עלון קיבוץ רביבים 2235 תאריך 19/09/03
העלון כ קובץ WORD
העלון בקובץ WORD
הוצאה אינטרנטית ע"י מנשה לוי
שלום אני בודק אפשרות לשלוח הודעה לכל הקוראים עם עלאת העלון לאויר ,לצורך זה אני צריך את כתובת email שלכם.
כמו כן נשמח לקבל חוות דעת על הוצאה.
תודה מנשה
ml3@netvision.net.il
תמונות של עזרא צחור מאירוע טוסקנה בנגב
לחיצה על התמונה והיא תפתח
טוסקנה בנגב
"טוסקנה בנגב"
ברוכים הבאים,


תכנית האירוע:

15.00 התכנסות וברכות לפתיחת האירוע.

15.30 פרופסור מאורציו סרווילי פרוג'ה, איטלייה.
ייחוד אזורי – כיצד ניתן לבדל אזור לגידול זיתים וייצור שמן זית – מודל טוסקנה.

16.20 מר. יענקלה מוסקוביץ, מנהל מו"פ רמת נגב
רמת הנגב – מאפיינים ייחודיים ביצור החקלאי ובגידול זיתים ברמת - נגב.

16.45 מר. אורי יוגב, מנכ"ל דרך השמן בנגב - חלוצה.
חלוצה כמודל לניהול כרם זיתים תעשייתי איכותי.

17.10 פרופסור שמעון לביא .
איכות שמן הזית – התפתחות במגמות איכות שמן הזית בעולם.

17.35 דוקטור פתחי עבד אלהאדי, יו"ר פאנל טעימות במועצת הזיתים.
מושגי יסוד בטעימת שמן זית – טעימה מודרכת של שמני זית

18.15 סיור בכרם הזיתים.

19.00 פתיחת מסיק 2004 בכרם הזיתים חלוצה.
ברכות: פרופסור מאורציו סרווילי אורח הכבוד מאיטליה.
שמואל ריפמן, יו"ר המועצה האיזורית רמת נגב.
אמין חסן, מנכ"ל מועצת הזיתים.
מוטי בירן.


ארוחת ערב ים תיכונית בין עצי הזית לצלילי מוסיקה איטלקית.
מסיק 2003
 לקראת מסיק 2003 מעריכים "בחלוצה" כי רמת היבול לדונם תהיה השנה נמוכה משמעותית בדומה ליתר חלקי הארץ.
 לעומת זאת עקב כניסה של שטחים צעירים גדולים לניבה, תייצר חלוצה כמות שמן דומה לשנת 2002
 לאחר שנת ההפעלה הראשונה מוכנסים בבית הבד מםפר שיפורים אשר טרם נראו בישראל. מטרתם- הגברת השליטה על נקיון ואיכות הזיתים והתאמת אופן הריסוק לסוג ולתכונות הזנים השונים.
 השנה יניבו לראשונה מספר זנים חדשים בהקף מסחרי ועל סמך התוצאות יוחלט על הרכב הנטיעות החדשות. בין הזנים: ארביקווינה, פרונטויו, פישולין ועוד
 חלוצה עתידה להמשיך את הנטיעות בראשית 2004
 כיום נטועים כ3000 דונם מהם מניבים השנה כ2000 ד'
 כ25% מהיבול מופנה לכיבוש (בעיקר מנזנילו וסורי ) והיתר מופנה לשמן
 חלוצה עושה מאמצים רבים לחדור לשוקיי יצוא – קיימת התענינות גדולה וההערכה היא כי הקף היצוא יגדל באופן משמעותי בשנים הקרובות.
 אנו מקווים לעצורהשנה כ1500 טון זיתים בבית הבד חלוצה ברביבים ולהפיק מתוכם כ 255 טון שמן זית כתית מעולה.
מעלון לעלון
• השבוע מצאתי על שולחני במפעל את הציור שבשער העלון, ללא מילים. תודה לאמנון ברזלי!
• אולפן גדול רב-לאומי מלא את חצרנו. מרכזת האולפן, עפרה אטקינס, בסקירה ראשונה.
• יעל איל נפגשה עם רמי חקשור השומר שלנו, לשמוע מפיו מה רואים בחשכת הלילה והאם אור היום מסנוור את עיניו.
• חדשות מהמרפאה מביאה אילה עפרון.
• משולחנו של חגי מן, מרכז המשק, שני נושאים מעניינים.
• חילופין בצוות הביטחון.
• נגה יוגב מדווחת על הנעשה בועדת חינוך.
• מהאינטרנט הביאה יעל פרץ את המאמר "הסכמה רחבה" – הצעה לדרך פעולה בדיונים על השינויים בקיבוץ.
• בשבוע הבא עלון ראש השנה. נא למסור חומר בהקדם.

שבת שלום,
ויקסי

ויקסי

ברכות
לטליה ושמוליק ריפמן
לאון ואלול, לצ'ובה
ולכל המשפחה
מזל טוב לנשואי
איה עם דני


לעדין ועתי קוה
ולכל המשפחה
מזל טוב!
להולדת הנכד - האחיין
בן לעינב ועידוא

לדבורה ואמנון ליבנה
לערן ולכל המשפחה
מזל טוב!
להולדת הנכדה – האחיינית
בת לאסנת ואסף


על קצה הבמה
• "הדיקטטור הגדול" ינחת באולם, ביום שישי בשעה 21.30 .
סרט קלסי של צ'רלי צ'פלין, גדול הקומיקאים.
הסרט נוצר בשנת 1940, בעיצומה של מלחמת העולם השניה,
בהשראה ובביקורת על המשטר הנאצי בגרמניה.

• סרט וידאו יוקרן באולם ביום שבת 27.9, בשעה 21.30.
פרטים נוספים יבואו.

• סדרני ההצגות להבא יהיו על משמרתם בכניסות לאולם גם בהפסקות.
זאת כדי לחסום את פורעי החוק הנכנסים לאולם עם קפה ביד,
אשר טיפותיו על השטיח הם הכתמים הקשים ביותר להסרה ובכלל -
לא שותים ואוכלים באולם, לשם כך יש פואייה.

בהנאה, רפי
בהנאה, רפי


החודש לפני
1951 הגיע פסנתר כנף, "יחי הבקשטיין שלנו" – עלון 273
1971 - 10.9 – מסיבה ברביבים - 50 שנה לעלייתה של גולדה לארץ.
- פתיחת כביש צאלים-רביבים. ילדי רביבים נוסעים ללמוד
ב"מעלה הבשור".
- ייסוד הארכיון.
1985 הקמת מרכז נעורים.
1991 ילדי רביבים מצטרפים לבי"ס "משאבים". כיתה א' לומדת עדיין ברביבים. כיתה ט' – "שקד" וכיתה י' - "סביון" מתחילות את לימודיהן בבי"ס "אשל הנשיא". כיתה י"א - "רקפת"
וכיתה י"ב – "צבעוני ממשיכות את לימודיהן ב"מעלה הבשור" עד לסיומם.
1993 משפחות ראשונות מרתמים עוברות לגור ברביבים.
1998 - בבתים הכוללים של חברת הילדים הונהגה שיטת הזוגונים.
- אוכלסו הבתים הראשונים של שכונת הגבעה.
- כ – 350 מכשירי טלפון סלולריים הוכנסו לשימוש.
- הוקמה ספריית קלטות וידאו.
- קטיף אחרון של אפרסקי סמרסט.
- נערך דיון ראשון בערכי היסוד של רביבים.
- הצדעה לטייסי הנגב שהשתתפו בעזרה לנגב הנצור
במלחמת השחרור – כנס שהתקיים במצפה,
בנוכחות הנשיא עזר ויצמן.
1999 מפעל "גוונים" – סוף.
2000 כספת חדשה בקופת בית.
2001 סוכה רב שימושית הוקמה ע"י חדר האוכל.
אולפן
מחזור 70 נפתח – בבום טראח.
הקבוצה האוסטרלית המשיכה לדרכה לשלב ה"ביזיבי"…
מדי פעם אנו מקבלים מהם אות חיים והם מסתדרים נפלא,
כקיבוצניקים וותיקים.
במחזור 70 יש 55 תלמידים. זה הרבה וזה טוב.
5 אנשים מגיעים מיישובי הסביבה, 30 בני נוער מתנועת "הבונים דרור"
ו - 20 עולים שמתחילים את דרכם בישראל, בעזרתנו.
אולפן גדול זה אומר כיתות גדולות ושפות שונות, אנשים מתרבויות
שונות וזה מעשיר, מגוון ומשמח.
אז להתראות במדרכות, במסיבות, בח"א ובכל מקום ואירוע ברביבים.

עפרה אטקינס
"בוקר טוב" או "לילה טוב"
קבעתי פגישה עם רמי חקשור בשעה 8.00 בבוקר. בשביל רמי זו שעה מחוץ לשעות העבודה.
כך חשבתי… אבל לאחר שיחה איתו כבר קשה להגדיר…
רמי הגיע כשעיניו עייפות ביותר, לא מגולח (סליחה רמי) ונראה כמי שזקוק למקלחת טובה ולשינה עמוקה ומרעננת.
מסתבר שהבוקר רמי הספיק לישון כשעתיים ואז קם ובא אלי ואחר כך הוא צריך עוד להיפגש עם אנשים שבאים להתקין פנסים חדשים לגדר.

"רמי, אתה בכלל ישן?"
כבר יש לי בעיה לישון, אני כבר לא רגיל לישון. קשה לי מאוד להירדם וכל רעש הקטן ביותר מעיר אותי ואז איני יכול להירדם שוב.
לפני הפגישה הכנתי לי מספר שאלות לשאול את רמי, אבל מרגע שנכנס אלי, החלו הסיפורים לקלוח ודרכם קיבלתי תשובה על כמה שאלות אבל בעיקר שמעתי דברים שאני כאדם מן היישוב כלל לא חשבתי עליהם.
בחיי השגרה שלנו, בלילה אנחנו הולכים לישון, מוקדם או מאוחר, אבל נכנסים למיטה ולא ממש חושבים מה קורה בחוץ, אם ברגע זה מישהו מנסה לגנוב משהו או לחדור לתוך היישוב. נכון, אני נועלת את הדלת אבל זו כבר פעולה שגרתית ואינני חושבת בדיוק מה זה עושה.
מי שמאפשר לי לישון כמעט ללא דאגה הם השומרים והממונים על הביטחון ורמי הוא אחד מתוך צוות שזה תפקידו - לשמור.
בהמשך יספר לי רמי על מה שומרים ובעיקר מה תפישתו לגבי המושג שמירה והאמצעים לבצע אותה.
הפגישה עם רמי נמשכה כשעה. בהתחלה ניסיתי לרשום את דבריו, אבל הסיפורים הלכו והסתעפו ואני הנחתי את העט מידי ורותקתי למה ששמעו אוזני.
בסופה של אותה פגישה אני יכולה להגיד שרמי מסור לתפקידו ומנסה לעשות אותו הכי טוב שהוא יכול ואף, לדעתי, מעבר לכך משום שזוהי משימה ענקית.

איך קוראים לתפקיד שלך?
לתפקיד שלי אין שם, אבל אני יכול לספר לך איך הוא נוצר. ההתחלה הייתה לפני ארבע שנים. באותו זמן המועצה האזורית ניסתה להקים גוף משותף שישמור על היישובים טללים, משאבי שדה ורביבים. זה קרה לאחר תקופה קשה של גניבות. הוציאו אותי מעבודתי במוסך והצטרפתי לגוף זה. לאחר כ 4 – 5 חודשים נגמר למועצה הכסף וכך הסתיים ניסיון זה ואז נתבקשתי ע"י רביבים להמשיך ולשמור כאן.
באותו זמן הייתי שומר שדות יחד עם שומר השדות של שחרור. שמרתי גם בתוך הקיבוץ.
היו המון גניבות ואי אפשר היה להשתלט עליהן, רק הייתי זז מאיזה מקום ומיד גנבו שם. קרה אפילו שהיינו שני השומרים בתוך שדה והיו גונבים ממנו. החלפנו שומרים רבים, שהיו מקרב הבדואים, והמצב לא השתפר.
השינוי הגיע כאשר לקחנו לשמירה את השייח' דחללה עצמו ואת הבן שלו. בהתחלה גנבו גם אצלו מסיבות שונות של הבדואים. עכשיו יותר שקט.
הסיבות לכך? יש כמה סיבות. קודם כל צברתי ניסיון ויחסם של הבדואים כלפי השתנה. קיימת בתוכם קבוצה שיש לי איתם קשרים טובים והם מאוד עוזרים לי. חשוב להם לעזור לי. אנשים רבים מהם מוסרים לי מידע כל הזמן. יש להם קשר ישיר והם מתקשרים אלי בכל שעות היממה. מישהו יכול להתקשר אלי ולומר, לדוגמא: "ראינו רכב לא מכאן, מסתובב עם ארבעה אנשים, תיזהר!"
זה מוביל אותנו לנושא הבא:

"באיזה שעות אתה בתפקידך?"
מכיוון שמתקשרים אלי בכל שעה שהיא, אני מרגיש שאני חייב להיות בעניינים בכל שעות היממה. באופן רשמי אני אמור לשמור בין שתים עשרה בלילה לשש בבוקר, אבל זה לא מספק אותי. כדי שהשמירה תהיה יעילה אני חייב לדעת מה מתרחש בנושא בכל שעות היממה. ככה אני תופש את תפקידי. אני לא יכול לבוא בחצות מבלי לדעת מה קרה קודם לכן, לדעת ולהבין, כי הרבה דברים קשורים. כשאני מקבל מידע בשעות שונות של היום אני יוצא לשטח ולא משנה אם זה בוקר, צהרים, ליל שבת, ילד חולה או כל בעיה אישית שלי. אני מרגיש שאני בכוננות כל יום, כל היממה. הקשרים שלי עם הבדואים הם כאלה שהם מתקשרים אלי על כל דבר...

על מה אתה שומר?
התעלה. מסביב לקיבוץ נחפרה תעלה שאורכה
כ – 9 ק"מ. היא מונעת מרכב להיכנס לתחום הקיבוץ. את התעלה יש לתחזק. אני עובר פעמים אחדות ביום ובודק שלא עשו משהו המאפשר מעבר על התעלה, כמו גשר מאולתר או מילוי של אדמה . ברגע שאני מגלה משהו כזה אני לוקח טרקטור ומפנה.
רכבים אינם עוברים את התעלה אבל עדרי הצאן עוברים בקלות. במקרים אלה אני עושה פעולה של משא ומתן. מי שעובר את התעלה הן הנשים הרועות. לכן אני הולך לדבר עם הבעל שלהן וזה נושא, בדרך כלל, תוצאות חיוביות. כיום רק עדרים מעטים חודרים לתחום התעלה.



מטע הזיתים. הייתה תופעה של ילדים בדואים, שבימי שישי לא לומדים והם באו למטע הזיתים וחיבלו, לשם כיף. שברו שעונים , קרעו צינורות, גנבו תאים סולריים. גם ברחו למטע כמקום מסתור מפני ההורים כשהם מעשנים. במקרה זה עשיתי פעולה עם השייח והמשפחות והם שיתפו פעולה והפסיקו את התופעה הזו. האמת, לפעמים אני רואה איך אבא בדואי מכה את בנו מכות נמרצות ואחר כך ממש קשה לי ללכת לאבות ולדבר איתם. אבל מסתבר שזה עובד והילדים הפסיקו עם זה.
לול ג'. גם שם הייתה תופעה של זריקת אבנים על הרכב שהוביל את הביצים. לאחר שפניתי לבדואים הם שיתפו פעולה במציאת הילד שעשה זאת. ממש עברו משפחה משפחה, הוציאו את הילדים וחקרו אותם עד שנמצא הילד שעשה זאת. המשפחה דאגה שהוא יפסיק לחבל.
אפשר לסכם ולומר שאני מנסה להפסיק תופעות שגורמות לנזקים, על ידי קשר ישיר עם המשפחות או עם משפחות שמוכנות לעזור והדברים נפתרים בשיחה עם המבוגרים (ובאשר לילדים, כאמור, את המכות מחטיף האבא…).

תוך כדי השיחה אני מבחינה בגאוותו של רמי על ה"ממלכה" שבנה לו ועל הקשרים שיצר. הוא מכיר כל מקום במשק ומחוצה לו ומבחין בכל שינוי הקטן ביותר. לדוגמא רמי מספר, שאם מישהו יטפס על הגדר וכך יחדור לקיבוץ, עינו תבחין מיד בכיפוף של התיל וגם אם זה יהיה כמעט בלתי נראה. אני עצמי (יעל) הופתעתי כאשר רמי ידע מיד היכן הקרוון של משרדי (רוב האנשים אינם יודעים). כשאמרתי לו על כך הוא אמר: "אני מכיר כל כוך וכל מקום במשק, הרי כשיש אזעקה אני מיד רץ למקום".
אני מתרשמת שרמי צבר ניסיון רב בנושא השמירה ולעיתים מפריעה לו העובדה שאנשים שיש להם נגיעה לנושאים אלה מתחלפים מדי פעם ואינם מבינים שהוא כבר "ותיק" עם ניסיון רב.

אתה נוסע לפעמים לחופש, להתאוורר מכל זה?
אני נוסע, אם כי לעיתים רחוקות ואז יש מישהו שמחליף אותי. גם אז הפלאפון שלי לא מפסיק לצלצל…

לפני הפגישה הכנתי שאלה: איך זה לחיות "הפוך"? בסוף הפגישה הבנתי שאין פה הפוך, יש פה מתמשך.

אני מאחלת לרמי בריאות ושיהיה לו כוח להתמיד בעשייתו ובעיקר שידע לשמור על עצמו.
תודה לרמי שמאפשר לנו לישון בשקט בלילות, בתקווה שלא תהיה לו הרבה תעסוקה.

נפגשה: יעל איל


מועדת רכב נמסר
• תושבים ובני משק בחופשה / שנות קשר, אינם רשאים
לנהוג ברכבי הקיבוץ. במקרים מיוחדים ונדירים שבכל
זאת ינהגו – מחיר הק"מ לא יהיה מסובסד ועלויות כל
הנזקים (אם חו"ח יהיו) יחולו עליהם במלואם.

• חברים אינם משלמים בעצמם דוחות וקנסות.
הנושא מטופל באופן מסודר ע"י רמי עמידן והנהלת החשבונות.
החבר מקבל צילום של הדוח עם הערה שהקנס ישולם בזמן.
שימו לב להערה ואל תשלמו כפול!

• רננה סיימה את תפקידה כמחליפה בסידור הרכב ומונה רפאלי
נכנסה לתפקיד. אנחנו מודים לרננה ומאחלים למונה הצלחה
בתפקיד החשוב הזה. ובהזדמנות זו מונה מבקשת: אנא התחשבו
בי והקפידו על כתב יד ברור במיוחד.

עד כאן מדובר הועדה, מאירקה

"שניים" משולחנו של חגי מן – מרכז המשק
שני נושאים המצויים בשלבי טיפול שונים על שולחנו של חגי מן.
- מתקן אנרגיה המופעל על הזבל של הרפת.
חברה מחוץ לארץ, בעלת ניסיון בנושא, שבנתה מתקנים כאלה באירופה.
הרעיון הוא להפיק מהזבל של הפרות אנרגיה בצורת גז, מים חמים או חשמל.
הזבל מהמכון מוזרם ישר למתקן. הוא נאסף מהסככות והחצרות ע"י שופל
או בכל דרך אחרת אל המתקן. במתקן הוא הופך לתרכיז נוזלי.
החברה מתכוונת למכור את החשמל או האנרגיה שתופק מהמתקן.
טרם הוחל במו"מ עניני על הקמת המתקן או ליתר דיוק, על התמורה לה נזכה
בגין המתקן.
היתרונות שלנו הם בעיקר מהחיסכון של אי פינוי הזבל ופתרון בעיית הזבל
המוזרם לביוב ומצד שני נקבל "שכר דירה" ומקום עבודה.
המצב כרגע הוא שהחברה בודקת את היתכנות המתקן כאן, ברפת רביבים.
בארץ הוקמו מספר מתקנים דומים. זהו ניסיון מעניין הנמצא בשלבי בירור
ראשונים אבל עשוי להיות בעל משמעות רבה.

- מייבשים את חוות ר"ם?
אמנם נושא זה לא בא בהפתעה, כבר שנים מדובר על כך שעם השלמת מכון
הטיהור בצד המערבי של באר שבע, יופנו לשם כל מי הביוב של באר שבע,
כולל אלה שבמשך השנים השקו את שדות חוות ר"ם.
חוות ר"ם מוחזקת כיום בשותפות עם קיבוץ שובל, כך שהבעיה אינה רק של רביבים.
ייבוש שטחי ם משמעותו התנחלות שבטי בדואים על האדמות וזהו אינטרס משותף
לכולם למנוע התיישבות בדואים בגבולות באר שבע.
יש התחייבות של עיריית באר שבע להניח קו שיחזיר מים מטוהרים ממכון הטיהור
המערבי, לחוות ר"ם. זוהי עבודה לא קטנה והיא תארך כשנה עד שנתיים.
הבעיה המיידית היא מרווח הזמן עד לבוא המים המטוהרים.
נערכו כבר כמה דיונים בנושא, אחד מהם במועצה האזורית, בדבר אספקת מים שפירים
במקום מי הביוב, לתקופת ביניים עד לגמר הנחת הקו. בסעיף זה מחכים להחלטת הנציבות,
שכנראה תאשר בימים הקרובים הזרמת מים שפירים לחווה.
המצב הוא שאין כמעט רווחים, אם בכלל, בחוות ר"ם, אבל האבסורד הוא שגם לסגור
את החווה עולה לא מעט כסף – "פיצוי" עובדים וכו'.
הבעיה היא שגם אם יועברו מים שפירים, עדיין לא ברור מה ניתן יהיה לגדל במים אלה.
בינתיים צמצמו את כמות מי הקולחין המסופקים לחווה וכבר יש בעיות של מחסור במים.

מעיסוק במי ביוב בר"ם עברתי לשאול את חגי בקשר לבעיית הריחות המגיעים מהמט"ש
(מתקן טיהור שופכין), במיוחד בשעות אחר הצהרים, שאז הרוחות משם, שזה בלתי נסבל.
חגי השיב שהנושא נמצא בבירור עם המהנדס שתכנן את המתקן ובינתיים אין בשורות.
כדאי מאוד שהנושא לא ירד מסדר היום.
-------------------------------------------------------------------------------------
תגובה לשאילתה של גיצי : "הלכתי ראיתי – אין שומרים"
השמירה מופקדת בידי, ואני האחראי לה!
אכן כן – ישנן פעמים, לא מעטות, בהן השומר לא מגיע. במצב כזה אין בידי אלא לנסות
ולאתר את השומר הנעדר; להתקשר, להשאיר הודעות על המשיבונים ולקבל תשובה:
(לפעמים) "שכחתי", "טעיתי ביום", "למדתי", "נסעתי", "לא הזכירו לי" ועוד כהנה
וכהנה…
בעבר ניסינו לפנות לחברים מבוגרים שיצאו ממעגל התורנויות שיהיו מעין "רזרבות
שמירה" אולם הניסיון לא צלח.

לצערי, השאילתה של גיצי נכונה ובמקומה, והתשובה שלי מעט מתסכלת. אם יש לחברים
פתרונות נוספים אשמח לשמוע.
זו ההזדמנות להזכיר שהמחויבות והאחריות על השמירה הן של כל חבר/ה וחבר/ה וללא
שיתוף פעולה באחריות, נשאר ללא שמירה.
אריק יצחקי
דו"ח אסיפה מתאריך 6.9.03
1. הקמת צוותים מתחלפים לבחירת בעלי תפקידים – הציג דודו עפרון
עד כה הייתה ועדת כוח אדם קבועה, שאמורה לטפל בהחלפת בעלי תפקידים. לועדה זו אין
תפקיד נוסף ולכן קשה לקיימה לאורך זמן, על כן מוצע להקים צוותים מתחלפים לבחירת
בעלי תפקידים.
באחריות צוות איוש תפקידים בקהילה להציע את חברי הצוות בפני מזכירות רחבה.
בצוות יהיו שני בעלי תפקידים, שאינם מועמדים להחלפה (אחד מהם הוא מנהל משאבי אנוש
בתנאי שלא הוא המוחלף), ושלושה נציגי ציבור. אחד מנציגי הציבור יהיה ראש הצוות.
ההצעה התקבלה ברוב קולות וללא מתנגדים.

2. אישור עקרוני להכנסת שותף ל"רבל" – הציג יהודה שאולסקי
חולק דף לחברים שהגיעו לאסיפה, בנושא השותפות.
יהודה שאולסקי וחגי מן נתנו הסבר מפורט. הפירוט בנושא השותפות יפורסם ב"בעניינים".
אסיפת רביבים נתנה אישור עקרוני להכנסת שותף ל"רבל".
ההצעה התקבלה ללא מתנגדים.

הסעיף בנושא הגדרת תפקיד של ועדת תכנון לא עלה לדיון מפאת קוצר הזמן והוא יידון
באסיפה הבאה ב – 20.9.03.
רשמה: מרים

דו"ח ישיבת מזכירות רחבה מתאריך 11.9.03
1. קבלת חן פלד לחברות
בהשתתפות: נדב פרץ
חן הגיעה לקיבוץ ב – 1998, בגרעין "נגב". בסיום השירות הצבאי יצאה לשנה לתנועה
וחזרה לרביבים. עבדה בחברת הילדים. כעת עובדת בבית תינוקות ובליווי פרטני של ילדים.
יש שביעות רצון גדולה מעבודתה של חן.
בשנה שעברה הייתה אחראית על בר המצווה. בשנה הקרובה חן יוצאת ללמוד חינוך
וגיאוגרפיה וכן תדריך את הגרעין החדש. בנוסף היא מתנדבת ב"מתמיד", ומשקיפה פעילה
בועדת חינוך.
המזכירות ממליצה בחום על קבלתה של חן פלד לחברות.

הנושא יובא לדיון באסיפה ולהצבעה בקלפי.


2. הצעה למינוי חברים חדשים -
בועדת חברים: נמרוד פריאל, בלה בן-עמי, מנשה לוי.
חברת מזכירות: ריקי ישראלוביץ

מזכירות רחבה אישרה את המינוי של נמרוד פריאל, בלה בן-עמי ומנשה לוי
כחברים בועדת חברים.
המזכירות ממליצה על בחירת ריקי ישראלוביץ כחברת מזכירות רחבה.
ההצעה תובא להצבעה בקלפי הקרובה.

רשמה: מרים

חילופי גברי בביטחון
אריק יצחקי מילא את תפקיד רכז הביטחון ברביבים משנת 1992 ועד היום.
לפני זמן מה ביקש אריק להחליפו בתפקיד. לשמחתנו בוצי נענה לבקשתנו
והסכים להחליפו. חילוף התפקידים נעשה בימים אלה ממש.

החל מה- 20.09.03 יופקד "תיק הביטחון" בידי בוצי.
מספר הטלפון של הביטחון - 6111 יועבר לבוצי.
מס. הפלאפון של בוצי 051-696498.
רכב השמירה יישאר במקומו לניסיון, לנוחיות החברים.
חברים הרואים שערים פתוחים, שומר חסר, אנא התקשרו לבוצי.
אריק יישאר כמרכז צוות צח"י (צוות חירום יישובי) בלבד.

זו גם הזדמנות שלנו להזכיר לחברים מי הם חברי צוות ביטחון
ומהי חלוקת התפקידים.

צוות ביטחון
חברי הצוות: צחי רם (מפקד הישוב), מרים אורנשטיין (מזכירה), בוצי (רכז ביטחון),
רמי חקשור (שומר) ואורס ון רור (אחראי על כתת כוננות).
צוות הביטחון עובד בשיתוף פעולה, ואחראי על תפעול נכון של הביטחון בשגרה, ובחירום.

חלוקת תפקידי צוות ביטחון:
מפקד הישוב - צחי רם
 אחראי על כל אירוע בשעת חירום.
 בעתות חירום הנו הסמכות הראשונית.

כפיפות: הנחיות מקבל אך ורק מצה"ל וממשטרת ישראל.

רכז ביטחון - בוצי
 מפעיל את צוות הביטחון של הישוב להתייעצות והתארגנות בשגרה ובשעת חירום.
 אחראי על הביטחון בישוב.
 אחראי על הטיפול באירועים פליליים בישוב (כולל סמים).
 מהווה כתובת לפניות חברים בכל הקשור לאירועים הנ"ל.
 מתאם הפעילות המשטרתית/ משפטית מול רשויות הישוב בנושאים הנ"ל.
 ממונה על השמירה בישוב, מפרסם הוראות ורשימת שמירה.
 אחראי על תקציב הביטחון.

כפיפות: בחירום - מפקד ישוב, בשגרה - מזכירה.

שומר הקיבוץ - רמי
 אחראי על השמירה מהשעה 23:00 ועד 06:00 למחרת.
 עוזר לרכז הביטחון בטיפול באירועים פליליים.
 אחראי על מצב מריבי הביטחון בישוב: גדר, שערים, תאורה, רכב וכו'.
 אחראי על רכבי הביטחון והפעלתם ע"פ נוהלי פיקוד העורף.

כפיפות: בחירום - מפקד הישוב. בשגרה - רכז ביטחון.

אחראי על כיתת כוננות - אורס
 אחראי על הגיוס לכיתת הכוננות, מול משטרת ישראל.
 אחראי על הכשרתם ואימונם של אנשי כיתת כוננות מול משטרת ישראל.
 אחראי על נשקי כיתת כוננות.
 מפעיל את כיתת הכוננות לפי קריאה.
 שותף בצוות הביטחון.

כפיפות: בחירום - מפקד הישוב, בשגרה - רכז ביטחון.
אריק ומרים


ברכה לאריק
אריק,
מודים לך מאוד בשם כל החברים על שנים רבות של עבודה בהתנדבות בימים ובלילות ובשעות שונות ומשונות. אנחנו יודעים שמדובר במשימה יומיומית לא קלה ובאחריות גדולה בכל שעות היממה. ועל כך שא ברכה.

ולך בוצי מאחלים בהצלחה בתפקידך החדש.

מזכירות
לחברים שלום,
לנוחיותכם – הימים הקבועים בהם נמצאים בעלי התפקידים במזכירות:
מרים – מזכירה – א' , ב' , ה' , ו'
חנהל'ה – רווחה – א' (עד 10:00) , ב' , ג' , ד' , ה' , ו' (עד 11:00)
אורית – שירותי קהילה – ב' , ג' , ד' , ה' , ו'
שמשי – חשב – א' , ב' , ה'
דודו – משאבי אנוש - ב' , ה'
גלעד – משאבי אנוש – ב' , ו'

בשאר הימים כל אחד מהם עובד במקום אחר. מס' טלפון נייד ניתן לקבל מיפעת.

מזכירות: הדסה – א' , ב' , ג' , ד' , ו'
יפעת – א' , ב' , ג' , ה' ,ו'

לכל אחד מאתנו יש משיבון וניתן להשאיר הודעה.
כדי למנוע ציפייה מיותרת ועוגמת נפש מומלץ להתקשר ליפעת (או להשאיר הודעה) –
אצלה מתרכז המידע לגבי סדר היום והשבוע של בעלי התפקידים.

אנחנו כאן לשירותכם – עובדי בית המזכירות

-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------
תגובה על הרשימה "אנחנו כאן –מנסים קיבוץ"
מתוך הפורום באינטרנט - "על הגרנוליט"

הקריאה בראיון שערכה יעל פרץ עם נאוה ושי צלר, העלתה בי הרהורים נוגים
על עצמנו.
כנראה שהתעייפנו עד כדי כך מהקיבוץ שצריך להגיע אלינו זוג צעיר, נקלטים,
לא קיבוצניקים ולהשמיע כמה אמיתות ישנות שאנו כבר הפסקנו להאמין בהם.
שי ונאוה (אני מכיר רק מעבודתו המצוינת של שי בסרטון הוידיאו במסיבת
בר המצווה האחרונה) הצעירים, מבטאים עדין את האמון והאמונה בנו מבחוץ...
זה דומה, אבל הרבה יותר רציני ל"תסמונת אוהד הקיבוץ" המוכרת לנו
מהפגישות המקריות מחוץ לקיבוץ כשלבן שיחתך מתברר בפעם הראשונה שאתה קיבוצניק –הוא שואל מיד: "קיבוץ מופרט או קיבוץ –קיבוץ"?
וכשאתה (בגאווה) עונה לו – "קיבוץ קיבוץ", הוא נאנח אנחת רווחה:
"יופי" הוא אומר: "תשמרו על עצמכם". וזה אמיתי, לא מזויף.
זהו רצון אמיתי שתישאר שמורת טבע אנושית בקפיטליזם האלים והמכוער
שהמדינה שרויה בו.
מאירקה

לקראת שנת תשס"ד - מה נשמע במערכת גיל רך גנים:
נפרדנו מבוגרי גן רימון התחלנו להתארגן ולהיערך לקראת המעברים בתוך מערכת הגיל הרך.
היום – שבועיים לפני ראש השנה סיימנו את כל המעברים. מכאן מתחילה שיגרת העבודה החינוכית שתימשך לאורך השנה כולה, ומה קורה אצלנו בכל אחד מן הבתים?
בגן רימון 25 ילדים, מתוכם 15 ילדי חברים,
2 ילדי עולים מבית ראשון במולדת, 6 ילדי חוץ (תושבים ברביבים, רתמים, אשלים והתיישבות בודדים) ו2- ילדים אתיופים ממרכז הקליטה ברתמים. בהמשך ככל הנראה יעזבו הילדים האתיופים "הותיקים" ונקלוט 4-5 עולים אתיופים חדשים אשר יגיעו למרכז הקליטה. הקליטה למרכז הקליטה היא מאד דינמית, כך שקשה לנו לצפות מתי וכמה ילדים יצטרפו.
הגננת בגן היא אורית טייג, גננת שכירה מעומר. עבדה לפני שנה בקיבוץ שדה בוקר. אורית עברה לגור ברביבים. איתה עובדות בצוות חופית אליס, אילנה ברגמן (שכירה מב"ש), ובראשית אוקטובר תצטרף לייה דייגי (שכירה ממשאבי שדה).
גן חרוב - זו השנה השנייה בה אנחנו מפעילים גנון דו שנתי – לגילאי שנתיים עד ארבע. התחלנו את הדבר עם הרבה חששות הן מצד הצוות והן מצד ההורים. למרות החששות כל הצדדים יצאו שבעי רצון, ונראה כי הצלחנו להגיע לכל ילד, העבודה בגנון זרמה והילדים באו אליו בשמחה. השנה מונה הגנון 21 ילדים, מתוכם 17 ילדי חברים ו4- ילדי חוץ. בעתיד אמורים להצטרף שני אחים של משפחה נקלטת. הגננת בגנון היא אראלה לוי ממושב קדש ברנע המתחילה השנה את שנת העבודה החמישית ברביבים. איתה עובדות בצוות אתי אפריאט (שכירה מירוחם), מרים נחמיה (שכירה מנבטים) קרן חכלילי – תוחלף עם חזרתה ללימודים ע"י גלית חיזקיהו.
בית צבר - פעוטון לילדים בני שנה-שנתיים.
חשוב לנו מאד שבכל אחת מהמסגרות תהיה מטפלת אחת מובילה ומקצועית. עד השנה לא הצלחנו להיערך לכך בכל הבתים. השנה הצטרפה לכוחותינו פנינה יסעור שלקחה על עצמה את הובלת הפעוטון. אנחנו מאמינים כי בזכותה נעלה במקצועיות ובאיכות הטיפול והחינוך. איתה בצוות עובדות חגית דמרי (שכירה מב"ש), עדי פרץ ונטליה ירושלימסקי. בבית צבר יהיו השנה 12 ילדים, מתוכם 8 ילדי חברים ו4- ילדי חוץ.
בית שושן – בית תינוקות. זו החוליה הראשונה בשרשרת של מערכת הגיל הרך ושל הקשר שלנו עם ההורים ולכן היא כל-כך חשובה. רחל צחור ממשיכה לנהל את בית תינוקות ביד מקצועית ואוהבת. על-ידה תעבוד סיגל רם היוצאת ללימודים של מטפלות תינוקות בסמינר בקיבוצים. את השנה אנחנו פותחים עם 3 תינוקות, ונגמור אותה עם אחד-עשר. מתוכם 10 ילדי חברים וילד חוץ אחד.
מערכת הגיל הרך הינה מערכת ללא הפסקה. עובדת בכל ימי החול, בערבי חג ובחול המועד. הצוותים משקיעים הרבה מחשבה, כוח ויוזמה כדי שהטיפול והחינוך יהיו במיטבם. בראש המערכת עומד צוות מטפלות וגננות מובילות הנפגש אחת לשבועיים. הצוות דן בבעיות, לומד ומקבל החלטות של כלל המערכת. כלל צוות המטפלות ניפגש מספר פעמים בשנה ללימוד משותף ומפגש. כמו כן מתקיימות השתלמויות אזוריות במועצה - בעזרה ראשונה ובנושאים התפתחותיים ודידקטיים שונים.
בשנה שעברה עברו כל המטפלות לעבוד חמישה ימי עבודה מלאים (מ 07:00 או 08:00 עד 16:30).
לאחר שנה של ניסיון ניתן לסכם ולומר כי המהלך היה נכון וטוב, הדבר הקל מאד על המערכת הן בכל בית ובית והן לי כמרכזת. הצוותים מסתדרים בתוכם ואין כמעט צורך בסידור עבודה.
גם המטפלות מרוצות מכך שיש להן יום חופשי לסידורים וללימודים ותחושת הכבילות ירדה. בהזדמנות זו אני מזכירה לכל ההורים שהבתים נסגרים ב16:30-. יש לקחת את הילדים 10 דקות קודם כדי שהמטפלות יוכלו לארגן את הבית, לסיים בזמן ולצאת – מי להסעה ומי לילדיה ולביתה.

תקופת המעברים היא תקופה עמוסה ולא קלה בכל הבתים. היינו מאד רוצים לעבור לדגם שקיים ברוב מערכות החינוך בארץ ובו כל המערכת נפתחת באותו יום. לשם כך יש צורך לסגור בסוף הקיץ למספר ימים את כל המערכת ולהתארגן מחדש לפתיחה מרוכזת. אנחנו מקוים שלקראת השנה הבאה נוכל לעשות זאת.
לסיום, לקראת השנה החדשה – אני רוצה להודות לכל המטפלות שעושות את עבודתן במסירות, חריצות, התמדה ואהבה. כמי שעובדת בחינוך אני יודעת שמדובר בעבודה קשה ושוחקת שצריך בה כוחות רבים, אורך רוח ואהבת אדם, כדי להמשיך ולהתמיד בה לאורך שנים.

נגה יוגב

מצורפת ברכה שכתבו ההורים לרחל צחור הותיקה והמנוסה ביותר במערכת, המלווה את התינוקות והוריהם כבר שנים רבות מאד:


ברכה לרחל צחור
לרחל, אשת חייל המנצחת על כל המקהלה –

זכינו זו הפעם השלישית.
זכינו בשלווה, בביטחון, בידיעה שהילד שלנו
נמצא בידיים טובות ואוהבות.
איך אפשר – אנחנו חוזרים תוהים ומתפעמים,
כך להתמיד שנים על שנים.
להפגין אהבה, אכפתיות, רגישות.
להפגין ביטחון מבלי להיכנס לשאננות.
אין לנו מילים מלבד תודה,
ואין לנו תחושות מלבד הערצה,
ולוואי שניפגש בסיבוב הבא – אינשאללה
התייעצות רפואית וקבלת טיפול רפואי
מזה כשנה שאנחנו קשורים, לאחר שעות העבודה במרפאה,
עם השר"פ – שירות רפואה פרטי – הנותן מענה להתייעצות טלפונית,
הזמנת רופא הביתה והפניות למיון בשעת הצורך.
אני רוצה לחזור, להזכיר ולהציע לכל אחד ואחת שמתלבט בשאלה רפואית
להשתמש בשירות הפשוט והיעיל הזה.
בבדיקה לאורך השנה ותוך הקשבה לציבור, המסקנה היא שהשירות הוא טוב
ואין סיבה לדחות טיפול בבעיות לשעות המרפאה.
יש לציין שבמקרים בהם היו לנו או לציבור תלונות ובעיות, פנינו למנהלי השירות
ועל פי רוב הנושא טופל לשביעות רצוננו. וכך יהיה גם בהמשך.
חשוב לזכור: השירות הוא לכל הארץ ולכן מומלץ להכניס את המספרים המלאים
(קיצור לא עובד בנייד) לטלפון הנייד.
מספרי חירום:
מוקד שירות: 1-800-280-240
03-6957230
בנוסף לשר"פ קיימים שירותי קופ"ח:
1. כללית CALL : 1-700-707-700 – מענה טלפוני להתייעצות ובמידת הצורך,
לפי שיקול מקצועי, הפניה למיון.
2. מוקד מר"מ: מוקד רפואי לשעות בהן המרפאות סגורות.
פעיל בבאר שבע בדרך מצדה 6 – פינת יצחק רגר
בימים א,ג,ה – 20.00 – 24.00
בימים ב,ד – 16.00 – 24.00
בשבת וחג – 10.00 – 14.00
18.00 – 24.00
טלפון: 08-6481461 אין צורך בהפניה.

כאן המקום לחזור ולהזכיר – פניה למיון ללא הפניה ושלא מגיעה לאשפוז –
כרוכה בתשלום של מאות שקלים – לפי החלטת ועדת בריאות תשלום זה
הוא על חשבון החבר.
בברכת בריאות ושנה טובה,
אילה וצוות המרפאה

הסכמה רחבה בקיבוצים
מהאינטרנט הביאה יעל פרץ









העניין המקצועי שמגלה ציבור המגשרים בישראל בכלים לגיבוש הסכמה רחבה נובע ישירות מהצורך של ארגונים רבים והציבור הרחב בכללו להצליח בחיים משותפים בחברה רב-תרבותית כשלנו.

מאמר זה מתייחס למגזר הקיבוצי, העובר טלטלות רבות בשנים האחרונות, ומתלבט לגבי המשך דרכו. המחיר החברתי הקשה אותו משלמים קיבוצים רבים לאחר שמימשו תהליכי "שינוי" בהכרעות רוב, העלה ביתר שאת את הצורך בכלים מוצלחים לגיבוש הסכמה רחבה בתוך הקהילות השיתופיות המיוחדות הללו.

המאמר נכתב על בסיס של ניסיון אישי, והופנה במקור לחברי קיבוצים. תמצית המאמר פורסמה לפני כשנתיים בעיתון "הקיבוץ" תחת הכותרת "הקונצנזוס בשירות השינוי". המאמר השלם מובא כאן כשירות לגולשי סולחה, לאור העניין הגובר בסוגיות של גיבוש הסכמה רחבה בכל המרקם החברתי שלנו.

נגיד שהצלחנו?
נגיד שהצלחנו להסביר למספיק חברים "מה באמת צריך לעשות", והישגנו את הרוב הדרוש לתקנון, האם הגענו למקום שבו רצינו להיות ?
מצד אחד - טעמו המתוק של "הניצחון" מהול במרירות של חברים שנדחקו לפינה ושל צלקות ביחסים שמתקשות להגליד; אולי איבדנו בדרך משהו חשוב ?
מצד שני - האם יש ברירה מעשית? חייבים להיות ריאליים, להגיב ללחצים החיצוניים (בנקים..) והפנימיים (אין סבלנות...) ולהגיע לפתרונות מעשיים, ומהר !

פתרונות לדילמה
לדילמה זו מוצעים פתרונות חדשניים בתהליכים המכונים "בניית הסכמה רחבה ". האם ניתן להגיע להחלטות מעשיות? כמה זמן זה לוקח ? איך לנטרל את הסכנה שבהשלטת רצון המיעוט על רצון הרוב? אלו השאלות המרכזיות, שעלולות להרתיע מליישם תהליכים כאלו.

ברור שעדיף לגבש בסיס רחב של הסכמות בין כו..וו..לם, ולא להסתפק בשיטות הקיימות. אם זה אפשרי, זו תהייה פרדיגמה חדשה לתהליכי שינוי ? להשיג תוצאות דרך התמקדות ביחסים, במקום על חשבון היחסים.

נותרה השאלה האם דרך כזו אפשרית ?
כן, זה אפשרי !
ניתן להוביל תהליך מקצועי של בניית הסכמה רחבה, שמאפשר להגיע להחלטות מעשיות בקיבוץ, בלוח-זמנים סביר, ותוך שיפור היחסים החברתיים.
תהליך כזה של בניית הסכמה רחבה בקיבוץ נותן מענה לבעיות שהועלו:

תוצאות? מושם דגש על פתרונות מעשיים ש"עובדים". לא מסתפקים ב"מכנה המשותף הנמוך ביותר".

משאבים? התהליך מנוהל לפי המשאבים הזמינים למערכת, תוך הגדרה מראש של זמן ועלויות. בתוך התהליך מתברר, שהמשאב העיקרי הדרוש הוא סבלנות, הקשבה ותשומת-לב של החברים, ומשאב זה גדל תוך-כדי התהליך עצמו, בתהליך של הזנה הדדית.

הוגנות התהליך? בהחלטות שמתקבלות אין אפשרות למיעוט למנוע קבלת החלטות, ולמרות זאת ? מנסים לתת מענה אמיתי וכנה לצרכים חשובים של מיעוט מבין החברים, מבלי לוותר על מילוי הצרכים, שמשותפים לרוב.
דרך זו של גיבוש הסכמות, אותה כיניתי בניית קונצנזוס יצירתי, נסמכת על מתודולוגיות של גופי-ידע מוכרים בעולם, המיושמות בקבוצות גדולות ומונחית על-ידי מנחה, המתמחה בגיבוש הסכמות בקבוצות, שאחראי על יישום המתודולוגיה, ואינו מעורב בתכנים ובתוצאות התהליך.

מהו התהליך ?
ניתן לתאר את קווי המתאר של בניית קונצנזוס יצירתי בקיבוץ באופן הבא: המטרה של התהליך נקבעת כהשגת הסכמות נרחבות על אופן התנהלות הקיבוץ בעתיד, ולא כביצוע שינוי זה או אחר ה"מסומן" מראש. בתחילה החברים מקשיבים אחד לשני, במטרה להבין את נקודות המבט השונות בנושא. בשלב ההקשבה אין ניסיון למצוא פתרונות או לגבש החלטות. בשלב הבא, לומדים את המצב ומכינים "מפת מציאות" משותפת.



כשעוסקים בניתוח המצב נשמרת הפרדה ברורה בין השאלה "מה המצב ?" לבין השאלה "מה אני רוצה לעשות עם המצב ?". שיתוף הפעולה הנוצר בשלב זה, יוצר בסיס חשוב של אמון להמשך התהליך. ממשיכים עם בירור הצרכים: מתייחסים לצרכים שבבסיס העמדות. האתגר העיקרי של התהליך הוא מתן מענה לצרכים של חברים שמביעים עמדות, שאינן מקובלות על הרוב. התחשבות בצרכים כאלו, במקום "הכנעתם" על-ידי הצבעה דמוקרטית הינה תמציתו של התהליך.
כשניגשים לגיבוש הפתרונות היצירתיים חשוב להתמקד בפתרונות פרקטיים שכולם יכולים "לחיות איתם". המפתח למציאת פתרונות כאלו טמון באמון שנבנה תוך-כדי התהליך בין החברים. החברים מפנים את מיטב המשאבים לחשיבה יוצרת, במקום לעימותים, וכך היצירתיות במציאת פתרונות גדלה. לסיום נעשים ניסיונות כנים של כל החברים להשיג החלטות פה-אחד. ההסכמות מנוסחות בתור אמנה חברתית-כלכלית, המשולבת בתקנון הקיבוץ.
לסיום התהליך קיימת אלטרנטיבה נוספת: אם לא נמצאו פתרונות יצירתיים לצרכים של מספר חברים, ניתן להסתפק בהסכמות נרחבות ,כלומר שלפחות 80% מהמשתתפים תומכים בהחלטות. כאן טמון יתרון נוסף של התהליך הזה: גם אם התהליך לא מצליח במלואו, עדיין הדרישות של רוב מיוחס לשינוי תקנון הקיבוץ מושגות.
זה עובד !
חשוב לציין, כי מניסיוני בבניית קונצנזוס יצירתי בקיבוץ יחד (בשנת 1994 חתמו כל החברים על אמנה חברתית-כלכלית, המיושמת עד היום !), החלטות המבטאות הסכמה רחבה בין כל החברים, מתגלות בדיעבד כחכמות יותר מבחינה מעשית, אפילו יותר מאשר ההחלטות שבהן צידד "הרוב", בתחילת התהליך.

ההישג העיקרי של תהליך כזה הוא חיזוק הזרימה האנושית בין החברים, שמתבטאת ביכולת גדולה יותר ליישם את הפתרונות שנבנו במשותף. בנוסף, נמנעת הזנחה של מצוקות אישיות של חברים, שעלולות להיוותר ללא מענה בתהליכי שינוי "דמוקרטיים", של הכרעת רוב.

אני מאמין, שבניית קונצנזוס יצירתי כחלק מתהליכי שינוי מהווה הזדמנות לקהילות בקיבוצים לנצל את המשברים הקיימים כמנוף לחיזוקן מבפנים, למנוע היווצרות שסעים חברתיים, וליצור פתרונות מעשיים ארוכי-טווח. העוצמה הפנימית, שתיווצר כתוצאה מכך, תאפשר לקיבוץ להתמודד בהצלחה גדולה יותר עם האתגרים שבדרך.


ס פ ר
מאוד ממליצה על ספר שזה עתה סיימתי לקרוא בו: "הנרות בערו עד כלות",
של הסופר ההונגרי הגולה (שאינו בחיים עוד) שאנדור מאראי.
נכון, ספרים יפים, טובים וחשובים נכתבים היום ונכתבו תמיד לאורך
דורות התרבות האנושית.
אך לא פעם, קשה בעידן הטלוויזיה, להגיע ממש ולקרוא ספרים רציניים,
יפים במיוחד ומעוררי מחשבה והגות.
לא תמיד אני בתקופה של סבלנות, של שקט נפשי, של איזו רגיעה
(כל שקורה סביבנו, קשה להתנתק, להסיח את הדעת והלב).
לפעמים, בגלל המצב, אנו מבקשים את הקליל, את יכולת המנוחה ולו לשעה.
הרבה פעמים אנו נתונים בבעיות שונות, המפריעות לנו לבקש את הספר,
את הקריאה, אם כי בבסיס ישנו צימאון לספר, למשמעות, לאמירה, לתשובות, לרעיונות.
לא אחת, הודות לספרניות שלנו, שממליצות לפניך על ספר (גם מתוך היכרותן איתך
וידיעתן על אופי ותרבות הקריאה שלך) אתה זוכה לספר נפלא, בזמן הנכון,
שהוא כמתנה בשבילך.
רציתי לומר משהו טוב על הספרייה ברביבים, להודות על העבודה המושקעת בה,
על ההתקדמות והצמיחה שישנן במקום הזה. הספרייה שלנו היא פינה של תרבות
אמיתית ועשירה.
אני ממליצה בחום רב על הספר הזה ומקווה שיתרגמו ספרים נוספים (הסופר כתב
ספרים רבים וחשובים מאוד) של שאנדור מאראי.
יש בי הרגשה ותחושה (למרות שאיני מקצועית) שהתרגום מהונגרית, של מרים אלגזי,
הוא תרגום מצוין ומאוד מיטיב עם ההנאה מהספר.
גם אחרית דבר של רותי גליק על הספר, הסופר והתקופה, מאוד משמעותית וחשובה.

דליה כהן
ה מ ל צ ה
אווירה ים תיכונית ברמה אירופאית
חופשה בקאש – על חוף הים התיכון, בדרום תורכיה.
כפר דיגים ציורי, ים כחול ומים צלולים, בתי מלון טובלים בירק ופריחה,
מרינה וסמטאות של שווקים המובילים אל פיאצה מרכזית, מסעדות ,
בתי קפה ובארים הפתוחים עד 3.00 לפנות בוקר.
אפשר – רק "לנשום" וליהנות מהים, הנוף והשקיעות…
אפשר – למצוא במקום את אחת המסעדות הטובות ביותר בתורכיה.
אפשר – לצאת לפעילויות יומיות הכוללות שייט, קייק, צלילה, טיול הליכה
בקניון סמוך, או לשכור רכב ולטייל באזור.
היתרון: אין איתך מאות ישראלים, אין מרוץ של קניות ואין טיפה של לחץ.
אך – יש המון אווירה – אנשים חמים ופשוטים, שירות יעיל ואמין –
הן במלון והן במרכז.
מומלץ בחום – סמדר יסעור
להתקשר ל"קדים" 03-6252299 ולבקש את גידי או את אווה.
נהג תורן
הודעה
לכל הנהגים התורנים

שירות נהג תורן לתושבים ברתמים –
הופסק. השירות לחברים יימשך.

אורית
סידור רכב
החל מ – 15.9 יש סדרנית רכב חדשה!
מונה רפאלי נכנסת לתפקיד ואנחנו מאחלים לה הצלחה.
יחד עם ההודעה המשמחת הזאת יש גם בקשה גדולה –
את הזמנות הרכב שלכם בבקשה רשמו באותיות ברורות ובצורה מלאה (כולל שם משפחה), כדי שתוכלו לקבל את השירות הטוב ביותר.
שנה טובה מועדת רכב
ועדת הארחה
שלומית לביא סיימה את תפקידה כאחראית על חדרי ההארחה.
שרונה קליינפלד לקחה על עצמה את התפקיד.
תודה רבה לשלומית ובהצלחה לשרונה!
דודו
סליחה – טעות
מרשימת צוות העובדים ברפת נפקד בשוגג שמו של נדב פרץ.
נדב, למרות יציאתו למסלול לימודים רב שנים, ובנוסף לפועלו המבורך בקליטה,
מקפיד כל השנים לשמור על קשר הדוק עם הענף בו גדל והתפתח.
הרבה זכויות שמורות לו בניהול דרישות תקן האיכות 9002 ISO,
בליווי מקצועי של עובדי היונקיה ובתרומת מוחו החריף לניתוח וחשיבה.

על מעורבותו אנו מברכים ועל הטעות מתנצלים.
בשם צוות הרפת - ערן
חמור
מצב היהודים
הביקורות שבחו והציפיות היו בהתאם לקראת הצגת "העבד" של תיאטרון גשר בשבוע שעבר. יבגניה דודינה וישראל דמידוב, כוכבי גשר, הפליאו לשחק וזכו לתשואות הקהל. אני הבנתי את יבגני אריה, הבמאי המיתולוגי של "גשר", כמי שמעביר לנו את הרגשתו על מצבו של האדם היהודי בכל הדורות ולא רק בימי שלוט ההיידמאקים בפולין. ההצגה עוררה חילוקי דעות בין הצופים שחלקם נשברו ויצאו בגלל אורכה ואחרים הסתייגו מהסגנון ההוליוודי מדי. יצאתי מהאולם בהרגשה שראיתי תיאטרון טוב. (עק.)

הפקה ענקית
23 שחקנים, 14 עובדי במה, שתי משאיות ואוטובוס הביאו את הכבודה לרביבים. התפאורה הייתה חליפית שנבנתה להצגות בארץ, המקורית נסעה למוסקבה, שם ההצגה תועלה בקרוב. נראה שכמות כזו של פנסים ואביזרי במה לא נראתה על במתנו. הקהל הגיע בהמוניו ומלא את כל המושבים באולם ואף הוסיפו כיסאות. בקהל בלטו חברינו יוצאי חבר העמים שרובם לא נראים בהצגות בדרך כלל. להשגחה וליווי פועלי הבמה שעסקו בפירוק גויס שפר שהחליף את רפי עמידן והוא "בילה" עד קרוב לשעה 5.00 בבוקר.

בזאר במגרש הכדורגל
שוק כזה עוד לא היה ברביבים. מכרו שם הכל – החל מכוס משקה עם עוגה ועד לשולחנות ומיטה זוגית. מלחם ביתי מיוחד ועד נעלים משומשות. ובצד אלה אומנים שהציגו למכירה את עבודותיהם בציור, פיסול, קרמיקה, זכוכית, המון תכשיטים ועוד ועוד. דוכנים מהאזור ומרביבים. אנשים קונים, אוכלים ושותים לצלילי מוסיקה, הילדים רואים סרט ונראה שרבים מרוצים. את משפט המפתח שמעתי לקראת סוף היריד "לא אכפת לי, אני לא מחזירה כלום הביתה". כנראה שיהיה צורך ביריד נוסף. הארגון והחיסול היו טובים.

בטרמפ לירושלים
השבוע יצא מיניבוס של המועצה עם 10 תלמידים מיישוביה, מהם 4 מרביבים, לכיוון בי"ס למדעים ואומניות בירושלים. התלמידים מגיעים הביתה אחת לשבועיים והנסיעה בימי א' כדי להגיע ללימודים הייתה בעייתית. תודה למחלקת החינוך של המועצה שמאפשרת סדור זה.

החל מסיק 2004
החלו במסיק ידני בזנים מנזנילו וסורי, לכיבוש ואכילה. לאחר מכן תהיה הפסקה של חודש וחצי עד למסיק הגדול לשמן.

אירוע טוסקנה
בעת כתיבת שורות אלה, הולכות ונשלמות ההכנות לאירוע "טוסקנה בנגב" – אירוע הפותח את מסיק 2004, אירוע יחצני, שעד כמה שידוע בגדלו, טרם היה ברביבים, עם מרצה אורח מאיטליה ועוד מומחים. האירוע יהיה בין עצי הזית עם ארוחת ערב מיוחדת ואורחים רבים. תהיה גם תצוגת יינות של כרמל מזרחי.

צילמת את העץ של רחל?
כך שאלו חברים רבים. במזכירות הוחלט להוריד את "אורן הסלע" שגובהו 29 מ' והוא בן 50 שנה. גיא כהן, "הגוזם", עבד יום שלם ולא סיים. עוד יחזור להשלים את המלאכה. בינתיים קיבלנו חשבונית על סך
2950 ש"ח.

עובר ושב
שחר בניה יצאה לשנת חופש בחו"ל. כל טוב ולהתראות!
mazkirut@revivim.co.il  קיבוץ רביבים ד.נ. חלוצה 85515, טלפון: 086562511, פקס:086562240