|
|
מעלון לעלון
מעלון לעלון
דוא"ל של העלון: alon.revivim@gmail.com העורך: מאירקה לוין
-------------------------------------------------------------------------------------------------------
הקיץ מכה שוב, כמו בכל שנה ומי שמופתע, יפשפש היטב בזיכרונו. למכת הפתיחה האחרונה הקדשנו את השער.
שימו לב שהכתובת "עורך זמני" התחלפה בעורך בלבד, זאת לבקשת המזכיר ומשאבי אנוש להמשיך בעריכת העלון.
הסכמתי, בתנאי שיימשכו המאמצים לחפש עורך קצת יותר צעיר...
שבת שלום, מאירקה
מזל טוב
לארזה חולתי
לאורנה וארנון חולתי
ולכל המשפחה
לנישואי
רחלי וחזי
מזל טוב לחוגגים יום הולדת
שרית גרול, יום ו' 25.6
יהונתן דמרי , שבת 26.6
עדו שביט, שבת 26.6
רבקהל'ה אורלובסקי,יום ג' 29.6
דינה קמחי, יום ה' 1.7
לזהבה לוי
עם יציאתך לגמלאות, כמורה ותיקה, לאחר 45 שנות
הוראה בחינוך – ברכות על ההשקעה, המסירות וההתמדה.
יישר כוח!
מאחלים לך עוד שנים רבות של עשייה פורה!
|
|
|
תרבות
הערב, ליל שבת 25.6.10,
בשעה 21.00, בחצר הטירה
ליל קיץ במצפה - ערב שירה בציבור
בהנחייתו של רפי שקד. עטוף שבחים
ספרו של יגאל צחור "עוטף ישראל", עושה חיל. בעקבותיו נודד המחבר לציבורים שונים בארץ,
לפגישות על הספר, נושאיו ונופיו האנושיים. מכתבי קוראים נשלחים אליו,
מלאי שבחים והכרת תודה. מבין המכתבים, בחרנו לפרסם דווקא את זה של נשיאנו שמעון פרס.
27.5.10
יגאל ידידי,
ברצוני להודות לך על ספרך "עוטף ישראל", אשר שלחת אלי.
ספר המסע שלך, המלווה בצילומיו הנהדרים של אחיך, עזרא צחור,
הוא בראש ובראשונה עדות לסיפורה של ישראל, שאיננו סיפור של גודל,
אלא סיפור של גדולה.
הוא סיפור על טבעו של האדם החלוצי, פורץ הדרך, הערכי והיוצר.
נשיא המדינה
ספרך הוא יומן מסע אישי מרתק אל נופיה האנושיים והנפשיים היפים של ארצנו,
לא פחות מהיותו מסע גיאוגרפי אל נופיה הפיזיים המרהיבים, דרכיה ויישוביה
ומסע היסטורי אל העבר, ההווה והעתיד המזהיר שלה.
הוא פסיפס נפלא של אנשים, זיכרונות, חלומות ותקוות.
יישר כוח.
שמעון פרס
|
|
|
תוצאות הצבעה בפתקים
תוצאות הצבעה בפתקים
בתאריכים 18-19.6.10
הצביעו: 117 חברים
1. אושרה שנת קשר לליאת לוי.
2. חזי לחמן נבחר לנציג ציבור בהנהלה
הציבורית של ענף המזון.
ברכות ובהצלחה!
|
|
|
תוצאות הצבעה בפתקים
תוצאות הצבעה בפתקים
בתאריכים 18-19.6.10
הצביעו: 117 חברים
1. אושרה שנת קשר לליאת לוי.
2. חזי לחמן נבחר לנציג ציבור בהנהלה
הציבורית של ענף המזון.
ברכות ובהצלחה!
|
|
|
לרביב גדיש ולכל המשפחה – אתכם באבל במות האמא והסבתא לאה (לייצ'ה) גדיש ז"ל
|
|
|
מחשבות על מעשה הקליטה
מחשבות על מעשה הקליטה
נכחתי במסיבת בת המצווה של ליאור שוורצמן, ב"גני בנימין", בחי נגב. המקום הקסום, המשפחה,
המוזמנים, המסיבה ובעיקר ספר השורשים, העלו בי מחשבות. סיפורה של משפחת שוורצמן,
הוא סיפורה של העלייה מרוסיה, לפני כ- 20 שנה. רביבים זכתה בקבוצת עולים שהזרימה לעורקיה דם חדש,
וקליטתם בארץ ובקיבוץ הוא ספור הצלחה מופלא.
בספר השורשים בולט לעין סיפור הנדודים של הדורות הקודמים – הוריהם והורי הוריהם של לריסה וולודיה שוורצמן.
"הגורל היהודי", המצב הפוליטי והמלחמה הגדולה והנוראה ההיא, גבו מחיר יקר מהמשפחה והפכו את חייהם לחיי נדודים,
מקצה רוסיה במערב, קרוב לצ'כיה ועד לקצה השני במזרח – חצי האי סאחלין – בליטה ארוכה במזרח סיביר,
קרוב ליפן. שם החל סיפורם המשותף של לריסה וולודיה, שהתפרקות ברית המועצות והחופש שניתן
אז ליהודים להגר ולעלות ארצה, הביאו אותם להחלטה לעצור את נדודי המשפחות בנדידתם האחרונה – העלייה לישראל.
הקבוצה המכובדת והיקרה, שנקלטה ברביבים, ותורמת מאז מכשרונותיה למעשה הקיבוצי ברביבים,
היא מקור גאווה לכולנו. תרומתם של למעלה ממיליון העולים מברית המועצות לשעבר, לא תסולא בפז,
במדינה כולה ואין לתאר את רביב ורבל כיום, בלי הקבוצה המשמעותית הזאת, המאכלסת כל פינה,
בכל שדרות התפקידים המקצועיים והניהוליים.
על כל אלה הרהרתי, כשישבתי שם בחגיגת בת המצווה, שותף לשמחה ולהתרגשות הגדולה של ההורים,
שהבת הקטנה שלהם הגיעה לגיל מצוות. לא יכולתי להימנע מהרהור נוסף, שעלה בדעתי בעקבות המסיבה,
בנושא החשוב, הרגיש והבעייתי של הקליטה ברביבים.
בכל הזדמנות נשמעת הטענה שמה שעוצר את הקליטה הוא המחסור בדירות מתאימות. האמנם?
עשרות רבות של תושבים, ביניהם משפחות עם ילדים, חיים בינינו ואנו שמחים איתם וחולקים יחד את מעשה
ההתיישבות באזור. אבל ישנן משפחות נוספות הרוצות להיקלט ואנחנו דוחים אותן מחוסר פתרון לדיור.
האין כאן סתירה כלשהי? המדיניות המוצהרת של הקיבוץ היא לקלוט משפחות צעירות עם ילדים –
עומדת מעל ההחלטה הנכונה להפיק את מכסימום ההכנסה האפשרית מכל דירה פנויה.
לכן עולה השאלה מדוע אין קליטה כלשהי? אני, למשל, מכיר עובד צעיר (זוג + 2),
במחלקת תבניות ברביב, המחפש ברביבים אפשרות של קליטה ואין לו סיכוי,
למרות שזוג כזה צריך להיות "החלום הרטוב"של כל העוסקים בקליטה.
אני מצרף לרשימתי, קטע מדברים שהתפרסמו בעלון חצרים (באדיבות ויקסי),
בנושא הקליטה ומזמין את החברים להגיב על הדברים מעל דפי העלון.
העורך (הקבוע) מאירקה
|
|
|
קליטה
אנחנו חייבים (לעניות דעתי) לשנות דיסקט. אנחנו חייבים להשלים עם כך שהבנים שלנו, כמו צעירי כל העולם המערבי,
כמונו, יחפשו להם, כל אחד לעצמו, את דרכם. מותר לנו לקוות שרבים מהם יבחרו בקיבוץ. כואב הלב לראותם הולכים מכאן,
אבל רובם יבחרו בדרך אחרת. רובם לא יישארו לגור ליד ההורים. זה יצער אותנו, כמו שאנחנו ציערנו את הורינו.
אבל "כאב לב" איננו מדיניות. את ההמשך של הקהילה אנחנו צריכים לבסס על צעירים שיבחרו
לחיות בקיבוץ מתוך הערכה מושכלת של דרך החיים הזאת. מתוך שהם מאסו בחיים האחרים.
יש כאלה. מתוך מאות אלפי הצעירים הגדלים בארץ ובקהילות היהודים בחו"ל,
ישנם מעטים שהקיבוץ (השיתופי) מתאים להם. המעטים האלה מחפשים אותנו ואנחנו צריכים לחפש אותם.
אין ספק: אנחנו חייבים לגדול בכ-10 צעירים חדשים כל שנה. עד השנים האחרונות, זה התרחש.
קלטנו והעזיבות היו מעטות. בשנים האחרונות איבדנו את הרצון לקלוט. אם אין אנו רוצים להפוך בעתיד למושב זקנים,
אנחנו חייבים לשוב ולטפל באיזון הדמוגרפי. חייבים לעשות מאמץ רציני לקליטה, שתגדיל את אוכלוסיית הצעירים נטו.
הבנים שלנו ראויים להעדפה, אבל החשיבות הראשונה היא למספר – גידול של עשרה כל שנה, בנים או לא. צריך לברור,
צריך למיין, אבל צריך לקלוט!
המחשבה שאפשר לשמור על איזון דמוגרפי באמצעות ויתור על עקרונות, על ערכים, על אורחות חיים, היא מחשבה משונה.
אם נכריז על עצמנו יישוב קהילתי, כנראה לא תהיה לנו בעיה דמוגרפית. אני עזבתי בית גדול במושב,
כדי לחיות בקיבוץ. יש כאן חברים שיכלו לחיות היום בבתים כפריים, בסביבה נהדרת ביופייה בארגנטינה,
בברזיל, או ביישובים קהילתיים מצויינים בארץ, או סתם בעיר הגדולה. הם בחרו קיבוץ.
איזון דמוגרפי היה להם גם במקום שממנו באו.
תוספת לרשימה לאחר שיחה עם גדעון
על נושא הקליטה דובר רבות, גם בחוגי הדיון וגם בימי-יעדים של המזכירות. למרות כל זאת הוא אינו מתקדם ואינו נושא פירות.
בעיית השיכון היא רק אחת מכמה בעיות, המהוות מכשול ומגבלה ועוצרות את הקליטה והיא אפילו לא הקשה מביניהן.
בקרוב אראיין את גדעון טאובה, אשר על הקליטה, שיפרוש את כל היריעה ויענה לטענות שנכתבו על נושא השיכון.
חברים המעוניינים להציג לגדעון שאלות, יכולים להעבירן אלי ואני אשבץ אותן בראיון.
(מתוך הרשימה "האם אנחנו הופכים למושב זקנים?" / אסף אתר)
|
|
|
הלכתי, ראיתי
הלכתי, ראיתי
קיקיונים וינבוטים
לאחרונה החלו לנבוט קיקיונים בחלקת הזיתים בבריכה התחתונה (צמודה לבריכת הזפת),
בין ובתוך שורות החלקה החדשה של זית הקָלַמָטַה. לקיקיון כושר התרבות רב והוא עלול להציף את השטח.
הוא צומח ליד השתילים, משם העובדים עוקרים אותו אבל בין השורות ניתן לראות
פריטים רבים בעיקר ככל שמתקרבים לבריכה העליונה. לפני שנים רבות היה בבריכה זו קיקיון גדול
והנה עתה עם השקיית הכרם החדש הזרעים מפעם נובטים ממש בסמוך.
הקליפה של זרעי הקיקיון רעילה אבל מהזרעים מייצרים שמן קיק לשימוש רפואי.
כיום מגדלים קיקיון להפקת ביו-דיזל. ניתן לראות קיקיון אחד שנבט ליד הגשרון על הכביש
מרתמים, בואכה המצפה. הקיקיון, שמוצאו בהודו, מוזכר בספר יונה כשאלוהים מצמיח
אותו בן-לילה על מנת להצל על הנביא הסרבן. הלקח לאנשי הזיתים:
היזהרו מצמיחתו המהירה ומפגיעתו הרעה של הקיקיון.
בחיפושי אחרי עצי קיקיון ליד העץ המקורי שמתי לב לשלושה עצי ינבוט אריזוני יפהפיים בבריכה העליונה,
כל עץ מעוצב בצורה ייחודית. מומלץ לטייל ולראות. הינבוט דומה מאד לשיטה ואכן שניהם ממשפחת המימוזיים
פריט נוסף גדל מאחורי משתלת-בוצי ויצר סוכת ענק, בתוכה בוצי מגדל פילודנדרון שגם הוא מרשים בגודלו.
ומומלץ לבקר. פריטים "מפורסמים" יותר גדלים בצמוד ל"קח-תן".
עצים אלה קיבלנו מהקק"ל והם הובאו ע"י רחל סבוראי לפינת החי הישנה.
בעוונותי, הכרתי רק את ינבוט השדה שבנעורי נשלחתי לעקרו כעשב רע,
משימה בלתי אפשרית בגלל מערכת השורשים המפותחת שלו. ועתה מתגלים בני מינו כעצי נוי, תענוג לעיניים.
עדין
|
|
|
סיור בענף המזון
סיור בענף המזון - 31.5.10
כחלק מסיורי צוות תיאום ניהול בענפי המשק השונים, נפגשנו עם לבנה צחור, אשר מנהל את הענף בשנה וחצי האחרונות,
לסיור מקיף בענף המזון. הענף מספק ארוחות בוקר, צהרים וערב בכל יום בשבוע, למעט ארוחת בוקר של שבת.
כ-700 איש אוכלים בחדר האוכל ארוחת צהרים ועוד כ- 100 בארוחות הבוקר והערב.
עומדים במשימה צוות המונה 13 איש - 5 בחדר האוכל ו-8 במטבח.
מלבד לבנה, מהווה השף חיימה גולדסמן, גורם מרכזי בענף והוא אשר מכתיב את סגנון העבודה במטבח.
בצוות המורכב מחברי קיבוץ ושכירים יש לעיתים קשיים ומתחים המוסיפים לקושי הגדול של העבודה הלחוצה בלאו הכי.
כמנהל ענף הציב לעצמו לבנה שלוש מטרות עיקריות: להיות כלכלי, לתת שירות טוב לאנשים ולשמור על רמת מחירים סבירה.
תקציב הענף מורכב ממספר מרכיבים ומאפשר ללבנה גמישות גדולה. בסה"כ הענף עומד בתקציב.
מבנה חדר האוכל מיושן וזקוק ל'מתיחת פנים'. גם במטבח יש קשיים הן במבנה והן בציוד המתיישן והולך.
אזור האקונומיה, המשרד, המקררים והמחסן שמור היטב ומסודר בקפידה ראויה לציון.
המלאי ממוחשב והעבודה נעשית בצורה מסודרת עפ"י תכנית עבודה שבועית מפורטת.
לבנה מציין לטובה את עבודתן של איריס רודיטי ורעיה וויספלד, בהנהלת חשבונות, שנותנות לענף שירות מעולה ויעיל.
בעתיד הקרוב צפוי בענף שינוי עם יציאת 'רבל' מרביבים. עדיין אין תכנית עבודה מסודרת להיערכות הענף למעבר.
עם סיום הסיור מבקש לבנה לציין כי הענף שמח לספק מזון גם מחוץ לחדר האוכל – אירועים לחברים,
אירועים לסביבה הקרובה, כריכים ועוד.
לסיכום, צוות תיאום ניהול התרשם לטובה מהאופן בו מנוהל הענף. המורכבות בענף מסוג זה היא גדולה
הן מבחינת כוח האדם והן מבחינת אופי העבודה. ניכר כי לבנה מנהל את הענף ביעילות ובמסירות.
אזורי העבודה נקיים ומסודרים מאוד, המלאי מוחזק בצורה מסודרת ונראה שקיימת השקעה גדולה בארגון העבודה.
לכך יש להוסיף את האוכל הטעים ממנו אנחנו נהנים בכל יום ואת השירות האדיב והיעיל של הצוות.
סיכם: תומר פריאל
|
|
|
חיילים, שינשינים, פנימיסטים וסטודנטים יקרים
חיילים, שינשינים, פנימיסטים וסטודנטים יקרים
שימו לב!
החל מיום חמישי 1.7.10, יש לזרוק כביסה מלוכלכת
לתא "כביסת חיילים, בחדר הכביסה.
התא ייפתח כרגיל, בימי שישי בבוקר, עד הערב בשעה 20.00 .
איסוף כביסה נקייה – בשבת, בין השעות 12.30 – 13.30 .
בבקשה זרקו לתא "כביסת חיילים", רק כביסה דחופה לשימושכם.
כביסה יומיומית (כולל מצעים ומגבות, חשוב למיין ולזרוק בתאים המתאימים.
זכרו – אין אמבטיה שחורה!
דפנה כפיר תשמח לענות לכל שאלה והבהרה: 0542401383
|
|
|
מכת תאונות הדרכים
מכת תאונות הדרכים
מה יש בהן, בתאונות, שהן באות בשרשרת. בדומה לחתונות וגירושין ברביבים. מישהו מחליט להתחתן ומייד
מצטרפים אליו עוד 5 – 6 זוגות. אחד עושה תאונה, לא עלינו, ובאותו שבוע-שבועיים מצטרפות אליו עוד 3 – 4 תאונות,
שרק במזל גדול מסתיימות ללא נפגעים.
אינני מקבל את "גרסת המדרכות" האומרת: אם המכונית הייתה שלו – הוא היה שומר עליה יותר והיו פחות תאונות.
זאת גישה שאיננה מאפיינת את החברים ברביבים ולא מגיע להם שנחשוב עליהם כך.
ועדת רכב מנסה בישיבותיה לפצח את סוד ריבוי התאונות ומעלה חרס בידיה. לצערנו אנחנו נתקלים בהרבה חריגות מהנהלים.
התופעה הזאת נפוצה בעיקר בין הצעירים חסרי הניסיון בנהיגה, העוברים גם על הנהלים שלנו וגם על חוקי המדינה,
כמו זה המגביל את מספר הנוסעים שמותר לנהג חדש להסיע וכו'.
יש רכבים האסורים על נהגים חדשים וגם פה יש מי שמוצא דרך לעקוף את ההחלטות. אלו הם מעשים חמורים
ובכל זאת אין בהם להסביר את התגברות מספר התאונות לאחרונה. עד עכשיו, למזלנו, התאונות הסתיימו
ללא נפגעים, אך מי לידינו יתקע, שמזלנו ימשיך להאיר כך?
אז מה עושים?
ההחלטות מאפשרות לנו לסגור כפתור לאחר תאונה, עד לבירור בוועדה ולפעמים אף מעבר לכך.
נדמה לי שהתשובה היותר נכונה תהיה: יעשה כל נהג הכל, ואף יותר מכך, כדי להבטיח את שלומו ושלום רכבינו.
רק לפני חודשיים פרסמנו פה, בעלון, רשימה הקוראת לנהגים לנהוג במשנה זהירות, כי באותה תקופה נפגעו,
בתוך כמה שבועות, 5 מכוניות בתאונות שונות. עכשיו אנחנו בעיצומו של גל נוסף וכבר נפגעו 3 מכוניות
(30, 33 והרנו החדשה-חדשה של חי-נגב). הנזק הכספי עולה על 60,000 ₪ , מכיסנו הדל (לא מכוסה ע"י ביטוח).
וקטנה אחת לסיום: מומחי המיזוג מוסרים – אין להשאיר רכב בחנייה, כשהמזגן עובד, למעלה
מ 5 – 10 דקות. המזגן צריך רוח הנוצרת בזמן הנסיעה, כדי לקרר את עצמו ואם אנחנו רוצים שהמזגנים יעבדו כהלכה –
אין להפעילם בחנייה.
אז, סעו לשלום, מפתחות חייכם בפנים.
(גילוי נאות: הכותב חבר בועדת רכב) מאירקה
|
|
|
שכנתנו ירוחם, בכותרות
שכנתנו ירוחם, בכותרות
ירוחם מככבת בעיתונות. העילה המרכזית לכך – בקרוב תסתיים הקדנציה של
עמרם מצנע כיו"ר הוועדה הקרואה. העיר נערכת לבחירות לראשות העירייה ולכן עת לסיכומים.
רביבים קשורה לירוחם בכמה וכמה קשרים:
הקשר ההיסטורי לאגם ירוחם, שהוזכר לא מכבר ע"י יענקלה שמש, עם סיפור הניסיון של יענקלה יוגב לגדל שם דגים.
קשר נוסף – חברים מהקיבוץ עזרו למפלגת העבודה במערכות הבחירות שם.
קשר שלישי – עובדת אצלנו במפעל קבוצה מכובדת של תושבי ירוחם. קבוצה גאה ומוקירה את פועלו של עמרם מצנע.
קשר רביעי – חשוב ביותר – מרים אורנשטיין מנהלת שם את בית הספר התיכון המקומי. לפי הנכתב בעיתונות,
יש למערכת החינוך התיכוני הצלחה גדולה וקיימת עלייה תלולה במספר הזכאים לבגרות ובמספר המצליחים במבחניה.
ועל כך אנחנו בוודאי גאים ושמחים בהצלחתה של מרים ובהצלחת מערכת החינוך כולה.
לפי המתואר בכתבות, ויש על כך הסכמה עיתונאית כללית, נושא החינוך הוא ההצלחה הבולטת ביותר של מצנע,
כולל החינוך המשלים – חוגי נגינה למשל, מתנ"סים, תרבות, סינימטק ועוד.
ראויה לציון מיוחד תרומתה של קבוצת צעירים מבני עקיבא, שבאמצע שנות ה-80 הגיעו לירוחם
כמי שביקשו הגשמה חלוצית-חברתית, לא בהתנחלויות, אלא במקומות שזעקו לחיזוק חברתי ותרבותי,
מין הכלאה של ציונות דתית ושמאל פוליטי-חברתי. אנחנו נפגשנו עם הקבוצה הזאת באירועים שם וכאן,
במין צוותות של לימוד ודיאלוג. ביניהם מוכרת לרבים לאה שקדיאל, הפעילה בתחום המאבק לשוויון דתי בין המינים.
עוד נדבך לקשר בין רביבים לירוחם – עזרתו של גיל רביב במאבקם של עובדי "אקרשטיין", על זכותם להקים ועד עובדים.
לכן, נדמה לי, שצריך להיות לנו עניין ותקווה, שהבחירות יצעידו את העיירה השכנה להמשך התפתחות ושגשוג.
מל
|
|
|
פינת המאה
פינת המאה
שיחות על טבע
לפני מספר שבועות, קיבל עזריה אלון, חבר בית השיטה,
את פרס הרצל, על פעלו לשמירת הטבע בישראל.
עזריה, בן ה 92, מוכר לרבים מאיתנו מתוכנית הרדיו המיתולוגית, בת 51 שנה – "נוף ארצנו".
זו הייתה פינה בת כמה דקות, בשבתות בבוקר, על נושאי טבע ונופים.
עזריה אלון כתב ספרים רבים והייתה תקופה שספרו "77 שיחות על הטבע",
היה להיט מבוקש כמתנה לבן ולבת הזוג.
ועכשיו קישורית לרביבים: עזריה הדריך ב"מחנות העולים" בחיפה, בתקופה בה החיפאים של הכשרת מעוז ב'
היו חניכים בתנועה: מינה ושמוליק עשת, רות קלוסקי (אז – לבנונית), רות רענן, הדסה ברזלי (אז – חרמון),
חיהל'ה טולצ'ינסקי (אז – עצמון), שלמה גלילי ז"ל (אז – סלמון) ודן חולתי ז"ל. גם יונה וצבי בורשטיין
ומשה אולניק מההכשרה, הכירו אותו מאותה תקופה וקצת אחריה ולכולם יש קשר חברות אמיץ עם עזריה.
בחרתי לצטט קטע מספרו, שהתפרסם בשנת 1964, בשל פרשנותו המקורית למונח "ארץ בחירה":
"יש צמחים אשר הניחו את כל הארצות שבעולם ובחרו רק בארץ ישראל. כל בעלי הטענות והמענות באשר ארץ ישראל חמה מדי,
או קרה מדי, יבשה מדי או לחה מדי עבורם – יש בישראל 150 מיני צמחים שהארץ הזאת טובה בעיניהם מכל הארצות!"
("77 שיחות על טבע". א. אילנות ופרחים)
לעזריה, זוכה פרס הרצל ו"שפוט" על טבע הארץ, ברכות גם מאיתנו חבריך ואוהביך ברביבים.
|
|
|
זרעים של היסטוריה
זרעים של היסטוריה
הדור שלנו, כהורים שגידלו את ילדיהם בחינוך המשותף. ילדי הגנים בילו אז את יומם (ולילם) בגנים היפים והמטופחים – גן תמר,
גן רימון וגן חרוב. באותם ימים היו המטפלות והגננות מנסות להשקיט ולהרדים את הילדים בצהרים, לקולה של דליה פרידלנד,
שהצטלצל מעל גבי התקליט שנוגן בפטיפון שבמסדרון וממנו בקעו שיר המחזמר לילדים "זרעים של מסטיק"
. את המחזה והשירים כתבה לאה נאור, למנגינות שחיבר נחום היימן בשנת 1965.
התקליט היה מבוסס על הצגת סיום בבית ספר בקיבוץ בית אלפא.
לאחרונה, כך פורסם, חידשו את ההצגה, כאירוע מאירועי חגיגות המאה לקיבוץ והוא הוצג ב"עמק המעיינות"
(חוגה) בעמק בית שאן.
מאירקה
|
|
|
מה שבטוח, יש ביטוח!
הקיץ חם ונוסעים לחופש בארץ וגם לחו"ל.
לנופשים בארץ:
כדאי לרענן את הכללים במקרה, חס וחלילה, של תאונת דרכים.
יש להחליף פרטים מלאים עם הגורם השני: פרטי הרכב, שם, כתובת, טלפון, פרטי הביטוח.
אמור להיות טופס מסודר בכל כלי הרכב, בתיק מסמכי הרכב בתא הכפפות. אפשר גם על כל דף נייר.
במקרה של נפגעים או צורך בשירותי בית חולים, חובה לדאוג לדווח למשטרה.
בבואך הביתה יש לדווח! רצוי ישירות לי. נורית רותם ובן שר יכולים לסייע במידה ואני לא נמצא.
לטסים לחו"ל:
יש באפשרותי להנפיק פוליסה לביטוח חו"ל ולדווח למשקי הקיבוצים - סוכנות לביטוח בע"מ.
על החבר למלא את טופס השאלון, לחתום ולהחזיר אלי. חשוב לענות על השאלון הקצר באמצע המסמך,
כדי שנוכל להתאים את רמת הביטוח הנדרשת.
הטפסים נמצאים בתא חו"ל בהנה"ח ואפשר גם לקבל ישירות ממני באי-מייל.
לפוליסות מורכבות יותר נא לפנות ישירות אלי ויחד נמצא פתרון הולם.
צ'ופר:
ניתן לצרף, לפוליסה שלך, קרוב משפחה הנוסע ביחד איתך, שאינו חבר קיבוץ וכך ייהנה
גם הוא מההנחות הניתנות לחברי הקיבוץ.
אפשר להתקשר. זה לא נקרא להפריע. אני זמין! 054-2401133
|
|
|
מפגש
מפגש למעוניינים בהתנדבות בשנטי במדבר
יתקיים ביום ג' 26.6 בשעה 16:00, בשנטי במדבר .
המפגש מיועד למתנדבים לבישול ונהיגה.
פרטים אצל לירי - 03-519540 ,
או חני פריאל 054-6958866
|
|
|
הודעה מבזק
עקב עבודה יזומה בבזק, תיתכן הפסקת שירות למשך כ 3 שעות בלילה, בתאריך 27.6 ,
כולל כל קווי החוץ. לא כולל חיוג לטלפון סלולרי.
אורי ברגמן
|
|
|
החמור
החופש הגדול
ילדי בתי הספר התיכוניים, יצאו כבר לחופש הגדול. מה יעשו בו? כיצד יעבירו את שני חודשי הבטלה מלימודים?
איך יעבירו את זמנם שהתפנה מעול תורה? השאלות הללו מדאיגות בוודאי את הוריהם וידאיגו, מן הסתם, כמה מאיתנו,
שיפלו קורבן לתעלוליהם. אינני יודע מה יעשו בזמנם החופשי, אבל אני יודע מה עשו גיבוריו של נחום גוטמן בספרו
"החופש הגדול או תעלומת הארגזים": כך יצאנו לדרך ביום הראשון לחופש הגדול. עוד לפני בוא החופש, י
דענו מה נעשה בו... אנחנו הולכים ברגל למושבה רחובות, לעבוד בבציר הענבים".
טיולי המועצה לירושלים
באחר צהרים חם במיוחד, יצאו חברים רבים לטיולי ירושלים של המועצה. החום גרם למספר ביטולים,
אך תפנית חדה במזג האוויר, הצילה את הטיולים, ממש ברגע האחרון.
הטיול לחברון
בחרתי הפעם לספר על אחד המסלולים שחרג הפעם מתחום העיר ירושלים וסביבתה הקרובה – הטיול לחברון.
מי שעלה במועצה על האוטובוס ושם לב, ראה שהוא ממוגן. הטיול נפתח במצפה יאיר – 912 מטר מעל פני הים,
ברוח מעיפה הכל. משם לעתיקות סוסיא בדרום הר חברון, והלאה למערת המכפלה. משם ברגל לעיר הערבית חברון,
לבית הכנסת "בית אברהם", "בית הדסה" המשמש כמוזיאון ו"בית רומנו". הלאה לקריית ארבע לסיפור
ההתיישבות היהודית החדשה, מפי דובר היישוב נועם ארנון. הנושאים וההסברים היו מרתקים.
חם באולם
ולא רק בגלל מזג האוויר. הפעילות על הבמה רותחת. בימים אלו נערכות חזרות לסיום שנת הלימודים בבית ספר "משאבים".
מיד אחר כך יחלו החזרות לחג המחזור (9.7.10) ושבוע אחר כך – מסיבת בר המצווה. בואו נאמר – החגיגה לא נגמרת – היא נמשכת.
הסנדלר הולך יחף
במשרדי ענף אחזקת מבנים, בקרוון של ניצן ברגמן – נשרף המזגן. נכון, מזגן ישן מאוד, מוצג מוזיאוני ממש,
אבל אם לא היו בסביבה עובדים – המשרדים היו עולים באש! שוב המזל שיחק לטובתנו.
להקת המחול שלנו
בהפתעה (נעימה, צריך לומר), נחתה בתאי הדואר שלנו, הזמנה למופע של להקת מחול מתוצרת רמת הנגב.
הלהקה תופיע ביום רביעי 30.6.10, בשעה 20.30, באולם שלנו (שימו לב לשעה: 20.30 ולא כרגיל ב 21.00).
ועוד הכניסה חופשית... מאחורי ההפתעה עומדת יוזמה שדוחף שמוליק ריפמן, ראש המועצה,
המתקנא במועצות אחרות שמנפנפות מולו במיטב הלהקות המפארות את אזורם. גם לנו מגיע!
על התנועה והעיצוב אחראיים שמות לא כל כך מוכרים (לי) – רענן טויזר, שי
דוד, הילה כהן וליאור לב. אנחנו סקרנים ומקווים ליהנות ולהתגאות בערב של יצירה עצמית.
וו וו זלה גם לך
הסתיימו שבועיים של שלב הבתים והגענו לשמינית הגמר. אפשר לעשות כבר רבע סיכום: ממשחקי גישוש משעממים בהתחלה,
דרך אכזבה גדולה מהקבוצות הפייבוריטיות, הגענו להרבה הפתעות, הרבה עניין ותובנה מתחדשת,
שהכדור באמת עגול וחומק מידיהם של השוערים ושזה לא נגמר עד שזה נגמר. בפול בר חוגגים.
הלכתי, ראיתי וכמעט נפלתי
כשראיתי את רוחלה שחר ליד חדר האוכל. ובכן, שליחתנו לדנוור, כמחנכת, חזרה משם אחרי שהות של כשנה.
שמחים לחזרתך ומאחלים לך השתלבות קלה בחיינו ובקהילתנו.
|
|
