קיבוץ רביבים 08-6562511

עלון 2567

09/09/2012
מעלון לעלון

מעלון לעלון

דוא"ל של העלון: alon.revivim@gmail.com  העורך: מאירקה לוין

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------

ראוי לצנן את האווירה החמה משהו, שמלווה אותנו בימים האחרונים, בשל עיסוק בנושאים שיש עליהם מחלוקת.


סיומו של השיר "ושוב נאהב את המילה חבר", מאת נתן יונתן, מתאים לכך במיוחד:

 

"אָז רִיב אַחִים יִהְיֶה כְּצֵל עוֹבֵר,

שֶל עֲיֵיפוּת וְרוֹעַ מְיוּתָר

וְאִם כִּיסְתָה שְדוֹתֵינוּ עֲלָטָה,

יַד כֹּל אָדָם תִּיגַע בַּאֲחוֹתָה

וְשוּב נֹאהַב אֶת הַמִילָה חָבֵר."

 

שער העלון מוקדש לילדי הנעורים, המבלים ברפסודיה על הכנרת.

                                                                                                                                   שבת שלום, מאירק'ה

 

מזל טוב

מזל טוב!

לגילי ודקל שאול

ולכל המשפחה

להולדת הבן

לרפי ומירי שאול

להולדת הנכד

 

 

לאורלי ישראלוביץ ואהוד אבוטבול

מזל טוב לנישואיכם!

לריקי ישראלוביץ, לריצ'רד ישראלוביץ

ולכל המשפחה

הרבה ברכות!

 

מזל טוב לחוגגים יום הולדת

 

דורית קלוסקי, שבת 24.7

קני הולנברג, יום ב' 26.7

כוכב לחמן, יום ג' 27.7

 

לרון אקיאן

עם השחרור מצה"ל

ברכות לקליטה טובה באזרחות!

 

 

בתרבות

בתרבות

 

בשבוע הבא 30.7.10, נחגוג את חג המשק. מקווים שכולכם תבואו!

 

19:30- קפה ועוגה בגינת הארכיון, כולל תחרות עוגות (פרס מובטח)

            ופעילות לילדים, כדי שההורים ישבו בשקט.

 

21:00 - עוברים לדשא גן ההרפתקאות:

בתכנית - ברכות קלילות ומבדרות לכבוד חג משק,

                מכל שכבות הגיל של רביבים.

             - מופע של להקת 'זקני הכפר'.

על הלהקה:

ששה מוסיקאים מוכשרים בטירוף על הבמה. מוסיקה סוחפת.

האנרגיה מתפרצת ואתם שרים, שרים, שרים...

מחרוזות שירים עבריים מכל הזמנים, מושרות בקצב ומקפיצות

את רמת האדרנלין לגבהים חדשים.

 

באוגוסט - יש הפתעות:

 

ב – 12.8, בשעה 20.00, המצפה מארח את דני רובס.

 

ב – 19.8, בשעה 20.00, המצפה מארח את מיקי גבריאלוב.  

 

השוק שלפני ראש השנה, יתקיים בשיתוף עם צוות המצפה.

אמנים שרוצים להשתתף בשוק, נא לפנות אל סיגל בן לולו, בהקדם.

 

                                                                                           תודה, איימי

להתפקד ל"עבודה"? השתגעתי? גיל רביב

להתפקד ל"עבודה"?  השתגעתי? גיל רביב

 

מפלגת העבודה  נמצאת בשפל העמוק בתולדותיה, משפט זה הפך להיות קלישאה שחוקה בעת האחרונה,

דבר שאינו מוריד מאמיתותו. השפל מתבטא לעניות דעתי לא רק באלקטוראליות הירודה כפי שהיא משתקפת

בגודל הסיעה ובמצב המפלגה בסקרים, אלא גם בתפקודה כשהיא יושבת בממשלה המאשרת תקציב פוער פערים

כשהעימות היחידי עליו יוצאים לתקשורת הוא  נגד דחיית פרישתם של הנגדים ואנשי קבע.

במצב זה, עליך להצטייד בתעודת שפוי למפרע לפני שיוצאים לפקוד חברים למפלגה , אחרת זה עלול להסתיים באשפוז כפוי.

זאת לכאורה, במבט ראשון. במבט שני ושלישי, כשבודקים את הדברים יותר לעומק, אולי לא בדיוק כך.

כשאנחנו מרימים עיננו מהמנה הקרה והתפלה המונחת בצלחתנו ומציצים בצלחות האחרות אנו רואים שגם שם

  אין דבר זולת מנה עבשה וקערה מלאת צפרדעים אותן נאלץ לבלוע. בצלחתנו לפחות הפרודוקטים הם טובים.

דווקא עכשיו, כשחבריה בורחים ממנה כעכברושים מספינה טובעת, התפקדות למפלגת העבודה

עשויה להיות משמעותית ואפקטיבית יותר מאי פעם.

על פי החוקה החדשה של המפלגה, נדרשת תקופת "צינון" של לפחות 10 חודשים בין ההתפקדות לבין השתתפות

בפריימריס. חבר שלא יתפקד עכשיו, סבירות גבוהה שלא יוכל לקחת חלק בפריימריז הבאים , שדומה שיהיו גורליים

מאי פעם לעתידה ולעצם קיומה של מפלגת העבודה.

את החשבון הפשוט שככל שמספר  בעלי זכות הבחירה יורד, משקלו של כל קול עולה, יכול לעשות כל אחד.

אני  קורא ומזמין חברים המאמינים ושואפים  לחברה צודקת בה המשטר רותם את משאבי המדינה לשרותם

של כלל האזרחים ולא את משאבי כלל האזרחים לשרותם של  אילי ההון, את מי שעדין מאמין בקיומה של

מדינה ציונית יהודית ודמוקרטית החיה בשלום לצד פתרון הולם וראוי לעם הפלסטיני, לקום ולהתפקד

היום למפלגת העבודה, להיאבק יחד ולחזק את הכוחות הנמצאים בתוכה וחותרים להגשמת ערכים אלה שהם לב ליבו של מצעה.

 

לחברים שלום

לחברים שלום,

"אימוץ העיקרון, על פיו גורם מפקח לא יהיה חבר בגוף עליו הוא אמור לפקח,

מנוגד לדרך בה מתנהל הקיבוץ.

חסר כוח אדם לביצוע ההחלטה. יש להבין את ההשלכות של אימוץ עיקרון זה. מדובר בריבוי וועדות,

מתן סמכויות רחבות יותר לועדות ותקצובן בהתאם."

(מתוך דברי תומר המזכיר, בעלון לפני שבועיים, לקראת האסיפה).

ואני מבקש הסבר קצר:

איזה כוח אדם חסר?

איזו ועדה תתווסף?

אילו סמכויות יתווספו לוועדה?

על אילו תוספות תקציב מדובר?

מה יקרה, למשל, בועדת שיכון אם המזכיר והמרש"ק יצאו ממנה?

הקיבוץ שלנו יסתדר ללא האיוש הלא-תקין של הוועדות, בחברים המפקחים עליהן

(ראו המלצת המבקר).

אבקש הסבר מאיר עיניים על השאלות הללו, כדי שנבין במה אנחנו שונים?

                                                                                                                 זיו יסעור


תשובה לזיו

בשנים האחרונות הייתה מגמה לשלב את ההנהלה (מזכיר, מרש"ק, מנהלת מש"א, מנהלת בריאות רווחה)

בהנהלות ובועדות הרלבנטיות לתפקידיהם. יש בכך הגיון רב, ובמקרים רבים עובדה זו הקלה

על פעילות הועדות וייעלה את עבודתן.

דוח הביקורת קורא להפוך את המגמה, וגם בכך יש הגיון רב שאני נוטה לקבל אותו.

המבקר שואף לחברה דמוקרטית יותר ושקופה יותר שבה החלטות יתקבלו בעיקר ע"י הועדות

וההנהלות בעוד המזכירות ומנהלי האגפים יתמקדו בעיקר בפיקוח על עבודתן וקביעת מדיניות.

כאמור, אין לי כל התנגדות לכך אך מכיוון שמדובר בשינוי גדול בדרך בה מתנהלת הקהילה,

יש לקבל על כך החלטות בצורה מסודרת.

כאשר נתכנס לקבלת החלטות בנושא, יש לקחת בחשבון את הנושאים עליהם דיברתי. לצורך התשובה אפרט כמה מהם:

חיזוק הועדות בחברים נוספים, הקמת הנהלת שירותי קהילה, חיזוק סמכותה של ועדת חברים והגדלת תקציבה באופן משמעותי,

הגדרת דרכי העבודה של הועדות והפיקוח על פעילותן.

לסיכום, זיו, אין בינינו ויכוח ואנחנו לא שונים. לא יקרה כלום אם המזכיר והמרש"ק יצאו מועדת

שיכון ובלבד שהתהליך יהיה מסודר, לאחר החלטה ציבורית וייקבעו מנגנוני הפיקוח המתאימים כפי שהמליץ המבקר.

                                                                                                                                                          תומר פריאל

 

קיבוץ בצפון מחפש מתנדבים

קיבוץ בצפון מחפש מתנדבים

 

מתוך מכתב ששלח דניאל סלומון למשפחתו, על ביקור שערכו הוא ואשתו בקומונה קטנה ואנרכיסטית בגרמניה. קראו נא והשוו.

במסגרת השיטוט חסר האחריות של גל זוגתי ושלי באירופה, הגענו לברלין על מנת לסדר כמה עניינים בירוקרטים ולהעביר את ביתנו טסט. התארחנו בקומונה אנרכיסטית קווירית, שם שמענו על קולקטיב חקלאי שיתופי, שנמצא בין ברלין לבין חוף הים. היות ומעולם לא נפגשנו ברעיון כזה: אנשים העובדים וחיים ביחד באופן שיתופי ועוד בחקלאות, החלטנו לעצור ולרחרח. 

אחרי סיבובים בדרכי עפר חקלאיות, מצאנו את עצמנו בחווה גדולה ויפה. עצים ענקיים מצלים על בתי חווה ישנים, טרקטורים וציוד חקלאי מפוזרים בכל מקום וכמה אנשים שבדיוק החליפו לסוסים פרסות נעצו בנו מבטים חשודים. יצאנו מהאוטו להציג את עצמנו. הם ניסו להבין איך הגענו למקום והוחלט לחכות לארוחת הצהריים כדי לדון בעניינים. מצאנו חניה בין עגלות ישנות ומחרשה והמתנו לאוכל. בשעה אחת בצהרים נשמע צלצול פעמון מלווה ביללות כלבים, 

והלכנו לרחבה גדולה ומוצלת בין הבתים. כ-25 אנשים עמדו בתור, לקחו אוכל משולחן הגשה, ואז הסבו לשולחן עגול גדול ולכמה שולחנות קטנים יותר. התיישבנו לאכול באחד השולחנות הקטנים ולידנו התיישב יורגן, גרמני רזה וגבוה בשנות החמישים המאוחרות, שהיה דומה באופן מחשיד לחנן עפרון, 

ואשתו, הולנדית זהבהבה ועדינה בשם אוולין, שנראתה באופן מחשיד כמו הולנדית. סיפרנו להם אודותינו, שאנו ישראלים, שגרים בקרוואן ומסתובבים באירופה ושגל אינה חוקית ביבשת. יורגן הציג קצת את ההיסטוריה של המקום ואת תושביו וסיפר שיש אנשים שקצת קשה להם עם חוסר הארגון ששורר בו. 

לאחר שהבענו רצון להישאר ולהתנדב בחווה לשבוע, הקיש על כוס המים שלו בסכין ושקט יחסי השתרר סביב.

הוא נשא מילים בגרמנית שמהם הבנו שהוא מציג אותנו, והמשפט האחרון הסתיים בסימן שאלה.

אנשים מלמלו מסביב ואז השתתקו, ויורגן אמר לנו שכולם מסכימים שנשאר. שאלנו אם יש משהו שנוכל לעזור בו אחרי האוכל והוא בירר ואמר שבחמש בערב הולכים לקטוף תותים ובינתיים אנחנו יכולים להסתובב ולהתרשם מהמקום.

 אז בקצרה על קואופרטיב HOF ULENKRUG :

ישנם כ-18 חברים קבועים במקום, וילדיהם הכוללים שלושה נערים בשנות העשרה, שלושה ילדים בגילאי 6 עד 11 ותינוק שמנמן בן שנתיים. מלבדם נמצאים מתנדבים וחברים שבאים לתקופות זמן שונות.

הקואופרטיב הוקם בשנת 1992 על גבול פולין גרמניה, על ידי חברים מתנועת LONGO MAI.

לונגו-מאי היא קבוצה של כ-10 קואופרטיבים, שהחלה בצרפת ב 1972.  חבריה היו אוסטרים, גרמנים, שוויצרים וכמובן צרפתים מהשמאל הרדיקאלי האירופי, שחיפשו צורת חיים חדשה, לצד פעילות פוליטית משותפת.

החווה הראשונה הוקמה בצרפת, ומאז נוספו  חוות  באוסטריה [2], שוויץ [1], אוקראינה [1], גרמניה [1] ועוד 4 בצרפת.

החווה הראשונה, שהוקמה בשנות השבעים בגרמניה, לא החזיקה מעמד זמן רב. הייתה זו תקופה סוערת של שמאל רדיקאלי לוחמני ובלחץ אמריקאי קפיטליסטי היה קשה להקים חברה סוציאל-אנרכיסטית על אדמת מערב גרמניה.

בעקבות איחוד גרמניה, או כפי שהם מכנים זאת - "השינוי", החליטו חברים מהארגון, רובם גרמנים במקור,

להקים קואופרטיב חדש בגרמניה המזרחית. הם מצאו אדמה חקלאית שהוחזקה בשביל המדינה על ידי חברה פרטית והחלו להקים קהילה. לאחר שנה התברר שהקרקע תימכר והם חיפשו חווה חדשה, שאותה יוכלו להרשות לעצמם לקנות בכספי הארגון ובכספם הפרטי המועט. בחורף 1994 הם מצאו את 

החווה הנוכחית ובאביב של אותה שנה עלו על הקרקע. אל הקבוצה המקורית נוספו חברים ממזרח גרמניה לשעבר, ביניהם צאלר ואירמה, המבוגרת שבקהילה, שהוריה הקומוניסטים נמלטו מהנאצים לדרום צרפת בשנות המלחמה ואז חזרו למזרח גרמניה לעזור ולהקים את האוטופיה הקומוניסטית. אביה נשאר קומוניסט עד מותו, אך היא נהפכה לאלרגית לכל "איזם" שלא יהיה. צאלר נולד בעיר הנמל רוסטוק, הקרובה לחווה, ובגיל עשרים הבין שגרמניה המזרחית אינה מתאימה לו. הוא שקל דרכי בריחה, ביניהם נסיעה לסין ומשם להודו ולמערב. לבסוף, ב-1986, בחר להגיש בקשה רשמית שאינו רוצה להמשיך לחיות במזרח. בקשה כזו הייתה אפשרית אך גררה תקופה ארוכה של חוסר ודאות שבמהלכה היה תחת מעקב. לאחר שלוש שנים הוא קיבל הודעה שעליו לעזוב את גרמניה המזרחית תוך עשרה ימים ולעולם לא לחזור. כיום הוא הנגר המומחה, ובכל פסחא הוא נוסע עם בניו וחבר לדייג של שבועיים בנורווגיה, משם הם מביאים את כל תצרוכת הדגים לקומונה למשך השנה. אירמה וצאלר התאכזבו קשות מהעולם המערבי שבו חופש הפרט נמדד בקניין ושהשעבוד בו הוא לכסף, וחיפשו דרך חיים שתואמת את דרכם האישית והפוליטית.

 כיום יש בקואופרטיב ענפים שונים שכולם אורגנים לחלוטין. מאות דונמים של חיטה ודגנים אחרים שמהם הם מכינים קמח, לחם ודגני בוקר הן לצרכיהם האישים והן למכירה, גינת ירק שמספקת את כל הירקות לשנה, עצי דובדבן ושיחי פירות יער, מספוא לבהמות וחלקת יער של 60 דונם לצרכי עץ להסקה ולבניין. כמו כן עדרי כבשים ופרות, כמה חזירים, תרנגולות, אווזים וברווזים למכירה ולאכילה. יש מסגריה, נפחיה, נגריה ומאפיה. העבודה אינה ערך כי אם משהו שאותו עושים כדי להתקיים, ועיקר מרצם מופנה לפעילות פוליטית וחברתית. נושא הפליטים והמהגרים נמצא בראש לצד פעילות אנטי גלובליזציה ואיכות הסביבה. 

כבר עשור שהם בונים בעצמם, עם עזרה מצעירים שלמדו את מלאכת הבניה בעץ  בסגנון הישן ועושים סטז אצלם, בית שיתופי של 20 חדרים בבניה אקולוגית. הבית גמור למחצה אך העבודה איטית, היות ורק בחודשי הקיץ אפשר לעבוד עליו.

 הקואופרטיב הינו אנרכיסטי ביסודו, כך שכל החלטה חייבת הסכמה של מאה אחוז. אם יש אחד שמתנגד למשהו באופן נחרץ לא עושים זאת, או �

חסר רכיב