מעלון לעלון מספר2216
-העלון מופיע לקראת יום השואה והגבורה החל ביום ג' בשבוע הקרוב.
 בשער העלון שיר מתוך הספר "אין פרפרים פה" ציורים ושירים של ילדי גיטו טריזנשטדט, אסופה מהגיטו.
 בשבוע שעבר דווח בעלון על סיום תפקידה של גבי קווה כמטפלת של המתנדבים והאולפניסטים. פניתי לרות יוגב והיא קיבלה על עצמה את המשימה לשוחח עם גבי על כל השנים הללו. הראיון מובא בעלון. תודה לרותי ולגבי!
 ננסי מספרת על "אולפן ללא מספר" המתקיים עכשיו ברביבים.
 בדיון על סיכום תקציבי הקהילה לשנת 2002, זכה ענף האחזקה בשבחים רבים על ביצועיו בשנה החולפת. "ענף האחזקה עמד בציפיות ואף למעלה מכך", זהו ציטוט מדוח מזכירות. זו הייתה הסיבה העיקרית שפניתי לפאולו עם צרור שאלות, עליהן השיב בפרוט רב.
 עוד תגובה לאגרת ה"חרדים" כותבת איימי חזקיהו. נקווה שעוד אנשים שהבטיחו את תגובתם יממשו את הבטחתם.
 בשלושים לפטירתו של יורי יונקמן, חבר משאבי שדה, כותב אמנון ליבנה דברים לזכרו.
 העלון הבא – עלון יום העצמאות, יופיע ביום ו', 2.5.03 .
שבת שלום,
ויקסי
החודש לפני
-1938,
פסח תרצ"ח היומן הראשון של קבוצת רביבים רואה אור בראשון לציון.
1951 בוגרי חברת הנוער משדות ים מצטרפים לרביבים.
1965 הרחבת חדר האוכל הגרמני. נבנתה פינת החי.
1985 ט.ל.ח – הטלפונים בבתינו החלו לצלצל באפריל ולא במרס, 1985.
1986 יואל דה מלאך מקבל את פרס ישראל לשנת תשמ"ו על מפעל חיים בחקר חקלאות המדבר. יואל: "לא לבדי הייתי…"
1990 פרוק צריף חדר האוכל הראשון בנקודה החדשה.
1992 נחנך מועדון 30+ בבית כולל.
1995 עציצי הפימילאה כובשים עולם. פועלים מתאילנד עובדים בחקלאות ברביבים.
1996 פיקוח על המשרפה העומדת לקום ברמת חובב, לסילוק חומרים רעילים.
1998 הספר של אריה יחיאלי "נסיעה אל הנגב" יוצא לאור לציון 50 שנה להירצחו.
1999 מכונת שכפול חדשה לעלון. לא עוד נסיעות לשכפול בביה"ס משאבים.
2000 - יצא לאור ספרו של יגאל צחור "לכתך במדבר".
- איציק לרנר עושה סרט בנסיכות קטאר.
- איציק עדן השלים מתקן לשטיפת מכוניות.

לננסי וחיים פרחי,
לגיצי-גדעון פרידברג
למילי ארנו ולכל המשפחה
מזל טוב!
להולדת הנכדה - הנינה שני
בת ליינון וקרול
האולפן ללא מספר
התקבצו במשק מספר מתנדבים ותיקים שחיכו להצטרף לאולפן שהיה אמור להיפתח במרץ. כן הגיעו גם מספר אנשים שבאו במיוחד לאולפן, וכשעפרה אטקינס ביקשה לעזור להם לעבור לקיבוצים שבהם מקיימים אולפן, הם העדיפו להישאר כאן. רוב האנשים "תופסים" מקומות חשובים בענפים שבהם הם עובדים.
בתוך השיחות עם עפרה החלטנו לעשות "אולפן פרטי-חלקי".
אחרי שיחה עם המוסדות ועם ענפי העבודה – החלטנו שחלק מהשיעורים יהיו בהתנדבות מצידי (שעות אחרי הצהרים – ערב), ופעם בשבוע מספר שעות בבוקר. עפרה מתנדבת להחליף את הבחורים בחדר האוכל בשעות אלה.
הקבוצה בין לאומית: ג'ים מאנגליה, אנדריי מהולנד, רורי ואהרון מארה"ב, רות ואלישבע משוויץ, לושיה מאוסטרליה, יעקב מפולין, (בינתיים חלקי בשיעורים) וולריה (בית II ) מאוקראינה בשיעורי אחה"צ.
יש אווירה נעימה ורצינית בשיעורים והחברה מתקדמים יפה. חלק מהם (ה"וותיקים") כבר
מדברים מעט עברית והשיעורים מחזקים אותם. אנחנו מקווים לצרף חלק מהמשתתפים לאולפן הקיץ שיתחיל באמצע יוני.
ננסי פרחי
"אני מייצגת את המתנדבים בפני הקיבוץ
למעלה מ - 30 (!) שנה עבדה גבי עם המתנדבים. זאת עבודה שהיא גם תפקיד חברתי.
לא קל ולא רגיל אצלנו להתמיד כך 30 שנה. גבי רכשה בעבודתה הרבה יידע ומבורכת גם בהרבה אינטואיציה לאנשים .
אומרת גבי: "אני מייצגת את המתנדבים בפני הקיבוץ ואת הקיבוץ בפני המתנדבים." דווקא הצד החברתי בעבודה הזאת - ההתמודדות עם הקיבוץ בבעיות אישיות של המתנדבים, או בענייני עבודה וזכויות - אין זו משימה קלה לאורך השנים.
היום מסיימת גבי את עבודתה כמטפלת אחראית למתנדבים, ומתמודדת עם מחלתה הקשה, בתקווה!
נחזור בקצרה לימים ראשונים ברביבים. אני זוכרת אותך גבי, כנערה צעירה עוד לפני הצבא, עובדת בח"א.

מה מביא בחורה צעירה שגדלה במוצא, מקום כל כך יפה, לקיבוץ בנגב?
המשפחה של אבא הייתה כולה בקיבוצים. כל חופש הייתי בקיבוץ. גם האחים שלי היו בקיבוץ. בבגרותי היה לי טבעי ללכת לקיבוץ. באתי לגרעין לנגב ו' – גרעין קטן, ונשארנו מאירק'ה לוין ואני. מהצבא חזרנו לרביבים בשנת 1961. עבדתי במכבסה, בכרם, במטע וגם בחינוך.
בשנת 1971 קרא לי איזי שרוף, שהיה אז המזכיר והציע לי להיות מטפלת של אולפן קיץ ל - 6 שבועות.
מאז ועד היום אני בתפקיד מטפלת אחראית על האולפן והמתנדבים.

אולפן הולך ואולפן בא. מתנדבים מתחלפים, באים, נוסעים ולעיתים חוזרים ואת תמיד שם.

מה משך אותך בעבודה הזאת?

כשנכנסתי לראשונה לעבודתי החדשה מצאתי 5 מתנדבים ללא זכויות בכלל. לא ביגוד, לא כסף ולא ימי טיול. עובדים נטו. התברר לי בתק"ם, שלמתנדבים יש זכויות. תנועת המתנדבים התחילה בשנת 1968, שנה לאחר מלחמת ששת הימים. כשאני התחלתי התנועה עוד הייתה בראשיתה. התקשרתי מאד לאנשים. לאט לאט נבנה המחסן בו ריכזנו ציוד ובגדים. גם רכזי העבודה הבינו את ערכם ותרומתם של המתנדבים. בתקופת קטיף
המשמש הגענו לעיתים ל 100 מתנדבים בחודש יוני!










גילינו שבמתנדבים צריך להשקיע. זה עולה גם כסף. הרבה קיבוצים למדו מאיתנו להתייחס ולטפל באולפן וגם במתנדבים. לאורך כל הדרך לא ראיתי הבדל בין האולפניסטים לבין המתנדבים.

מה היו השיקולים שלך בקבלה או אי קבלת מתנדבים?

היו לי כמה עקרונות ייחודיים :
# לא הפליתי אנשים בגלל מוצא או צבע עור.
# תבעתי תמיד שהמתנדב ידע לפחות שפה אחת שמדוברת ברביבים - אנגלית, גרמנית או אחרת.
# הגיל לא היווה מכשול לקליטה. קיבלתי אנשים מבוגרים אפילו פנסיונרים שאפשר היה לשלבם בעבודה. מעניין לציין שהמבוגרים, בדרך כלל, היו מתקשרים לחברים שהזמינו אותם לביתם.
נהניתי מכל רגע מהמגע עם המתנדבים.
אין זה אומר שלא היו בעיות. היו הרבה בעיות: סמים, סילוקים וקשיים אחרים, אך כאמור אהבתי לעבוד איתם והיו גם הרבה הצלחות.

נוצרו בוודאי קשרים בינך לבין חלק מהמתנדבים. מה קורה לקשרים האלה?

אני מתכתבת עם כ – 70 ! מתנדבים לשעבר. לאחרונה סיפרתי להם על מחלתי. שלשה מהם באו לבקר אותי. אחת מהם הגיעה עם בנה מארה"ב. הבן התלהב מרביבים ואולי יחזור הנה כאולפניסט….
במלחמת המפרץ 1991, הגיעו הנה מתנדבים בזכות הקשרים שלנו. כזכור הרבה מתנדבים עזבו אז את הארץ . אנחנו שלחנו אז מכתבים למתנדבים שלנו בעבר. חלק מהם הגיע. מתנדב אחד הגיע לרביבים ל – 3 מלחמות: מלחמת ששת הימים, מלחמת יום כיפור ומלחמת המפרץ!

מה מניע מתנדבים לבוא לארץ ולקיבוץ?
כמובן שלכל אחד יש סיבה משלו אבל אני רואה כמה מניעים וסיבות עיקריות:
# אנשים שבאים אחרי אסון או משבר שעברו.
# נוצרים או יהודים דתיים שהדת והאמונה בנצח ישראל דחפו אותם לבוא לארץ.
# אנשים שנכשלו במקומות אחרים ומחפשים להצליח במקום שונה.
# אנשים ששמעו על הקיבוץ וחולמים שנים לבקר ולהכיר מקרוב.
# חיפוש בן זוג.
# הורים ששולחים את בניהם להתנסות בחיי קיבוץ (בעיקר ישראלים). אגב מתנדבים ישראלים לא נשארו אצלנו.
הרבה אנשים מצאו כאן את "הזיק" ששינה להם את החיים.

מה קורה היום?
במשך השנים נוצרה תלות גדולה מאד בין ענפי המשק למתנדבים. המשק נאלץ להוריד את התלות הזאת. נכנסו יותר שכירים למערכת. היום נמצאים איתנו 15 מתנדבים. אנחנו נלחמים על כל מתנדב. על כל מקום עבודה למתנדב. אני חושבת שהמתנדבים חשובים למרקם החברתי שלנו. חבל לי שהתנועה הזאת נגמרת. כיום יש רק כ – 60 קיבוצים שמקבלים מתנדבים.
בשנים האחרונות הגיעו אלינו "סנוניות" מארצות מזרח אירופה. מהונגריה ופולניה.
המתנדבים הם השגרירים הטובים ביותר שלנו ברחבי העולם!
ספרתי ביחד עם גבי את מספר המתנדבים והאולפניסטים שנשארו ברביבים. אם לא טעינו הרי שנשארו 25 מתנדבים לשעבר! שהיום הם חברים פעילים ותופשים עמדות רציניות חברתית ומשקית. במונחים של גרעין, זהו הגרעין הגדול ביותר שנשאר. למתנדבים שנשארו ולתנועת ההתנדבות הייתה תרומה גדולה לרביבים.
את גבי מחליף גולדי שהוא עצמו הגיע כמתנדב לרביבים.
גבי מסיימת במונולוג עצוב :
פרשתי מהעבודה בגלל המחלה שהיא כנראה סופנית. אבל אני ממשיכה להלחם. הבטחתי לעצמי ולמשפחתי להילחם ולא לאבד את התקווה. אני מקווה שעדיין יש סיכוי לעצירת המחלה.
חייתי כאן את כל חיי הבוגרים מרצון. אני אוהבת את החברים ומכבדת אותם. היו לי חיים טובים ועצוב לי להיפרד יותר מוקדם ממה שחשבתי. אין בי כעס. לשמחתי יש לי ארבעה ילדים גדולים שהולכים בדרכם. תמיד חשבתי שבגיל 60 אלך מהתקף לב. זאת מחשבה אגואיסטית כי זה משאיר את המשפחה בהלם.
אני שמחה שיש לי את הזמן לעבד את הפרידה מהמשפחה ומהחברים כמו שצריך. במשפחה דיברנו על הכל.
האמנתי בייחוד של התנועה הקיבוצית וביכולתנו לדאוג לחלשים. אני מרגישה הקלה שלא להיות מעורבת בדיוני השינוי…
זכיתי שריקי מטפלת בי כאחות, הטיפול שלה נותן לי את האמון והתקווה!

גבי, אני בטוחה שכלל חברי רביבים מצטרפים לתקוותך ומקווים שהמחלה תיעצר. ברגעים כאלה מתגלה האדם. אומץ הלב שלך בהתמודדות היומיומית מעורר השתאות.
תודה על 30 שנות עבודה מסורות ב"תנועת ההתנדבות" שלנו. התמדה הראויה לכל שבח! מאחלים לך עוד שנים איתנו! לו יהי!

שוחחה תוך התפעלות מתעצומות הנפש של גבי ותקווה גדולה לשיפור הבריאות,
רותי יוגב


כמה קטעים ממכתבים, לגבי
שלום גבי, מה שלומך?

… אני חושב רביבים ואנשיה הטובים כל היום וכל הלילה, כשאני בבית וכשאני בעבודה. אולי אני צריך להפסיק לקרוא עיתון כדי לא לשמוע חדשות על ישראל, ולהפסיק ללכת לטייל עם הכלב שלי שאז יש לי זמן למחשבות האלה.

ריצ'רד, מתנדב ב"שר-אל", (ארה"ב) מלחמת המפרץ, 1991
לגבי שלום (נכתב בעברית),

נוף בעיני, נוף המדבר
נוף בלי סוף, נוף נהדר
באמצע מופיע, מסביב העצים
גן עדן קטן ישוב רביבים.
מעולם בעיני, נוף האהוב
נוף של תקווה בזהב זהוב.
גונדה סכפל-בארס (הולנד) חברה בארגון "כפרה"
אמו של אלכס מק-גייבר שהיה מתנדב ברביבים,1990
גבי היקרה,
…מה שזכור לי מהיותי מתנדבת ברביבים בשנות השבעים שלקחת אותי לדירה של חברים. הדירה המתינה ליולדת שעמדה לחזור מבית החולים עם תינוק חדש. היו שם מתנות שהביאו מבוגרים וציורים של ילדים. את פרשת את ידייך ואמרת: סיביל, זהו הקיבוץ שמתגלה בזמנים של שמחה ובזמנים של עצב…
באהבה, שלך סיביל סלומון (ארה"ב), 2003
אחזקה - ענף שאף פעם לא משעמם בו
זהו, כך כנראה שזה עובד אצל ויקסי.
פעם בשנה הוא חייב "לתפוס" אותי לשיחה שמתחילה ב"מה חדש, מה קורה בענף אחזקה"?
למרות הכתבה הדי ארוכה, שפרסמנו בשנה שעברה, והתקציר על הענף, שעליו דיברתי באספה אשר אישרה את סיכום 2002 ותקציב הקהילה לשנת 2003, אני תמיד מעוניין ושמח לספר על הענף שאני חלק ממנו, במיוחד כאשר מדובר בענף ש"אף פעם לא משעמם בו" עם תמיד חדשות לספר, לטוב ולרע.
הפעם, לפי שאלותיו, רצה ויקסי לבחון את הענף מזווית אחרת, ואני מקווה שהתשובות שלי יספקו את רצונו.

מהם תחומי האחריות של הענף ומיהו צוות העובדים,
רמי קסם - שכיר, צבעי
אלכס - שכיר, איש בנין
מאיר - שכיר, שרברב
סשה - שכיר, שרברב
אלכסנדר בלוק - בית שני - איש בנין
סלווה חרצ'נקו - בית שני - עוזר שרברב
סער שוורץ - עוזר בניין
אורס - אחראי מח' אלומיניום ועוזר בנין
ניצן - אחראי מח' שרברבות, מיזוג וקרור, גז ודלק
וולודיה אופנגנדן - אחראי קיטור, צוות חשמליה (חלקי)
רמי כהן - צוות חשמליה
דורון - צוות חשמליה
לב - צוות חשמליה (אנרגיה)
שייע - אחראי נגריה
יוסי אורלובסקי - איש רכש
אלעד - אחראי רשת מים, מנהל פרוייקטים
אמיר ארז - תמחיר (חלקי)
שמואליק עשת - יועץ בניין, משאבי אנוש שכירים וכמובן – עושה המפתחות הוותיק
דליה - מנהלת משרד
פאולו מאסה - מנהל ענף

לאחר תקופה די קשה עם לא מעט בלגן, חלק כתוצאה מעזיבת חברים שמילאו תפקידים מרכזיים בענף, הצלחנו להתארגן מחדש, במיוחד לאחר הצטרפותם של חברים חדשים שבאו עם הרבה רצון להצליח ונתנו עם היכולת שלהם דחיפה מאד משמעותית וחשובה לענף.
משנה שעברה לקח הענף על עצמו את האחריות על רשת המים (כולל מכסות וקשר עם מקורות). בנוסף, עם סגירת אדם אדריכלות, עברו לענף מספר תיקים שהיו בטיפולו.
לפני מספר חודשים חתם קיבוץ רביבים חוזה עם אדריכל הישוב החדש, אסף קשטן, ואתו ענף אחזקה מתחיל לבנות מסגרת עבודה חדשה.
בתחום הבניה בקהילה, לקחנו על אחריותנו את בנית הכל-בו החדש, הרחבת מספר יחידות דיור בשכונת הפיסטוק, סגירת מרפסות בשכונת השער והרחבת מטבח בשכונת המצפה, בנוסף לפעילות השוטפת של הענף. כדאי לציין שחלק מהפרוייקטים האלה יעלו למכרז וקבלנים חיצונים יבצעו את העבודה, כמובן בפיקוח שלנו.
לגבי הפירות, נדמה לי שעוד מוקדם מדי לדבר. תקופת הקטיף עוד רחוקה. נחכה ונראה את ההתקדמות במשך השנה, ואחרי ניתוח ביצוע מספר פרוייקטים שבתכנון, נוכל לראות תמונה ברורה יותר, ואולי פירות. הלוואי!!!

האם יש פיגור בביצוע עבודות שיפוץ במבני ציבור ובדירות החברים?
כן, בהחלט! יש פיגור גדול, אבל הוא לא נובע מבעיות טכניות, אלא בגלל בעיות תקציביות. במציאות שבה אנו חיים בשנים האחרונות, שמשנה
לשנה מקטינים את התקציב, קשה מאד לבנות תוכנית שתעמוד בציפיות, במיוחד כשיש חברים שמחכים לתורם כבר למעלה משנתיים, ויש מבנים רבים שדורשים טיפול מיידי.
בנושא הזה מחובתי לציין לטובה את ההבנה שאני מוצא אצל רב החברים ואת סבלנותם לנוכח המצוקה הקיימת. למרות התסכול - הם רשומים ו…פשוט מחכים לתורם לשיפוץ.
זה מצב לא נעים, אבל נכון להיום הסיכום עם שירותי קהילה הוא שבכל סוף רבעון אנו יושבים כדי לבדוק מאיפה אפשר להוריד ולקצץ הוצאות אחזקה וגם השקעות.

מהי המצוקה העיקרית של ענף אחזקה?
המגבלה התקציבית והתמונה השחורה שצפויה, לפחות בעתיד הנראה לעין, גורמת למצוקה אמיתית, עד כדי כך שכל ההישגים שהשגנו עד עכשיו בענף עלולים להימחק.
עם הירידה בתקציב העבודה בקהילה, התחלנו בתהליך של ניסיון למכור יותר שירותים לתאגידים וענפים אחרים ברביבים.
חשוב לציין שאנו מודעים לכך שהמצב בתחום העסקי גם הוא לא מזהיר, ובגלל זה אנו מתארגנים בענף במטרה למכור שירותים לישובים באזור, מהלך שאנו חושבים עליו לא מהיום, אבל הוא דורש התארגנות שונה והרבה יותר מורכבת מהנוכחית.
במידה ומהלכים אלה לא יצאו אל הפועל, או לא נקטוף את הפירות הצפויים, אנו נאלץ לבצע קיצוצים ושינוים ע"מ להתאים את הענף לדרישות המציאות.
עצוב, והלוואי שלזה לא נגיע...

איך אתה מעריך את הרמה המקצועית של ביצוע העבודות, היכן נקודות התורפה?
רמת המקצועיות היא מדד שנוצר בשילוב בין כוח האדם שעומד לרשותך, הציוד והחומרים שאתה משתמש בתהליך העבודה, יחד עם התנאים שמאפשרים לך השטח, ביצוע ועמידה בתוכנית העבודה. את הסה"כ של השילוב הזה אתה משווה עם העבודות שמתבצעות בשוק באותו רגע.
התוצאות בהשוואה הזו הן שיתנו לך כלים כדי להעריך את הרמה המקצועית של הצוות שלך.
הכל טוב ויפה, אבל זה כמעט בלתי אפשרי להגיע לאן שהוא כאשר, בתחום הבניה במדינת ישראל - מצד אחד אין גבול לרמה הנמוכה אליה אפשר לרדת, ומצד שני אנו מאד מושפעים מהשוק העולמי, ותמיד מגיעים עובדים זרים ברמות שונות, ואין סוף לחידושים שקוראים עליהם חדשות לבקרים בתחום החומרים ובדרך לביצוע עבודות בכל מה שקשור לאחזקה ובנין.

בעולמנו הקטן, ברביבים, אפשר לראות ולנסות לנתח את המציאות משתי זוויות:
אחת - אנו מוגבלים מסיבות של מרחק ותקציב, וזה כמובן מונע מאתנו להעסיק צוות עובדים וקבלנים ברמת מקצועיות גבוהה יותר, וכמו כן לא מאפשר לנו לעבוד עם החומרים והשיטות החדשניות שמגיעות לשוק.
השניה - כן הצלחנו, ובעצם מצליחים לעבוד עם צוות עובדים ועם קבלנים מקומיים, שאמנם עובדים בתנאים לא אידיאליים בכל מה שקשור להשכלה מקצועית וציוד, אבל מבצעים את עבודתם על הצד הטוב ביותר במסגרת האפשרויות. ויותר מזה, יש לנו צוות אמין לחלוטין, עם מוסר עבודה גבוה, יכולת ונכונות לקבל ביקורת, רצון להשתפר, למרות המצב, ולתת שרות טוב יותר.
אחת מנקודות התורפה העיקריות היא שאנו צוות של בני אנוש, והעיסוקים שלנו הם לא רק עם צינורות, בטון או כבלי חשמל. חלק גדול מזמננו, אנו מקדישים לקשר עם החבר, התושב או מרכז הענף. המפגש הזה הוא חיוני לביצוע מוצלח של כל עבודה, אבל מצד שני - במיוחד בימים אלה של אי ודאות - הוא לעיתים קרובות לוקח, לדעתי, יותר מדי זמן ואנרגיה, מצב שגורם לעיכובים וחוסר יעילות בביצוע העבודה.
לא פחות חשוב להדגיש כאן שבמיוחד בגלל הסיבה הזאת אני מרגיש כי מעבר להיותי מנהל ענף טכני וביצועי נטו, תפקידי הוא להיות רגיש ומקשיב לציבור (לקוחות) ולתת לו את היחס המגיע לו, במיוחד עקב התקופה הקשה שאנו עוברים, ומצד שני להיות שליח ציבור נאמן מול הממסד.

מהן משאלותיך לענף אחזקה? יש לי הרבה משאלות לענף, לרביבים, לחברה שלנו. כולנו אנשים מאוד צמאים לחדשות טובות - לא משנה מאיזה כיוון שיבואו, רק שיבואו. אבל אם בכל זאת אני צריך משאלה אחת לענף הרי היא שנעבוד, נעבוד קשה מאוד, שנלמד ונשקיע את כל יכולתנו בלשרת את הציבור כי מגיע לו. שהתקופה הזאת תעבור מהר ככל האפשר, ושלא רק נצליח לשרוד, וכן נהיה עדים לרוחות יותר אופטימיות עם הרבה יותר תיקווה בלב.


איזה בעל מקצוע חסר לך במיוחד, והאם אתה מרוצה בעבודה ואוהב את התפקיד
קודם כל אני עוד לא מרוצה.
נתתי לעצמי תקופה של שלוש שנים כדי לארגן ענף חדש, במטרה לשרת את הציבור ברביבים בצורה הנאותה והטובה ביותר. יחד עם זה לבנות ולארגן את הענף ניהולית, במבנה יעיל שיוכל לעמוד בתקציבים שלרשותו, וגם כעסק שלא יפסיד וכן יביא הכנסות משמעותיות לקהילה.
לפחות בשלב הזה, עם המצב הכלכלי העגום בו אנו נמצאים, הצלחתי לעמוד במשימה.
מה שנשאר, מעבר להמשך בעבודת התארגנות ובעמידה בתוכניות, הוא להיות ענף בעל ניהול יעיל יותר, מפני שרק בצורה הזאת התהליכים יזרמו ביתר קלות.
זה בעצם עונה על החלק השני של השאלה.
לגבי החלק הראשון - לא חסר בעל מקצוע ספציפי בענף, אומנם תקוותי היא שעם המשך ההצלחה שקיימת היום בתפקוד של הענף, נהפוך את התפקיד של ניהולו למשימה יותר קלה, אטרקטיבית ונעימה יותר למחליף שלי לעתיד.

בהצלחה לכולנו,
פאולו

תשובה ל"חרדים" מהאגף האנגלוסקסי
כתבתי את המכתב הזה 10 פעמים כדי שזה לא יעליב אף אחד מ – 5 הזוגות שאני מחבבת והתלבטתי אם בכלל למסור את זה, אך הלן אמרה שהיא מתגעגעת למכתבים שלי ל"עלון" (סליחה, הלן!!!).
כשקראתי את המכתב של ה"חרדים", חשבתי שהמכתב כתוב מאוד יפה ובצורה עדינה והסכמתי עם חלק מהדברים עד שראיתי את חלק מהשמות ואז חלק מהדברים נראו לי סותרים.
לכן הסכמתי עם חלק מהדברים של ניצן.
אני רוצה להתייחס לדבר אחר, שמדאיג אותי קצת: העובדה שכל הנשים מאותה כיתה. זה מאוד מפחיד אותי שקבוצה הומוגנית עד כדי כך (כולן אותה כיתה) רוצה להוביל ואני לא בטוחה לאן. בכלל, מאז שרפי שאול יצא, יש לי הרגשה שיש פה מין התארגנות של בני משק בניגוד לתקופה של רפי שידע לכבד ולשתף מגוון של אנשים. בנוסף, אגיב כאחת מ"המאפיה" (הלא פעילה) של קבוצת האנגלוסקסים: אנחנו עזבנו את הארצות היפות והשקטות שלנו כדי לבוא לגור בקיבוץ: צורת חיים מיוחדת כל כך. אפשר להודות שחלק מאיתנו לא היו באים לארץ או נשארים, אילו לא הייתה האפשרות המיוחדת הזאת שמשכה אותנו.
בחרנו לגור בקיבוץ ובחרנו את רביבים כי כאן האנשים שאנחנו אוהבים ורוצים לגור איתם בחיים משותפים. אם הקיבוץ יהפוך לסתם מין יישוב, אני, אישית, לא רוצה לגור בסתם יישוב שהדגש יהיה שכל אחד דואג בעיקר לעצמו ולכיסו ויהיה מרוץ אין סופי אחרי כמה שיותר כסף.
כשבוחרים קיבוץ, לפי דעתי העיקר זה האנשים. לעומת זאת, כשבוחרים יישוב, יש שיקולים אחרים – מיקום, נוחיות… לכן, לא נראה לי שאבחר לגור דווקא באמצע המדבר, במיוחד אחרי שהרבה מהחברים הטובים שבחרנו לגור איתם עזבו, ולמה שלא אלך לגור בסתם יישוב על יד הים, למשל?
מה שמפחיד אותי עוד יותר, זה שאני אשאר לגור במקום שכל כך השתנה ושכבר לא מוצא חן בעיני, רק כי אני מתעצלת לעבור מקום.
למרות כל זה, אני לא מתנגדת לכל השינויים. השינויים שרפי שאול הכניס היו חשובים – להדגיש את החשיבות של הפרנסה ולדאוג שכולם באמת יתרמו כמה שאפשר. אני גם בעד הפרטה באוכל וכמה שיותר מהר מצדי, אך לא בחינוך, בריאות… וכל מה שישנה את המסגרת הקיבוצית לגמרי.
סתם מחשבות מהאגף האנגלוסקסי,
איימי חיזקיה
לזכרו של יורי יונקמן
את פינת החי במשאבי שדה ואת רכזיה השונים, הכרתי במשך שני העשורים
האחרונים בהם עסקתי בתחום, הן מימי עיון והשתלמויות והן מביקורים במקום.
בכל השנים הרבות של ההיכרות התפעלתי מהמעורבות הרבה והחיובית של
מערכת החינוך בנעשה במקום, וחלקו של יורי במעורבות זו.
את יורי הכרתי לראשונה באחד מימי העיון של המערכת, אם כי יורי לא הרבה
להשתתף בהם.
במשך השנים עקבתי אחר התפתחות פינת החי של משאבי שדה בהנהלתו של יורי.
כישוריו בצדדים הטכניים ובניית מבנים וכלובים ברמה גבוהה הביאו במשך השנים
לגיוון רב במיני בעלי החיים ובכמותם.
עם כל פגישה נוספת, נוכחתי שלא רק כישוריו הטכניים הם ממעלותיו של יורי,
וגדולה אהבתו הן לילדים שבאו לפינת החי והן לבעלי החיים.
כמו כן, רב הידע המקצועי שרכש בתחום עם השנים.
בכל ביקור שלי בפינת החי נוכחתי מחדש במסירות הרבה שניחן בה, והיא נדרשת
בהפעלה ושמירה על משק חי כה גדול ומגוון במושגים של משק ילדים קיבוצי.
ככל שהלכה היכרותנו והעמיקה במשך השנים, נוכחתי עתה, עד כמה לא הכרתי
את משפחתו, לה אני שולח ניחומים.
למשפחה, לחברת הילדים ולקיבוץ משאבי שדה יחסר יורי עד מאוד.
גם רכזי פינות החי הוותיקים בדרום, שעבדו במשך השנים עם יורי, ירגישו בחסרונו.

אמנון ליבנה (בוצי)
כנס גרעיני הנח"ל לדורותיהם
ההרשמה לכנס גרעיני הנחל, תופסת תאוצה. חברי הגרעינים ברביבים,
משפחות מאמצות, מדריכים וכל מי שיש לו קשר עם חברי גרעינים שמחוץ
לרביבים, מתבקשים לוודא שכולם אכן קיבלו הזמנות, מלאו את הספח המצורף
ושלחו אותו אלינו בחזרה. בהזדמנות זו אני מצרף אימייל נוסף מתיק המכתבים
של מארגני הכנס.
מוטי שלו

שלווה שלום רב,
לומר את האמת? התרגשתי מאוד כשקיבלתי את ההזמנה למפגש מרגש שהינכם מארגנים.
עוד יותר התרגשתי לראות את שמך, ואני בטוחה שאת… היית ה"ילדה" שלי בכיתת "חצב" כשהיית בא'+ב', עליתם לכיתה א', ביחד איתי,
עם לאה ברגמן, יהודית אלטשולר והמורה אביבה.
יש לי כמה תמונות שצילמתי אתכם בזמנו, אני זוכרת אותך היטב וזה מדהים לדעת ש… הנה הכיתה שלי גדלה ונעשתה בוגרת, נשואים והורים לילדים גם.
אחותי הייתה בגרעין י' (ורדה גילרמן) ואנו באות ביחד כמובן.
אני הייתי מסופחת לגרעין י"ב וגם נפגשתי עם החבריא לפני חודש בדיוק, באירוע המרגש לזכרו של אמיל גרינצוויג, היה איתנו בגרעין. האירוע היה באולם "צוותא" בתל אביב.

אשלח הצ'ק על סך 30 שקלים עוד השבוע.
אשמח אם אקבל ממך תגובה לאימייל זה, ומצפה מאוד מאוד לראות את כל הילדים "שלי" מכיתת "חצב".
להתראות, חני גילרמן-מסינגר

יום הזיכרון לשואה ולגבורה – תשס"ג
יום הזיכרון לשואה ולגבורה – תשס"ג
חברה עכשיו
מפגש עם עורכי הביטאון "חברה", שחברי רביבים ובניה מעורבים בו,

בנושא:

המאבק החברתי בישראל

שירה בציבור בליווי אקורדיוניסט.

מוזמנים: מצעירי ה'נעורים' עד זקני העדה.

ביום ה' – 1 במאי

במועדון בשעה 20.30

אלבום תמונות
יאנה ברנובסקי קיבלה על עצמה להכין ולטפל באלבום התמונות באתר של קיבוץ רביבים.
המטרה היא להכניס תמונות מחיי היומיום ומאירועים בקיבוץ.
התחלנו במספר תמונות מבר המצווה, טיול סיון וחג הפסח.
חברים המצלמים במצלמות דיגיטליות יכולים לשלוח בדואר האלקטרוני לכתובת שלי ויאנה תדאג לצרפן. התמונות צריכות להיות בפורמט של JPG.
הכתובת שלי: menashel@revivim.org.il
כתובת אתר רביבים היא: www.revivim.org.il .
באתר להיכנס לגלריה ושם רואים שקופיות לחיצה על התמונה תפתח אותה לגודל המסך.
תודה ליאנה על הנכונות והעריכה היפה.

העלון במהדורת אינטרנט
מופיע בשני פורמטים:
א. פורמט שמכין חגי רזניק בכתובת: http://geocities.com/revivim2002
ב. פורמט לניסיון, שמכין קיבוץ מגוון – תרומתו של גיל יסעור.
במידה ונרצה נצטרך לרכוש את האפליקציה בעתיד.
כתובת העלון באתר זה: http://revivim.kibbutz.org.il
מנשה לוי


"הלכי נפש"

תערוכת ציורים של יפעת פריד
תוצג במתנ"ס י"א בבאר שבע
בין התאריכים 27.4.03 – 20.5
המתנ"ס פתוח בימים א' – ה'
בין השעות 8.00 – 13.00
17.00 – 20.00
הפתיחה החגיגית ביום א' 27.4.03, בשעה 17.30
שכונת המטע מארחת
הערב, בין השעות 19.30 – 21.00,
תארח שכונת המטע את החברים על הדשאים הסמוכים למקלט יד שניה.
מלבד קפה ועוגה וסרטים לילדים, מוזמנים החברים למצוא את עצמם באלבומי תמונות שצולמו בחגים ואירועי תרבות במשך כמה שנים ולהציץ בלקט נבחר מתוך 70 אלבומי הבולים של דיבן (ליד דירת משפחת רביב.)
הפנינג פסיפס (שלא מפספסים…)
כולם מוזמנים להפנינג הפסיפס שיתקיים בשבת 3.5.03, בשעה 10.00, בחדר האוכל.
לאחר לבטים רבים הקשורים לתהפוכות מזג האוויר האופייניות לאביב, החלטנו לקיים את ההפנינג בחדר האוכל.
אנחנו מתנצלים מראש על אי הנוחות שתיגרם לחברים בארוחת הצהרים, אשר תוגש בחוץ.
הארוחה תוגש בשעות הרגילות ואפשר יהיה לצאת, לנשנש ולחזור לעבודה בפסיפס.
בתפריט: לחמניות + נקניקיות, בורקס וסלטים.
ארוחת הבוקר תוגש בין השעות 7.30 – 9.00 בלבד.
שתיה חמה וקרב תהיה זמינה כל היום.
מה להביא?
מצב רוח טוב, את כל החמולה (והשכנים…)
וגם פטיש – באמת!

להתראות, הצוות המארגן


תזכורת ובקשה מהכלבו
הכלבו פתוח בשבתות לחיילים ולמי שאינו נמצא בבית במשך השבוע.
אנחנו מאוד מבקשות משאר החברים והילדים להתאים את עצמם לשעות הקבלה במשך השבוע.
תודה!
צוות הכולבו
החל מיום ראשון 27.4.03, מתבטלת התחנה שבשער ועוברת לתחנה ה"כתומה".
אוטובוסים של המועצה לביה"ס ולסבבים לא יעצרו יותר בשער.
כל זאת בגלל הסכנה ואי הבטיחות שיש בעצירה בשער.

המלצה
לאלה שטרם שמעו וראו
ולאלה שכבר שמעו וראו
ועדיין לא קנו –
הצטיידו במהרה בתלוש ומעט זוזים
וצאו דחופים וחפוזים
לרכוש את התנ"ך בחרוזים.
כי זו מתנה
למזקן ועד רך
ממש חגיגה
הכתובה בתנ"ך.
או בקצרה:
ספר חובה
לכל צאצא
של אדם וחוה. (כתב – אלוהים
חרז – אפרים סידון
אייר – דוד פולונסקי
הוצאת – עם עובד)

בהנאה,
חנהל'ה
פסח ראשון – תיקון היס טורי
פסח ראשון – תיקון היס טורי

התפלאתי לקרוא בעלון האחרון: "63 שנות סדר פסח ברביבים" ובשורה הראשונה מוזכרות ההכנות לפסח בשנת 1940.
ראשוני רביבים התקבצו במחנה ראשון לציון במרץ 1938. יוצא כאילו הסדר הראשון צוין רק כעבור שנתיים… ולא היא.
בעלון מספר 67, שהופיע כשבועיים לפני פסח, התפרסם מאמר ארוך שכתב מאיר איילי ז"ל. איילי, חבר קיבוץ גבת, נשלח ע"י הקיבוץ המאוחד לרביבים על מנת לעזור לראשונים (בעיקרם עולים חדשים) בעיצוב החגים. איילי מסתייג מהרעיון לשנות את אופי הסדר ולהקדישו לאקטואליה, לשלב בו את חג המשק, ובעיקר מגנה את הרעיון להזמין אמן. איילי מציע להישאר במתכונת שחגגו את הסדר בשנתיים הראשונות. אמור מעתה: 66 סדרי פסח ברביבים. כל שכתבתי הוא במצוות והיגדת.
עדין

בחדר האוכל המקושט בקישוטי פסח וסידורי פרחים מרהיבים, ערוך ברווחה עם ארוחה טעימה, הסבו 500 אנשים, כמו בשנה שעברה. בסדרים פרטיים השתתפו 210 אנשים – 100 פחות מהשנה הקודמת. הסדר הגדול היה זה של שבט יסעור – 40 משתתפים והוא נערך במצפה. מרביבים יצאו לחגוג במקומות אחרים, ב – 39 מכוניות, ש - 17 מהן שכורות. חידושים בעריכת הסדר – מדפי קומה שניה חדשים, מתקפלים וארוזים בארגזים שנבנו במיוחד. כן נרכשו מפות צבעוניות חדשות לשולחנות. חברים ציינו שהסדר היה נחמד ולעניין ומאורגן להפליא, אם כי כמה אמרו שהיה קצר מאוד. בסך הכל אווירת חג ושביעות רצון.
תודה גדולה לרוב אלשולץ שניצח על המלאכה וכן לכל העושים הרבים!
נערי חבצלת חזרו מהמסע לפולין
14 נערי ונערות כיתת חבצלת נחתו בשעה 7.15, בבוקרו של יום הסדר, לארוחת בוקר חגיגית במועדון, עם ההורים והמדריכים.
כנפיים שבורות
רבות נכתב ונאמר על הסרט היפה שהוקרן אצלנו באולם, בליל שבת. רבים ספרו שמחו דמעותיהם לאורך קטעים ארוכים בסרט. הקהל הרב שהגיע לסרט עטור הפרסים, בא על סיפוקו.

חי נגב – חי ונושם
הביקור בחי נגב בימי החג היה חגיגי במיוחד. היו מבקרים ממקומות שונים בארץ והם התערבבו במבקרים המקומיים שהיו גאים להביא לאתר את אורחיהם. באתר - חיות נוספות שהועברו למקום, שלטים חדשים, נפתח בית קפה נחמד והילדים נהנו לנסוע ברכבת צבעונית. ממש כיף!

רץ כל הדרך לתבור
חיים רחבי זכה במקום ה – III לגילאי 70+, במרוץ התבור. המרוץ היה קשה ביותר, היו הרבה משתתפים. כל הכבוד לחיים האצן המתמיד!

באולם היה שקט מוחלט
בשעת הקרנת הסרט המבוקש "הארי פוטר בחדר הסודות", הילדים היו דרוכים ומתוחים. לשירותים הם יצאו בזוגות ובשלשות. ילדה אחת אמרה: "זה בכלל לא מותח, זה אפילו משעמם. אני יודעת מה יהיה בסוף, כבר ראיתי את הסרט".

ילדי דובדבן – אפרסק ויתרו…
על הסרט כדי לנסוע עם חגי רזניק לבית המשפט בבאר שבע. "יש שם חבר אחלה חבר אחראי על האבטחה - סידר לנו את הביקור". הנ"ל הדריך את הילדים בכל אגפי בית המשפט, כולל תצפית על העיר מגג הבניין. הילדים קיבלו הסברים, שאלו שאלות רבות וחזרו מאוד מרוצים.

מישהו הרגיש בחסרונה
של הברלינגו 14 שנמכרה לפני כשבועיים מבוגרת ושבעת קילומטרים – 420,000 ק"מ ב – 6 שנות שירותה אצלנו. עכשיו מחכה הפז'ו 6 למכירתה.

מפקד התושבים
תושב חדש: יניב רגב, שכיר של ניר אליהו, עובד ברפת. שכר דירה: תומר סויסה. מיכל כהן-סולל עברה למעמד תושבת.

עובר ושב
- עופר לחמן חזר לרביבים. ברוך הבא וקליטה טובה!

mazkirut@revivim.co.il  קיבוץ רביבים ד.נ. חלוצה 85515, טלפון: 086562511, פקס:086562240