עלון רביבים 2221 , 30.05.2003
עלון רביבים 2221
30.05.2003
מעלון לעלון
השער מוקדש ליום ירושלים – שיר מאת קדיה מולודובסקי ואיור של צילה בינדר, מתוך ספר שירי ירושלים של קדיה מולודובסקי.
 עוד פרק מההיסטוריה של רביבים מביא עדין קוה בתחקיר היסטורי קטן על "יקר"ב" – ידידי קיבוץ רביבים בנגב.
 כתבה היסטורית רצינית על ירושלים באיסלאם – כתבו ליאת יסעור וחגי רזניק.
 יגאל מיכלזון, חבר גרעין לנגב א' לשעבר, כתב גם הוא מכתב נרגש בעקבות כנס הגרעינים. יגאל הוא מיוצרי ה"אפרונים" ששימשו אותנו במטע, בקטיף פירות בגובה, ועדיין משמשים בגיזום התמרים ברחבי המשק.
 אהוד שביט כותב על הרצל בעקבות
ה"היפ-הופ ציוני" של הדג-נחש.
 מישהו הניח בתא העלון כתבה מעיתון "במחנה", על עיר הבה"דים העומדת לקום בצומת הנגב, בהיקף רציני ביותר. לאחר שהתעניינתי במועצה, קיבלתי אישור שזה אכן עשוי להיות רציני ביותר. למרות שהעיר לא עומדת לקום מחר-מחרתיים, ראיתי טעם להביאה לעלון.
 הסיפור ה"רומני" של בארי סלומון מתפתח והשבוע מופיע החלק השני. בעלונים הבאים צפויים עוד חלקים.
 העלון הבא – עלון חג השבועות וחג ה – 60, יופיע בערב החג – יום ה'. העורכת – יעל פרץ. חומר יש להגיש לא יאוחר מיום שני.
שבת שלום
ויקסי
מעלון לעלון
מה אתה/ה עשית היום לטובת איכות הסביבה?
ירושלים באיסלאם
לכבוד קיבוץ רביבים, לידי מרים, מזכירת הקיבוץ
המלצה חמה
היפ-הופ ציוני
דו"ח אסיפה מתאריך 17.5.03
דו"ח מזכירות רחבה מתאריך 28.4.03
דו"ח אסיפה מתאריך 24.5.03
. שינוי בתקנון הלומדים –
דו"ח מזכירות מצומצמת מתאריך 28.4.03
דו"ח מהועדה הפוליטית
המשך המסע לרומניה
חג ה – 60 הנה הוא בא
הבעת הערכה ותודה
ענף השכרת רכב
ארוחת החג בשבועות/חג המשק
ה ז מ נ ה
תרומה מכת המאקוייה
סיכום ישיבת ועדת חינוך מתאריך 8.5.03
בריאותך חשובה לך
שיפוץ זה לא פיקניק
מה אתה/ה עשית היום לטובת איכות הסביבה?
המלצות:
עיתונים – אם לא בוער לכם/ן לקרוא את החדשות מיד… תוכלו לחלוק
עיתונים עם אחרים ובכך לחסוך כסף ולהקטין את ייצור הפסולת.
ניתן, כמובן, לקרוא את העיתון באינטרנט.
שקיות פלסטיק – תמיד רצוי להשתמש בהן שימוש חוזר לפני השלכתן לפח.
חשוב לשים לב שהשקיות אכן מושלכות לפח האשפה ולא מתעופפות ומלכלכות
את הסביבה.
סוללות – שימוש בסוללות נטענות מסוג ניקל-מטל-הידריד (NiMh ).
חסכוני ומקטין את ייצור הפסולת הרעילה.
בהצלחה!


ירושלים באיסלאם
ידוע הדבר כי העולם האיסלאמי קושר עצמו בקשר הדוק לירושלים.
ניסינו להביא בקצרה את שאלת הקשר של אותו איסלאם
והעולם הערבי לירושלים.
ברור כי שאלה זו היא רחבה ועסקנו בכך בקיצור נמרץ ובנקודות כלליות בלבד, שמשתייכות בעיקרן להיסטוריה המוקדמת של האיסלאם.


למרות שאין איזכור מפורש בקוראן למילה ירושלים, רואים המוסלמים את ירושלים כעיר קדושה וחשובה. בקוראן, בסורה (פרק) 17 מאוזכר המסגד הקיצון (אל-אקצה) על רקע נסיעתו הלילית של מוחמד ממכה ה"איסראא" (שם עלה השמיימה על פי המסורת המוסלמית וקיבל את צו התפילה ל – 5 תפילות ביום).

כאמור, למרות שאין איזכור מפורש, מעדיפים המוסלמים לטעון כי המסגד הקיצון מצוי בירושלים ומלבד הקשר (המצומצם יחסית) של מוחמד ונבואתו לירושלים, עדיין רואים את עצמם המוסלמים כממשיכי דמויות מקראיות אחרות כמשה, דוד, שלמה וישו.

עפ"י החדית' (קובץ של מנהגים וסיפורים שנאספו בסביבת הנביא), נחשבת ירושלים כמקום הקדוש השלישי בחשיבותו מבחינת עליה לרגל לכל מוסלמי.
ידוע, כי אף ירושלים הייתה במשך זמן קצר כיוון התפילה (קיבלה) בקרב הקהילה המוסלמית המוקדמת, אך המקום הוחלף תוך שהמחקר טוען כי המטרה הייתה ליצור שוני מן היהדות וכיוון התפילה כעת הוא מכה (עיר הולדתו של מוחמד).

כל שטח הכותל המערבי והר הבית הם בבחינת מקום קדוש למוסלמים ולא רק האזור של המקדשים המוסלמים בעיר, שכן המסורת מייחסת את מסע איסראא של הנביא, את סיורו ואת קשירת הבהמה המכונפת של מוחמד (אל-בוראק), לכל האזור.

מעבר לחג', שהוא חג העלייה לרגל הגדול של האיסלאם ומטרתו – מכה, קיימת גם מצווה לעלות לרגל לירושלים ומכנים עלייה זו כ"זיארה" (ביקור).
חשוב לציין כי למרות הייחוסים והמנהגים הללו השם "ירושלים" אינו מוזכר, לא בתפילות היומיות ולא בתפילות החג.

למרות שהמסורת, כאמור, מקשרת את קדושת ירושלים עוד מתקופת מוחמד
(המאה ה - 7), מתגלה כאן פער בין מסורת זו לבין המחקר האקדמי המודרני:
המחקר מסמן כי עוד עבדול מאליק (אחד מחליפי בית אומיה, שפעל מאוחר יותר ממוחמד), שבנה בירושלים את כיפת הסלע, לא קשר את המקום לאותו "איסראא" ולעליית מוחמד לשמים, אלא בנה את הכיפה בכדי להוכיח לנוצרים שירושלים היא עיר מוסלמית.
המחקר מצביע בוודאות כי מסורת ה"איסראא" של מוחמד התפתחה רק מאוחר יותר ומ – 720 הופך האתר לקדוש (המסורת, כאמור, משמרת את קדושת המקום עוד מימי מוחמד).

אך אל לנו להתעמק רק בתקופתו של מוחמד, שכן ההיסטוריה המוסלמית הנציחה לא אחת את ירושלים כמרכזית למוסלמים:
עוד החליף מעוויה שלקח על עצמו את החליפות ולמעשה היה אבי הבית האומיי, הומלך בירושלים
ב – 660. ב – 683 עוד הרחיקו האומיים לכת והכריזו על ירושלים כיעד המועדף לעלייה לרגל, שכן רצו להפחית במרכזיותה של מכה, שהייתה נתונה בידי מורדים.
עבדול מאליק בנה, כפי שהזכרנו, ב – 691 את כיפת הסלע ואף הכריז עליה לזמן קצר (כשנה) כמחליפת הכעבה (המבנה הקדוש במכה).












אך למרות הרצף ההיסטורי, ישנן תקופות בהן ירושלים לא הייתה מרכזית, בעיקר בתקופת החליפות העבאסית (זו שהחליפה את הבית האומיי), כמעט ולא הוזכרה ירושלים ובסיס החליפות אף הועתק לבגדד. עדות לכך מהווה הארון אל ראשיד, שהיה מגדולי החליפים העבאסים ולא ביקר בירושלים אפילו פעם אחת.

מסעי הצלב הרבים שהציבו גורמים נוצרים בירושלים, עוד תרמו רבות לחשיבות, להגברת העניין ולמשמעות של מעמד ירושלים באיסלאם.

למרות החשיבות הרבה של ירושלים לאורך כל הדרך, נשמעו קולות מתוך האיסלאם עצמו אשר ביקרו את הדבקות המופרזת בירושלים.
הביקורת באה מסיבות שונות:
• הטענה כי מרכזיות ירושלים היא בבחינת העתקה מהיהודים.
• עצם העובדה שהמרכז הבירוקרטי מעולם לא היה בירושלים.
• הפחתה מקדושתן של מכה ומדינה, שהן בבחינת כור מחצבתו של הנביא.

ישנן נקודות מחקריות מרתקות נוספות שמאירות על הקשר בין ירושלים לאיסלאם:
• בכתובת של עבדול מאליק על גבי אותה כיפת סלע – מאוזכר מקום יום הדין המוסלמי כירושלים.
• במסגרת יום הדין הזה, מייחסת המסורת המוסלמית את ישיבתו של המלאך רפאל ותקיעתו בשופר, בדיוק בירושלים ואת תהליך תחיית המתים שם.
• בידי המחקר מצויים טקסטים מתוארכים מ – 690 שנמצאו בירושלים, אשר קרובים לטקסט הקוראני.
• בתעודות מזמנים שונים, המצויות בידי המחקר, מתוארת ירושלים כדגם מוקטן למכה, מה שמגביר את חשיבותה של ירושלים אך גם מגדיל את חשיבותה של מכה (שהרי כשמחקים משהו או מישהו, כך גם גדלה חשיבותו).

בכל מקרה – אם קראתם, אנו תקווה כי נהניתם ואם לא – גם לא נורא…
יום ירושלים שמח,
ליאת יסעור וחגי רזניק





לכבוד קיבוץ רביבים, לידי מרים, מזכירת הקיבוץ
לכבוד קיבוץ רביבים, לידי מרים, מזכירת הקיבוץ

מרים שלום,

אני אחד מאותם רבים שהגיעו לכנס הגרעינים שהתקיים לרגל חגיגות 60 שנה לעליית רביבים על הקרקע.
אני רוצה להודות לאותם אנשים שיזמו, ארגנו ובצעו כנס זה שהיה חוויה לי ומאמין שגם להרבה אחרים שהגיעו.
אני רוצה גם לציין את החומר הכתוב הנלווה שחולק שהיה אינפורמטיבי, מעניין וערוך יפה.
לדבריך בכנס, על מצבנו כיום, זה היה כנס של ישראל האחרת, או "ישראל של פעם" וטוב שיש עוד "שמורות טבע" שכאלה.
אני הגעתי לרביבים בשנת 1954, שנה לפני הגיוס, עזבתי אחרי מספר שנים, למרות שאהבתי את המקום והאנשים, לא הסתדרתי עם השיתוף המלא והמשתמע ממנו.
אני הגעתי כבר לשלב כזה בחיים שאפשר לסכם ולהשוות והתקופה של הקשר עם רביבים תיזכר כאחת מהתקופות היפות ביותר.
מקווה ומאחל ש"שמורת הטבע" רביבים
תישאר, תישמר ותתפתח לאורך שנים.

בתודה ובברכה,
יגאל מיכלזון
המלצה חמה
אנחנו ממליצים בחום (לכל מי שיכול להרשות לעצמו) להביא בת לעולם.
עדיף אחרי שני בנים. כדאי גם לחגוג את לידתה במועדון לחבר.

אם החלטתם ללכת על זה, אז אנחנו ממליצים שאלונה תארגן את האירוע.

עדיף גם משפחה גדולה ואוהבת, אבל גם אם אין, לא נורא. העיקר שתקבלו את האהבה, החום, החיוכים, השמחה, הניצוץ בעינים, לחיצות היד והברכות שאנחנו קיבלנו.

אנחנו ממליצים לכם על חברים טובים, טובים באמת, כמו אלה שיש ברביבים. הם אלה שיביאו לכם את האושר האמיתי. אושר שנובע מן ההכרה שאתה מוקף בכל כך הרבה אהבה.

אז תאמינו לנו, היינו שם וזה הכי כיף בעולם.

תודה לכולם,
מיכל, תומר
עמרי נטע ושי
היפ-הופ ציוני
היהודים, צועד בצמרת המצעדים ה"היפ-הופ הציוני" של הדג-נחש. שמעתם אותו כבר?

גבי ודבי עם המג'יק-סטיק (מישהו עוד זוכר אותם, משיעורי האנגלית של סוף שנות השבעים בטלוויזיה הלימודית, עוד לפני שהיא נהפכה ל"חינוכית" וצבעונית), מקפיצים את הדג-נחש לפגישה עם הרצל. לאחר שהוא שוטח בפני הרצל את מגוון צרותיה של המדינה, הוא מנסה לנפץ כמה מיתוסים בטענה שאותו בחור, תיאודור, היה בעצם קצת מסטול ולא ממש ידע מה שהוא מדבר.

יודעים מה? האמת, אם נסתכל על הפרטים, יש הרבה במה שהוא אומר. קראתם פעם את "מדינת היהודים"? מסמך מדהים! כשהתחלתי לקרוא את ההקדמה ופרקי המבוא באמת לא הבנתי למה לא מלמדים את הספרון הזה בבתי הספר הציוניים. אחר-כך כבר הבנתי. החזון העקרוני מדהים - מדינה ליהודים. אבל מעבר לזה, זה במידה רבה אחת התוכניות הפחות רציניות, שמישהו היה יכול לכתוב או לחשוב עליה, בכל הנוגע למדינה עבור היהודים. בקצרה אפשר לומר שהרצל לא ממש ידע על-מה הוא מדבר, וגם לא ממש טרח לבדוק.
הוא כותב על פלשתינה (או ארגנטינה) כפוטנציאל ליישוב, ותוך כך עוסק לא פעם בנושא בירוא היערות במדינה. לעומת זאת הפרחת השממה או ייבוש הביצות לא ממש מעסיקים אותו (כשפרסם את החוברת בשנת 1896, הוא כנראה לא ידע שאלו קיימים). מצד אחד הוא אומר שהרבנים הם שישכנעו את העם לעזוב הכל ולהגיע לארץ החדשה, ומצד שני הוא מדגיש שברגע שהרבנים יגיעו לשם הם יאבדו את כוחם המנהיגותי, ויידרשו לעסוק בענייני בתי הכנסת בלבד. קצת מנותק, לא?
אבל חמור בהרבה מכך, הרצל חשב בוודאי שלפלשתינה (לרבות עבר הירדן), בה היו אז מספר קטן של מאות-אלפי ערבים, יגיעו בסביבות עשרה-מליון יהודים (שהיו אז באירופה), ובכושר הריבוי הטבעי האדיר שלהם (של היהודים אז) יבטיחו רוב דמוגרפי עצום. הוא לא היה מעלה בדעתו, שמאה שנה מאוחר יותר, יהיו על אותו שטח עשרה מליון פלשתינאים מול חמישה מליון יהודים; ושכל אלו יחד לא יצליחו להגיע ליום אחד של שלום. הוא לא תכנן על טרור ומלחמות עם השכנים. הצבא של היהודים, היה אמור להיות צבא קטן, שיגן על השלטון מפני כנופיות ומורדים (כמו בנסיכויות ימי הביניים של אירופה).
אני גם לא בטוח שהייתי רוצה לחיות במדינה שהרצל תכנן, אפילו אם הייתה מתגשמת בצורתה האידיאלית. הרצל לא העריך דמוקרטיה כלל (אולי בגלל מה שראה, כשהדמוקרטיה הצרפתית טיפלה בדרייפוס). הוא תכנן להנהיג משטר במתכונת צבאית, פחות או יותר, עם שלטון אוליגרכי. הגאווה הגדולה ביותר שלו הייתה על הרעיון שהאנשים יעבדו 7 שעות ביום (דגל המדינה היה אמור להיות עם 7 כוכבים המסמלים את 7 שעות העבודה, ב"מדינת 7 השעות" כפי שהגדיר אותה). הרעיון היה לעבוד במשמרות של 3.5 שעות, כל אחד שתי משמרות ליום, שביניהן הוא יהיה בבית. הוא לא חשב על נסיעה של שעה ויותר בין העבודה לבית. חופש הפרט וחופש העיסוק לא ממש עניינו אותו. כל צורת המחשבה שלו הייתה בעצם אידיאליזציה של שיטת המושבות האירופאית, שהייתה אז עדיין עניין, שהיו כאלו שהאמינו בו (למשל, באלג'יר התנחלו הצרפתים, ובדרום-אפריקה הבריטים).

אבל, מצד שני, אני לא בטוח אם הרצל היה עונה לאיש הדג-נחש כמו שהזמר מתאר. חשבתי לעצמי, איך באמת היה מגיב תיאודור אם בשנת 1903 היה פוגש פתאום ישראלי משנת 2003, שהיה מספר לו על כל הצרות האיומות בארץ שלנו.
איך היה מגיב כשהיה אומר לו שחמישה מיליון היהודים המסכנים שלנו נאלצים, לממן ולאייש את הצבא החזק ביותר במזרח התיכון ואת חיל האוויר הטוב בעולם? מה היה אומר על-כך שהצבא היהודי נאלץ להשמיד כור עיראקי שאיים עלינו, לחלץ חטופים מאוגנדה, ולהנחית מכה אווירית בטוניס, וחוץ מזה לנצח עוד כמה מלחמות?
מה היה אומר על-כך שמדינת היהודים נפגעה כל-כך קשה בהתמוטטות חברות הטכנולוגיה, כיוון שהייתה, פחות או יותר, המובילה העולמית בתחום? איך היה מגיב על העובדה שמדינת היהודים מספקת פרנסה, קורת גג ושירותי בריאות לרבע מיליון יהודים מובטלים מאונס, ועוד חצי מיליון שסתם לא רוצים לעבוד? מה היה אומר על העובדה שעשרות אלפי בוגרי שבע אוניברסיטאות יהודיות, מתקשים כרגע למצוא עבודה?
איך היה מתייחס לכך שכבישי מדינת היהודים פקוקים במכוניות חדישות? מה הייתה דעתו על-כך שאנחנו עדיין מתקשים להתמודד עם קליטתם של מיליון עולים שהגיעו הנה בעשור וקצת האחרונים? האם היה מצטער על-כך שחיל האוויר היהודי וחברת התעופה היהודית, נאלצו לחלץ, בתוך לילה אחד, מעל עשרת-אלפים יהודים, מתוך עיר נצורה בסערת מלחמה? אולי יותר מכל, האם היה מתעצב לדעת, שבניגוד לאלפיים השנה הקודמות, היום היהודים נחשבים בעולם לרודפים ולא לנרדפים?

כל הבעיות האלו הן אכן בעיות, אבל יש לי מן הרגשה כזו, שגם אם הרצל היה פיקח לחלוטין, הוא לא היה ממש מצטער לשמוע את כל הסיפור הזה. אולי לרגע או שניים, הוא היה קצת מצטער בשבילנו על כל מיני בעיות רבות ושונות, ובוודאי על כל ההיסטוריה הנוראה, שפקדה את העם היהודי בחלקיה הראשונים של המאה העשרים. אבל אחר-כך, כפרשן פוליטי-כלכלי-משפטי מחושב (כן-כן, הוא בהחלט היה עיתונאי ופרשן נחשב ביותר בזמנו), היה הדוקטור מבין מה עשה, ומה קרה בעקבות זאת. הוא לא היה אומר "אם תרצו אין זו אגדה". הוא היה כמעט מתפוצץ מגאווה, ואומר אולי "רציתם, עכשיו זו כבר לא אגדה. עכשיו תמשיכו לבד. אני את שלי עשיתי ובגדול"!
אהוד שביט


דו"ח אסיפה מתאריך 17.5.03
1. הגדלת מספר דירות בשכונת הפיסטוק והפיכתן לדירות קבע -
הציגה אורית

בעבר נעשה סקר על הצורך בדירות קבע והתברר כי יש לבנות בין 4 ל –6 דירות קבע ברביבים.
בעקבות הסקר הוחלט לקדם את נושא הבניה החדשה, אולם בהמשך יצאו לשנת חופש 6 משפחות.
לפיכך נעשתה חשיבה נוספת והמזכירות שינתה את החלטתה והוחלט להרחיב דירות בשכונת הפיסטוק
במקום להתחיל בבניה חדשה.
העניין פורסם לציבור בעלון, אולם ההצעה הובאה כעת כיוון שבדיון על תקציב 2003, העיר עדין כי השקעות בבניה מחויבות בהחלטת האסיפה.

אורית הסבירה כי עומדות שתי אפשרויות:
האחת, להרחיב 2 דירות בשנה זו ו – 2 בשנה הבאה.
השניה, לעבוד על 4 דירות במקביל, כאשר המימון הוא לשנתיים.
ההצעה השניה תוזיל ככל הנראה את עלויות הבניה. הנושא בבירור.

במהלך הדיון הועלתה הסתייגות של אלי גרול לחבר בין ההצעה הנדונה לבין ההצעה של ביצוע
תוספות לדירות קבע, כפי שהוסכם בשנים קודמות, לתוכנית רב שנתית אחת.
ההסתייגות נדחתה.
האסיפה אישרה את ההשקעה בסך 160,000 ש"ח לשנה זו.

2. אפשרות לביצוע תוספות לדירות קבע על חשבון החבר – הציגה אורית

אורית הציגה בפירוט את הצעת המזכירות לביצוע תוספות בדירות הקבע על חשבון החבר.
חברים העלו מספר הערות לתיקון ההצעה.
אורית ומרים התבקשו לבחון את הדברים ולהביא הצעה מתוקנת לפני ההצבעה בקלפי.

להלן ההצעה המתוקנת:

אפשרות לביצוע תוספות לדירות הקבע על חשבון החבר -
הצעה מתוקנת לקראת הצבעה בקלפי בשישי-שבת 30-31/5/03

1. קיבוץ רביבים מכיר בצורך לבצע שינויים בדירות הקבע השונות. השינויים תוכננו מתוך רצון ליצור התאמות לצרכים של תנאי המגורים ברביבים בהתאם לשכונות השונות:
א. הרחבת המטבחים בשכונת המצפה.
ב. סגירת מרפסות בשכונות השער והגבעה.
ג. הוספת מחסנים בשכונת המטע, הקומתיים והשער.
ד. תוספת מרפסות בשכונת המטע.
ה. שכונת הפיסטוק –
למשפחות: הוספת חדר, יח' שירותים והגדלת מטבח. (בתהליך ביצוע)
ליחידים: הגדלת מטבח לסטנדרט קבע.

2. המזכירות שמה בראש סדר העדיפויות את שכונת המצפה.
א. תוכן תוכנית רב-שנתית וייקבע תור לביצוע והרחבות בשכונת המצפה.
בקביעת התור יתייחסו לגודל המשפחה (בנים, נכדים), ותק וגיל. התור ייקבע ע"י המזכירות.
ב. כאשר יוכן התור לבניית הקורות – יוכל החבר לקדם את תורו ולבצע על חשבונו את הבניה.
ג. התכנית לביצוע תוגש לקראת שנת 2004. קצב הביצוע , 2 קורות בשנה, ייקבע ע"פ יכולת המשק.
בשלב ראשון המשק יבצע את יציקת הקורה האמצעית המאפשרת הרחבת המטבחים ולא יבצע
את הרחבת מטבחים.

3. יוכנו תוכניות אחידות לכל שכונה ע"י המשק, כולל קבלת היתרי בניה.

4. אין החזר כספי על קידום תור.

5. לאחר השינויים – הדירה ממשיכה להיות רכוש הקיבוץ ואחזקתה השוטפת באחריות ענף אחזקה.

לשכונות האחרות לא יוכן תור כעת, אולם חברים יוכלו לבנות מתקציבם לפי תוכנית אחידה של הקיבוץ.

חשוב לציין:

1. על כל בקשה לשינוי מעטפת הדירה – יש לקבל אישור של ועדת תוכנית.

2. אם ועדת תוכנית תמצא חריגה מהתכניות האחידות שיוכנו ע"י המשק, ההצעה תובא לאישור המזכירות, ולא תוכל להיות מאושרת רק ע"י ועדת תוכנית.

3. יתר הכללים לביצוע ואישור – כפי שאושרו בהחלטת אסיפה מה – 23/4/02.

4. בעת קבלת החלטה ע"י החבר לבצע בנייה פרטית – עליו לקחת בחשבון את התנאים הפיזיים הקיימים בדירתו ושאין אפשרות להשוות תנאים בין דירות שונות או בין קומה ראשונה לשניה.

רשמה: מרים
דו"ח מזכירות רחבה מתאריך 28.4.03
1. לקראת דיון באסיפה על בחירת יו"ר חדש להנהלה הכלכלית.
מוצע: יהודה שאולסקי
בהשתתפות: יהודה שאולסקי

ההחלטה על החלפת יו"ר ההנהלה הכלכלית ביו"ר חבר קיבוץ התקבלה באסיפה שבה הוחלט על בחירת מרכז משק שכיר. באותה אסיפה התקבלה הסתייגות שעם בחירת מרכז משק שכיר יבחר יו"ר חבר קיבוץ.
לפני מספר חודשים התכנסנו בפורום רחב של מזכירות רחבה וחברי רביבים מההנהלה הכלכלית כדי לראות איך מקדמים את נושא בחירת יו"ר ההנהלה הכלכלית. באותה פגישה דנו גם בהגדרת התפקיד של היו"ר.
במהלך הדיון עלתה השאלה האם ניתן למצוא ברביבים חברים המתאימים לתפקיד. לאחר דיון ארוך הוחלט להקים צוות שיבדוק את הנושא. הצוות העלה את שמו של יהודה שאולסקי כמועמד מתאים. יהודה הסכים וההצעה הובאה בפני מזכירות רחבה.

הוחלט:
מזכירות רחבה ממליצה לבחור את יהודה שאולסקי ליו"ר ההנהלה הכלכלית. העניין יובא לאסיפה ולהצבעה בקלפי.



2. סקירת מצב תעסוקתי ברביבים ואפשרויות פעולה
בהשתתפות: חגי מן, גלעד בארי, עדין קוה, שמשי רשף

דודו נתן סקירה מפורטת על המצב התעסוקתי ברביבים:
1. נראית מגמה של ירידה הדרגתית וברורה במהלך השנים האחרונות, של משכורות החברים,
הן בהיקף הכולל והן בממוצע למשרה.
למגמת ירידה זו ארבע סיבות מרכזיות:

א. סגירת תאגידים ובעקבות זאת ירידה במשכורות.
ב. עזיבת חברים.
ג. צמצום היקף עבודת חברים והכנסתם, בהגיעם לגיל פנסיה.
ד. שחיקת שכר.


2. הנחת היסוד שלנו היא שאנחנו חיים מהמשכורות שלנו ולא מגדילים חוב.
עומדות בפנינו מספר הצעות להתמודדות:

בתחום משאבי אנוש ניתן לעשות מספר מהלכים:

I. פרסום של האינפורמציה לכלל הציבור באסיפה. המטרה לתת תמונת מצב ולהעלות את מודעות החברים.
II. להמשיך בייעול שירותים שונים כגון: חינוך, נוי, בריאות, הנהלת חשבונות, תרבות ועוד, ומעבר חברים לעבודה בייצור, עבודה המכניסה בממוצע שכר גבוה יותר.
III. העלאת יכולות החברים ע"י העלאת הרמה האישית – קורס מנהלים, הכשרה והשתלמות.
IV. עבודה פרטנית של יחידת משאבי אנוש עם חברים, שע"פ הערכה, יכולים להביא משכורת גבוהה יותר, ועם מקומות עבודתם.
ה. העלאת המודעות האישית של כל חבר וחבר.

הוחלט:
יוקם צוות לבדיקת פרסום תמחור המשרות ו/ או צעדים בוני מוטיבציה אחרים.
מרכז הצוות: צחי רם.
חברים: דודו עפרון, מרים אורנשטיין, עזרא כהן ורותי יוגב.
הצוות יביא מסקנותיו בפני המזכירות הרחבה תוך 3 חודשים.
רשמה: מרים
דו"ח אסיפה מתאריך 24.5.03
. דיון על בחירת יהודה שאולסקי ליו"ר ההנהלה הכלכלית - הציג דודו

דודו הסביר את התהליך לבחירת יהודה שאולסקי כיו"ר ההנהלה הכלכלית, כפי שפורסם בדו"ח
מזכירות רחבה.
חברים ביקשו מיהודה הבהרה על מהות התפקיד כפי שהוא רואה אותו.
יהודה הסביר כי ההנהלה הכלכלית היא הדירקטוריון של חברת האחזקות. הניהול השוטף של כל תאגיד הוא עצמאי. אין ניהול ישיר של היו"ר על התאגידים, הניהול הוא דרך פיקוח רבעוני ובאישור התקציב.
כדי שהיו"ר יוכל להפעיל שיקול דעת ולפעול, צריכה לזרום אליו אינפורמציה רבה ככל האפשר דרך מרכז המשק. אחריות נוספת היא בעיקר פורמלית, מעין מבקר ומסייע ביזמויות חדשות.

חברים שאלו האם התפקיד של יהודה כיו"ר לא מתנגש עם עבודתו במפעל. הוסבר שלכל חבר קיבוץ שעושה תפקיד, יש דואליות מסוימת. יהודה, בתפקידיו במפעל, אינו עומד בכפיפות ישירה להנהלה הכלכלית או לדירקטוריון רביב-רבל.

בהגדרת התפקיד של היו"ר יש סעיף האומר:
"יאיר את עיני ההנהלה הכלכלית לסיכונים שרביבים לוקחת". חברים ביקשו לשנות סעיף זה, כיוון שאינו מבטא את המחויבות והאחריות הגדולה שיש על היו"ר בתחום זה.
נשאלה השאלה מה הכוונה שהיו"ר הוא משקיף בדירקטוריון רביב-רבל ? הוסבר שיו"ר ההנהלה הכלכלית לוקח חלק בכל הדיונים של הדירקטוריון, אך אין לו זכות הצבעה.
במהלך הדיון לא הועלו התנגדויות. ההצעה לבחירת יהודה שאולסקי כיו"ר הנהלה כלכלית תובא להכרעה בקלפי.
. שינוי בתקנון הלומדים –
עיקרו של השינוי, בתקצוב ימי העבודה, נמצא בסעיף 4 בתקנון וזו לשון השינוי:

4. הקהילה תתקצב מדי שנה את ועדת השכלה בסך של "מכסת הלומדים" X "שכר לימוד אוניברסיטאי" + הוצאות, כפי שנהוג היום, ובנוסף "מכסת הלומדים" X ימי לימודים בממוצע ללומד מלא X "עלות יום עבודה".
- עלות העבודה ללומד תקבע מדי שנה ע"י חשב הקהילה בגובה "ההכנסה" הממוצעת לחבר בגיל העבודה.

דודו הסביר כי הסיבות לשינוי במדיניות תקנון לומדים הן שתיים:
האחת, עד היום חברים שלמדו ובתום לימודיהם עזבו את הקיבוץ, חויבו בעלות שכר הלימוד והוצאות הלימוד, אולם לא חויבו בתשלום על היעדרות מימי עבודה (אם היו כאלה).
הסיבה השניה היא שחישוב עלות לימודים ללא חישוב ימי העבודה אינו משקף את העלות האמיתית של הלימודים. הדבר יחייב את ועדת השכלה לשיקול דעת מקיף יותר בבואה לבדוק ולאשר יציאה ללימודים של החבר.
השינוי בתקנון יחול משנת הלימודים הבאה, תשס"ד.

ההצעה התקבלה ללא מתנגדים.
רשמה: מרים

דו"ח מזכירות מצומצמת מתאריך 28.4.03
2. מימון עזרה במעבר דירות
בהשתתפות: פאולו מאסה – אחזקה

לאחרונה היו פניות רבות אל ענף אחזקה לקבלת עובדים לצורך מעבר דירות ו/או ציוד.
אנחנו חוזרים להחלטה הקיימת שהחשמלית של הנוי עומדת לרשות החברים, לאחר שעות
העבודה ובשבתות כדי להעביר ציוד מדירות.
לעזרה נוספת בהובלה והעברה, ניתן לפנות לענף אחזקה, תמורת תשלום ובהתאם ליכולות הענף.
מקרים מיוחדים יטופלו ע"י אגף רווחה.

רשמה: מרים
דו"ח מהועדה הפוליטית
יגאל צחור סיים את תפקידו כרכז הועדה הפוליטית של התק"ם והתמנה לתפקיד
רכז הועדה הרעיונית של מפלגת העבודה, תפקיד חשוב, מכובד וכבד.
על תפקיד רכז הועדה הפוליטית התמודדו – שיבולת אידלמן מראש הנקרה ואבי
אהרונסון מנתיב הל"ה.
הבחירות נערכו בתאריך 15.5.03 שאז בחרו צירי התק"ם בועידת מפלגת העבודה,
בין שני המועמדים.
שיבולת אידלמן נבחרה בהפרש של שני קולות מאבי אהרונסון, דבר המעיד כי
שניהם היו ראויים לתפקיד.
נאחל לשיבולת הצלחה בתפקידה ושתייצג בכבוד את העמדה הפוליטית של התק"ם.
ההצבעה נערכה באפעל. חיים פרחי ויעקב שמש מלאו את חובתם כצירי ועידת מפלגת העבודה.
משה אולניק לא השתתף בהצבעה, בשל מחויבויות קודמות בתאריך זה.
אנו חברי הועדה ברביבים, נביא לציבור החברים מידע מהמתרחש במפלגה: יגאל בתפקידו החדש, חיים פרחי ידווח מדיוני מרכז העבודה, יעקב שמש ידווח מדיוני מזכירות (הגמלאים) ותיקי התנועה.

במפלגת העבודה הבנויה על מחוזות וסקטורים, יש יתר משקל לגוף בהתאם למספר חבריו ולכידותו. התק"ם הוא המלוכד ביותר. לפיכך יש חשיבות למספר המתפקדים.
אנו פונים לחברים נוספים להתפקד ועל ידי כך לסייע לבעלי התפקידים בהצגת עמדתנו בכל תחומי החיים – בענייני כלכלה, חברה, ביטחון וכו'.
חברי רביבים שהם צירים במחוז הקיבוצים: יעקב שמש, משה אולניק, יגאל צחור, שמואל ריפמן וחיים פרחי כחבר מרכז.

בב"ח – הועדה הפוליטית

המשך המסע לרומניה
כאשר ירדו הסטודנטים מבודפשט, רווח בתא הרכבת והנוסעים שנשארו התחילו לסדר את חפציהם לקראת בדיקת המכס בגבול. שני הונגרים מבוגרים שישבו לידי נכנסו ללחץ, לא בגלל המטען שלהם אלא בגלל היחס כלפיהם שיגלו הפקידים הרומנים. יש לא מעט מתח בין רומניה לבין אדוניהם לשעבר, ההונגרים. בטענה שיש הברחות סמים ותנועה של מחפשי עבודה לא חוקיים הבדיקות בגבול קפדניות, אך הפחד האמיתי בעיני הרומנים הוא שהונגריה לא ויתרה על חלומה לחזור לגבולות האימפריה שלה לפני המלחמה. זכור לי שהשליח של הבונים דרור בבודפשט היה חוצה את הגבול הזה מידי חודש כדי לעבוד עם צעירים יהודים, דוברי הונגרית, בעיר אוראדאה עד שיום אחד, שלטונות רומניה עלו על העובדה והוא הוכרז כאישיות בלתי רצויה והשליחות הכפולה הסתיימה.

איש אחד שישב בשקט בפינת התא ליד הדלת וקרא רומן באנגלית בזמן שדיברתי עם הסטודנטים, קם וסידר קופסא גדולה שבה היה סט אינדיקים משובחים כזה שיש בכל פאב אנגלי שמכבד את עצמו. הוא היה אנגלי, מרצה לספרות, שעבד שנה אחת ברומניה, התאהב בארץ ובנה בית בהרי הקרפאטים ליד קלוז' בשביל חופשים היום והפרישה בעתיד. האינדיקים היו בשביל הבאר שהוא עיצב כאלמנט מרכזי בביתו. כאשר הוא סיפר על ביתו, האיש שישב בפינה ליד החלון, גרמני בגיל 40 פלוס, הצטרף לשיחה. הוא, כמוני, נסע עם תיק גב קטן שממנו בלטה ידית של מה שנראה לי כמטריה מתקפלת. הוא סיפר שהיה רווק עד לפני שנתיים, פגש אישה מרומניה, התחתן וגם בנה בית בטרנסילבאניה לחופשים ולפרישה.

כמו חיילים ותיקים, השניים התחילו לספר סיפורי "מלחמה" הקשורים ליום-יום ברומניה במאה
ה – 21. הרכבת לא זזה והעייפות גברה עלי. התחלתי להירדם, אך כל פעם שהתעוררתי שמעתי סיפור זוועה אחר על פשע שמתחולל בנוף המקסים של ארצם המאומצת. בארץ אנו קושרים את הרומנים בגניבות בלבד. כדוגמה, כאשר הדלפתי לאסתר בן טל ממשאבי שדה על כוונתי לנסוע לרומניה, היא סיפרה לי על הימים לאחר שחרורה מהנאצים כשהיא חיכתה לתורה לעלות לארץ וישבה בקומונה בבוקרשט. בוקר אחד אנשי הקומונה קמו ומצאו שבמשך הלילה, גנבו להם את כל הבגדים והם נשארו בכותנות לילה בלבד. האנגלי והגרמני היו צוחקים על דבר כה פרוזאי כמו גניבת בגדים. הם הכירו מקרוב סיפורים על אונס, תקיפה, שחיטות וחטיפות.

הגיבורה של הסיפורים של האנגלי הייתה שכנתו בהרים, אישה קשישה בשם סראפינה שידעה לשתות "שוויקה" (משקה חריף מקומי) כמו גבר ובכלל נשמעה כמו דמות שיצאה מהסרטים של פליני. בקיץ, כאשר האנגלי נסע לשם עם בנו, מתבגר בגיל 14, סראפינה החליטה שהנער לא צריך לישון לבד ושלחה מישהו להביא בחורה בת 13 מהכפר שברגלי ההר שתחלוק איתו את מיטתו. האב תיאר את שמחת הילד למשמע הסידורים ללילה ואכזבתו כאשר האב האנגלי הטיל וטו על השידוך.

הגרמני ביסס את סיפורו על המשפחה הענפה שהוא קיבל כאשר התחתן עם הרומנייה. הוא תיאר את הנסיעה באוטו שמחכה לו מקלוז' לעיר שלהם. הם מעדיפים לנסוע בכבישים קטנים על מנת שהשוטרים לא יפריעו למסיבת שתיית ה"שוויקה" שהם מנהלים מאחורי ההגה. בשלב מסוים סיפר האנגלי על מקרה שבו הוא שתה יותר מידי מהיי"ש המקומי ומצא את עצמו בסמטה של קלוז' בלי ארנק ועם יד שבורה. הגרמני, למשמע את הסיפור, שלף את ה"מטריה" המתקפלת מהתיק וכאשר הוציאו מהנרתיק, הייתה בידו אלה מעץ משובח שקיבל מגיסו על מנת להגן על עצמו במצבים קשים כזה שעבר על האנגלי.
כאשר ראיתי את ה"נבוט" בידו של הגרמני (הייתי כבר ער לגמרי) הרכבת התחילה לנסוע לגבול ואני התחלתי לחשוד שהתמונה המקסימה בספר מהארכיון מובילה אותי לגיהינום ולא לגן עדן. התלבטתי אם לא לחזור להונגריה ולשנות מסלול, אך במחשבה שנייה חשבתי ששני ה"חיילים הותיקים" היו נוטשים את רומניה מזמן אילו לא מצאו בה דברים חיוביים מעבר ל"שוויקה".

הפעם עלו שלושה פקידים לבדוק אותנו. קודם ביקורת דרכונים – עם מבטים לא ידידותיים להונגרים ולאחר 10 דקות נכנס איש המכס, בדק את האינדיקים בחשדנות, ועזב אותנו. כמה דקות לאחר מכן דלת התא נפתחה שוב ונכנס פקיד שלישי, הפעם הוא היה יותר מבוגר, יותר רחב ולבש חלוק לבן שבקושי נסגר על כרסו הגדולה. במבוכה הוא דחף לידינו הצהרת בריאות ברומנית ובאנגלית. היה זה רופא שגויס לשמור על המולדת מפני סכנת ה"סארס". היינו חייבים להבטיח שאנו לא סובלים מסימפטומים של "סארס" ובמקרה שנרגיש ברע במשך שהותנו ברומניה עלינו להתייצב במשרד הבריאות.

היינו כבר ברומניה. המראה מעבר לחלון הרכבת לא עודד אותי. בתקופת הקומוניזם היה שם אזור תעשייה. היום המפעלים עמדו ללא חלונות חוץ מאחד שנשאר עם כל הזכוכית במקום אך עם חורים גדולים בגג. קרוב לשלדי המפעלים היה אתר פסולת קטן וקהל צוענים שחיטטו בזבל. החלטתי שכאשר אחזור לרביבים, אזרוק את הספר של גולדה לפח.

המשכתי לקלוז' ומצאתי מלון קרוב לתחנת הרכבת כי הייתי צריך להמשיך, למחרת מוקדם בבוקר, לבוקובינה. היו לי מספר שעות פנויות להסתובב בעיר. לכל הערים של טרנסילבאניה יש שם גרמני שמזכיר את מייסדה, שם שהדביקו לה השליטים ההונגרים, ושם רומני בשימוש היום. לקלוז' יש שם נוסף, "נאפוקה", שהיה השם בתקופת רומא העתיקה. הרומנים הוסיפו את השם על מנת לנסות לבטל מאות שנים שבהן קלוז' היה הבירה ההונגרית של חבל טרנסילבאניה. לפני שצעדתי העירה, החלפתי כסף ופתאום הייתי למיליונר - לפחות במונחים רומנים, כי שער החליפין היה 33,000 לאי לדולר.

הרחוב שהוביל למרכז היה די עלוב, אך כל כמה מטרים היה דגל רומני על המבנים הרעועים. חלק גדול מהאנשים שעברו לידי דיברו הונגרית, אך לא היה שלט אחד בשפה זו. הוצאתי חלק מהמיליונים שלי על טלכרד כי היה זה ערב ליל הסדר ורציתי לברך את המשפחה בחג שמח. מצאתי קיוסק וטלפון ציבורי מול בית כנסת בשם "הזיכרון" שעמד בתפר בין הרחוב העני לבין השכונות היותר טובות במרכז העיר.
הבניין היה סגור ולא ברור לי אם הוא בית כנסת פעיל או אנדרטה בלבד. שלט ברומנית ובעברית הסביר שהמבנה מוקדש לזכר יהדות טרנסילבניה שנספתה בשואה.
לא רחוק מבית הכנסת היה גשר החוצה את הנהר ומצאתי את עצמי בעיר יפה עם מרכז מטופח, בתים יפים וכנסיות מרשימות. בכיכר המרכזית עומדת קתדרלה גותית שהיא מחוז של ההונגרים. כל השלטים וההסברים בתוך הבניין הם בהונגרית
כי הרומנים הם בדת האורתודוקסית ולהם יש קתדרלה משלהם בכיכר אחרת. אחד היתרונות של טיול לרומניה בתקופה זאת היה שלא הייתי צריך לתמרן מסביב חמישה ימי חג הפסחא שנופלים צמוד לפסח שלנו בארצות הקתולים והפרוטסטנטים. האורתודוקסים חוגגים את הפסחא כאשר חופש פסח שלנו כבר נגמר.

כאשר נכנסתי לקתדראלה הגותית, המקהלה התחילה בחזרות לתפילות הפסחא, התיישבתי ונהניתי מקונצרט מרשים בסביבה מאד אסתטית. לאחר מכן, ביליתי שעות ברחובות העיר בלי להרגיש מאוים, נרגעתי וסיפורי האימה ששמעתי ברכבת נשכחו. לא נתקלתי באלימות בשבוע וחצי שהייתי ברומניה וחזרתי עם כל הרכוש שהבאתי (כולל בגדי) ושלם בגופי.

למחרת גיליתי את שיגעון סידור רכישת כרטיסי רכבת ברומניה. אי אפשר לקנות כרטיס בתחנת הרכבת עד שעה לפני יציאת הרכבת. מי שרוצה לקנות כרטיס קודם לכך חייב לגשת לסוכנות מיוחדת במרכז העיר, שבדרך כלל לא נמצאת במרחק הליכה מהתחנה. אין גם קשר טלפוני בין התחנות לבין הסוכנויות של חברת הרכבות ומכיוון שחסרה מערכת ממוחשבת, אי אפשר לקנות כרטיס לרכבת שיוצאת מעיר אחרת בסוכנות המרכזית בכל עיר ועיר. שעה לפני שהרכבת מגיעה לתחנה הפקידים מקבלים הודעה על מספר המקומות הפנויים, הם רושמים את המקומות על בריסטולים קטנים ואז מתחילה התנפלות של נוסעים פוטנציאלים על הכרטיסים. מכיוון שצריך למחוק כל מקום שנרכש מהרשימה על הבריסטול, קשה למפקיד אחד לטפל בכל הקהל. בעזרת מרפקים ישראליים ומזל טוב, קיבלתי כרטיס לבוקובינה ויצאתי לדרך.

הגעתי לרכבת עייף ועצבני בגלל ההמתנה הארוכה לקניית הכרטיס ולא רציתי לדבר עם נוסעים אחרים. מצאתי ששותפי לתא הפעם הייתה שלישיית צעירים שהזכירה את הדמויות המרכזיות מסרטי "אסקימו לימון". היה אחד ארוך ושתקן, אחד שמן עם חיוך ערמומי ואחד קטן עם טמפרמנט של כספית שהיה המנהיג. ב – 60 הדקות הראשונות של הנסיעה הם קראו את עיתון הספורט והתווכחו על טיבן של קבוצות כדור רגל מקומיות. כעבור זמן מה, הם התעייפו מהכדור רגל המקומי (שהם הגדירו אותו "לא משהו") ולפתע גילו שיש איש זר שיושב בסביבתם וכדאי להם לבדוק מי הוא. החדשות היו מלאות בסיפורי הפלישה האמריקאית לעיראק ולא רציתי לגלות להם את זהותי הקודמת ולא את הדרכון הישראלי שבכיסי. נתתי להם לספר קצת על עצמם.

הם היו סטודנטים למחשבים מבוקובינה שהחליטו ללמוד בקלוז' מכיוון שהיא קרובה יותר למערב ונחשבת כמקום יותר מוצלח מבחינה כלכלית. ההורים של ה"שמן" היו פקידי ממשלה בתקופת צ'אושסקו וממשיכים בתפקידיהם היום. הוא היה בצרפת והעדיף לדבר איתי בצרפתית. הוא חולם על חיים יותר טובים במערב אירופה בקרוב. המנהיג לא רצה לשמוע את הסנטימנטים הלא פטריוטיים של חברו. הוא לא היה בחו"ל אף פעם, ראה את עצמו כלאומני גדול ולא יכול לחשוב על הגירה למקום אחר. הוריו היו פועלים שהפכו להיות יזמים קטנים – עניים היום, אך בטוחים שהעתיד יהיה יותר טוב. המנהיג ענה גם בשביל חברו הארוך, יתכן בחשש פן גם הוא ישמיע דעות לא פטריוטיות. גם הוא לא יצא מגבולות רומניה
והוריו מובטלים. (המשך יבוא)

חג ה – 60 הנה הוא בא
משתתפי חג ה – 60, ילדים, נוער וחברים עובדים
במרץ רב וברצינות להצלחת החג.
אי – אפשר להכין חג כזה ללא עזרתם של אנשי מקצוע ואחרים
מכל הסוגים, שנותנים וימשיכו לתת כתף גם אחרי החג.

ביום רביעי 4.6.03 תתקיימנה חזרות לא פשוטות:

• בשעה 18.00 – חזרה ראשונה }
• בשעה 21.00 – חזרה שניה } בכל החזרות כל המשתתפים חייבים להיות!
• ובשעה 23.00 – חזרה גנרלית }

החזרות הללו מתבצעות עם הגברה ותאורה והדרישות אלינו יהיו מאוד קפדניות, ובצדק.
לכן, אני פונה בעיקר אל הילדים, הנוער והוריהם –
ביום רביעי 4.6.03, הילדים המשתתפים לא ילמדו בבית ספר, באישור מיוחד.

שימו לב שהחזרות ישבשו את הערב, אל תוך הלילה. הילדים חייבים לנוח במשך יום רביעי, החופשי מלימודים, כדי שיעמוד להם הכוח להיות הכי הכי טובים במהלך הלילה ולמחרת.

מבחינת אוכל ושתייה - אנחנו נתארגן בהתאם, גם בחזרות של ימי א', ב', ג' וכמובן בערב יום ד'.

כמו כן אני מקווה שגם בענפים תהיה אפשרות להקל על החברים המשתתפים בחג.
להתראות בשמחה
יהודית שפר

הבעת הערכה ותודה
אני מוצא חובה נעימה להביע את הערכתי
לענף האחזקה על עבודתם הנקיה והמקצועית ,
לה "נחשפתי" בעת בצוע שיפוצים בדירתי,
ומעל לכל שילובם של חברים לצד אנשי מקצוע שכירים המקנים לחברים מיומנות מקצועית
בתחום כה חשוב.

שילוב חברים לצד שכירים מקצועיים ראוי לחיקוי גם בענפים אחרים.

תודה והמשיכו כך!
ישי בן עמי
ענף השכרת רכב
במטרה להגדיל את הכנסות הקהילה, החלטתי להקים ענף השכרת אופניים.

לחברים, תושבים ובנינו החמודים, הממהרים לתפוס טרמפ מהשער – נסיעה דו כיוונית בעלות
של 1 $. אך לנסיעה חד כיוונית 2 $.

מאחר ומי שמיהר לנסוע משער הקיבוץ עם אופני
ולא החזירם, בודאי נשאר מחוץ לקיבוץ,
אז ש"ישאר בחוץ".

תודה, מנשה לוי
ארוחת החג בשבועות/חג המשק
לידיעת הציבור – ארוחת הערב ביום ה' 5.6 היא ארוחה חגיגית של גבינות
ומנות צמחוניות מגוונות.
הארוחה תוגש בין השעות 18.00 – 19.45 והמשך הערב הוא מ – 20.15 באזור המפעל.
מערכי האוכל יהיו בתוך חדר האוכל ובכל אזור הגרנוליט עד האולם שיהיה ערוך
בשולחנות וכיסאות ובנוסף אפשר יהיה לשבת על המדשאות. נדאג לשמיכות – לנוחיותכם.
בערב זה לא תהיה חלוקת אוכל לבתים.
כ ו ל ם מוזמנים להגיע עם כל הבנים והנכדים, לארוחה החגיגית וני ממליצה להגיע מוקדם!
מדובר שבחג המשק יהיו כ – 1300 איש, אז מאוד כדאי להקדים לבוא! תיהנו.

באותו היום, יום ה' 5.6 – אנחנו מזמינים בנים/ בנות/ סטודנטים/ סטודנטיות/ מורים/ מורות – אם יש לכם זמן לבוא ולעזור במשך היום. גם שעה או שעתיים יהיו חשובות.
יש המון הכנות לקראת ארוחת הערב באזור חדר האוכל ונשמח לכל הצעת עזרה!

בברכה, קרולין
ה ז מ נ ה
ועדת בנים מזמינה את בני ובנות רביבים למפגש שיתקיים
בחג השבועות - יום שישי 6.6.03 .

סדר היום:
10.00 – 11.15 – "מבצע סבתא" – סרט באולם.
11.20 – 12.30 – הזדמנות לבירור… ארבעה מוקדי דיון:
1. משפחה בקיבוץ – בין לינה משותפת ללינה משפחתית. בהנחיית יערה בר און ועפרה אטקינס.
2. הקיבוץ בעיני ובליבי – שיחה פתוחה על היחס המשתנה שלנו לקיבוץ המשתנה.
בהנחיית דניאל דה מלאך.
3. שכונה קהילתית בצד הקיבוץ – איך זה עובד? שיחה עם אנשים המובילים פרוייקט כזה.
בהנחיית אורית שלו.
4. לספר מעט יותר – אינפורמציה על רביבים בנושאי משק וחברה. בהשתתפות חגי מן,
יורם ישראלי, ערן ארז ועוד. בהנחיית יגאל צחור.
להתראות, ועדת בנים
תרומה מכת המאקוייה
התקבלה תרומה בסך 6,000 ש"ח מחברת TEMSSA ביפן. חברת
TEMSSA עוסקת במכירת אצות ברחבי יפן. היא שייכת ומנוהלת
ע"י חברים מכת המאקוייה. רבים מחברי המאקוייה ששהו ברביבים
כמתנדבים, תלמידי אולפן ומבקרים, עבדו בחברה ויש העובדים בה
עד היום.
כהוקרה לטיפולו של קיבוץ רביבים וחבריו באנשי המאקוייה, במשך
עשרות שנים, החליטה הנהלת החברה לתרום לקיבוץ את הסכום
האמור.
התרומה התקבלה דרך חנה ואלי ישראלי, המטפחים קשר ארוך שנים
עם אנשי המאקוייה ולאחרונה ביקרו אצלם ביפן.
המזכירות החליטה לבצע בסכום זה פרוייקט שילוט, המחכה זמן מה
למקור מימון.
תודה גדולה על נדיבות הלב - מכל בית רביבים.
סיכום ישיבת ועדת חינוך מתאריך 8.5.03
סיום י"ב בנעורים ומעבר לאחריות ועדת בנים מוזמן: אורי יוגב

עם ביטול הלינה בנעורים, מועד היציאה מהנעורים והמעבר לאחריות ועדת בנים,
נשאר לא מוסכם. אי לכך ומתוך לחץ חזק מאוד מצד בני י"ב (כיתת אלון),
החלה "פלישה חצי לגאלית" לחדרים המיועדים להם.
ועדת חינוך נדרשה להחליט:
א. מה המועד של היציאה מהנעורים וקבלת חדרים.
סוכם על סוף יוני. יש לזכור שגם אחרי היציאה לחדרים יש עדיין תחומים שבהם מטפל צוות הנעורים: נסיעה לקפריסין וחג מחזור.
ב. כבכל שנה גם השנה מספר נערים אשר גמרו ללמוד אינם עובדים והם משוטטים
בארץ ובקיבוץ.
נשאלה השאלה האם אנחנו מאפשרים תקופת חופש שכזו – עד הגיוס או היציאה לשנת שירות?
סוכם: מאפשרים למי שמעוניין לצאת לחופשה. המשמעות של החופשה היא התנתקות כלכלית,
קרי – אין תקציב, התשלומים לביטוח לאומי, קופ"ח ולכרטיס החופשי יעשו באופן עצמאי ובתקופה זו אין חדר בקיבוץ.

במהלך הישבה התפתח דיון חינוכי כיצד עלינו להתמודד עם קבוצת הנערים אשר "פלשו" לחדרים ללא אישור.
סוכם: אורי וניתאי יפגשו עם בני אלון וישקפו להם את הבעתיות הגדולה במעשה שעשו.
סיכמה: נגה יוגב

בריאותך חשובה לך
את החן יש לאבחן, הקיץ הגיע ואיתו, בנוסף לכל הטוב ובכיף, גם סכנות השמש.
זו ההזדמנות להזכיר כיצד נשמור על עצמנו ועל ילדינו מפני נזקי השמש:
• 10.00 – 16.00 הן השעות המסוכנות לשהיה בשמש. מומלץ לא לטייל בחוץ בשעות אלה.
• מריחת קרם הגנה עם מקדם הגנה 15 לפחות. לשוהים בחוץ, לחדש את הקרם מספר פעמים במשך היום.
• מעקב אחרי נקודות חן ושומות – מומלץ לכל אחד, לפחות פעם אחת ובהמשך ע"פ המלצות רופא מומחה.
בסיכון גבוה נמצאים: בעלי שומות מרובות, מנומשים, מי שסבל בעבר מכוויות שמש מרובות,
מי שבמשפחתו קרובים בעלי נקודות חן מרובות,
או קרובים מדרגה ראשונה שלהם סרטן העור.
זה המקום להזכיר כי במועצה עובד קבוע רופא פלסטיקאי, המבצע את הבדיקה ובמידת הצורך
אף מסיר נגעים חשודים.
לתאום תור - יש לפנות למרפאה.

היה חכם בשמש!
נרדה וצוות המרפאה

תוספת לעדכון סל בריאות
של רביבים 2003

חיסונים: נגד אבעבועות רוח, לילדים – מילידי 2002.
בדיקת שד ידנית: ע"י כירורג נעשית גם במועצה. תור ניתן לקבוע דרך המרפאה.

תזכורת חשובה: אין להגיע למיון ללא הפניה למיון (לידיעה: מחיר מיון ללא הפניה –
מעל 400 ש"ח).
הפניה ניתן לקבל מהמרפאה בשעות הקבלה ובמשך היום.
מהשר"פ בשעות אחה"צ והלילה או דרך כללית CALL טלפון: 1-700-707-700 .

העיקר הבריאות
נרדה ארז
ועדת בריאות



שיפוץ זה לא פיקניק
בפני אולם מלא ומפרגן, הציג השבוע הקאמרי את "אשה, בעל, בית" מאת שמואל הספרי ובבימויו. בצוות השחקנים המעולה בלטו קרן מור ("חברות הכי טובות"), גל זייד ("מרס תורכי"), יגאל נאור ("גורודיש"), אודיה קורן (סליחה שאני נושמת"). המחזה ניסה להפיח רוח חיים במשנתו של ולטר גרופיוס מייסד ה"הבאוהאוס", ניסיון שלא ממש צלח. צחוקים של הקהל ליוו את ההצגה, גם שנסחטו מהלימון המיובש של מחלת האלצהיימר. מחיאות כפיים סוערות חתמו את ההצגה.
הקהל חיפש לשווא את שמות השחקנים ופרטים על ההצגה בתוכנייה שלא הייתה… מסתבר שגם העלאת התעריף ל – 30 ש"ח אינה מחיבת את המארגנים. (עק.)
רחבת המכולות ברביב שוקקת חיים
אחרי אירוע ל"ג בעומר הוקמה בשטח במה גדולה, שהובאה מבאר שבע, ותאורה זמנית – עבור החזרות לקראת חג ה – 60. עשרות רבות של חברים מכל שכבות הגילים מבלים שם שעות ארוכות והמקום שוקק חיים ושמחה עד שעות ליל מאוחרות.

שירות "מדלת לדלת" ב – 27.5 שעות
השבוע יצא פטריק כהן-סולל, בשעה 02.00 לפנות בוקר במכונית לנתב"ג, השאיר אותה בחנייה, עלה למטוס אל-על, נחת בשדה התעופה אורלי, פאריס, לקח מכונית, נסע 350 ק"מ לחברת נורמה, מסר חבילת שסתומים לאדם שחיכה לו בחנייה, חזר למכונית, נסע לשדה התעופה. אחרי המתנה של 45 דקות, בהן פגש את אחיו, עלה לטיסה דרך ציריך לנתב"ג, חזר למכונית וב – 05.50 החזיר את המכונית למגרש החנייה בבית. הלקוח מרוצה – קיבל את השסתומים בזמן.

קיץ צבעוני
מאות שתילים עונתיים הגיעו לחידוש שטחי הנוי הציבוריים. כמו כן חודשו ונשתלו, לאחרונה, מספר דשאים, הבולט שבהם – הדשא שלפני מועדון 30+, אולי יחדש הדשא את נעורי המועדון.

שלום לך פז'ו 6
אחרי 400,000 ק"מ ושנות שירות טובות, נמכרה הפז'ו 6. מכירתה נמשכה זמן לא קצר כי רכב פרטי מסוג דיזל אינו מבוקש. מישהו רוצה לקנות מאזדה?

ברכות להצטיינות
השבוע התקיים טקס חלוקת התעודות בסיום הלימודים של מגמת החינוך לגיל הרך במכללת קיי. בטקס זה קיבלה עמליה שביט תעודת סיום כתלמידה המצטיינת של המחזור. כמו כן הייתה זו עמליה שברכה בשם התלמידים. כל הכבוד!

בבריכה כחולים המים
זהו הזמן האידיאלי לשחייה בבריכה. הטמפרטורה של המים מצוינת, הכל נקי ומסודר אבל הרובוט שחזר משיפוץ ביזרעאל, חזר לשם כלעומת שבא, כי הוא שבק אחרי שבוע עבודה… הדבר הגרוע הוא שיש חרוז חדש: בבריכה בורחים המים – כל יום צוללים כ 50 קוב מים מליחים לתהום ומשם מקורות שואבת אותם ומוכרת לנו אותם פעם נוספת וחוזר חלילה… כל זאת עד שימצא הכסף הדרוש – סכום לא קטן – לתיקון הנזילות ברצפה.

חדר ישיבות לרביב
אחרי חודשים ארוכים בהם הופקע חדר הישיבות שהיה לרביב, לטובת משרד התפ"י, מתקינים חדר עבור הישיבות – בחלק ה"עתיק" של רביב שכבר עבר גלגולים רבים וגם זה לא נראה האחרון בלבירינט הזה.


mazkirut@revivim.co.il  קיבוץ רביבים ד.נ. חלוצה 85515, טלפון: 086562511, פקס:086562240