עלון קיבוץ רביבים
עלון קיבוץ רביבים 28/11/03
מס' 2245

העלון כקובץ word
עלון כקובץ WORD
הוצאה אינטרנטית מנשה לוי ml3@netvision.net.il
מעלון לעלון
• בשער קריקטורה של שמוליק כץ מקיבוץ געתון. זוהי אחת מסדרת קריקטורות שצייר ובהם היבטים שונים על ההפרטה. את הציורים קיבלנו ישירות ממנו והם חיכו למועד הזה.
• בעצרת האזכרה לגולדה מאיר, במלאת 25 שנה לפטירתה, דברה, בין היתר, שרה רחבי, בתה. אנו מביאים בעלון את דבריה, כפי שנאמרו, בשלמותם.
• עוד בנושא הפרטת המזון – בעלון הזה כותבים רפי עמידן, פאולו ודליה כהן.
• כבר זמן רב, שלא התאפשר לי לצאת לסיור עם שאול לוי, מזכיר המועצה, וזאת מסיבות אובייקטיביות. נכון שהסיורים הם שטחיים ולא עוסקים בנושאים ביסודיות, אבל הם מהווים הצצה לשורה של אתרים ומקומות, בהם מתרחשות חדשות. הרעיון הוא להביא מידע לחברים לגרום להם לטייל לפחות לחלק מהמקומות.
• בעלון החלק השני והאחרון של סיכום פעילות הועדות בפני המזכירות הרחבה.
• עדין ממליץ לנו על ספר.
• ישי על הסדר עם פלאפון.

שבת שלום,
ויקסי

ברכות
לננסי וחיים פרחי
ולכל המשפחה
מזל טוב!
להולדת הנכדה
בת לחדוה וחזי


ברכות
למתגייסים לצה"ל
רוני בקר
גיא יסעור
מיכל כהן
צאו בשלום
ושובו בשלום!
הקשר בין גולדה לקיבוץ רביבים
דבריה של שרה רחבי בעצרת האזכרה לזיכרה של גולדה


(חשבתי לספר על כמה ביקורים של אמי, גולדה מאיר, ברביבים).

הקשר של אמי לרביבים התחיל עם בואה של קבוצת "שדמה" למשק, בנובמבר 1945. גולדה הייתה אז חברת הועד הפועל של ההסתדרות, ומסוף יוני 1946 (אחרי "השבת השחורה"), חברת המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית.

תחבורה מסודרת לרביבים לא הייתה אז. (אני מזכירה לצעירים שבינינו שהיה זה בימי המנדט הבריטי, באר-שבע הייתה עיר ערבית, ורביבים – למי שחי אז במרכז הארץ – הייתה ב"סוף העולם"). פעם-פעמיים בשבוע הייתה מגיעה המשאית מ"ראשון" נהוגה בידי שמוליק איסקוב ומביאה דואר, אספקה וכביסה נקיה.

ביום שידעתי שאמי אמורה להגיע, בשעה המשוערת, הייתי משקיפה מן המגדל (בנקודה הישנה כמובן) אל דרך העפר שהובילה מביר-עסלוג' עד שהייתי מבחינה תחילה בענן אבק מתקרב והולך ואחר כך במכונית השחורה שעמדה אז לרשותה.

פעם אחת היה קצר בתקשורת בינינו ודרכינו הצטלבו. אני נסעתי לתל-אביב לשבת, ואמי הגיעה לרביבים ביום ששי לפנות ערב. אכזבתה הייתה גדולה, אך לא היה מה לעשות – בשעה כזו אי אפשר היה לחזור צפונה – והיא נשארה ללון. החברים אירחו אותה יפה, ואחרי ארוחת הערב ביקשו ממנה למסור מה שקראו אז "אינפורמציה" על הנעשה בתנועה ובישוב.




אמי הייתה, כידוע, חברת מפא"י ורוב חברי רביבים היו אנשי התנועה-לאחדות העבודה, שהייתה "שמאלית" יותר, אבל גם "נצית" יותר. התקיימה איפוא שיחה, והתפתחו חילופי-דברים חריפים למדי, שבלט בהם ברוב להט יאיר ינוב.

ניסיתי בימים אלה להיזכר מה היו אז חילוקי הדעות בתנועה. ובכן, יש עניינים, כגון האהדה לברה"מ, שאיבדו במשך השנים מן הרלבנטיות שלהם. אבל מעניין שככל שהדברים אמורים בתוכנית החלוקה של אותם ימים (כלומר חלוקת הארץ למדינה יהודית ומדינה ערבית) הרי התנועה-לאחדות-העבודה הייתה נגד חלוקה (למעשה נגד מדינה). במונחים של ימינו, אם כן, ה"שמאל" של אז היה בעד ארץ-ישראל השלמה. מתהפוכות ההיסטוריה.

היו גם ביקורים בתקופות של מתח בטחוני. אמי בקרה ברביבים ערב מבצע סיני, שההכנות לקראתו היו חשאיות. צ'ובה, מכל מקום, שהיה אז מופקד על הביטחון, הרגיש "באוויר" שמשהו עומד להתרחש ואמר לגולדה: "זה 'מריח' לי לא טוב; האם יש טעם, לדעתך, להכין את המקלטים?" והיא ענתה: "אני במקומך הייתי עושה זאת". וזה הספיק.

בזכות קשרי הידידות של אמי עם הכנר איזאק שטרן, זכתה גם רביבים בשני קונצרטים נפלאים של שטרן – האחד, ב1961 (עם הפסנתרן יוג'ין איסטומין והצ'לן לנארד רוז) נערך בבית אליהו, כשהאולם משמש במה והקהל יושב על חבילות קש על הדשא. על הקונצרט השני אני קוראת מעלון המשק של ינואר 1970: "ליל שבת האחרון עמד כולו בסימן ביקורם של ראש הממשלה והכנר איזאק שטרן במשק. כבר בשעות אחר הצהרים רבתה התכונה, כאשר הילדים התאספו במגרש הכדורסל, שם עמד לנחות ההליקופטר שהביא את האורחים." קונצרט זה נערך בחדר האוכל.
ורביבים גמלה גם היא לגולדה על יחסה ועזרתה לקיבוץ. ב-1971 , במלאת 50 שנה לעלייתה של אמי לארץ, הפיקה רביבים, בניצוחו של אברהם קלוסקי ז"ל, מעין ערב של "אלה הם חייך", שנכח בו גם בן-גוריון. היה זה מופע מרהיב, בהשתתפותו של עזרא דנין, שסיפר בסגנונו המיוחד והמקסים על פגישתה של גולדה עם המלך עבדאללה בעמאן שלושה ימים לפני סיום המנדט הבריטי ופלישת מדינות ערב לארץ. השתתפו גם אהוד אבריאל, נחמה ליפשיץ ואחרים שסיפרו מעלילותיה של גולדה בתחומי פעולה שונים.

אסיים בביקורה האחרון של אמי ברביבים, בקונצרט שהתקיים באולם הזה לרגל יום הולדתה ה - 80 . היה זה חודשים ספורים לפני מותה. אקרא כמה שורות מדבריה באותו ערב:

" כאן עומדת לפניכם אשה כבר לא כל כך צעירה, ויושבים פה באולם ידידים אישיים, קרובים מאד, יקרים מאד. ומצאתי לנחוץ לקחת מספר רגעים רק להגיד לכם, לכל אחד ואחד לחוד, שאני מודעת לזכות הזאת. אינני מקבלת את הערב הזה כדבר המובן מאליו, אלא כמתנה גדולה. כשם שכל חיי היו סלולים במתנות גדולות, יקרות, וכולן שמורות אתי בלב בדמות זו או אחרת של חבר או חברה, או קבוצה זו או אחרת. ולכולכם יחד תודה ושלום."
תודה ושלום.

סיר הבשר
קיבוץ זה לא מטרה. קיבוץ זה אמצעי למטרה שהיא חיים טובים
יותר ונורמלים יותר לאנשים שהעניין מתאים להם. כדאי להבין
ולדייק בסיסמאות.
כשאכלנו חצי ביצה לארוחת בוקר זה היה קיבוץ. כשלא היה קפה
בכלל בחדר האוכל זה היה קיבוץ. אני לא מתגעגע לזמנים ההם ומצב
האוכל בחדר האוכל לא עושה קיבוץ. אם יש היום תנאים לאכול בבית
וזה מה שחברים בינינו רוצים, באופן קבוע או זמני, שיהיה להם בתיאבון.
הפרטת האוכל היא לא מטרה להרס הקיבוץ, היא אמצעי של כורח המציאות:
לא יתכן שמי שלוקח אוכל מהאבוס בחדר האוכל, יחשב וירגיש כגנב, ולא יתכן
שמי שקונה מוצרים לאכילה או לבישול בבית ישלם גם עבור הארוחה שהוא לא
אוכל בחדר האוכל.

שמעתי טענות שונות ומשונות נגד ההפרטה, נדמה לי שהטענה העיקרית היא שהתקציב
המוקצב לחבר לא מספיק.
מניסיונם של אחרים ידוע, שמהיום שהמזון יופרט, המטבח ישלם כרבע פחות לספקי המזון.
אני מציע להחליט שבשנה הראשונה להפרטת המזון, יחולק הסכום שייחסך כתוספת לתקציב
החברים ולא לשום מטרה אחרת.

ככל שנשמור כולנו על תקינות השיטה, יועבר יותר כסף לתקציבנו, ל"שביעות" רצון כולנו.
רפי
תחושות בלתי מבוססות, אלא על תחושות החיים
כן, הלוך נלך, שיירה ארוכה,
נשים, זקנים, גברים וטף.
הלוך נלך, ונצא מ"גן העדן".
כי איננו יכולים עוד להישאר בו (כנראה),
כי השעה התאחרה לנו מאוד (כנראה).
נלך אל רביבים קצת שונה (הלואי ולא יהיה גרוע יותר).
לא גורשנו רעים,
זאת הדרך שיכולנו לבחור (אולי)
בשנת 2004 לספירה.
כי השעה כבר מאוחרת –
כבר לא ערומים, כבר לא ממש
לא יודעים.
על גופנו הכסות –
אולי גם אנחנו מעט נשתנה (לא רק רביבים שלנו)
ובתוכנו ראשית הידיעה.
ונותרות גם נחמות:
זהו ביתנו, הבית שאהבנו (וכל שבו בנינו)
עצים וצמרות בו,
שבילים, ועננים שטים בשמיו.
גגות, גגות של בתים, וחגים בו קטנים.
שקיעות וזריחות, הסתיו וכל געגועיו.
אנשים מוכרים שידענו.
זהו הבית הירוק, היפה (שהקמנו)
הרוחש לנו אמון וקרבה.











ויש נחמות:
נתחיל ונפגוש דברים חדשים (עם פחות ופחות חרדות).
נתנסה בלחיות לפי היכולת שלנו (המצב האמיתי שלנו),
נצעד קדימה (אולי לא נמעד).
הן בצד השביל, ליד שדות קצורים (ושלף)
מחכה לכל אחד, לפעמים, פרח קטן, אגלי טל זעירים,
טיפות של אור (צינת הבקרים)
ותקווה:
כי לא תועם האחריות ההדדית, הקשב,
החברות והאפשרות לתקן.
כי הלב הזה הפועם (של הקהילה שלנו)
ינשום, יפעם ויחיה חיים ראויים.
דליה כהן

הצעה נוספת לשיפור ענף המזון
לחברי בית רביבים שלום רב!
לאחר עיון ובדיקה של ההצעה להפרטת המזון ברביבים, הגענו למסקנה שההצעה
אינה משרתת את הציבור ותגרום לקושי גדול לחבר לעמוד מול המציאות החדשה,
מצב שיכול להוביל לשרשרת של שינויים נוספים שישפיעו על אורח החיים שלנו ברביבים.
כתוצאה מכך, ומכיוון שלא הוצגה אלטרנטיבה אחרת, פנינו למזכירות רביבים בבקשה
להגיש הצעה נוספת.
למטרה זו אנו מבקשים מכל חבר שיש לו רעיונות בנושאים, שיפנה אלינו, מכיוון שמאוד
חשוב לנו לשמוע מגוון רחב של דעות.

פאולו
ננסי פרחי, ארנון שחר, רינה גלילי, יואל דה מלאך, אורי יוגב, רענן יסעור, נדב פרץ,
אייל רפאלי, יעל פרץ, רענן ברנרס והחתום מעלה.
תוצאות הצבעה
תוצאות הצבעה בפתקים שהתקיימה ב – 22.11.03 – 21
הצביעו 140 חברות וחברים.

לצוות להחלפת המזכיר נבחרו:
מרכז – גיצי פרידברג
חברות בצוות – ברוריה טאובה וחגית דולינסקי

ספרה: מרים אורנשטיין
מרביבים לביר מלכה
אחרי הפסקה ממושכת, יצאתי שוב לסיור עם שאול לוי, מזכיר המועצה.
המטרות שהצבתי לסיור היו קודם כל לראות מה חדש, עם דגש על: "איך מתפרנסים אנשים ברחבי המועצה" – משימה יומרנית מאוד למסגרת של שלוש שעות סיור, מרגע היציאה ועד רגע החזרה. אבל – זה הזמן שעמד לרשותנו ולכן בפועל הייתה זו הצצה לכמה נקודות במועצה, שהשלמה להן תבוא בסיורים הבאים.
עברנו ביעף דרך כמהין, יישוב שרוב פרנסתו על חקלאות. לצד בתי ה"ותיקים" יש שכונה של חברים חדשים וכן גרעין אשר מיועד להתיישבות בבאר מלכה (יישוב שאמור לקום בסמוך).
נסענו לגבעה המשקיפה על נחל לבן שמעברו השני רואים את החיילים המצרים מפטרלים בגבול המצרי.
על המשטח שעליו התרוצצו טרקטורים ובולדוזרים הוציא שאול, בהפתעה, מפה גדולה. מתברר שזוהי מפת החלוקה משנת 1947 ובה נראים חולות חלוצה, כאשר שטחי כמהין וקדש ברנע צבועים בורוד ומחוברים ברצף לרצועת החוף של עזה והם מקיפים את שטחי הנגב. זהו, כזכור, רעיון של יוסי ביילין למסור שטחים אלה לפלשתינאים תמורת ויתור שלהם בשטחים אחרים.



ומכאן – תוכניותיה של מועצה אזורית רמת נגב בניצוחו של שמוליק, לקבוע עובדות של יישובים בחולות חלוצה, שלא יאפשרו העברתם לרשות הפלשתינאית. אולי זו גם הסיבה שמשרד השיכון מעכב את התקציבים לתשתיות היישוב ומעדיף מקומות אחרים. בכל מקרה, מצפים לביקור של משרד השיכון באתר ומקוים שאחר כך יזוזו העניינים. לו יהי!

אנחנו מתקרבים לאגם שנוצר מהמלחה של התפלת המים, מהמתקן שהוקם ליד ניצנה, מתפיל 8500 קוב ביממה ומעביר אותם למערכת המים של מקורות.
בקרוב יחלו להזרים מים לאגם התיירותי המתוכנן ועליו עוד ידובר.
על כל פנים, גם אגם המים המליחים הקיים באמצע המדבר, בסוף הקיץ, מעורר התפעלות וזאת למרות העובדה שעדיין לא מסוכם מה ייעשה במים האלה, או במילים אחרות איך להיפטר מהם. אחד הרעיונות הוא להחדירם לתהום דרך קידוחי נפט שננטשו.

משם נסענו לקדש ברנע. בחלק היותר חדש של היישוב - בתים של אנשים צעירים שהגיעו בשנתיים האחרונות. פגשנו את אוקסנה וחמי. נכנסנו אליהם הביתה. פרנסתם על "קדש ברנע – קסם המדבר" – מוצרים עשויים ביסודם מעגבניות שרי שמגדלים במקום. ברשימת המוצרים: עגבניות שרי מיובשות בשמש, עגבניות שרי מיובשות בשמן זית, ריבות מעגבניות שרי, ממרחים מעגבניות שרי מיובשות – יש מגוון של 8 טעמים מקוריים. טעמנו וערב לחיכנו.
אז הוציאה אוקסנה מהתנור עוגת תפוחים מדהימה שכל מילה רק תפחית מטעמה המופלא והם ספרו על ארוחות גורמה שהם מכינים בכל מקום במדבר. תמורת מחיר "סמלי של 200 שקל למנה, אתה מקבל משהו מיוחד מוגש בצורה מקורית.
תעשיית המרקחות מתפתחת והם לפני הקמת מפעלון לייצור המתפתח. משהו ייחודי שווה טעימה.
זוהי דוגמא אחת קטנה משורה של פרנסות שונות, חלקן קשורות בחקלאות, רבות קשורות בתיירות וליזמויות ולדמיון אין גבול, אם כי לא קל להתפרנס מכל אלה.
טסנו הלאה. עברנו אצל עדי רז, חקלאי ומומחה למרססים. בקרנו חממה לגידול אורגני של עגבניות שרי ליצוא. בסככת האריזה קבלנו עגבניות שרי ופלפל אדום יפהפה מעודפי הייצור. עדי סיפר לנו על עבודתו, ואנחנו רצים הלאה למחצבת חצץ.
בכלל ראוי לציין ששאול מכיר את "כולם" ורבים מכירים אותו.

בדרך אנו רואים את תנועת המשאיות מהואדי. המחצבה מוכרת את החומר למצרים ולעזה. משאיות עם נגררים כבדים, עמוסות מאוד, נוסעות עד למחסום קרני, שופכות את החומר ושם מעמיסים אותו ומובילים ליעד הסופי, לעזה. בעודנו שם, שאול שם לב שהמשאיות לא מכוסות ועמוסות מעל הארגז, דבר שמהווה סכנה לנוסעים בכביש. שאול פונה למנהל ומורה לו להפסיק את העבודה, לעצור את המשאיות. כמו כן הוא מודיע לסאלם, הבעלים של המקום, להפסיק חד משמעית. אז מתחיל משא ומתן, מלווה תחנונים, מייגע ותקיף… לבסוף המשאיות נעצרות כולן וכבמטה פלא מתכסות…


ממשיכים בנסיעה. התוכנית לבקר בעזוז נדחית לפעם הבאה. יש עוד אתר חשוב לבקר בדרך – "אתר האשפה", שם חופרים עכשיו בור ענק חדש – 60,0000 קוב. עובדים שם טרקטורים רבים וגם 9D גדול. הרבה המולה. מנהל העבודה והאחראי הקבוע על האתר – אורן מחוות זהר. ביום הביקור הצחנה גדולה. מכסים ומיישרים את הבור הקודם, שהתמלא. במועצה יש כמויות גדולות של אשפה ממחנות צה"ל, מהיישובים ומהמפעלים. חשוב לטפל באשפה בצורה אחראית ומסודרת, כדי שהמקום לא ייהפך למטרד בלתי נסבל. כל זה עולה כסף רב. הבור שחופרים עכשיו אמור להספיק
לארבע שנים בערך.
סיורנו מסתיים. שאול מחזיר אותי הביתה. יש לו עוד שורה של עניינים וסידורים הממתינים לו.
אין ספק שסיור כזה הוא שיעור מאלף למה שקורה ברחבי המועצה.
תודה ולהתראות בסיור הבא.

סייר ורשם: ויקסי

דו"ח מזכירות רחבה סיכום פעילות ועדות
ועדת רכב – הציג זהר מועלם
הרכב הועדה: מרכז – זהר מועלם. חברים: מונה רפאלי (סדרנית רכב), יאיר בן-יוסף, רננה,
רענן יסעור, מאירקה לוין, אלעד נוה (משקיף)

תקציב ועדת רכב נמצא בעסקים. נושאים כגון רכישת רכב והשקעה, מגיעים לדיון בועדה.
הועדה מגישה תוכנית שנתית, המוצגת למרכז המשק לאישור.
הועדה עסקה בתקופה האחרונה ברענון תקנון רכב.
המזכירות ממליצה לועדת רכב לערוך חשיבה נוספת האם ניתן לערוך סקר שיבחן באופן רחב
ומקיף את צרכי הציבור.
כמו כן המזכירות מנחה את הועדה לעשות כל ניסיון להתמודד עם נושא הניקיון של הרכבים.
בנוסף יש לבדוק מה נעשה בנושא רענון התקנון. אם הוצעו שינויים של ממש – יש להעביר את
השינויים להכרעה ציבורית.


ועדת קליטה – הציג נדב פרץ
הרכב הועדה: מרכז: נדב פרץ – מסיים, גדעון טאובה – מתחיל
חברים: רחל צחור, עטרה לבר, אילה עפרון, מיכל פריאל, דבורה ליבנה (בשלב זה כמשקיפה
ובהמשך תועמד לבחירה בקלפי), דגנית גדיש, מרים (מזכירה)

תחומי העיסוק
עבודת הועדה מתחלקת לשלוש:
יזימת קליטה – פנייה למשפחות עירוניות דרך מחלקת הקליטה של התנועה הקיבוצית, פנייה לתושבים ברביבים המתאימים לקליטה לדעתנו.
טיפול בנקלטים שבמסלול – מעקב אחר התקדמות הקליטה, עזרה לנקלטים בהשתלבות בקיבוץ, המלצה למועמדות ולחברות
התווית מדיניות קליטה – קבלת החלטות בנושאים כלליים העולים מפעם לפעם.

מה נעשה ב - 2003
פעילות הועדה השנה הייתה מצומצמת, בגלל העובדה שהודעתי על רצוני לפרוש בתחילת השנה.
הועדה עסקה כמעט רק בטיפול בנקלטים שבמסלול. בכל זאת, יצרנו קשר עם שתי משפחות,
אחת מהן הגיעה לקליטה בנובמבר והשניה מתוכננת (אם הקליטה תצא לפועל) בקיץ הבא.

סקירה כללית
לפי מחלקת הקליטה של התנועה הקיבוצית, מספר המשפחות המבקשות להיקלט עולה על רצונם של הקיבוצים לקלוט. אני יכול לאשר נתון זה מהתרשמותי בשלוש השנים האחרונות.
מכאן שמקור היקף הקליטה המצומצם איננו במועמדים אלא ברביבים. לטעמי, יש לכך שתי סיבות: ראשית, מדיניות מכוונת של ועדת קליטה להעדיף איכות על חשבון הכמות ושנית, בעיה בהתארגנות של ועדת קליטה. בעיה זו נובעת בעיקר מהרכב הועדה המצומצם, אך אם החלפת המרכז אולי יש מקום לחשוב על שיטות חדשות לפנייה למשפחות המעונינות בקליטה.

גדעון טאובה נכנס כעת לתפקיד. הוא בשלב הלימוד. בהמשך, המשימה של המזכירות יחד עם ועדת קליטה, תהיה להגדיר את יעדי הקליטה והדרכים לעבודה.

ועדת בריאות – הציגה נרדה ארז
הרכב הועדה: מרכזת: נרדה ארז, חברים: עזרא כהן, שלומית אוסדון, יהודית שפר,
יוסי אורלובסקי, פטריק כהן סולל, מיירה גולדמן, אילה עפרון, מיכאל הרדוף

מתפקידי הוועדה :
- טיפול בבקשות/בעיות מיוחדות של חברים.
- אוזן קשבת לחברים.
- תמיכה בצוותי הבריאות : מרפאה, מרפאת-שיניים, נהגי אמבולנס, מרכזת מרפאה.
- עדכון סל-הבריאות של רביבים בהתאם לצרכים והיכולת הכספית.
- שותפות בהכנת התקציב.
- דיונים בנושאים לטווח הרחוק.

חלק מהפעילות שלי הוא קשר עם החברים לפני ובזמן אשפוז.
באופן כללי הוועדה לא מתכנסת הרבה (פעם בחודש/חודשיים). אני מניחה שזה תלוי
במרכז הוועדה.

מה נעשה בשנת 2003:
- ב - 8.2002 התחלנו לעבוד עם השר"פ. במהלך השנה ערכנו סקר שביעות רצון. השירות טוב בדרך-כלל והורגשה הקלה גדולה על האחיות (לא בשעות העבודה, ה"כוננות" הייתה מעבר לשעות העבודה. היום האחיות עושות תורנויות כמו כל החברים).
- לפני למעלה משנה החלו לדבר על הרצון לבדוק אפשרות מעבר למרפאה האזורית.
המחשבה הייתה להיכנס לבדיקה כל זמן שאנחנו במצב של חוזק ולא מתוך חולשה או כורח.
המועצה הביעה נכונות לעזור לקיבוץ שיהיה מעוניין לעבור.
הכוונה היא לבדוק ביסודיות מהצד החברתי ומהצד הכלכלי יתרונות מול חסרונות, התייעלות
וחיסכון - אם בכלל יש.
3 אחיות ו- 4 חברי ועדת בריאות נסעו ליום עיון בנושא השינויים במרפאות בקיבוצים, ובקרוב
נתחיל בבדיקה.
-ביטוח "כללית-מושלם" - קופ"ח מכניסה ביום-יום יותר תרופות, טיפולים והטבות, שהם לא
ב"סל-הבריאות" של המדינה. חברים רבים שואלים את עצמם ואותנו אם כדאי לעשות ביטוח
מושלם. מספר חברים עשו ביטוח באופן פרטי. בעבר עלה הנושא בוועדת בריאות ושירותי קהילה וירד,
בעיקר בגלל בעיה כספית ומחשבה ש"הסל" שלנו עונה על הצרכים החשובים. (עלות הביטוח
כ - 150,000 ש"ח). היום אנחנו מבוטחים בביטוח קטסטרופות.
בימים אלה התחלנו, נציגי רווחה ובריאות, בבדיקה מחודשת בנושא ביטוח "כללית-מושלם"
 לכלל הציבור.

לסיום:
תקציב הבריאות הוא תקציב שלא השתנה ב - 4-5 השנים האחרונות. מחירי טיפולים ותרופות
עולים משנה לשנה ב - 10-15%. האוכלוסייה מתבגרת והצרכים הרפואיים גדלים. קשה לתכנן
תקציב כזה מראש, וכשאנחנו חורגים בתקציב אין אנו יכולים לסגור פעילות. (היום אנחנו
חורגים בתקציב מרפאת שיניים).
מובן כי הוספת דברים חדשים כמו ביטוח, מחייב הצטמצמות בתחום אחר.
ועדת תרבות – הציג איל רפאלי
הרכב הועדה: מרכז: איל רפאלי, חברים: מיכל אקיאן, סמדי ברנרס, מאירקה לוין, ניצן ברגמן,
פול הנדי, לילך לוי, וולודיה שוורצמן, איציק עדן.

תפקיד הועדה: עזרה, יעוץ וגיבוי מנהל אגף תרבות בנושאים הקשורים לאגף תרבות.
(דו"ח פעילות שנתי, חגים, אירועים, צוותים טכניים, מחסן תרבות, מוסדות), אפשרות לייצוג
האגף בפני מוסדות פנימיים.

עיסוק הועדה: שינוי וקביעת נהלים בכפוף לתקנונים ובאישור מוסדות המשק (חיובי פורים וסילבסטר, נוהלי חיוב אגף תרבות, הפעלת מועדון לחבר ב 2004, נוהל השאלת ציוד ממחסן תרבות, ספורט וציידן ב 2004).

פעילויות במהלך שנת 2003:

ישיבות: מנהל אגף תרבות נפגש בנושאים שונים עם: ועדת תרבות, ארכיון, צוותים טכניים, מוסדות המשק, רכזי תרבות אזורי, דירקטוריון המתנ"ס.

חגים: חגגנו את כל חגי ישראל וכן את ראש השנה האזרחי. טיול סיוון וחג האהבה – עם הכושים העבריים.

לילות שבת/פעילות שבת:
ערבי משפחה במועדון לחבר, ערב יקב בחדר אוכל, ערב פונדו במועדון,
להקת "נקמת הטרקטור", נסיעה לים, בזאר רביבים.
כמו כן אירוח שכונות וענפים - שכונות: מטע, פיסטוק, הגבעה, קומתיים, מצפה, צעירים.
ענפים: אחזקה, אפרוחי רביבים, רביב (ל"ג בעומר) ורפת.

עבודות חוץ: בדרך כלל בתחום הגברה/תאורה.
ביטלנו מספר עבודות חוץ עקב חוסר כוח אדם לביצוע.
ביצוע: "טוסקנה בנגב" חברת חלוצה.

מועדונים:
מועדון צעירים: אחראים למועדון: חגי רזניק – תפעול (בימים אלה מתחלף חגי עם דניאל גרול),
פרדי – כספים. מנהל אגף תרבות, מקבל דו"ח ניהולי וכספי לאחר כל אירוע.
מועדון צעירים פותח את שעריו בשעה מוקדמת לשירות לקוחות מבוגרים עקב סגירת מועדון 30+.
יש לבדוק נושא רשיון עסק וביטוח למועדון.
צוות המועדון הגיע במהלך חצי השנה לרווח נאה, בסך: 24,000 ש"ח.

מועדון 30+: עבר לאחריות התרבות, בתחילת 2003 והפסיק את פעילותו מפאת חוסר לקוחות.
הוחלט בועדת תרבות שהמועדון ישמש כחדר נגנים לחברים מבוגרים ואף ישמש בעתיד למפגש
"שוחרי מוסיקה" לנגני האזור.

מועדון לחבר: יש מחשבה כי בעתיד יעבור לאחריות אגף התרבות.

תחומי אחריות:
מחסן תרבות:
לא התקבל תקציב בתחילת השנה לתיקון הציוד וההוצאות כבדות.
בלאי חסר תקדים בציוד לחגים ואירועים.
בשנים האחרונות לא הושקע כסף לשיפור בלאי וחוסר הציוד לחגים ואירועים.

מקרן וידאו: נרכש מקרן וידאו לשימוש פנימי ברביבים, עקב ביקוש וצפי תכנית אירועי
תרבות שנתי. יש לציין שהקנייה הייתה מהלך כדאי וחסכוני.

אולם תרבות: אחראי אולם - רפי עמידן.
תקליטייה: ממשיכה בפעילות ע"י פטריק כהן סולל.
מחסן תחפושות: אחראית - יעל אייל.
מנוי למוזיאונים: אחראית אורה ארצי.

צוותים טכניים:
הגברה: מרכז – חנן פליישמן, תומר ברמן, יניב לופו , עוזרים: נמרוד פריאל, אביב חכלילי,
רוי ון-רור, איתמר עדן, בן אפרים. קיים ציוד הגברה בסיסי תקין.
נעשה מאמץ גדול ביותר לצרף אנשים לצוות הגברה ללא הצלחה. צריך להמשיך לעשות כל מאמץ כדי
לצרף חברים נוספים לצוותים וכן לשחרר את הצוותים הטכניים מכל תורנות ברביבים.
(עלות השכרת הגברה/תאורה חיצונית לשנה: 25,000$)
תאורה: מרכז – יאיר לבר, צחי רם, שמעון שוורץ, פרדי, כתריאל, אור עפרון, יפתח פריאל,
דני סלומון, דור אפרים, צליל עדן, סער שוורץ.
קיימת התמרמרות על קושי מתמשך וחוסר בציוד תאורה בסיסי.
השקענו בקניית ציוד תאורה בשנת 2003.

תפאורה: מרכז – מושון אלפנדרי, ללא צוות קבוע.
נערכו שיחות עם הנעורים וחברים במשך שנת 2003 לעודד רוח התנדבות – ללא הצלחה.
ספורט:
יש מחשבה, שבעתיד, תחומי הספורט והציידן יעברו לאחריות התרבות, כאשר החברים האחראים ימשיכו לרכז אותם.

לסיכום:
יש להשקיע בתחום התרבות במטרה לספק את רווחת החברים, בחגים, אירועים ובשעות הפנאי.

הערות חברי המזכירות:
- המגמה של אגף תרבות היא בתהליך של התקדמות. לאט לאט עוברות אל אייל יותר
סמכויות. עדיין אין הנהלה ציבורית שתפקח ותיתן כיוון דרך.
- יש תחושה שרמת ההתנדבות בקיבוץ יורדת. לרכז חג היום, זו משימה מאוד לא פשוטה.
העניין ראוי להתייחסות ולטיפול.
הראיה היא בסקר – 95% רוצים יותר תרבות, אולם רק שליש מוכנים להיות שותפים
פעילים בהכנת התרבות.
- תפקיד הועדה רחב הרבה יותר מאשר העיסוק בנהלים. מומלץ להרחיב את הפעילות של ועדת תרבות בתכנים ובחגים בפרט.
- המזכירות ביקשה לקיים דיון ציבורי בנושא התרבות ברביבים.

ועדת כלבים – הציג איל רפאלי
הרכב הועדה: מרכז: איל רפאלי, חברים: מושון אלפנדרי, איתן בניה, גדעון טאובה
יש לציין שמושון וגדעון הצטרפו בחודש שעבר, לאחר שבמשך השנה האחרונה עזבו חברים
את הועדה מסיבות שונות.

תפקיד הועדה: לשמש כתובת לעזרה וטיפול בנושא כלבים וחתולים בקבוץ רביבים/רתמים.

עיסוק הועדה: תיעוד חיות מחמד ברביבים/רתמים, הזמנת/חלוקת מזון ופריטים נלווים, חיסונים, פגישות עם אנשי מקצוע, ידיעת החוק (חוק הכלבת, חוקי עזר עירוני לרמת נגב, פקודת נזיקין), תקנון כלבים, טיפול בתלונות חברים, יעוץ, מידע לציבור.

פעילות במהלך שנת 2002-2003:

טיפול בתלונות: הועדה מטפלת בתלונות הציבור ע"י קבלת טופס הנמצא בתא דואר (מס' 19).
חשוב להזכיר כי לאחרונה מזכירות מצומצמת החליטה על נוהלים ודרכי טיפול בתלונות חברים לפיהם, לא יטופלו פניות אנונימיות או מקרים בהם חברים אינם מוכנים לייצג את עמדתם מול
בעל התלונה.

שיחות/הרצאות בעלי מקצוע: התקיימו 3 מפגשים עם וטרינר המועצה בנושאים שונים. על אף הפרסום, כמות המשתתפים הייתה מועטה.

- שינוי תקנון כלבים ברביבים ויישומו
- רכישת קולר אולטרה סוני למניעת נביחות – באחריות איתן.
- שיפוץ החזירייה
- קניית מזון ופריטים נלווים: באחריות אייל.
- מתן חיסונים: באחריות אייל.
- נרכשו 4 מלכודות חתולים: באחריות עמרי קלוסקי.

לסיכום: יש שינוי משמעותי ביחס הציבור ובעלי הכלבים לתודעת חיים משותפים עקב פעולות הועדה, אך יש לחזור ולומר לציבור כי ללא עזרתם בהערות ישירות לבעלי הכלבים, לא נוכל להשיג שינוי משמעותי בשיפור התנהגות בעלי הכלבים.




פינקלשטיין נגד העולם
המלצה על קריאת ספר למי שמתעניין בתנ"ך. לא מכבר יצא הספר "ראשית ישראל" (פורסם 2003) מאת ישראל פינקלשטיין בהוצאת אוניברסיטת ת"א. המחבר, ראש המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת ת"א, מסכם את חקר המקרא ב200- השנים האחרונות ומעמת אותו עם המימצאים הארכיאולוגיים המעודכנים.
אם לתמצת את המסר של הספר הרי שהוא שולל את יציאת מצרים, כיבוש הארץ בימי יהושע ובעיקר את קיומה של מלכות דוד ושלמה. ההנמקות הן שתים: האחת, אין ולו מימצא ארכיאולוגי אחד שמאמת את הסיפורים המקראיים הנ"ל. השניה, הסביבה הגיאוגרפית שמתוארת בתקופות אלה מתייחסת לתקופה מאוחרת יותר בימי המלך יאשיהו שגם מגובה במימצאים ארכיאולוגיים. בימי יאשיהו התגבשה האמונה באל אחד שפינקלשטיין מכנה אותה ה'-לבדו בהבדל מתקופות קודמות שה' היה אחד האלים בגלריה. יאשיהו בנה את פולחן ירושלים שלא הייתה אלא כפר נידח בימי שלמה המלך למשל. ממלכת דוד ושלמה שמתוארת במקרא רק משל הייתה, לדברי פינקלשטיין, שהרי אין לנו מימצא ארכיאולוגי אחד מתקופה מפוארת זו. למלכי בית עמרי (עמרי, אחאב ויורם) מעניק פינקלשטיין את כל התהילה. לא רק שהקימו ממלכה רחבת ממדים ובירתה שומרון אלא שהיא הראשונה שמאוזכרת בכתובות חיצוניות – בכתובת מישע מלך מואב ובכתובת מלך ארם שנתגלתה בתל-דן ב1993-.
הספר כתוב בצורה מרתקת: המחבר מביא הנחה מחקרית מקובלת ומיד לאחר מכן שולל אותה בעזרת המימצאים, חלקם בדיקות כימיות שמתארכות מחדש את המימצאים המפורסמים. לדוגמא, העיר מגידו והמימצאים שנתגלו בה מקבלים חשיבות כמו מצדה לחקר תקופת המרד. פינקלשטיין שולל את התיארוך שנתן יגאל ידין לעיר ומעביר אותם משלמה המלך לבית עמרי. גם מימצאי יוחנן אהרוני, בנימין מזר וחבריהם אינם מקובלים עליו.
פינקלשטיין ממליץ להפריד בין ההיסטוריה למיתוס. הוא מתפעל מאד מהמיתוס שמחברי המקרא הצליחו לברוא, ואף להנחיל לחלק ניכר מהאנושות, אבל המיתוס איננו היסטוריה אמיתית. הספר נקרא בנשימה עצורה. מומלץ ביותר.
עדין

שיקום
בשבוע שעבר הצטרף לבית רביבים לירון חסון.
הוא ישהה ברביבים כחלק מפרוייקט שיקום, במסגרת של מעצר בית ברביבים.
לירון בן 20, והגיע יחד עם המלווה שלו – יוסי צייטין. הם יגורו ברביבים ולירון
יעבוד בענף אחזקה. בחודש הראשון יבלה לירון, במשך היום, ב"חוסן" בבאר שבע.
האחראים לפרויקט הם לינור אוחנה ופאולו, שמוכנים ומעונינים לשתף פעולה ולענות על כל שאלה שהציבור ירצה לשאול ולדעת.
בהצלחה לכולנו, פאולו
סוללרי
לחברים שלום,
לאחר לא מעט פגישות הושג הסכם לפיו חברת פלאפון תחליף לנו את המכשירים מדגם
"סמסונג 2000 " (הצבעוניים עם המכסה) ובכך תגיעה לסיומה תקופת הלוך וחזור למעבדת התיקונים.

המכשירים שנקבל הינם "סמסונג 620" ,מכשירים אמינים ובעלי קליטה ושדור טובים מאד.
מחיר השדרוג הינו סמלי והוא 3.5 ש"ח לחודש למשך 36 חודשים, סכום שהינו שליש מעלות סוללה למכשירים הקיימים.

המעונינים ירשמו ברשימה התלויה בחדר האוכל ועל מועד ההחלפה תבוא הודעה בהתראה קצרה,
כמו כן נקבל דיבוריות נוספות על הקיימות ובכך תרושת התקשורת הסלולארית במכשיר אחיד.

שבת שלום
ישי

באו, דיברו ואפילו נהנו…
בליל שבת התקיים המחזור הראשון של השיחות בדבר הפרטת המזון. הייתה השתתפות רבה ודווח שהייתה הידברות באווירה טובה, לא כמו בשבילים או באסיפה. יש דעות מגוונות מעבר לבעד ונגד ויהיה צורך לברר ולדון בהן. הערב, ליל שבת, יתקיים המחזור השני של השיחות. התקווה היא שגם ההמשך יהיה פורה. מי זוכר מתי לאחרונה היו חוגי דיון ברביבים?

בינתיים קילפו את הקירות
קילפו את הקלקר מקירות בית הקירור, בדרך להפיכתו לכלבולית. ענף אחזקה שהוא הקבלן של הפרוייקט מחכה לאישורים של העבודות השונות ואז ייכנסו לעבודה החשמלאים, השרברבים ועוד. ה"סופר" הגדול באזור בדרך…

בשבת נמנע אסון
כאשר ענף גדול של אשל זקן נשבר ונפל היישר למרפסת של ורה ברזלי שישבה שם. השביל נחסם, אבל המוני ילדים טפסו על הענף ושברו ענפים קטנים יותר. היזהרו מעצי הבאובב.

שיתוף פעולה
משפחת רומיילי מובילה לרביבים בתחומים רבים ובמיוחד ל"רביב" בהיקף גדול. יחסי העבודה ושיתוף הפעולה מצוינים. השבוע ביום ג' חל חגם 'איד אל פיטר'. ביום הזה הם חוגגים ושובתים מכל מלאכה. משאית שלהם עובדת קבוע במסיק, בהובלת הזיתים. הם פנו לרענן וביקשו את זמר שינהג במשאית ביום החג. ההסכמה ניתנה, כמובן, וזמר עבד בזיתים עם משאית של רומיילי.

במסיק
עד כה נמסקו 600 דונם מתוך 2000 דונמים מניבים, כולל שטחי דרך השמן ובאר חיל. היבול נמוך מהצפי והוא נע בין 300 ק"ג לדונם ועד 1.5 טון לדונם. בית הבד עובד משמרת ארוכה אחת, כי אין זיתים לספק לו.
המסיק אמור להימשך עד ראשית ינואר, אם הכל יימשך כתיקונו.

תרגיל הג"א ארצי
ביום רביעי ערכנו תרגיל "רעידת אדמה ויציאה לשטח פינוי". התרגיל בוצע בדיוק לפי התכנון ועבר בהצלחה. בעוד שבועיים יתקיים הג"א ארצי. בתרגיל הבא נתרגל רעידת אדמה, יציאה לשטחי פינוי והתארגנות לפינוי לישובים. שיהיה בהצלחה לכולנו ולוואי שנמשיך להתייחס ברצינות לתרגילים ולא נאלץ לעמוד במצבי חירום אמיתיים. "מידעוני" מספר 11

נמכרה
קסרה 42, עם 320,000 ק"מ, נמכרה ע"י "סוכנות רענן למכירות רכב".

שיעור בכלכלת חברות
יוסי ספיר, נציג חברת רואי החשבון, הציג והסביר במועדון, ביום ד', את הסכם השותפות המגבש בין רבל לחברת שמרוק האמריקאית, לקראת הכרעה באסיפה.

עובר ושב
- איה ריפמן הודיעה על עזיבה. איחולי הצלחה!
- שי ברק הודיע על עזיבה. איחולי הצלחה!

mazkirut@revivim.co.il  קיבוץ רביבים ד.נ. חלוצה 85515, טלפון: 086562511, פקס:086562240