עלון קיבוץ רביבים
עלון קיבוץ רביבים מס' 2246
5/12/03

העלון כקובץ word
עלון 2246 כקובץ word
הוצאה אינטרנטית מנשה לוי ml3@netvision.net.il
דוד אליהו – איליאס ז"ל
(אליאס (דוד אליהו
דברים של חנה
הכרתי את איליאס לראשונה כאשר הגעתי לרביבים בשנת 1947.
עבדנו יחד במדידות בלימנים. הוא מאחורי הניביליר ואני רצה אחריו עם לוח המדידה.

הוא היה אדם לא דברן ולא מתבלט, אבל תוך זמן קצר התברר לי עד כמה הוא מיוחד ועד כמה שונים ורבים הם שטחי פעילותו - בערב, אם רציתי לקבל ספר לקריאה, זה היה איליאס, הספרן המסור. הוא היה אחראי על התחנה המטאורולוגית הקטנה ובמשך שנים הוא קרא את הנתונים, שלוש פעמים ביום. הוא ניהל את מעט החשבונות שהיה צריך אז לנהל במקום.
בימינו מקור המידע הוא האינטרנט. בימים ההם היה זה איליאס העונה על כל השאלות והקושיות.
איליאס ידע הכל.
השכלתו הרחבה להדהים התבססה, כנראה, על המון למידה עצמית ועל זיכרון מופלא, כי לא זכה ללימודים ארוכים ורציפים. את שנותיו האחרונות כנער עשה בבי"ס מקצועי ולמד מסגרות, דבר שלא כל כך התאים לו.
הוא ידע הכל: מתמטיקה וגיאוגרפיה, אטימולוגיה והיסטוריה, מוסיקה וקולנוע.

החל משנות ה 60 היינו שכנים וכאשר עברנו לקומתיים, שיא הפאר בימים ההם, היה ברור שאיליאס, הדוד האהוב של ילדי, עובר איתנו.
הוא אכן בילה חלק גדול משעות אחה"צ איתנו ויחד עם זה לעולם לא היה לטורח, לעולם לא הפריע.
בטקט ובחוש העדין שלו, תמיד ידע מתי הוא רצוי ומתי הגיעה השעה להיעלם. בתקופה הראשונה יחסינו היו של שכנות קרובה, אך במשך הזמן הוא התחיל להסתגר ולהתרחק מהחברה. ככל שהסתגר יותר, הוא נזקק יותר ויותר לתמיכה ולידידות. מחלתו גרמה למגבלות מסוימות אבל יותר מכל אופיו הסגור היה הגורם לצמצום המגעים שלו עם הסובבים אותו.

זכורה לי השנה הראשונה בה לא הסכים לעלות לח"א בליל הסדר. כמה קשה הייתה לי התחושה שהוא יישאר לבד בחדרו ולא יהיה לו חג ולא תהיה לו ארוחה של חג.
כך לאט-לאט ובהתמדה הוא הסתגר בבית ואנו הפכנו למשפחה האחת והיחידה שהייתה לו.
אנו מצדנו השתדלנו להקל על בדידותו, על חיי הנזירות שלו. הצלחנו במידה לא גדולה, אבל מה שעשינו, עשינו מתוך אהבה.

אני מקווה שאלי ואני, במידה זו או אחרת, עזרנו לאדם המיוחד הזה, שהיה משכמו ומעלה בהרבה מובנים והיה זקוק לעזרה ותמיכה בהרבה מובנים אחרים.
אהבנו אותו, הערכנו אותו והוא היה חלק מהמשפחה שלנו ומחיינו במשך 50 שנה.
זכרו הברוך ילווה אותנו תמיד.
חנה ישראלי


מעלון עלון
• בשער – שירה של לאה גולדברג – שעה אחרונה.
• השבוע, ביום שני, ליווינו למנוחת עולמים את חברנו אליהו דוד ז"ל הידוע יותר כאיליאס. את דברי החברים שספדו לו נביא ביום ה – 30. בעלון הפעם – בחרנו להביא את דבריה של חנה ישראלי לזכרו של איליאס, שהיה כבן משפחה בביתם.
• אחרי שבנס לא פגע האשל שנשבר בורה ברזלי, כותב עדין במדורו "הלכתי, ראיתי", על תולדות האשלים ברביבים.
• דיווחים מהמרפאה על שינויים בסדרי הזמנת תורים במרפאה האזורית מוסרת אילה, וכן אינפורמציה בקשר לעבודת האחיות במרפאה שלנו שכותבת נרדה ארז.
• על הנעשה בחברת הילדים מדווחת תהל.
• בוצי במדורו "מפנקסו של הרבש"צ".
• חנהל'ה ממליצה על שני ספרים.
• שפר כותב על "הדבר הבא", בעקבות ההסכם עם חברת שמרוק האמריקאית, שנכנסת לשותפות עם רבל.
• מהמזכירות – החלק האחרון של הדיווחים השנתיים של הוועדות.
• אם לא היה מתקיים הדיון על הפרטת המזון צריך היה להמציא אותו. לפחות העלון זוכה לשפע כותבים על הנושא ויותר מכך, זה גורם גם לאחרים להגיב ובאו חיים לעלון… במסגרת זו, כותבים – מאירקה בעד ההפרטה ואיתן.
• מושון הגיש שאילתה לקרולין ותשובתה של קרולין מגיעה גם כן.
• איל רפאלי מוסר דוח מועדת כלבים.
שבת שלום,
ויקסי


ברכות
לנעמה ורונן
לנישואיכם
לחני וויקטור
ולכל המשפחה
מזל טוב!
הלכתי ראיתי
קיצור תולדות האשלים
ורה ברזלי ישבה על המרפסת בשכונת המטע ושמעה את חריקתו המקדימה של האשל. היא הספיקה להימלט אל תוך דירתה. ענף ענק של האשל צנח (רק) על המרפסת. לא היו נפגעים.
בשנים הראשונות של רביבים, בטרם באו המים השפירים, נטעו בנוי פלפלונים, קזוארינות ואשלים.
האשל אינו זקוק להשקיה. אשלים "טבעיים" גדלים ביער רביבים שניטע ע"י ראשוני רביבים במימון הקק"ל. השקיית האשל מצמיחה נוף ענק ומדי פעם ניתקים חלקים מהעץ. לפיכך החליט אהרן נוה, כשהיה מרכז הנוי, לעקור את האשלים ולהחליפם בעצים אחרים.

בשנת 1971 נבנתה שכונת המטע. לקחו חתיכה מהמדבר הצחיח והחליטו לבנות עליה שכונה חדשה.
עד אז עברה גדר המשק מאחורי הבתים של השכונה למטה. הצחיחות הבהילה את הדיירים המיועדים שבקשו להשאיר את שדרת האשלים כמקום מוצל לילדים לשחק בו אחר הצהרים. ועדת תכנית, לאחר דיונים לא קלים, נאותה להשאיר את שדרת האשלים עד אשר יצמחו העצים שיינטעו בשכונה.
כרגיל, הזמני הפך קבוע והאשלים לא נעקרו אלא נהנו מהמים בהם הושקו השיחים שביניהם.

לפני מספר שנים שוב פנו דיירים מהשכונה והפעם בבקשה לעקור את העצים שמונעים מהם את השמש… מפאת יוקר העקירה העניין נדחה. עד שזיו יסעור הצטרף לצוות הנוי ובנה מתקן הגבהה ממנו גזם את העצים עד לגזע. חלקם התחדשו, ומהאחרים נשאר רק הגדם.

העקירה נעשתה רק בחלק הדרומי. חלקה הצפוני של השדרה עלה כפורח. מהשדרה ההיסטורית נותרו, יחד עם הגדמים, 10 עצים. התמוטטות אשל נוסף היא כנראה רק שאלה של זמן או סופה.
עדין

מהנעשה בחברת הילדים
"שלום וברכה לכל בית רביבים,
מזמן לא עדכנתי אתכם בנעשה אצלנו.
בתקופה האחרונה אנו נהנים משגרה בריאה, נעימה, ופעילה. באיוש הצוות העובד בחברת הילדים הושקעה מחשבה רבה והונהג נוהג לפיו הנכנסים לעבוד עמנו בחברת הילדים עוברים סדנת הערכה של משרד החינוך, מינהל חברה ונוער, בבאר שבע.

אני גאה להציג את הצוות המצוין של חברת הילדים:
בתלתון א'-ג' עובדות אתי אוחיון ומירב כהן.
בתלתון ד'-ו' עובדים רונית סויסה וויקטור ברנובסקי ומסייעת להם מיכל מהאולפן.
בזוגון הבוגר עובדת שרון פליישמן.
הדגש בעבודתנו כיום הנו על גיבוש הקבוצות וטיפוח הכיתות. כל הכיתות נצבעו והאווירה בהן נעימה מאוד.
עם חזרתם מבית הספר נהנים הילדים מפעילות חברתית, גיבוש, יצירה וספורט.
ימי שלישי ורביעי, בהם חוזרים הילדים מאוחר מביה"ס, הם בדרך כלל ימים של פעילות חופשית בכיתות, המאפשרת לילדים לנוח ולהירגע מיום הלימודים הארוך יחד עם חבריהם. יום שישי הוא יום המוקדש לניקיונות ואפייה, אלא אם כן מתקיימת פעילות מאורגנת אחרת או פעילות "שישכיף" אזורית מטעם מתנ"ס רמת נגב.

בנוסף לפעילות בכיתות מתקיימים חוגים והפעלות שלא בהדרכת צוות חברת הילדים:
אורנה חולתי מפעילה חוג קרמיקה לילדי התלתון הצעיר בימי ראשון.
חוג ג'אז בהדרכת מוריה בן עמי בשלבי הקמה, כך גם להקת חברת הילדים בהדרכת דקלה ועומר מגרעין עדר. דן מהאולפן מפעיל את ילדי כיתות ד-ו בחוג רוגבי מדי יום שני. כל המפעילים עושים זאת בהתנדבות, עם הרבה יוזמה וכוונה טובה. תודתנו להם על כך.

החל מכיתה ג' רשאים הילדים לגדל חיה בגידול אישי ב"חי נגב". הילדים המגדלים מקפידים להאכיל את החיות מדי יום, דואגים לניקיון הכלובים ומגלים מסירות ואחריות רבה. תודה לבני והדס שמאפשרים לילדים חוויית גידול נעימה.

החודש התחילה פעילות "שישכיף" האזורית מטעם מתנ"ס רמת נגב. ילדי ה'-ח' התארחו באורווה, נהנו משיעור רכיבה בהדרכת זוהר שר וצוותה ומטורניר כדורגל ומחניים במגרש.
ביום שישי שעבר נהנו ילדי א'-ד' מפעילות אזורית ברביבים שכללה שלש תחנות – פעילות באורווה, ב"חי נגב" ובמסיק זיתים. המגמה השנה היא לקיים חלק מהפעילות האזורית בישובים עצמם על מנת להעמיק את ההיכרות והגאווה היישובית והאזורית.
עד כאן להפעם, בברכת המשך פעילות מהנה ופורייה,
תהל זילברשטיין


מפנקסו של הרב"ש
שערים
עדיין יש בינינו אנשים שלא טורחים לסגור אחריהם את שערי החצר.
השער המזרחי המשמש את עובדי ענף, הזיתים והלול. שטח ג' פתוח כל היום,
לידו מזבלה שמושכת אליה בדואים.
האם צריך לקרות אירוע חריג כדי שאנשים ייקחו על עצמם אחריות?
שער מגרש גולדה. בשער זה משתמשים בעיקר ענף הזיתים וה"דייגים".
גם את השער הזה אין מי שטורח לסגור אחריו. מדי יום, אני אישית, נועל אותו
כ – 4 פעמים וכאילו לא עשיתי מאומה.
פעמים רבות נפתח השער גם לאחר סגירתו בידי השומר, על ידי תורני האכלת הדגים.
דרך שער זה נכנסות לעיתים מכוניות שנוסעות לאורך הגדר, ביניהן אף מכוניות של שכנינו.
החל מיום ראשון הקרוב, 7.12, בפעם הראשונה שהשער יימצא פתוח, יוחלף בו המנעול.
היציאה תהיה דרך השער הראשי (נא לנסוע עם טלפון נייד), אפשרות אחרת תהיה לקרוא
לי או לרמי ונבוא לפתוח כשנתפנה מעיסוקינו.
תאורת גדר
באזור האורווה יש תקלה בתאורה, שתתוקן כנראה עד סוף השבוע.
לכל ה"הולכים" על הדרך לאורך הגדר, בשעות החשיכה – רצוי ללבוש בגדים בהירים או
להצטייד בסרט מחזיר אור. לשומר שנוהג בדרך הצרה קשה לראות אתכם.

תודה לכל החברים שאכפת להם, מגלים ערנות ומדווחים על תקלות ונותנים עצות.
אמנון
תחזית אירועים באולם (נכון לעכשיו)
סרט, בשעה 21.30, אי שם באפריקה.

שישי 12.12
מחול, בשעה 21.00, להקת ענבל פינטו –
"בוביס". שלישי 16.12
הצגה, בשעה 17.30, הילד שאהב את הירח.

שלישי 23.12
קוסם, בשעה 10.00, קליוסטרו.

חמישי 25.12
הצגה, בשעה 21.00, קופסא שחורה.

רביעי 7.1.04
הצגה, בשעה 10.00, הרקדן.

שלישי 13.1.04
סרט, בשעה 21.30, להתראות לנין.

שישי 23.1.04
הצגה, בשעה 10.00, מר זוטא ועץ התפוחים.

רביעי 4.2.04
סרט, בשעה 21.30, האסונות של נינה.

שישי 13.2.04
הצגה, בשעה 21.00, לא קוראים לי רפופורט.

רביעי 18.2.04
מופע, בשעה 10.00, דן תורג'מן.

שני 23.2.04
הצגה, בשעה 17.30, פילים לא רוקדים בלט.

שבת 20.3.04
מופע, בשעה 10.00, אהרל'ה קמינסקי.

רביעי 24.3.04
ושוב, כל זה נכון לעכשיו… בהנאה, רפי
הדבר הבא
בכל גוף וארגון מתקיים תהליך צמיחה ושקיעה שהעקומה שלו
נקראת פעמון גאוס. (פעמון גאוס מבטא בפרופיל שלו את עקומת
הצמיחה, הפסגה והירידה). גם תרבויות וממלכות פועלות בהתאם
לתהליך הזה.

בחודשים האחרונים קיבוץ רביבים מוכר חלק מרבל לחברת
שמרוק האמריקאית.
הכסף מיועד למימון ההשקעות ברבל לשנתיים הבאות, עד שההכנסות של רבל
יוכלו לממן את המשך הפיתוח. לפי הגישה של שאולסקי, במחיר טוב כדאי למכור
את שאר רבל. במידה ומהלך כזה יקרה מחר או במהלך חמש השנים הקרובות,
ייתכן שהקונה יעדיף "לקנות" גם מעט מהמוחות של רבל ואת שאר הצוות והפעילות
יעדיף להפעיל ממקום אחר.

מה יהיה מצב קיבוץ רביבים בתקווה שנקבל הרבה כסף? יש כמה מטרות ראויות,
כמו מילוי והגדלת חשבונות הפנסיה, הקמת או השתתפות בבית אבות אזורי,
העלאת רמת החיים, טיול קבוצה להונלולו.
טוב, הבטחנו את זקנתנו, כייפנו וחזרנו ליום-יום. מנין תבוא הפרנסה הקשורה בינתיים
לפחות, לעבודה? מי יקלוט את עשרות חברי רביבים ושכיריהם?
לכן מן הראוי יהיה, בתום מימוש המכירה עכשיו, ובתום הריגוש של העוסקים בכך,
להפנות זמן ואמצעים כדי לבחון את "הדבר הבא", כלומר מוצר שיתאים ליכולות שיש לנו.
הרי גם רבל צמח מתוך ובאמצעות רביבים. לרביב יש תשתית טכנולוגית במגוון תחומים
שהאחרון שבהם הוא פיתוח. הביצה (שסתום) שהדוגרת רביב דגרה עליה, בקעה לאפרוח נמרי,
המתרוצץ כבר בכוחות עצמו. הגיע הזמן לתכנן הטלת ביצה נוספת ושיהיה בהצלחה.
שפר
פינת תרבות
לחברים שלום!
לאחר סיום שנה ראשונה של פעילות אגף תרבות הפנאי, אנו פונים אליכם, לקבלת
משוב לגבי פעילות התרבות בשנת 2003, במטרה לשפר את מגוון ותכני פעילות התרבות
לשנת 2004.
חולקו דפי משוב, בתאי הדואר, המיועדים לחברים, חיילים, צעירים ובני משק בשנת שירות.

אנא הקדישו מספר דקות מזמנכם למילוי דף המשוב. דעתכם והערותיכם ישמשו כלי עזר רב
לוועדה בתכנון ובביצוע בכל הקשור לתחום פעילותה.

חברים שלא קיבלו דף משוב יפנו לאייל רפאלי.

אנא, החזירו את הדף לתא תרבות עד ליום שישי 12.12.03.

בתקווה לפעילות תרבותית ענפה, פורייה ומעניינת לכולנו.
מ. אגף תרבות הפנאי וועדת תרבות

דוח ישיבת מזכירות רחבה מתאריך 27.11.03
סיום דיון והחלטה בעניין הסדרת שימוש ברכבים הצמודים לחברים
בהשתתפות: אלי גרול
חברים מתבקשים לעיין ולבחון את ההצעה הכתובה להלן ולחזור למזכירות בשאלות, הסתייגויות, הערות וכו' בהקדם האפשרי.
אם לא יהיו כאלה תוך שבועיים מיום פרסום ההצעה בעלון זה, היא תחשב למקובלת על כלל החברים ובכך יינתן האישור למימושה.

שימוש ברכב צמוד
א. הגדרה:
רכב צמוד הינו רכב הניתן לחבר באופן קבוע, לצורך עבודתו ברביבים או מחוצה לה. רכב זה ניתן לחבר ע"י קיבוץ רביבים או ע"י המעסיק החיצוני.
ב. הרציונאל והמטרות:
ועדת רכב מנסה זה זמן רב למצוא סידור אשר יאפשר ניצול כלי הרכב הצמודים לרווחת כלל חברי רביבים.
סידור כזה יגדיל את צי הרכב העומד לרשות החברים, בעיקר בסופי שבוע, חגים, מועדים וחופשות.
כמו כן יקטין הדבר את אי השוויון בין בעלי הרכב הצמוד לבין התלויים אך ורק בצי הרכב המקומי והתוצאה: ירד גם מחיר הק"מ לחבר.
ג. השיטה:
ועדת רכב והמזכירות הביאו שורה של הצעות להסדרת השיטה והדבר נדון בישיבות רבות. מכל ההצעות שעלו ונידונו, גיבשו חברי המזכירות הרחבה את השיטה כדלהלן:
1. הרכב הצמוד יעמוד, בראש ובראשונה, לצורכי העבודה של בעליו.
בכל זמן, שאינו זמן עבודה, יעמוד הרכב לרשות סידור רכב, בהתאם ובכפוף לתקנון ולדרישות בעל
הרכב הרשום. כל זאת בהתאם להחלטות רביבים משכבר הימים.
2. חבר בעל רכב צמוד, אם ינצלו לנסיעות פרטיות, ירשום את נסיעותיו, ועליהן יחויב כל חודש
בתקציבו האישי – כמקובל לגבי כל חברי רביבים.
3. חבר, בעל רכב צמוד, אשר מסיבות השמורות עמו, יעדיף לא לדווח ברישום חודשי על נסיעותיו
הפרטיות, יחויב אחת לשנה, בתקציבו האישי, בסכום השווה לממוצע הקילומטרים אותם נוסעת
משפחה במהלך שנה.
4. סכומי הכסף שיגבו ע"י שיטה זו, ישמשו לסבסוד מחיר הק"מ לכלל החברים.
הערה:
- סכום הק"מ הממוצע חושב לפי סך חברי רביבים המקבלים תקציב נסיעות במהלך שנת 2002
והוא עומד על 3028 ק"מ למשפחה.
- בחישוב ממוצע הק"מ למשפחה לא נכללו בעלי הרכב הצמוד.
- הסעיף בתקציב האישי הניתן לנסיעות, מאפשר למשפחה לנסוע כ – 2,300 ק"מ בשנה.

ד. מועד תחילת ההסדר:
ההסדר אמור להתחיל משנת התקציב 2004.
הסכום הממוצע ייקבע בתחילת כל שנה ע"פ הממוצע מהשנה הקודמת.

רשמה: מרים
דוח ישיבת מזכירות מצומצמת מתאריך 17.11.03
הצעה להגבלת מתן זיכויים עבור נסיעות

המזכירות ואגף שירותי קהילה מנחים את כל המוסדות הנותנים זיכויים על נסיעות
שאושרו על ידם, להגביל את הזיכוי לכמות הק"מ הריאלית.

נסיעות לבאר - שבע – מתן זיכוי עד 90 ק"מ.
נסיעות למועצה + משאבים – מתן זיכוי עד 18 ק"מ.
נסיעות למרכז - מתן זיכוי עד 330 ק"מ.
נסיעות לירושלים - מתן זיכוי עד 350 ק"מ.

רשמה: מרים

דוח ישיבת מזכירות מצומצמת מתאריך 24.11.03
קונדומים

קונדומים, ללא חיוב, ניתן לקחת החל מה –8/12/03, במקומות הבאים: כלבו, מרפאה,
מחסן בגדים (במגירה, בארון ה"לא מסומנים"), נעורים ואולפן.
זאת לתקופת ניסיון של חצי שנה.

רשמה: מרים
דוח ישיבת מזכירות רחבה מתאריך 13.11.03
ועדת חברים – הציגה ננסי פרחי
הרכב הועדה: מרכזת: ננסי פרחי
חברים: בלה בן-עמי, נמרוד פריאל, מנשה לוי, מרים אורנשטיין (מזכירה)

הועדה חדשה, התכנסה עד כה רק פעם אחת. אין פניות רבות. בדרך כלל הבקשות הן לעזרה פרטית.
הועדה עוסקת גם בנושא לימודי הנהיגה ואבדות של חברים.
הוחלט כי הועדה תהיה כתובת לחברים שיש להם קושי לפנות בעניינים אישיים למוסדות השונים.

ועדת הנצחה – הציגה מרים אורנשטיין
הרכב הועדה: מרכזת: מרים (זמנית עד שימצא מרכז קבוע)
חברים: בני אוסדון, רוני נוה, מאשה עמידן, רחל סבוראי, רפאל שפר

לועדת הנצחה אין היום מרכז. צ'ובה דרור התפטר לאחר שנים רבות של ריכוז הועדה.
לצ'ובה תודות גדולות על שנים של עבודה ומסירות.
מרים משמשת כמרכזת הועדה ומטפלת רק בדברים הכרחיים (למשל, טיפלנו בנושא נוהגי אבלות).
צוות איוש תפקידים עוסק בחיפוש אחר מרכז לועדה. עד כה, לצערנו, הצוות נענה בתשובות שליליות.

ועדת תכנון – הציגה נילי בר-און
הרכב הועדה: מרכזת – נילי בר-און
חברים: מיכל אקיאן, ואלה אופנגנדן, מיכאל ברנובסקי, פאולו, שמוליק עשת,
מייקל פריד, גיל רביב.

הועדה נפגשת בממוצע פעם בשבועיים.
הועדה עובדת כחצי שנה. במהלך התקופה נעשו מספר דברים:
1. נכתב ואושר באסיפה כתב המינוי.
2. הוקמו צוותים לפתרון בעיות ספציפיות.
לדוגמא: לנושאים שבתפר בין בינוי לבין נוי – פאולו, גיל ונילי.
צוות נוסף הוקם לעניין המחסנים בשכונת המטע.
3. הועדה נפגשה עם אסף קשטן בנושא תוכנית האב של הקיבוץ, תפקיד אדריכל הישוב והקשר בינו לבין הועדה (צורת העבודה).
4. דנו בפעילות השוטפת: חי-נגב, שכ' המצפה, שכ' הפיסטוק.

הועדה מאמצת לעצמה גישה של גישור בעיקר בנושאים אישיים. לשם כך היא מעונינת להכשיר
חבר מתוך הועדה שיהיו לו הכלים לגישור.
הועדה מוטרדת מאוד ממצב אחזקת המבנים בקיבוץ. הנושא הוא בעייתי כיוון שהועדה היא נטולת תקציבים לכן המזכירות צריכה לתת את הדעת על העניין.
הובהר כי נושא הדיווח לציבור לקוי וצריך לטפל בו בהקדם האפשרי, כולל פרסום בנושא היתרי הבניה.
ו. תכנון תדון ותחליט על המלצתה לשרטוט/ קביעת תוכנית אב חדשה לקיבוץ רביבים,
כדי שתכלול כל שהתחדש והתיישן בישוב וסביבתו, ותתווה צפי לעתיד.
ועדת חינוך – הציגה נגה יוגב
הרכב הועדה: מרכזת – נגה יוגב
חברים: חיה קולב, ורד גוטקה, מיכל פריאל, ג'קי ברזלי, פנינה פרץ-יסעור,
ניתאי פרץ (רכז נעורים), חן פלד (משקיפה), מרים (מזכירה).

ועדת חינוך מורכבת ברובה הגדול מחברים העוסקים בחינוך בהווה או בעבר, ומבעלי תפקידים.
בועדה צריכה להיות גם רכזת חבה"י, אך מכיוון שהיא איננה חברה ואיננה גרה ברביבים היא איננה משתתפת בישיבות. כמו כן מורגש חוסר בחברי ועדה עם אורינטצייה לנעורים.
ועדת חינוך נפגשת פעם בשלושה שבועות-חודש. משתדלת לעסוק בעיקר בנושאים
עקרוניים הקשורים למערכת החינוך: עבודת שבת בחבה"י, עבודת נערים, חונכים,
תקנים בחינוך, לימודים מחוץ לבית, פני חבה"י. כמו כן ועדת חינוך נדרשת לדון
ולהחליט בבקשות מיוחדות של ילדים והורים ולהתייחס להתנהגות חריגה של נערים שונים.
במהלך השנה ניסיתי לחבר את הועדה לתקציב אגף החינוך כדי שיהיה קשר בין ההחלטות
החינוכיות למגבלות התקציביות.

בתוך הועדה חברים שונים אחראיים על מספר תחומים: ג'קי ברזלי על החוגים וחיה קולב על
ליווי התלמידים הלומדים מחוץ לבית.
בכוונתי להרחיב מגמה זו שחברי הועדה הם גם שותפים בפועל בעשייה ובאחריות.

מה עשינו השנה?
- בני י"ב עברו ללינה בבתי ההורים. עדיין יש להסדיר באיזה שלב הטיפול בנערים עובר מאחריות
ועדת חינוך לאחריות ועדת בנים.

- חונכים אישיים במהלך יום הלימודים: ועדת חינוך החליטה שהיא רואה בחונכים בתוך בי"ס דבר בעייתי מאד מבחינה חינוכית ונטל קשה מבחינה כלכלית. בעקבות כך עברנו תהליך מובנה וארוך עם אותן משפחות שילדיהן למדו בליווי חונך. היום, מתוך 4 ילדים שלוו בחונך, נשאר ילד אחד.
לבי"ס משאבים הובהרה עמדתנו ויכולתנו הכלכלית וכעת אין פניות חדשות לחונכים.

- מעבר חבה"י לעבודה בתלתונים. (יש לציין שדמותה של חבה"י נמצאת כל הזמן בבדיקה ואנחנו מצויים בדילמה מה מתאים לנו היום).

- צמצום והגדרת המשרות וכוח האדם בכל המסגרות, מבית תינוקות ועד הנעורים:
בגיל הרך איחדנו גנון וצמצמנו בגננת אחת ושתי מטפלות, בגן ופעוטון
צמצמנו במשרה אחת. יש לציין שבגיל הרך גם המעבר לחמישה ימי
עבודה הוריד את הצורך להחזיק אנשים להחלפת הפסקה.
בחברת ילדים ירדנו משמונה מישרות לארבע וחצי.
בנעורים הגדרנו את הצוות כצוות של שני מדריכים, אשר כל אחד מהם עובד חצי מישרה.

- עבודת בני הנעורים בענפים – הייתה התרופפות בנושא. לאחרונה, צוות הנעורים ובראשו ניתאי,
לקח על עצמו להתמודד עם הבעיה. יש שיפור גדול בעבודת הנערים ואין היום כמעט נערים שאינם עובדים.

תוכניות לעתיד:
- לימודים מחוץ לבית: אנחנו בתהליך בדיקה וברור עם בי"ס אשל הנשיא ובי"ס משאבים
כדי לעצור את הזרימה הגוברת של יציאה ללימודים מחוץ לבית.
- עיצוב דמותה ודרכי עבודתה של חברת הילדים.
- העברת מערכת החינוך להתנהלות עסקית – דו"ח רווח והפסד.

פיני לחמן לריכוז ועדת שיכון – הצעת צוות איוש תפקידים בקהילה
בהתייעצות משותפת עם רויטל, הוחלט במזכירות שפיני יצטרף כחבר לועדת שיכון כדי ללמוד
על תפקידי הועדה. לאחר חצי שנה תובא בחירתו של פיני לריכוז הועדה להצבעה בקלפי.
רשמה: מרים


בריאותך חשובה לנו
עם התרחבות שירותי המרפאה האזורית, וכחלק מהעברת אחריות לבריאות – לחבר,
הגענו לסיכום עם בת שבע ורחל על פתיחת מוקד תורים לרופאים מומחים, כחלק מהשירות
במרפאה האזורית.

החל מה – 1.1.04, כל מטופל ממרפאת רביבים יקבע את מועד התור שלו מול המוקד במרפאה האזורית (אותו התהליך שנעשה היום בפיזיותרפיה).
צוות המרפאה ימשיך ליידע על הצורך במעקב אצל רופא מומחה.
קביעת התור, דאגה למידע הרפואי הנחוץ לרופא ותאום ההסעה - באחריות המטופל.

הסעות – ימשיכו להיות על חשבון המרפאה רק כאשר הן בשעות, ימים בהם אין סבבים.
במקרים אלו יש לידע את מיירה על תאריך ושעת התור והיא תדאג להסעה מרוכזת.
מידע רפואי – הכוונה לתשובות בדיקות שנעשו בהקשר לבעיה, דף רפואי המפרט בעיות
רפואיות וטיפול תרופתי. כל אלה, בדרך כלל, נמצאים בידי המטופל. במקרים שלא,
יש ליידע את המזכירות הרפואיות מה צריך.
ובהזדמנות זו – בקשה גדולה: בכל פניה למרפאה של קופ"ח, כולל רמת נגב,
יש לבוא עם הכרטיס המגנטי. ישנם מצבים בהם לא ניתן לקבל תשובות של בדיקות שנעשו,
ללא הכרטיס. בכל מקרה, הכרטיס המגנטי מייעל ומפשט את עבודת הרופא.

זכור/י – הופנית לרופא יועץ / דיאטנית / פיזיותרפיה בחרת להגיע לרמת נגב – דאג/י
לתאם תור מול מוקד התורים, להכין את המידע הרפואי הדרוש, לוודא את נושא ההסעות,
לקחת כרטיס מגנטי – להגיע בשלום ולחזור יותר בריא.
אילה



לפני שבועיים החלה ריקי בעבודת- חוץ, במחלקת המטולוגיה – אונקולוגיה
בבית החולים סורוקה, במסגרת של ½ משרה.
הימים, בינתיים אינם קבועים.
פגישות עם ריקי ניתן לקבוע דרך המזכירה הרפואית.
בהצלחה לריקי בעבודה בבי"ח סורוקה.

אורית העובדת קבוע במרפאה בימי א', תוסיף מעתה עוד שתי קבלות קהל.

בשלוש השנים האחרונות הורדו 42 שעות שבועיות של האחיות במרפאה.
הצמצום בכוח האדם היה בהנחיית המזכירות בגלל קיצוץ בתקציב (כזכור, היינו לקראת
שכירת אחות ואז נדרשנו לקצץ).
העבודה החלקית של האחיות במרפאה (אילה עובדת בבי"ס משאבים - 10 שעות שבועיות
וחרייט עובדת כאחות מרכז הקליטה – 12 שעות שבועיות) וכן תאום השעות עם שלושת
הרופאים שמקבלים קהל, עפ"ר בשעות אחה"צ והערב - מקשים מאוד הן על הצוות והן על הציבור.

אנו מודעים לכך שהאוכלוסייה מתבגרת והצרכים הרפואיים גדלים ואנו משתדלים להיענות לצרכים.

העיקר שנהיה בריאים
נרדה ארז
ו. בריאות
אי כשלון (זמני) למופת
הקיבוץ, היצירה המופלאה – הולכת ומתפרקת מנכסיה הרעיוניים-ערכיים, כמעט מרגע היווסדה.
הפיחות הזוחל הזה החל כשהופר השוויון בפעם הראשונה. מה זה היה? שרוך נעל פרטי? או שמא עותק פרטי של "כל כתבי קרל מרכס"?
מכל מקום וכדי לסבר את האוזן: מי שטען כבר אז, כשהגיעו למשל מכשירי הרדיו הפרטיים ל"חדר", שזהו תחילת סופו של הקיבוץ – צדק! רק מן הסתם הוא חשב שזה ייקח שנה-שנתיים בעוד שבפועל הקיבוץ איכשהו שמר על עצמו ועד לשנים הארונות כלומר,
כ 70 שנה! אי אפשר להסתיר את העובדה הזאת מעינינו. רק שאף אחד מאיתנו לא יודע, ממש כמו אז, כמה זמן הקיבוץ יישאר קיבוץ. קשה להיות אופטימיים כשפוגשים יום-יום את המציאות דרך מפגשים אישיים, העיתונות ואף לטלוויזיה הגענו שלא בטובתנו.
ובכל זאת אסור לומר נואש: יש מקום, בחברה הישראלית, לצורת חיים שיתופית אולי יותר מתמיד ולכן צריך לאסוף את כל ההסכמות על חיינו השיתופיים, להגיע למכנה המשותף הרחב ביותר האפשרי, ועליו להתעקש.
לא כדאי לנו לנהל מלחמות מיותרות, סוחטות אנרגיות חברתיות, על דברים לא עיקריים.
כך צריך לראות את מעשה הפרטת המזון: בואו ונראה איזה רוב (אם בכלל) יש להפרטה המוצעת. אם יש לה רוב מוצק, לא כדאי, גם למי שחושב שזה סוף הקיבוץ (ראה להלן) לנהל מלחמת מאסף.
אני, שמאמין בשיתוף ושייך לקבוצת החברים הרוצים לראות את הקיבוץ השוויוני כפי שהוא עכשיו, ללא שינויים מהותיים, חושב שההפרטה לא תשנה באופן מהותי את יסודות השוויון. בעיני זהו צעד טכני-ניהולי שבא לייעל ולעצור את הבזבוז. אם צביקה מזרחי מדווח לנו, שבכל הקיבוצים שבהם ליווה את תהליך הפרטת המזון נחסכו מיד (!) למעלה מ 30% מהוצאות יום הכלכלה – דייני. קשה לראות את הבזבוז וחוסר השליטה. כיצד מערכת, חירף גודלה (יתרון לגודל) ממשפחה בודדה, מצליחה לבזבז סכומי עתק במקום לחסוך?
מתנגדי ההפרטה טוענים שיש פתרונות שלא נוסו, לצמצם באופן דרסטי את הבזבוז. וכי לא ניסינו הכל? לא עמדו האקונומיות בפרץ ו"שיטרו" כנגד "המעמיסים"? זה אפשרי? אנחנו רוצים שיפטרלו אחרינו? מוטב כבר שיחייבו מאשר ינהלו מעקבים! אז מה לא נוסה עדיין?
ובכל זאת צריך לתת הזדמנות לחבורה, שמחפשת דרך טובה יותר, להציע את הצעותיה במקביל והציבור יבחר בין שתי החלופות.
תמיד קיימת האפשרות שהרוב טועה. הוא בטוח ביתרונות הקיבוציים של ההפרטה ואינו חושש ממנה או מנביאי הזעם נגדה. אני מציע לרוב הזה (אם אכן יש רוב כזה) להודיע למתנגדים, שאם אחרי תקופה של שנה, הרוב הזה, שבעטיו נעשתה ההפרטה, יהפוך למיעוט – נוכל לחזור בנו (למרות המחיר).
במילים אחרות: אם ההפרטה תיכשל ותתגשמנה נבואות הזעם – נחזיר את הגלגל אחורה ולא ניגרר הלאה כושלים ונכשלים.
מאירקה


שאילתה - חיסול ארוחת צהרים - מתי?
אחרי מעקב ארוך שלי ושל כמה חברים, ואחרי התנסויות קשות של המורות,
התלמידים והחברים החוזרים ב 14.45, אני חושב שהגיע הזמן לשאול:

למה צריך להתחנן בכדי לקבל ארוחת צהרים!
למה ממהר "הצוות" לקום ולחסל את ארוחת הצהרים עוד לפני שהאוכלים התיישבו לאכול!
למה צריכים החברים והילדים המגיעים מאוחר להתחנן לאוכל או להתחנן למנה שנייה?
למה צריכים המאחרים לקבל את שאריות האוכל המוגש בזלזול, קר ולפעמים גם לא אכיל?

נכון שאנו לא בהפרטה, עדיין, אבל בגלל זה צריכים המאחרים לקבל התייחסות משפילה שכזאת?
האם בשביל שירות טוב צריך לשלם?

הצעה לעתיד: אפשר שמישהו מהעובדים יתחיל בשעה 09.00 ויגמור את היום בשעה 16.00,
כך שיהיה זמן לחכות עד 15.30 לפחות ולא לתת לאוכלים את ההרגשה שהם מפריעים!
צריך להבין ששם המשחק זה שירות! ושירות צריך להיות מושלם!
בתקווה לימים יותר טובים, מושון

תשובה לשאלות של מושון

אני מוכרחה להגיד שקשה לי להתחיל לענות על השאלות של מושון כי כמות העוינות שעולה
מצורת הצגת השאילתה, משאירה אותי ללא מילים. אבל בכל זאת אני חייבת לענות.

• ארוחת הצהרים מוגשת לחברים כל יום עד 13.30. במשך שנת הלימודים אנחנו ממשיכים
להגיש אוכל לקבוצות ילדים שמגיעים בשעות משתנות בין 13.45 ועד 14.50, 6 ימים בשבוע.
בכל יום שאין מנה מתאימה לילדים (לפי דעתי), אנו מכינים להם מנה מיוחדת כמו טבעות עוף, נקניקיות, בורקס וכו'. אנחנו שומרים בארון החימום דברים מהתפריט של אותו יום, כמו פירה, אגרולס או לביבות ושידוע לנו שהילדים אוהבים. ביום של פיצה אנחנו אופים את הפיצות שלהם רק לקראת בוא הילדים. אם נשאר פיצה, אנחנו שומרים אותה רק לילדים ליום אחר.
לצערי, הרבה פעמים אחרי השעה 13.30, חברים באים למלא שקיות אוכל "הביתה" ואפילו שמסבירים להם שזה אוכל ששמור לילדים, זה לא מונע מהם לקחת כמה שבא להם. אני חוזרת ואומרת שארוחת צהרים לכל הציבור היא עד 13.30. בהתאם לכמות האוכל שנשארת בשעה זו אנו מתארגנים עם הכמות והמבחר שמשאירים לילדים. כל האוכלים שמגיעים לאכול אחרי 13.30, לוקחים מהאוכל שנשאר לילדים.

• 2 – 3 עובדים נשארים כל יום עד 15.30. צוות החינוך לא מגיע אף פעם לבדוק מה קורה עם אוכל לילדים לקראת בואם ולא עוזרים להשאיר את אזור הילדים נקי לאחר הארוחה.
רק ניקוי השולחנות לאחר שהילדים סיימו לאכול לוקח כ 20 דקות, בימים שכל הילדים מגיעים ביחד,
וזה לא כולל ניקיון מתחת לשולחנות, שבלית ברירה משאירים למחרת בבוקר.

בכל מקרה, נבדוק את עצמנו ונכניס שיפורים איפה שצריך.
קרולין וצוות ענף המזון

הפרטה
בעלון רביבים מס' 2245, מהשבוע שעבר, הופיעה רשימת שמות חברים
האמורים להביא הצעה אלטרנטיבית להפרטת המזון.
הועדה להפרטת המזון, השקיעה עבודה רבה במשך שנה, על כך מעידה החוברת שפורסמה.
מן הראוי היה שועדה אלטרנטיבית תפעל במקביל לועדה להפרטת המזון.
אך טוב מאוחר מאשר בכלל לא.
יש לתת לועדה שבאה ביוזמה מחברים, להציג אלטרנטיבה משך זמן סביר ולהעמיד
לרשותה כלים הנדרשים לצורך זה, כגון תחבורה לסיור במשקים ללא הפרטה שהתייעלו
והביאו לחיסכון ובטיב הארוחות המוגשות.
י. שמש

על הפרטה ובכלל...
לאחר שני חוגי דיון בנושא, שיחות הפרטה אין סופיות שהשתלטו על כל פיסת זמן אפשרית בחצר בח"א ובחדרי החברים, אני מוכרח להודות שזו ממש סוג של פעילות חברתית תרבותית שחסרה לי והתגעגעתי אליה מאד.
פגשתי אנשים שזה מזמן לא נפגשנו. י. בבחינת: "שלום, אני גר כאן, נעים להכיר...."
שמעתי, הקשבתי, השמעתי והתווכחתי, מה אומר? ממרומי בגרותי המתקדמת, פשוט נהניתי ואהבתי את השעות האלה.
מעבר ל"בעד" וה"נגד" הסתבר לי שוב (בפעם המי יודע כמה) שלגור ברביבים זה להשתייך לקבוצה דעתנית, פעילה, עם אמירות (לכאן ולכאן) עם חששות שיקולים ותקוות, בקיצור, חבורה שאינני מכיר היום, אחרת... בה הייתי רוצה לחיות ולתכנן את עתידי וביחד.
הסתבר לי שהבית האחרון בכתיבתה (שירתה) של דליה כהן בעלון האחרון, קולע בדיוק לדעתי ותקוותי,
"כי לא תועם האחריות ההדדית, הקשב / החברות והאפשרות לתקן.
כי הלב הזה הפועם (של הקהילה שלנו) / ינשום יפעם ונחייה חיים ראויים"...
אוסיף עוד, במעט יותר אמונה בעצמנו ובנבחרינו ובמעט יותר סבלנות, נצליח לדעתי, גם בתקופה הזו, המעט מפחידה ועמוסת אי הוודאות, להשכיל ולמצוא את הדרך כן לשלוט בשינוי המתמיד בחיינו ובביתנו שכן דוגמאות להרמת ידיים וקריסה, יש כבר מספיק מסביבנו (בחברה הקיבוצית ובכלל..).

בואו שוב וביחד, נגייס את הטוב המאמין המחייך והרוצה שבתוכנו ונצעד לתהליך המוצע ברגל ימין בוטחת, שכן אין לי ספק שבגישה חיובית טמון חלקה הגדול של הצלחת התהליך כלו,
ביכולתנו לעשות זאת ובהצלחה.
איתן
המלצה – שני ספרים מאת מיגל דליבס
"התמימים הקדושים"
"מכתבים לאישה אלמונית"


"מיגל דליבס הוא ללא ספק מחשובי הסופרים הספרדיים במאה ה20-. דרכו הספרותית העשירה והענפה משתרעת על פני יותר מחמישים שנה של יצירה. דליבס נולד בשנת 1920, וכתב עד היום יותר משישים ספרים בתחומים מגוונים כמו יחסי אנוש, מחאה חברתית, סיפורי מסעות, צייד, דייג, פובליציסטיקה ואוטוביוגרפיה" (רמי סערי – הארץ)

"התמימים הקדושים" הרומאן הנפלא של דליבס – מהגדולים שבסופרי ספרד, מוכר למקצת הקהל הישראלי בזכות העיבוד הקולנועי, המשובח כשלעצמו, שביים מריו קמוס (1983) עם פרנצסקו רבל בתפקיד הבלתי נשכח של עזריאס השוטה (שהם סמיט – מוסף ספרים – הארץ).

ובכן, כשהעין נופלת על ביקורת של המבקרים הנ"ל, אין צורך להתלבט. אם זו ביקורת טובה צריך רק לקחת את הספר ולקרוא ואם היא קטלנית – אל תתאמצו להשיג את הספר.
נחזור למיגל דליבס.
למרות היותו סופר פורה ביותר, לעברית תורגמו עד היום רק שתיים מיצירותיו. "התמימים הקדושים" (תורגם לעברית פעמיים) ו"מכתבים לאישה אלמונית". נדלג איפוא על השאלה למה זה כך או לפי מה קובעים מה לתרגם וכמה, אבל כן חשוב לומר למה כדאי לקרוא את אלה שתורגמו זה מכבר.
מדובר בשתי יצירות שונות מאוד אחת מרעותה – "התמימים הקדושים" נוגעת בגורלם המר של אנשים עניים ומנוצלים, תוך עיצוב דיוקנם האפל והמרושע של המנצלים. "מכתבים לאישה אלמונית" הוא סיפורו של אדם בודד המנסה, בדרכו המקורית, להיגאל מבדידותו.
אבל מלבד סיפורי המעשה הלוכדים את הקורא במילת הפתיחה ולא כל-כך משחררים אותו לדרכו במילת הסיום, יש איכות מיוחדת לדרכי המסירה של דליבס. הוא מקפיד להיות נאמן ללשונם של גיבוריו ולרגשותיהם וכך מאפשר לקורא לפתח יחס מאוד ישיר לדמויות – לטוב ולרע. הרושם המתקבל הוא כי לפנינו סיפורים פשוטים על הדברים הכואבים והיפים גם יחד שהם מנת חלקם של בני אדם במקום בו הם חיים.

אך תוך כדי המסירה השוטפת צוברים הסיפורים משמעויות המתהוות, כאילו במקרה, כמו הקשר הלא מוצהר בין "התמימים הקדושים" – הורדוס המלך והרודן פרנקו.
או הקשר, הקומי והאירוני המתבקש, אם גם הלא כתוב, בין הכותב לאישה האלמונית, לבין השתלשלות היחסים בין דון קיחוטה ודולצינאה.
ברגע שמזהה הקורא את התשתיות התרבותיות המונחות ברקע של הסיפורים הפשוטים, העניין בהם מתעבה ותמונת עולמם מתרחבת לממדים כלל אנושיים. אל תחמיצו,
חנהל'ה

מועדת כלבים
חיסון כלבים/חתולים
ביום ג' 25.11.03, נערכו חיסונים נגד כלבת, ע"י וטרינר המועצה. רוב הכלבים/חתולים חוסנו. בעלי כלבים/חתולים שעדיין לא חיסנו את מחמדם, אנא, צרו קשר עם הוטרינר לקביעת זמן חיסון. חיסוני כלבת לכלבים – חובה, לחתולים מומלץ כל שנתיים.

נשיכות/תקיפות
במוצ"ש 22.11.03, נערכו שיחות עם בעלי כלבים שמחמדם היה מעורב במקרי נשיכה/תקיפה.

הבהרות במקרה נשיכה:
יש לדווח מיידית לאייל רפאלי.
האדם שננשך חייב לנסוע למשרד הבריאות לבדיקה ודיווח האירוע (חוק מדינה).
בעל הכלב חייב להסגיר את כלבו למאורת כלבים מורשית, בתוך 24 שעות ממועד הנשיכה (חוק מדינה), ללא קשר אם הננשך דיווח למשרד הבריאות.

פרטי מוסדות:
משרד הבריאות ב"ש: שולי 6464718 – 08
יום א' – ה' 08.00 - 15.00 , יום ו' 09.00 – 10.00
תחנת הסגר ב"ש: עמרם 6270099 – 08, רח' המכונאי 7 עמק שרה.

וטרינר המועצה: ד"ר אלי שוורצמן פלא. 738780 – 051
שעות קבלה במועצה: עד לזמן זה משתנים ימי ושעות הביקור במועצה,
אנא עקבו אחר הפרסום בלוח המודעות בח"א.

לציבור בעלי הכלבים
עקב תלונות חברים, להזכירכם:
כלבים לא יימצאו באירועים תרבותיים וחברתיים.
כלבים לא יימצאו בתחום כניסות לחדר האוכל.
כלבים יהיו סגורים או קשורים בשעות החשיכה.
כל בעלי הכלבים ה"חדשים", שלא מלאו את פרטי מחמדם, מתבקשים לפנות לאייל.
חל איסור מוחלט על כלבי אורחים להסתובב חופשיים, כנאמר בתקנון.
ועדת כלבים

"ימי החנוכה" 19.12 ליל שבת
חברות וחברים מוזמנים להביא ממטעמיהם
עבור שולחן טעימות – "מטוגנים" מתוקים ומלוחים
של עמים ועדות (סופגניות, דונטס, ספנג', לביבות וכו').
המעונינים יפנו במהלך השבוע הקרוב
לסמדר יסעור טלפון 2221, ויבואו על הברכה.
תודה!
הנחות נוספות בהום סנטר
החברים באו…
בשני מחזורי חוגי הדיון בנושא הפרטת המזון, השתתפו כ – 250 חברים. ההדים היו מצוינים – שיחות חבריות על מגוון נושאי חיינו המשותפים. אין ספק שההשתתפות הגדולה מעידה על הצורך של החברים במפגש, בשיחה משותפת. צריך לארגן חוגי דיון יותר מאשר פעם אחת בעשור.

כשיואי ועודד לחצו ידיים
זה קרה במחזור השני של טיולי זקני רמת נגב, בהדרכתו הנחמדה והעניינית של אדם ממצפה רמון, כשבוצי ועוד חברים משלימים. ארזה ובוצי - שהחליף את אריקה חולה, היו אשר על הארגון. הטיול התרכז בעיקרו לאורך קו הגבול עם מצרים והסתיים בביקור במצפה רמון, שכלל גם ירי בחץ וקשת, בו הצליחו עודד מרביבים ויואי ממשאבי שדה לפוצץ את הבלונים שהיוו מטרהלחיצים. רוב האנשים חזרו מרוצים מיום טיול זה.

ספ-אשל
עתון בית ספר "אשל הנשיא" מס' 1 – 2003, הגיע אלי בדואר, מנכדתי יסמין רביב שיחד עם מוריה בן עמי, עורכות אותו. לשתיהן כתבות בעיתון – על תלבושת, דמוקרטיה, ספורט ועוד.

גשמים ירדו ברביבים
כבר 4 פעמים ירד החורף גשם ברביבים: באוקטובר ירדו 1,5 מ"מ, בנובמבר ירדו 0.3 + 0.7 + 0.1. עכשיו סוף שבוע ראשון של דצמבר וכבר יש לנו 2,6 מ"מ. האם ככה אפשר לבנות מדינה?

איפה אתה ברבור שחור?
ברבור שחור ויפה נעלם / נגנב מחי-נגב. מילא לגנוב מחשבים, אבל ברבור?

סדרנו לך עוד אייטם לחמור…
כך בשרו לי שני אנשים שספרו על שריפה קטנה שפרצה באמפי של הנעורים בבוקר יום ד'. נשרפו ספות ישנות (עם העכברים שבתוכן) ועוד גרוטאות. נגרם נזק לחשמל ולגג הסככה.

תוכנית חדשה למצפה רביבים
ביום רביעי 26.11 ביקרו תלמידי כיתות ז' ח' במצפה רביבים. הביקור היה במסגרת בניית תוכנית חדשה למצפה ע"י המכון למורשת בן גוריון, כאשר קדם לביקור שיעור כפול בביה"ס, שהכניס חיים חדשים לתוכניות הקיימות. תלמידי כיתה ז' חזרו עם חוויות יפות ואילו תלמידי כיתות ח' הרגישו שלא חודש להם רבות. בכל מקרה שתי הקבוצות שיבחו את המדריכים.
מתוך מידעוני מס' 12
מתנה מקורית
השבוע טיפלה מוניקה הקוסמטיקאית בשתי חברות, שקיבלו את הטיפול כמתנה לרגל אירוע חגיגי. אפשר ודאי גם עיצוב שיער ועוד. נחמד ומקורי בימים טרופים אלה.

מפקד התושבים
שכרו דירה: מאירה ארנולד ואיציק בן-בניסטה. תושב חדש: יוסי צייטין, חונך של לירון חסון. ברוכים הבאים. סיימו שהותם: קיקה גולדין, שחי אצלנו וברתמים חמש שנים ועבד ברביב. אריה דובין, בוגר אולפן ששירת בצה"ל וחי כאן כתושב במשך שנה. דרך צלחה.
mazkirut@revivim.co.il  קיבוץ רביבים ד.נ. חלוצה 85515, טלפון: 086562511, פקס:086562240