמו בשנות החמישים לאורך הכביש לניצנה.
אחרי מלחמת ששת הימים הן אבדו את חשיבותן הצבאית וצה"ל פרקן אותן.

בשיזף החדשה הוקמו 15 קרוונים וכיום גרות בישוב 10 משפחות בגילאי 34-27. חמשת הקרוונים הריקים ממתינים לאישור המוסדות,
 כמו מיקום הישוב עצמו שכרגע ממוקם על אדמות של קרית חינוך שמתוכננת לעתיד הרחוק.

החזון של המשפחות הוא להקים ישוב מעורב ראשון בנגב בו יחיו חילונים ודתיים. הם התארגנו באינטרנט, במשך שנה,
בשיטת "חבר מביא חבר" וקיימו פגישות תקופתיות בסיוע עמותת איילים שמרכזה באשלים. העמותה גם עזרה להם בהקמת הנקודה.

בנוסף למבני המגורים הוקם מועדון בו הוצב ארון קודש, בינתיים ללא ספר תורה.
היות שרוב המשפחות חילוניות אין בינתיים "מנין" ותפילות נערכו בבית הכנסת  רק ביום הכיפורים האחרון, בסיוע אורחים.

מאפיין חשוב בעיני החברים היא הערבות ההדדית וחינוך לילדים על פי השקפת ההורים.
חלק מהילדים מתחנכים במשאבי שדה וחלקן ברתמים.

אמנם רמת הנגב כבר אינה אזור נידח אבל יש מן החלוציות בהתיישבות עם חזון כשלהם, כשהעתיד לוט בערפל,
הילדים מתרוצצים בין ערימות האבנים המסוקלות וחשמל שמסופק בינתיים מגנרטור.

שיהיה בהצלחה לשכנים החדשים.

עדין קוה

1/2/13

 

 

נווה תמרים והזיות
שכונת המטע ב'
טללים – לא מה שחשבתם
שער רביבים לעמק שרה
חג הקפה 1968
הפרדה במקור
השקדיה (עוד לא) פורחת
חלוציות נוסח שיזף
ברוך-יצחק ומשפחת בורלד
בית הכיתות
כאפיקים בנגב
JOJOBA REVIVIM
אנדרטת הקיבוצים
הגינה הבריאותית
לאכול זול בתל-אביב
ברוך-יצחק ומשפחת בורלד

 

הלכתי ראיתי

 

 

ברוך-יצחק ומשפחת ברולד

 

לא מכבר שאל אותי חבר אם אני מכיר את משפחת ברולד כי הוא נפגש עם אחד מבני המשפחה שהתעניין ברביבים. השבתי בחיוב כי אני מספר על המשפחה בספר ה-70.

קשריה של משפחת ברולד עם רביבים החלו לפני כ-80 שנים. בשנות השלושים נקראו היהודים בעולם לרכוש את אדמות הנגב הצחיחות כהשקעה פרטית. ברוך-יצחק ברולד, ציוני שחי בדרום אפריקה והיה בעלים של מפעל לפורנירים, רכש מכספו 825 דונם שהיו לחלק מהמשבצת שלנו שכידוע הקיפה 30 אלף דונם.

לאחר הניצחון של בעלות הברית על הנאצים בצפון אפריקה (1942) הזמינה הקרן הקיימת את ברוך- יצחק לארץ ישראל וערכה לו סיור באדמות עסלוג'. ברוך-יצחק התרשם מאד מהמפעל הציוני וכשחזר לדרום אפריקה החליט לתרום לקק"ל את הקרקע שרכש.

בסוף שנות החמישים תרמה המשפחה סכום נכבד שאיפשר את פיתוח הנוי באזור שבין חדר האוכל לבין בית אליהו מה שכונה "המשולש". כאות תודה הוזמן ג'ורג' ברולד (בנו של התורם) ורעייתו אָרונה לחגוג את ה'סדר' ברביבים. אליהם הצטרפה פרידה אחותו של ג'ורג'.

ארונה נהרגה בתאונת דרכים בצרפת והיא בת 52 בלבד. להנצחת זכרה תרם בעלה ג'ורג' סטיפנדיה למימון לימודים של חבר רביבים באוניברסיטה. התרומה הגיעה ביום השנה למותה, בשנת 1972. שנים ספורות לפני כן הכינה בתם ליאורה, שלמדה בגמנסיה הרצליה עבודת גמר על רביבים וזו שמורה בארכיון.

במשך כל השנים שמרו רותי ואברהם קלוסקי על קשר עם המשפחה שחיה בישראל. בשנת 1999, לאחר פטירתו של אברהם, הגיעו 30 מבני המשפחה לביקור שורשים במשק לכבוד בר-מצווה של אחד הילדים. הם התקבלו כאורחי המשק והמצפה. ביקור זה זכור היטב לפרידה בתם של התורמים שהיא כיום בת 93 ומתכוונת להגיע לביקור חוזר במשק.

בשיחה עם המשפחה הם ציינו כי מעולם לא התחרטו על רכישת הקרקעות, שהיתה תרומה נדיבה, והם גאים במעשה הציוני שעשו. אני מפרסם סיפור זה לכבוד חגיגות ה-70 של רביבים. תודת רביבים נצורה בזכרוננו.

 

עדין קוה

   המפה שהקק"ל העבירה לברוך(בארני)-יצחק ברולד לאישור הקניה

 

19/7/13

 

 

 

 

נווה תמרים והזיות
שכונת המטע ב'
טללים – לא מה שחשבתם
שער רביבים לעמק שרה
חג הקפה 1968
הפרדה במקור
השקדיה (עוד לא) פורחת
חלוציות נוסח שיזף
ברוך-יצחק ומשפחת בורלד
בית הכיתות
כאפיקים בנגב
JOJOBA REVIVIM
אנדרטת הקיבוצים
הגינה הבריאותית
לאכול זול בתל-אביב
בית הכיתות

 

 

 

 

הלכתי ראיתי

בית הכיתות

לאחרונה התקיימה מסיבה לכבוד אביבה שביט שסיימה את עבודתה במשך חצי יובל שנים בחדר העיון בבית הכיתות. המארגנים בקשו ממני לספר על המבנה שבקומתו הראשונה ממוקם כיום חדר הכושר. המבנה, שהילדים קראו לו 'אוקספורד', נחנך בתחילת שנת הלימודים 1968, היינו בראשון בספטמבר. להפתעתי מצאתי בארכיון תיעוד דל ביותר על האירוע ונאלצתי להשחיז את זכרוני שכן "הייתי שם" בתאריך המוזכר. בקומה העליונה היו שני חדרי כיתות מרווחים בהם למדו כיתות "אשל" ו"רותם". בין שתי הכיתות מוקמה מזכירות בית הספר ובצד המזרחי של הקומה היה חדר עיון, ולמעשה הוא החלל היחיד שלא עבר שינוי במהלך של כ-50 השנים. בקומה התחתונה היו בעיקר חדר מוסיקה קטן ומעבדה רחבת ידיים ללימודי הטבע.

הבניה בוצעה על ידי משרד השיכון על פי התכנון של האדריכלית נעמי יודקובסקי חברת לוחמי הגיטאות. בעלון חנוכה 1967 מצאתי הסבר מפורט של עודד ברזלי שהיה אחראי על הבניה. הוא סיפר שהתכנון נעשה בסגנון מיוחד: בטון חשוף, גג שטוח וקירות לא מוחלקים, צבעים נועזים – כל אלה כנראה בהשפעת סגנון הבניה הברוטאליסטי שקנה לו בשנות השישים שביתה בין האדריכלים בארץ. עודד מוסיף כי ההחלטה לבנות את בית הכיתות בשתי קומות נבעה מחוסר מקום לכל המבנים המתוכננים לבית הספר התיכון. ממש בשכנות נבנו שני בתים ללינת בני הנעורים, גם הם דו-קומתיים. לא מיותר להזכיר כי באותן שנים היתה הנחיה של מזכירות הקיבוץ המאוחד להקים בית ספר בן י"ב כיתות בכל קיבוץ. בית הכיתות היה אגף ראשון של בית הספר התיכון. ההמשך כבר לא יצא אל הפועל כי כעבור כשנתיים החלטנו להעביר את כיתות ההמשך ל"מעלה הבשור".

עדין קוה

2/1/15

 

 

 

 

 

נווה תמרים והזיות
שכונת המטע ב'
טללים – לא מה שחשבתם
שער רביבים לעמק שרה
חג הקפה 1968
הפרדה במקור
השקדיה (עוד לא) פורחת
חלוציות נוסח שיזף
ברוך-יצחק ומשפחת בורלד
בית הכיתות
כאפיקים בנגב
JOJOBA REVIVIM
אנדרטת הקיבוצים
הגינה הבריאותית
לאכול זול בתל-אביב
כאפיקים בנגב


הלכתי ראיתי
כאפיקים בנגב
מערכת הגשם בסוף השבוע החולף היתה מיוחדת בכמות, באיכות ובמשכה הארוך. הכמות: ירדו 35 מ"מ, שהם כשליש מהכמות השנתית.

האיכות: הגשמים היו נינוחים ולא גרמו לנזקים בחצר ובזיתים. משכה הארוך: מזג האוויר הסגרירי התפרש ע"פ שלושה ימים רצופים.

הקור היה עז. ממש חורף אמיתי. בשבת נרשמה הטמפרטורה הנמוכה ביותר, כמעט אפס, 0.2 מעלות בשעה 05:50 בבוקר.

שכבת כפור כסתה את הדשא. החברים קפאו אבל הזיתים נהנו.
חוויה מרנינה ציפתה למי שעזב את הבית המחומם, יצא מתחת לשמיכת הפוך והעז לטייל באזור, ברכב או ברגל: כל הנחלים שצפו-זרמו אבל לא עלו על גדותיהם:

נחל הבשור, נחל רביבים, נחל אטדים וגם נחל קוזה.
טוב היה לראות את הלימנים, שהקק"ל נטעה בהם עצי סרק לאורך הכביש הראשי, כשהם מלאים מי גשמים שחדרו לתוכם בשובה ונחת.

 ומי שלא הסתפק בכל אלה הדרים למצפה רמון כדי לחזות בשלג.
בשחרו"ר: על שדותינו ליד ברור חיל ירדו בינואר 236 מ"מ ומתחילת העונה כבר נרשמו 400 מ"מ. בשדות סביב רעים ירדו 185 מ"מ ובס"ה 330 מ"מ.

 הגענו כבר לכמות הגשמים השנתית הממוצעת כך שמדובר בשנת גשמים ברוכה במיוחד.
אנחנו רגילים למצבי קיצון, לא רק במזג הישראלי ובמזג האוויר. המערכת האחרונה התאפיינה בידידותה לסביבה.
עדין קוה
16/1/15

נווה תמרים והזיות
שכונת המטע ב'
טללים – לא מה שחשבתם
שער רביבים לעמק שרה
חג הקפה 1968
הפרדה במקור
השקדיה (עוד לא) פורחת
חלוציות נוסח שיזף
ברוך-יצחק ומשפחת בורלד
בית הכיתות
כאפיקים בנגב
JOJOBA REVIVIM
אנדרטת הקיבוצים
הגינה הבריאותית
לאכול זול בתל-אביב
JOJOBA REVIVIM

 

 

https://encrypted-tbn0.gstatic.com/images?q=tbn:ANd9GcTih9Vm_7pId0rapgxx5ZzRbI2EqzBtVtyX1C3DZZpN7E-mBk-2הלכתי ראיתי

JOJOBA REVIVIM 

לאחרונה טיילתי ליד מטע החוחובה שמול המדגרה. מצאתי שיחים ירוקים שחלקם הניבו פרי. מטע זה נטוש כבר שנים רבות ובכל זאת חי איכשהו. ממש חיה מדברית. היום, כשמדברים בשתילת מאות דונמים חוחובה על שטחי הזיתים שנעקרו אני חוזר להתעניין. החוחובה גדלה בר, מסתפקת בכמויות גשם זעירות במדבריות במקסיקו ובדרום אמריקה. שם, בשנה טובה, אוספים 40 ק"ג לדונם. בארץ, אחרי שנות מחקר גם בתחנת רמת הנגב, והשבחת זנים מגיעים עד 400 ק"ג לדונם. בארץ מגדלים חוחובה על מי קולחין או מים מליחים.

ההיסטוריה של החוחובה ברביבים מתחילה אי-שם בשנות השמונים בענף שנקרא חממה. אחד הצמחים שהשרישו בחממה היה יחורי חוחובה שהובאו בתחילה ממטע-אם של המכון לחקר הנגב בשטחים של משאבי שדה. בהמשך נטענו מטע-אם ואת שרידיו ראיתי בטיולי. מכאן נקטפו היחורים ולאחר שהושרשו נמכרו כשתילים, בין היתר לחוות ר"ם (150 דונם) ולשותפות מח"ע. שתי חלקות נטעו במטע שלנו (כ-100 דונם): האחת בשטח שעליו נמצא כיום המט"ש והשניה מעברו השני של כביש צאלים בשטח בו היתה חלקת הניסיונות. החלקות ברביבים לא שרדו שנים רבות.

החוחובה היא שיח דו ביתי: המגדל שואף לקבל תמהיל נכון של שתילי זכרים ונקבות עם יתרון מובהק לנקבות ומכאן חלקה המכריע של המשתלה בהצלחת המטע. לגידול זה היו שתי בעיות: יבולים נמוכים וקטיף ידני מפרך. המהפך בגידולי החוחובה היה במעבר לקציר בקומביין. כיום שני המגדלים הגדולים הם חצרים ומח"ע (מושבי חוף עזה, למעשה גוש קטיף לשעבר). המגדלים מחזיקים במפעלים להפקת השמן ושיווקו לתעשיית הקוסמטיקה בארץ ובעולם. הדרישה לשמן חוחובה גדלה מאז נאסר צייד הלווייתנים מהם הפיקו שמן למטרה זהה.

עדין קוה

 

נווה תמרים והזיות
שכונת המטע ב'
טללים – לא מה שחשבתם
שער רביבים לעמק שרה
חג הקפה 1968
הפרדה במקור
השקדיה (עוד לא) פורחת
חלוציות נוסח שיזף
ברוך-יצחק ומשפחת בורלד
בית הכיתות
כאפיקים בנגב
JOJOBA REVIVIM
אנדרטת הקיבוצים
הגינה הבריאותית
לאכול זול בתל-אביב
אנדרטת הקיבוצים



הלכתי ראיתי
אנדרטת הקיבוצים
ביקרתי באנדרטת הקיבוצים שנחנכה בשנת 2010 ומנציחה את 3,000 חללי מערכות ישראל שנפלו מאז ייסוד התנועה הקיבוצית לפני 100 שנים.
 האנדרטה ממוקמת בתוך יערות מנשה מעל קיבוץ משמר העמק ומשקיפה על הנוף הנהדר של עמק יזרעאל, ערש התנועה הקיבוצית. הפסל סולו שאול, 
חבר עין גב, הציב במרכז האנדרטה מגדל שניתן לראות בו מגדל המים שמסמל כל קיבוץ או את ישובי חומה ומגדל או את מבנה הביטחון - הכל בעיני המתבונן. 
שמות החללים חקוקים על הקירות בדבוקות לפי סדר המלחמות ופעולות האיבה שעברנו כאן.
בשעתו ביקש ממני המזכיר להיות המקשר לברית התנועה הקיבוצית שיזמה את הקמת האנדרטה. ה
עברתי אליהם את השמות של 37 חללי רביבים, מקום ותאריך נפילתם ועתה הלכתי לראות את השמות.
אני ממליץ לבקר במקום המרשים הזה: מכביש יוקנעם-מגידו הנסיעה נמשכת אמנם כחצי שעה על דרך סוג ב' 
אבל בתוככי הנוף היפה של הרי מנשה שבעבר הרחוק נקראו הרי אפרים. מתוך משמר העמק אין גישה ברכב אבל ניתן לעלות רגלית, בהליכה קצרה.
עדין קוה
 
אנדרטת הקיבוצים. ברקע: עמק יזרעאל.
20/2/15

נווה תמרים והזיות
שכונת המטע ב'
טללים – לא מה שחשבתם
שער רביבים לעמק שרה
חג הקפה 1968
הפרדה במקור
השקדיה (עוד לא) פורחת
חלוציות נוסח שיזף
ברוך-יצחק ומשפחת בורלד
בית הכיתות
כאפיקים בנגב
JOJOBA REVIVIM
אנדרטת הקיבוצים
הגינה הבריאותית
לאכול זול בתל-אביב
הגינה הבריאותית

 

הלכתי ראיתי

הגינה הבריאותית


ביקרתי בגינת הבריאות שמטפחים גולדי ובנו איתי מול האולפן לרגלי הכוללת. חלק מהצמחים אינם מוכרים לי, כמו שעועית מוקונה (ריטלין טבעי),  סוגי חסה ועלים אחרים שמומלצים לאכילה בשל סגולותיהם הבריאותיות. מקור הגידולים הוא בזרעי מורשת (לא מהונדסים). בגינה לא מרססים נגד מזיקים ולא מדשנים בדשן כימי. העצים ניזונים מקומפוסט שמיוצר באמבטיה ישנה ומשתבח ע"י תולעים אדומות. הגינה מושקית בכמויות מים קטנות בגלל חיפוי הקרקע בשלוש שכבות: קרטונים, שמיכות ועלים יבשים, החיפוי מונע התאדות מהקרקע וצמיחת עשבים. הצינורות שנראים מעל לצמחים מנקזים את מי העיבוי של המזגנים מהכוללת ובעתיד ישתמשו גם במים אפורים מכיורי הרחצה.

 

במרכז המתחם בנויים שני מתקנים מיוחדים שנקראים 'גינת חור המנעול'. זו גינה עגולה שלמרכזה שופכים תמצית חומר אורגני שמתפשט בעצמו בתוך הקרקע. 'חור המנעול' מאפשר גישה למרכז העיגול. כדאי גם להתבונן על ה'גינה הספירלית' שנבנתה לאחרונה ע"י הקבוצה האוסטרלית: בגלל התנשאותה של הספירלה לגובה מוכפל השטח לגידול צמחים פי שלושה. מי ההשקיה ממתקן זה יזרמו לבריכה סמוכה בה יגודלו פרחי מים. הפעילות זוכה לתמיכה ביום המעשים הטובים שמקיימת שרי אריסון מדי שנה ובו מחלקים שתילים וכלי עבודה.

זהירות, בשטח המחופה בין עצי השדרה נשתלו עצי פרי, בינתיים יחורים. בגינה עצמה נטעו גם  קלמנטיה ומורינגה מכונפת שהפרי שלה הוא מין מולטי ויטמין טבעי. מקורו של המורינגה בהודו, שם הוא משמש אלפי שנים לטיפול במגוון מחלות. בקרוב יבשילו עגבניות מ-30 סוגים צבעים וגדלים והחברים מוזמנים לקטוף כמו גם את כל סוגי החסה, חציל, כרוב, רוקאט,  ברוקולי ועוד. העודפים מועברים לכלבולית ולענף המזון.

עדין קוה

נווה תמרים והזיות
שכונת המטע ב'
טללים – לא מה שחשבתם
שער רביבים לעמק שרה
חג הקפה 1968
הפרדה במקור
השקדיה (עוד לא) פורחת
חלוציות נוסח שיזף
ברוך-יצחק ומשפחת בורלד
בית הכיתות
כאפיקים בנגב
JOJOBA REVIVIM
אנדרטת הקיבוצים
הגינה הבריאותית
לאכול זול בתל-אביב
לאכול זול בתל-אביב

הלכתי ראיתי

כתבה שניה מתוך טרילוגיה על תל-אביב

 

לאכול זול בתל-אביב

לאחר המחאה החברתית 2011 נפתחו בתל-אביב כמה מסעדות זולות. מדויק יותר לקרוא להן מזללות, ואולי מזנון מהיר, היות שאין מלצרים שמביאים את האוכל לשולחן ובחלקן מקומות הישיבה מאולתרים. בקיצור המלצותי מכוונות למי שממהר אך לא למי שהאכילה היא הבילוי שלו עם חבריו או עם משפחתו. מיד אזהיר שבמקומות אכילה אלה יש תמיד תור ארוך אבל הם מאד יעילים וההמתנה ממש קצרה.

פסטה-בסטה ממוקמת בכניסה לשוק הכרמל. רוב האוכלוסיה בשנות העשרים, כולל תיירים רבים שסיימו את קניותיהם בשוק הסמוך. המוסיקה משובחת, בווליום גבוה בעיקר ליושבים קרוב למזנון. סעדתי כאן ביום פטירתו של שמואליק קראוס, 2013, בעלי המקום השמיעו רק את שיריו המצויינים. החלל מעוצב בצורה מקורית, לשים לב, למשל, לפח המגלוון שמצפה את המזנון. אני מזמין פסטה מחיטה מלאה (יש גם אחרת וכולן זולות) עם רוטב צלחת עמוסה 23 ₪. פתוח עד חצות. מציע לחטוא עם טרמיסו או עם בירה ESTRELLA מהחבית. יש הגשה לשולחן אני מעדיף לאכול על הבר. התמורה לטיפ מפתיעה - הקשה על מצילה!

היפו – פלאפל אורגאני - בכיכר רבין על אבן-גבירול פינת צייטלין, מול קולנוע גת. המנה הבריאה היא פיתה מלאה, פלאפל מטוגן בשמן שמוחלף מדי יום, חומוס וטחינה מגרעינים מלאים כל זה עם סלט חופשי: 23 ₪. אין הגשה אבל יש מקומות ישיבה.

פלאפל רצון קינג ג'ורג' 17- במחצית הדרך מדיזנגוף-סנטר לשוק הכרמל. שישה שקלים בלבד. להשוואה, מנה בדוכנים אחרים וגם בתחנה המרכזית של ב"ש עולה 16 ₪. אי אפשר לעבור ברחוב בלי לשים לב לתור הארוך אבל הם יעילים והמתנה קצרה ביותר כשבצידה הפיצוי במחיר – הפלאפל משובח והפיתות נאפות במקום.

קופיקס – תל-אביב זרועה בדוכני קופיקס שתי וערב אבל רק ביוני 2015 נפתח הסניף הראשון של הרשת בבאר שבע, בקניון החדש. לאחרונה נפתח סניף בתחנה המרכזית בב"ש באגף שפונה לרכבת, מבחוץ. כידוע המחיר הזול של קופיקס עבור כוס קפה קטע את הפקעת המחירים ברחבי העיר: 5 שקלים בלבד. למעשה כל הפריטים נמכרים בחמישה שקלים אבל אני ממליץ רק על הקפה.

עדין קוה

8/1/2016

 

mazkirut@revivim.co.il  קיבוץ רביבים ד.נ. חלוצה 85515, טלפון: 086562511, פקס:086562240