קיבוץ רביבים 08-6562511

עלון 2381 19.10.06

24/10/2006

עלון קיבוץ רביבים
עלון מס'   2381

 תאריך   19/10/06

עלון כקובץ word

אין להשתמש בחומר מתוך עלון רביבים לצורך פרסום באמצעי התקשורת.

 לקבלת אישור יש להתקשר למזכיר קיבוץ רביבים טל' 08-6562587.


הוצאה אינטרנטית  מנשה לוי

הודעה על הוצאת עלון לרשת קוראים המבקשים לקבל הודעה  עם הכנסת עלון

לרשת מתבקשים לשלוח הודעה עם כתובת ה EMAIL  שלהם  לכתובת   ml33@netvision.net.il


מעלון לעלון

דוא"ל של העלון: arevivim@hotmail.co.il עורך: עודד גולן

ê                    בשער – "סוף עונת הרחצה",

               ציירה נועה רגב (גרעין צ'יפופו).

ê                    רביבים נקייה – אמירה.

ê                    ניהול אגף הרווחה –

ê                    דברים לקראת האסיפה - נגה יוגב.

ê                    פנימיות - תשובה לצחי – חגי ר'.

ê                    המקצוע – מטפלת – רחל ס'.

ê                    "על קצה המזרק" – צוות המרפאה.

ê                    מכתב למטרופולין – שמוליק ר'.

                                                  שבת שלום!

מזל טוב!

לחוגגים יום הולדת השבוע

רביב בן עמי, שבת 21.10

רונית יצחקי, שבת 21.10

אבישי ארצי, יום א' 22.10

אפרת חקשור, יום א' 22.10

מיכל אקיאן, יום ב' 23.10

ויקטור ברנובסקי, יום ג' 24.10

ריקי ישראלוביץ', , יום ג' 24.10

חנה לושינסקי, , יום ג' 24.10

רוני בקר, יום ד' 25.10

אלול ריפמן, יום ה' 26.10

 

בואו נשמור על רביבים שלנו לא רק יפה, גם נקייה!

אני חולפת בחצר בבוקר, פוגשת את מריון ליד פח אשפה, אוספת את האשפה

שהתפזרה וכבר נברו בה וחגגו סביבה כלבים וחבריהם. 

על הדשאים הירוקים והמטופחים, שלל צבעים של עטיפות חטיפים וקופסאות

משקה צבעוניות ועל המדרכות כוסות פלסטיק חד פעמיות, שנזרקו כלאחר יד

לאחר השימוש בהם. 

ליד סוכה מושקעת ומקושטת באזור החינוך, שוב סימני חגיגת כלבים, בשקית אשפה שלא הובאה למקום ההולם. אני יודעת שלא רק אני משתתפת עם מריון באכפתיות ובניסיון לשפר את המראה.

אני מזמינה את כולנו – חברים, הורים, מחנכים וילדים – לפקוח עיניים ולהירתם למאמץ, שאם כולנו ניקח בו חלק, לא יהיה גדול עלינו, ולזכור שיש פחי אשפה בכל המקומות,

ואם האחד כבר מלא,  סביר שבזה שעל ידו עדיין ימצא מקום, והרווח יהיה משותף!

ולסיום אחלוק איתכם את הנאתי ממשל מבודח שמצאתי בתיאור של טיול מהנה, שערך ישראלי במיאנמר (בורמה).

לתהייתו על שלוותם הבודהיסטית ושמחת החיים של התושבים למרות המשטר הטוטאליטרי המדכא, סופרה לו אגדת עם זו – "יום אחד הזמין אליו האריה את כל חיות היער ושאל אחת אחת אם זה נכון שפיו מדיף ריח רע.

החיות המפוחדות התקרבו כל אחת בתורה והשיבו מיד 'לא! הכל בסדר'.

מיד אחרי ששמע את התשובה, הרג האריה את החיה התורנית ששיקרה וזימן את הבאה בתור.

כך אירע עד שהגיע תורו של הארנב. 'מה אתה אומר על ריח הפה שלי?'

 'אני מצונן', השיב הארנב, 'האף שלי סתום ולכן אינני יכול להריח עכשיו'".

אל נהיה כמו הארנבים מבורמה, אין לנו ממי לפחד.

אנחנו יכולים לעשות וחשוב שכולנו יחד נעשה.

                                                                                                                  אמירה


החלטות פנימיות

לצחי היקר – מכתב גלוי!

 


בהמשך להתחייבותי, לפניך התשובה למכתבך בעלון מלפני כחודש.

בתשובתי אנסה להתייחס אחד לאחד לסעיפים שעלו במכתבך.

תשובתי באה לאחר לימוד הנושא מפרוטוקולים של המזכירות הקודמת ומשיחות עם בעלי תפקידים וחברי מזכירות.

 

חשוב לציין שהחלטת המזכירות בעניין הפנימיות התקבלה לאחר תהליך ארוך שהתנהל בכמה מישורים – ועדת חינוך, צוות ייעוץ ילדים ומזכירות רביבים. במזכירות ניתנה לך ההזדמנות לדבר וקולך נשמע בה בבירור. בדיון במזכירות התייחסו החברים לכל הנקודות שהעלית ובסיום הדיון התקבלה ההחלטה כפי שפורסמה.

 

אנסה לענות על הסעיפים על-פי סידרם:

 

1. בבדיקה שערכתי לא נמצאה מדיניות מסודרת קודמת בנושא ילדים שאינם בעלי צורך מוגדר,     המעוניינים לצאת לפנימיות. בפעם הראשונה התבקשה מזכירות רביבים לדון בעניין זה ולגבש  מדיניות. בדבריך אתה תמה מדוע היו מקרים בעבר בהם לא היה קיים צורך מוגדר ביציאה

לפנימייה ובכל זאת אושרו בקשות כאלו ואחרות. כאמור, המזכירות לא התבקשה במקרים אלו לתת את התייחסותה ולכן לא הובילה בעבר לכדי גיבוש מדיניות בעניין זה.

 

2.  מקריאת החומר תחושתי היא שאתה אכן צודק. עניין הבחירה וקבוצות ההתייחסות בנוגע ליציאה לפנימיות לא היה מסודר. לכן, בכדי להגיע למדיניות מוסכמת, התקיים דיון יסודי, בו עסקו שלושת הגופים השונים: ועדת חינוך, צוות ייעוץ ילדים ומזכירות רביבים.

 

3. אתה שואל האם המהלך שהובילה המזכירות איננו סוג של הפרטה.
מעיון ולמידה של מדיניות
ההשכלה ברביבים עולה, כי ניתנת מסגרת כספית ריאלית ללימודי סטודנט (גם בתקנון הישן וגם בזה שחודש), וסטודנט שהוצאותיו גבוהות יותר, דואג להשלמת המימון.
האם אתה רואה בכך הפרטת ההשכלה
ברביבים?
מפעילותי כמרכז חברת-הילדים בעבר, אני יכול לומר לך שהורה המעוניין לתת לילדו חוג שני,
מממן את העלויות מכיסו.

האם כבר אז החלה מגמת ההפרטה בחינוך?
מבדיקה שלי, הסכום שמשקיעה רביבים בילדי הפנימיות הוא כ- 15,000 ש"ח לילד, בשנה.
אינני רואה בכך חוסר התייחסות
לאותם ילדים שביקשו ללמוד בפנימייה, אלא להיפך - הליכה של
הקהילה לקראתם.

 

4. אכן, אתה צודק בדבריך. המדיניות טובה רק כל עוד ירצה רק מספר מצומצם של ילדים לצאת ללמוד בפנימיות. ההחלטה איננה טובה אם ייווצר מצב, בו 20 ילדים ירצו לצאת ללמוד בפנימיות. בתרחיש מסוג זה תצטרך המזכירות לתת את הדעת על מצב העניינים החדש שייווצר.

 

5. לגבי אי-הנוחות שלך בדבר פרוטוקול המזכירות בו צוין שהאמירה שלך "מקוממת", צר לי על שנפגעת. הציטוט היה חלק מהדברים שנאמרו בדיון לגבי הכסף שנחסך ע"י אגף החינוך ולכן הובא כפי שנאמר באותו דיון. כדבריך, המזכירות צריכה לסמן את היעדים להשקעה של הסכומים הנחסכים בתקציב הקהילה.

ואכן, חלק גדול מאותו סכום אותו משקיעה הקהילה בילדי הפנימיות, מגיע מתקציב החינוך   כפי שפרטתי בסעיף 3).

 

אני תקווה שדברי ענו על חלק משאלותיך.

בכל מקרה אתה מוזמן לערער ולהביא לדיון חוזר בדבר מדיניות זו כפי שהתקבלה. הדיון יובא למזכירות על בסיס הלו"ז הקיים.

 

צחי - אני תקווה שנדע למצוא את דרך המלך ולהביא את הטוב ביותר לילדינו.

 

                                       בהערכה, חגי רזניק   


ניהול אגף הרווחה – דברים לקראת האסיפה                                                     נגה יוגב


 

בשנים האחרונות אני עוסקת, הן בעבודתי והן בלימודי, בחינוך ומתמקדת בתחום הגיל הרך. 

הכיוון המעסיק אותי ביותר ובו אני רואה את ייעודי, הוא עבודה עם משפחות וילדים שזקוקים לתמיכה ולטיפול מיוחד.

מתוך נקודה זו הגעתי גם לרצון לפעול באגף הרווחה בקיבוץ.

חינוך מיוחד, ועבודה עם ילדים ומבוגרים אשר בגלל סיבות שונות זקוקים לליווי אישי, מחייבים הרבה תשומת לב, רגישות  וחשיבה. התחום נראה לי מאתגר ודורש ממני פתיחות במחשבה לאנשים, לצרכים, למצוקות ולרעיונות חדשים. אינני חושבת שיש להצהיר על חזון שלאורו יש לפעול, אלא יש לשים את האדם במרכז ולפעול ברוח האמונה באדם. בעבודה ברווחה יש למצוא את האיזון בין האחריות של החבר על חייו ובריאותו הנפשית והפיזית, לבין התפקיד של מרכזת האגף, כמממנת, יועצת ותומכת.

העבודה בתחום הרווחה מתחלקת לשלושה תחומים עיקריים:

  • אנשים בגילאים שונים, אשר זקוקים ללווי ותמיכה בגלל מוגבלויות פיזיות ונפשיות.
  • חברים מבוגרים.
  • ילדים.

 

אנשים הזקוקים לליווי ותמיכה  

תחום זה מטופל בצורה יסודית ורגישה. ישנם אנשים הנמצאים בקשר הדוק עם הרווחה וישנם כאלה שהקשר איתם הוא עקיף ובליווי מהצד. יש לראות איך במעבר מחנהל'ה אלי לא יהיו כאלה שירגישו נזנחים ושאין להם היום כתובת לפנות אליה.

 

חברים מבוגרים 

תחום זה מתחלק לשני צדדים:

- כלל החברים המבוגרים.

- חברים ומשפחות אשר זקוקים לתמיכה  כזו

או אחרת.

בנושא כלל החברים המבוגרים, אנחנו נמצאים לקראת שינוי הן בגלל כניסתה של רונית יצחקי לעבודה

והן בגלל הקמתו של בית ההעשרה.

רונית ממלאת פונקציה שכבר הרבה זמן היו זקוקים לה ברביבים. היא מלווה, מקשיבה, תומכת ויוצרת מערך פעילויות לאוכלוסיה המבוגרת, עוד לפני שהושלם בית ההעשרה.

 

 

דבר זה נראה לי מאוד חשוב והוא יעזור לנו להפעיל את הבית בהמשך.

בית ההעשרה נמצא לקראת סיום הבניה.

יש להמשיך ולדאוג למימון האבזור וההפעלה של הבית.

יש לחשוב ולעבור תהליך אשר בו ייקבעו וייבנו התוכן והפעילות של הבית.

 

תמיכה - בתחום זה נקבעו נהלים חשובים הנמצאים בסל הרווחה הקיים. יחד עם זה, יש לזכור שאין שני מקרים שהם אותו דבר. העבודה מול המשפחות היא עבודה רגישה. יש ללוות אותן ולראות את הצרכים של כל מקרה ומקרה מול מה שאנחנו יכולים ויודעים לתת.

 

טיפול שטח - טיפול זה עונה על חלק מהצרכים היום יומיים. תחום זה מקרטע, לצערנו, בשנים האחרונות ויש לדאוג להעמיק ולשפר אותו.

 

 

 

 

 

ילדים 

תחום זה הלך והתרחב באגף הרווחה בשנים האחרונות.

האחריות לאבחונים למיניהם, ייעוצים וליווי בשעת הצורך - עבר כולו  מהחינוך לאגף הרווחה.

נראה לי נכון שכל התחום נמצא תחת מטריה אחת, זאת מכיוון שכך אפשר לראות את התמונה הכוללת והן בגלל שהרבה פעמים ישנו קשר ישיר בין צרכיו המיוחדים של ילד זה או אחר לבין הצרכים של המשפחה וההורים. חשוב לראות איך הדבר מתבטא תקציבית בתקציב אגף רווחה.

העבודה היא רבה, אך יחד עם זה נבנתה בשש שנים האחרונות מאז הקמת האגף על-ידי חנהל'ה תשתית ומסגרת ברורות לעבודה. אני מקווה שאצליח לעמוד במשימה.

 

לסיום, ברצוני להוסיף מספר מילים על חברותי במזכירות - אני רואה חשיבות רבה לחברותי במזכירות. אני חושבת שבקבלת החלטות אשר נוגעות לכלל החברים, חשוב מאוד שתהיה בהן ראיית הפרט והאדם היחיד. גם אם וכאשר נגיע לעסוק ביום מן הימים בשינוי באורחות חיינו, חייבת להיות בחשיבה זו הסתכלות על הפרט, ובעיקר על הפרטים שזקוקים לערבות ההדדית כדי להמשיך ולחיות בכבוד בקרבנו.


המקצוע – מטפלת           רחל ס'

 


 


רבים יופתעו וודאי, אם אומר שכאשר זרים שואלים אותי: מה המקצוע שלך? אני עונה: 'מטפלת'.

וזאת, כיוון שהרבה שנים הייתי מטפלת בעגלות ברפת, בעין-חרוד ובכברי וגם ברביבים. הרבה שנים טיפלתי בצמחים, בחלקות עצים צעירים, במטע ובמנבטה, וגם מטפלת בילדים הייתי. כך שמותר לי ל'הכליל' , לראות את המשותף בכל אלה, והוא – טיפול ביצורים בגדילתם.

מכל אלה, הטיפול בילדים הוא המעניין ביותר, המשמעותי ביותר.

אני הגעתי אליו מאוחר וכמעט גם במקרה.

כשקיבלתי לטיפולי "רביעייה" בגיל הרך, הבחנתי מהר מאוד שהעבודה עם הפעוטות מעניינת הרבה יותר מכל העבודות שעבדתי עד כה.

גם בעבודה הקודמת שלי במטע, היה לי עניין רב, כי באופן כללי, כל עבודה שהתמדתי בה הייתה בשבילי גם תחביב. למשל: ראיתי המון המלטות ברפת, אבל כל עגלה כשנולדה... לראות אותה נושמת נשימות ראשונות, נחיריה מתרחבים, והיא שואפת אוויר (גם העגל כמובן, אך מייד מתכופ�

חסר רכיב