|
משלחת של הרבה רצון טוב באחד הבקרים יצאנו, חבורת עובדים מרביב, נציגים מכמה מחלקות לצפון הארץ בואכה מושב רם און שבתענכים, למפעל פולירם, המספק לנו כבר הרבה שנים חומרי גלם, בעיקר ניילונים. החבורה שמילאה מיניבוס של חברת "נתן הסעות" חצתה את כל כביש 6, ואדי ערה, כביש הסרגל והגיעה לפנה"צ למפעל, שם התקבלנו בכבוד גדול כאחד הלקוחות הגדולים והחשובים. על רקע מצגת של פולירם סיפר ארז, מנהל אחד האגפים שם, על ההתפתחויות האחרונות, על קווי יצור חדשניים, והדגיש את מטרת הביקור מבחינתו – לשכנע אותנו שלא מדובר פה רק על מכירת חומרים (כמו שקונים מספק בחו"ל), אלא בעיקר הם מספקים פתרונות טכנולוגיים באמצעות חומרים ברמה הגבוהה ביותר. אודי אורנשטיין הוסיף לנושא מטרת הביקור – ליצור קשרים אישיים כדי לנצל את היכולת והנכונות של פולירם לעזור בפתרון בעיות בהזרקה. לאחר ההיכרות יצאנו לסיור באגפי המפעל, בעיקר ב"אקסטרודרים" המקיאים אטריות של חומר-גלם הנמתחות לאורך כמה מטרים ותוך כדי כך מתקררות עד שניתן לחתוך אותן לחתיכות קטנות ברעש מחריש אוזניים. ומשם למעבדה הבודקת דוגמאות מכל חומר מיוצר, מזריקה ממנו בתבנית מיוחדת של דגמים המשמשים לבדיקת תכונות החומר והתאמתו לדרישות הלקוח. לאחר הסיור שמענו הרצאה מפי חנן אנדרמן, מומחה ידוע להזרקה העובד בפולירם, שדיבר על האופן שבו רצוי לקרוא ולהבין את האינפורמציה הטכנית (Data Sheet) שחברות החומרים מספקות ללקוחותיהן. כל זה התארך עד לשעות אחר הצהריים ואז התכבדנו בארוחת צהרים מעשה ידי ארז המארח החביב, שעסקי הכנת אוכל הם מתחביביו האהובים. כל זה באתר הבריכה הצופה על נוף האזור – יישובי צפון השומרון, העיר ג'נין ובנותיה (2 – 3 ק"מ מרם און) ולכיוון השני הגלבוע, גבעת המורה, עפולה, נצרת והרי הגליל התחתון. ראינו את גדר המערכת החדשה שנבנתה על הקו המפריד בין שטחי הרשות לישראל. היא צמודה בחלקה לגדר הישוב עצמו. לרובנו, שלא כל-כך מסתובבים באזור, היה זה טיול חוצה ישראל תרתי משמע ועכשיו מתכננים כבר את הסיור לספק הבא, אולי ל"דונגבו הנונג" בקוריאה או ל"טכניל" בצרפת... מגדילים בשבע כתבנו בכבישים הופתע לראות בבקרים, לקראת השעה שבע, שעת התחלת העבודה במחלקות הייצור, שמגיע אוטובוס גדול מידות שממנו יוצאים עובדים רבים מבאר-שבע. לאחר בירור קצר הסתבר כי "נתן הסעות" שוכר עבורנו בבקרים אוטובוס-אוטובוס (להבדיל מאוטובוס-מיניבוס) לטובת ההגעה המסודרת ל"רביב". צעד תחבורתי המדגיש את צמיחתו של המפעל.
אפשר לכתוב עכשיו, כשאוגוסט וספטמבר מאחורינו ולא צריך לחשוש מעין הרע, כי חברת החשמל, הצליחה כבר שנה שנייה ברציפות להתגבר על הבעיות הקשות שהיו לה בקו המתח הגבוה אלינו. כל מי שזוכר איזה סיוט עברנו בשנים שלפני כן, בשלהי הקיץ והסתיו, וכמה נפילות מתח פקדו את לילותינו בעיקר, שיתקו את המכונות והביאו נזק לא קטן – יודע להעריך מה זה "שקט תעשייתי" אמיתי... לא נרפה מעיסוק בנושאי האיכות המפגש החודשי הסוקר את בעיות האיכות סביב התלונות שהתקבלו מלקוחותינו מתקיים בין השאר כדי לשתף את כל העובדים במחלקות הייצור בבעיות האיכות, ליצור מודעות גבוהה שתגרום לכ-ו-ל-ם להירתם ולהשתתף בהורדת מספר התלונות שעדיין גבוה ומסרב לרדת. לא נחזור כאן על הצגת הבעיות ופתרונן כפי שסוקרו במפגש, רק נציין שאין חדש תחת השמש או כפי שאודי אמר: האתגר הגדול שבפנינו הוא למנוע את מה שכבר אנו יודעים שקרה בעבר. את זה נוכל לעשות ע"י ערנות ומודעות ובעיקר ע"י זה שלא נתעלם מהבעיות, ונצפה אותן כפי שמזהים כשלים אפשריים בנושאי בטיחות בעבודה ולא נרדוף ונתקן לאחר שכבר הגיעו אלינו התלונות. ולסיום דבר הכתב לענייני רביב מטבע הדברים אינני רואה הכל ואינני שומע הכל ולכן אני מבקש שחברים ידווחו לי או יכתבו בעצמם מפינות שאינני מצליח לחשוף. לעובדים לא מעטים הייתה ההחלטה על איסור העישון במחלקות, קשה ביותר. אינני מעשן ולכן אינני יכול לייצג אותם למרות שליבי לפעמים איתם. טוב היה אם קולם היה נשמע, שלא יחשוב מישהו שאין מקום לביקורת על החלטות גורפות שכאלו ב"רביב".
|
