כך ניתן לתאר את השיבה הביתה לרביבים ולרביב גם יחד אחרי חודש של היעדרות. כמה קל להינתק ולהתרחק לעולמות אחרים ואחרי חודש לחזור, לכאורה בקלי קלות לעולם האמיתי של חייך והווייתך: הקבוץ והמפעל. כמה חשוב שהבית הוא בית אמיתי המאפשר את היציאה הזאת למרחק רב ולא פחות ממנה את החזרה לשגרה הברוכה לחיי הקבוץ ולמקום העבודה.
הכל נכון אלא שהפעם הנסיעה תוזמנה, שלא באשמתי, לזמן קשה במיוחד כשבאזורנו השתוללה (השתוללה? זאת המילה הנכונה?) מלחמה בעזה ובארץ, כמו בעולם כולו, משתולל משבר כלכלי שפוגע קשות גם ברביב.
המשבר ברביב יצר מצבים חדשים שלא הכרנו אותם אף פעם. מפעל שכל השנים התפתח, צמח וגדל – מ-4 מכונות הזרקה בימיו הראשונים לפני 37 שנה ל-53 מכונות כיום, ממפעל קטן המעסיק בקושי 20 חברים למפעל המפרנס למעלה מ-200 עובדים (ללא רבל). מפעל זה פתאום נעצר ונסוג לא בגלל כשלון מקצועי או ניהולי אלא בגלל "המצב הכלכלי בעולם" ועכשיו הוא צריך להתמודד עם צמצומים, עם התייעלות, עם הקפאת פיתוח (הנשמה היתרה של המפעל בתקופה האחרונה) והקשה מכל, עם פיטורין והתפטרויות.
אנחנו נוטים בנטיית לב טבעית להזדהות עם המפוטרים ושוכחים לפעמים שמפטרים, מי שהוטלה עליהם, בלית ברירה, חובת הבחירה הנוראית, גם הם קורבנות המצב. האם נעשה הכל כדי למנוע את הפיטורין? האם הפיטורין נעשו בדרך הנכונה והמתאימה לנו? הדרך לפעמים חשובה לכבודו של המפוטר לא פחות מאובדן מקור הפרנסה שלו. האם הקיצוצים חכמים? האם מה שנראה כהתייעלות הוא אכן התייעלות שתביא לתוצאות המקוות? בשבועיים האחרונים שבהם נפלתי לתוך כל הקלחת הזאת מצאתי את עצמי במציאות קשה שבה דברים שכל הזמן אני ואחרים נאבקים עליהם, שאנחנו חושבים שישפרו וייעלו את המפעל – הדברים הללו מתרחקים מאיתנו, שוב, בגלל "המצב" וההחלטות שהתקבלו בעקבותיו. ומה עושים פיטוריהם של חברים-לעבודה לעובדים שנשארו? לאותם שצריכים להמשיך בלעדיהם ולבצע את העבודה טוב ככל שניתן? מה עושים פיטורים של חברי הקבוץ לחברים שנשארו?
הצעדים שההנהלה נקטה בהם, הצמצומים, הם לא רק ב"שומנים" אלא בבשר החי של המפעל. יתכן מאד שהכל נעשה בלית ברירה והדברים הוסברו ע"י אודי א. באסיפות הצוות בבהירות ובשקיפות, אך עדיין הנזק והפגיעה, מחוייבי המציאות ככל שיהיו, פוגעים וכואבים ובוודאי למי שנחת לכאן מעולם אחר...
מן הסתם בנושאים הללו נצטרך לעסוק בתקופה הקרובה ואולי אף הרחוקה, אבל לא רק בהם. מה קורה ברבל? המעבר בינתיים נידחה לקיץ אך גם אז אף אחד לא מבטיח מתי, איך, ולאן בדיוק. מה קורה במשא ומתן לרכישת "ארקל" – מפעל הפלסטיק של בית-זרע - שפשט את הרגל ומתקיימים מגעים לרכישתו? מה יחליף את הקפיטריה שמחלקת ההרכבה חייבת את מקומה כאוויר לנשימה?
בנושאים הללו ועוד אחרים נעסוק ונקבל מידי פעם דיווח, כך אני מקווה, על "המצב הכלכלי" המעודכן, על צעדים נוספים ועל הערכת ההצלחה והתועלת בצעדים שננקטו עד כה.
באלו ובעוד נעסוק בקרוב כשה"נחיתה הרכה" תהייה כבר לגמרי מאחורי.
