"רסיסי רביב-רבל" מאירקה לוין
חג הביכורים בכניסה הראשית למפעל, זו של המשרדים, הוצגה פינת חג שבועות יפה שעיטרה את האזור בסמלי החג: החיטה הקצורה, החלב ויבולי החקלאות של רביבים. חבל שרבים מהעובדים אינם עוברים באזור הזה והפינה היפה מוחמצת כל פעם מחדש. כדאי אולי לפזר ברחבי המפעל מודעות מאירות עיניים, דו לשוניות, על קיומה של התצוגה. המפעל הוזכר בטכס הביכורים המסורתי שהתקיים כתמיד על מגרש הכדורגל, אף ציינו שם ש"רביב" צמחה השנה ב- 21%! ושוב חבל ,חבל, שלא הצגנו את עצמנו בטכס, כדאי לחשוב על השתתפות בשנה הבאה. לא חסרים כישרונות (ראינו בפורים) שיכולים להרים תצוגה מכובדת. אפרופו ביקורים: בסביבת החג (פלוס מינוס) ביקרו 17 מעובדי רביב ורבל במפעלים בחו"ל שאיתם יש לנו קשרים מסחריים כאלו ואחרים, מסין ודנייפרופטרובסק במזרח ועד פורטוגל במערב. 06.06.06 לעולם, אבל לעולם אל תעיזו לנסוע לים בתאריך הזה! מחלקת ההזרקה והאחזקה לא שעתה להזהרותיה של הנומרולוגית המפורסמת בת-שבע עשר, התגרתה בגורלה ואך בנס שבו בשלום כל מי שנספרו ביציאה מהמפעל.... כמי שבילה אלפי שעות ים בחופי הקריות בילדותי, איני זוכר ים כל-כך סוער. כשטבלתי את רגלי מטר מקו המים והחוף והרגשתי את כוחם של המים הסוחפים את הקרקע מתחת לרגלי, את המערבולות שנוצרו מחזרתם של המים מקו החוף, הקצף המסחרר- הודעתי למי שהיה לידי שאסור בשום פנים להיכנס למים. לצערי לא שמעו אותי (בגלל רעש הגלים) והזריזים כבר נקלעו למצוקה ונזקקו למציל. שלישיית הטובעים שניצלו בעור שיניהם ויחגגו מעתה ב 06.06.06 יום הולדת שני- התאוששו תוך שעות אחדות בעוד שאר העובדים מבלים על החוף במשחקי חיזור, כדור ובידור, תוך גיחות קצרות מועד וקצרות טווח לעבר הים הגועש שסומן בדגלים אדומים מול סוכת המציל על דגלה השחור. גם כשהלקח נלמד והזהירות ננקטה עדיין איבדו העובדים, מכוח הגלים, את בגדי הים, משקפי הצלילה, הכובעים ו....כן גם כמה שיניים תותבות, לא עלינו... אך בסופו של דבר לא נשברנו ועובדי המחלקה שיצאו ליום-כייף כמימוש הפרס בפורים (המפעל מימן רק את הנסיעה) חזרו מה זה מרוצים, בזכות החול והים שהיה בסופו של דבר מעניין יותר מתמיד, אך לא פחות בזכות הבשרים שהוגשו לאורכו של כל היום הזה. טדי גדול זה שמו של האטב שהזרקנו בזמנו למערכ |