עלון קיבוץ רביבים 2238 תאריך 10/10/03
תוכנית ערב חג הסוכות – יום שישי, 10.10
שירים לסוכה
הוצאה לאינטרנט בידי מנשה לוי
נשמח לשמוע תגובות והערות .
בשבוע הבא אני בחו"ל העלון יצא בשבוע שאחרי.
ml3@netvision.net.il
העלון כקובץ word
-
עלון מס' 2238 כקובץ word
מעלון לעלון
-• את השער לכבוד סוכות עיצב שי ברק. תודה לשי!
• במרכזו של עלון החג – סיפור המים של רביבים, שנכתב על ידי עדין. באירוע לכבוד חג ה – 60 הזכירו את חג המים ולאחר מכן החל ויכוח מהיכן הגיעו המים הראשונים. כך עלה הרעיון להזכיר נשכחות ולהאיר את הדברים גם לאלה שטרם היו אז ברביבים.
• את הענפים החקלאיים מייצג הפעם ויקטור, מרכז ענף "אפרוחי רביבים".
• יגאל צחור ממליץ בחום על הספר "פלוגה גימל, מחלקה שלוש. רשימות ורישומים ממלחמת יום הכיפורים", שכתבו חבריו ליחידה בימי מלחמת יום הכיפורים.
• המלצה אחרת, של מיכאל הנדלזלץ, מובאת מתוך עיתון "הארץ" – לקראת ההצגה "חיל פרשים אנו" שתעלה באולם ב 22.10.
• מי לא מכיר את העץ של רחל סבוראי? עם "גיזומו" האחרון, לפי שעה, כותבת רחל את סיפורו של העץ, אשר מסתבר כי הם שכנים מזה 35 שנה.
• בענייני פלאפון מדווח הממונה על הנושא – ישי בן עמי.
מועדים לשמחה ושבת שלום,
ויקסי










































ברכות
ללנה וסרגי ברסוקוב
ולאדי
מזל טוב!
להולדת הבן-האח בנימין

מנליה, לאריה, לגדי גרין ולכל המשפחה
מזל טוב!
להולדת הנכד-האחיין
בן לחניתה ואבנר

לסיון שפירא
ואורון גמליאל
מזל טוב לנישואיכם!


תוכנית ערב חג הסוכות – יום שישי, 10.10
8.00 – 19.45 ארוחת ערב בחדר האוכל ובסוכה.
20.00 התכנסות בסוכת הבנים והרמת כוסית.
20.30 תוכנית קצרה.
21.00 סוקפה – למבוגרים.
סרט וכיבוד – לילדים.

חג סובות
חג הסוכות הוא שמו המקובל של החג, כפי שנאמר במקרא:
"בחמישה עשר יום לחודש השביעי הזה,
חג הסוכות, שבעה ימים לה' " (ויקרא כ"ג).
ישנו גם שם נוסף לחג, חג האסיף, ככתוב:
"וחג האסיף בצאת השנה, באספך את מעשיך מן השדה"
(שמות כ"ג). חכמי התלמוד הוסיפו לחג זה את התואר
"זמן שמחתנו", כיוון שעל חג הסוכות נאמר
"ושמחת בחגך והיית אך שמח".


שמיני עצרת
נוסף לשבעת ימי החג הוסיפה התורה יום שמיני,
כפי שנאמר: "ביום השמיני מקרא קודש יהיה לכם"
(ויקרא כ"ג). חכמי התלמוד מסבירים את התוספת:
"למה הדבר דומה, לאבא שבניו באו לבקרו למספר ימים.
כשעברו הימים והבנים עמדו לעזוב, ביקש מהם אביהם, שהפרידה
קשתה עליו, נא הישארו עוד מעט זמן. כך הקב"ה, שקשה הייתה לו הפרידה מבני
ישראל שעלו לרגל לירושלים וכשעברו ימי החג, עצר אותם יום נוסף שנקרא
"חג שמיני עצרת".


שמחת תורה
אין לחג זה שום מקור בתורה וזה תוצר של התלמוד.
בארץ, חג זה אינו מוסיף יום כי הוא מצורף לשמיני עצרת.
אך בחו"ל, שמחת תורה אינו מצורף לשמיני עצרת,
אלא יש יום נוסף, תשיעי לסוכות.


מגילת קהלת
בסוכות נוהגים לקרוא את מגילת קהלת. יש כאן ניגוד מוחלט ממה שנאמר בתורה על
חג סוכות: "ושמחת בחגך והיית אך שמח", מהתוכן הקודר והכבד של מגילת קהלת.
חכמים מסבירים שבחג האסיף, כשאוספים את יבול השנה והגורן והיקב מלאים,
יש נטייה לעם, שהיה ברובו חקלאי בימים ההם, קצת להתפרע ולהגיד "אני ואפסי
עוד". לכן חשוב להזכיר לאדם את אפסותו "הבל הבלים הכל הבל, מה יתרון לו לאדם
מכול עמלו שיעמול מתחת השמש" (קהלת). השמחה צריכה להיות במידה, כפי נאמר
בתורה: "ושמחת בחגך והיית אך שמח", רק שמח – לא יותר מזה.


שמחת בית השואבה
חג הסוכות הוא המועד שבו נידונים על המים. אחד המנהגים שבא לבטא את הבקשה
והכמיהה לגשם הוא ניסוך המים על גבי המזבח. בבית המקדש היה ספל מיוחד מכסף,
שהיו מנסכים בו מים בשבעת ימי הסוכות.
נאמר בתלמוד, במסכת ראש השנה (ט"ז): אמר הקב"ה נסכו לפני מים בחג, כדי שיתברכו
לכם גשמי השנה".
במשך השנים הפך ניסוך המים לטקס רב רושם. היו שואבים מים ממעין השילוח ומביאים
אותם לעזרה בבית המקדש, בשירה ובריקודים, והלוויים היו מלווים בנגינה בכינורות,
חצוצרות ועוד. ועל זה נאמר: מי שלא ראה שמחת בית השואבה, לא ראה שמחה מימיו".
מים, מים בששון
לאורך 60 שנות קיומה של רביבים היו המים תנאי לקיום החקלאות בה וזו נתפסה כאבן יסוד לישוב.
שמחת בית השואבה היא מועד טוב להיזכר בשלבים שונים של שימוש במים בחקלאות.
מקורות: לילי עמית וזיוה יודפת – ארכיון. יואל דה-מלאך, סימור דינסין.

ביר עסלוג'
משנת העלייה על הקרקע (1943) ועד להפעלת
באר משה הובאו לנקודה מים מתוקים מהבאר בביר עסלוג'.
הבאר נחפרה בימי הטורקים והבריטים התקינו בה משאבה לשירות הכפר הבדואי והמחנה הצבאי. העברת המים על גבי גמלים נעשתה ע"י הבדואים. בשלב שני הובאו המים על גבי עגלה רתומה לזוג פרדות. המים הועברו למיכל של 2 קוב שעמד בחצר הטירה.

באר משה
בסוף שנות השלושים של המאה הקודמת, בעקבות עבודתה של "ועדת פיל" נחפרו בארץ מספר רב של בארות, ביניהן זו שלנו.
אחת הסיבות לבחירת המיקום של "תל צופים", השם הראשון של הישוב שניתן ע"י יוסף ויץ, הייתה הבאר. הקרן הקיימת רכשה את הבאר מהממשלה הבריטית. הממשלה אישרה את שאיבת המים למרות חוקי "הספר הלבן" שאסרו על התיישבות יהודים. ההיתר ניתן, כנראה, היות שהאדמות באזורנו נרכשו עוד בשנות העשרים של המאה הקודמת.
ערב העלייה על הקרקע חלו עשרות חברים בטיפוס. מזכיר הישוב, משה ליבר, שהיה בין המועמדים לעלייה, נפטר ביום העלייה. הבאר נקראה על שמו.

הבאר (בעומק כ100- מטר) הופעלה רק ב1944- בגלל הקושי לקנות משאבה, בשיא מלחמת העולם השניה. מי הבאר נשאבו למיכל על גג הטירה . בנוסף לשתיה השתמשו במים לניסויים חקלאיים לגדל על מים מליחים. מי הבאר השקו את המטע עד תחילת שנות השבעים. תפוקתה של הבאר הייתה כ20- ממ"ע בשעה.
ב1953- כשלו ניסיונות לחפור בארות נוספות בסביבה. בעיקר זכור הקידוח בשטח שבין המצפה (כיום) לבין הנקודה החדשה שננטש בעומק
350 מטר.

מפעל המים
בשנת 1945 הושלם מפעל המים שהיה ניסיון ללמוד שיטות תפיסת מי שטפונות מקדמוני הנגב. הוקם סכר על נחל רביבים, תעלה ממנו לבריכת הזפת ומשם ללימנים – ערוגות שהושקו בהצפה. המפעל תוכנן ובוצע בניצוחו של המהנדס דב קובלנוב. למרות ההשקעה האדירה השיטות העתיקות
לא התאימו למאה העשרים בגלל שכמות השיטפונות לא הבטיחו השקיה של השדות מדי שנה ורמת חיים ליהודים בימינו…

קו ירוחם – חג המים
מים שפירים הגיעו לרביבים לראשונה בשנת 1955. המים הגיעו ממעיינות ראש העין דרך דימונה (הכור) וירוחם. כותרת ראשית בעיתון: "כבוד נשיא המדינה, בשם העם הזה, בשם נצח ישראל ותקוות ישראל, בשם המקום שנשבע לאבותינו... בשם כל אלה הך בכפתור ויפוצו המים!" כך צוטט נשיא המדינה יצחק בן-צבי בדיווחו של עזריה רפופורט במעריב, ללמדך על החשיבות הלאומית של
חג המים שלנו. עבור רביבים והתנועה הקיבוצית הסתיים פרק של מאבק ממושך על הבאת מים לנגב. הכמות – 1,000 מע"ק ביום. אז ניטעו האפרסקים הראשונים ותחילת השלחין. נבנתה "בריכת האלף" מול המחצבה של היום.

קו ירקון-נגב
בשנת 1959 נחנך קו ירקון-נגב והמים הגיעו אלינו דרך צאלים בכמות יומית של 4,000 מע"ק ביום.
נבנתה בריכת מקורות והמשאבות בכניסה למשק. החקלאות "האמיתית" החלה למעשה רק
בשנת 1960 כשהורחבו שטחי המטעים והשלחין.

מים מליחים
בסוף שנות השבעים בוצע קידוח "רביבים2-" ליד החממות (לשעבר) של רתמים. עומק הבאר 800 מטר. בשנים הראשונות גידלנו בשלחין בעיקר חיטה ומעט כותנה ובשיא הגענו ל1,300- דונם. למעשה לא ידענו מה לגדל וחששנו מהמלחת הקרקע. ניסיונות המיהול נתקלו בחבלות של הבדואים בציוד.
בתחילת שנות התשעים ניסינו למהול את המים המליחים במים שפירים ולהשתמש בהם בבתים ובחצר. ניסיון זה הופסק ע"י משרד הבריאות. בשנת 2002 הונחה רשת מים נפרדת להשקיית המדשאות בחצר במים מליחים. החל ב1995- ניטע כרם זיתים בן 1,000 דונם בשטח הכבד.
שטח זה וגם 300 דונם נוספים בשטח הקל מושקים כיום במים מליחים.
עדין

שירים לסוכה
סוכתי
מאת: אורלנד ולבה.

סוכתי הסוכה, נהדרת ירוקה
לי לי לי, רק רק רק,
לי רק מחכה.

סבא יש לי יש לי סב
וזקן לו צח רחב,
הוא אותי אוהב כל כך
סוכתי יכס בסכך.

סוכתי…

מן הבוקר עד הליל
היא עומדת לה בצל,
לבושה היא עד הגג
מקושטת ליום חג.

סוכתי…

************



סוכות
מאת: ע. הרוסי ונ. נרדי

פטיש, מסמר ניקח מהר
סוכה לבנות, בנים ובנות.

ל-ל-ל

קרשים ניקח וענפים לסכך
קשט הגג לכבוד החג.

ל-ל-ל

קנה, קנה, סוכה נבנה
קרשים ניקח, קני סוף לסכך

ל-ל-ל

מהר, מהר, פן נאחר
אין פנאי חכות – מחר סוכות! חג אסיף
מאת: שרה לוי-רפפורט

חג אסיף, חג אסיף
כן ירבה וכן יוסיף.

בשדה, בגן, בניר
כבר חלף בציר, קציר
ועתה עם בא הסתיו,
חג אסיף נחוג בשיר.

חג אסיף…

ליוגב ולאכר
שנת שלום ושנת מטר
ועמל בכל פינה
שא לחג אסיף רינה

חג אסיף…

*************



אורחים לחג
מאת: קיפניס וורשבסקי

יום טוב לנו חג שמח
ילדים נגילה נא,
לסוכתנו בא אורח:
אברהם אבינו, ברוך הבא!

יחד את החג נחוג
בלולב, הדס, אתרוג.
הו האח נשמח מאוד
ובמעגל נרקוד!

בבתים הבאים שרים:
לסוכתנו בא אורח יצחק אבינו… משה רבנו…
דוד מלכנו…

בנוסח אחר שרים:
לסוכתנו בא אורח: אתרוג זהוב… לולב ירוק.. הדס ריחן… בת הנחל ערבה…

סיכום ישיבת הנהלת רווחה וצוות המרפאה
בישיבה משותפת של צוות מרפאה, צוות קלנועיות והנהלת רווחה, סוכם
כי מעתה ואילך הוראה על מתן קלנועית לחבר תינתן ע"י גורם מקצועי בלבד: פיזיותרפיסט / רופא משפחה.
ההוראה חייבת להימסר בכתב למי מצוות המרפאה וממנו תעבור לביצוע לאגף רווחה.
אנו מצפים מהגורם המקצועי שינמק את הצורך בכלי הניידות ויגדיר את מסגרת השימוש בו (לפרק זמן, לצמיתות).
הודעה על נוהל זה נמסרה גם לפיזיותרפיה במועצה.
חנהל'ה
המלצה על ספר
"פלוגה גימל, מחלקה שלוש. רשימות ורישומים ממלחמת יום הכיפורים" – כך נקרא ספרם של עלי מוהר ודוד טרטקובר (טרטה), חיילי אותה פלוגה.
שלושים שנה אחרי, אם הייתי מבקש תיאור אותנטי על אותה מלחמה ארורה, הוא כאן לפני, במלוא עוצמתו וחריפותו.
מי שמחפש תיאורי קרבות, גבורה עילאית, צל"שים, מלחמות גנרלים, שיניח את הספר במקום מרוחק. הרחק מחשופים בצריח, תיאורי הקרבות על החרמון או "החווה הסינית – מראות מלחמה".
טרטקובר ומוהר, בכשרון אדיר ובקלילות רבה מתארים חפ"שים – חיילים פשוטים, בני אדם, עם צרכים בסיסיים המחייבים חיפוי ראש תחת השמש הקופחת.
מחפורת אישית שעומקה לפחות 1,20 מטר מפני הפגזות שנוחתות בלי התראה מוקדמת. ואיך לא – מעדן של לוף צבאי ולאניני טעם אורז מתובל ופלחי אשכוליות.
בספר אין הסתערות על מוצב מצרי, לא כתוב על חייל שנשא על כתפיו פצוע עד התאגר הגדודי. אין תיאור מצמרר של המראות בחווה הסינית מספר שעות אחרי הקרב של גדוד 890.
המילים הפשוטות של מוהר: "לפעמים אתה יכול לראות פה אנשים נשואי פנים, בעלי מראה כבוד, כאלו טיילו באכסדרה של אקדמיה". או התיאור הקומי על הפגזה, שמי שהיה שם יודע כמה זה מפחיד ולעיתים גם הורג.
מדהים המפגש עם חברים בעורף, שרוצים סיפורי גבורה ודם ושומעים סיפורים על "אפריקה" הרדומה.
לצד המילים הכתובות מופיעים הרישומים המופלאים של טרטקובר – גורדון בתורנות שטיפת כלים, "המאפיה" של לימס, שדאגה לכל מחסורם של חיילי הפלוגה, עוקב מים שמכיל 770 ליטר, מנות קרב ובתוכן קופסאות לוף, תירס ופלחי אשכוליות.
מבט על מחנה אוהלים וסככות מאולתרות, שלושים שנה לפני הקמת המאהל של ויקי כנפו.
מחפורת אישית מוקפת בשקי חול, להגנה מפני מטחי קטיושות שנורו לעבר מטעי המנגו.
טרטקובר, ביד אמן, מאייר את מה שרואות עיניו ונותן ביטוי עמוק לרחשי ליבו. הוא ומוהר עושים הכל כדי לדחוק את מערבולת המלחמה, על האימה המתחוללת בנפש הצנחן שנקלע לתוכה בעל כורחו.
טרטקובר ומוהר הם אנשי שלום, יש להם דעה ועמדה, אך בספרם הם לא עסקו בנושאים חובקי עולם, לא במלחמות גנרלים ולא בויכוח פוליטי. הם ראו רק את החברים המתמודדים 115 יום עם שאלות קיום פשוטות, מתוך רצון עז להגיע הביתה בשלום.
טרטה ועלי, אני שהייתי אתכם בכל אותם הימים – ברמת הגולן, בציר טרטור, לקקן וב"אפריקה", מודה לכם על העוצמה האנושית בה תיארתם את המלחמה ההיא.
חברים רוצו לקנות את הספר. הוצאת כנרת, זמורה ביתן 2003 .

יגאל צחור
----------------------------------------------------------------------------------------------------------------
ה ע ץ
העץ המיוחד הזה היה שכן שלי משך 35 שנים.
לפני שבאתי לגור בבית זה – גרתי בקצה השני של השכונה משך ארבע שנים, והקמתי לי שם גינה נאה.
כאן, הבית הזה היה קיצוני – שכונת המטע טרם קמה ומאחרי ביתי הייתה שממה: חול ויבלית. קצת יותר רחוק שכנו עדיין גדרות-תיל מימי מבצע סיני. לפני הבית היו ערוגות של שיחי קריסה קוצנית, ורדים אחדים ובצד הבית צמח לו עץ אורן, צעיר ורענן.
כבר אז היה בעץ זה ייחוד: כאשר העבירו חוט טלפון אל 'בית-הרופא', כרתו, כנראה, את אמירו של העץ. ועץ זה, שלא כעצי אורן אחרים – לא פסק לצמוח ואף פיתח שלש צמרות, זהות ונאות.
השנים חולפות והעץ צמח אל-על. ילדי הרימו אל בין צמרותיו ארגז גדול והיה להם לחדר משחקים.
והעץ ממשיך לצמוח. פעם נתלתה גורת חתולים זהובה שלנו באחד מענפי העץ, רועדת מפחד. במבצע משולב, עם ילדי, שלחנו עד אליה מטאטא. התיישבה על המשערת וכך הורדנו אותה ונרגעה בידינו.
והעץ מוסיף וצומח. הוא עץ ענֵף ומצל על הבית. עץ יפה הוא.
יום אחד נזדמנו אצל ביתי ילד ואמא שלו. אומרים לי: אנחנו מחפשים לצורך לימודים עץ מיוחד במינו, לכתוב עליו. אולי את מכירה? … ואני, מתוך הסח הדעת ובלי להבחין שעץ האורן הזה יכול למלא את מבוקשם – מספרת לאם ולבנה על עץ האורן המיוחד הזה. עונה לי הילד, דניאל היה זה, כתוב: 'וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ'.
וחולפות השנים והעץ ממשיך להגביה. יום אחד בשעת סופה נפלו, בשעה אחת, קבוצת עצי אורן שהיו גדלים מאחרי הבית שמולי (היום - 'בית הארחה'). באותה שעה כרעו גם שני אשלים, ושני דקלים נכרתו בה באותה הסופה. העץ, עץ האורן שלי, נרעד בסופה אך עמד על עמדו. חברה שראתה אותי מסתכלת על צמרתו המחוללת בסופה – אמרה אלי: 'במקומך הייתי מבקשת בית אחר לגור בו'.
והעץ ממשיך וצומח. יום אחד אומרת לי השכנה שגרה שנים הרבה בבית השכן: 'רחל', היא אומרת


בהביטה אל הענף-הענֵף הפונה אל ביתה, 'אם הענף הזה ייפול על הבית שלי – היה לי בית'.
התחלתי לפחד באמת מן העץ. ביקשתי שיטפלו בו, להקטינו: מבנהו המיוחד של שלשה גזעים הפחיד אותי. כאשר הגיע כורת העצים המומחה, ממצפה רמון, הוא אמר שזה האורן הגבוה ביותר בארץ (אני מניחה שהוא היה 'רק' הגבוה באורנים בנגב). ביקשתי שיכרתו את צמרתו אך לא שמעו לעצתי והסירו את ענפיו התחתונים.
עברו שנים. סיעת יונים ענקית שמה מושבה בעץ. כל בוקר הייתה לשלשת היונים מעכירה את 'הרגשת הבית' שלי. העץ הוסיף להפחיד – חששתי שיפיל את ענפיו.
שוב בא הכורת. בפעם זו – 'גיא הכורת'. מומחה מופלא, מרחף לו בגבהים… כמו פרפר חג לו סביב העץ. מתעופף לו בקלילות ומסיר את ענפיו. שוב הסיר את הענפים התחתונים והותיר רק צמרות מרחפות להן בשמים.
היו שאמרו לי אז: 'למה הותירו את הצמרות, עדיף היה כבר לכרות אותו כליל'. אך אני המשכתי לחבב את העץ, כשכן ותיק שלי, גם במצבו זה. הוא הצל על ביתי בגבהיו שלו (שפר מדד את גבהו שהתנשא ל - 28.8 מטרים) וחשבתי שכך יישאר לתמיד.

אך, יום אחד הבחנתי בפתיתי טיח על רצפת חדרי. הרמתי עיני: ענף היה נעוץ מעל הטלוויזיה… הוא בקע את הרעפים בגג ואת התקרה. היה נעוץ בחודו מן הגג פנימה. הופתעתי. ביקשתי והכל תוקן היטב ע"י ענף אחזקה. כעבור חודש קרה הדבר שוב. חייכתי שוב מתפלאה. סיפרתי לאנשים על הפלא. עד שחבר צעיר אחד הסביר לי ש… הגובה העצום אותו עובר הענף בדרכו מן הגבהים מטה - גורם לו להסבה, כמו נוצה. ואז הוא נופל כשחודו למטה וננעץ בגג. הפעם נבהלתי: הלא אילו הענף היה נופל על ראשו של אדם במקום על גג ביתי… היה האדם (או הילד?) מגיע (לפחות) אל בית החולים.
כך נגזר דינו של העץ להכרת. היום נותר בו ענף אחד, גדם עצוב מתנשא אל השמים, שריד מעץ מיוחד ונפלא.

אולי, אילו הקשיבו לבקשתי והיו מסירים את אמירי הצמרות בלבד,
אולי, עדיין היה העץ מסוכך בצלו על ביתי?

רחל סבוראי
סוללר
לחברים שלום!
בהמשך לדיווח מחודש קודם בדבר "גזירות" מצד פלאפון,
התקיימה פגישה בנושא ובמערכת היחסים בנינו לבין חברת פלאפון והושגו
מספר הבנות, אך לא במידה שהדבר ישביע את רצוני והדיאלוג ימשך.
נכון לעכשיו חלה התקדמות בעניין תמחור מכשירים והנחות למרות
שיש אנחות (א' רבתי) ואני מקווה לפתור אותן בהקדם.
למען השקיפות וכדי למנוע אי הבנות החלטתי להביא את הסכום כלשונו וככתבו.

שבת שלום
ישי בן עמי
לכבוד:
מר ישי בן-עמי
איש קשר
קיבוץ רביבים

ישי שלום,

הנדון: סיכום פגישה מיום 17.9.03

להלן סיכום הפגישה:
1. הנחה ברכישת אביזרים – לקיבוץ רביבים הנחה בגובה 25% ברכישת אביזרים למכשירי הפלאפון. זאת מתוקף הסכם הלקוח עם פלאפון.
למען הסר ספק – סוללות, נרתיקים וטפסי פלסטיק למכשירים ואזניות נכללים תחת הגדרת אביזרים.
2. מחיר בדיקת מכשיר – מכשיר שאינו מנוי על שירות תיקונים, מחוייב במחיר של 100 ₪ עבור בדיקת מכשיר במעבדה. במידה והמנוי החליט לתקן את מכשירו, הוא לא ישלם עבור הבדיקה, אלא בגין עלות התיקון בלבד.
נמסרו לישי פרוספקטים של עלויות תיקונים למנוי עם שירות תיקונים וללא שירות תיקונים.
3. מחירי מכשירים במקרה של אבדן/גניבה:


מחיר בש"ח
(לפני מע"מ) מכשיר
211.86 סמסונג 441
973.73 סמסונג 822
635.59 סמסונג 2000I
973.73 LG510
1143.22 סמסונג 620
1143.22 יונדאי ספיריט
1058.49 SK1400

* המחיר כולל מכשיר בלבד, ללא סוללה!
*במקרה של השבתה – נזק בלתי הפיך, תינתן הנחה של 30% על מחירים אלו.

4. עלויות תיקונים למכשירי 2000I – תיבדק בקשת הלקוח בנוגע לעלויות תיקוני
מכשירי 2000I שלא הוחלפו במסגרת החלפת המכשירים. תשובה תועבר תוך כשבוע.
אשמח לעמוד לשירותך בכל עת .
בכבוד רב,
גלית מור-משורר
מנהלת תיק לקוח
פלאפון תקשורת בע"מ

העתק: חגי מן – מרכז משק, רביבים
ליאת כשר – מתאמת קשרי לקוחות, פלאפון.

הודעות
פלדנקרייז – בונה עצם

מתחילים ביום א' 19.10.03

יום א' ב – 18.15
יום ג' ב – 18.15 בונה עצם
יום ו' ב – 07.15

להתראות, מינה פגישה עם נציגי מוקד רפואי שר"פ

ביום ראשון 12.10.03, בשעה 18.00, במועדון לחבר
נקיים פגישה עם נציגי השר"פ. נשמע מהם עדכונים ודברים חדשים שהוסיפו לשירות הרפואי ולשירות החירום. נקדיש זמן לשאלות, הבהרות, בקשות של חברי רביבים מהשר"פ.
הצבעה בקלפי על המשך עבודה עם השר"פ תהיה אחרי הפגישה עם השר"פ.
נשמח לראותכם,
נרדה וצוות הבריאות

סיום עונה בבריכת השחייה
למרות התכנון, החלטנו לפתוח את הבריכה גם במהלך חופש סוכות.
בשבוע זה – המים מעט יותר בסיסיים ולכן מומלץ לשחות ולצלול עם משקפת שחייה.
היום האחרון להפעלת הבריכה – שבת 18.10.
מיד לאחר מכן נרוקן את המים ונתחיל בעבודות שמטרתן למצוא מהיכן בורחים המים.
תודה לקני, לולדימיר אופנגנדן ולכל המצילים – על עונה יפה של רחצה.
אורית
שימו לב!
בתחילת השבוע שוב פרצו אלמונים לתלתון הצעיר וגנבו פריטי מזון מהארונות.
פריטי המזון היו אמורים לשמש את הילדים בארוחת הבוקר וחסרונם גרם
עגמת נפש לצוות המדריכים ולילדים.
אנו מבקשים שוב מההורים ומהחברים לפקוח עין, להשגיח על הנעשה באזור
חברת הילדים בלילות ולמנוע שוטטות.

נהג תורן – שינויים
על מנת לחסוך בהוצאות דלק/רכב ולהקל על נהג תורן החלטנו שהנהג לא ייצא להסעה השניה אלא אם מישהו ביקש ממנו. מדובר בהסעה לנוסעים שיוצאים מבאר שבע בשעה 22.35 ומגיעים לאיסוף במשאבי שדה.
על מנת לבקש מהנהג להגיע למשאבי שדה (הסעה שניה) יש להשאיר הודעה במשיבון 2525 עד לשעה 22.00.
נהג תורן יתקשר בשעה 22.00 למשיבון ויבדוק אם יש נרשמים. מתקשרים 2525 וכאשר שומעים את "צליל שדה התעופה" לוחצים סולמית ואחריה את הקוד 2525.
כאמור, אם לא נרשמו לנסיעה – נהג תורן לא ייצא להסעה השניה. הסדר זה יתקיים גם במוצאי שבתות.
הסדר זה יופעל בעוד שבוע החל מיום ראשון 19/10/03.
בהצלחה, אורית
"אפרוחי רביבים" : מה יש בסוכתנו ?
בלי כל רצון לפתוח פה לשטן, מסתמנת לנו אחת השנים הטובות של העשור האחרון.
זאת הפתעה נעימה!
פתחנו את שנת 2003 - תשס"ג , עם הרבה סימני שאלה.
איך תיראה העבודה עם השותף החדש בשיווק?
מה עם האיום של משבר כבד בענף הלול בארץ כפי שניבאו לנו כל המומחים ?
לגבי השאלה הראשונה, לא מצאנו את התשובות לכיוון האסטרטגי כפי שקיווינו
ועל כן תפורק השותפות עד סוף השנה. לא נשאר לבד. אנחנו מגבשים תוכנית עבודה
משותפת עם חברה אחרת שלדעתנו, הקרבה שלה למדף הצרכן נותנת לנו אופציות
להתפתחות בעתיד.
ומה לגבי המשבר? האיום עוד לא הוסר אך טרם הגיע. עכשיו המומחים אומרים בנובמבר.
והנה חלפו להם תשעה חודשים ואנחנו פועלים במלוא המרץ!
 מתחילת 2003, הדגרנו בבית מעל 10,600,000 ביצי רבייה.
 באותה תקופה מכרנו למעלה מ 9,000,000 אפרוחים.
 דרך האצבעות הזריזות של צוות המיון הנאמן שלנו זרמו להם כ – 7,600,000
צהובונים קטנטנים. כדאי לציין שלאחרונה הצטרפו לשורותינו שתי ממיינות חדשות:
מבנות המשק עפרי צחור, ומבית ראשון במולדת מרינה טנשב (יש מקום לעוד!).

מאחורי המספרים עומדים אנשים.
במסורת האושפיזין, נשמח להציג בפני הציבור את צוות הרבייה שלנו.
בראש הצוות, מנהל הרבייה, עומד חברנו ולדימיר סוכוב.
ולדימיר הוא בעל תואר שני בהנדסת בעלי חיים ונותן לאגף הרבייה תנופה מחודשת.
תחתיו רכזי השטח וצוותיהם:
אבי מלכה, מנהל שטח א', בא אלינו מאשלים.
אבי הוא חרוץ ומסור ובעל תושייה מפותחת. לכל מי שמסתובב בחצר, כדאי לראות את
פינת החמד שסידר בכניסה לשטח.
נדב פיינשטיין התחיל בענף כפועל זמני וסטודנט. היום נדב מתלבט לגבי המשך לימודיו.
עד שיחליט הוא הסגן של אבי.
עדה שצ'רבה מירוחם היא פועלת ותיקה. במקצועה היא טייחת.
בין מחזורי הגידול אפשר לראות את עדה עם דלי של טיח ושפכטל.
היא לא מסכימה שמישהו מלבדה יטפל בסדקים ברצפת הלול !
ולרי טנשב מבית ראשון הצטרף אלינו לא מכבר. הוא ימאי (מלח) במקצועו.
לפני שהגיע ללול עבד בשטיפת כלים.
סוואי הנחמד מתאילנד משלים את הצוות הקבוע של שטח א'.
חברנו מושון אלפנדרי מנהל את שטח ב' כמעט שלוש שנים. מושון הגיע אלינו
מתחום אחר לחלוטין ולהפתעתו מצא עניין בלול. מושון מביא אתו כושר ארגון
וגישה חיובית שמאפשרת הסתגלות לתנאים ותהליכים משתנים.
אלכסנדר סולוביוב , הסגן של מושון, מגיע מירוחם. "סאשה" עובד אתנו כבר שנתיים.
הוא איש נעים וחרוץ. אם יתגבר מעט על בעיית השפה, הדרך לקידום בענף מובטחת.
כרגע סאשה משתתף באולפן רביבים על חשבון הענף.
רומן מחוב, סטודנט ותושב, זה עתה סיים את לימודיו כמהנדס בתחום המחשוב.
"רומה" כמובן מחפש עבודה במקצוע. בינתיים הוא בלול. מצדנו נשמח לעשות לו הסבת מקצוע!
סוצ'אט החייכן החביב מתאילנד סוגר את שורות שטח ב'.
סטיב ארנולד, חבר ותיק בצוות ויציב כסלע, מנהל את עצמו ואת שטח ג'.
לפי שעה התוצאות בשטח טובות מאד.
יש גם צוות משלים לרבייה:
אמיר ארז, האבא הרוחני שלנו, מחלק את זמנו בין יעוץ לענייני רבייה וגזברות הענף.
במשך השנים בנה מאגר נתונים רציני ביותר בכל הקשור לגידול רבייה.
גיצי פרידברג מוגדר כמנהל האגף הטכני. בפועל הוא יד ימינו של ולדימיר.
יש לו ידע בחשמל, הוא לולן מדופלם, ויו"ר הועדה הטכנית של הענף.
העבר כגזבר המשק, נותן לו כלים חשובים להכנת תוכניות להשקעות.
ויקטור פנטלייב מירוחם התחיל את הקריירה שלו בצוות לפני חמש שנים בתפקיד רתך.
ויקטור הוא איש עם יכולת טכנית רבה ונותן פתרונות באחזקת הענף.
במשך הזמן הפכנו אותו להיות גם לולן.
בתקופות של שקט מבחינה טכנית, ויקטור מתפקד כלולן לכל דבר.
אחרון, וותיק הצוות הוא יוחנן שביט. בהזדמנויות שונות תיארנו את תרומתו
הרבה לענף. יוחנן נותן לנו יעוץ טכני חשוב ואנו מאחלים לו שנים רבות של המשך
פעילות לצדנו.

החווה ברתמים עוברת הסבה לרבייה. בשנת 2004 כוונתנו לקחת אחריות בגידול
עצמי של יותר מ – 12,000,000 ביצים. עם צוות שכזה, אין חשש!
חג שמח!
סוכות תשס"ד, ויקטור

יום כיפור תשס"ד
צום יום הכיפור עבר בשלום ברביבים. עפ"י מספר הסועדים בארוחות המפסקת והמבדלת צמו כ – 140 איש, כולל אולפן ועוד. בצד התוכני עברנו יום מכובד ביותר שנערך במסגרת שהפכה כבר למסורת. בערב החג התכנסנו במבוא האולם. שמענו את תפילת כל נדרי, קטעי קריאה הקשורים ליום כיפור וכן לציון 30 שנה למלחמת יום הכיפור. בסיום הערב הרצתה רחל סבוראי על עבודתה במסגרת לימודי חקר המקרא - מיהו ישעיהו השני – חיבוריו, אישיותו ושמו (משולם). למחרת בשעות לפני הצהרים המשכנו בהרצאות: טל הירש על עבודת המחקר שלה בנושא "דילמות בזהות הישראלית כיום, מנקודת מבט פסיכולוגית-חברתית", יעל כץ – "אינטליגנציה רגשית" וסיימה ענבל סיקורל גם היא על עבודת המחקר שלה "דרכים שונות של התנגדות לרבנות. השתתפו כ – 50 איש וההנאה הייתה מרובה. הרבה תודות למרצות וכן למי שטרחו וארגנו - ארזה חולתי ודינה סוכוב. בערב החג ובמשך היום הוצגו במועדון תמונות כל הנפטרים שחיו ברביבים. תצוגה זו הפכה גם כן לחלק ממסורת יום הכיפור אצלנו.
• סטריקו גם צייר – תערוכה במבוא האולם
ידענו שסטריקו ממשאבי שדה הוא תרבותניק, במאי, שחקן, סטנדאפיסט, עיתונאי ועוד – ועכשיו תערוכת ציורים – "דואט בקו וצבע", מלאה בצבע שימחת חיים, מתפרש על בדים גדולים וקטנים.
• ותיקים מטיילים
השבוע התקיים המחזור השני של טיול הותיקים, לשלוש מחוות הבודדים באזורנו. השתתפו כ – 80 חברים שחזרו מרוצים. תודה לאריק אפרים ולארזה חולתי!
• ראיתי, צילמתי – חנות קטנה-גדולה ומטריפה
בשבת נפתח ה"קח-תן" במעונו החדש, מקלט עילי מרווח, ליד שכונת הפיסטוק. עם הפתיחה חנו בחוץ הרבה זוגות אופניים, חברים רבים עטו, כאילו חיכו רק לרגע הפתיחה. הביאו, קנו. למיכל פריאל - בהצלחה מחודשת.
• הפסיפס ירד לכיכר
לפני כמה חודשים הייתה לנו שבת פסיפס, שפירותיה – משולשי פסיפס צבעוניים. מאז הם היו בתיבות עד שאילנה גייסה את איתן ועוד בחורים שעזרו לסירוגין והפסיפסים הודבקו, ע"י תרכובת מיוחדת, ל"צלעות" הכיכר. העבודה נמשכה אף במוצאי יום כיפור וראינו את איתן, אלעד ואיציק עדן עובדים ומדביקים לאור הפנסים. עד הבוקר שלמחרת הכל היה מודבק, עכשיו נותרו רק עוד קצת עבודות גימור.
• מתוך איגרת להורי בי"ס משאבים
גם השנה, לקראת ראש השנה, אספנו מוצרי מזון לנזקקים. העברנו את התרומה לעמותת "לתת". הייתה היענות יפה מצד המשפחות. הצלחנו לאסוף 17 ארגזים מלאי כל טוב. יישר כוח!
• "שיפוצון"
המשרד של ענף המטע ודרך השמן, שממוקם ליד סככת הפירות לשעבר, היה מורכב מגרוטאות. לאחרונה שיפצו וריהטו אותו מחדש. עכשיו כשיגיעו אורחים חשובים בענייני השמן, אפשר יהיה לקבלם בצורה מכובדת.
• המגדל הצהוב
המגדל הצהוב, 6 מטר גבהו, שנבנה ע"י המכק"ל לרביב, טרם ששירת את גובהי רביב, נלקח לגיזום צמרות התמרים – פירות וענפים יבשים וזאת מאחר והאפרון כבר לא מגיע לגובה כזה.
• במסיק
הסתיים מסיק המנזנילו למאכל, בבאר חיל. כ – 50 טון, יבול נמוך ממה שחשבו. מהזן סורי נמסקו כ – 100 טון למאכל. בית הבד נפתח אחרי שיפורים, ביום ה' (כך תוכנן). יעבדו על הסורי בקצב איטי. בסך הכל היבולים נמוכים והמחירים גבוהים. מקווים לסיכום חיובי.
• שמתם לב?
לשלט המאיר שעל גג חדר האוכל, לשנת ה – 60, הצטרפה בובת ליצן גדולה. עד פורים יש עוד כמה חגים,
אז מי חמד לצון?
• יעלים במכק"ל
מתוך רצון לשפר את צורתו של המבנה הישן, עיצבו שם שני יעלים ומולם צבוע מפחיד, עשויים מברזל וכדי שירגישו בבית ריפדו את הקרקע עם אבנים כמו בטבע.
• התמרים (בקומתיים) מתים זקופים
אנשי הנוי נאלצו לכרות שני עצי תמר בני כ – 40 שנה, משום שהגזע בחלק התחתון שלהם נעשה דק והם היוו סכנה. בנוסף, עובד האפרון ועושה את ה"תספורת" השנתית לתמרים. כפות התמרים ישמשו לסכך של הסוכות.

mazkirut@revivim.co.il  קיבוץ רביבים ד.נ. חלוצה 85515, טלפון: 086562511, פקס:086562240