עלון קיבוץ רביבים
עלון קיבוץ רביבים 26/12/03
מס' 2249

העלון כקובץ word
עלון 2249 כקובץ WORD
הוצאה אינטרנטית מנשה לוי ml3@netvision.net.il
הדלקת נר חנוכה תמונות מהטקס
הקליקו והתמונות יוצגו
הדלקת נר חנוכה
מעלון לעלון
 בשער – קריקטורה של עמוס בידרמן (מאייר בעיתון "הארץ"), שזכה עליה בפרס הראשון בתחרות הקריקטורה הפוליטית של האו"ם ע"ש רענן לוריא. הפרס מוענק זו השנה השניה.
 בועידת התק"מ האחרונה, שהתקיימה בקיבוץ עין החורש, ייצגו אותנו רענן יסעור וגיל רביב. לבקשתי כתב גיל דיווח קצר.
 לפני כחודשיים סיים אריק יצחקי את תפקידו כרב"ש, לאחר שמילא אותו כשתיים עשרה שנה. שמעתי ממנו, רשמתי ואריק השלים.
 ביום שני השבוע, נפרדו כל עובדי רביב ורבל מיורם ישראלי שסיים את תפקידו כמנכ"ל. לאורה של חנוכייה אמר יורם דברי הערכה ותודה וכן סיכמו וברכו גם מאירקה, אודי שאת דבריהם אנו מביאים בעלון.
 שאילתה של רויטל אלפנדרי המופנית לועדת חגים מובאת ובצדה תשובות מאייל רפאלי ומסמדר יסעור.
 בעלון גם רשימה של מיכל אקיאן העורכת של עיתון ביה"ס משאבים – עיתון "מתחרה" על רמה גבוהה.

שבת שלום וחג שמח,
ויקסי



פאטה מורגנה או מציאות
בשבוע שעבר השתתפתי בכנס שאורגן ע"י המכון האיטלקי
לסחר חוץ.
בכנס השתתפו איטלקים, ישראלים ופלשתינאים.
איטליה היום, יושבת הראש התורנית של הקהילה האירופית.
באיטליה, להבדיל ממדינות אירופיות אחרות, נושבת רוח של ידידות
לישראל.
לקהילה האירופית יש הרבה מאוד משאבים לפיתוח, שאינם מנוצלים.
איטליה מנסה לארגן שיתוף פעולה ישראלי-פלשתינאי-אירופי בנושאי פיתוח
שונים כמו: חקלאות, תעשייה, איכות הסביבה וביוטכנולוגיה.
בעוד מסביב המדינה רותחת מפיגועים, חיסולים, הסתה וגם תוכניות להפסקת אש
ופתרונות קבע, נאספים עשרות אנשים וברוח טובה מדברים "ביזנס".
מוטי בירן מ"דרך השמן בנגב" ואני, כשליחו של אורי יוגב, השתתפנו בפורום זיתים.
יש עוד הרבה מה לעשות בתחום הזה כמו: מלחמה בזבוב הזית, איכות השמן,
תקנים משותפים ועוד.
האכסניה הייתה מעולה – מלון נוטרדם מול השער החדש בחומת העיר העתיקה.
לפני 67' היינו עומדים במקום זה על הגג וצופים אל העיר העתיקה...
האווירה הייתה לבבית והסידורים השונים לעילא ולעילא.
מי ייתן ויבינו כולם שנמאס כבר מהמלחמות!

יענקלה יוגב
פינת תרבות
תודות
חג החנוכה
תודה לסמדר יסעור שארגנה לנו ערב חנוכה שמח בסימן מטעמי הבית,
בשירה ובריקודים. תודה ללריסה שוורצמן שארגנה כבכל שנה את טקס
הלמפיונים המסורתי והמוצלח. תודה לצוותים הטכניים, הגברה, תאורה,
לחברת הילדים, לנעורים ולכל העוזרים להצלחת אירועי החג.

מועדון ה"מו בר"
בתחילת שנת 2003 סופח מועדון ה"מו בר" לאגף תרבות, בניהולם של חגי רזניק
(מנהל תפעול) ופרדי (מנהל כספים). ניהול נכון, השקעה מזמנם הפנוי וסחיפת
הצעירים לעזרה על בסיס התנדבותי, נתנו תוצאה חיובית של מקום ברמה גבוהה,
שירות מקצועי ורווח נאה בסוף שנה.
חגי רוזניק מסיים שנה של עבודה, תרומה והשקעה במועדון. דניאל גרול מחליף
את חגי בניהול תפעול המועדון ובשיתוף פעולה עם פרדי. תודה לחגי על שנה פורייה
במועדון והצלחה בהמשך הלימודים. בהצלחה לדניאל בתפקיד החדש.

מסיבת ראש השנה האזרחית
מסיבת ראש השנה האזרחית תתקיים ביום ו' 02.01.04 בח"א.
מרכזת אלה שפר, חברי גרעין "עדר" מכינים את תכנית החג. המסיבה לחברי רביבים.
עלות השתתפות לכל מי שאינו חבר: 50 ₪.

שבת שלום!
אייל רפאלי
בועידה השנייה של התנועה הקיבוצית בעין החורש
המון ראשי שיבה, בתוכם ניכר מיעוט (אבל משמעותי) של צעירים (- 40), בתוכם בולטים
לובשי החולצות הכחולות.
חיבוקים ולחיצות ידיים חמות מראים כי מדובר בציבור מוכר שאינו מרבה להיפגש.
על הדשא מול חדר האוכל – מיצג מחאה כואב של חברי מצובה ובאולם, על הבמה,
מתחלפים הנואמים על הבמה במלל צפוי וידוע מראש.

עם זאת הוכנסה הערבות ההדדית ושמירת הביטחון הסוציאלי בעיקרון וכערך מחייב לכל
יישוב המוגדר כקיבוץ.
התנועה הקיבוצית הדגישה את מחויבותה לתנועות הנוער הציוניות, על תנועות הבוגרים שלהן.
בכל זאת יש במה להתגאות. נותר רק, כרגיל, לראות כיצד יתורגמו ההחלטות למעשה...

רשם: גיל רביב
"שנהב ושחור"
תערוכת הדפסים של
אמנון ברזלי

בפואיה האולם החל מיום שישי 2.1.04
הפתיחה בשעה 18.00

כולם מוזמנים!
עם אריק יצחקי – עם סיום תפקידו כרב"ש
עם סיום תפקידו של אריק כרב"ש פנה אלינו ויקסי בהצעה שרונית תראיין את אריק.
אמרנו שהרעיון דווקא מעניין אבל איכשהו הדברים לא יצאו אל הפועל. ויקסי שבדבקותו ובמסירותו לעולם אינו מתייאש, החליט בסופו של דבר (ובודאי כמו שהוא כבר מאוד רגיל…) ש"אם אין אני לי מי לי" ונפגש עם אריק לשיחה.
שיחה זו שימשה אותנו בהמשך לכתיבת הראיון שמשלב את חווית המפגש של ויקסי, עם שיחה שהתפתחה בינינו עם קריאתו.



12 שנים מילא אריק, בהתנדבות, את תפקיד רכז הביטחון השוטף של רביבים, 12 שנים בהן כל ענייני הביטחון עברו דרכו -
תכנון ותרגול ההתמודדות לשעת חירום, התארגנות עם התבססותה של אוכלוסייה בדואית ענפה, גניבה בשדות באישון ליל, גניבות מחשבים למיניהן, נערים גונבים בכלבו, שיכורים במו-בר, דמויות חשודות שמסתובבות בקיבוץ, סחיבות בבתי-הילדים, היעלמות עיתונים, בגדים במחסן הבגדים, ומה לא.
על כל אלה מתייעצים עם הרב"ש.

ש: אז השאלה הראשונה המתבקשת כמובן היא - איך אתה ישן בלילה, אם בכלל….
השאלה קצת מפתיעה אותי, אבל…. בדרך-כלל אני ישן טוב! למדתי להתעורר, לענות, לעשות מה שצריך ולחזור לישון. ושאר בנות הבית - גם הן למדו לחיות וגם לישון טוב עם טלפונים שונים ומשונים בשעות ומועדים לא תמיד ממש נוחים.

ש: איך בכלל מצליחים לקיים שגרת חיים - בית ומשפחה, עבודה ופנאי כשמתנדבים לאורך כל כך הרבה שנים במין סוג עיסוק שכזה המצריך להיות בכוננות 24 שעות ביממה, 365 יום בשנה?
…ובכן, האמת שיש בזה משהו מעייף ושוחק, והבקשה להתחלף לא נולדה ביום שבוצי החליף אותי…
אבל מי שמכיר אותי יודע שאני לא ממש אוהב שיגרה. כך שבהרבה מובנים התאימה לי צורת החיים הזו, והמשפחה - הן כולן למדו לראות את הצד היפה שבכך.

איך אתה רואה את מצב הביטחון ברביבים היום?
מצב הביטחון ברביבים, להערכתי, סביר ומניח את הדעת, אך אם ניקח בחשבון את היקף האוכלוסייה הגדולה והמתחלפת אשר קשה מאוד לפקח עליה – מי לצדנו ומי לא (כמו שני הנערים מאחד מישובי הנגב שטיילו בחצרנו והצטיידו בטוסטוס, בצהריי היום), ואת אלפי הבדואים המקיפים אותנו, הרי שחשוב להדגיש שאיננו יכולים לנוח לרגע ועלינו להיות כל העת ערניים. זה נכון לגבי בעלי התפקידים - האחראים על האוכלוסייה הזמנית וכד' אבל גם ואולי בעיקר על כל אחד מאיתנו. לא להתבייש ולשאול - מי אתה? לבוא ובזמן לשמירה, לשמור…. לדווח על מה ומי שנראה חשוד… לא לצפות שרק הרב"ש יעשה זאת. הוא פשוט לא יכול לבד.

ש: מה נעשה ומה ניתן לשפר במצב של היום ומה בעזרת תקציב מתוגבר?
סגרנו את עצמנו בתוך שערים, גדרות, תעלות וחפירות – אני לא אוהב את תהליך ההסתגרות הזה.
הייתי שמח יותר אם היינו מצליחים להידבר עם שכנינו הבדואים. ואם איננו מצליחים בכך - אז יתכן שאין מנוס ועלינו להגדיר מולם גבולות יותר ברורים ולא לוותר.
לו הייתי רוטשילד…… הייתי מציב, בנוסף לשומר המסתובב, שומר בשער 24 שעות ביממה, במקום השער החשמלי שאינו יעיל. הייתי בונה ישוב בדואי גדול ומשגשג ….




ש: איך התגלגלת לנושא הביטחון?
ב – 1992 מוניתי להיות רבש"צ, כלומר רכז ביטחון שוטף צבאי. חלוקת הנשק לשומרים בערב, זוכרים? מדי ערב בשעה 18.00? מאז זרמו הרבה מים…
בשנת 94' ביטחון הפנים עבר לידי משטרת ישראל. הרבש"צ הפך להיות רב"ש (רכז ביטחון שוטף) בחצי משרה. התפקיד הוגדר – להיות אחראי להגנת הישוב בעת רגיעה ובעת חירום כולל דאגה לתקינות הציוד:
רכב השמירה, פנסי התאורה, מקלטים, גדרות וכד'. וכן לתת מענה ראשוני לאירועים פליליים.
לצורך התפקיד הנ"ל, גויסו הרב"שים כשוטרים מן המניין. משטרת ישראל דאגה להעביר לנו קורסים קצרים ויעילים בכמות ניכרת, על מנת שנדע את תפקידנו גם כנותני המענה הראשון למקרה של עבירות פליליות.
מאז ינואר 1995, עם הגעתן של מאות משפחות בדואיות לסביבה, הפך התפקיד להיות הרבה יותר קשה ולא פעם אף בלתי אפשרי.

ש: מי היו שותפיך לתפקיד וממי ואיזה עזרה קיבלת מבחוץ?
שנים רבות חי איתנו עיד – השומר המסור, שלזכותו יש לזקוף הרבה מניעות. עם פטירתו נקבע רמי חקשור כשומר הישוב, והוא עושה את מלאכתו נאמנה.
במשך שנים רבות היה גם ארז דרור שעבד במשטרה. כמו כן עומדת לצידנו מחלקת ביטחון במועצה – הקב"ט מוטי זנה וכן סייר השדות יעקב קמחי.
לצידם יש לנו את האחראים לביטחון בעת חירום שהם צחי רם - מפקד הישוב בשעת חירום,
ואורס ון-רור - אחראי על כיתת הכוננות.
בנוסף עבדתי תמיד בשיתוף פעולה עם בעלי התפקידים בקיבוץ - מזכירים, רכזי חינוך וכד' .

ש: מה תעשה כשתהיה גדול?
אני אוהב את מה שאני עושה היום. יש לי ברוך השם, עבודה עד מעל הראש בשני תחומים שאני אוהב: מסגרות וביטחון.
חצי משרה במסגרייה, שם אנחנו נותנים מענה לצרכים של ענפי החקלאות והתעשייה בתיקונים של כלים חקלאיים ומכונות ובבנייה של סככות, כלים ועוד.
בחצי השני אני מפקד בסיס הפעלה של מתנדבים ב"מתמיד", כלומר – שוטר בחצי משרה. התפקיד כולל ניהול של כל מערכת המתנדבים של המשמר האזרחי באזור (למעלה מ- 100 מתנדבים) וכמובן סיורים.
כאמור תפקיד הרב"ש היה בהתנדבות ובנוסף לעבודתי, כך שמסגרת עבודתי לא השתנתה.
שעות הפנאי שהתפנו קצת מאפשרות לי לעסוק בתחביב שלי - נפחות. הארכיטקטורה שלמדתי משמשת אותי ובאה לידי ביטוי בעבודות שונות במסגרייה בכלל ובעיצוב בפרט. אני נהנה לתכנן לעצב ולייצר פמוטים, חנוכיות, פעמונים, שולחנות ועוד מוצרים לבית ולחצר.

עברו כחודשיים מאז כניסתו של בוצי לתפקיד, הוא כבר "שוחה במים"
אני מקווה ומאחל לו שילמד גם ליהנות מהאקשן… ישמור על קור רוח, סבלנות וסובלנות,
ובמיוחד לדבורה - שתלמד לא לשמוע את הטלפון… ותצטרף לסיורים בטרקטורון….

שמעו, שוחחו ואף ניסחו: ויקסי, אריק ורונית


מחלקת החינוך והספורט
לכבוד מנהלי בתי הספר,

הנדון: ביטול הסעות תלמידים החל מה – 1 בינואר 2004
משרדי האוצר
והחינוך החליטו לקצץ בתקציבי הסעות התלמידים.
משמעות ההחלטה – העברת האחריות הכספית להסעות תלמידים
מהמדינה להורים.
מרכז המועצות האזוריות, מנהל מאבק מול משרדי החינוך והאוצר,
לבטל את רוע הגזרה. בכוונת מרכז המועצות האזוריות, להפסיק את
כל הסעות התלמידים במועצות החל מ – 1.1.04, במידה ולא יימצא פתרון לבעיה.
אבקש ליידע אתכם במאבק ולהביא את הנושא לידיעת הורי התלמידים.

בכבוד רב,
אלי לופו
מנהל מח' חינוך וספורט
דברי פרידה מיורם ישראלי – עם סיום תפקידו כמנכ"ל רביב-רבל,
הרשו לי לומר כמה מילים בנושא השני שבגללו התאספנו לכאן כל העובדים:
הפרידה מיורם.
למעלה מתריסר שנים עמד יורם בראש המערכת המורכבת הנקראת "רביב". תפקיד קשה
ואחראי מכל הבחינות ומספיקה בחינה אחת: האחריות על מקום עבודתם ופרנסתם של
300 איש. כשיורם נכנס לתפקיד היינו קטנים, משפחתיים וגדולתו של יורם בגידול הענק
שחל פה בשנים האחרונות.

ומשהו אישי (אליך יורם): לי זה יום עצוב, לא כל כך רציתי להיפרד ממך.
כשאבק היומיום המעכיר ידעך ויתפזר, ישכחו חילוקי הדעות ותיזכר תרומתך המיוחדת
והגדולה למפעל.
אנחנו, לצערי, מאבדים כשרון ניהולי מוכח שכל כך חסר לנו.
בויכוחים המקצועיים בינינו, שלפעמים התרוממו לטונים גבוהים, אף פעם לא שכחתי מה
מוטל על כתפיך ואיזה ים של סערות אתה צריך לחצות יום יום. אני רוצה לומר לך תודה
על העשייה הגדולה והצלחה בדרכך החדשה.
מאירקה
דברי פרידה מיורם
יורם,


פרידה הינה דבר מסובך וקשה, וכמו העניין עצמו ולהבדיל אלף אלפי הבדלות קשה גם מלאכת דברי הפרידה.
מילים הרי לא יוכלו לשנות מציאות ואפילו דברי שבח והודיה ישמעו לעיתים כזרים.
האמיצים שבנו יודו שהפרידה, על אף שקשה היא, הכרחית היא. האמיצים שבינינו יודו שעל אף המורדות פה ושם היו הרבה עליות והישגים.
רביב כאמא מולידה – קיבוץ רביבים, חוטאת יום ביומו במיקוד בחצי הכוס הריקה ובביטול ילדותי של חצי הכוס המלאה.
רביב, שהיא בעצם כל אחד מאיתנו, טורחת להזכיר לאנשיה במה טעו ומה עדיין לא בוצע.
חנוכה אולי יותר מכל חג אחר מסמלת את מאבק האור בחושך, מאבק מחזורי ואין סופי.
אור בעבורי הוא היכולת לראות את הטוב, את העשייה ואת ההצלחות.
לא פעם נדמה לנו שהיש סביבנו היה תמיד, שצוותי הליווי זה מושג שתמיד ליווה את רביב, שמאז ומתמיד הייתה כאן מחלקת הרכבה מפוארת, מחלקת תבניות שבונה תבניות במיליוני שקלים, ISO, נהלים, הנדסה, רבל. אבל לא, כל אלו לא היו כאן עד לפני שנים מעטות.
כולם ועוד נושאים אחרים הם פרי חזון, מאמץ ויכולת התמדה. כל אלה הם פרי הביצוע של רביב כולה אבל בראש ובראשונה פרי אמונתך, עשייתך ויכולת ההתמדה והעמידה שלך – יורם.
לפני 12 שנה הגעתי לרביבים ובאותו הזמן לרביב. בתחילה כמזריק מתלמד, אח"כ כאחראי ציוד, כמנהל הנדסה, כמהנדס ברבל ולבסוף כמנהל תפעול. למן הרגע הראשון מצאתי את יורם כמדריך, כמנחה וכשותף.
מאתגרי העשייה הראשונים, דרך מאבקי הכוח והשינוי בזמנים מאוחרים יותר, וכלה בקשיי ההקמה והבנייה של רבל, תמיד מצאתי את יורם שם – מנחה, מייעץ, שותף.
כשיצאתי ללמוד הקפיד יורם להקניט – "חבל, אתה מפספס את המהפכה ברביב". היום, 12 שנה אחרי, בואו נודה – רביב עברה מהפכה.
ממפעל קיבוצי קטן ליצרן בעל שם עולמי בייצור שסתומים.
ממפעל על טהרת עובדים קיבוצניקים – למעסיק פתוח ומגוון.
מארגון של 100 עובדים לארגון של 250 עובדים. מייצור של 3 – 4 מיליון דולר לייצור של 15 מיליון דולר.

המהפכה הזו, יורם, היא בראש ובראשונה אתה – לטוב ולרע ואני סבור – לטוב.
לפני מספר שנים, תוך כדי דיונים על עתיד המפעל, נהג יורם להגיד שכל מה שיש במפעל הוא פרי חזונו ועשייתו של משה ארמן.
בחנוכה תשס"ד אני אומר די בבטחה שמה שיש היום במפעל הוא פרי חזונו ועשייתו של יורם ועל כך אני אומר תודה.
אודי אורנשטיין

חנוכה תשס"ד – 22.12.03
בסוף 2003 לאחר 11 שנות ניהול של רביב, סיימתי את עבודתי ותקופתי כאן.
אני עומד כאן מולכם ומבקש לומר תודה!
תודה לעובדים, למנהלים, לשותפים, לחברים ולבעלים.
תודה על האמון האישי שנתתם בי.
תודה על ההזדמנות שנתתם לי.
תודה על התמיכה שלכם בי.
תודה על שבאתם, הייתם והשתתפתם במאמץ הזה.
תודה על המוכנות להקשיב.
תודה על היכולת לתקן ולהעיר.
תודה על המאמץ לשיפור מתמיד בתפקידי כמנכ"ל.
תודה על המסירות.
תודה על השותפות.
תודה על התרומה והנתינה.

ביחד, עבור כולנו, רצינו להקים כאן ארגון:
שיבטיח את קיומנו לאורך שנים.
שיבנה את עתידנו ויתמוך בנו.
שיהיה מקצועי, מצטיין ומקור לגאווה.
שיהיה פתוח לקליטת המגוון והשונה ולניצולם כמנוף.
שיהיה מבוסס, יציב, גדול, בינלאומי.
שיגשים לאורך זמן את הציפיות והתקוות כולן.

נדמה לי שהרבה מזה הגשמנו במאמץ משותף, בהרבה לבטים, ובקשיים לא מעטים.
מותר לנו לומר ללא חשש ש"עשינו זאת"
ש"יש לנו את זה"
ש"זה כאן, קיים, בזכות כולנו".

אישית, אני רוצה לסכם כאן את רגשותי:
הזדמנות גדולה.
הגשמה של חלום.
תקופה של הנאה וגאווה.
מקום, תקופה, ארגון ואנשים שאף פעם לא אשכח.

ולפני סיום כמה מילים של תודה אישית.
אינני יכול כמובן להזכיר את כולם בשמות אבל אני חש חובה להזכיר כמה.
את דור המייסדים שהקים, העמיד, קווה והאמין ונתן לנו את השתיל הזה לטפח :
צבי בורשטיין, משה ארמן, יאיר לוי, אלי ישראלי, צקי רפאולוביץ, יעקב שאול,
טליה ריפמן, מיכל אולניק, אירית ארמן.

את "הרוסים" שכאנשים, כתקופה, כהזדמנות, הפכו לתופעה שהשפיעה עלינו כארגון בצורה דרמטית.
עברנו, בעניין הזה, תקופות לא קלות ברביב, אבל ידענו להבין את ההזדמנות, לחבק אותה בכוח ולתת לאנשים הנפלאים האלו הזדמנות להיכנס אל תוכנו ולשנות איתנו מבפנים, לתרום, לחזק ולהפוך ולהיות חלק מאיתנו, מעולמנו, מביתנו.
אתם רבים כאן בשביל להודות לכל אחד אישית אבל ראו זאת על כל מה שאתם, על מה שעברתם, על שותפותכם.
ואישית אני רוצה להזכיר שלושה:
מיכאל ברנובסקי, אלכס שטיימן, ולדימיר ספוזניקוב.
את הצעירים בני המקום שבאו, נרתמו והקדישו חיים:
אילת שיזף, אודי אורנשטיין, אורי גלילי, דוד בן לולו.

אני רוצה גם כאן, להזכיר את חגי עמית, בן וחבר שהיה חלק ממשפחתנו
ותקוותנו הגדולה ונהרג בפעילות צבאית.

ואחרונים את המנהלים שלי לאורך התקופה שתמכו בי ברגעים לא קלים לאורך השנים:
רפי שאול, יעקב קפלן ושמוליק וולודינגר הנמצא אתנו כאן.


תודה על הכל.

יש כאן ארגון נהדר,
חזון אמיתי,
הגשמה שמתרחשת,
אנשים נפלאים,
עתיד גדול וברור.

עלו והצליחו.
יורם


דוח ישיבת מזכירות מצומצמת מתאריך 11.12.03
1. סגירת שערי הקיבוץ
בהשתתפות: יענקל'ה יוגב, בוצי ליבנה

יענקל'ה סבור שבמהלך היום צריך להשאיר את השער של מגרש גולדה פתוח. בערב, כמובן,
השערים צריכים להיות סגורים. בשער גולדה מומלץ לסדר סגירה טובה, לתקן את הידית,
ללא נעילה. כמו-כן, את השער הקטן מוצע להגדיל כך שגם קלנועית/ חשמלית תוכל לעבור.

הוחלט:
להמשיך ולנעול את השערים. אנחנו ננסה למצוא דרכים כדי לסייע בסגירת השערים באמצעות
שילוט, סגירה טובה וכן הגדלת פתח השער הקטן ליד שער מגרש גולדה, כך שקלנועית ו/או חשמלית תוכל לעבור בו.
עם זאת אנחנו חוזרים ומבקשים מכל העובדים לעשות מאמץ ולסגור את השערים, על אף הטרחה הגדולה שיש בכך.

2. מדיניות פרסום בפורום
בהשתתפות: מנשה לוי

מנשה ביקש להעלות מחדש לדיון את נושא הפרסום האנונימי בפורום, כדי להבהיר מהי המדיניות שלנו בעניין. בעבר פרסמנו כי הכניסה לפורום תעשה ללא סיסמא, אך עם שם או כינוי (כאשר הכינוי יהיה ידוע למנהל הפורום).

הוחלט:
לאשרר החלטה זו.
אנחנו סבורים שחשוב כי הפורום יהיה כלי לדיאלוג ממשי וחברי בינינו. פרסום אנונימי איננו מאפשר דיאלוג שכזה. לפיכך, חבר שיפרסם באופן אנונימי לא יענה.

רשמה: מרים

דוח ישיבת מזכירות מצומצמת מתאריך22.12.03
. הצעה לחיוב חברים על פעילות הכפר האפריקאי ב"חי-נגב"
בהשתתפות: בני אוסדון

פעילות הכפר האפריקאי ב"חי נגב" זוכה להצלחה רבה ונהנית ממבקרים חיצוניים רבים. במקביל, באים חברים וילדים לפעילות מדי שבת (וגם בימי שישי). החברים והילדים מבלים במקום לעיתים יום שלם ונהנים מהפעילות, הכיבודים והשרות. מצב זה לא יכול להמשך בשל העומס והצפיפות הגדולה במקום.

הנהלת "חי נגב" מציעה:
הכניסה ל"חי-נגב" תמשיך להיות חופשית לחברים ולאורחיהם. על השתתפות בפעילות הכפר
האפריקאי, ייגבה תשלום מכל מבקר, כולל חברים וילדיהם (מגיל שנתיים) – 10 ש"ח לכל נפש.

המזכירות אישרה את ההצעה. יחול מה – 1.1.04.

רשמה: מרים
תעודות נסיעה באגד
השבוע חילקתי (600!) תעודות נסיעה באגד. בכך התחלנו את השנה העשירית להסכם.
מי שלא קיבל תעודה חדשה מתבקש לפנות למשרדי בשעות העבודה, ורצוי לוודא בטלפון
שאני נמצא שם.
את התעודות של שנת 2003 יש להכניס לתא הדואר של המזכירות לאחר הראשון בינואר.
עדין
דוח ישיבת מזכירות רחבה מתאריך 27.11.03
1. בקשה להגדלת דירות קבע בשכונת הפיסטוק ב – 2.5 מ"ר מעבר למקובל ברביבים
בהשתתפות: נילי בר-און, פאולו מאסה, מיכאל ברנובסקי, שמוליק עשת

התוכניות להרחבת הדירות בשכונת הפיסטוק פורסמו על לוח המודעות בחדר-אוכל. לא היו פניות של חברים לועדת תכנון ולא הוגשו הערות או הסתייגויות כלשהן.
המזכירות הרחבה מאשרת את ההצעה של ועדת תכנון להגדלת דירות הקבע בשכונת הפיסטוק ב – 2.5 מ"ר מעבר למקובל ברביבים, בדירות בהן יבנה חדר רביעי.
בסיום הדיון הודגש שאין בהחלטה זו קביעת סטנדרט לדיור עתידי ברביבים, והנורמה שנהוגה ברביבים עד היום תהא נקודת ההתחלה לדיון על הסטנדרט בבניה החדשה.

3. תקציב חדרי הארחה
חסרה: שרונה קליינפלד

אחזקת חדרי הארחה לאורך שנים דורשת רכישת ציוד יסוד, חומרי ניקוי, קומקומים חשמליים וכו'. אולם אין תקציב לחדרים אלו.
הוחלט:
ענפים וחברים יחוייבו עבור חדרי הארחה לפי ההצעה הבאה:
ענפים – 200 ש"ח ללילה (מצ"ב חוזה לדוגמא)
חברים – 5 ש"ח ללילה.
תושבים – 50 ש"ח ללילה.
זמניים (אולפן, גרעינים וכו') – 50 ש"ח ללילה.
הסכומים שיאספו, ירכיבו את תקציב ההארחה ואף יגבירו את מחוייבות החברים להזמנותיהם.

החדרים ימסרו לחברים, תושבים וזמניים מבוגרים בלבד, מעל גיל 18.
כמו כן סוכם להוסיף את החדר הצמוד לבית הסיעודי למצבת חדרי ההארחה (בתאום עם תמי שטיפל).

ההחלטה תקפה מה – 1.1.2004.


רשמה: מרים
מהמכון לייעוץ ארגוני וחברתי:
שלום רב,

אנו שמחים להודיעכם כי חידשנו ושידרגנו את אתר האינטרנט שלנו:

w.w.w.kibbutz.org.il/y-irguni

מעתה יופיע בו מדור של חדשות בתחום ההתערבות בקיבוץ, מדור פרסומים,
מדור המציג את יועצי המכון וכמובן את שירותי המכון לייעוץ ארגוני.

לאתר אפשר להיכנס באופן ישיר על פי הכתובת הרשומה וגם דרך אתר הקיבוצים.

תמצאו בו חומר מגוון ומעודכן המציג תחומים שונים ודרכי טיפול אפשריות בקיבוצים.

נשמח אם תגלשו באתר וכמובן נשמח לקבל תגובות.

בברכה,
צביקה מזרחי
מנהל המכון
לי זה אכפת
אני גדלתי על מסורת של חגים יהודים שכל המשפחה, כאן בקיבוץ, שותפה לחגים
והייתי גאה מאוד בזאת.
בשנתיים האחרונות אייל וועדת תרבות החליטו שלי ולמשפחתי לא מגיע להשתתף
בערבי חג. שעת ההתחלה 22.00, זכות גיל השתתפות - 18.
1. האם התקציב של החגים לא יורד גם ממני?
2. האם לי כאם לילדים קטנים לא מגיע להשתתף בערב חג?
מי היא ועדת תרבות שתקבע את הכללים החדשים האלו!

לרביבים יש מסורת מאוד מכובדת של התכנים בחגים.
ביום העצמאות החליטו לוותר על הקראת מגילת העצמאות.
בשנה שעברה ערב חנוכה היה מיועד לילדי כיתה ג' ומעלה.
האם ערב יקב לא יותר מתאים לערב שישי? מה קרה למסורת שלנו, מה קרה לאווירת
המשפחתיות שלנו?
אני עוד חשבתי לתומי שהתרבות שלנו מאחדת אותנו. טעיתי!
רויטל אלפנדרי

תשובה לרוויטל אלפנדרי
גם לנו זה אכפת

ביקורת היא דבר הכרחי בחברה שלנו. בלעדיה אין משוב ציבורי ואין למעשה דרך להשתפר בעתיד. אבל כשבפעם השנייה בחודש או חודשיים כשאנו קוראים ביקורת, שהרוח הנושבת ממנה אינה רוח של רצון להבין, להעיר או לשפר (ראה בקורת על ענף המזון), אלא רוח של וכחנות לשמה, ניגוח ועוינות, אנו מתחילים לחשוב שמשהו בסיסי משובש פה.
ולעניינים המוזכרים:
א. ועדה תרבות הנוכחית פועלת בדיוק שנה אחת מחנוכה אשתקד ואינה אחראית על מה שקרה לפני שנתיים.
ב. ברגע שמחליטה הועדה, על אופי ערב מסוים ואם הוא כולל הגשת משקאות אלכוהוליים, גיל כניסת המשתתפים מכיתת יב' בלבד (בהתאם למקובל אצלנו ברביבים... מסורת).
ג. בשנה שעברה אירועי חנוכה היו:
1. טקס הדלקת נרות בח"א עם המשפחה (בשעה 18:45), שירי חג וחלוקת סופגניות, מעט חברים השתתפו. (מי שהגיע בשעה זו לארוחת ערב).
2. טקס למפיונים לכל המשפחה בשעה 18:00.
3. פתיחת חי נגב במסגרת חגיגות ה-60 לרביבים.
ד. ערב שירה וריקודים, שנבחר, כאירוע מרכזי למבוגרים, בחג השנה היה לאחר הדלקת נרות מסורתית וברכה מעולים חדשים וכיבוד שכלל סופגניות תוצרת בית (לרחלי ברגמן – תודה), יין, פונץ' ושולחן עם מעדני החג (מעטים החברים שנענו לבקשה וכאן גם ההזדמנות להודות לאלה שכן עשו, תודה רבה).
ה. מה לעשות אם תאריך החג בלוח השנה, הוא יום שישי.
ו. הדלקת הלמפיונים המסורתית התקיימה למחרת (נר שני) ומי שטרח הגיע... ונהנה (ומשפחות רבות הגיעו)
לסיכום:
אנו מזכירים לכותבת ולעוד חברים מעוניינים, אמירת החברים כפי שמשתקפת משאלון העמדות ומדף המשוב מהתרבות מוכיח:
90% מהחברים מגדירים את התרבות שלנו כאחד מהקווים האדומים לקיום הרגשת החברה שלנו כקיבוץ.
20% מהחברים מביעים את רצונם לתרום ולהשתתף בעשייה.
עדיין חסרים מרכזים וצוותים קבועים לחגים כגון: חנוכה, ראש השנה האזרחי, פורים, שבועות, חג המשק, טו' באב, ראש השנה, סוכות.
נשמח לכל הענות בתחום ולמרות מה שנכתב, נלקחת הביקורת, עצמה כחלק לשיפור העשייה בעתיד.
כמו כן נשמח לחברים המעונינים להצטרף לוועדה.
שבת שלום וחג אורים שמח
אייל בשם ועדת תרבות


הבה נרימה!
(פרשת חג החנוכה)
כמי שמעורבת בשנים האחרונות בעשייה, בתרבות ברביבים וכמרכזת חג החנוכה השנה,
הריני לוקחת אחריות מלאה על ארגון חג החנוכה במתכונתו הלא מסורתית,
בה חגגו כמאתיים מחברינו באווירה ארץ ישראלית סוחפת, בשירה ובריקודים סוערים
עד לשעות הקטנות של הלילה.
חג החנוכה מזמין אירועים שונים להורים וילדיהם הכוללים בד"כ מסיבות משותפות בגן
ובביה"ס ופעילויות במשך החופשה - לילדים.
הייתה זו הזדמנות להרבה הורים לצאת ולבלות ערב חורף מהנה שכלל אלמנטים של חג בתוכו.

ל"אכפת לי" על פי גרסת בית שמאי:
חבל מאוד שקבוצת חברים אשר דואגים במשך השנים לקבל מסורת מקבוצת חברים
אחרת אשר אכפת לה ועושה בפועל מרשים לעצמם להעביר בקורת וגם לא להופיע
לתורנות בסוף הערב, מושון, ממשיכים להפיל את העשייה על אחרים).
אולי אם כל כך אכפת, אז לשם שינוי תהיו מעורבים בעשייה ולא רק בעצות. נמאס.
בברכת סורה חושך!

עבור "אכפת לי" על פי בית הלל:
א. לפנות אל מרכז החג בקשר לשינוי תכנים ו"מסורת" בזמן בו פורסם תוכן החג בעלון –
שבועיים לפני החג.
ב. להופיע לתורנות בערב החג, על אף אי ההסכמה לגבי תכניו.
ג. לדעת כי מזה שנתיים הפסיקו את המסורת של "מגילת העצמאות" ברביבים.
ד. לא לכתוב בעלון.
ה. להצטרף לעשייה משותפת למען קידום התרבות והמסורת ברביבים.

בברכת- כל אחד הוא אור קטן
וכולנו אור איתן.
סמדר יסעור

תודות לעושים במלאכת חג החנוכה
מצעד הלמפיונים
לילדי כיתת בר המצווה, ג'סי ישראלוביץ, סער שוורץ, תלמידי האולפן, ננסי פרחי,
סיגל ומרסלו לייטה, בנות התלתון "ורד-חמניה-אירוס",: לי, מאי, דניאל, ניצן,
שרון, נטלי. יפעת, אביגיל ומושון.
כיבוד: זהר שר, סיגל בן לולו, ורד גוטקה, אורנה נאמון.
הגברה:
תומר ברמן, ויקטור ברנובסקי, רוי ון רור, איתמר עדן, בן אפרים.
תאורה: יאיר לבר, שיר לרנר, ערן שלו.
עריכה וחיסול: פיני לחמן, יאיר בן יוסף, צור גושן, מינה גושן.
סימון שטח: חיים פרחי, אורי יוגב.
שקיות עם חול: אריק אפרים, ילדי תלתון נופר-אפרסק-דובדבן.
תודה לאייל רפאלי על העזרה והתמיכה.
תודה מיוחדת לבני ז'ניה שעזר לי להתמודד עם תקלות בלתי צפויות.
לריסה שוורצמן

ליפות והמטגנות בניצוחה של רחלי ברגמן: פנינה פ.יסעור וניצן יסעור – על המתוקים.
למוניקה, מדליין, רינה ג. ואורנה חו. – על המטעמים.
לתאורה ולהגברה שלנו שבסוף תמיד טוב! (האחים אפרים, רוי, צליל, צחי, יאיר לבר, תומר ברמן,
איתמר עדן וויקטור ב.
לתומר פריאל על התורנים שלא הגיעו, ולאלו שכן על העזרה ובמיוחד לאודי או. וזהר מועלם
שנשארו איתי עד 1.30 לחיסול ח"א כמו גדולים.
לאייל, שדואג לנדב אותי, כמעט כל חג ואירוע – תודה.
אז נפגש בשמחות - סמדר


לבניו – איש המוסך
תודה מכולנו – נהגי האמבולנס והאחיות
על הטיפול המהיר לו אנו זוכים בכל פנייה אליך – בכל שעה של היום והערב, ביום חול ובחג.

ראוי להערכה,
תודה מכל הלב!
הודעה לציבור התושבים / הזמניים ברביבים (כל מי שלא מנהל "תקציב אישי" במשק):
לציבור התושבים / הזמניים ברביבים (כל מי שלא מנהל "תקציב אישי" במשק):
החל משנת העבודה 2004 (בעוד שבועיים), לא תתקיים יותר מכירה בפאב רביבים באשראי.
התשלום יתבצע במזומן בלבד, עבור הכרטיסיות.
בברכה, דניאל גרול וחגי רזניק
הדלקת נר רביעי ופרידה מיורם
כל עובדי רביב ורבל התכנסו ברחבה שבין משטחי חומרי הגלם והמוצרים, מסביב לשולחנות מקושטים עם כיבוד לחנוכה. אחרי הדלקת נר רביעי של חנוכה ע"י בולבול ומדרש לחג ע"י יהושע קלינברג, נפרדו מיורם וברכו - מאירקה, אודי, ולדימיר ספוז'ניקוב (מנהל מחלקת תבניות). שמואל וולודינגר השותף ברך והודה אף הוא. יורם הודה למברכים אף אמר דברים עם סיום עבודתו. עובדים רבים ניגשו ללחוץ את ידו של יורם, ביניהם עובדים רבים שהם עולים מחבר העמים שהוסיפו מילים מרגשות.

שישים שנה למצפים בנגב
גיליון 162 של "אריאל", כתב עת לידיעת ארץ ישראל, מוקדש כולו לשלושת המצפים בנגב - בית אשל, גבולות ורביבים, לרגל מלאת 60 שנה להקמתם. לחוברת מצורף מדריך למטייל ברביבים, נכתב ע"י ניצה לבבי ודינה יסעור. בחוברת הרבה חומר, בחלקו חדש. יש בה צילומים רבים צבעוניים ושחור לבן.

מתקן לתחנת דלק ומלכודת לתפישת עורבים
משאית הגיעה לתחנת הדלק מול המוסך ופגעה בה באופן רציני. המסגרייה התקינה תחנה קטנה חדשה. ועוד משהו מעניין שבנו במסגרייה לאחרונה - מלכודת לעורבים - גדולה מאוד, שהוזמנה ע"י הרפת, כדי שהעורבים לא יגנבו את האוכל של הפרות. המלכודת הותקנה על עגלה, אותה יעבירו בין חצרות הרפת. מה יעשו עם העורבים שיילכדו?

גמרו להוציא
השבוע סיימו שלושה קומביינים גדולים של שחרור להוציא 680 דונם תפוחי אדמה, בשטחי רביבים. היבול טוב.

גלישה בבוץ
אין לנו גלישת שלג כמו בצפון, אבל יש לנו מגלשת בוץ נהדרת בבריכה העליונה. בשבת יצא גם אודי אורנשטיין עם בניו לטייל, השמש זרחה הילדים התפשטו וגלשו לתוך הבריכה. כעבור זמן קצר ראינו את אודי מדגים להם איך צריך לגלוש. כשרק תחתונים לגופו, נשכב וגלש. הילדים נהנו ואף שיפרו ביצועים. כל הכבוד לאבא אודי...

שלום למחלבת תנובה
סיכום החודשים ינואר - ספטמבר 2003, גיליון מעודד של "בעניינים" מס' 59, עם שיפור ההכנסות והרווחים. ובין השורות סקופ - לא עוד חלב לתנובה. הרפת שלנו התחברה ליוטבתה-שטראוס, לשם נשלח את מחצית מכמות החלב ואת השאר למחלבת "אביב" בנתיבות. גם הפרות מכפר עזה מתחילות לחייך אלינו.

הרבה יצוא
בשבוע שעבר יצאו ממחסן תוצ"ג של רביב 8 מכולות, רובן לאירופה. אלה הן המכולות הפותחות את השנה החדשה באירופה, מגיעות לשם אחרי החג. גם להמשך יש בתוכנית הרבה מכולות, רק שחסימת הנמלים ע"י המשאיות גורמת לבעיות רבות.

עובר ושב
נעמה פריאל יצאה, בעקבות נישואיה, לשנת קשר בקיבוץ דביר. לנעמה איחולי הצלחה!

mazkirut@revivim.co.il  קיבוץ רביבים ד.נ. חלוצה 85515, טלפון: 086562511, פקס:086562240